Skip to content
28 במאי 2009 / עידן לנדו

קו פתוח: מומחה למשפט חוקתי עונה לשאלות המאזינים

– שלום, מי איתנו על הקו?
– אני מעדיף להישאר בעילום שם.
– בן מיעוטים?
– יליד הארץ.
– אומר 'בּיתה' במקום 'פּיתה'?
– נניח לזה. אני יכול לשאול את השאלה המשפטית שלי?
– בבקשה. תפאדל.
– הבנתי שלפי חוק הנכבה, מי שיביע אבל או צער ביום העצמאות יחטוף 3 שנים בפנים.
– אמת.
– ולפי חוק יהודית ודמוקרטית, מי שישלול את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית יחטוף שנה בפנים.
– אמת ויציב (מצמוצי עונג באולפן).
– עכשיו, אני שמעתי שמומחים למשפט קבעו, שחוק הנכבה סותר את ערכי היסוד של הדמוקרטיה. השאלה שלי, האם ח"כ אלכס מילר, מציע החוק, צפוי לחטוף 3 שנים בפנים?
– איך? למה?
– תראה. אותי לימדו בלוגיקה, ששלילה של קוניונקציה שקולה לדיסיונקציה של שלילות. כלומר, שלילה של "יהודית ודמוקרטית" שקולה ל"שלילה של יהודית" או "שלילה של דמוקרטית".
– נו?
– נו, ואלכס מילר שלל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. יותר מזה, החוק של אורלב מתייחס במיוחד למי שסביר שבשלילתו זו "יביא לאי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון". ואין לי ספק שהחוק שלו יעורר הרבה מאד אי נאמנות למדינה, שכבר לא תהיה דמוקרטית אחריו.
– תראה, זה מעניין מאד, אבל שכחת דבר אחד.
– מה?
– בעגה המשפטית, "יהודית ודמוקרטית" פירושו "יהודית".
– מה זאת אומרת? לאן נעלמה ה"דמוקרטית"?
– לאן שכל המאזינים הנודניקים נעלמים. הלו, יש לנו עוד מאזין על הקו?
– כן, בוקר טוב.
– סבאח אל נור.
– אני דווקא יהודי.
– שמאלני, ערבי, מה זה חשוב. מה השאלה?
– השאלה שלי היא אם העונשים מצטברים או חופפים.
– כלומר?
– כלומר, נניח שביום העצמאות הבא, אני גם מתאבל וגם שולל.
– שולל "יהודית"?
– שולל "יהודית" ומתאבל על "ציונית". אני חוטף 3 שנים בפנים, או מצטבר, 4 שנים?
– זה תלוי. קודם כל, תבהיר לי איך אתה יכול להתאבל על משהו שאתה שולל את קיומו.
– אהה, כבר חשבתי על זה. קודם אני מתאבל, ורק אחר כך, כחלק מתהליך ההחלמה מן האבל, אני שולל.
– שולל "יהודית"?
– כן, כן.
– האם השלילה שלך תהיה כרוכה בהבעת בוז?
– יש לקוות. מוחטה הצידה זה נחשב בוז?
– עם רסס או בלי רסס?
– תראה, יש פה בעיה. אם עצם האבל על הקמת המדינה נחשב, בפני עצמו, ביטוי של שלילת קיומה, הרי שיש פה עודפות מסוימת. ומי שעובר על החוק הראשון, על כורחו עובר גם על החוק השני.
– במקרה זה העונשים יחפפו.
– אלא אם כן האבל והשלילה נתפסים כשני אקטים מנטליים נבדלים. נניח, כמו שאדם מתאבל על קברו של אדם יקר. קודם הוא מתייפח, אחר כך צועק "לא, לא!". אולי זה מה שהמחוקק ראה לנגד עיניו? ואז העונשים יהיו בהכרח מצטברים.
– השאלות רבות והזמן קצר. אני מודה לך על התסבוכת הזאת. יש לנו זמן לעוד מאזין אחד, בקצרה בבקשה.
– הלו?
– שלום. כלומר, תהליך שלום.
– יש לי שאלה בעניין היסוד הנפשי בחוק יהודית-דמוקרטית.
– כן?
– החוק אוסר על שלילה שכרוכה בבוז או שנאה.
– אכן.
– מה לגבי שלילה שכרוכה בחדווה ורינה? נגיד, אני הלחנתי שיר ששולל את קיומה של ישראל כיהודית-דמוקרטית, לפי המנגינה של "יש לנו תיש".
– אה…
– אתה יודע, שמח, קצבי כזה.
– חוקי.
– ואללה?
– כן, בתנאי שהשמחה יהודית והתיש ערבי. תודה רבה, זמננו תם.

