Skip to content
5 בינואר 2015 / עידן לנדו

בוגדים במדים

"התכלית האסטרטגית של המבצע היא ביסוס ושיקום ההרתעה".
(אלוף עמוס ידלין מרגיע, עם פתיחת "צוק איתן")

"הושגה הרתעה חסרת תקדים".
(אמנון לורד מרגיע, במהלך "צוק איתן")

 "יש הישג מדיני צבאי גדול והישג מדיני למדינת ישראל".
(ראש הממשלה נתניהו מרגיע, יומיים אחרי סוף "צוק איתן")

"ההרתעה כרגע מאד חזקה".
(הרמטכ"ל בני גנץ מרגיע, חודש אחרי "צוק איתן")

"מבצע "צוק איתן" השיג הרתעה וביטחון".
(ציפי לבני מרגיעה, 3 וחצי חודשים אחרי "צוק איתן")

"מבצע "צוק איתן" השיג הרתעה".
(שר הביטחון יעלון מרגיע, 4 חודשים אחרי "צוק איתן")

רק שאין הרתעה (אופס)

המנהיגים והפרשנים  תמיד דיברו על הרתעה בדרום. לפני המבצע האחרון וגם אחריו, ולפני הקודם ולפני זה שלפני הקודם, ואחריהם גם. זה מה שמנהיגים ופרשנים עושים.

הציבור קצת יותר סקפטי. אבל הציבור שוכח, והשלטון מורח, ובסוף גם הציבור נפתה ומאמין. יש הרתעה בדרום. עובדה. עובדה. עובדה. עובדה.

עד שבא הוירוב הזה ודפק לנו את הפנטזיה. תא"ל איתי וירוב (זוכרים את "סטירה, לפעמים מכה בעורף או בחזה, לפעמים ברכייה או חניקה לצורך הרגעה"?), מפקד אוגדת עזה שנכנס לתפקידו במהלך "צוק איתן", ניהל שלשום שיחה גלוית-לב עם תושבי נחל עוז. מן השיחות הנדירות האלה, שבהן קצין בכיר נותן דרור למחשבותיו ולא רק מדבר למצלמות. וירוב, תושב עוטף עזה בעצמו, ידע שהוא לא יכול, ולא רשאי מוסרית, למכור לשכנים ולידידים שלו את עיסת השקרים הרגילה. אז יצאו לו, עם או בלי כוונה, כמה דברי אמת. אמירות פשוטות, טריוויאליות לגמרי בשביל מי שמתבונן במציאות בדרום בעיניים פקוחות. אבל דברי כפירה של ממש כשהם באים מלב הממסד הבטחוני.

וכך הוא אמר, בין השאר:

"להרתיע מישהו בסג'עיה באמת זה יומרנות, אפילו במידה מסוימת יהירות גדולה. כי מה יש לו לבנאדם בסג'עיה להפסיד, מה היה לו להפסיד עוד לפני המלחמה הזאת? עזה היא טרגדיה גדולה, היא כלואה מכל עבריה בבלוקדה שכמעט לא היתה כדוגמתה. אין לה שום עתודות של משאבי קרקע, אין לה שום עתודות אינטלקטואליות, אין לה כלום. אז ממה יהיו מורתעים אנשי עזה? מה עוד יכול להיות גרוע להם ממה שנמצא עכשיו?… אם אתה לא יכול להרתיע אותו, כדי שישקול פעם נוספת, שירצה להרחיק את המלחמה הבאה בגלל שייזכר בתוצאותיה של הקודמת, אז מה תכליתה של המלחמה הזאת בכלל?.. המלחמה הזאת היא לא מלחמה מרתיעה. היושב בעזה לא התייאש מדרך המלחמה ואין לו באמת הרבה אלטרנטיבות מדרך המלחמה. ואלפי ועשרות אלפי הבתים שהתקרה שלהם מודבקת לרצפה, ועשרות הרחובות שפעם נעו בהם כלי רכב מיושנים והיום אפילו הם לא יכולים לעבור בהם, לא בטוח שהם ירתיעו את העזתים מן המלחמה."

על טקסטים מתונים מזה נהוג לצלוב אצלנו על עמוד הקלון: סמולני-תבוסתני-תוקע-פגיון-בגב-מרעיל-בארות. במשך שנים כתבתי בבלוג הזה על השקר הארור הזה של "ההרתעה" מול עזה. אין ולא יכולה להיות הרתעה צבאית בדרום, כתבתי מיד אחרי "עופרת יצוקה"; אין ולא יכולה להיות הרתעה צבאית בדרום, כתבתי בסבב הההסלמה במרץ 2011; אין ולא יכולה להיות הרתעה צבאית בדרום, כתבתי במהלך מבצע "עמוד ענן"; אין ולא יכולה להיות הרתעה צבאית בדרום, כתבתי לפני, וגם במהלך, מבצע "צוק איתן". ובל יהין עוד מישהו להטיח את השאלה "אז מה אתה מציע?", שגם היא קיבלה מענה מפורט.

מכיוון שאין הרתעה, והקברניטים יודעים זאת היטב, טענתי שמטרת המבצעים בעזה איננה מה שמספרים לנו באופן גלוי, אלא משקפת התלכדות של אינטרסים מדיניים וכלכליים להנצחת העימות:

"מטרת ההסלמה בדרום איננה הרתעה. חשוב לומר זאת, שוב ושוב, מעל כל בימה אפשרית, כי המסקנה הזאת, הבלתי נמנעת לדעתי, עומדת בסתירה לתעמולה היומיומית שבוקעת מפי שופרות השלטון. וחשוב לראות שלא צריך להיות שמאלני כדי להגיע למסקנה הזאת…

מן המסקנה הזאת משתמעים דברים חמורים, שדי בהם להוציא לרחובות המוני אזרחים זועמים. משתמע, שחייהם ושלומם של תושבי הדרום, ובעצם כבר גם תושבי המרכז, לא בדיוק מעסיקים את מקבלי ההחלטות בקרייה ובירושלים. מה שלא תהיה מטרת ההסלמה, אם היא איננה הרתעה – יוצא מכך שמקבלי ההחלטות מודעים היטב לכך שהחמאס והגי'האד האיסלאמי לא רק שלא יחדלו מירי הטילים בעקבות ההתנקשויות הישראליות, אלא אף יגבירו את המטחים.

במלים אחרות: מישהו שם למעלה רוצה להשיג מטרה כלשהי באמצעות הבערת האש בגבול עזה, ולצורך כך הוא בהחלט מוכן לשלם בחיי אזרחים. המטרה העליונה של המנגנון הצבאי – הגנה על חיי האזרחים – הוכפפה למטרה אחרת. וכעת חיי האזרחים הפקר. בעניין הזה שוררת תמימות דעים בין הנהגת החמאס להנהגה הישראלית: חיי אזרחים (שלנו ושלכם) אינם ערך עליון. מותר ומומלץ להקריב אותם בשירות חזון מדיני."

אבל אני מה אני, סמולן שלא מבין בביטחון ולא מבין בהרתעה ולא אכפת לו מהעם שלו ורק מרחם על ילדים מסכנים בעזה.

הממ. ווירוב, מה הוא? כשהוא אומר שאין הרתעה, ושהסיבה היא שאין לעזתים מה להפסיד, כי מצבם גרוע כל כך, ושאין להם אלטרנטיבות?

האספסוף יגיד: הוא בוגד. השמאל הציוני יגיד (וכבר אמר): אמיץ.

אבל אני דווקא מסכים עם האספסוף. וירוב הוא בוגד. רק מהסיבות ההפוכות. תיכף נגיע לזה.

אם לא הרתעה, אולי סיכול?

תא"ל וירוב ממשיך ושואל באותה השיחה: אם המבצע לא הרתיע, מה הוא השיג? והנה תשובתו:

"המערכה האחרונה, יותר משהיתה הכרעתית, יותר משהיתה הרתעתית, היא היתה מערכה סיכולית. היא מערכה שסיכלה כוונה זדונית, בסדר גודל באמת, עם השפעות אסטרטגיות על מדינת ישראל, והמערכה הזאת, לקחה אותם, לפחות לעת הזאת, צעד אחד אחורה… למנהרות נעשה נזק חמור והאיום הוסר לעת עתה, סיכלנו זאת, אך לא ידענו להעריך את בשלות המנהרות. זה היה אתגר משמעותי וקשה מאוד שלא היינו ערוכים אליו. אבל לעת עתה האיום הזה הוסר."

הדברים האלה נשמעים יותר כניסיון מאולץ להצדיק מבצע כושל (ורצחני) מאשר הערכה אמינה של המצב.

ראוי להזכיר כי אותן 32 מנהרות התקפיות שצה"ל פוצץ במהלך המבצע היו בכשירות מבצעית במשך תקופה ארוכה לפניו, ובכל זאת לא נעשה בהן כל שימוש. למעשה, להוציא את אירוע חטיפת גלעד שליט, אף אחת מעשרות המנהרות ההתקפיות של החמאס לא שימשה לפיגועים לפני "צוק איתן". רק במהלך המבצע החליט החמאס להפעיל את המנהרות (חמש פעמים). במלים אחרות: החמאס פיתח נשק אסטרטגי ושמר אותו, בקור רוח ובשיקול דעת, ליום צרה שבו תהיה הצדקה להפעלתו. מי שנתן את ההצדקה היתה ישראל, שפתחה במבצע "צוק איתן".

 

שר הביטחון ואופק החשיבה הביטחונית בישראל: תצלום משותף. צילום: אלון בסון, משרד הביטחון

 

לאור העובדות האלה, טענתו של וירוב כי מבצע "צוק איתן" "סיכל" את איום המנהרות הופכת את הסיבה והמסובב. לא, האיום היה קיים קודם לכן אבל כמו כל נשק אסטרטגי משמעותי, היריב לא עשה בו שימוש כדי לא "לשבור את הכלים". מי ששבר את הכלים היתה ישראל, ובכך לא סיכלה אלא דווקא הפעילה את המרעום של איום המנהרות. ממש כשם שמבצע "צוק איתן" הסלים את איום הטילים החמאסי, שהגיעו לראשונה עד גוש דן, כך הוא הסלים את איום המנהרות. התודות לנתניהו, יעלון וגנץ.

גם טענתו השנייה של וירוב, שאיום המנהרות "לעת עתה הוסר", היא הטעיה במקרה הטוב. דיווחים רבים מן החודשים האחרונים מעידים על כך שהחמאס חידש במרץ את חפירת המנהרות, וכוחות צה"ל בגבול הרצועה אף קיבלו התראות על כך. קצין הנדסה בכיר העריך לפני 3 חודשים שיש עוד מנהרות חוצות גדר מעזה.

כל זה לא צריך להפתיע אף אחד. כבר בשבוע השלישי ללחימה בעזה פירסמתי פוסט נרחב על איום המנהרות והספינולוגיה האסטרטגית שנטוותה סביבו. כתבתי שאין למנהרות פיתרון צבאי (והערכתי שהן יחודשו בתוך חצי שנה) וניתחתי את האינטרסים הציניים מאחורי השימוש שעושים בהן פוליטיקאים (הפוסט הזה, אגב, הגיע למקום הרביעי במספר הצפיות בבלוג בכל הזמנים). בשעה שכתבתי את הדברים, אני מניח, סייר וירוב במנהרות בעזה וגיבש את התזה המוזרה הזאת, שמטרת המבצע היתה לסכל אבל לא להרתיע.

בוגדים במדים

בכל זאת, טוב לשמוע מקצין כל כך בכיר שאין הרתעה צבאית בדרום. ממש כשם שטוב היה לשמוע ממי שהיה אלוף פיקוד הדרום בזמן "עופרת יצוקה", יואב גלנט, שהמבצע שעליו הוא ניצח "לא פתר את הבעיה בדרום". רק לאחרונה פירסם אלוף יוסי בידץ, מפקד המכללות הצבאיות, מאמר ביחד עם ד"ר דימה אדמסקי, שמכריז, פחות או יותר, על פשיטת הרגל של תפיסת ההרתעה הישראלית.

טוב לשמוע ממי ששולחים אל מותם צעירים תמימים, ממי שגוזרים מוות ושכול על אלפי תושבים בעזה, שכל הבלאגן המדמם הזה פשוט לא עובד.

וירוב מצטרף בכך לשורה ארוכה של גנרלים שהתפכחו מאוחר מדי. על השאלה "עכשיו נזכרתם?" יש בפיהם תשובה קבועה. כך ניסח זאת תא"ל (מיל.) גיורא ענבר: "אתה שבוי בתוך תפישה, המשימות מוטלות עליך ואתה מחונך להוציא אותן לפועל באופן המיטבי, לא לחשוב אם מה שמוטל עליך בכלל נכון". עוד תא"ל שראה את האור מאוחר מדי הוא אילן פז, שעורר את השאלה:

"איזו אפשרות גרועה יותר: תת-אלוף בצה"ל שהמדים שוללים ממנו כל יכולת להפעיל בינה ושיפוט מוסרי עצמאיים, או אולי תת-אלוף שיודע היטב טוב מרע, וער לאסון שהוא במו ידיו ופקודותיו ממיט, ואף-על-פי-כן ממשיך לצעוד בתלם, כי פקודה היא פקודה?"

השאלה הזאת רלבנטית מאד גם לגבי תא"ל איתי וירוב. ובכן, תא"ל וירוב, אתה יודע היטב שמבצעי צה"ל בעזה אינם מרתיעים את העזתים וכך גם היה בעבר (בעצמך שאלת "מה היה לו להפסיד עוד לפני המלחמה הזאת?"). אתה אולי מספר לעצמך ולסביבתך שהמבצע "סיכל" איומים, אבל במבט קצת יותר רחב ומפוכח, אתה מבין היטב שה"סיכול" הזה מתגמד בהשוואה לאיומים שעדיין נותרו על כנם, ושבכל מקרה אין שום פרופורציות בין עוצמת האש האימתנית שצה"ל הפעיל, והמחיר האנושי הנורא, לבין התועלת הצבאית-אסטרטגית המזערית שהופקה, ושנשחקת במהירות מיום ליום, משעה לשעה.

ובכן, זה המצב, תא"ל וירוב: השתתפת בכישלון מבצעי עצום ממדים, שבמהלכו בוצעו פשעי מלחמה לרוב, נהרגו מאות רבות של חפים מפשע, נשאבו מתקציב המדינה מיליארדי שקלים שהיו יכולים להיות מושקעים בבריאות וחינוך ורווחה, וכל מה שיש לך לומר לתושבי הדרום הוא שהמבצע לקח את החמאס "לפחות לעת הזאת, צעד אחד אחורה?".

ואת כל זה עשית בדעה צלולה ובידיעת חוסר התוחלת מראש??

אם כך, תא"ל וירוב, אתה בוגד. אתה וכל שדרת הפיקוד בצה"ל, שחשבה כמוך.

בגדת באמון האזרחים שבשמם אתה נלחם. הולכת אותם שולל, והם היו כה נואשים להאמין למישהו שם בצמרת. כה נואשים. ואילו עכשיו אתה מציע להם חרוזי זכוכית, קונה את אמונם מחדש בתצוגת כנות מאוחרת מדי, חסרת ערך. איפה היתה היושרה שלך בזמן אמת? למה לכל הרוחות שיתפת פעולה עם מעשה הבזבוז המחריד הזה, שפך הדם, קטל הנעורים, חורבן הבתים, צלקות הנפש, אימת הילדים – למה לא צעקת אז, למה המשכת להפיח את רוח הלחימה במפרשיה של ספינת העוועים הזאת, אתה שנשאת בתפקיד כה בכיר, אתה שיכולת באמת להטות אותה מנתיבה האסוני? בחיילים שלך החדרת את המסר שהם נכנסים לעזה כדי "להחזיר את ההרתעה", ולאזרחים אתה אומר עכשיו שאין דבר כזה, הרתעה מול עזה?

היית חייל טוב, וירוב, אבל אזרח רע מאד. בגדת בחובה האזרחית שלך, הבסיסית והקודמת לכל חובותיך הצבאיות. האומץ שגילית עכשיו, בשיחה סגורה עם תושבים בדרום, הוא אומץ חלול ופחדני. מי שיאזין בתשומת לב לדבריך לא ישמע בהם כלום, רק דממה אילמת, ובשוליה, קרבה מן המרחקים, ישמע בבירור שעטת רגליים: אלה הן רגליך שלך, שישעטו אל הדגל כאשר תיקרא להיכנס לעזה בסיבוב הדמים הבא.

41 תגובות

להגיב
  1. עופר / ינו 5 2015 08:39

    הוא אמר שזו יהירות לחשוב שתושג הרתעה אבל זה בסדר אנחנו הרי חסינים ליהירות.

  2. יאיר מטיאש / ינו 5 2015 10:48

    עידן תודה, אתה אי של שפיות וצלילות דעת בים המדמנה….

  3. אלכס / ינו 5 2015 11:22

    בתור הפתרון לסכסוך עידן מציע דבר כזה – כפי שהוא כותב בפוסט המקושר מהכתבה הזאת "הציע יאסין שוב הפסקת אש למשך 20 שנה בתמורה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים". כלומר – הפסקת אש – זמנית – ל20 שנה בלבד – בתנאי שישחררו מהם את כל המעצורים ויתנו להם להתחמש ככל שבא על רוחם.

    בנוסף לכך, באותו הפוסט עידן מסכם כי הוא גם חושב שחמאס, בדומה לימין הישראלי, מעוניין בהנצחת הסכסוך.

    מה אני אמור להבין מזה? שחתימה על הסכם כזה היא הפתרון היחיד לנורמליזציה של היחסים עם הפלסטינים. איך? רק עידן יודע (או שגם הוא לא).

  4. שחר / ינו 5 2015 11:34

    ניתוח מעניין, עקבי ונוקב.
    נקודה אחת שיכולה לפגוע בטיעון לדעתי היא שישראל אחראית להפעלת המנהרות. בפועל זה כמובן נכון, אבל מדבריך משתמע שכל מכת מנע היא לא לגיטימית כי היא מהווה את הטריגר לשימוש בנשק. יש מקרים שמכת מנע היא הכרחית ועשויה למנוע הרבה יותר אובדן, כאב, כספים וכו'. דוגמא קלאסית היא מלחמת ששת הימים, הפצצת הכור בעיראק ואפילו (למרות שיש שיחלקו על זה) פצצת האטום שסיימה את מלחמת העולם השנייה.

    דווקא לפי הניתוח שפוסל את ההרתעה בגלל המצב הגרוע ברצועה (ניתוח שאיתו אני מסכים), והמשך המדיניות הקיימת תביא בהכרח לשימוש בזמן כזה או אחר במנהרות הללו. מכאן שהפגיעה בהן באופן עקרוני (במסגרת המדיניות הקיימת וכו') היא לגיטימית וכדאית. השאלה היא הזמן, המניע ועוד.

  5. עידן לנדו / ינו 5 2015 11:47

    שחר, אין "מכת מנע" אמיתית. כל מכות המנע הישראליות בעזה גררו תגובות חריפות הרבה יותר. אזכיר לך שכך "פרצה" עופרת יצוקה (מכת מנע על מנהרה) וכך גם צוק איתן, וגם מכת המנע בעמוד הענן היתה התנקשות ברמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי.

    גם לישראל יש נשק אסטרטגי. דמיין לעצמך שמצרים או סוריה או החמאס היו שולחות מפציצים ל(אסור-להגיד-איפה-זה-אבל-זה-ליד-בית-שמש), האתר שבו מוטמנים משגרי "יריחו" של ישראל. או סתם מפציצים מחסן של חיל אוויר שיש בו פצצות טונה שמיועדות לסיבוב הבא בעזה.

    זאת היתה כמובן התגרות בלתי נסלחת, קאזוס בלי למלחמה. משום מה ישראל (והרבה ישראלים) חושבים שרק לנו שמורה הזכות ל"מכות מנע" בשטח האויב, ולאויב אין זכות תגובה, כי אנחנו רק עוסקים בהגנה עצמית, ובטח שאין לו זכות למכות מנע משלו.

    יש גבול להגנה העצמית, וישראל נוקטת בפעולות התקפיות ואגרסיביות תחת המטריה הכוזבת הזאת, שלא היו מותרות לאף יריב שלה.

  6. אדם / ינו 5 2015 11:49

    וירוב לא היחיד: האלוף יוסי בידץ, מפקד המכללות הצבאיות וחבר במטה הכללי ובעברו ראש חטיבת המחקר באמ"ן, פירסם לפני זמן יחד עם ד"ר דימה אדמסקי מסמך ביקורתי כלפי תפיסת ההרתעה הישראלית. אני מצטט מהארץ (יש שם הפניה לדו"ח המלא):
    "לטענתם, התפיסה הישראלית של מושג ההרתעה — שמתגבש בחלקו כתחליף לחתירת ישראל להכרעה במלחמות העבר — 'לא רק שאינה מספקת, אלא יכולה ליצור נזק אסטרטגי'. […] אבל בידץ ואדמסקי טוענים כי בכך התפתחה גישה מעוותת, הבנויה על האשליה כי ניתן להעריך את מידת האפקטיביות של מערכות ההרתעה. לדבריהם, קשה להוכיח קשר סיבתי בין האופן בו הסתיימה הלחימה למידת ההרתעה בעקבותיה."

    ולבסוף המסקנה שקשה להאמין שצריך אפילו להעלות על הכתב:
    "'בנסיבות מסוימות, הן שקט והן אלימות עשויים להיות פונקציה של שיקולים שאינם קשורים למהלכי צה"ל' […] הניסיון של השנים האחרונות, הם כותבים — במה שנראה כאילו נוסח אחרי המלחמה בקיץ — "מספק תימוכין נוספים לטענה כי מערכות שהגיונן הרתעה, גם אם בסופן נוצר שקט לפרקים, אינן פותרות את בעיות היסוד עם היריב אלא רק מאפשרות לכאורה ניהול של אלימות מתמשכת. אשליה זו עלולה לגרום לשביעות רצון עצמית בקרב הקברניטים, ועל כן לחסוך מהם את הצורך לגבש אסטרטגיה'."

    http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2516343

  7. עידן לנדו / ינו 5 2015 11:56

    צודק, אדם, קראתי ושכחתי מזה. עכשיו הכנסתי לפוסט, תודה.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / ינו 5 2015 13:32

    לדעתי, לאחר צוק איתן, נוצר מאזן אימה בין ישראל לחמאס. שני הצדדים שילמו מחיר כבד במלחמה הזאת ולכן, הרבה זמן יחלוף עד שמישהו מהצדדים יגרום למלחמה נוספת. בעיקר ישראל למדה את הלקח.

  9. עידן לנדו / ינו 5 2015 14:25

    אנונימי, תחליף את "צוק איתן" ב"עופרת יצוקה" בתגובה שלך. נשמע משכנע? זה מה שאמרו אז.

    וישראל לא למדה שום לקח. זה חלק מהבעיה בעימותים אסימטריים שעמדתי עליה בפוסט על "מרחב התמרון"; הצד החזק מאד-מאד משלם מחיר "נסבל" ולכן יכול להמשיך בשיטה הזאת; ואל תשכח את המרוויחים הגדולים, תעשיות הביטחון וגרורותיהן. למשל:

    "אין ספק שצוק איתן יהיה מקדם מכירות משמעותי מאוד"
    http://www.themarker.com/news/macro/1.2501446

  10. גידי / ינו 5 2015 14:55

    השאלה הנשאלת כעת היא מה יכולה צמרת הפיקוד לעשות כדי למנוע כבר עכשיו מהצמרת המדינית להוביל אותנו למבצע הבא… דיבורים יש בשפע אבל בהנחה שאנחנו לא רוצים לראות הפיכה צבאית, מה האפשרויות באמצע?

    יש לי תחושה שכמו אישה מוכה שחוזרת לבעלה המכה שוב ושוב, אנחנו ״נזכה״ לעוד מבצע מבית היוצר של זוג החמד ״ממשלות ישראל וחמאס״ תוך פחות משנה.

  11. עידן לנדו / ינו 5 2015 15:29

    גידי, אל תשאל מה הם יכולים לעשות בשבילך. תעשה בעצמך מה שצריך.

    את הבלוג הזה לא קוראים קצינים בצה"ל. אני כותב לאזרחים שאכפת להם, כדי שישנו את סדר היום הציבורי. זה תהליך מלמטה למעלה. ברגע שיהיה ברור שהסדרה מדינית היא אינטרס עליון שהציבור מעוניין בו, הפוליטיקאים יתיישרו, וגם אנשי הצבא בעקבותיהם. בקיצור, הפעולה שלנו היא במרחב האזרחי.

  12. גידי / ינו 5 2015 15:58

    עידן, זה ברור לי, אבל כשאנחנו רואים שעוד ועוד קצינים מתבטאים ככה, וכמישהו ששירת בצבא 7 שנים ויודע שעצם העובדה שהקצינים האלו מתבטאים ככה מראה שזה משהו שמתבשל אצילהם הרבה זמן ופשוט כבר לא ניתן להכלה (מאוד קשה לקרייריסטים בצבא להתבטא בביקורטיות כלפי חוץ… אם זה יוצא, משמע זה כבר ממש לחץ עליהם מבפנים), אני חייב לתהות מה הם יכולים לעשות. כי זה ברור לי שהם רוצים לעשות משהו אחר…

    בתכלס, אני פשוט חושב בקול רם… ומתעניין לשמוע את דעתך בנושא.

  13. יעל חבר / ינו 5 2015 16:03

    לי יש תשובה להרתעה: שיהיה לעזה מה להפסיד. הכי פשוט בעולם. לפתוח את עזה. לאפשר לעזה לשגשג, להשקיע בה. לבנות נמל תעופה ונמל ים. להפריח את עזה. לנפוש בעזה. לנגב חומוס בעזה. למה לא חשבנו על זה קודם? כולם יצאו נשכרים מכך. מלבד אלה שמרוויחים מהמלחמה ומהכיבוש. זו הנקודה. הכיתוב מתחת לתמונתו של רב הטבחים יעלון הוא התשובה: יש לשנות את אופק החשיבה. לא רק יעלון כלוא במנהרה. כולנו. הכי פשוט שבעולם ולכן גם לא עומד לקרות. נא להכיר את משל הבקבוק:
    http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/962/971.html
    הרתעה, צבא, כיבוש, מכת מנע, מלחמה, גבול? כולם בקבוק.

  14. עידן לנדו / ינו 5 2015 16:32

    טוב, אז דעתי היא שאת הצבא אי אפשר לשנות מבפנים. זאת דעתי מזמן, והסיבה גם לכך שסירבתי ונכלאתי שלוש פעמים. הצבא הוא הגוף הכי שמרן במדינה ולא יוביל שום שינוי. להיפך, הוא נאבק בשינויים. פני המבצע האחרון הם פניו של אל"מ וינטר ולא של תא"ל וירוב. תזכור את זה. וגם וירוב ודומיו, כשהם עולים על הג'יפ ושמים שכפ"צ, הם שמים בצד את כל הדיבורים היפים ו"מבצעים את המשימה", כלומר, הורסים לעזתים את החיים ולנו את העתיד.

    אז שוב, אני לא מדבר אל השלטון ואל זרועותיו אלא אל האזרחים. השלטון וזרועותיו לא ייזמו שום מהלך שיחליש אותם. ישראל שוחרת שלום? זה מתכון התאבדות לחצי מהצבא. מה פתאום שהוא ישתף עם זה פעולה? קצינים רוצים להילחם, תעשיות נשק רוצות למכור. זה טיבם.

  15. עידן לנדו / ינו 5 2015 16:34

    כן, יעל. זה הכי פשוט בעולם. כך כתבתי בפוסט על המנהרות:

    "חמאס יפסיק לירות עלינו טילים ולהסתנן לישובינו תת-קרקעית לא מפני שהוא יחשוש שנשטח עוד שכונה בעזה או נבצע עוד טבח בתגובה. לא, לא, את כל זה אנחנו עושים ללא רחם, והוא ממשיך להילחם. חמאס יפסיק להילחם בנו אם הוא יבין שנצירת האש מועילה לו יותר מן השימוש בה: אם ההסכם שבידיו יבטיח לו נכסים חיוניים שיישמטו מידיו ברגע שיתחיל לירות. כרגע, ללא כל נכסים פוליטיים – אין לו סיבה להפסיק."

  16. גידי / ינו 5 2015 16:58

    תודה על התשובה. עצובה, אבל כנראה נכונה.

  17. zoreket / ינו 5 2015 17:13

    תודה עידן. הבנאליות של האכזריות כאן פשוט מזעזעת.

  18. Sitting Bull / ינו 5 2015 17:53

    העמדה של ישראל לפיה אחת ממטרות המבצע הייתה הריסת המנהרות מעלה תהיות. לאחר ההפיכה הצבאית במצרים ב 2013 בה הודח מוחמד מורסי מצרים הוציאה מכלל שימוש את מרבית תעלות ההברחה (של מוצרי צריכה ונשק) בין עזה לסיני. בניגוד לישראל היא ביצעה את המבצע ההנדסי הזה ללא כל צורך להיכנס לתוך הרצועה. מדוע ישראל לא יכלה לנקוט באותה פעולה משטחה ובחרה לחילופין להשתמש בארטילריה כבדה כנגד מטרות אזרחיות במחיר כבד של אבידות בנפש כדי להשיג אותה מטרה?

  19. עידן לנדו / ינו 5 2015 18:51

    שור יושב,

    אוי לנו ואבוי לנו לאמץ את השיטות המצריות – שיטוח שכונות שלמות (בצד המצרי!) כדי להשמיד מנהרות הברחה:
    http://news.walla.co.il/item/2797163

    בפוסט על המנהרות אני נכנס לעובי הקורה של הקשיים הטכנולוגיים באיתור ובהשמדה של מנהרות. נכון לעכשיו, שום פיתרון זולת כניסה פיזית לא קיים. הארטילריה הכבדה נועדה פשוט לנקות את השטח מהתנגדות חמאס לפני שנכנסים כוחות ההנדסה למנהרות.

  20. עופר / ינו 5 2015 18:56

    תודה על שאתה נשאר אי שפיות באי השפיות, רגע של עיתונות בפח האשפה של הרכילות, פינה של ביקורת והיגיון בשלולית מסריחה של קונפורמיזם ובורות.

  21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / ינו 5 2015 19:18

    מצטרפת לדבריו של עופר ! לכל מילה ! לקרוא ולבכות

  22. אלעד (αναρχία) / ינו 5 2015 21:17

    יפה.

  23. עדו / ינו 5 2015 21:40

    הייתי מצפה שהמושג 'הרתעה' ייזרק לפח אחרי מלחמת ששת הימים. הרי זאת הייתה ה-מלחמה שבה ניצחנו את ה-ניצחון ואני לא ציני בכלל. הכנסנו לערבים האלו ככה שהם היו אמורים להיכנס מתחת לשמיכה ולא להוציא את האף איזה עשרים שנה לפחות. בפועל מיד אחרי המלחמה הזאת החלה מלחמת ההתשה ועל מלחמת יום הכיפורים מיותר להרחיב את הדיבור. אז כנראה שניצחון צבאי מזהיר לא באמת מרתיע. אם לא השמדת את האויב (ואני מתכוון לחורבן של ממש) כל מה שעשית הוא להרוויח שקט עד הסיבוב הבא (שזה לא מעט) ומכיוון שישנם מאות מיליוני ערבים אז השמדה מוחלטת לא אפשרית למרות מה שמפנטזים בימין. איזה בעסה הא?

  24. אירית חפץ / ינו 5 2015 22:07

    המצחיק הוא שההוא מסביר שאין הרתעה כדי להסביר לנו מדוע הוא מפסיק לשמור עלינו בקיבוצים זה נשמע נפלא גם אין הרתעה גם אין תוחלת וגם לא נשמור עליכם , כי חייכם לא שווים הרבה בין כה וכה

  25. Yoram Gat / ינו 5 2015 22:09

    מעניין גם שכל הכותרות (שאני ראיתי) של הכתבות על דבריו של וירוב התייחסו לעניין ההרתעה (או אי ההרתעה) ולא לכך שוירוב סותר את קו ההסברה הישראלי הרשמי הטוען ש"יצאנו מעזה". הנוסח שלו דומה מאד ל"בית כלא עזה" השגור בפי מי שמקובל לכנות "שונאי ישראל".

    https://www.google.com/search?q=gaza+prison

  26. אורי יהלום / ינו 6 2015 08:02

    עידן, אחלה פוסט! באמת.
    לא בטוח שאני מסכים עם כל המסקנות. לדעתי המצביאים שלנו משוכנעים שההרתעה תעבוד, ומופתעים כל פעם מחדש שזה לא קורה. כלומר, הם באמת מאמינים במטרות המלחמה, ולא רק משתמשים בה כתירוץ. אח"כ הם מתפכחים – כפי שכתבת – ומכים על חטא.
    אתה מוזמן להוסיף לרשימת הלינקים שלך גם פוסט שכתבתי במהלך המבצע על דרך קבלת החלטות של החמאס… וגם שלנו: http://www.simplydecide.co.il/2014/08/26/hamas/

  27. הפעוטון שלנו / ינו 6 2015 09:38

    פוסט מעולה, זה מחזיר אותנו 60 שנה אחורה לנאום ההספד של דיין על קברו של רועי רוטברג. כאז כן עתה אין לעזתים הכלואים במחנות הפליטים מה להפסיד

  28. עידן לנדו / ינו 6 2015 10:07

    אורי: המנהיגים לא מטומטמים כל כך. באמת שלא. אבל האמת שמעולם, וגם כעת, לא התעניינתי בפסיכולוגיה של פוליטיקאים. אפשר לנתח אינטרסים ומדיניות גם בלי להתחייב להנחות פסיכולוגיות כלשהן. כל התחום האפור של הפסיכולוגיה הפוליטית הוא כר המרעה הטבעי של הפרשנולוגיה התקשורתית, ואני באופן עקבי מדיר רגליי משם. האם יעלון, על משכבו בלילה, מאמין בהרתעה? אולי כן ואולי לא. האם בבוקר כשהוא מתעורר, נמרץ מול הראי, הוא מאמין בה? אולי כן, כי הוא כבר מתחיל לתרגל בינו לבין עצמו את הסיפור שצריך לספר – במערכת הביטחון, בישיבת הממשלה, בתקשורת. אנשים מאמינים לבדיות של עצמם, ולפעמים חדלים להאמין בהם, ולפעמים מאמינים ולא מאמינים בו זמנית. זה נושא מצוין לרומן (בינוני), נושא משעמם לניתוח פוליטי. כך או כך, הפער העצום בין ההצהרות לתוצאות, שוב ושוב, לאורך סדרת עימותים במשך 10 שנים בדרום, חושף את פעולתם של אינטרסים רבי עוצמה להנצחת העימות. זה מה שחשוב מבחינתי.

    פעוטון: שמחתי לגלות גם פעוטות בין קוראיי. זה מפיח בי תקווה.

  29. חיה כאן (ליבנה) / ינו 6 2015 11:09

    כנראה שמה שנותר לנו הוא רק פעולה מלמטה למעלה, כפי שכתבת עידן. כאשר הלמטה הוא האמיץ, הישר ותאב החיים ואילו הלמעלה הוא מוג הלב, השקרן והמשיחיסט.
    לכן הצטרפתי ל"נשים עושות שלום" תנועה פוליטית מאד אך בלתי מפלגתית בעליל שקמה עוד לפני שהמלחמה הארורה האחרונה הסתיימה (?!). אנו עומדות בצמתים מזה 3 – 4 שבועות עם כרזות:
    "דורשות הסדר מדיני מקובל על כל הצדדים"; "רק הסדר מדיני יביא ביטחון ושגשוג חברתי וכלכלי"; "בוחרות בחיים", ועוד.
    נצביע רק עבור מי שמתייחס ברצינות לכינון הסכם מדיני (הסדר/ הסכם, זה לא בלבול אלא שני מושגים לא-זהים, שלא כאן המקום להיכנס לדקויות שמפרידות ביניהם). וגם או בעיקר, אחרי הבחירות – לא נפסיק להציק למי שיהיה בשלטון שיממש את מה שהבטיח לפניהן.
    https://www.facebook.com/WomenWagePeace
    באותה הזדמנות, מי שקורא לא להצביע בבחירות משול למי שאמנם מתריע על סכנת שריפה, לפני, אך משזו פורצת הוא עומד מן הצד ואומר "אמרתי לכם".

  30. עידן לנדו / ינו 6 2015 11:13

    חיה, התגובות בפוסט הקודם כבר סטו לעניין הבחירות יותר מדי. הפוסט הנוכחי לחלוטין לא קשור לבחירות. הבלוג באופן עקבי לא "מסקר" את מערכת הבחירות ולא נוטל חלק בחגיגות הסחת הדעת הזאת. אנא לכבד את המדיניות הזאת בחלקת האלוהים הקטנה שלי.

  31. חיה כאן (ליבנה) / ינו 6 2015 13:34

    בסדר, עידן, אכבד את בקשתך.
    אם כי לא מדובר בשום פנים ואופן ב"סיקור" הבחירות אלא בקריאה לפעולה אזרחית. לא מעניין אותי כלל מי מה ואיך בפריימריס. מעניין אותי מאד מי מה ואיך יטפלו בהסכם מדיני אחרי הבחירות. חשבתי שזה עשוי לעניין את כולנו, את כל מי שקורא אותך…

  32. עידן לנדו / ינו 6 2015 14:34

    מסתבר שההרתעה בכל זאת עובדת. רק בכיוון ההפוך:
    http://news.walla.co.il/item/2817008

  33. אבנר / ינו 6 2015 14:39

    הרתעה היא לא יותר מפנטזיה ימנית שאינה קשורה לעובדות או למציאות.
    הניצחון הגדול ביותר של מדינת ישראל , ואולי אחד הגדולים בהסטוריה היה במלחמת ששת הימים.
    שנה בלבד לאחריו פרצה מלחמת ההתשה, 6 שנים בלבד לאחריו הותקפנו שוב על ידי סוריה ומצריים.

    ההרתעה הטובה ביותר מפני מלחמה זה חוזה שלום כפי שמוכיח השלום עם מיצריים.

  34. איתי בראון / ינו 6 2015 14:45

    םגשתי את אל״מ וירוס כמה פעמים במילואים. תמיד הותיר רושם טוב, תמיד דיבר בפתיחות ושיתף את מחשבותיו. לא צריך לצלוב אותו. נראה לי אדם חכם שטוב שנמצא במערכת

  35. עידן לנדו / ינו 6 2015 14:52

    איתי, שקלתי למחוק את התגובה שלך, ובסוף השארתי אותה כדוגמה מופתית של תרגיל הסחה. באמת שלא מעניינים אותי היחסים ביניכם והתרשמותך. שמעתי שגם אריק שרון היה חביב ונדיב באחד על אחד.

    (עוד תגובות לגופו של אדם יימחקו)

  36. Mosheshy / ינו 6 2015 23:35

    דברים שכתבתי בזמן המלחמה/מבצע/מבצעון בעזה.
    "القطه اذا حشرته بقرنه ,بتصير اسد.אם דחקת את החתול לפינה,הפכת אותו לאריה. ואם פינקת את האריה היטב היטב,תהפוך את האריה לחתלתול. קח חתול, סגור אותו בכלוב קטן,הרעב אותו, הכה אותו,והחתול יחפש כל דרך אפשרית לפרוץ את הכלוב.החתול אפילו יחפור מתחת לאדמה כדי לברוח. קח אריה ,שחרר אותו,אל תכה אותו,פנק אותו,השבע אותו,תן לו מרחב מחייה, ותהפוך אותו לחתלתול מגרגר. לשם השוואה,החתול הוא עזתי, והאריה הוא סעודי,כוויתי ,או בדווי ח'ליגי אחר מהמפרץ הפרסי.

  37. תומר פרת / ינו 7 2015 00:56

    אחד הקטעים הטובים שקראתי זה זמן רב על המלחמה ובכלל. ראוי להיות מופץ ומתורגם. יש כאן הארה אמיתית. תודה

    רבה

  38. עידן לנדו / ינו 7 2015 10:21

    תודה, תומר. 972 מתרגמים.

  39. ברית / ינו 7 2015 21:07

    "Which is worse? the wolf who cries before eating the lamb or the wolf who does not"
    הפוסט שלך הזכיר לי נורא את הציטוט הזה של טולסטוי. הדילמה שהוא מציב על ציות, במקרה הזה לטבע, אך בהקשר לפוסט למלחמה חסרת תכלית, תמיד גורם לי לתהות אם בכירים במערכת הצבאית הם זאב א' ואז הם טיפשים או זאב ב' ואז הם פועלים בניגוד להיגיון מתוך חובת ציות, שגם היא סוג של טיפשות משום שביכולתם לשנות את המצב אך אינם עושים זאת, אל אף שהם יודעים שציות תוצאתו עוול.

  40. עידן לנדו / ינו 7 2015 21:56

    הנה דוגמה חיה למה שהתכוונתי כשכתבתי שהשמאל הציוני יעלה על נס את וירוב ויראה בו אמיץ:
    http://mekomit.co.il/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-2015-%D7%99%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%94/

    במקום להבין שהוא חלק מהבעיה, מציגים אותו כחלק מהפיתרון. לא רק גנרלים, גם שמאלנים מתפכחים מאוחר מדי.

  41. אלעד (αναρχία) / ינו 12 2015 11:01

    לדבריה [ליבני], "חמאס הוא ארגון טרור ואין איתו תקווה לשלום… הדרך היחידה לפעול נגדו היא שימוש בכח – צריך לפעול בכוח צבאי מול הטרור… וזאת במקום המדיניות (של נתניהו) שעושה הסדר עם חמאס…"

    אלוהים, כמה טמטום יש בשמאל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: