Skip to content
15 ביולי 2010 / עידן לנדו

הסיפור על כפר דהמש ועל ועדת הנישול המחוזית

מוקדש לחנין זועבי
קרן אור יחידה בחושך של בית המחוקקים הישראלי


אתמול שוב הוסרה, באופן זמני, חרב הריסת הבתים מעל ראשם של תושבי הכפר הלא-מוכר דהמש. בית המשפט המחוזי בפתח תקווה הקפיא ל-3 חודשים (עד ה-11 באוקטובר) את צווי ההריסה והורה למשרד הפנים לזרז את הדיונים בתכנית המתאר של הכפר.



אלה בשורות טובות, אבל זמניות מאד. ההסטוריה של דהמש ומאבקו ברשויות, הסטוריה שמגיעה עד לדיונים בוועדת התכנון והבנייה המחוזית לפני 10 ימים, מוכיחה כי הדרך לשוויון והכרה רצופה מכשולים, ובעיקר, מכשילים. ועוד היא מוכיחה, כי בישראל של 2010 "המובן מאליו" התפוגג זה מכבר, ועל כן המאבקים הקריטיים ביותר הם, בפשטות, עליו: מאבקים לשמור על המובן מאליו מפני ציפורני השלטון.

קיצור תלאות דהמש

יותר מ-600 איש חיים בכפר הלא-מוכר דהמש, 10 דקות נסיעה מתל-אביב, הממוקם בשטחה של המועצה האזורית עמק לוד. קרקעות הכפר הן בבעלות פרטית, חלקן משנת 1951. הן מוגדרות "קרקע חקלאית", ועל כן אסורה בהן כל בניה לצרכי מגורים. עד 1984 עוד ניתן היה לבנות בכפר בהיקף בניה שמותר במושבים, אך בעקבות שינוי ייעוד הקרקע, גם ההיתר הזה נשלל.

מה זה כפר לא-מוכר? זה כל מה שאתם מכירים, אבל להפך. אין חיבור למים, אין חשמל, אין כבישים, אין תשתית ביוב, אין פינוי אשפה, אין אפילו רישום כתובת במרשם האוכלוסין. ככה חיים 600 תושבי דהמש, יום יום, מזה עשרות שנים, 5 דקות משדה התעופה המשוכלל ביותר במזרח התיכון.

גם אין מסים. למה אין מסים? התושבים דווקא רוצים לשלם, הרשויות המקומיות – עמק לוד ורמלה – לא רוצות לקבל. קבלת המסים תחייב אותן להכיר בכפר, וזה לא בא בחשבון.

עקב מצוקת דיור בכל אזור המרכז, הוסבו במשך השנים קרקעות חקלאיות לשטחים המיועדים לבנייה. כך הופשרו לבנייה 140 דונים בשכונה של רמלה בסמוך לדהמש, וכן הופשרו שטחים במושב הסמוך ניר צבי .

רק את 160 הדונם של דהמש מתעקשת המדינה לא להסב לבנייה. למה? נו, אתם יודעים למה.

ב-2004 הוצאו 13 צווי הריסה נגד בתים בכפר, בהם מתגוררות כ-100 נפשות. מאז מנהלים תושבי הכפר ותומכיהם מאבק עיקש להעביר את רוע הגזירה. במרץ 2006 נהרסו ארבעה בתים בכפר. כמה חודשים לאחר מכן הקפיא בית המשפט את צווי ההריסה נגד 13 הבתים האחרים, בתנאי שתוגש תכנית מתאר שתהיה מוסכמת על משרד הפנים.

איזה תושבים צריכים להכין בעצמם ומכספם תכנית מתאר, במקום שהרשויות יכינו? נו, אתם יודעים איזה.

ובכן, בשיתוף עם המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הכינו תושבי הכפר תכנית מתאר מפורטת לכפר. במהלך 2006 ו-2007 נערכו בה תיקונים לפי דרישות משרד הפנים. התכנית הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במאי 2007. בינואר אותה שנה יזם ח"כ יורם מרציאנו, תושב לוד, דיון דחוף בוועדת הפנים של הכנסת, ובסיכומו דרש מן הוועדה המחוזית לטפל בתכנית של דהמש לאלתר.

עד החודש הנוכחי, יולי 2010, לא ישבה הוועדה אפילו פעם אחת לדון בתכנית. כבר בינואר 2008, בעקבות עתירה של תושבי הכפר, חייב בית המשפט את הוועדה המחוזית לדון בתכנית המתאר של התושבים ולהסדיר את מעמדו של כפר דהמש.

למה לוקח יותר מ-3 שנים לוועדת הנישול המחוזית לדון בתכנית המתאר של כפר דהמש, שצווי הריסה מרחפים מעל בתיו? נו, אתם יודעים למה.

במשך כל התקופה הזאת עושות הרשויות המקומיות כל שביכולתן כדי להתעלם מקיומו של דהמש. ב-2005 הפסיקה עיריית רמלה את הסעת התלמידים מדהמש לבתי הספר, בטענה שהכפר נמצא באחריות המועצה האזורית עמק לוד (וזו, בתורה, הגדירה את תושבי הכפר כ"פולשים"). בעקבות עתירת התושבים, חייב בית המשפט את העירייה לחדש את ההסעות, וגם לרשום את תלמידי כיתה א' שבכפר לבתי ספר בעיר.

דהמש: מתגלצ'ים על אדמות מדינה

בינואר 2007 הוצא צו הריסה לגן משחקים שהוקם בדהמש – היחידי עבור 200 הילדים שבכפר – ביוזמת ארגון שתי"ל. מנהל מקרקעי ישראל קבע ש"מדובר במתקני משחקים ולא בגן משחקים", ושזהו ניסיון השתלטות על אדמות מדינה.

מי משחק ב"מתקני משחקים" ולא ב"גן משחקים"? מי שולח ילדים להתגלץ', סליחה, להשתלט, על אדמות מדינה? נו, אתם יודעים מי.

באפריל השנה ערכה המשטרה סיור מקדים בכפר, בעקבות הפשרת צווי ההריסה. תושבי הכפר מיהרו לעתור שוב לבית המשפט, שיחייב את ועדת הנישול המחוזית להתכנס ולדון בעניין דהמש.

לפני 10 ימים, ב-5 ביולי, התכנסה הוועדה. 3 שנים אחרי הכנת התכנית, אחרי שהוכנסו בה תיקונים לפי דרישת משרד הפנים. והוועדה החליטה: התכנית נדחית על הסף, וצווי ההריסה בתוקף. הוועדה גם הורתה לגופי האכיפה לא להתחשב בהליך התכנון במתן וביצוע צווי הריסה.

למה? נו, אתם יודעים למה.

מה שמזכיר לי. יודעים מה השם העברי של דהמש? שכונת "נווה עתיד". יפה, לא? גם לרמוס על העתיד של האנשים האלה, וגם להכתיר את המעשה בשם כזה.

כמה שאלות

1. למה בכלל הטריחו הרשויות את תושבי דהמש לבזבז זמן ומשאבים יקרים על הכנת תכנית שנדחית על הסף? האם ייתכן שוועדת הנישול המחוזית כבר הגיעה להחלטה בנושא דהמש מראש, ורק נתנה לתושבים להתבחבש שלוש שנים עם תכניות ואישורים, בבחינת "ישחקו הערבים לפנינו, נקיים מראית עין של הליך הוגן, ואז נהרוס להם את הבתים"?

2. למה מתעקשות הרשויות להשאיר את הגדרת הקרקע בדהמש כחקלאית? אולי הן מוטרדות מכך שיותר מדי ערבים פונים לעיסוקים עירוניים במקום לבחור בחיי פלאחים בלתי מזיקים? אולי הרשויות מעוניינות לעודד את גידולי הכרובית והברוקולי ברמלה?

3. מי לוטש עיניים חמדניות את קרקעות דהמש? בדיון בכנסת ב-2007 הצהיר היועץ המשפטי של המועצה האזורית עמק לוד, שפר בן ציון: "הקרקע שהם יושבים עליה זה מחלף.". אתם מבינים? הרגשתם פעם איך זה לגור על מחלף שעוד לא הוקם? כזה שיוקם על אדמתך הפרטית, הרשומה על שמך בטאבו עשרות שנים?

ואולי מדובר ב"מתחם מכבי" למגורים ועסקים, שמתוכנן לקום בכניסה לכפר דהמש ולחסום את דרך הגישה היחידה אליו? אתם הייתם רוצים שכונת עוני, עם ערימות אשפה בכל פינה, ממש מתחת למרפסת השמש שלכם?

האדם מתכנן תכניות, והריבון צוחק. ואם היה האדם יהודי? היו ממחלפים את הקרקע שלו? מאיימים עליו בצווי הריסה? ברור, מהמהמים דקדקני המשפט, עבריינים צריכים להיענש. אז אולי נשאל זאת כך: אם היה האדם יהודי (ועדיף – אשכנזי ולא דלפון), האם היה אנוס לעבור על החוק, או שמא הוועדה המחוזית לתכנון ובניה היתה ממלאת את חובתה האלמנטרית כלפיו: מתכננת ומקדמת את הפיתוח של המקום בו הוא גר עשרות שנים, ולא מנסה לנער את האדם מן המקום ואת המקום מן האדם?

הכניסה לדהמש: מטרד לא נעים ל"מתחם מכבי"

4. מה בדיוק החזון שמדריך את פרנסי הציבור היהודיים – ראשי רשויות, פקידי תכנון, שופטים וזרועות האכיפה? מה הם חושבים לעשות עם מאות אלפי ערבים, אזרחי ישראל, שחיים ביישובים ללא תכנון, ללא שירותים עירוניים, ללא אישורי בנייה?

אולי הם יתאדו מעצמם? אולי נסלול עליהם מחלפים וצעקותיהם ייבלעו ברעש התנועה?

דהמש הוא רק דוגמה אחת. מדיניות הנישול של אזרחי ישראל הערביים מתקדמת כתמנון רב-זרועות בכל רחבי המדינה: בנגב מול הבדואים, ביפו, במשולש, בעכו (הנה סקירה). איך יכול להיות שבמשך כל כך הרבה שנים כל פקיד זורק את האחריות הלאה, למעלה או למטה, ואף אחד לא מוכן לעשות את המתבקש מאליו: להתייחס לאזרחים הערבים כמו לכל אזרח אחר?

והלא תושבי דהמש מתחננים להכרה. לא מדובר פה באיזה תא רדיקלי שמערער על אושיות המשטר הציוני. הם מתחננים להיות חלק מן המדינה הזאת, שמתנכרת עליהם עשרות שנים. הם רוצים לשלם מסים, הם רוצים לבנות כחוק; אבל החוק אינו רוצה בהם.

לא באמת, אני לא מבין. בסדר, גזענות, איסלאמופוביה, לאומנות. אוקיי, נניח שכל זה באמת שריר וקיים אצל מקבלי ההחלטות. רגע, למה נניח, יש הוכחות. הנה ציטוט נבחר מפיו של ראש עיריית רמלה, יואל לביא, מראיון שנתן בדצמבר 2006, בנושא מתן שמות ערביים לרחובות בהם הרוב המכריע של האוכלוסייה הינו ערבי, כפי שמובא בסקירה המצוינת של שי אריה מזרחי:

"לא מוצא חן בעיניהם (של התושבים הערביים), שילכו לגור בג'לג'וליה, שזה שם ערבי, מה קרה, מה? למה שאני אחליף את השם, בגלל שג'מאל אחד רוצה להחליף את השם או בגלל שאיזה מוחמד אחד, רוצה להחליף את השם? שיחליף את אללה שלו, מה קרה? …שילכו להזדיין . כולם, אתה יכול לרשום ככותרת! אתם גם כן הייתם שפוטים של כל מזדיין בתחת ערבי, מה קרה."

עכשיו, תעשו לי טובה, ותחסכו ממני ומכם את הזעזוע ונענועי הראש. אין פה שום דבר חדש, ובכלל, הבעיה כאן היא לא הדעות האישיות של יואל לביא, אלא מעשיו ומדיניותו בפועל כלפי תושבי דהמש. אני בטוח שמי שהוציא את צווי ההריסה לתושבים לא התבטא בלשון הביבים של לביא, אבל הוא מאיים עליהם הרבה יותר. זעזוע מפוהק, לעתים קרובות מדי, הוא מפלטו של המתבונן מן הצד.

אם לחזור לשאלה: נניח שיש גזענות, ואיסלאמופוביה, ולאומנות. אבל מה לעזאזל הפתרון שמציעים האנשים האלה? תזרוק כמה משפחות לרחוב, ומה הלאה? לאן הן יילכו? לרחוב אחר. מה תעשה אז? וכמה משפחות אפשר לנשל מאדמתן? האם יואל לביא וחבריו חולמים על ישראל מנוקדת במחנות פליטים פנימיים שבהן משתכנים, כמו צוענים, רבבות של אזרחים ערביים בדלות מחפירה? ואז מה? נקיף גם אותם בחומות?

ספרו לי, ספרו לי כבר מה הפתרון הסודי הזה, שאף אחד לא יודע עליו.

נקודת אור

המאבק של תושבי דהמש צמח מלמטה. קודם היו התושבים, וסביבם התלכדה קואליציה מרשימה של פעילים וגופים מכל הארץ, שהבינו מהר מאד את החשיבות המכרעת של המאבק הזה לשמאל: הבלוג של דהמש, עמותת שתי"ל, תנועת תראבוט, פעילי שיח ג'ראח, קבוצת פעילים מרמלה ולוד בשם "חוטווה", גרילה תרבות, ובלוגרים שונים.

מי לא הגיע? נכון, אף נציג של מפלגות השמאל. אין מה להתפלא, ואין מה לקונן: השמאל האמיתי בארץ מזמן לא מיוצג בכנסת. חברי הכנסת של העבודה ומרצ לא מובילים מאבקים לשוויון, ולכל היותר מגיעים לגזור קופון כשהמאבק נוחל הצלחה. השוליות שלהם אפילו לא ראויה לדיון. כדאי רק לזכור את זה ביום הבחירות.

המאבק העממי שהתגבש סביב דהמש מעורר השראה: גם בגלל שיתוף הפעולה בין יהודים לערבים, גם בגלל שהוא לא מניח לנושא לרדת מסדר היום הציבורי, וגם בגלל שהוא אחראי לעובדה שהיום, אחרי החלטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, הבולדוזרים עדיין לא יצאו לכיוון דהמש. קו ישר של סולידריות חוצת-מחסומים עובר בין בילעין, שיח ג'ראח ודהמש. ואת הקו הזה כבר אי אפשר למחוק.

לפחות עד ה-11 באוקטובר. עוד שלושה חודשי חסד ל-100 נפשות שהחיץ ביניהן לבין הרחוב דקיק להפליא.

53 תגובות

להגיב
  1. ליאור וכטל / יול 15 2010 09:13

    תודה על הסקירה המקיפה ומאירת העיינים. באשר להקדשה בתחילת הפוסט: אני מלא הערכה לחנין זועבי על הנחישות ואומץ הלב. אני סבור שהיא הפרלמנטרית הטובה ביותר בכנסת היום!
    אגב, רוב חברי הכנסת הערביים הם משכמם ומעלה !

  2. ראובן מירן / יול 15 2010 09:36

    מה שקורה בארץ הזאת – ובימים אלה ביתר שאת – זה "בוקר חום" – תהליך מואץ של פשיזציה. וכשזה נעשה ביוזמה ובחסות פרלמנטרית, זה מזכיר את פורטוגל הסלזארית ואת דמדומי השקיעה של רפובליקת וויימאר. בדמוקרטיה אמיתית ח"כ חנין זועבי הייתה נישאת על כפיים על אומץ הלב המרטין לות'ר קינגי שלה. באתנוקרטיה היא מודרת ומוקעת. ועוד נקודה: שימו לב באיזו התלהמות גסה התנפלו עליה דווקא חברות כנסת, נשים שבחברה הגונה והוגנת היו נחלצות להגנתה או לפחות שותקות. גם זה סימן של התפוררות חברתית ותרבותית.

  3. עידן לנדו / יול 15 2010 09:53

    זועבי ראויה להערצה, ואכן, היחס של חברות הכנסת, ובכלל ארגוני הנשים, כלפי הלינץ' שנעשה בה, הוא מחפיר. כתב על זה הכי טוב בעז גאון: http://saloona.co.il/blog/%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A2%D7%90%D7%9C%D7%A7/

  4. עדן / יול 15 2010 10:29

    "לא מניח לנושא לרדת מסדר היום הציבורי" ? באיזו מדינה ? אני מחזיק מעצמי איש שמאל מעודכן למדי אבל שמעתי לראשונה על דהמש עם פסיקת בית המשפט היום. אני משער שרוב מוחלט של האוכלוסייה לא שמע על המאבק הזה מעולם.

  5. אסף / יול 15 2010 10:34

    תודה על הפוסט החשוב. שתי הערות קטנות: 1. לשם השלמת התמונה, כדאי להזכיר שתושבי דהמש הם פליטים או צאצאי פליטים שקיבלו את השטחים הללו כחלק מהסכם במסגרתו נאלצו לוותר על התביעות על אדמותיהם המקוריות (באיזורים כמו צפון תל אביב והשרון) בתמורה לאחוזים ספורים מהשטח המקורי במקום שהוכתב על ידי המדינה. 2. לא שזה משנה משהו מהטענה העקרונית כמובן, אבל לשם הדיוק – בהפגנה ברמלה השבוע נכח חנא סוויד מחד"ש.

  6. דודו פלמה / יול 15 2010 10:39

    פעם היה במקומותינו עיתון שנקרא "על המשמר" שהלוגו שלו היה "לציונות לסוציאליזם ולאחוות עמים".
    עם השנים השלנו מעל עצמנו את הסוציאליזם ואת אחוות העמים ונותרנו רק עם גירסה דוחה וקו קלוקס קלנית של ציונות.

    במידה רבה הבלוג הזה עומד על המשמר של הדברים החשובים באמת, ובכך הוא משמש מגדלור של שפיות דווקא בזמנים בהם כל כך חשוב להיות איש במקום שאין בו אנשים, או שהם הולכים ופוחתים. הולכים ופוחתים. הולכים ופוחתים. הולכים ופוחתים.

  7. עמית קוינט / יול 15 2010 10:49

    פוסט מצוין כרגיל,

    רוח רעה רעה נושבת מלמעלה ומלמטה,
    והסוף ? מפחיד לדמיין אותו…רק שלא יהיה ב"נווה עתיד"

  8. עידן לנדו / יול 15 2010 11:09

    עדן: כנראה שאתה לא ממש מעודכן. הפוסט מלא לינקים לידיעות שהתפרסמו, ב-ynet, ב-walla, ב"הארץ". אמנם בשביל להבין את הרקע כולו צריך להיכנס לאתרי שמאל כמו תראבוט והעוקץ, אבל זאת אמורה להיות פרקטיקה שגורה אצל אנשי שמאל. אני לא יודע מה יודע "רוב מוחלט של האוכלוסיה". אבל זה נכון שבטלוויזיה ובערוצים המסחריים אין סיקור לדברים האלה. נו, גם זה לא חדש.

    אסף: תודה על העדכון. אני גם יודע שח"כ אברהים צרצור מלווה את המאבק מקרוב, אבל לא החשבתי אותו כ"שמאל". אולי באמת עדיף לומר שהשמאל הפרלמנטרי היהודי, או נציגיו הפיקטיביים, מנותקים לחלוטין מהנושא.

    דודו: תודה, וכמו שאומרים, תפיץ הלאה.

  9. אזרח. / יול 15 2010 11:39

    תודה לעידן על הפוסט המצויין.אסף גם הוא הביא מידע נכון.ומי לא בא ? חברי הכנסת מה"שמאל".

    http://cafe.themarker.com/post/1644810/

    יצא לי לשבת ולדבר עם יו"ר ועד הכפר ,ועם הגב' בות'ינה, שהיא אדריכלית המלווה את תושבי הכפר במאבקם הצודק,ואוכל להעיד ששניהם שולטים בחומר,שולטים במידע מי לוטש עיניים לאדמות שלהם,ובכלל הם עושים עבודה מעולה.מה שמעודד בכל המאבק,הוא שמהפגנה להפגנה מס' המשתתפים רק עולה ועולה.

  10. מיקי / יול 15 2010 13:15

    עידן
    בדרך כלל דעותינו רחוקות זו מזו

    אבל הסיפור כאן הוא פשוט טימטום אמיתי, בלא קשר לסיכסוך ערבי/ישראלי

    פשוט לא נתפס שבשנת 2010 עדין ישנם כפרים לא מוכרים – ועוד במכרז הארץ

    כל הנושא הזה פשוט נוגד את האינטרס של המדינה (כולה – ימניים ושמאליים כאחד)

    בשביל בצע כסף של קבוצות חזקות מתעללים באנשים

  11. עידן לנדו / יול 15 2010 13:25

    מיקי,

    הבעיה, לדעתי, היא ההפרדה שאתה מתעקש עליה בין מה שקורה מן הצד הזה של הקו הירוק למה שקורה מצידו השני. כך אתה יכול להתקומם נגד מה שקורה בדהמש אבל לא נגד מה שקורה בבילעין ובנעלין ובשיח ג'ראח ובכל הכפרים בגדה שהתמוטטו בגלל הפקעת האדמות של הגדר. ואתה לא רואה שבאמת מדובר בחזון אחד (ייהוד המרחב, העלמת הערבים), ושיד אחת מנווטת אותו. הדברים תמיד היו כך, אבל מאז כניסת "ישראל ביתנו" לממשלה, טושטשו מאד הגבולות בין הדה-לגיטימציה של הפלסטינים בשטחים והדה-לגיטימציה של הפלסטינים אזרחי ישראל. וזאת רק מסקנה מתבקשת של אותו חזון. לחזון הזה יש שני ממדים – לאומני וקפיטליסטי. ואי אפשר להפריד ביניהם, וכל מאבק נגד זירה אחת שלו ושיתוף פעולה עם זירה אחרת – מועד לכישלון.

    אוסיף עוד שאני לא מכיר בממשות של "האינטרס של המדינה". מדינה היא הפשטה, אין לה אינטרסים. רק לאזרחים יש, ולקבוצות כוח יש. במקרה הנדון, האינטרסים של הרוב היהודי, שאינו מעוניין בשוויון אזרחי לערבים (כפי שעולה שוב ושוב מהסקרים) מתלכדים עם האינטרסים של כרישי הנדל"ן.

  12. קטשופ / יול 15 2010 13:34

    תודה על הכתיבה החדה כתמיד.
    לגבי סוגיית הפמיניסטיות וחנין זועבי, זה-
    א. לא לגמרי נכון:
    http://news.walla.co.il/?w=%2F22%2F1708910
    ב. קצת מוגזם להגדיר את לבני, חוטובלי, יחימוביץ' ושות' כמייצגות ארגונים פמיניסטיים – הן בסך הכל חברות כנסת שהן נשים, לא בהכרח פמיניסטיות או מייצגות אג'נדה פמיניסטית
    ג. זה קצת מעורר אי-נוחות כשגברים מבקרים 'פמיניסטיות'. המאבק הפמיניסטי הוא לא רק של נשים ובטח לא רק של פמיניסטיות. אם אתם מרגישים שהוא גם המאבק שלכם, אז בבקשה, תעשו אתם את מה שצריך (כאן – לעמוד לצידה של חנין זועבי, ועידן אכן עושה זאת). למתוח ביקורת על פמיניסטיות אחרות מתוך עמדת הכוח של גברים (שהאג'נדה הפמיניסטית אינה בהכרח ידועה) זה מתנשא ופוגע במטרה במקום לסייע לה.

  13. עידן לנדו / יול 15 2010 14:06

    קטשופ, תודה, גם על הקישור, הוא באמת גורם לי להעריך מחדש את התגובה הפמיניסטית.

    אבל אני לא מסכים על "כללי ההתנהגות" האלה. אף אחד לא חסין מביקורת (גם אני לא), וטיבו של האבר המצוי בין רגליי אינו שולל ממני זכות להביע דעה בעניינים פמיניסיטיים. אני לוקח את זה כמובן מאליו שבתפיסת עולמי, המאבק הפמיניסטי הוא הכרחי וחיוני. זה צריך להיות גם מובן מאליו לפמיניסטיות, שהפקרתה של זועבי בשטח, לשיניהם הטורפות של גברים ונשים כאחד, היא, בפשטות, גסות לב; כן, מן הסוג השוביניסטי. ברור שגם שתיקת הגברים היתה רועמת (כן, המאבק הוא של כולנו), אבל רועמת שבעתיים היתה שתיקת הפמיניסטיות, לפחות בהתחלה. הטור של בעז גאון התפרסם מיד אחרי הופעתה הראשונה של זועבי בכנסת לאחר המשט, והרבה לפני דרישת ארגוני הנשים שאליה הפנית.

    רק להזכיר, למי ששכח, שהרלבנטיות של הלינץ' בזועבי לאג'נדה הפמיניסטית לא היתה מוטלת בספק, מן הרגע שהופרחה ההאשמה הנוראית מכל – "רווקה בת 38".

  14. שימי / יול 15 2010 14:39

    לא רק שח"כ חנא סוויד (חד"ש) נכח, הוא גם זה שהקים את המרכז הערבי לתכנון ובנייה שהוזכר בפוסט.

  15. יניב / יול 15 2010 15:12

    מצטרף לברכות על הפוסט המעניין והחשוב.

    כמו שכתבת (כל פעם בפונט מודגש), ברור כשמש שהאזרחים האלה מופלים לרעה רק בשל ערביותם. אבל יחד עם זאת, מאוד לא ברור איך התופעה הזאת מצליחה לתהות ולהשתרש לאורך יותר מ-60 שנה. איך התופעה הזאת מתקיימת בשיטיות כזו לאורך זמן??? כלומר:

    האם יש הוראה מגבוה? אם כן, אז איך לא נחשפו מסמכים מפורשים שמעידים על הוראות כאלו? ועוד יותר, איך דווקא להוראה כזו מגבוה מצייתים, בעוד שפקידים בעניינים אחרים נוטים לעשות ככל העולה על רוחם?

    האם זה רק רוח המפקד? ושוב, איך נשמרה הרוח הזו לאורך זמן ואיך צייתו לה?

    ואם זה לא בא מלמעלה, איך מתקיים שיתוף פעולה כזה בין זרועות משרדי הממשלה וסוכנויות המדינה לאורך זמן, כשלא ניתן להצביע על "הצלחה" זהה בשיתוף פעולה בין-משרדי כזה בכל תחום אחר כמעט?

    לדעתי יש פה שורה של גורמים מבניים, שהגזענות (מוסווה כמובן בשיקולים "רציונליים" של הגדרה עצמית ליהודים ודמוגרפיה) אולי מהווה איזשהו מכנה משותף נמוך, אבל לא יכולה בשום אופן להסביר את מכלול התופעה. רשימה לא ממצה של גורמים אלו תכלול העדר ייצוגיות בממשלה לגורמים הנפגעים, העדר יכולת לבצע קמפיין תקשורתי אוהד, לוביסטים כלכליים, אינטרסים מקומיים, בג"צ שיוצר מראית עין של דמוקרטיה, ועוד.

  16. חנן כהן / יול 15 2010 15:33

    הנה סרט שצילמתי בשנת 2007 בדהמש, בזמן שעבדתי בשתיל. כאן מדובר בהתנהגות שוטרים שפרצו לבית בכפר. בית המיועד להריסה.

    "את כולכם אני יהרוג"

    http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1268970

  17. עידן לנדו / יול 15 2010 16:21

    יניב: כל מה שאמרת. אכן, בדרך כלל אין הוראה מלמעלה, כי אין בה צורך. כל הפונקציונרים הפנימו היטב את גבולות האחריות שלהם, זה במחזור הדם שלנו, עוד מינקות.

    חנן: תודה, ראיתי את הסרטון פעם וטוב שקישרת אליו כאן.

  18. אלון / יול 15 2010 16:31

    כפעיל בחד"ש, אני חייב להצטרף למה שכבר מגיבים לפני אמרו ואף להוסיף.
    ח"כ חנא סוויד (חד"ש) גם היה בהפגנה ביום שלישי האחרון, וגם היה בהפגנה סביב הדיון בועדה המחוזית בשבוע שעבר. בנוסף, הוא גם זה שהקים את המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, אשר הכין את התוכניות לכפר דהמש.

    אני גם מוכרח לתת קרדיט לח"כ איברהים צרצור (רע”מ-תע”ל), שהשתתף בדיון בועדה המחוזית, ונשא שם נאום קצר ומרגש על הצורך בהסדרת כל הכפרים הלא-מוכרים ונושאי הבנייה הלא-חוקית הקיימים בישראל, וסיפר על היוזמה של ועדת המעקב אשר קיבלה אפילו את ברכתו של שם הפנים אלי ישי (ש"ס).

    מעבר לזה, בהקשר של הסיבות להתנכלויות לדהמש על רקע אינטרסים כלכליים (כמו שכונת מכבי), אני רוצה רק להזכיר שלאחרונה התפרסמו נתונים על כך שערך הדירות ברמלה ובלוד על בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות (63% ו 48% בהתאמה). ראה למשל כאן:http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100707_1178264

  19. דרור בל"ד / יול 15 2010 17:42

    כותב\ת קטשופ: "זה קצת מעורר אי-נוחות כשגברים מבקרים 'פמיניסטיות'. המאבק הפמיניסטי הוא לא רק של נשים ובטח לא רק של פמיניסטיות. אם אתם מרגישים שהוא גם המאבק שלכם, אז בבקשה, תעשו אתם את מה שצריך (כאן – לעמוד לצידה של חנין זועבי, ועידן אכן עושה זאת). למתוח ביקורת על פמיניסטיות אחרות מתוך עמדת הכוח של גברים (שהאג'נדה הפמיניסטית אינה בהכרח ידועה) זה מתנשא ופוגע במטרה במקום לסייע לה".

    וכנראה שהכוונה היתה למאמרו של בעז גאון, שכן עידן עשה את מה שצריך. אני לא מצאתי כי בעז גאון מותח ביקורת מתוך עמדת הכח של הגברים, להיפך, הוא עשה בדיוק את מה שצריך, לקח את מאמרה של חנין זועבי עצמה ועדכן אותו:
    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3682841,00.html

    גברים המבקרים פמיניסטיות (בצורה הוגנת ועניינית כמובן) היא ההוכחה כי המאבק הפמיניסטי הוא לא רק של נשים. דווקא נסיונות של ארגונים פמיניסטיים לגמד את מופע האימים ל"ביטויים שנשמעו בכנסת בהתייחס למעמדה המשפחתי של ח"כ זועבי מעידים בבהירות על הסקסיזם המופנה כלפיה ועל היחס המפלה משמעותית נגדה בשל היותה אשה" הוא נסיון לטשטש את מאבקה של זועבי לשחרור עזה הנצורה בפרט ופלסטין בכלל ולרתמו לאג'נדה פמיניסטית שלא כאן מקומה. "צירוף היחס הסקסיסטי להתנכלות הגזענית בשל היות ח"כ זועבי ערבייה-פלסטינית מתבהר במיוחד כאשר הוויכוח הפוליטי…" הינו עוד נסיון להסחת הדעת מהתואר 'בוגדת' בו הואשמה אל עבר הגזענות הרגילה של הציבור הציוני. בכתבה לא מוזכרים שמות הארגונים, והדברים שהובאו הינם רק שני משפטים מהודעה שהיקפה ושאר תוכנה לא ידוע.

    איני מסכים עם עידן לנדו "שהפקרתה של זועבי בשטח, לשיניהם הטורפות של גברים ונשים כאחד, היא, בפשטות, גסות לב; כן, מן הסוג השוביניסטי". הפקרתה בשטח היא גסות רוח מן הסוג הציוני, כאשר השובניזם הוא רק אחד ממרכיביו. כך היה גם במקרה של טלי פחימה, כאשר ארגונים פמיניסטים לכאורה ניסו לרתום אותה ולהשתמש בה כדי לקדם את מאבקם. אני גם חולק על דעתו כי שתיקת הגברים היתה רועמת … אבל רועמת שבעתיים היתה שתיקת הפמיניסטיות. ביום שאיש לא יצפה כי הנשים בכלל, והפמיניסטיות (רק הנשים מביניהם?) בפרט יצעקו פי שבע חזק יותר מהגברים, אלא גברים ונשים יקומו יחדיו ויזעקו חזק פי שבעים ושבעה כי "מי שדורש זכויות לנשים אינו יכול לכפור בזכויות האדם של מדוכאים אחרים" (כך זועבי), יום זה יהיה יום נצחון למאבק הפמיניסטי. בעז גאון התחיל לצעוק, ובכך תרם הן לשחרורה של פלסטין והן לקידום המאבק הפמיניסטי.

  20. אזרח. / יול 15 2010 20:52

    נרי ליבנה | בלונדינית הורסת.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1179807.html

    וכמו שכתב דרור בל"ד,כמו במקרה טלי פחימה,הפקרתה בשטח של זועבי היא גסות רוח מן הסוג הציוני, כאשר השובניזם הוא רק אחד ממרכיביו.

  21. אלי / יול 15 2010 22:12

    אותו סיפור בסילוואן

    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/080/916.html

  22. מירי ברק / יול 16 2010 06:13

    טרם יצא לי להפגין בדהמש, אבל אני מרגישה מן שותפות בין ההפגנות למען שייח ג'ראח ובין דהמש, ובשייח ג'ראח גם פגשתי את הנשים המדהימות של דהמש ובנותיהן וקצת יצא לי לשוחח עימן. החיים תחת איום ההריסה, הזמן שההתדיינות המשפטית גוזלת מחייהם והעוני שבו הם חיים משפיעים גם על חיי המשפחה והזמן שהם יכולים להקדיש לילדיהם.
    בשנים האחרונות שמתי לב שגם בתי המשפט מתחילים להוות חלק מהמערכת המנשלת והמפלה של הערבים במדינת ישראל ובשטחים הכבושים.
    ראינו זאת בפסיקתם לגבי שייח ג'ראח, ביחס למפגינים והרחקתם ובעוד פסיקות שונות לגבי גדר ההפרדה, שבהן מערכת המשפט קיבלה באופן עיוור את טיעון הצבא ששיקולי ביטחון בלבד קבעו את התוואי ולא שיקולים של השתלטות על עוד אדמות והדרת הפלסטינים ודחיקתם לאזור מצומצם ככל האפשר.
    הלוואי ופסיקה זו של בית המשפט בפתח תקווה באמת תהיה פתח לתקווה ולפיתרון הוגן כלשהו. אלא שאני חוששת שכמו תמיד ינצח הצד החזק.
    כל מי שיש בליבו איזה צו ורגש מוסרי חייב להצטרף למאבק של דהמש ושייח ג'ראח. הדעת אינה סובלת שאזרחים שקיבלו את אדמתם מהמדינה לאחר שחוו פליטות אינם זכאים להכרה, לשירותים מוניציפאליים ולכבוד.

    על דבריו של ראש עיריית רמלה קשה בכלל להגיב. גסות רוח שמעידה על טיבו של עובד ציבור זה. אבוי לציבור שהוא משרת אותו.
    דהמש הוא רק מקרה פרטי של מדיניות מוכתבת מראש שכל שעל שאינו בבעלות יהודית הוא סכנה למדינה. הישובים הבלתי מוכרים של הבדואים גם הם נכללים בקטגוריה זו וגם שם יש מקום להזדהות ולמאבק.
    נדמה שבכל אשר נפנה רק עוול וגזל מופעלים על אנשים שגם כך לא האיר להם פנים הגורל – או מדינת ישראל מאז היווסדה.
    מתחת למסווה הדמוקרטי של המדינה מסתתרים כוחות אפלים ואכזריים ואולי במקרה הפחות גרוע אטומים ואדישים.

  23. נתי עמיתי / יול 16 2010 07:31

    אני קצת מבולבל. תגיד(תגידו?) לי אם הבנתי נכון: הקרקעות היו בבעלות פרטית של התושבים, אבל היו מוגדרות על ידי המדינה כ"חקלאיות" בניגוד ל"מיועדות לבנייה"? המדינה יכולה להגדיר ככה אדמות פרטיות של אזרחים? או שהן ניתנו לאנשים האלה בתנאי שהן יהיו רק "חקלאיות"? תואנת ההריסה היא שבניית הבתים הפרה את המנדט החלקאי, נכון?

    כתבת בפוסט שיש שם שכונתי-עברי מוצע לכפר – כלומר שהוא מיודע להיות חלק מרמלה, או מיישוב יהודי אחר?

    בכלל, איך יכול להיות שהבעלות היא פרטית אבל בכל זאת הם לא רשומים? אולי (כנראה) אלה שאלות תם – ואפילו אני הספקתי להבין (או להשתכנע) שמדובר פה לשם שינוי בציניות שלטונית – אבל אם כבר אני פה, אשמח לנסות להבין עד הסוף. אם יש למישהו לינק לאיזושהי סקירה יותר פדנטית (או פשטנית?) של כל הסיפור הזה, אעריך את זה מאוד.

    שבת שלום לכולם. פוסט מעניין.

  24. עידן לנדו / יול 16 2010 07:43

    מירי: תודה על הדברים. את צודקת, מערכת המשפט היא חלק ממנגנון הנישול. בכל זאת, יש ואריאציות. במקרה של שיח ג'ראח בית המשפט היה ממש מרושע, כי הוא הכיר בתביעות בעלות קדמוניות של יהודים, בעוד שאף פעם לא הוכרו תביעות כאלה של פלסטינים (הוא גם התעלם מחזקה שהוכרה בידי השלטונות במשך עשרות שנים). במקרה של דהמש, הנבל העיקרי הוא ועדת הנישול המחוזית, כפי שקראתי לה. בית המשפט כרגע הוא המעצור האחרון בפני ההריסה. מעניין שאותה שופטת שהוציאה את צווי ההריסה (כפי שמתאר עורך הדין בסרטון שבתחילת הפוסט) היא זאת שהקפיאה אותם עכשיו. חרטה? התגלו סימני רגש אנושי? לשופטים פתרונים.

    נתי: כל העובדות כאן, והבנת נכון. אם חסר לך מידע, אתה יכול לחפש כמוני בגוגל. אתה יודע, אקטיביזם של מקלדת.

  25. מירי ברק / יול 16 2010 11:01

    אקטיביזם של מקלדת – אהבתי.

  26. אזרח. / יול 16 2010 11:19

    נתי ,אתה יכול לקבל תשובות לשאלות מפי ערפאת איסמעיל, יו"ר ועד הכפר דהמש: 052-3202055 ,
    או מאת בות'ינה דביט: 052-5345937

  27. talila / יול 16 2010 15:13

    הוי.
    תודה עידן. כתוב מצוין כרגיל. לא הכרתי את הסיפור הזה עד עכשיו, אבל לא מפתיע שהוא דומה להפליא עד זהה למה שעושים לערבים ביפו, בעכו, בשייח ג'ראח, בשטחים, בישובים הבדואיים. צריך להאבק. אין בכלל שאלה. השאלה איך…
    אשמח אם תעדכן על פעולות בנושא. אני כמובן אחפש גם.

  28. חיים ו. / יול 17 2010 01:03

    אפשר להסתכל על זה גם אחרת, לא הכרתי את הסיפור אז ביררתי, אקטיביזם של מקלדת.
    מסתבר שדווח שלך לא ממש מדוייק.
    אז ראשית כל דיוק בפרטים,
    הכפר דהמש לא היה קיים כלל עד תחילת שנות ה90 עד אז היו מספר בתים באיזור שהוא דהמש היום, לא מדובר בישוב הקיים מאז קום המדינה. מאז שנות ה90 החלו אנשי דהמש דהיום לבנות מסביב לאותו גרעין לבנות בתים על אדמות האיזור שחלקן פרטיות וחלקן הוחכרו ממנהל מקרקעי ישראל ליעוד חקלאי, עד שהיום מתגוררים שם יותר מאלף איש, הבנייה מהיום הראשון הייתה לא חוקית, ללא שום התייחסות לתכנון עירוני כלשהו ובוודאי ללא תשתיות מתאימות, כך שלהתלונן על חוסר תשתיות מזכיר את הסיפור על רוצח הוריו המתלונן על יתמותו. לאחר קביעת העובדות בשטח, החלו התושבים בהליכים להסדרת פלישתם, בית המשפט העניק להם סעד נרחב בשנת 2008 עת השופטת שרה דותן, הכשירה למעשה את הפלישה והסכימה עקרונית להליך שינוי יעוד הקרקע. אני לא ממש מבין איפה טענות הגזענות כאן? האם ליהודים מותר לעשות מעשה דהמש?

    דבר נוסף, ההתנהלות של תושבי דהמש מזכירה באופן מחשיד את אופן הפעילות של מקימי מאחזים ביהודה ושומרון, מתי נראה מאמר של עידן לנדו על זכותם של אלו להסדרת פלישתם? כנראה שלחזירים יצמחו כנפיים.

  29. דרור בל"ד / יול 17 2010 07:02

    חיים ו.: "אני לא ממש מבין איפה טענות הגזענות כאן? האם ליהודים מותר לעשות מעשה דהמש"?
    אדמות האיזור הופקעו מהפלסטינים ב48. הבנייה מהיום הראשון (15.4.1948) הייתה לא חוקית. מנהל מקרקעי ישראל היא מאפייה. כששרון הפשיר אדמות חקלאיות לבנייה לכמה מטובי חבריו ואלה התעשרו עקב כך היה זה ע"פ החוק בו אתה מאמין. כאשר החוק שאמור להגן על זכויות האזרחים פוגע בהם, על האזרחים חלה החובה (ולא רק הזכות) להפר אותו. כאשר לא ניתנים פתרונות דיור ע"פ החוק לאזרחים ולתושבים הפלסטינים אין להם ברירה אלא להפר אותו. הנסיון להשוות בין הפלסטינים לבין מקימי מאחזים יהודים ביהודה ושומרון הינו שיא הצביעות והנבזות – דבר שבשגרה אצל הציונים.

    על זכותם של הפולשים מקימי המאחזים מיהודה ושומרון ראה בספרו האחרון של יהודה שנהב ו\או עיין במצע של בל"ד.

  30. עידן לנדו / יול 17 2010 07:26

    חיים,

    אין לי מושג מאיפה אתה שואב את ה"עובדות" שלך. כל המקורות מציינים במפורש שהיישוב קיים מ-1951. הוא אכן התרחב במהלך השנים, אבל מדובר ב-100% קרקע פרטית. לא כך אצל המתנחלים בגדה, שאומנם מקפידים לבנות על קרקע פרטית – אפעס, של פלסטינים (חמישית מהקרקע הבנויה בהתנחלויות נגזלה מפלסטינים, לפי נתונים רשמיים שבצלם כינס, ולא נדבר גם על "קרקעות המדינה" והקומבינות שמאחוריהן).