17 תגובות

להגיב
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / מאי 28 2009 08:47

    גדול,
    מצחיק לאאללה…

  2. אייל ניב / מאי 28 2009 10:03

    שכחת את המס למי שלא יתגייס. שנות השלושים מזווית חדשה לגמרי.

  3. ירושלמי / מאי 28 2009 10:03

    כוכבית.

  4. דרור / מאי 28 2009 10:05

    מה עם חוק הנכסה? מי ירים את הכפפה?
    והאם לא מוטב לשלב בין הטלת מע"מ על פירות וירקות לחוק הנכבה? דהיינו, להטיל מע"מ על אזכורי הנכבה, ואת העודפים שיצטברו בקופת המדינה להשקיע בפירות וירקות טריים, שאת הרווח ממכירתם יהיה אפשר להשקיע בביטחון! אני קורא לקברניטי המדינה להתעשת!

  5. דוד / מאי 28 2009 10:10

    אנחנו בתקופת חושך; מעניין איך יקראו לה בעתיד. בארגנטינה קראו לה "המלחמה המלוכלכת", בספרד "תקופת פרנקו"(?). המצב ימשיך להתדרדר וישראל תהיה פחות דמוקרטית ויותר פונדמנטליסטית, תמשיך במלחמות שווא, והמצב הכלכלי יחמיר.

    האם לרדת מישראל? אילו העזתי לדייק הייתי אומר לעלות מישראל אבל אז הייתי נתבע על "הבעת בוז" למדינה.

  6. אסתי / מאי 28 2009 10:34

    הרי מי ששר "עוד לא אבדה תקוותנו / התקווה בת שנות אלפיים / להיות עם חופשי בארצנו / ארץ ציון ירושלים"
    אומר בעצם שהוא לא מכיר בקיומה של מדינת ישראל, אם הוא צריך תקווה להיות עם חופשי וכו'

    יש עונש? מס? חופף? מצטבר? מה?

  7. טלילה / מאי 28 2009 10:42

    צריך להפוך את זה לחתומה במקום המכתבים הזועמים עם הניסוחים הטחונים-לעייפה. יש לי הרגשה שבמציאות הנוכחית שבה אנחנו חיים יש בזעם הרגשי האותנטי משהו תמים כזה, של פעם.

  8. טלילה / מאי 28 2009 10:43

    לעצומה, כמובן
    אם כי במחשבה שנייה "חתומה" זה דווקא נחמד, תואם יותר את האקט מהמילה המשונה הזאת, עצומה.

  9. עידן / מאי 28 2009 12:21

    אף כי חתמתי, וראי גם תגובתי לפוסט האחרון של צ'יקי. יש לי עוד מחשבות על כל ההתעסקות בחופש הביטוי (שאני חלק ממנה), בתקווה יעלו בקרוב.

  10. קרחום / מאי 28 2009 14:01

    אפשר לינק ל"מס ללא מתגייסים" ? על זה עוד לא שמעתי.

  11. יובל / מאי 28 2009 15:03

    בפסקה האחרונה בידיעה הזו:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1088892.html

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / מאי 28 2009 16:24

    אוי, אם רק הייתי יכול לשלם מס של אחוז אחד עד גיל 41 ולא להתגייס!

  13. טלילה / מאי 28 2009 17:07

    לפעמים אולי טוב שחוקים אידיוטים מועברים…

  14. טלילה / מאי 28 2009 17:42

    הלכתי לקרוא רק עכשיו. ואני כמובן מסכימה איתך. התגובה שלי כאן היתה ממקום אחר (וכמובן חתמתי על העצומה, אמנם לא מאוד בהתלהבות)

  15. אבנר / מאי 28 2009 18:25

    תודה.

    מה גם שחיברת שאלה מצויינת למבחנים ב"מבוא ללוגיקה"!

  16. רמי / מאי 31 2009 17:48

    נוקב
    ומעורר ממחשבה

  17. ישי / יול 1 2009 18:57

    פנינה דורון רוזנבלומית!
    סחתיין ושוב סחתיין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: