התשאול שלי בשב"כ
ברוח התקופה, ועל מנת לקצר הליכים, פניתי לסניף השב"כ הקרוב למקום מגוריי וביקשתי לעבור "תשאול". אחרי סדרה קצרה של אי-הבנות ("רגע, אתה עוכר ישראל או תוקע פגיון בגב האומה? לא כתוב לך בתעודת זהות? אז תוציא חדשה, כבר יהיה כתוב שם"), ותלך-תבוא-תלך-תבוא ("מבקרי ציונות זה קומה שניה, למה לא אמרת קודם? כאן זה יהודים-שונאי-עצמם"), הפנו אותי למחלקה המתאימה, בה"מ (מחלקת "וביערת הרע מקרבך"), ואמרו לי להתייצב ביום שני בשעה חמש.
התייצבתי.
הכניסו אותי לחדר קטן, מרוהט בנעימות, לא מרתף בכלל. ברקע התנגן שיר חרישי, נדמה לי של עמיר בניון, ועל הקיר היתה תלויה תמונה קטנה של ח"כ אנסטסיה מיכאלי, מחייכת באיפוק. חייכתי חזרה.
"אתה תקרא לי קפטן ג'ימי ואני אקרא לך לנדאו, אוקיי?", הכריז-ולא-שאל גבר בשנות ה-40 שלו, בעצם בגילי, שהגיח משומקום, כמו ג'יני, והתיישב בגמישות פנתרית בכסא שממולי. הוא לבש מכנסי ג'ינס וטי-שירט בצבע חום. היו לו שתי גבות, אף, פה, ושתי אוזניים.
הוא נראה כמו כל אחד אחר, אם אי פעם שאלתם את עצמכם איך נראה חוקר שב"כ.
על השולחן היו מונחים בערבוביה מרושלת שקית בייגלה חצי גמורה, כוס תה, שלושה מאמרי דעה של בן כספית ותמונת פספורט של ח"כ דוד רותם, מחייך באיפוק. חייכתי חזרה.
"לנדו, לא לנדאו", תיקנתי בנועם.
הוא נעץ דרכי מבט ממושך, אל הקיר שמאחורי, ואמר: "לנדאו, מה מביא אותך אלינו?".
"תראה, שמעתי שתישאלתם את יונתן שפירא, ורציתי גם".
"באיזו עילה?"
"לא יודע. אני סומך עליכם".
קפטן ג'ימי שוב נעץ מבטו באוויר, בנקודה כלשהי בסמוך לאוזני הימנית, ולא אמר דבר במשך שניות ארוכות. פתאום קפץ – גם אני, מבהלה, קפצתי – על רגליו ושאג: "לנדאו, אתה דג רקק".
הפכתי במשפט הזה בראשי כמה פעמים, והוא שינה את צורתו כל הזמן. בסוף ראיתי אותו כך:
"לנדאו, אתה דג", רקק קפטן ג'ימי לרצפה.
"לנדו", תיקנתי, מגניב חצי-חיוך לאנסטסיה שעל הקיר, "ובתור דג, העדפתי להגיע אל החכה לפני שהיא תגיע אלי".
"מה יש לך להגיד לגנותך"?. הוא נראה משועמם.
"הרבה, אתה יודע. למשל זה, וזה, וזה וזה".
"כן, כן", הוא נופף בביטול. "הכל רשום ומתועד. נו?"
"נו, אז למה לא הזמנתם אותי לתשאול, כמו את יונתן?". הרגשתי שאני מאבד את קור רוחי. "מה, אני לא טייס? אני לא חתיך?"
"האמת, לא".
"אז לא יקרה אתי כלום?", שאלתי בתימהון, בולע את העלבון.
קפטן ג'ימי ליכסן אלי גיחוך עייף. הוא התחיל להסתובב בחדר בחוסר מעש. בשלב הזה שמתי לב שהמוסיקה פסקה, ובמקומה נשמע רק זמזום קבוע, טורדני. התה שעל השולחן היה ישן, מאד ישן, קבעתי לעצמי בצער. ביני לביני תהיתי כמה זמן עוד אמשיך לדחוס מונולוגים פנימיים לטקסט הזה, עד שקפטן ג'ימי יגיב אלי.
"הדברים שאתה כותב מאד חמורים", נשמעה לחישה חרוכה מכיוונו של הקפטן. לרגע לא הייתי בטוח שזה הוא מדבר או שהוא משמיע לי הקלטה ישנה. "הם גם פוגעים ברגשות הציבור". עכשיו הוא נשמע מאד קרוב, כמעט בתוך הראש שלי.
"הדברים שאתם עושים גם מאד חמורים", השבתי, "וגם פוגעים בציבור ממש, לא ברגשות שלו".
הוא נעמד מולי ודיבר לאט, בקצב הכתבה. "אתה חושב שאתה חכם, אבל אנחנו חכמים יותר. אתה חושב שאתה כותב את המלים האלה, אבל אנחנו כותבים אותן מראש. לפניך".
המבט המבולבל שלי ודאי הרגיע אותו. הוא ניגש לשולחן, הרים את כוס התה, לגם ממנה, וירק מיד לרצפה. כלומר, רקק. אנסטסיה מיכאלי ודוד רותם החליפו מבטים.
"אתה עוד לא מבין, אה?", אמר לי, כמעט בחמלה.
"לא ממש".
"על חיים פרלמן, שמעת?".
"כן".
"ואיך הוא נפל, גם שמעת?"
"שמעתי. עבד אצלכם, ואחרי זה שיפדתם אותו".
"אין כמו דדה", קפטן ג'ימי זקף את סנטרו. עכשיו רק הביט בי בריכוז.
התחלתי להזיע. הזמזום שברקע פסק, אבל עכשיו נשמעו נקישות קצובות, כאילו מישהו מתופף באצבעותיו מאחורי הדלת.
"מה אתה אומר לי? שאני, עידן לנדו, סוכן שב"כ???"
"לנדאו, לא לנדו", נזף בי. עכשיו שיחק באצבעותיו. אשכרה, כמו החוקרים בסרטים, חשבתי. "אם אפשר בימין, למה לא בשמאל?", שאל אותי.
"אבל איך אני יכול להיות סוכן שב"כ בלי לדעת שאני כזה?". הרגשתי שאני מתחיל לאבד את חוט השיחה. רציתי לנגב את הזיעה אבל לא היה עם מה. חטפתי מהשולחן מאמר של בן כספית וניגבתי.
"אולי אתה יודע שאתה כזה אבל אתה לא יכול לכתוב את זה?". קפטן ג'ימי הפך לנגד עיני מחוקר שב"כ לדמות בדיאלוג סוקראטי. כבר לא יכולתי לדעת מתי הוא רציני ומתי לא.
"אהה, הבנתי", זייפתי שוויון נפש לגלגני, "גייסתם אותי לשב"כ, שתלתם לי בראש דעות שמאלניות קיצוניות, אתם כותבים לי את הטקסטים ואחר כך מוחקים את כל זה מזכרוני. תשמע, אין ספק שהתקדמתם מאז פרשת נאפסו".
הוא חייך אלי בשביעות רצון. "תראה מה זה, גם הציניות שלך – עבודה שלנו. ללקק את האצבעות".
"למה?", ניסיתי לשמור על קול יציב.
"מה למה?". הוא באמת לא האמין שאני לא מבין. "תראה לי שיטה טובה יותר לתת בראש לשמאל הקיצוני. ניקח כמה מכם לחקירות, נכניס כמה לכלא – לא הרבה, אולי 20-30, לעשר שנים – וזהו, יהיה סוף סוף שקט. חלאס כל השטויות האלה על פשעי מלחמה, האג, חרם ואלביס קוסטלו. כולם יורידו את הראש וייכנסו לתלם". הוא חיכך את ידיו כמי שזה עתה עלה בדעתו רעיון פשוט וגאוני להרחקת ג'וקים מהבית.
"אבל אני שתול!", רעדתי מזעם. "קודם יזמתם את הפרובוקציות שלי, ועכשיו תענישו אותי עליהן?".
הוא משך בכתפיו בהצטדקות וגילגל עיניים במחווה המוכרת של "מה אתה רוצה ממני, אלה הנהלים, אני לא קובע פה כלום".
החוורתי. "אז זאת הסיבה שאין לכם מה לשאול אותי. כל מה שאתם רוצים לדעת, אתם יודעים מראש. כתבתם את תסריט הנפילה שלי בעצמכם".
קפטן ג'ימי לא טרח להנהן. פתאום נפנה אלי, גבותיו מכווצות בטירדה. "בעצם, יש דבר אחד בתיק שלך שאף פעם לא הבנו. ישבנו יחד כל הרכזים ושברנו את הראש, ולא מצאנו פתרון".
הרגשתי את הדם חוזר בששון לעורקיי. סוכן או לא סוכן, נעם לי לשמוע שהשב"כ לא פיצח אותי לגמרי. "מה לא הבנתם?".
"למה לא עשית תג "שב"כ" בבלוג שלך? מלא תגים יש לך – דיכוי פוליטי, התעללויות, פשעי מלחמה – ורק "שב"כ" לא. למה?". דימיתי לשמוע תחינה בקולו.
פתחתי את פי, ובדיוק כשהתכוונתי לתת לו תשובה, הטלפון הנייד שלו צילצל. הוא ענה, לחש משהו, סגר אותו, ופנה לצאת מהחדר.
"רגע", הזדעקתי, "אני משוחרר?".
"כן, תיכף יבואו לקחת אותך", השיב קצרות.
"זה כל התשאול? מה אני אספר בבית? שישבתי חצי שעה עם חוקר שב"כ והשתעשענו במלחמת מוחות?".
"איזה בית", הוא גיחך, "לוקחים אותך למעצר. אתה כבר לא תצא מפה".
"מה מעצר, איזה חוק הפרתי?", צווחתי אל הדלת הנסגרת.
"החוק שהיה, החוק שיהיה, החוק שצריך להיות, מה זה חשוב", הוא הימהם דרך החרך המצטמצם.
"אבל מי יידע על זה? מי יידע מה קרה כאן?", המשכתי לצווח.
"אל תדאג, כבר העלינו את נוסח השיחה הזאת לבלוג שלך, עוד לפני שנכנסת", שמעתי אותו מתרחק והולך, "כמובן, בשינויים ההכרחיים. בכל זאת, אנחנו לא רוצים להבריח קוראים בעלי קיבה רגישה".
הדלת נסגרה ושמעתי צליל נעילה מבחוץ. מישהו חידש שוב את המוסיקה של בניון. נשאתי מבט אל אנסטסיה שעל הקיר. היא כבר לא חייכה.
לא למות טיפש 
זאת הבעיה אתכם השמאלנים-עוכרי ישראל-גיס חמישי-השלם את החסר: אתם לא ברורים, לא נהירים, מסבכים את העניינים.
אני למשל חשבתי שממזמן עצרו אותך, עידן, תשאלו אותך וחקקו בך טראומות כנדרש, אבל אז פירסמת את סדרת הפוסטים על "כלבי הקש" וחשבתי לתומי שאתה סתם שקעת עמוק מדי לתוך איזה ספר, שאנחנו (העמך-האותנטים-הסחים-אוהבי המדינה) מתקשים לקרוא.
ועכשיו עם הפוסט הזה לך תדע מה אמת ומה סיבוך פילוסופי. למה אתה לא יכול להיות יותר פשוט וברור? תדע לך ילך לך הרבה יותר טוב מכל הבחינות, תראה את כל המצליחנים: מליברמן ועד אלון גל….
והשיר הבא מוקדש לאנסטסיה שעל הקיר:
היית גאון.מאוד חבל שהם חיסלו אותך.מצד שני לא היתה לנו ברירה.
ועכשיו ברצינות מדינת השב"כ המתפתחת כאן מעמידה אותנו בפני ברירה תרבותית שהדוגמה הבאה תדגים:
במדינת ספרטה העמידו כערך עליון את הלחימה דווקא.
למעשה כל מה שהתרחש במדינה היה טבוע בסימן הכוח והנחישות.
כל דבר שעשו הספרטנים היה מכוון למלחמה. נפשם יצאה אל שדה הקרב.
לא הייתה אומה שחתרה לשלמות האדם בשדה הקרב יותר מספרטה בכל העולם העתיק.
התוצאה הייתה שלוחמי ספרטה נודעו בכל רחבי העולם כלוחמים אכזריים שעשויים ללא חת, כאלה שאיש לא יכול היה להתמודד עם אופן לחימתם.
אף מדינה או צבא לא עמדו בפניהם.
מאחר והתמסרו למלחמה בכל מאודם, מטבע הדברים יצא שכל מנהיגי המדינה היו לוחמים, לכן גם מבנה המדינה היה מושפע מערכי המלחמה. אפילו החינוך שהעניקו לילדיהם היה חינוך נוקשה ובלתי מתפשר. ילדיהם גדלו מינקות כלוחמים, כדי שבבוא היום בהגיעם אל שדה הקרב, יהיו לוחמים משובחים כהוריהם.
עד היום קרוי סוג החינוך הזה על שמם- "חינוך ספרטני".
הדברים הגיעו לידי כך, שכאשר היה נולד תינוק בעל מום בספרטה, היו משליכים אותו מצוק גבוה אל התהום, כדי למחות את הבושה.
הרוח הספרטנית לא יכלה לשאת את העובדה שמשהו לא מדויק ולא
יפה, משהו לקוי ומכוער, יצא מרחמן המושלם של נשות ספרטה.
הצוק, המקום שובר הלב הזה, נמצא מחוץ לחומות העיר.
באישון לילה היו יוצאים ההורים האומללים, ובאין רואה משליכים את תינוקם החלוש והמייבב מראש הצוק אל התהום.
כמובן שבשובם לספרטה דבר לא ניכר בפניהם, גילוי רגשות נתפס כסוג של חולשה בספרטה. וחולשה הוא הרי משהו שאסור להראות.
וזאת הסיבה, כנראה, שסוקרטס, הגיבן והמכוער, שלא היה אדם חכם ממנו בכל תולדות העולם העתיק, נולד דווקא באתונה. בספרטה הוא היה מושלך כבר מזמן מראש הצוק.
(דמוקליטוס, דברי ימי העולם העתיק)
פנינה אמיתית!
אוי צחקתי ונהניתי. איזה כיף שיש לנו שב"כ כזה חכם, שיודע לשתול פיליטונים כאלה במוח שלך.
עידן מוסר תודה לכל המגיבים, ומבקש להעביר לו חבילות – עם הרבה חלבה! – דרך הצלב האדום.
(ג'ימי)
נ.ב. נועם, תוכל בבקשה ליצור איתנו קשר? רק שיחה קצרה, לא משהו פורמלי. תודה.
מפעיל יקר, כבר ניהלתי שיחה ארוכה ומשעשעת אתכם היום באתר אחר (במחשבה שנייה), זה נחשב?
סוף סוף אפשר להגיד משהו טוב על השב"כ :תודה רבה על הפוסט שכתבתםבאמצעותו של השתול שלכם !
אה הא! שתי גבות, אתה אומר… לא אמין. מן המפורסמות שלחוקרי שב"כ יש גבה אחת בלבד, סמיכה ושופעת ובתוכה הם מחביאים כלי נשק סודיים למקרה של נפילה פתאומית בשבי האויב.
יפה לך סאטירה. תודה.
אגב, בשהותך שם, האם שמעת את הצעקות מהחקירות של ה"מחבלים" היהודים?
משעשע מאוד מזל שזה נכתב על מדינה אחרת ולא על ישראל חלילה
אצלנו אין דברים כאלו!
(איך אני מוצא את סניף השב"כ הקרוב לביתי?)
מאחל לך שתוכל לצחוק על השב"כ ולהצחיק אחרים הרבה שנים
ואני גאה להיות קרוב משפחה של אחד מאנשי השרות שבזכותו אתה צוחק וחי במדינת ישראל (-:
עם פחות פואטיקה של זבובים על הקיר ומטאפורות של תמונות חיות, עם פשטות עלילתית, קצר יריעה – אבל לפניך…
http://www.facebook.com/home.php?#!/adiariel
(לפתוח את כל ההערות)
צחקתי הרבה. גם קצת בכיתי כי פתאום לא ידעתי אם זה באמת, מה אמת ומה סתם חלום בלהות.
איזה כייף לשבת בבתי קפה בלי לפחד ממחבלים מתאבדים או סתם באקדמיה ולצחוק על אנשי השב"כ.
מה שכן-אני מאוד מבסוטה מאנסטסיה מיכאלי שמראה שנשים מסוגלות הרבה ואני אשמח אם בממשלה הבאה היא תהיה שרה.
שביט, ואיפה את יושבת כשאת מקלידה את השטויות שלך? על סיפון של סירת קומנדו?
אני באופן אישי חושב שהרבה פלסטינים בחרו להפוך למחבלים מתאבדים בגלל השב"כ, בגלל שהוא הרג או התעלל או ריסק להם את האח או את האבא, והם רצו לנקום. השב"כ "שומר" עליך מצרות שהוא בעצמו יצר.
ומאנסטסיה אני הכי פוחד, היא הרי מתגעגעת לפוטין: "הבן אדם יודע יודע לטפל בבוגדים ואנחנו צריכים ללמוד את השיטות האלה עכשיו ומיד". ואת, שביט, מה את יודעת על ההסטוריה של ה"בוגדים" היהודים בברית המועצות, ומה שהק.ג.ב. עשה להם, שאת מבסוטה כל כך מפוליטיקאית כזאת?
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=722825
לחיים ו.
את הצעקות מחדר החקירות של העצירים היהודים שמע היטב ישי מנוחין. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הציע את עזרתו, כולל עזרה משפטית, לפרלמן ולחשוד הנוסף. אלה העדיפו שלא להסתייע בשירותיהם.
גם השופט אדמונד לוי מתח ביקורת קשה על השב"כ בנושא זה
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1180979.html
ראוי לו לאותו שופט, וראוי גם לך, לקרוא מה מעולל השב"כ לאסירים שאינם יהודים
http://www.stoptorture.org.il/
עכשיו יש הרבה פלסטינאים שהשב"כ פגע בהם והם לא מתאבדים כי יש שליטה טובה על השטח ויודעים לסכל בעזרת הרש"פ.
לדעתי מי שמוסר מידע סודי כמו ענת קם הוא אכן בוגד
אני את שלי עשיתי בצבא עם עוד הרבה בנות טובות במחסומים
פה למשל תוכל לראות עם מה חברים שלי התמודדו
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1795050,00.html
שביט, שמענו עליכם. גם את זה חברים שלך במחסומים עשו, ומעולם לא נתנו את הדין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1160925.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3594668,00.html
http://news.walla.co.il/?w=//229818/
http://news.walla.co.il/?w=//1235033/
הרשימה לא נגמרת. עכשיו תגידי שאת מעדיפה שהם ימותו במקום שאנחנו נמות. בסדר, תמשיכי להאמין שהמחסומים שומרים לך על החיים. מעניין שצה"ל לא מסכים איתך, ולכן פירק עשרות מחסומים בשנה האחרונה: http://news.walla.co.il/?w=/90/1686228.
דוד, כשאתה אומר שפלסטיני הפך למתאבד בגלל שקרוביו נהרגו, אתה בעצם קצת גזען.
מה ערבים לא שולטים בעצמם? האם הם רובוטים שהולכים ומתאבדים ורוצחים אזרחים שלא קשורים במאום לטרגדיה האישית שלהם רק בכדי לספק רגש נקמה קמאי?
האם היית מעלה על דעתך שיהודים שקרוביהם נרצחו בפיגוע ילכו ויתאבדו וירצחו.
תן לפלסטינים את הקרדיט על מעשיהם, אל תשלול מהמתאבד ולא פחות חשוב ממשלחו את האחריות למעשיו ותטיל אותה על השב"כ או מישהו אחר. הם לא ילדים אתה יודע.
דבר נוסף, כשאתה אומר שמחסומים לא שומרים על החיים, איך אתה מסביר לעצמך את הירידה העצומה בפיגועים (עד לכמעט אפס) מאז חומת מגן, הקמת החומה והצבת המחסומים?
מה ארגוני ההתנגדות החליטו להפסיק?
בחמאס החליטו שעניין הפיגועים מיצא את עצמו?
הג'יהאד האיסלאמי ויתר?
אפשר לאמר שהמטרה לא מקדשת את האמצעים, שהפסקת רצח ישראלים לא מצדיקה פגיעה במרקם החיים הפלסטיני, זה בסדר, זכותך. אבל לאמר שהמחסומים לא עובדים, זו קצת יריקה בפרצופה של המציאות.
זה פוסט סאטירי וקולע למדי, לא ממש צריך לריב ולהרוס את האווירה. אם אתה מרגיש צורך עז לקלל אותי ולקרוא לי פאשיסט וציונאצי, נוותר מראש. אתה צודק.
דרור, אתה גם צודק, תמיד.
חיים האם שכחת שזה בדיוק היה ההסבר שנתנו בני משפחתו של גולדשטיין למסע הרצח שערך גולדשטיין במערת המכפלה?
הם הזדרזו לטעון שזו נקמה על חבריו של גולדשטיין שנהרגו
וכך גם עם עמי פופר שרצח 7 פלשתינאים, הועלתה טענת המשפחה על נסיון לאונס שעבר פופר בהיותו קטין ע"י ערבי…
אז מה? אז החברים של גולדשטיין ומשפחתו של פופר גזענים? אולי.
בכל אופן ודאי שאנשים מונעים ממצוקות ואנשים שטוב להם לא ימהרו להתאבד על אחרים
ערבים שמוחזקים 43 שנה בכיבוש אכן לא 'בשליטה'
אנחנו הם אלו ששולטים על חייהם. ואילו היה המצב הפוך אז אנו היינו אלו ש'לא בשליטה'
ואין מחסום שאי אפשר לעקוף אותו אם רוצים לבצע פיגוע, המחסומים רק מתעמרים באוכלוסיה האזרחית ומסכנים את חיילי צה"ל הניצבים בהם המשמשים כמטרה נייחת קלה לפיגוע בעצמם
בדיוק לכן הסיר צה"ל מחסומים רבים לאחרונה
סאטירה במיטבה. תודה, עידן.
למי שמבקש לנחש את ההמשך, ממליץ לקרוא את "בוקר חום" מאת פרנק פבלוף.
שימו לב, אני מקשר לידיעות שמספרות על פלסטינים שמתו במחסומים (נשים הרות, חולים, תינוקות), ואיך חיים ו. מסכם את זה? "פגיעה במרקם החיים הפלסטיני". בקרוב ידיעות בעיתון: פלסטיני שמרקם חייו נפגע הובא לקבורה היום בשכם.
תגיד מראש שאתה נציג המנהל האזרחי, ונעזוב את זה. אבל בחייאת, האוזניים שלי לא סובלות שקרים כאלה.
דוד,
לא צריך "שימו לב" אנחנו לא בתחרות על תשומת לב.
אתה צריך להבחין בין הטענות שלך.
טענה א – המחסומים לא מועילים במניעת פיגועים.
טענה ב- המטרה לא מקדשת את האמצעים.
טענה ב' לא ממש מעניינת אותי, אתה אומר אתה טוען שהמחסומים הורגים, בסדר. שאסור להציב אותם, בסדר. לא מתווכח אתך על זה זו דעתך וזו זכותך להחזיק בה. אני חושב אחרת, אם תרצה אפשר להתווכח על זה. לא חושב שאני אשכנע אותך, אם זה ילך לאנשהוא אני אפילו אסביר לך גם למה.
אבל ראשית כל בוא ננסה להסכים על האם הם עובדים או לא. זו לא ממש דעה, זה בינארי או שהם עובדים או שלא.
אם לשיטתך הם לא עובדים תסביר את הירידה בפיגועים, יכול להצטרף אליך להסבר האבוד בזרם, אני בדרך כלל נמנע מלהגיב לאנשים שאין להם אפילו שם פרטי.
אני אסביר את הסיבה שצה"ל מוריד מחסומים, סיבה שבניגוד למה שכתבת איננה קשורה למידת האפקטיביות שלהם במניעת פיגועים. הרשות הפלסטינית בגדה מתחזקת, הכוחות המשטרתיים והפרה-צבאיים מסוגלים לעשות יותר ולכן אפשר להסיר מחסומים. עכשיו תורך.
איזה פוסט לא רציני.
אני רוצה רגע להמשיך בכיוון של חיים (אבל לא, חלילה, להסכים איתו). לא ברור לי בכלל למה כולם מתווכחים על השאלה האם המחסומים עובדים או לא. הרי השאלה אם צריך להסיר אותם או לא היא שאלה נורמטיבית ולכן הגיוני לדבר עליה מזווית נורמטיבית. לצורך העניין- זה לא משנה אם המחסומים עוזרים במניעת פיגועים או לא. יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא. העניין הוא שגם אם חיים צודק והמחסומים עובדים הוא עדיין לא צודק בזה שטוב שהם יהיו שם. מה שאנחנו כן יודעים לגבי המחסומים, ועל זה אין ויכוח עובדתי, הוא שזה סבל נוראי מבחינת מי שיוצא מהם חי (שזה לא כולם, כפי שראינו). השאלה המוסרית שחיים כל כך רוצה לא להתווכח עליה (אבל בעצם אולי כן קצת רוצה) היא די פשוטה, בעיני: האם היינו מסכימים לדבר דומה אצלנו? נניח שיש עיר מסוימת במרכז הארץ בה גרים רבים מאנשי העולם התחתון. נניח, לצורך הדיון, שיש בעיר הזו כמה עשרות אלפי אנשים שרובם, כמובן, לא אנשי עולם תחתון. עכשיו נניח שאותם אנשים מסתובבים מדי פעם בשאר הארץ והורגים חפים מפשע, בנסיונם לחסל האחד את השני. האם נסכים שמסביב לעיר הזו יוצבו מחסומים עם חיילי צה"ל כך שאנשי אותה עיר יצטרכו לעמוד שעות בתור על-מנת לצאת, נתונים לחלוטין לחסדיהם (וברוב המקרים לחוסר חסדיהם) של החיילים שמתחצפים אליהם, מעכבים אותם ללא סיבה, משפילים אותם, מאיימים עליהם ולעיתים מרביצים להם (ועדיין לא דיברתי על סכנת החיים שנשקפת לאותם אנשים, שאנחנו יודעים שמתממשת לעיתים במחסומים האמיתיים של צה"ל בשטחים)?
התשובה היא- כמובן שלא. עכשיו ההיקש ברור.
אז מה אתה מציע אורן ? בלי מחסומים וגבולות בכלל? כל אחד יכנס חופשי ויפגע?
אם בעיר שאתה מדבר עליה היה טרור מכזה סוג בתמיכת האוכלוסיה אז אין לי בעיה שיהיו בה מחסומים.
עכשיו כשיש פחות רצון לפגע מצד הפלסטינים אני בעד להוריד מחסומים אבל אם ירצו לפגע אז צריך להחזיר אותם.
אין לי בעיה שפלסטיני יסבול במחסום כל עוד זה מונע מחבר שלו להתפוצץ באוטובוס.
ומצד שני אם הפלסטינים בשקט אז צריך להשאיר מחסומים בכמות מינימלית (בכניסה לישראל)
סבן, אין סיבה למחסום בין שתי ערים/כפרים פלשתינאים בגדה
זה לא מונע פיגוע בישראל ורק מזמין פיגוע כנגד החיילים העומדים במחסום ואכן היו כאלו לא מעט.
שום דבר טוב לא יוצא מהמחסומים האלו
והמחסומים של כבישי האפרטהייד…להם יש פתרון פשוט, הוצאת המתנחלים משם תשחרר את כבישי האפרטהייד.
אני מעוניין להגיב לכל דבר שכתבת בנפרד, כדי להיות בטוח שלא שכחתי שום משפט (כל משפט בהודעה שלך טומן בחובו כל כך הרבה…):
"אז מה אתה מציע אורן ? בלי מחסומים וגבולות בכלל?" – לא ממש. אני מציע בלי מחסומים ועם גבולות (נניח, גבולות של קבע שיוסדרו בהסכם). אני לא זוכר שהצעתי "בלי גבולות" אז מוזר לי שקראת את זה בהודעה שלי.
"כל אחד יכנס חופשי ויפגע?" – גם את זה לא הצעתי. לא הצעתי שכל אחד יכנס חופשי, ובטח שלא הצעתי שכל אחד יפגע. אגב, גם אם אני ארצה ש"כל אחד" יפגע, אני חושב שיש אנשים שלא רוצים בכלל לפגע. אז בין אם אני מציע ובין אם לא, לא יקרה מצב שכל אחד יכנס ויפגע.
"אם בעיר שאתה מדבר עליה היה טרור מכזה סוג בתמיכת האוכלוסיה אז אין לי בעיה שיהיו בה מחסומים." כאן יש לי שתי הערות:
1. אתה מכניס עובדה חדשה בדלת האחורית, ואמרנו שאנחנו משאירים את העובדות בצד. איך אתה יודע שיש תמיכה של האוכלוסיה בטרוריסטים? הסקרים דווקא מראים שאתה טועה, גם לגבי הגדה וגם לגבי עזה.
2. היית אומר את זה אם אתה היית גר בעיר הזאת?
"עכשיו כשיש פחות רצון לפגע מצד הפלסטינים אני בעד להוריד מחסומים אבל אם ירצו לפגע אז צריך להחזיר אותם." – אולי כדאי להבהיר משהו- ה"פלסטינים" הם בני אדם. לכל אחד מהם רצון משלו ואישיות משלו. זה לא שיש איזשהו "רצון" כתכונה שלפעמים קיימת בהם (ככלל) ולפעמים לא. על החתולה שלי זה נכון, לפעמים, להגיד: "עכשיו כשרוזה לא רעבה אולי אפשר לקחת אותה לווטרינר". אבל הפלסטינים הם לא חתולים שמדי פעם נוחת עליהם הרעב. הם בני אדם עם רצונות ושאיפות נפרדים, הם לא רובוטים בעלי קיבולת. עצם ניסוח המשפט בצורה כל כך כוללנית ומתנשאת מעידה על גזענות. סיפת המשפט לפיה אתה חושב שיש לך בכלל זכות לשלוט בגורלם ("אני בעד להוריד מחסומים"- למה מי אתה?!) מראה כמה עמוק בתוכך נטועים הרעיונות הקולוניאליסטים. אבל זה לא מפתיע, כי זה נכון לגבי רוב הישראלים.
"אין לי בעיה שפלסטיני יסבול במחסום כל עוד זה מונע מחבר שלו להתפוצץ באוטובוס." – ההתנשאות עליה דיברתי קודם מגלה את עצמה שוב במשפט הזה. כאילו שהשאלה אם *ראוי* שפלסטיני יסבול או לא תלויה ברצון שלך, האם *לך* יש בעיה. אני לא בטוח שניסית לחשוב רגע האם התשובה שלך היתה משתנה אם אתה היית הפלסטיני הסובל במחסום.
ולסיום:
"ומצד שני אם הפלסטינים בשקט…" – אין מילים.
רק דבר אחד
תקרא שוב את הלינק ששלחה שביט
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1795050,00.html
ואז תגיד אם אתה מעדיף להוריד מחסומים.
לא מזיז לי שאתה קורא לי גזען\קולוניאליסט כל עוד אני לא מתפוצץ באיזה אוטובוס.
ותודה לשב"כ
אתה כותב ממש טוב. שנון וחד.
טל, ואתה חושב שעם מחסום אי אפשר להבריח חגורות נפץ?
אתה יודע כמה חגורות עברו מחסומים?…
לזה שאבוד בזרם
האם אתה נועל את הבית?
אם כן למה?
האם אתה יודע מכמה בתים נעולים נגנב כסף ומסמכים?
לפי ההגיון שלך הבית צריך להשאר פתוח
אני מעדיף נעול ונותן הכנסת אורחים נאה למי שהוא לא אויב שלי
פחח, לא תאמין סבן על מי נפלת!
בחיי שאני לא נועל את הבית
ובאותה פילוסופיה, עדיף שיכנסו מהדלת ולא שישברו את החלון, וגם אין לי סורגים על החלון[
ובכלל אני לא מחזיק רכוש רב בביתי ובטח לא את רכושם של שכני…כמו שנוהגת ישראל
כאמור אין מחסום שלא ניתן לעקוף אותו כמו שאין פלדלת חסינה מגנבים…
ובנתיים אתה שם את חיילינו במטווח ברבזים במחסומים ואני מעדיף לפנות אותם משם
רקקת טקסט חמוד ביותר. אתה דג הזהב של השב"כ
מרוב וויכוחים על מחסומים שכחתם קצת את הנושא המקורי, צירפתי כאן קישור שמסביר את הנושא יותר טוב ממה שאני יכול
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3925753,00.html
בקיצור, שירותי ביטחון יכולים לעשות אחד מהשניים, לעצור אזרח או לחקור אותו אם יש להם סיבות. לא משנה אם יונתן שפירא הוא
א.פרובקטור
ב. שמאלני חולה נפש
ג.מחלל את זכרם של קורבנות השואה
ד.כל התשובות נכונות. משנה ששירות הביטחון שלי מאיים על אזרחים, יש לכם קייס נגד שפירא? תחקרו אותו/תעצרו אותו ותהיו מוכנים להתמודד עם ההשלכות, אין לכם? בעיה שלכם, אתם מוזמנים לשים צילום שלו על קיר חדר החקירות במקום אנסטסיה ולזרוק עליו חיצים, אני מרשה לכם.
אני בעל רכוש שצברתי בעמל ואני נועל אותו בבית כדי שלא יגיע בטעות לרשות הפלסטינית או לגנבים יהודים.
כדי להבטיח את הבטחון האישי השלי אני נותן הרשאה לשרות הבטחון לעשות מה שצריך וזה כולל חקירות ומחסומים.
מחר אני טס לחו"ל וכידוע השב"כ הוא שאחראי על אבטחת המטוסים.בזכות אנשיו אני טס בבטחה ולא מפחד לעלות עם ערבים על הטיסה.
סבן, יופי שאתה מחלק הרשאות לשירותי הביטחון, עם כל הכבוד לא אתה קובע מה רשאי שירות ביטחון לעשות ומה לא, אולי תתייחסו בבקשה לנושא של הטור – לא מדובר כאן על 'חקירות ומחסומים' (השב"כ מעמיד מחסומים? חשבתי שצה"ל עושה את זה)
אם יש סיבה לגיטימית לחקור את יונתן שפירא בבקשה לזמן אותו לחקירה, להזמין אזרח ל'תשאול'
במשרדי השב"כ זהו איום, לשב"כ אסור לאיים על האזרחים שלו גם אם מדובר בשפירא (שבאופן אישי אני חושב שמזמן הפך לסהרורי לגמרי ואינני מסכים עם דעותיו).
שיהיה ברור – גם מעצרו ללא עורך דין של המתנחל פרלמן הוא פסול ויש כאן חשד כבד לשימוש בעינויים, אבל כאן לפחות היתה עילה לדבר, פרלמן נחשד בביצוע פשעים. מה בדיוק רצו להעביר ב'תשאול' לשפירא? אם באמת הוא חבר בחוליית טרור שעומדת לפוצץ את המטוס שלך היו 'מתשאלים' אותו או שהיו עוצרים אותו מיד?
דרך צלחה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A2_%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9F
קרא את זה
יכול להיות ששפירא מסתובב עם טיפוסים כאלה וכדאי להזהיר אותו
סבן, אני חושב שאתה מסוכן למדינת ישראל ויש להזהיר אנשים מלהסתובב אתך, אבל גם לי אין עילה לזמן אותך לשיחה בשב"כ. טאף
הי עידן,
אני קצת תמהּ על זה שלקחו אותך בסוף
כמו שג'ימי קרא לך לנדאו ותיקנת לנדו
יכולת לתקן אותו בחזרה: לא שב"כ, שוּבּאכּ
(ג'ימי בטוח יודע ערבית מדוברת)
ולצאת לחופשי דרך חלון ההזדמנויות שנפתח
[וקראת בזמן האחרון מחדש את 'הזמנה לגרדום' של נאבוקוב? כי נכרו כאן כמה מחוות]
(-:
שועי,
לא קראתי, אבל אני תמיד שמח לעשות מחוות לא מודעות. ממילא הלך הנפש הגרדומי לא זר לי.
עידן, טוב כנראה שהלך הרוח הפשיסטי שנשב באירופה של שנות השלושים (גרמניה, איטליה, ברה"מ, ספרד ופורטוגל), ושכנגדו יצר נאבוקוב כפי הנראה את יצירתו החידתית,
פתח כאן סניף במזרח התיכון. מה שמעניין אותי הוא מדוע לא הזמינו אותנו להשקה? (לא יודע מה איתך, אני לא קיבלתי הזמנה).
בא אביב, גם לקורה
הו, אושר עד אין קץ!
יגיח ציץ אלי אורה
מחור תולעת עץ.
רוטט ברוח כה וכה
רוטט אנה אני,
דומה ששב אלי רוחו
של מי שכבר איני.
(כריסטיאן מורגנשטרן, 'שיר אביב של אחי-הגרדום', שירי גרדום, תרגם מגרמנית: דן דאור, אייר: נועם נדב, הוצאת חרגול: תל אביב 2004, עמ' 6)
איזו צביעות .
אם אתה כל כך נגד המדינה הרעה והגועלית , הלא הוגנת וכל השטויות שלך שחבל לבזבז מילים וכח לכתוב אותן . אז למה אתה נהנה מכל השמנת והקצפת שהמדינה נותנת לך?
זה לא נראה לך מוגזם ??????????????? מצד אחד לקבל משכורת מהמדינה, את כל ההטבות שהמדינה נותנת לך בתפקיד כמו שלך. ( שבתון , חוץ לארץ, תנאים , חופשות, מחקרים וכו) אין צורך להוסיף עוד כי אתה יודע את כולם. את זה אתה יודע לקחת , אין לך שום בעיה . ומצד שני אתה יודע יפה לתקוע סכין בגב אותו בנק הנאות שמממן אותך. זה לא נראה לך צביעות לשמה? בעיניי כן .
אין שום סיבה לא לבטא את דעותיך הפוליטיות , זה בסדר , זה מותר אוקיי.
אבל אל תיקח כספים מהמדינה, אל תעבוד בגוף ממשלתי , שנתמך אל ידי כספי מדינה , תעבוד במקום פרטי , מקום שלא מקבל כספים מהמדינה , אפילו בחו"ל זה בסדר .
אבל לקחת כסף , להנות מתנאים מפליגים זה כן ולירוק לבאר שממנה אתה שותה זה בסדר בעינייך? לא נראית לך מדיניות הממשלה , בסדר אין בעיה אבל שום אני חוזרת אל תיקח כלום מהמדינה האיומה לפי דברייך. תהייה עיקבי לפחות
דרך אגב , האם היה מתאפשר במצרים , למרצה שקורא תיגר אל מדיניות ממשלתו , האם אותו מרצה היה נשאר לעבוד במשרתו באוניברסיטה ? בוודאי שלא .
שם יודעים לשים סוף וקץ לטיפוסים נאלחים כמוך.
צביעות לשמה .
שוב , תהייה עקבי , ואל תיקח כלום מהמדינה ,נראה אותך מוותר על כל ההנאות האלה ….
בוודאי שלא . זה יותר מדי טוב בשביל לוותר על זה .
רינה,
אני חושב שאת ההודעה שלך כדאי להדפיס, למסגגר ולתלות על הקיר. זו הודעה מעניינת במיוחד כי היא כוללת בתוכה ריכוז מדהים של פניני טמטום טהור (בנוסף לסימני פיסוק שלא במקומם. לא לומדים היום תחביר בבית הספר?). יומיים לאחר שהתבשרנו ש"ישראל היום" הוא העיתון המוביל במדינה מגיעה נציגת האספסוף לבלוג אזוטרי (יחסית, סליחה עידן) זה כדי להוכיח שוב שלרוב המדינה יש יכולת חשיבה של נמלה.
אז ראשית- אנשים שעובדים באקדמיה עובדים באקדמיה כי הם תורמים למחקר האקדמי בתחום שלהם. בדיוק כמו שאנשים שעובדים במפעל עובדים שם כי הם תורמים למפעל- יש לבעל המפעל אינטרס שיעבדו אצלו ויעשו את העבודה ויש לאקדמיה אינטרס שאנשים שתורמים למחקר האקדמי יעבדו שם. זו לא "מתנה".
שנית- אם את מציעה לעידן לא להנות מ"הקצפת" שהמדינה נותנת לו, נראה לי שבשם העקביות (שחשובה לך מאוד) את מציעה שגם המדינה לא תהנה מה"קצפת" שעידן מציע לה. אם ההצעה שלך היא ששמאלנים לא יעבדו במוסדות ממשלתיים אבל גם יהיו פטורים מתשלום מסים (כאמור, בשם העקביות!) אז דעי לך שאני מצביע בעד. ההצעה שלך תפתור לי המון בעיות כלכליות.
בכל מקרה לפי התגובה שלך אני מבין שאת מציעה שכל עובדי המדינה שמבקרים אותה יתפטרו. ואז, באמת, כל חברי הכנסת מהאופוזיציה וגם חלק די גדול מהקואליציה יתפטרו ונשאר רק עם מפלגה אחת, וחלומך להדמות למצרים באמת יתגשם.
אגב, קשה לי להבין איך זה שכל כך הרבה אנשים במדינה רוצים להדמות דווקא למדינות כמו מצרים וסוריה. זה באמת המשטר שהיית רוצה לראות כאן? נדמה לי שישראל זו המדינה היחידה בעולם היום שהאזרחים ממש מבקשים מהשלטון להצר להם את החירויות ולהפוך לשלטון טוטליטרי.
אורן היקר, נדהמתי מקלות הדעת שלך מההעזה ומצרות התפיסה.
ה"מדינה לא תהנה מה"קצפת" שעידן מציע לה".
איזו קצפת????????????אנשים מסוגו הם גייס חמישי, סרטן של המדינה.
על מה אתה מדבר?
לא יתכן שהשמאל הקיצוני במדינה אשר מהווה מיעוט קיצוני גם כן, יהווה רוב שולט באקדמיה!!!! האם נראה לך שזה הגיוני????????? וכל הכבוד לשר החינוך ולשותפיו שהחליטו לשים לקרקס הזה סוף.
מצורפים הקישורים הבאים :
http://www.imti.org.il/show_art.php?id=901
http://news.walla.co.il/?w=/1/1708733
http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=7287
glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=66197
ברגע שכל אותו אספסוף צבוע באקדמיה יחוש שסיר הבשר נשמט ממנו , אין שום ספק שתראה כיצד אותם צבועים משנים בהדרגה את דעותייהם כדי שיתאימו להלך הרוח הקיים .
הלוואי שניפטר מהם בקרוב בעזרת השם .
http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=66197
רינה נראה לי שאת לוקה בבילבול קל, הייתה לך נקודה עם לנדו היה קורא להשמדת המדינה או למצער לסירוב גורף לשרת בצה"ל, הוא לא עשה את זה. הוא הביע ביקורת על המדינה.
כך עשה בזמנו אופוזיציונר בשם מנחם בגין, גם הוא אגב, נרדף קשות על ידי המשטר, למעשה היום ידוע שהשב"כ של אז הפר את החוק ובדק מי מהחיילים בצה"ל מצביע לרק"ח ומי לחרות כדי לסמן את הבעייתיים שבין החיילים. זה כמובן הגיוני אם ה'מדינה' היא המפלגה השלטת. פחות הגיוני אם מקבלים ש'דמוקרטיה' היא אשכרה דמוקרטיה וזכותו של כל אזרח לבקר את מדינתו. אולי לכן כשבגין התמנה לראש הממשלה הוא הודיע לשב"כ שמהיום גמרנו עם העינויים להפתעתם הרבה (הוא היה דמוקרט בגין, הרבה יותר מהרבה מפא"יניקים של פעם).
בכל אופן אני אזרח המדינה, אני רואה זאת לא רק כזכותי אלא כחובתי לבקר את מוסדותיה, מנהיגיה וכל דבר אחר שלא נראה לי בה. זה לא הופך אותי לבלתי פטריוטי אלא להיפך, אחד שדואג לדמותה של המדינה ולעתידה.
כך למשל, אם זרועות הביטחון שלי מתעסקות בדברים שאינם מעניינן כמו לאיים על אזרחים שדעותיהם קיצוניות מדי זכותי לבקר את זה.
גם אם מענים פעיל ימין קיצוני שחשוד ברציחות זה לא בסדר ולא חוקי בעיניי. אבל כאלו אנחנו בשמאל, לוקחים את המושגים 'חופש דיבור' ו'דמוקרטיה' בשיא הרצינות, כפי שיש כאלו שמשום מה מתחרפנים עם מדליקים גפרור ביום השביעי של השבוע (בשאר הימים זה בסדר), עניין דתי אצלנו.
אה ועוד משהו:
אני מניח שאת צודקת כשמישהו שבאמת נהנה מכל משמני הארץ הזאת מבקר מוסד של המדינה וטוען שהמוסד כולו פסול, לא שהוא לא מנוהל נכון אלא שאין לו זכות קיום. כך שאם הרב עובדיה יוסף, פנסיונר של המדינה שקיבל ממנה תפקידים רמים ולא מעט כבוד ויקר, קובע שאסור לפנות ל'ערכאות' דהיינו לבג"ץ אז כל מה שאמרת על לנדו תופס לגבי עובדיה יוסף. מוכנה להגיד לו את זה אישית?
נקודה נוספת על התגובות להודעה של רינה –
>>לא יתכן שהשמאל הקיצוני במדינה אשר מהווה מיעוט קיצוני גם כן, יהווה רוב שולט באקדמיה!!!!
זה נכון (מהכרות אישית) שיש ייצוג נכבד לשמאל באקדמיה, אבל לשים את המלה 'קיצוני' וסימני קריאה לא הופך את טענה לנכונה, להפך – זה מגחיך אותה. חבל שבתרבות הכתיבה השגורה כיום ניסוחים שכאלה נפוצים כל כך ובהתאמה לתרבות הדיבור הכוחנית ברחוב (ברחובות מסויימים לפחות).
אך מדוע זה בעצם כך? האם שהשמאל מתאגד באגודות סודיות במחשכים ומחליט להשתלט על מוקדי כוח במדינה ומבלי משים השתלט על האקדמיה באישון לילה (כפי שכנראה הימין הכוחני נוטה לחשוב – שהרי הפוסל במומו פוסל) ?
אז לא, התשובה פשוטה הרבה יותר כשמסתכלים על העובדות הפשוטות: אנשים שעובדים באקדמיה מקדישים כ-15 שנים מחייהם בלימודים ובמחקרים גבוהים בשביל שיהיה להם בכלל סיכוי להגיע לאקדמיה. אנשי רוח והשכלה ואנשים שכל חייהם קוראים ספרים, מבצעים מחקרים ומנהלים את הבסיס המקצועי לחייהם עם גישה ביקורתית ואנליטית בתוספת ידע מעמיק בנושאי רוח, חברה ומדעים נוטים לאמץ גם גישות הומניסטיות\ליברליות\שמאלניות בחייהם כלפי החברה והמדינה בה הם חיים ויתר על כן מתוקף היותם אנשי עט ופולמוס גם מפרסמים דעתם ברבים. אז כן ! יש הרבה שמאלנים באקדמיה כשם שיש הרבה ימניים שיש להם חנות מכולת שכונתית…
חורה לך? בבקשה – תשקיעי 15 שנה בלימודים ונסי להיות גם את באקדמיה. ברור שלא תצליחי כי בשבילך עבודה זה ג'וב: להחתים כרטיס, ולספור את השעות עד 5. וזוהי בדיוק הנקודה! להיות באקדמיה זו לא "מתנה" מהמדינה. אנשים באקדמיה קורעים את התחת וחושבים ותוהים ולא משחקים סוליטר בעבודה ומתנפחים מרגשי נחיתות.
לא קשור לפוסט , סליחה על חוסר הנימוס/
אשמח לתגובה על זה: http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1500
אני ממש לא מתחבר לטרמינולוגיה אבל העובדות שהוא מציג הן מטרידות בלשון המעט.
א,
זה באמת לא הנושא, ולכן לא ארחיב. ליבסקינד הוא דמגוג, זה מבייש אפילו לכתוב את המילה "עובדות" ליד שמו.
תקרא ותשכיל:
http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4888
http://michaelarch.wordpress.com/2010/05/09/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%91-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91/
קראתי את כל הכתבות המדוברות ועדיין אני מתקשה מאוד להבין.
1. האם היה רצף התיישבותי במקום משנות החמישים שעתה נהרס או שהאנשים שגורשו הגיעו למקום לפני שנים ומועטות ממקומות אחרים בהם גרו? – זו נקודה חשובה מאוד. ברור שיש המון ערבים שאדמתם נגזלה במלחמת השחרור וקצת אח"כ וגם יש יהודים שגרו למשל בגוש עציון וגורשו. זה לא אומר שמישהו יכול בוקר אחד לקום ולחזור – לא הבדואים ולא המתנחלים.
2. יש טענה חזקה מאוד שנשמעה מן הבדואים שהתהליך המשפטי נמצא באמצע הדרך – קלמן מציג תמונה הפוכה לגמרי. הייתי שמח לשמוע את העובדות. יש צו בית משפט או אין צו.? אם אין צו איך מפנים? אם יש צו למה משקרים?
אני אוהד את ענינים של הבדואים מאוד מאוד (גם במקרה דהמש לדוגמא). מאוד חשוב לי להבין את העובדות. יכול להיות שקלמן ליבסקינד הוא דמגוג הייתי שמח אם נוכל להפריך את טענותיו בדרכים המקובלות בבלוג זה.
היי
קודם כל חזרתי מחו"ל וראיתי אייך השב"כ בודק ומאבטח את הטיסות ותודה לאנשיו.
וכשאין תשובות ענייניות אז קוראים לבן אדם דמגוג
אני אוהב לקרוא את קלמן ליבסקינד.
ועדיין אני שמח שאנחנו מדינה דמוקרטית וכל אחד יכול להתבטא בזכות זה שהשב"כ שומר עלינו
א, רק לרקורד, המתנחלים אכן חזרו לגוש עציון והתנחלו שם (בהנהגת חנן פורת), כבר ב-1967, באישור ממשלת לוי אשכול. מסתבר שהמתנחלים יכולים. לעומתם, מאות אלפי פלסטינים שגורשו לא יכולים לחזור. אני לא יכול להגיב בשם עידן אבל מהדיווחים על אל-עראקיב שקראתי – הכל בבלוגים, לא בתקשורת – יש תשובות טובות מאד לליבסקינד.
הנה עוד דיווח מפורט מהיום: http://www.hrw.org/he/news/2010/08/01
ויש גם התייחסות לצד המשפטי, שלא נסגר עדיין:
"לדברי עורך הדין, אף שאוכלוסיית הכפר גדלה מאז, אף תושב נוסף לא קיבל צווי הריסה עד לחודש יוני השנה. בחודש יוני קיבלו כמה תושבים מכתבים מהממשלה המאיימים עליהם בהריסת בתיהם. מכתבים אלה התבססו על סעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל, שעל-פיו הרשויות רשאיות לפנות גם תושבי "צד שלישי". המדינה ובתי המשפט מפרשים את לשון החוק כמתירה פינוי של כל מי שיש לו "קרבה משפטית" עם מי שהוצאו נגדו צווים.
הרשויות הישראליות ביצעו את ההריסות על אף תביעות משפטיות שהגישו תושבי אל-עראקיב בדבר הבעלות על הקרקע ואשר תלויות ועומדות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. אבו פריח, דובר הוועדה העממית של אל-עראקיב, אמר לארגון Human Rights Watch כי למעלה מתריסר תביעות כאלה תלויות ועומדות בבית המשפט. אחד התושבים, פעיל זכויות האדם נורי אל-עוקבי, העיד בבית המשפט כי ממשלת ישראל החרימה ממשפחתו קרקע בגודל 820 דונם, ללא פיצויים, בעת שגורשה מהמקום בשנת 1951.
המדינה טוענת כי לבדואים לא היו מעולם קרקעות מוכרות באזור. אולם, בא כוחו של אל-עוקבי, עו"ד מיכאל ספרד, הציג לאחרונה ראיות בבית המשפט המוכיחות לכאורה כי בתקופת המנדט הבריטי רכשה הקרן הקיימת לישראל קרקע באזור זה מבעלי קרקעות בדואים, כפי שעשו גם השלטונות העות'מאניים קודם לכן. רכישות אלה מלמדות, לדבריו, על הכרה מנהגית בכך שהאזור היה בבעלות הבדואים."
דוד היקר
מה עם מה שמופיע בכתבה של קלמן ליבסקינד?
האם הוא משקר לגמרי? אם כן אז שהבדואים יגישו נגדו ונגד מעריב תביעת דיבה ענקית.
אם בית משפט קבע שהם צריכים לפנות את השטח אז שיפנו ואני לא קונה את דמעות התנין
ואם הפדופיל עזרא נאווי תומך בהם אז יש להם בעיה
התגובות כאן מטרידות מאוד. אין חתירה לאמת רק גיבוב סיסמאות והליכה מסביב לדיון
אולי אביע את דעתי כדי לחדד את הדיון. יתכן מאוד שיש לבדואים זכויות קניין בנגב. אני כמעט משוכנע שהמדינה עושה פעולות שמטרתן ל",יהד" את המרחב. עדיין זה לא נותן זכות לאף אחד לפלוש לשטח ולהכריז שהוא שלו. כמובן שאם מפנים מישהו מהבית והוא חוזר כאקט מחאתי יש לזה ערך. אבל אם היה נישול ב 1951 והחבר'ה נזכרו לחזור ב 2000 זה פשוט לא מקובל. יש בתי משפט ויש אפשרות לפעולה פוליטית, מאוד חשוב לי להבין את המניע של האנשים האלה – ופה אני לא מצליח להבין את ליסקינד. נניח שיש לאנשים האלה וילות ברהט – מה הם חושפים את הילדים שלהם לחיים בכפר עלוב ולעימותים עם המשטרה? כדי להחזיר אדמות שנגזלו לפני 60 שנה? לא מבין! אם זה מה שהם עושים במה הם שונים מהמתנחלים? הדרך לעשות צדק זה לא להחזיר את המצב שהיה לפני 47 זה לא אפשרי וגם לא צודק. הדרך זה לעשות שיוויון בתוך ישראל.
http://eyalniv.wordpress.com/2010/07/27/thieves/
נכנסתי רק כי איתמר בז שירשר. כתוב לא רע אבל ארוך מדי.
שמאלנים אתם חיים בסרט שאללה יוסטור. אתם מתבכיינים ומתפלצנים על השב"כ שבינתים הקים מחלקה שלמה רק בשביל מתנחלים שהוא לא מצליח להסביר לבית המשפט (המגה שמאלני בפני עצמו) למה בעצם הוא עצר אותם חוץ מזה שהם מזכירים קצת בחיוך את יגאל עמיר (שבעצמו היה חבר טוב של השב"כ).
מקוה בשבילכם שזה סרט עם סוף טוב.
אבישי,
אם אתה חושב שאני מתנחם בזה שהשב"כ גם מתנכל למתנחלים, אתה טועה. השב"כ הוא יסוד אנטי-דמוקרטי, ומהווה איום על כל אזרח שחורג מן השורה, מימין או משמאל. אם היה לך באמת חשוב חופש הדיבור והבעת הדעה בארץ, לא היית תוקף שמאלנים שתוקפים את השב"כ, אלא משתף איתם פעולה.