מי מסלים, מי לא נרתע: לפצח את השיטה שמפצחת אותנו

שערו נא בנפשכם שמישהו היה מפרסם מאמר ביקורת על ההרשעה והמאסר של קצב:
היה מלגלג על מערכת אכיפת החוק בישראל ("נו אז ניצחתם, והנה בסוף השבוע נאנסה שוב אשה.. אז מה יצא לנו מזה שמשה קצב הולך לכלא?"),
רומז שיש כאן מזימה המעודדת פגיעה בנשים באיצטלה של עשיית צדק,
מזכיר כבדרך אגב שמשה קצב מזרחי,
ומקנח במשפחת קצב האומללה שנותרה ללא סבא משה היקר..

ולעצם העניין: הבעייה לא נפתרה ולא תיפתר בעתיד הקרוב.
גם לאחר שנפנה את כל ההתנחלויות ונסוג לקו הירוק- שום בעייה לא תיפתר. כלומר- תיפתר בעיית ההתנחלויות שגורמת למדינה נזק עצום, אבל העולם המוסלמי לא יסתפק בזה והמלחמה תימשך.

מי שרוצה להאמין שהבלגה מול הקסאמים הנוחתים והסרת המצור ומתן אפשרות לחמאס להתחמש באמצעים קטלניים יותר- תפתור את הבעייה ושקט ושלום ישררו בדרום – שיבושם לו. לא חסרים חוכמולוגים שחושבים שככל שנוותר יותר יהיה יותר טוב, כשם שלא חסרים משיחיסטים הסבורים שככל שנכבוש יותר המצב ישתפר.

המצב בדרום ירגע מעט בימים הקרובים, ועידן לנדאו ישוב לענייניו.
בעוד שבוע יעוף קסאם – ולא יתפרסם שום פוסט.
כמה ימים לאחר מכן יעופו כמה פצצות מרגמה – ושוב שקט ושלווה.
בעוד חצי שנה כשישראל תגיב קצת יותר מהפצצת מנהרת הברחות או מבנה ריק, תחסל חוליה, והגזרה תתחמם- בלוגר זה או אחר יתפלא למה ישראל מחממת את הגזרה, מה יצא לה מזה שחיסלה חוליה כשיש עוד מיליון חוליות, וימצא סימוכין לאיזו קונספירציה ישראלית שגורמת להידרדרות המצב.

הייתי מצפה ממי שתומך בפירוק ההתנחלויות ובנסיגה לקו הירוק (עם תיקונים והסדרים סבירים)- שיהיה מסוגל לסמן קו עבה ולומר: "עד כאן!", ולקבוע שמרגע זה מורידים את הכפפות.
ברצועת עזה פירקנו את ההתנחלויות, נסוגנו לקו הבינלאומי, אבל יש כאלו שבשבילם אנחנו עדיין "כובשים" ומצפים שנקבל בהבנה את הקסאמים והגראדים ולא "נחמם" את הגזרה.

מאמר מצויין, קולע ומשכנע.
אולם לשאלת מטרת ההסלמה המכוונת הייתי מציע כיוון אחר, שאיננו שולל את שהצעת, אבל הוא כיוון קרוב יותר ומתאים לאמירה הידועה שלישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים.
ממשלת ביבי-ברק-איווט היתה נתונה במצב קשה בכמה חזיתות. לא רק בחזית הבינ"ל אלא גם בפנימית, וזה הרי חשוב יותר. הימין כעס עליהם בגלל "ההקפאה" שהיתה ובגלל קצב הבנייה שלעולם איננו מספק, הביקורת משמאל גברה, והמצב החברתי-כלכלי עורר תרעומת רבה (יחסית לציבור הישראלי). והנה באה הסלמה בדיוק בזמן – הימין בוודאי יברך ויעמוד מאחורי הממשלה, השמאל ה"ציוני" כהרגלו יאלם דום, כי "כשהתותחים יורים…", וגם שאר החזיתות נשכחות. שביתת העו"סים? איום בשביתת רופאים? מי זוכר בכלל? ההסלמה היא סיבה מצויינת להביא לסיום שביתת העו"סים ומניעת שביתת הרופאים – כי כשיש מלחמה צריך את אלה ואת אלה, ובכלל על כולם להתגייס ו"זה לא זמן לשביתות ולמחלוקת פנימית".
כמובן שניהול מלחמה או עימות קטן גם בוודאי עוזר לאגו של שר הבליטחון שלנו, אחרי שהפופולריות הגיע לשפל שכזה.

גרי, לא הבנתי אותך. כתבת 'שום בעייה לא תיפתר. כלומר- תיפתר בעיית ההתנחלויות שגורמת למדינה נזק עצום,'
נו, אז בעיה אחת תיפתר לא?
הטענה של לנדו היא שההסלמה בדרום מכוונת על ידי ישראל כדי למנוע התקוממות עממית בסגנון תוניסיה ואיחוד בין החמאס לפתח. מה שכתבת לא ממש עונה לטענה. אם אתה חושב שלנדו טועה זה דבר אחד. זה שהעולם המוסלמי ימשיך לשנוא אותנו גם אם נצא מהשטחים לא ממש קשור לעניין.
אלא אם כן אתה חושב שלנדו צודק אבל לא נורא, היות והעולם המוסלמי במילא ימשיך לשנוא אותנו אז זו דרך פעולה סבירה מצד ישראל לדרדר את המצב בדרום כדי להמשיך את הפיצול בין הרצועה לגדה, אם לזה התכוונת אז בבקשה לומר בצורה ברורה. לפחות לפי הפוסט כך בדיוק חושבים ברק ונתניהו.

כל כך טוב.
תודה רבה.

ועוד דבר אחד קטן בהמשך לטקסט (המצויין כתמיד), והדבר הזה קוראים אותו "הדד- ליין" (דידו הטוב ביותר של הקריאטיב היה נהוג להגיד אצלנו בפרסומית)
והדד-ליין אם זכרוני אינו מטעני הוא ספטמבר 2011 בו אמורות רוב אומות העולם להכיר במדינה פלסטינאית, דבר איום ונורא מבחינת ישראל. אז תעשו אחד ועוד אחד ותבינו את הסיבות להסלמה הלא ברורה.

כן ואני יודעת שהבטחתי רק דבר אחד בהתפרצותי לכאן, אבל יש לי עוד אחד שהוא עוד יותר קטן אבל מצד שני מאוד שמן, וקוראים לו אהוד ברק.
אהוד ברק כידוע הוא שר ביטחון נצחי. עם מפלגה ובלי מפלגה הוא שר ביטחון. ומצב ביטחוני רעוע הוא שמן על גלגלי כסאו במשרד הזה.
אז, אינטרס- יש. כישרון – יש. נסיון מוכח עם הצלחה יש גם יש (תזכרו את עופרת יצוקה שהוא דחף במו ידיו לביצועה גם כשהיה לו ראש ממשלה שממש לא שש לעוד הרפתקאת דמים אחרי כשלון לבנון 2)

ובכלל, אם יותר לי, אשמח עידן, אם פעם אחת תשנה ממנהגך ובמקום לכתוב על אירועים תכתוב על אישים שמשפיעים על אירועים ותתחיל באהוד ברק. זה שהמציא את אגדת ה"אין פרטנר" ועד היום אני לא מצליחה להבין איזה אינטרס זה שירת אצלו (כי הרי על זה איבד את השלטון)

Yuval: לא מדויק. נראה שאתה סבור שהטענה נסמכת רק או בעיקר על הדיווח של פישמן על שהתרחש. אבל לא זה מה שכתוב.
טענה 2 נסמכת על הכרוניקה – היא ההסבר המתבקש או הטוב ביותר לרצף האירועים. פישמן בסה"כ מספק עדות התומכת באמיתותה של ההיפותזה הזו, ובכך מחזקת אותה לעומת מתחרות אפשריות.

יופי של פוסט. בהיר, צלול וגלוי עיניים.
כל מה שאיננו עיתונות בימים טרופים אלה.

פוסט מצויין, בדיוק היום הסברתי את עיקרי הדברים הללו לעמית בעבודה.
האמת, מהרגע שקראתי את מאמרם של אבי יששכרוף ועמוס הראל היה קל להבין "מה הולך". טוב שיש מי שרושם את הדברים בצורה בהירה ומביא נתונים מספריים כדי להדגים.

תודה.

לפעמים ממש מרגיזה אותי , לא דווקא התעמולה כביכול שה"מדינאים" שלנו מלעיטים אותנו בא. אלא הטיפשות של כולנו באיזו מהירות אנו לועסים. כי כל בר דעת מבין נכון את הסכסוך הלא פשוט בן העם היהודי לבין נגיד החמאס,בסוף השורה הוא חלש ומרגיז ואנחנו החזקים. חזקה עליו שיהיה איזה שהוא הסכם שאנו מקבלים שיהיה מקובל עליו. כי הוא צריך לשרוד. אז ממה נפשך קנה זמן ממנו ע"י תהדייה שהוא מציע ועוד איך מציע. אבל זו לא באמת עובדה .כי עובדה היא מה שכולם חושבים. ואם נעשה סקר קטן נבין שרוב העם היושב בציון לא מאמין שהחמאס באמת הציע .המלכוד הישראלי העם נוהר אחרי מנהיגיהם תמיד ולא פוקח אוזניים ועיניים. נקווה למנהיגים שידעו לאן להוליך (בן גוריון????).

אפשר להיות קונספרטיבי לעילה ולעילה כי כל התנאים בשלו ,כאילו אם היינו מעמידים שאלה למנהיג שהחליט שהחמאס הוא בר שיח בשום מקרה ,האם זה לא הזמן ליזום את הפתרון שלך. הרי האמריקאים כבר מושקעים ביו"ש עם אבו מאזן ,מטריה אמריקאית למבצע חדש יש, התנאים הגיאו פוליטים בשלו .השאלה שתשאל כאן מה בבסיס התכנית ,זה תמיד יהיה אבו מאזן והאם הוא באמת ירים נשק נגד החמאס ,במיוחד שמצטייר כאן כאילו הוא הולך לקראת פיוס ואנו מפריעים. ונניח שנכבוש מי יקח מאיתנו את תפוח האדמה הלוהט? רגע אולי האמריקאים או אולי כוחות נאט"ו ,או שהאירופאים שירד להם האסימון . רגע בא נחכה לראות מה יקרה בלוב. ומה באמת הם חושבים שהם שולטים בהסלמה .הרי דעת הקהל תריץ אותם לשם . האם באמת יש תוכנית או שוב נגררים אחרי מהלכים שתמיד צריך לתרץ ,כמו כל הכשלונות הקודמים .
אפשר להעריך מנהיגים שמציבים מטרה מצהירים עליה ומשכנעים אותנו שזו הדרך. אבל לנו מוכרים סיפרים אחרי,ואנחנו עושים "צידוק הדין".

אה, כנראה פיספסתי.. אולי היית צריך להדגיש את זה יותר מפעם אחת?

פוסט מצויין. מסכים עם המסקנות העולות ממנו.

אשר,
אולי זו תהיה הדחיפה הנכונה. אני לא מחייב את ההסבר הזה, אבל היה פה ניתוח משכנע, שאני נוטה לקבל (עם ההסתייגות המסוימת שלי בתגובה הקודמת), ופירוש פוליטי שאני לא משוכנע בו. הוצע הסבר חלופי (הפנימי) והצעתי עוד אחד, שאותי הכי משכנע מבין השלושה, אבל אני לא סגור עליו, כאמור. אגב, יש אפילו דרך לבדוק אותו – אם ישראל תפעל בעתיד הקרוב להסלמה גם בגדה, אני חושב שזה מחזק את הפרשנות שלי, ומחליש את זו של עידן.

עידן,
אני לא מדבר רק על מרידור. אני מדבר על אולמרט, לבני, ארנס, ריבלין ועוד, ואולי אפילו על שרון. המסקנות שלהם אינן אחידות, אבל כולם הסבירו בשנים האחרונות שהם הבינו את הנקודה הזו, ומכיוון שזו טענה שהשמאל טוען כבר למעלה מארבעים שנה, אני חושב שהם הרוויחו את הזלזול (בנקודה הספציפית הזו) בצדק, אפילו לאור הנסיבות המקילות של האידיאולוגיה שהם מאוד רצו שתסתדר עם המציאות.
כפי שהאחדות מפחידה את ביבי, ברק צוטט כמי שחושש מאוד מהתוצאות האפשריות של הכרה רחבה במדינה פלסטינית בגבולות 67' שתוכרז חד צדדית. אתה טוען שאם החמאס יהיה שותף לממשלתה הוא יזכה ללגיטימציה, ואני טוען שלפחות באותה מידה ניתן יהיה להשתמש בשותפות הזו כדי לצמצם את ההכרה בה. (ר' ההכרזה של ארה"ב לגבי ההשלכות של שיתוף החיזבאללה בממשלת לבנון).
כפי שאמרתי לאשר, אני לא סגור על ההסבר הזה, אבל אני חושב שהוא נובע מן ההנחות לא פחות מן ההסבר שהצעת – לא התייחסת לטענה שלי שהפלסטינים עשויים לצופף שורות תחת מתקפה נוספת, שגם אתה מעריך שתהיה קשה יותר מהקודמת, ושה לא מתיישב עם "הפרד ומשול".
לגבי ברק – אני בטח לא חולק עלייך (או על ג'ומס) לגבי מסוכנותו, ואני לא חושב שהוא אידיוט, אבל לפעמים – אולי בגלל מגבלת הבנה שלי – אני (כמו אסתי) לא משוכנע שהוא עד כדי כך נבון כפי שמייחסים לו.

אני לא חשב שנראה הסלמה ביוש שם בעיקרון אנחנו מסכמים פעולות עם המיליציה של אבו מאזן בחסות אמריקאית מספיק לנו להסלים בעזה זה עושה את העבודה בצורה מאד סמויה שנחה על הקונצנזוס השוביניסטי ציוני .ההסלמה לא נובעת מרשעות של מנהיגנו .זה בדיוק השדה שהם חרשו אותו בעברם . שם הם הכי שוחים ורבלית . הם לא מכירים או שאין להם צורך להכיר שדות ומחשבות אחרות. למעשה זה השרדות פשוטה . רשעים הם לא .
קראתי קצת מקאוולי ומחשבות זדון מדיניות העשויות ברוב שכל כשיש מטרות גדולות ששוה להשיגם מצדיקות לעיתים כוונות הנראות לכאורה כזדון או קבעון. אבל בשביל להניח זאת יש להניח תחילה מחשבה מדינית גדולה ובעלת הישג ראוי לציון שבעבורו נוכל לסבל את הזוועות הצפויות לנו בקרוב מכל התהליך של ההסלמה. האם יש מישהו שיכול להצביע על ההישג האדיר הזה?
,

בני,
הבנאדם השקיע, וכתב כמעט 900 מילה תחת הכותרת "אין הרתעה בדרום, ולא תהיה", ומה שיש לך לומר זה "לא נכנסנו בהם מספיק חזק בפעם שעברה"? שים לב, שהטענה לא התייחסה להרג שני פעילי חמאס, אלא ל"עופרת יצוקה". זה לא היה מספיק חזק ולא-מידתי, כדרישתך? או שאתה חושב כמו טל רוסו, שהצד השני הספיק לשכוח את המבצע וצריך להזכיר לו? למה, לדעתך, ממשיכים לירות עלינו רקטיות מעזה? לפני שאתה עונה "כי הם רוצים להשמיד אותנו", בוא נסכים שהרקטות לא ישמידו אותנו, ונחשוב אם יש סיכוי שהתגובות (הצפויות) שלנו מקדמות את האג'נדה של החמאס בטווח הקצת יותר ארוך.
דרך אגב, אתה מדבר על "האשמת הקורבן", אבל לנדו מבחין בין תושבי הדרום, שהם הקורבן, לבין הממשלה, שאותה הוא מאשים.

אני לא אוהב את הטרמינולוגיה של פושעים פושעי מלחמה וכו' אולי ממרום גילי . אני לא חושב שהטרמינולוגיה הלוחמנית תורמת לבלוג החשוב הזה. כי מספיק לחשוב שהם מנהיגנו טועים או טיפשים או סתם מטעים או סתם חסרי כישרון יתן אותה התוצאה . המטרה של הבלוג כפי שהייתי רוצה ,למרות שלא אני יסדתי אותו, היא להאיר עיניים מזויות אחרות לתת מבט שונה על הדברים. המסקנות יקפצו מתוך העניין הנדון , תן לקורא את הסקת המסקנות אתה בתור כותב בלוג תן כלים מוכחים ,כמו שעושה את זה מאד יפה עידן. הקהל הישראלי שבוי בחלום הציונות ,הוא רק לא יודע להתמודד עם החלום ושברו ,טרמינולוגיה מסוג זה כפי שנוקט דרור רק מרחיקה את הקורא התמים ודוחסת אותו יותר חזק לתוך האתוס הידוע ,ואז אנא אנו באים ,שוב לתוך תא הטלפון ממש חמים ונעים שם ,כולם מפרגנים לכולם .
אין לי בעיה עם קבוצות שוליים ,רק שאני לא מוכן לבזבז את זמני על קבוצות כאלה, המטרה היא לחנך ולחנך ,את ילדנו את חברינו את הסביבה הקרובה שלנו.
בדיון על ההבדל בין מוסרי למוסרני עמד עידן על השוני החשוב . היציאה מעצמך מתוך הרגשה של אני לא יכול לסבול את זה ,דרך מבט על הסביבה הסוביקטיבית שלנו היא היא הנותנת את התוקף . לכן מבט על הסביבה שלנו כולל על היותנו יהודים ציונים ישראלים ואי שביעות הרצון ממה שיש היא היא הנותנת לנו תוקף לדעותינו .והפוסל במומו פוסל.

עידן – אני חושב שאתה ממעיט בערכו של הטסטוסטרון. כל ה"הנהגה" הישראלית מתנהלת כמו חבורת ילדים מפגרים – ראה ליברמן בא"ום, ראה ביבי אחרי הפיגוע באיתמר וברק …..
למה אני צריך לחשוב שביבי אינטילגנטי??? או אחראי?

אם מתחשק לך בא נשחק משחק מעניין – שברק או ביבי יושבים עם עצמם ואומרים לעצמם – מה יהיה עם השטחים? מה יהיה עם מצבה הבינלאומי של ישראל (ופה אני דוקא מסכים שהם הרבה יותר חשופים מאיתנו למצבינו העגום)? מה הם עונים לעצמם? בא נניח שלא כל מה שמעניין אותם זה שש"ס תשאר בקואליציה (אגב אפשר לשאול את אותן שאלות את אלי ישי – גם הוא לא האיש הכי טיפש במדינה). אז מה אתה אומר. מה הם חושבים? מה הניתוח שלהם?
הכל אבוד ורק מלחמה עם המון נפגעים גם בצד הישראלי תאפשר לנו להמשיך לשחק במשחק האיוולת של הקולוניליסטית האחרונים בעולם? – מה הם חושבים??????

אני מנסה לעשות ניתוח עומק למסקנות שלך – אתה משאיר את זה ברמה הטקטית – הם רוצים למנוע אחדות פלסטינאית – ואני מנסה להביא את זה לרמה האסטרטגית – מה לעזאזל מניע אותם??? מה החזון??? לאן הם לוקחים את כולנו (בטווח הארוך – אני לא מדבר על המבצע הקרוב)????

זו שאלה חשובה מאוד – אני אתן דוגמא. נניח שבראיה הכוללת ביבי וברק בטוחים שאם צהל לא יהיה בשטחים זה סיכון ביטחוני על קיום המדינה – במקרה כזה יתכן שזה רבע לגיטימי מה שהם עושים (אפשר להתווכח על האמצעים – אבל לפחות אפשר להבין את המניע).

וכשחושבים על זה גם לגביי מצבה הבינלאומי של ישראל יש לברק ועוד יותר מזה לביבי אותה גישה:
תמיד נהיה בעמדת התגוננות, תמיד נצטרך לפרסם תמונות של גופות מפיגועים שיבוצעו נגדנו כדי לאזן את התמונות של הגופות של הפלשתינאים, תמיד נצטרך ברגעים הקשים לצרוח:
אווושוייייץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לפעמים לא רע לצעוק אושוויץ ,אבל לגבות את זה בדרכים דיפלומטיות ,כמו שנסתה ליבני לעשות בזמן כהונתה כשר החוץ.
תראה העולם באיזו שהוא מקום חייב לנו ,אפשר לנגן על זה ,אבל לבקש שהם יעשו את העבודה עבורנו כמו שכאילו הובטח לנו אחרי השואה.
לפעמים אני מדמיין שאני רואה קואליציה של ישראל ומדינות אירופה בטיפול בבעיה האירנית. אבל מנהיגנו גם כאן חוששים מהלחץ הנגדי של שאר העולם לנסות ולפתור את הבעיה הפלסטינית.
אם אני מבין נכון גם הרמטכ"ל היוצא וגם ראש המוסד היוצא יצאו נגד פעולה ישירה נגד האירנים. הם כבר לא בזירה ומי שנשאר מקובע באי הפתרון הנורמלי ומחויב למעשה לייצר פרובקציות . אז מה הפלא שאנו גוררים את האירנים לבד במקום להמתין בסבלנות וליצר סביבה דיפלומטית נוחה למימוש הפיתרון האופטימלי, דברו המון על יצירת מרווח זמנים בשביל ליצור קואליציה נוחה נגד האירנים. האמת קיבלנו זאת ,אבל הצד השני של המשוואה שתלוי אך ורק בנו לא מתקיים ,כי מה היינו צריכים לעשות? ליצור תנאים נוחים לאירופאים והאמריקאים לעשות עבורנו את העבודה. במקום זאת אנו מחליטים להסלים נגד כולם ושוב ברוגז ושוב לוח הזמנים מתקצר ואז מה?
נצטרך לפתור את הבעייה האירנית לבד. מופרך? לא . כי יש הרבה שמאמינים למי שמטפטף (שם למעלה) כי אם נרצה אז נוכל. לא הבינו שאי אפשר לבד .ומי משלם את המחיר ,כרגיל אנחנו . נעשה אח"כ ועדת חקירה ונחליט כי המפקדים בשטח לא פעלו נכון נעניש אותם ונתכוננן למערכה הבאה .

דרור למה אתה חושב שסוף העולם הגיע? תביט מסביבך מעולם לא היה העולם יותר פתוח לאפשרויות. מאיין לדעתך יונקת המהפכה בעולם הערבי? ברור שמהעולם שיצרנו העולם היפה הזה החופשי בעל ההזדמנויות . הם רואים את אפשרות השתתפותם להשתתף בו .נכון כמה רחוק וכמה קרוב .אבל כמה אפשרית היא . מהפכה במצריים .פרספקטיבה הסטורית תהיה למועיל. באיזה קלות לא יאמן.
לא מרגש אותך? לא מרגיש כמו איזו נביא שהגשים את תקוותיו? סיפוק סיפוק
במסיבות מחייכים

הדטרמיניזם מייאש .אני גם חושב שבאופק לא רואים תקווה . נשאר רק לקטר ולשמור על הגחלת.
בנוגע לאמריקה יש לי מחשבה מסוימת נוגה על אמריקה כמעצמה יחידה בעולמנו.
אני חושב שאם הייתה מעצמה שניה המאיימת על אמריקה באינטרסים גלובליים ,המצב היה משתפר .
אני רק לא רואה כזאת , סין לא מעוניינת היא רואה רק דרך החור בגרוש. רוסיה חלשה מבנית. אולי איראן?
היא בעלת פוטנציאל לא רע יש עבר יש הווה . השאלה אם הם יהיו מספיק הוגנים איתנו. אנחנו בינתיים רואים אותם בטקטיקות שלהם ,מה בעצם מטרתם?
גלשתי מהפוסט? סליחה!

היי עידן ומגיבים..
קודם כל, אחת לכמה זמן פשוט חייב להגיד תודה לעידן על הפוסטים הכי מדכאים שאפשר לדמיין: ככל שעולה הסבירות שאתה צודק, ככה עולה התקווה שאתה טועה. למרבה הצער אני נוטה להעריך שהסבירות של הניתוח שלך גבוהה מאוד. לו אני איכר מונגולי חובב היסטוריה בשנת 2060 הספר שהייתי רוצה לקרוא על מדינת ישראל אוקטובר 2000 – ??20 היה הספר שלך.
עכשיו, אני לא רוצה לטרחן, אבל התהיות והמועקה שביטאה איה על הגורל הפרומתאי שיעד אותנו לביבים ולברקים שנולדים כל רגע (דימוי פנטסטי!) גלגלו אותי למין מבט מהיר של "התמונה הגדולה", שהיא, בתכלס, שהמניע היסודי ביותר מאחורי פעולות ממשלות ישראל היא מה שנודע בתור "האיום הדמוגרפי", או בשפה של בני אדם: חוסר הנכונות המובנה והשורשי של ממשלות ישראל לדורותיהן ולמרבה הצער, כנראה, גם של מרבית עמישראל, לחשוב ולחשב באופן עמוק ויסודי את הנכונות של הריכוז היהודי באזור הזה להתחיל להתקיים בתוך סביבתו המיידית מתוך זיקה ישירה וטבעית לסביבה הזאת, ואיך עושים את **זה**.
זה לטעמי מהותי כי מרגע שרק התחלת *לחשוב* ככה, ולו באופן התאורטי ביותר, רק המחשבה על הצגה שנייה של "עופרת יצוקה" מתגלית מיד במלוא טירופה, כיעורה ואי-הנסבלות שבה. לא "סיום הסכסוך", לא "צדק נצחי ומוחלט" – רק זיקה אנושית פשוטה לשכנותיך ושכניך בתור מי שהן – שכנותיך ושכניך, הכי קרובות לאחיותיך ולאחיך, ולחיים שבחרת לחיות כאן לצידם ובינם: רק המחשבה על זה יכולה לגרום לאי אלו "פרגמטיסטים-ביטחוניסטיים" שטופי חרדות תעמולה לקבל תמונה של המשמעות האמיתית והמחרידה של שריפת ילדות שכניך בזרחן מהאוויר – שוב! לא מדברים כאן על סוף לקונפליקט (המורכב, המורכב…) ועל קץ הסכסוך – רק על להתחיל לחשוב על עצמנו כעל שכנים בתוך עולם מלא בשכנים – כי זה מה שאנחנו בחרנו. זה מספיק בשביל להתנגד כמה שרק אפשר לתועבה הזו שהלוואי שלא תגיע.
כאן צריך לתת את הכבוד למי שזכאי לו, והכוונה היא לפרובוקטור היקר דרוד בל"ד, שלא נלאה מלהדגיש על כל במה אפשרית ובכל זמן, שאל מול כל הביבים והברקים שנולדים כל רגע, "התמונה הגדולה" היא שככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ – אי אפשר "לנצח" את המרחב עצמו שבו אנחנו נמצאים! עוד ביבים ועוד ברקים לא מסיטים לרגע את "האיום הדמוגרפי" שמולו הם משכפלים את עצמם כמו מדפסת שנתקעה על פקודה לשחרר עוד ועוד עותקים. מי שלא מבין את זה כבר הפסיד, הוא רק לא מבין עוד עד כמה. אני מרשה לעצמי אופטימיות זהירה שכל פעולה בעזה, קרקעית או מהאוויר, עם עשירית מהזדון שהופגן בחורף 08-09 נגד אזרחים תעורר התנגדות פומבית משמעותית יותר, אולי הרבה יותר, מזו שלצערנו התרגלנו למידותיה. ערבים, יהודים ומה לא.
מילה לאשר: שמחתי להכיר ואהבתי לקרוא אותך, אתה נשמה. אל תיסע לעזה במדים. לא אתה ולא קרוביך. תישאר איתנו. גם לנו יהיה על מה ונגד מי להילחם (ובלי אלימות, כמובן. סתם כי יש מספיק מזה).
שוב תודה עידן, סליחה אם טירחנתי (תמיד אפשר למחוק…).

אני גם עם מילואים סיימתי בגלל הגיל ,אבל יש לי בן שהתגייס לפני שבועיים.
אני נפגש עם הרבה ערבים במסגרת עיסוקיי ראו אותי גם במדים .

בעיקרו של דבר אתה צודק בגדול.
אבל אתה מייחס לממשלת הביבים הזו אפילו קצת יותר ממה שהיא.
ואתה מייחס לביבי הרבה הרבה יותר ממה שהוא והוא שבשבת סקרים והאזימוט שלו הוא הסקר של אתמול בלילה.
אם תעשה סקר תגלה שאחרי כל אירוע בטחוני הכי קטן, התגובה בטוקבקים וברחוב היא (להפתעתך) צריך להכנס בהם חזק וכו' וכו'.
זו התוצאה של האוטובוסים המתפוצצים, הציבור הישראלי שסבל מתסביך שואה סובל עכשיו מסנדרום טרור המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים.
סינדרום של שנאה ודמוניזציה של האוייב.
לכן לדעת האספסוף התגובות של צה"ל הן רכות מדי ולא קשות מדי.
אל האספסוף הזה מכוונים ביבי, ברק, ליברמן וישי.
אליו ורק אליו הם מדברים השכם והערב.
האספסוף עלה לשלטון.

אפשר לחזור שניה לדיון על הפוסט הקודם, על תעלומת ה-15,000?

הסיבה העיקרית לדעתי שהפוסט על איתמר הופץ בכזו תהודה היא שהוא היה ממוקד. הוא היה קצר. הפוסט הנוכחי הוא מעולה, אבל הוא פי 4 באורך. והוא מסורבל הרבה יותר. לוגי מאוד. הייתי שמח לשתף אותו עם מכריי – אבל אין סיכוי שמישהו מהם באמת יישב ויקרא אותו עד תום. ובוודאי לא יעביר אותו הלאה.

אם היית נצמד רק לטענה 2, ופשוט מוכיח אחת לאחת שההסלמה יזומה ומתוכננת, ואז מניח לכל השאר לחלחל לבד, יכולת להוציא טקסט הרבה יותר נגיש. זו לא ביקורת, גם לא המלצה מה עדיף לך לעשות – זו פשוט ניסיון תשובה לשאלה שאתה בעצמך שאלת בפוסט הקודם. מכאן אתה יכול להחליט לבד אם יותר חשובה לך התהודה, או חשוב לך להוציא לאוויר העולם את הניתוח שלך במלואו (או עדיף: מתי חשובה לך התהודה, ומתי חשוב הניתוח במלואו).

תבחר מה שתבחר, תודה רבה על הכתיבה הבהירה.

תודה על הניתוח המעניין והמאתגר מחשבתית, שלוש שאלות לוגיות בבקשה:

1. כשאתה טוען שגם קסאם אחד הוא יותר מדי ולכן אי אפשר להשיג רגיעה בכח אתה מתאר את התמונה בשחור לבן. זה לא נכון להציג כל התקפה על העורף הישראלי כבלתי נסבלת, יש מינונים שונים של נסבלות והטענה שלך לפיה אי אפשר לאלץ באמצעים צבאיים את העזתים להפסיק לגמרי את הירי ולכן ממילא שום דבר לא עוזר היא לא נכונה. אם אפשר באמצעים צבאיים להפחית את הירי מ3 רקטות ביום ל2 בשבוע – אני חושב שהציבור הישראלי ירצה את זה.

2. מצד אחד אתה טוען שאי אפשר להשיג הרתעה צבאית בדרום (כי פיצוצים לא מפחידים רעבים), מצד שני אתה בעצמך מודה שעופרת יצוקה הפחיתה מאוד את כמות הרקטות שנורו עלינו. אני באמת לא רואה איך אפשר להסביר אחרת את העובדה שהחמאס מבקש מאיתנו הפסקת אש (!!!). ברור שהם לא עשויים מקשה אחת אבל אני רוצה להאמין שלכמות נכבדת מהאנשים שיש להם השפעה על האם ישוגרו עלינו רקטות יש משפחה ואנשים שאכפת להם מהם בעזה ואין להם אינטרס להסלים. אם אפשר לגרום לחלק הזה לנצור את האש – זה יפחית את כמות הירי עלינו גם אם לא יפסיק אותו לגמרי, לא?

3. הייתי שמח לשמוע את דעתך על הטיעון הנדוש דלהלן: הפסקת אש ארוכה (שהיא דבר מעולה כשלעצמו) והסרת הסגר הימי על עזה מקלה על ארגוני הטרור להתחמש ולארגן את עצמם לסיבוב הקרבות הבא. אם נקבל את ההנחה שהחמאס לא מוכן עקרונית לקבל את קיומה של מדינת ישראל הרי שהסיבוב המדמם הבא הוא בלתי נמנע, ועדיף לעשות אותו בזמן ובתנאים שנוחים לנו. כאשר מחשבים את יתרונות ההתפשרות המדינית (נצירת אש, הסרת הסגר הימי וכו') צריך לגלם את המחיר שנידרש לשלם בכך שהצד השני יהיה מוכן יותר למלחמה.

היי עידו, זאת הפעם ראשונה שאני מגיב פה, ולכן בחרתי לי את הניק הראשון שעלה לי לראש.
מצטער, הנה הכינוי הקבוע שלי, מהגג, עם קישור לבלוג שלי, מעכשיו אשתמש רק בו.

ולעצם העניין:
לא ברור לי איך הסכם רגיעה יחסוך חיי אדם.

היות וכך, ומתוך ידיעה שהחמאס מנצל את הרגיעה כדי לשפר את מצבו לקראת הלחימה שתבוא (וחופר מנהרות לחטיפת חיילים במהלכה) אז לא ברורה לי הטענה שהסכם כזה יחסוך חיי אדם, בדיוק כמו מה שאתה אומר על הפעלת כח, הוא יפחית את גובה הלהבות לכמה חודשים, הבעיה היא שאחרי זה נקבל חמאס חזק יותר צבאית.

אם נקבל את ההנחה שסיבובים מדממים יהיו עוד ועוד, אז הגיוני להשאיר את המצור הימי על עזה כדי להפריע להם במירוץ החימוש לא?

ושאלה שמטרידה אותי: האם מהטלת האשמה להפרת הרגיעה על צהל עלי להבין שאתה מציע שצה"ל לא יתערב כאשר הוא רואה שחופרים מנהרה לחטיפת חיילים, מצטיידים באמצעי לחימה, יורים רקטות (רק טיפ טיפה), מניחים מטענים, מייצרים פצצות,יוותר על גורם ההפתעה ויחכה בשקט שהחמאס יירה את הירייה הראשונה בתנאים ובזמן שנוחים לו, רק כדי שלא יצא שטכנית שצה"ל הוא זה שהפר את הפסקת האש שממילא תופר בקרוב? האם בשביל הסעיף הטכני הזה אתה מציע לוותר על היתרון הטקטי של לבצע את המלחמה לפי התנאים הנוחים לצה"ל?

אתה צודק, נמשיך הלאה.
רק שני דברים לפני:
– למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהסכם הפסקת אש יהיה זמני אבל אחריו לא יהיה סיבוב אלים? תוכל בבקשה לתאר תרחיש לא אלים של קריסת הפסקת אש?
– אני מאוד מאוד אוהב את צורת הכתיבה וניסוח הטענה שלך. זה ללא ספק הבלוג הכי מנומק והמגובה עובדתית שראיתי, כל זה בלי להיות משעמם לרגע. דפדפתי קצת בבלוג שלך אחורנית ואני מוצא אותו מאוד מעניין (אהבתי במיוחד את ה20 שורות). ברשותך אני מתכוון להוסיף אותך לRSS שלי ולהגיב פה מדי פעם.

אינעל אבוש, השקעתי בגרפיקה וזה יצא ממש ממש גרוע.
הנה זה שוב בלי טבלאות:

לפני עופרת יצוקה/בלי הפסקת אש: 128
לפני עופרת יצוקה/עם הפסקת אש: 5
אחרי עופרת יצוקה/בלי הפסקת אש: 13
תוך כדי עופרת יצוקה: 154

עם הנקודה האחרונה אני מסכימה. יש להסיר את המצור, לזרז תהליך של משא ומתן ולמנוע הרג מיותר משני הצדדים. ולסיים את הכיבוש. על זה אין לי טיפת ויכוח.

רק עם הטיעון שההסלמה לא יוצרת הרתעה אני לא מסכימה – ולא מדובר בשבועות ספורים אלא בשנתיים מלאות.

ותודה על הבלוג שלך. אתה החכם באדם בעיניי.

למהגג, אתה בטוח שזה טיימינג טוב להזכיר את הנורופן כמשכך כאבים? 🙂

נו באמת, כל אחד יכול לספור ולהתווכח עם הנתונים בשביל להוכיח את מה שמתאים לו.
ברור שאם כל תושב עזתי יהיה מבועת מההרס והמוות שסביבו הוא גם יהסס ויחשוב שבע פעמים לפני שהוא יורה עלינו משהו. הוא כנראה כבר מזמן חושב על זה שבע פעמים. מצד שני הוא גם ירצה יותר לפגוע בנו, ואולי יוכל קצת פחות אבל אולי גם יסיק שאין חו ברירה. עכשיו רק חסר לנו לסיים תואר בפסיכולוגיה. מה שברור, לי לפחות, זה שמלחמה בעזה לא פתרה ולא תפתור שום בעיה, למעט באופן זמני ביותר, אבל כן יוצרת בעיות ומחמירה בעיות קיימות . הרי אפילו הדבר היחיד שטענתם שהצליח במלחמה הזאת , כלומר יכולת ההרתעה של צהל, מושג ערטילאי ובלתי ניתן לכימות, נתון לפרשנות רבה. ספירת כמות הרקטות לא מספיקה להסקת המסקנות שלכם, אחרת באותה המידה יכולתי לטעון שהחמאס שיפר את יכולת ההרתעה שלו על ידי זה שאספור את הפצצות שנורועל עזה. מה שבטוח השתפר בכל מקרה זאת יכולת ההרתעות של כל העולם מאיתנו.  

שואל עידן לנדו: "האם החמאס חותר להסלמה או לרגיעה? מי שמתעקש על השאלה הזאת, בשלב הזה, מעוניין בהסחת דעת. לאזרח ישראלי צריך להיות חשוב קודם כל למה ההנהגה שלו, שהוא בחר והוא מממן מכספי המסים שלו, חותרת להסלמה בדרום. ישראלי שכבר מכיר בכך שההנהגה שלו דוחפת להסלמה ועדיין מעדיף לחטט במניעיו של הצד השני – ככל הנראה לא ממש מעוניין לראות את האש דועכת".
מצאתי לנכון לשתף גם את אלו העסוקים בספירת קסאמים (אלה שעדיין מטילים ספק כי פושע המלחמה אהוד ברק הוא זה החותר לשליטה בגובה הלהבות – הסלמה ורגיעה לחילופין – ואינטרסיו עימו) במניעיהם של תושבי עזה, חלק מהעם הפלסטיני, לאיומים המרומזים שנשמעים מפי המכונים בשיח הציוני "ההנהגה הנבחרת של החמאס".

כך כותב סעד בן טפלה (אל-שרק אל-אוסט, 7.8.2010), תורגם על ידי אמיר צולנג, אתר זווית אחרת:
"יש פירוש אחר לאיום על ישראל דווקא באש: יתכן שהוא משקף את אזלת ידינו מלהעניש אותה או “לחסלה” בדרך אחרת: ננתק לישראל את קווי הטלפון ואת שירותי האינטרנט, נפיל את הלווינים שלה ונבודד אותה מן העולם; נפעל לשיבוש מערכות התקשורת והטלפוניה שלה, לשיבוש שדות התעופה והרדארים שלה ונגרום לה לחיות בניתוק אפל ממה שקורה סביבה; נטיל מצור על נמליה, נעצור את תנועת הַסַּפָּנוּת ממנה, וננעל את דרכי מוצאותיה היבשתיים עד שהמצור ינוון אותה והיא תכּנע לפני שתמות; נמנע ממנה את יצוא הטכנולוגיה, המכוניות, המטוסים והרכבות המתקדמות שאנו לוקחים מונופלין על ייצורם בעולם, שכן אנו מייצרים את המיטב שבהם; נמנע את הגעתם של תרופות וסמי מרפא הנדרשים לחולי סכרת, לב, לחץ דם, מחלות עורקים, אבעבועות, כוֹלֶרָה, כך שתתפשטנה בה המגפות והיא תכּנע. מכיוון שאין בחזקתנו נשקים כאלה, אנו מאיימים עליה באש ובשׂריפה, אולי כשיקוף לאזלת ידינו להתעמת מולה ואנו מאיימים עליה באש גיהינום, שלא לומר שבכך אנו מצהירים בריש גלי: “אנה תנוסי מפני האלוהים?!” [הערת המתרגם: אמירה המוטחת באדם שהתנהגותו פוגענית במקרים שבהם קצרה ידו של הדובר מלתבוע את העוול שנעשה לו].
מתוך: שריפת ישראל באש
http://zavita.co.il/archives/549
חשוב לזכור כי מה שמכונה בשיח הציוני "השבת השקט לתושבי הדרום" אינו אלא השבת המצור על עזה לקדמותו.

סופרי הקסאמים אמורים גם לתהות על מניעיהם הפוליטיים של החמאס ושל ארגונים אחרים בעזה. אין לשייך למניעים אלו את מידת שליטתו של החמאס בגובה הלהבות. ב 5 לאוקטובר 2008 נפגש עמוס הראל בביירות עם נאסראללה ומסר לו את המידע המסווג הבא: "התוכנית בצה"ל: הרס אזורים ו"כוח לא פרופורציונלי" בתגובה לטילים".
כך נמסר: "בכל כפר שממנו יירו לעבר ישראל, נפעיל כוח לא פרופורציונלי ונגרום שם נזק והרס אדירים. מבחינתנו, מדובר בבסיסים צבאיים". אייזנקוט מדבר על החרבת הכפרים השיעיים בדרום ועל שיטת ענישה דומה גם נגד סוריה, במקרה של מלחמה. "זו לא המלצה. זו התוכנית והיא כבר אושרה", אמר. ציד של משגרי רקטות הוא בעיניו "שטות מוחלטת. כשיש אלפי טילים בצד השני, אין לך אפשרות לצוד אותם". ישראל צריכה להתמקד בהרתעה, חלקה (כפי שבא לידי ביטוי בראיון) עוד בטרם עימות. "יש לנו היקף חימוש גדול פי מאה", הוא מסביר".

חברו הקרוב של אייזנקוט, אל"מ (מיל') גבי סיבוני, מרחיב במאמר [!] שפירסם במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב, את הבסיס התיאורטי של הצהרות האלוף. "הולכת ומתגבשת תפישה מעודכנת במענה של ישראל לאיומי רקטות וטילים מסוריה, לבנון ורצועת עזה", הוא כותב.
הפתרון? "מהלומה לא פרופורציונלית, הפוגעת בליבת התורפה של האויב, כשהמאמץ לפגיעה ביכולות השיגור הוא משני. מיד עם פרוץ העימות יידרש צה"ל לפעול במהירות ובעוצמה חסרת פרופורציה לאיום ולפעולת האויב, כדי לפגוע ולהעניש בהיקף שיחייב תהליכי שיקום ארוכים ויקרים. פגיעה זו חייבת להתממש בזמן קצר ככל האפשר, תוך העדפת פגיעה בנכסים על פני המרדף אחר כל משגר… מענה שכזה עתיד לשמר זיכרון רב שנים אצל מקבלי ההחלטות בסוריה ובלבנון, שיעמיק את ההרתעה".

גם לגיורא איילנד יש מה להוסיף. במאמר משלו (!!) הוא מציע מהלך מקדים: העברת מסר ישראלי חד-משמעי לממשלת לבנון, כבר כעת, שלפיו במלחמה הבאה יחוסל צבא לבנון, ייהרסו התשתיות האזרחיות והאוכלוסייה הלבנונית תסבול. "בביירות לא יילכו לים כשבחיפה יישבו במקלטים", הוא כותב.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1026496.html

עמוס הראל, כמו גם אלוף בן ואבי יששכרוף, לא יוכלו לטעון כי לא הביאו את המידע הרלוונטי לידיעת קוראי הארץ. באותיות הקטנות, הנעלמות מן העין, תהה הראל בינו לבינו: "דוקטרינת הדאחיה" של אייזנקוט מעלה סימני שאלה: האם לא תקום זעקה בינלאומית, לנוכח ההרס ותעצור במהירות את המהלך הישראלי, במצב נוח יחסית ליריב"? אך מייד התעשת וחזר לעבודתו – פרשנינו לענייני בטחון. מהשורה התחתונה (להלן, הפרשנות) אנו למדים: "מה שמשותף לשלושת המאמרים הוא הדגש המחודש על העוצמה האווירית".

בניגוד לציונים, חמאס דווקא כן קורא את האותיות הקטנות. לא אלאה את הקוראים, אפילו הציוניים שבהם, בידיעה נוספת של עמוס הראל, שדיווחה על דאגה במערכת הבטחון הציונית, חודש וחצי לפני יישום ההמלצות של אייזנקוט וחבריו הטובים (להלן: הטבח בעזה), לארגון צעדת המונים מעזה אל עבר מחסום ארז. גם אז, כך נמסר, לא גובשה תגובה ציונית הולמת למהלך מעין זה. מי שסיכל את מצעד ההמונים (ההערכות דיברו על כחצי מליון איש ואישה לא חמושים) היה משטר החמאס. לדידו, טבח המוני היה ניצול הזדמנות לזעקה בינ"ל שתקום, ותרומתו הצנועה למסע הדה לגיטימציה נגד המשטר הציוני.

ובעוד המגיבים הציונים ממשיכים לספור קסאמים ומתדיינים בינם לבין עצמם למה התכוון המומחה לענייני טרור כשאמר 'נפעל בתבונה ובנחישות', ומהו סוג ההרתעה הרצוי, נמסר כי ישראל הרשמית מאיימת: "נפעל באופן חד-צדדי אם תכירו בפלסטין". החידוש במסר הישראלי לאותן מדינות היה שבפעם הראשונה איימה ישראל באופן רשמי ב"פעולת תגמול". השגרירים התבקשו להדגיש כי "אם הפלסטינים ימשיכו בהליכים החד-צדדיים שלהם, ישראל תגיב במהלכים חד-צדדיים משלה". דיפלומטים אירופים אישרו ל"הארץ" כי מדינותיהם קיבלו מסר בלשון זו מדיפלומטים ישראלים לפני כמה ימים. אחד הדיפלומטים ציין כי "כששאלנו מה יהיו צעדי התגובה של ישראל לא קיבלנו תשובה רצינית".
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1222785.html

תשובה רצינית סיפק אלוף בן | תהלוכה בירושלים. רצינית מספיק כדי שלא יוכלו לטעון נגדו כי הוא מסיח את הדעת. בסופו של מאמר פרשנות זה עונה בן על התשובה מי יסלים ומי לא יירתע, מהן מטרותיו ובאילו אמצעים ינקוט. תושבי שדרות? זה הדבר האחרון שמעניין את אותו פושע מלחמה.

עידן –
בעיני – באווירה הפוליטית הקיימת במדינת ישראל של היום – עצם קיומו של פוסט המעודד מחשבה עצמאית
ושונה ממשרדי התעמולה המגוייסים של התקשורת – הוא הישג עצום .

הפעילות הנוכחית בעזה היא פסיק קטן במגמה אסטרטגית גלובלית – ובהקשר הזה ישראל היא אכן מריונטה אמריקאית קטנה ומגוחכת .

עצם הצגתה של הפעילות בעזה כרנדומלית – היא ספין מטונף – פעילות כזאת לוקח הרבה מאד זמן לתכנן
(רמז רמז – בדיקות הצופרים בטרם ההסלמה ).

הקומפלקס הצבאי מדיני האמריקאי – שישראל היא בסך הכל מפעל האאוטסורסינג שלו -שוקד כרגע על חיבור הברושור לכיפת ברזל.

האינטרסים היו מאז ותמיד זהים – שליטה במשאבים (גז מול חופי עזה) – כרגע ישראל איבדה את השוץף העסיק שלה במצריים (מוברק) והיא מבהירה לממשל הצבאי המצרי – מי בעל הבית בסיני .

אגב למי שרוצה להחשף אל התוכנית העתידית של המזרח התיכון החדש מוזמן להציץ במפה הבאה:

לנדו, אתה דווקא מפגין חוסר הבנה מופגנת גם באסטרטגיה וצבא וגם בחמאס. המדיניות הישראלית עובדת ולו רק בגלל קראית החמאס לעצירת ההתקפות הישראליות על עזה. הורדת סף הקסאמים בשנתיים האחרונות היא עדות לקיומה של הרתעה ישראלית. הטעות שעשו חזית ההתנגדות של החמאס, כשפירשה את המחאה החברתית בישראל כחולשה של הממשלה והצבא, הובילה למכה ניצחת ויעילה כנגד מבצעי הטרור – הטרוריסטים בשטח ומנהיגיהם בעזה חוסלו מיידית באותו היום!!!! זה מראה על יכולות עצומות של צה"ל והמודיעין. אני מקווה שישראל לא תמהר להיענות לחמאס ותנצל את האירוע הקשה לפגוע במטרות טרור מובהקות ברצועת עזה, כמו מחסנים ובונקרים שגדלו והתרחבו וגם בכמה מנהיגי טרור.

עידו, אמנם הדיון קצת ישן, אבל אני רוצה להוסיף עוד פרשנות אפשרית, כי שלך נראית לי קצת מסובכת יתר על המידה.
בקדנציה הקודמת נתניהו חתם על 2 הסכמים על החמאס – שחרור גלעד שליט, והסכם הפסקת האש האחרון.
להערכתי יש לו יעד אסטרטגי לחיזוק החמאס, וקשה לו להעביר אותה בגלוי בקרב ציבור התומכים שלו, אז הדבר מחייב הסלמה צבאית מסויימת. מול מועמדים משמאל, קל לו יותר "לעבור" כמי שנלחם ונכשל או נכשל באופן חלקי, מאשר כמי שתומך בקיצוני הטרור האנטי-ישראלי. חיזוק החמאס (כמובן, עד גבול מסויים), משרת את נתניהו בכך שהוא מסייע למנוע הקמת מדינה פלסתינית – מטרה אליה נתניהו התחייב ציבורית, לא מעט פעמים, לצד הצהרות מסוייגות יותר כלפי תמיכה בתהליך השלום "שתי מדינות לשני עמים". חיזוק החמאס משרת טוב יותר את המטרה של שימור הסכסוך ללא הקמת מדינה פלסתינית, במחיר נסבל לדעתו, מאשר תהליך שלום הכרוך בויתורים משמעותיים הרבה יותר. אין ספק שההצלחה של נתניהו היא הכישלון של יהודים וערבים בארץ ישראל, אבל גם אין להתעלם, שחלקים לא קטנים בציבור היהודי והערבי אכן לא מעוניינים בשלום אמת ומקלים על פוליטיקאים כנתניהו לחולל מהלכים מן הסוג הזה

אפשר לתמצת בכמה שורת. חוק המכה והתגובה בפיזיקה אף פעם לא יביא לידי חיבור. אצל עצמים דוממים. אצל המוח האנושי יש את הזיכרון עוולות ההיסטוריה והנקמה . והוא יחכה לשעה שבו הוא יהיה חזק. כדי לתת תגובה וחוזר חלילה אבל תמיד מתרחקים.מי ישנא את מי זה שניצח במלחמה או זה שהפסיד? ולכן זה שהפסיד ינסה להזכיר לזה שניצח, פעם קאסם ופעם מארב על כביש אילת. וזה שניצח ישב על זרי הניצחון ויגיד מה הוא רוצה ממני .שיש בעיה לא פתורה וצריך סולחה בין בני אדם רק הידברות יכולה ליצור חיבור. אם אני יריב עם אשתי אין חיבור עד סוף הדורות. לפעמים אינטרסים ,או אינטרסים כלכלים יכולים ליצור חיבור. בכול הניתוח הארוך אין תשובה מה כן. ויש פתרונות יצרתים איך כן לעשות הרתעה בלי להרוג נשים וילדים אצלם. ויש כן פתרונות להידברות ולהגיע למצב כלכלי בעזה הרבה יותר טוב ממדינת ישראל ששם יהיה להם מה להפסיד וגם אם יהיה להם יותר טוב מה שלנו יכול להיות שלא ירצו את זכות השיבה .אבל צריך לשבת על סולחה כמו שהערבים מאמינים בה.(חלק גדול מהם) ואני הייתי מציע לקרא להסכם איתם בשם סולחה. לגבי איך עושים הרתעה במבצע מבלי להרוג נשים וילדים לא מעורבים בעזה .ולהגדיר את המבצע נגד ראשי הנחש בלבד כי הם המטרה בהזדמנות אחרת למי שמעונין.