עמוד ענן, מסך עשן: המספרים האמיתיים יוצאים החוצה

"אבל זהו מיעוט, וההוכחה היא הצורך החוזר ונשנה של סוכני ההסברה הישראלים לשכנע את הציבור שצה”ל עושה את מירב יכולתו למזער פגיעה באזרחים. אלמלא האמין חלק ניכר מן הציבור שאין לפגוע באזרחים ללא סיבה מוצדקת, לא היה טעם בכל התעמולה הזאת."
זה לא מדויק: (א) אתה מתעלם במובלע מהתועלת שבתחזוק אגדת הידיים הקשורות מאחורי הסכין בגב (וכן מכח ההרגל). (ב) גם גזענים יכולים לצפות מצה"ל לשקוד על תדמיתו מנימוקים מעשיים.

כן, כשמחבלים מתחבאים בין אזרחים, יורים ממסגדים ומאחסנים אמל"ח במרתפי בתי חולים, אין להתפלא שנפגעים אזרחים. ההבדל הוא שאף אחד לא התכוון לפגוע באזרחים, בניגוד לכוונותיהם של האנשים הטובים בצד השני. הישראלים דווקא יודעים על ממדי ההרס בצד השני (לא רק אתה, מאור הגולה, גולש באינטרנט), אבל רואים בהם רע הכרחי, בו יש לעשות שימוש כדי למגר טרור. כי ככה זה במלחמות, אנשים נפגעים. צר לי שאני משתמש בדוגמה הזו, אבל האם הפגיעה באזרחי דרזדן מגונה בעיני הכותב? אין ספק שנהרגו יותר מכמה עשרות אזרחים שם. האם לא צריך היה להפציץ?

אתה מתעלם מהזכות הראשונה היסודית הקודמת לכל משפט בינלאומי ולכל הזכויות האחרות – זכותם של אזרחים להתגונן בפני מעשים או אנשים המסכנים אותם. המדינה שנוצרה כתוצאה מהסכמתם של אזרחיה נטלה זכות זו, הכריזה על עצמה כמונופול לעניין שימוש בכח והיא מממשת את הזכות בהפעלת כוח כלפי אלו המסכנים את אזרחיה. הדוגמא שלך לאיש החוצץ בינך לבין המנעול היא מופרכת. הדוגמא הרלוונטית, אם כבר, היא כאשר מתוך החדר יורים עלי ואזרח שאינו מעורב נמצא באותו חדר בסמוך ליורה (מרצונו או שלא מרצונו). יש לי זכות ברורה לירות על האיש שיורה עלי גם אם כתוצאה מכך ייפגע האיש שנמצא בסמוך לו. גם הפרוטוקול הנוסף לאמנת ז'נבה מ 1977 מכיר בכך כי יכולה להיות פגיעה באוכלוסיה אזרחית כאשר ממנה פועלים כוחות צבאיים. הוא מגביל את התוקף בכך שהאוכל' האזרחית לא תהא מטרה בפני עצמה, בכך שלא תהא הפצצה חסרת הבחנה ובכך שהנזק לא יהא "מופרז" ביחס לפגיעה במטרות הצבאיות. עם זאת יש מספר התייחסויות של מלומדים משפטיים לכך שהפרוטוקול לא חזה מצב שבו צד עושה שימוש לאורך זמן, במודע ובאופן שיטתי באוכל' אזרחית על מנת לפעול ממנה ולפגוע בצד השני. כל זאת כאשר הוא גם משתמש בסממנים אזרחים ככיסוי לפעולותיו. אמנת ז'נבה אינה החוק היחיד לו כפופות מדינות ואזרחים. מעל לאמנה כאמור עומדת חובתה של המדינה לפעול ככל הניתן על מנת להגן על אזרחיה. ועל פי הפרמטרים הפרשניים שלך כאן אזי כל מדינה שהתעמתה בעשרים השנים האחרונות עם ארגוני טרור הייתה צריכה להודיע לאחר זמן קצר כי היא אינה מסוגלת לפגוע בו והיא תיכנס ל"הידברות" כדבריך. אמנת ז'נבה לא נועדה לשמש כסות לארגוני טרור בכדי להכניע מדינות.
כל הדברים האלו אינם באים לאמר שצה"ל אינו צריך לבדוק את עצמו, לקיים תחקיר אמין והוגן ולבדוק באם נעשו פעולות שפגעו באזרחים ללא צורך.

לגבי הנימוק 'הישראלים במילא שונאים ערבים ולא אכפת להם כמה נהרגו' הוא מופרך כי אם זהו המצב אז מה הבעיה לפרסם את האמת? אף עיתון לא יסבול מירידה במכירותיו במקרה הזה כי הקוראים יגידו 'טוב מאד שיסבלו' וימשיכו הלאה.
זאת גם התשובה למגיבים כמו יריב או אבשלום. אם באמת זו זכותנו להפציץ את עזה ואכן האשמה היא על החמאס אז מה הבעיה לפרסם נתוני אמת? למה לא להראות את תמונות הילדים המתים ולהגיד – 'זה באשמת החמאס' , הרי כולם יודעים שהמנוולים מתחבאים מאחורי ילדים וכו, וכו.
"צריך להבין שזה בכלל לא סיטואציה קלה כשאתה מפיל כמויות גדולות של חימוש בזמן קצר ובאזור שהוא אחר מהצפופים בעולם "
אני חושב שהציטוט הזה אומר הכל , לא? איך אפשר להפיל 'כמויות גדולות של חימוש על איזור כל כך צפוף ולחשוב שתפגע רק באנשי חמאס?

אבשלום,
לא ברור לי בדיוק מהן הטענות שלך לנתונים של בצלם, אבל אני מנחש שאתה מסתכל בטבלה הלא-נכונה. אם תסתכל כאן,
http://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/after-cast-lead/by-date-of-event
תראה שישנן קטגוריות רבות ברשימת ההרוגים. ההרוגים שלא ידוע אם השתתפו בלחימה מצויינים גם בטבלה הכללית של פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הבטחון ברצועת עזה
http://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/after-cast-lead/by-date-of-event/gaza/palestinians-killed-by-israeli-security-forces
וגם בתת-טבלה שמונה רק את הפלסטינים שנהרגו בידי כוחות הבטחון ברצועת עזה ולא ידוע אם השתתפו בלחימה
http://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/after-cast-lead/by-date-of-event/gaza/palestinians-killed-involvement-in-fighting-unknown
לגבי הפלסטינים שנהרגו מרקטות פלסטיניות, הם בוודאי לא יהיו מצויים ברשימה של פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הבטחון, אלא ברשימה של פלסטינים שנהרגו בידי פלסטינים ברצועת עזה
http://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/after-cast-lead/by-date-of-event/gaza/palestinians-killed-by-palestinians

היי עידן, תודה על הפוסט. יש לי שתי שאלות:
א. האם יש קריטריון בחוק הבינלאומי שקובע מתי פגיעה לא מכוונת באזרחים הופכת מ"collateral damage" לפשע מלחמה? כל מה שהאמנת ג'נבה אומרת זה "התקפה שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי." כמה זה מפורז? כל הרוג שני נראה לי בהחלט "נזק מופרז" אבל זה רק אני ואתה.

ב. לגבי פשעי מלחמה מובהקים, האם יש עדויות מעמוד ענן, עופרת יצוקה או לבנון השנייה לפגיעה מכוונת באזרחים ע"י צה"ל שלא כתוצאה מתקיפת מטרות צבאיות?

השב"כ פירסם באותו חודש סיכום משלו למבצע….על הצד הפלסטיני כתוב: 80 פעילי טרור נהרגו. חוסר ההתייחסות הגמור להרוגים הלא-מעורבים אומר הכל.+160 הרוגים פלסטינים בסך הכל, here we see that the 50 percent of citizens that died with clean hands was known all ready few weeks after the end of the fighting.

עידן שלום,
ראשית, חבל שאין מגיבות בדיונים מסוג זה באתר שלך, רק קבוצת גברים מתדיינת בטון סמכותי.
לעניין, שתי הערות מקריאת הדו"ח : ישנן מוסכמות הקובעות כיצד מדינה ריבונית (כישראל) מגיבה לפגיעה בתושביה בתוך שטח ריבונותה (שדרות ועוטף עזה). אתה מערער על המוסכמות האלה ולכן בעקיפין, באופן סמוי, קורא לאנרכיזם. אתה מאמץ דמי של מבט אובייקטיבי על המתרחש – האם מבט כזה ייתכן? לא. ופה הבעיה. כדי לאמץ אשליה של מבט אובייקטיבי אתה מכופפת המציאות לצרכיך הסובייקטיביים. נקח דוגמא שונה: התקיפה בשטח סוריה בשבוע שעבר, הפגזה של מצבורי נשק שהיו או לא היו בדרכם ללבנון. הרי גם זו פגיעה בריבונות של מדינה (סוריה) על ידי מדינה אחרת (ישראל). ואילו כאן העולם החופשי מצא אותה לגיטימית. מדוע? מפני שמה שבאמת משנה הוא לא רק המעשה אלא ההקשר של אותו מעשה. ומה שאתה עושה בדו"ח הזה, ודומיו, הוא לטשטש את ההקשר של המעשים או המקרים (בהם אובדן חיי אדם – טראגדיה אנושית לכל הדעות). במקרה של תקיפת שדרות ועוטף עזה ע"י חמס ופלגים מורדים, המטרה היא ערעור היציבות באיזור, דחיפה למלחמה או רצון של פלג זה או אחר לזכות בכוח על חשבון מתחריו. תגובת ישראל כללה רצון נחוש להחזיר את האיזור לשקט דרוך, לפחות עד הפעם הבאה. כן, על מנת לשמור את השקט הדרוך דרושה לפעמים פעילות התקפית ולא הגנתית. כולנו מכירים את זה מהדינמיקה האנושית אפילו בגן הילדים.
במקרה של סוריה, הפרת הריבונות כוונה לשם שמירה על המאזן הדרוך ביננו לבין חיזבאללה, שוב מתוך רצון לשמור על מצב אי לחימה. וגם כאן, מצב של פעילות הגנתית לא מספיקה ולא תאפשר שמירת השקט הרצויה ע"י ישראל. ולכן נחוצים לפעמים מבצעים התקפיים. אתה משתמש במבצעים האלה, מנתק אותם מהקשרם המקורי ומציג אותם כרצון ישראל במלחמה, הרס וחורבן. אבל זה בפירוש לא נכון. זוהי דעתך הסובייקטיבית, ומטבע הדברים דעה סובייקטיבית נובעת מדמותו של אותו סובייקט, ולא מתארת מבט כמו מדעי על המציאות (למרות הטון הענייני והניסיון להציגה ככזו).
כאזרח ישראלי הרואה עצמו בחוד החנית של "התנגדות" אשר בעיני היא ספח לאנרכיזם ישן וטוב. ומכיון שאתה מנסה לאמץ מבט אובייקטיבי לשווא, אתה מכופף את המציאות, שפעמים רבות ברורה מאליה, לצרכיך האישיים. למרות הכל חשוב היה לקרוא את מה שכתוב בדו"ח, כאזרחית ישראל, ואני מקווה לשוב ולעשות זאת.

תודה רבה על המחמאה, על הפוסט ועל עצם קיומו של הבלוג. ההשראה היא כמובן מגוגול – נפשות מתות.

מרשי, חאלד משעל, שהחליט משום מה לתבוע את הפורעים הציונים דווקא בבית הדין הפלילי הבינ"ל באיסטנבול, עדיין מחכה לתגובת ארגון בצלם: "אם יש לכם דרך אחרת להשיב את פלסטין וירושלים והפליטים, הַצִיעו לנו. ניסינו במשך 64 שנים ורק דרך ההתנגדות היא זו אשר הוכיחה את עצמה."
Read more: http://www.al-monitor.com/pulse/iw/contents/articles/opinion/2013/04/israel-and-the-victory-of-khal-1.html#ixzz2SzuMWDoN

מוסיף העד מטעם התביעה, חאמד בן ח'אליפה אל ת'אני: ד"ר מחמוד א- זהאר, ובמידה רבה גם איסמעיל הנייה, התנגדו לקו הפשרני שנקט חאלד משעל, קו שבא לידי ביטוי בהכרזתו בשיחות הפיוס עם אבו מאזן בקהיר, כי חמאס יעבור מ"מאבק מזויין" ל"התנגדות עממית", בסגנון האביב הערבי. משעל העריך, ובצדק, כי מאבק מזויין, פיגועים וירי רקטות קסאם או גראד לעבר ישראל לא יביאו לשינוי במעמדו של החמאס. הוא הבין שישראל היא עובדה קיימת ושצריך ללמוד לחיות עימה. הבעיה שלו הייתה שתפיסה זו הייתה בלתי לגיטימית, כמעט מוקצה, בין חבריו להנהגה.

גיורא איילנד, העצור במעצר מנהלי ושהכריז על שביתת רעב, קבל בפני השופט רג'פ טאיפ ארדואן כי "בסתר ליבו יודע משעל היטב – כמו גם איסמעיל הנייה, מוסא אבו מרזוק וד"ר מחמוד א-זאהר – שאם ישראל הייתה מפעילה את כל הכוח שברשותה הדברים היו נראים אחרת". על כך השיב המומחה מטעם בית המשפט, שלומי אלדר: "עדיין- הרקטות ששוגרו לעבר ת"א וירושלים והאזעקות שהורידו מיליוני ישראלים למקלטים תרמו לחמאס ולתומכיו את הדבר האחד שהם היו זקוקים לו יותר מכל: תחושת גאווה".
[כל הציטוטים מתוך: משעל צריך לומר תודה לישראל – שלומי אלדר, קישור לעיל]

עדת התביעה אורטל בן דיין סיפרה על אותה גאווה – הטרור הנפשי, ועל עוולות אחרות אשר הופעלו עליה, לכאורה, במשך כל ילדותה בק"ש: "במשך שנים רבות, גאוותם של תושבי העיר היתה עמידתם האיתנה תחת הפגזות החיזבאללה. "אנחנו לא עזבנו", היו אומרים בגאווה. "אנחנו נשארנו למרות כל הקשיים", "לא שברנו אותנו, לא ישברו אותנו". כמעט כמו מדקלמים את הנרטיב הלאומי. תושבי העיר אימצו במהלך השנים את מערכת ההצדקה הציונית כדי שתסביר להם מדוע הם אוכלים חרא מהמדינה; המגורים בקריית שמונה הם מעשה חלוצי, חשוב, ציוני. כאילו מסבירים לעצמם, מדוע – למרות הכל – יש להם סיבה לגאווה".

אפילו השופט ארדואן, הידוע בשלוות נפשו, לא התאפק ואמר: "התמונה מהמקלט מצמררת כי היא באמת משקפת את ה"חיים בתוך מקלט" ואיך שגם כאשר נמצאים במקום קטן, סגור ומלא אבק או מה שלא יהיה הריח הזה של המקלט- מנסים להמשיך ולחיות, ולדמיין, ולצחוק. רק מה, כשמגלים שכולם המשיכו בחיים הרגילים כל אותו הזמן וגם עשו כסף, מרגישים קצת כמו בדיחה עצובה. איכשהו ציפיתי שתזכירי את שדרות, אבל אולי זה כה מובן מאילו שאין בזה צורך".
על כך השיבה בן דיין: "חשבתי שהחיבור לשדרות הוא ברור וכדאי שהקורא יעשה אותו לבד, כאקט פדגוגי כמובן".
http://www.haokets.org/2012/04/08/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/

גיורא איילנד עדיין יושב במעצר מנהלי. נימוקי השופט: "יש לעשות הכל, אבל הכל, כדי שלא יממש את דוקטרינת החורבן הזדון והשמד אותה תיאר בראיון אצל המסית והמדיח אריה גולן".

אבשלום,
לגבי ההרוגים שלא ידוע אם השתתפו בלחימה, לא יודע מה אתה רוצה. בקובץ אקסל הם מצויינים (שורות 49, 105, 130-132, 135, 140, 141, 144, 145).
לגבי ההרוגים מרקטה פלסטינים, צודק.

עד שנוכחות נשית נכנסת לדיון (איה), למרבה הצער יש לה היגיון של פאלוס חודר בונקרים. פסקה אחרונה:

1. "[לנדו] מציג אותם [את מבצַעי הצבא הציוני בעזה] כרצון ישראל במלחמה, הרס וחורבן. אבל זה בפירוש לא נכון."
2. "אתה [לנדו] מכופף את המציאות, שפעמים רבות ברורה מאליה".

. . .

1. "בפירוש לא נכון":

להלן ציטוט נרחב מסקירה של מרכז קשב (גוף העוסק במעקב אחרי התקשורת הישראלית. הוקם: 1996. לרשימת הקרנות התומכות: http://keshev.org.il/support-funds.html#.UY5jFLWLCBo. סך המימון שהתקבל בידי מרכז קשב בשנת 2010 במענקים מעל 20,000 שקל חדש החייבים בדיווח לפי סעיף 36א' לחוק העמותות: 869,897 שקל חדש. תורם ראשי: ארגון USAID [עמותת צדקה קולוניאליסטית המחלקת בגדים לרעבים באפריקה וכו'] – כמעט 700,000 שקל חדש. היתר התקבל משני ארגונים: ממשלת חבל טוסקנה באיטליה ושגרירות ארה"ב בישראל. לרשימה שמית של חברי הצוות הציונים וההנהלה הציונית של מרכז קשב: http://keshev.org.il/board-and-staff.html#.UY5iXrWLCBo. נשיא מרכז קשב: דויד גרוסמן, ציוני).

הסקירה המצוטטת להלן של מרכז קשב נערכה בתאריך 14/11/2012 – יום מועד פתיחת מבצע "עמוד ענן". זה הקישור: http://keshev.org.il/media-blog/gaza-nov-2012-pillar-of-defense.html#.UY5m07WLCBp. ציטוט:

"[תת כותרת]: שלשום נחתם הסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס – היום ישראל תקפה בעזה
בשעות אלו, השעות הראשונות של המבצע בעזה, התקשורת הישראלית מתמקדת בהעברת מסרים של ההצבאוהממשלה לציבור. המסרים, כפי שנוסחו על ידי דובר צה"ל במסיבת העיתונאים, פשוטים:

1. ירי הרקטות על ישובי הדרום גבר בשבועות ובימים האחרונים.
2. צה"ל הבליג ונשך שפתיים, אך כעת מוכרחים להגיב.
3. מטרת הפעולה היא להחזיר את השקט ליישובי הדרום.

בדיקה ראשונית של העובדות הללו מעלה שאלות קשות בנוגע לגרסת צה"ל. הנה השתלשלות האירועים מהימים האחרונים:

שלשום, יום שני (12/11/2012), חתמו ישראל והפלגים הפלסטיניים בעזה (כולל חמאס) על הסכם הפסקת אש בתיווך מצרי. הפסקת האש נחתמה לאחר "סבב" נוסף של אלימות שהחל בשתי תקריות שבהן נפצעו חיילי צה"ל בסוף השבוע שעבר, שלפחות אחת מהן בוצעה כנראה על ידי הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית. לטענת חמאס, המתקפה על החיילים בוצעה בעקבות הריגת ילד פלסטיני. ישראל הגיבה בהפגזות נרחבות של צה"ל בעזה, שבהן נהרגו גם אזרחים, ובתגובה ירו הפלסטינים רקטות רבות לעבר יישובי הדרום.

אמש, יום שלישי (13/11/2012), פסק ירי הרקטות לשטח ישראל כמעט לחלוטין, אולם תקיפות חיל האוויר ברצועת עזה נמשכו. ברצועת עזה נהרגו מאז יום שבת 8 אנשים, מהם 4 אזרחים, ועשרות אחרים נפצעו."
סוף ציטוט.

באתר השב"כ, בעמוד המוקדש למבצע עמוד ענן (http://www.shabak.gov.il/publications/study/Pages/OperationPillarofDefense.aspx ), נכתב כך על הסיבות ליציאה למבצע:
"ישראל פתחה במבצע עמוד ענן (21-14 נובמבר 2012) בעקבות הסלמה משמעותית בפעילות הטרור שמוצאה ברצועת עזה. זו באה לידי ביטוי בשורת פיגועים לעבר כוחות צה"ל, שפעלו בשטח ישראל, סמוך לגדר המערכת ברצועה, וכן בעלייה בהיקף הירי תלול המסלול (רקטות ופצצות מרגמה) לעבר ישראל (למעלה מ-170 שיגורים ב-3 ימים, 12-10 נובמבר).
בין הפיגועים שבוצעו: הפעלת מטענים לעבר כוח צה"ל, שעסק בגדר (6 בנובמבר, 3 חיילים נפצעו); הפעלת מנהרת תופת לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל (8 בנובמבר, חייל נפצע קל); ירי טיל נ"ט לעבר רכב ממוגן, שביצע סיור בט"ש סמוך לגדר המערכת (10 בנובמבר, 4 חיילים נפצעו, 2 מהם באורח קשה)".

ובכן, לפי השב"כ, הסיבות ליציאה למבצע עמוד ענן הן כדלהלן: ירי תלול-מסלול (רקטות ופצמ"רים) מסיבי בין התאריכים 10/11/2012 ל-12/11/2012,וסדרה בת 3 פיגועים בחיילי הצבא הציוני על גבול המערכת בין עזה והישות הציונית בחמשת הימים טרם ההסלמה בירי תלול-המסלול, בין ה-06/11/2012 ל-10/11/2012. בסדרת פיגועים זו 2 חיילים ציונים נפצעים קשה, חייל ציוני אחד נפצע קל, ו-5 חיילים ששיעור חומרת פציעתם לא נמסר. סה"כ כשבוע של פעולות אלימות משמעותיות נגד גורמים ציוניים, צבאיים ואזרחיים.

~
איה, אבקש להפנות את תשומת לבך האובייקטיבי למשפט בפסקה השנייה מהסוף בסקירה של מרכז קשב המצוטטת לעיל, שיצוטט שוב:
" לטענת חמאס, המתקפה על החיילים בוצעה בעקבות הריגת ילד פלסטיני."

טענה זו כנראה מכוונת למקרה הזה:
(מקור: אתר בצלם, http://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/after-cast-lead/by-date-of-event/gaza/palestinians-killed-by-israeli-security-forces)

אחמד יונס ח'דר אבו דקה
בן 12, תושב עבסאן אל-כבירה, מחוז ח'אן-יונס, נהרג ב-08.11.2012 בסמוך לעבסאן אל-כבירה, מחוז ח'אן-יונס, מירי כדורים חיים מטנק. לא השתתף בלחימה פרטים נוספים: נהרג בעת ששיחק כדורגל עם חבריו בזמן כניסת כוחות הצבא לשטח הרצועה באזור עבסאן אל-כבירה.

ידיעה זו – http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1860988, מה-10/11/2012, מדווחת על פיגוע הנ"ט בו נפצעו ארבעה חיילים ציונים באותו היום, לפי הידיעה אחד באופן קשה ושלושה באופן בינוני, שהוביל ל"סבב ההסלמה" בשלושת הימים בין ה-10 ל-12 לחודש, שקדמה להסכם הפסקת האש בתיווך המצרי בין הישות הציונית והפלגים הפלסטיניים בעזה (כולל חמאס), שקדמה להפרת הסכם הפסקת האש בידי הישות הציונית, כפי שנטען באתר קשב (שם).

עוד בידיעה זו: "ביום חמישי האחרון נחשפה מנהרה ממולכדת בדרום-מרכז הרצועה. כתוצאה מפיצוץ המנהרה, שאירע בעת שכוח צה"ל פעל במקום לתקן את גדר המערכת, שניזוקה בפעילות קודמת של הצבא, נפגע חייל אחד באורח קל מאוד ולא נזקק לפינוי רפואי". – יום חמישי המדובר הוא ה-08/11/2012, והאירוע המתואר הוא ללא ספק זה המופיע בציון סדרת הפיגועים על גבול המערכת באתר השב"כ הציוני כאחד מהאירועים שהובילו לבסוף ליציאה למבצע עמוד ענן, כך: " הפעלת מנהרת תופת לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל (8 בנובמבר, חייל נפצע קל)".

להלן חידת היגיון בסגנון דן חמיצר: "הפעלת מנהרת תופת לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל". אבל זה רק הניסוח. התיאור של האירוע עצמו בידיעה בעיתון הארץ גובל בעיקום חוקי רצף הזמן מרחב בסגנון "בחזרה לעתיד":

אלה ארבע הפסקאות האחרונות בידיעה:
"ביום חמישי האחרון נחשפה מנהרה ממולכדת בדרום-מרכז הרצועה. כתוצאה מפיצוץ המנהרה, שאירע בעת שכוח צה"ל פעל במקום לתקן את גדר המערכת, שניזוקה בפעילות קודמת של הצבא, נפגע חייל אחד באורח קל מאוד ולא נזקק לפינוי רפואי. ההדף הרב שגרם הפיצוץ הביא לכך שרכב צבאי הועף באוויר ונהרס כמעט לחלוטין.
על פי דיווחים פלסטינים שלשום, במהלך פעילות צה"ל באזור נהרג ילד פלסטיני בן 13 מאש החיילים. לדברי הצבא, הכוח ירה לעבר שטח פתוח במסגרת הפעילות של חשיפת המטענים ליד נירים ולא ידוע על נפגעים, אולם האירוע ייבדק.
בשבועות האחרונים אירעו כמה תקריות בהן הונחו מטעני נפץ על גדר המערכת, בעיקר באזור נירים. לפני כשלושה שבועות ניזוק רכב צבאי כתוצאה מפיצוץ מטען. כמה ימים לאחר מכן התפוצץ מטען נפץ שהוטמן סמוך לשער גדר המערכת, ממנו נפצע באורח קשה מפקד פלוגת המסלול של גדוד צבר בחטיבת גבעתי, סרן זיו שילון. השבוע אירע פיצוץ נוסף בגזרה, כאשר שלושה חיילים נפצעו אף הם כתוצאה מפיצוץ מטען שהוטמן בציר המערכת. באירוע נפצע חייל אחד באורח קל-בינוני, והיתר באורח קל. נזק רב נגרם לנגמ"ש הממוגן בו שהו החיילים.
בעקבות אירועים אלו, החליט מפקד אוגדת עזה, תא"ל מיקי אדלשטיין, לפעול מערבית לגדר המערכת כדי לאתר את המקומות בהם הונחו מטענים – ולפוצץ אותם באופן מבוקר. כוחות הצבא פעלו בשבוע האחרון כמה פעמים באזור הקיבוץ נירים, כדי לזהות את זירות המטענים ולנטרל אותם. ביום חמישי בשעות הערב, שעות לאחר פיצוץ המטענים, שחלקם לפי הצבא היו רבי-עוצמה, התגלתה המנהרה הממולכדת".
סוף ציטוט.

מבלבל משהו, אבל הנה מה שנראה כמו רצף כרונולוגי, שמתחיל בסדרת פיגועי מטען: רכב צבאי ניזוק 3 שבועות קודם לאירוע המנהרה, וכמה ימים לאחר מכן מטען נוסף פוצע קשה מפקד ציוני. אירוע מטען נוסף מתרחש בשבוע של אירוע המנהרה, שבו נפצעים קל עד קל-בינוני שלושה חיילים ציונים. אירוע זה הוא הראשון בסדרת האירועים המצוינים באתר השב"כ הציוני בין הסיבות לפתיחת מבצע עמוד ענן, מה-06/11/2011.

אוקיי, בינתיים קל. נמשיך: בעקבות אירוע אחרון זה ב-06/11/2012 הוחלט "לפעול מערבית לגדר המערכת". אין לי תואר בגיאוגרפיה, אבל זה נשמע כאילו שהכוונה בהצגת הקורדינטה הנאוטילית הזו היא, ובכן, לציין פעולה צבאית בתוך שטח עזה. הוחלט אם כן "לפעול מערבית לגדר המערכת", אולם את הפעילות עצמה לניטרול המבוקר של המטענים ביצעו "באזור הקיבוץ נירים" דווקא. בידיעה המקורית על אירוע הפיצוץ במנהרה מיום האירוע ב-08/11/2012 (http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1860424 ), מופיעה תמונה של "פיצוץ מבוקר" כזה בעת התרחשותו עם הכיתוב "פיצוץ מטען ליד קיבוץ נירים ביוני האחרון". הידעת כי למסגד של קיבוץ נירים יש שני מינראטים, ולא רק אחד? – כבוד לקיבוץ נירים!

נמשיך: "ביום חמישי בשעות הערב, שעות לאחר פיצוץ המטענים […] התגלתה המנהרה הממולכדת". המממ… "התגלתה המנהרה הממלוכדת"? זאת שהופעלה "לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל"? איפה התגלתה? חזרה לפסקה הראשונה המצוטטת: "בדרום-מרכז הרצועה". קיבוץ נירים אכן נמצא במיקום כזה ליד גבול עזה, אם כי כמובן מצידו המזרחי של הגבול. הידיעה המקורית עם התמונה של המסגד הדאבל-מינראטי התכלכל של קיבוץ נירים, נפתחת בתיאור נסיבות הפציעה הקלה של החייל הציוני והנזק לרכב הצבאי כתוצאה מהגילוי של המנהרה והפיצוץ המבוקר של המטען: "מטען רב עוצמה התפוצץ היום (חמישי) בסמוך לכוח צה"ל שעסק בפעילות של תיקון הגדר בין עזה לישראל. כתוצאה מהפיצוץ הועף באוויר ג'יפ צבאי ונהרס לחלוטין. חייל שהיה במרחק עשרות מטרים מהמקום נפצע באורח קל מאוד". ו-"החלו בצה"ל לחשוף ולפוצץ מטענים באזור. בעקבות הפיצוצים המבוקרים ניזוקה גדר המערכת באזור נירים וכוח של צה"ל נשלח למקום כדי לתקנה". לקראת סוף הידיעה נאמר כי "בצבא מעריכים כי הפיצוץ היה מכוון ונועד לפגוע בצוות שעסק בתיקון הגדר."

ובכן: בשעות הערב ביום ה', ה-08/11/2011, במהלך פעילות יזומה על גדר המערכת באזור קיבוץ נירים של גילוי ופיצוץ מבוקר של מטענים, התגלתה מנהרה ממולכדת בדרום מרכז רצועת עזה, ואז התרחש פיצוץ על גדר המערכת. הפיצוץ היה כה עז עד שג'יפ חונה בקרבת הפיצוץ הועף באוויר ונהרס לחלוטין, וחייל ציוני שעמד במרחק "עשרות מטרים" מהפיצוץ (30?) נפצע כתוצאה מכך. מה עשה החייל במרחק עשרות מטרים מהפיצוץ? "עסק בפעילות של תיקון הגדר בין עזה לישראל" שניזוקה "בעקבות הפיצוצים המבוקרים" לנטרול המטענים וכו'. אבל למה אני מסתבך? הכל נמצא בציטוט הראשון: "ביום חמישי האחרון נחשפה מנהרה ממולכדת בדרום-מרכז הרצועה. כתוצאה מפיצוץ המנהרה, שאירע בעת שכוח צה"ל פעל במקום לתקן את גדר המערכת, שניזוקה בפעילות קודמת של הצבא, נפגע חייל אחד". במילים אחרות: "בצבא מעריכים כי הפיצוץ [שהתרחש במנהרה ממולכדת שהתגלתה בעת פעילות מבצעית לגילוי ופיצוץ מבוקר של מטענים] היה מכוון", או בלשון אסכולת השירה הסימבוליסטית בשב"כ הציוני: "הופעלה מנהרת תופת לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל".

מאחוריך, חמיצר! תודה לאל – סופסוף אפשר להבין מה הלך שם. זה תסריט הזה להפקה מחודשת של "אבודים" ואפשר להתחיל לעבוד על ההפקה. או שלא? מכירה את ההרגשה הזאת של משהו שיושב לך in the back of your head? אם השארת את הגז דולק כשיצאת מהבית, דברים כאלה?

אז כן – עבסאן אל-כבירה, מחוז חאן יונס, יושב די בול "מהצד המערבי של גדר המערכת… בדרום-מרכז הרצועה" מול קיבוץ נירים (מפה: http://www.gisha.org/map.asp?lang_id=he&p_id=50 ). ציר המרחב נראה קוהרנטי, אבל מה לגבי ציר הזמן? באיזו נקודת זמן סביב "מנהרת התופת שהופעלה נגד כוח צה"ל בשטח ישראל" בערב ה-08/11/2012צ באזור קיבוץ נירים נמצאו טנקים ציוניים בעבסאן אל-כבירה, אחד מהם שממנו נרצח אחמד יונס ח'דר אבו דקה (12) בכדורים חיים? הנה החלק הרלוונטי מהידיעה בהארץ (שם): "לדברי הצבא, הכוח ירה לעבר שטח פתוח במסגרת הפעילות של חשיפת המטענים ליד נירים ולא ידוע על נפגעים, אולם האירוע ייבדק".

ציטוט: איה, 11/05/2013, בלוג "לא למות טיפש" :
"מצב של פעילות הגנתית לא מספיקה ולא תאפשר שמירת השקט הרצויה ע"י ישראל. ולכן נחוצים לפעמים מבצעים התקפיים. אתה משתמש במבצעים האלה, מנתק אותם מהקשרם המקורי ומציג אותם כרצון ישראל במלחמה, הרס וחורבן. אבל זה בפירוש לא נכון. זוהי דעתך הסובייקטיבית, ומטבע הדברים דעה סובייקטיבית נובעת מדמותו של אותו סובייקט".

האם אכן נחשפו המטענים בעזרת כדורים החיים שנורו מטנק לשטחים הפתוחים ליד נירים שבהם שיחק כדורגל אחמד יונס ח'דר אבו דקה (12)? האם בצבא מעריכים כי פיצוץ המטען המבוקר רב העוצמה במסגרת פעילות תיקון גדר המערכת מנזקי פעילות הפיצוצים המבוקרים במנהרה הממולכדת שנחשפה היה מכוון לעבר כוח צה"ל בשטח ישראל? האם תא"ל מיקי אדלשטיין החליט בסוף לא להחליט לפעול "מערבית לגדר המערכת" כדי לאתר את המקומות בהם הונחו מטענים, שישה ימים לפני תחילת מבצע עמוד ענן, יומיים לפני פיגוע הנ"ט, יומיים לפני "ההסלמה" בירי תלול-מסלול מעזה, 75 יום לפני הבחירות הכלליות לפרלמנט הציוני? וכמה מינרטים צריכים תושבי קיבוץ נירים במסגד?

כל זאת ועוד. אני צריך להפסיק עכשיו, המשך יבוא. עדיין לא התחלנו.

מחזק את ידיך במאבקיך החברתיים והאנושיים…….קצת מקנא בך על האנרגיה הטובה הזו בתוך לחץ החיים השוטף

שלום לכולם, אנסה לפרט ולענות על ההשגות שהועלו לגבי עבודת בצלם בנוגע לעמוד ענן. הנה מקבץ ראשון של תגובות למגיבים:

אבשלום:
אכן, רשימת ההרוגים איננה כוללת את ההרוגים שיש חשד שלא הצלחנו להוכיח שנהרגו מרקטות פלסטיניות (אגב, גם האו"ם השאיר את זה בגדר חשד). זאת, משום שאנחנו סופרים הרוגים על בסיס זהות הגורם שהרגם. כאשר לא הצלחנו לבסס זאת מסיבה כלשהיא, אנו מציינים את המידע הזה בהערות שבתחתית עמוד טבלת ההרוגים (תחת "הנתונים לא כוללים")
http://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/after-cast-lead/by-date-of-event

"לגבי אלה, לא "בצלם" ולא העדים פלסטנים בעזה מחזיקים במידע רלוונטי שיאפשר לנו לבחון את שיקול הדעת הזה. או כפי שנכתב בדו"ח: אמנם, לא כל פגיעה באדם שלא התששף בלחימה תהיה עבירה על החוק ובהחלט ייתכן כי במהלך לחימה יתרחשו טעויות. אולם, על הצבא חלה חובה לעשות הכל כדי להימנע מטעויות כאלה, וכאשר הן מתרחשות – יש לבחון מה גם להן ומה ניתן לעשות כדי למנוע את הישנותן. ממסמך הפרקליטות לא עולה שהדבר נעשה ואם כן – לא ברור אלו צעדים ננקטו כדי למנוע את הישנות הטעויות […] אין לבצלם אפשרות לבחון את חוקיותה של כל אחת מההתקפות שנעשו במהלך המבצע. מאחר שברוב המכריע של המקרים לא ניתן לדעת מה היה היעד להתקפה ולכן לא ניתן לקבוע האם ההתקפה כוונה למטרה לגיטימית ואם כן – האם היתה מידתית."

אכן, כפי שציטטת, איננו מתיימרים לקבוע מה היתה חוקיות כל פעולה, אבל אנחנו בהחלט קובעים שכאשר פעולות לחימה מביאות לתוצאות כאלה, מוטלת על הרשויות חובה לערוך חקירה שתענה על סטנדרטים בינלאומיים של שקיפות, מהירות, אפקטיביות ועצמאות. המידע הרלבנטי נמצא בחלקו אצל כוחות הביטחון וכפי שאמרנו – התמונה המלאה תיווצר כאשר יחברו בין המידע הפנימי ה"מבצעי", לבין המידע שזורם מהשטח באמצעותנו. למעשה, לפני כארבעה חודשים העברנו רשימה של עשרים מקרים לדובר צה"ל, במטרה לברר אם המקרים מוכרים לצבא, האם יש לו מידע על היעד לתקיפה (לא מידע חסוי, מידע כמו שהצבא מוציא בהודעות דו"צ) לא קיבלנו מענה ענייני לשאלות לגבי האירועים האלה, אבל הם הועברו לידיעתה של הפרקליטות הצבאית. ככל שידוע לנו מתשובת הפרקליטות, שכלולה במלואה בדו"ח, לא הוחלט לפתוח באף חקירה פלילית ככל שידוע לנו.

"המידע שיאפשר לעשות את הבדיקה הזו ולקדם את צמצום הפגיעה הוא מידע מבצעי הנמצא בידי צה"ל, ולא סביר שיימסר לארגוני זכויות אדם. מי שירצה לעיין בו ולעשות את המאמץ המוסרי לצמצום הפגיעה באזרחים לא מעורבים, יצטרך כנראה להתגייס לתפקידים המתאימים בצה"ל."

יש גם אפשרות אחרת, במקום גיוס המוני של פעילי זכויות אדם: הצבא צריך לאפשר שקיפות בתהליכי החקירה, לנמק כל מקרה עליו מוחלט לסיים את החקירה ולאפשר ביקורת חיצונית ובלתי תלויה על ההחלטות.

מיכאל: אנחנו משקיעים מאמצים כבירים לוודא שנתוני ההרוגים שלנו הם המדויקים ביותר שיש, ואנחנו משוכנעים שהם מדויקים יותר מכל גוף אחר, כולל דובר צה"ל וגופים רשמיים כמו השב"כ. במסגרת העבודה על נתוני עמוד ענן הצלבנו נתונים ושמות עם כל מי שפרסם מידע כזה, ואם היו סתירות בנתונים בדקנו שוב ושוב עד שנחה דעתנו. אם אינך מעוניין להאמין לנו, זכותך ושיבושם לך, אולם הטענה אודות "ארגון שפעם אחר פעם נכשל בעיוותים ובהטיה אידאולוגית ברורה לנפח מספרים" יכולה להיות מופנית באותה נשימה לדובר צה"ל, שבמקרים רבים "הפליל" הרוגים ואז נאלץ להודות שהם בלתי מעורבים. לגבי הטענה על תחקיריו של יהונתן דחוח-הלוי, אכן הוא גילה טעויות בחלק מנתוני ההרוגים שלנו, אותן תיקנו, אבל חלק גדול מהטענות שלו הן לא על עניינים עובדתיים אלא על ענייני פרשנות, ורבות מהן הן תיאוריות קונספירציה שמעידות בעיקר על ההטיה שלו בשירות ההסברה הישראלית, שהיא כנראה שקופה בעיניך.

להבהיר: הפסקה הראשונה בתגובה הקודמת היא ציטוט של עמית.

ועוד הבהרה: כתבתי "ואנחנו משוכנעים שהם מדויקים יותר מכל גוף אחר, כולל דובר צה"ל וגופים רשמיים כמו השב"כ. " צריך להיות: ""ואנחנו משוכנעים שהם מדויקים יותר מכל גוף אחר, כולל דובר צה"ל וגופים רשמיים אחרים כמו השב"כ אולם מובן שאין לנו יכולת להשוות משום שהגופים האלה לא פרסמו רשימות שמיות. בהשוואה עם הרשימות השמיות שערכנו עם המל"ם גילינו כ-30 שמות שלא הבנו על מה התבסס סיווגם כלוחמים, והעברנו רשימה זו למל"ם בבקשה להבין על איזה מידע הם הסתמכו. לא קיבלנו תשובה לגופו של עניין, הם מסרו שאין להם זמן ומשאבים לבדוק. יש גם כמובן אי התאמה בין נתוני המל"ם לנתוני השב"כ.
http://www.terrorism-info.org.il/he/article/20444

עידן, אתה צריך לאפשר עריכה בתגובות..

שיא
את צודקת. מעדתי בלשוני. זה קורה לי הרבה (גם בחיים האישיים), והייתי צריך להיות יותר טוב מזה. לא בפעם הראשונה – מי שיודעת יודע – אני מבקש להתנצל על גסות הרוח שלי, הפעם בפני איה.

נקודה אחת למחשבה:
אולי ברמה הכי גסה של הדבר, את דורשת ממני, בצדק, לקחת אחריות על המילים שלי. הדרישה שלי מאיה היא אותה דרישה שאת דורשת ממני. את דורשת ממני, בצדק, להיות אחראי על האופן שבו המילים שלי משפעות על בנות/בני שיח. אני דורש מאיה להיות אחראית על האופן שבו המילים שלה משפיעות על בנות ובני האדם שנתונים תחת ההשפעה הישירה של המילים האלה. יש קו ישר שעובר מהמשפט "מצב של פעילות הגנתית לא מספיקה ולא תאפשר את שמירת השקט הרצויה ע"י ישראל, לכן נחוצים לפעמים מבצעים התקפיים" להפצצות שטיח מרובוטים מעופפים מונחי שלט-רחוק. יש קו ישר שעובר בין כל אמירה שמניחה שהכוח העודף שבמקרה יש לך הוא זכות מולדת שאינה דורשת מחשבה שנייה, לבין כל עוולה אפשרית שמתרחשת על פני הגלובוס הזה.

באיזשהו מקום האלימות המילולית (המודעת) שנקטתי בה במשפט הראשון הייתה כדי שאיה תשנא אותי. מתוך השנאה הזאת, אולי גם חוסר אונים, המשפט שלה שציטטתי אולי יישמע לה אחר. זה מכוער ונצלני מצידי, ותאמיני לי – כשהייתי בן 15 דמיינתי את עצמי בגיל שלי עכשיו יושב באיזה בית קפה ומדבר על ג'יימס ג'ויס. מבחינתי, אין לי את האפשרות הזאת יותר. כולנו במלחמה, טובעות וטובעים במבול של רשע וניצול שעולים על גדותיהם. ואם אני עדיין יכול לנשום, זה רק בגלל שהיה לי את המזל להיוולד בצד הגבוה יותר של ההר שהמים עולים מסביבו. זה לא אומר שהמים האלה לא שם, ועולים. אני לא בטוח שאני מנסה "לשכנע". כלומר, בואי נגיד את זה ככה: העניין הוא שמה שאני רוצה *בדיוק* זה לשכנע – בניגוד ל-"להתדיין". זה לא שאני נגד להתדיין: בחיי שהייתי מעדיף להתדיין על ג'יימס ג'ויס מהבוקר עד הערב. פשוט אין לי את האפשרות לזה, ואני לא חושב שלאף אחת אחרת יש. כולנו, ממש כולנו, צריכות הבנה אחרת לגמרי של כוח מזאת שנכון לעכשיו מלמדים אותנו להחזיק בה, וההבנה הזאת מתחילה מהבנה של הכוח של המילים שלנו.

שוב סליחה מאיה, ומכל מי שנפגע או נפגעה. ההמשך של התגובה הקודמת בדרך, ובאותה נימה.

ושוב תודה, עידן, על הדקדקנות באיסוף הנתונים ועל התעקשותך לחשוף את ערוותו של הממסד הביטחוני המקודש.
את המידה האבסורדית שבה התקשורת מלחכת את פנכתו של צה"ל חוויתי באופן אישי בימים שבהם השתתפתי בפעילויות מחאה בגדה, כאשר כבר באוטובוס, בדרך חזרה לישראל, היינו שומעים כיצד הפרופגנדה של דו"צ מדוקלמת ע"י קרייני החדשות ("חייל נפצע קל במהומות.. וגו'") וגוררת לעתים פרצי צחוק בלתי נשלטים.

עמית,
ביום שגוף רשמי ישראלי-פנימי כלשהו ירשיע את מדינת ישראל ואת זרועותיה הרלוונטיות באחריות למותם של חפים מפשע במסגרת התכתשויותיה החוזרות ונשנות בעזה או בלבנון, אולי תינתן קצת אמינות לטענות בדבר משוא פנים או "אמת צרופה", כפי שאתה קובע נחרצות (לפי איזה אינדיקטור? לי בודאי אין את היומרה לקבוע האם מדובר באמת, ועוד אמת צרופה). עד אז, כל דו"ח פנים-ישראלי אודות טוהר כפינו חשוד בהנחת המבוקש.

עמית,
לאור הדיונים שלפעמים מתנהלים בשולי הבלוג הזה, אני לא מרשה לעצמי להניח ולו גרם אחד של סרקזם, לעולם 🙂 ברצינות, כמות האנשים שיסכימו מילה במילה עם מה שכתבת כפשוטו, ללא טיפת רפלקציה, ביקורת או אירוניה, היא מדכאת ממש.