    והסיבה שיותר ויותר אנשים בדהמש נדחפו להפר את החוק שם היא פשוט מצוקת דיור חמורה ברמלה. הנה מקור אחד, יש הרבה מאד (מעניין שאתה לא מביא אף לינק לתמיכה בגרסתך): http://www.tarabut.info/he/articles/article/dahmash-april2010-report/

    טענת הגזענות מאד ברורה: בכל האזור מסביב, ברמלה ובמושבים, הופשרו קרקעות מייעוד חקלאי לבנייה. רק בדהמש לא. וגם טיפול הרשויות, כלומר התעלמותן, מתכנית המתאר של התושבים, במשך יותר מ-3 שנים, מבטאת יחס מפלה.

    השופטת שרה דותן לא הכשירה את הפלישה, אתה הוזה. היא רק הורתה לרשויות לדון בנושא. כלומר, למלא את חובתן הבסיסית כלפי האזרח, לא מדובר כאן בחסד. גם לא בסמכותה להחליט על שינוי יעוד הקרקע.

    בקיצור, חיים, אם אתה רוצה להתווכח, תעשה שיעורי בית.  

  31. חנה בית הלחמי / יול 17 2010 09:50

    הפוסט המצויין הזה הוא תזכורת עבורי לבקר יותר אצלך בבלוג. תודה.

  32. נתי עמיתי / יול 17 2010 13:31

    תודה על הלעג, עידן. מקסים.

    אם אין ברירה אלא לעשות תחקיר עומק, אני אצטרך לראות אם יש לי זמן. אוכל לנסות ולהטריד את איסמעיל, כאזרח אקראי חסר השפעה, אבל אם מישהו יוכל לענות לי על כמה שאלות פשוטות, נדמה לי שזה עדיף לכולם.

    בעיקר אני לא מבין איך השטחים יכולים להיות גם בבעלות פרטית וגם מוגדרים כחקלאיים. מבחינה טכנית-משפטית אפילו – להבין מהי הטענה של המדינה בכלל ואיך היא משתלבת עם המציאות. הבתים המדוברים נבנו על שטח פרטי או על שטח חקלאי או על שילוב ביניהם? באמת שלא הבנתי, וכן טרחתי על כמה לינקים.

    אני יודע שהטענה לגבי הדברים האלה בדרך כלל היא שבניית בתים ללא אישור מתנגשת עם תוכניות אחרות של בנייה בגלל שאין תיאום עם השלטון. הבנתי שהבקשות לתוכניות מתאר (שנדחו) הוגשו רק אחרי שנבנו הבתים באופן בלתי חוקי ונקבעו העובדות בשטח. אני לא טוען שזה צריך לסתום את הגולל על הנושא הזה, אבל זה משמעותי. משתמע פה שבעצם המדינה נמנעת מלבצע את ההתגמשות ההומניטארית המתבקשת – אולי וכנראה כן מסיבות גזעניות – אבל זה שונה מאוד מהרושם הראשוני שמתקבל של התנכלות אקטיבית ורדיפה. או שהבנתי משהו לא נכון?

    מבחינת גזענות ואפליה – אנחנו יודעים שבאזורים מסביב, היהודיים, שאדמותיהם הופשרו, המצב היה באמת זהה? כלומר, שהאדמות הופשרו לאחר שכבר נבנו עליהם בתים באופן בלתי חוקי?

    לפני שמישהו יתנפל עלי – אין פה מחלוקת אידיאולוגית. אני מזדהה עם המסר. הייתי רוצה להבין עד הסוף את העובדות (גם אלה שמשמעותן בעיניי לא מכריעה, אבל בכל זאת רלבנטית).

    הסרט הבא, אגב, כמעט והצליח להבהיר לי במה מדובר. חשבתי ששווה להמליץ עליו, גם אם נותרתי די מבולבל:

    http://www.tv.social.org.il/civic/stv-the-struggle-in-dahamsh.htm

  33. עידן לנדו / יול 17 2010 15:30

    נתי,

    אתה מתעקש לא להבין את מה שאתה בעצם מבין (מה שאומר שהטקסט שלי היה ברור דיו). האדמה פרטית, ומוגדרת חקלאית. לכן יש מגבלות בנייה. הבנייה היתה בלתי חוקית, כי מה לעשות, צריך לגור איפהשהוא, והתושבים ניסו במשך שנים לשנות את הגדרת הקרקע. אני לא יודע מה "הרושם הראשוני שהתקבל של התנכלות אקטיבית ורדיפה". אני לא אחראי על הרושם שלך. אני אחראי על העובדות כפי שפרסתי אותן, וגם על הפרשנות שלי, שבהחלט מצביעה על יחס גזעני ומפלה.

    עכשיו, אני אגיד לך עוד מילה על ה"לעג". הוא היה מכוון היטב. היה פער מאד מטריד בינך לבין כל מה שמתרחש כאן, וכנראה שאתה מאלה שצריך ללעוס להם היטב כדי שהדברים יגעו בהם. אז הנה. יש כאן סיפור קשה מאד של מאות אנשים שהמדינה מסרבת להכיר בהם. שהשכונה שלהם מלאה ערימות זבל, שיש 8 מסילות רכבת שעוברות בסמוך בלי שום חציצה בטיחותית, ועוד צרות מפה ועד הודעה חדשה.

    ויש גם הרבה אנשים שמתאמצים בשבילם, וגם אני הקטון, שליקט בעמל רב ידיעות ודיווחים וקישורים, והציג את הכל בפוסט יחסית ברור ותמציתי.

    ואז אתה בא, ותלונה בפיך: רגע, זה לא מספיק ברור, תתאמצו עוד קצת בשבילי. אז עם כל הכבוד – תתאמץ אתה. ואם זה עוד לא היה לך ברור, אז עכשיו זה צריך להיות לגמרי ברור, שחלק מתפיסת העולם של הבלוג הזה היא לנער את הקוראים ממרבצם האדיש. ולכן קורא שמשגר קובלנות ממרבצו האדיש, בלי להזיז אצבע כדי לעזור לעצמו להבין – מביא לי קצת את הסעיף. סליחה, גם אני אנושי.

    ובסוף עוד כתבת: "שבת שלום לכולם. פוסט מעניין". משל קראת עכשיו איזה דיווח מרתק על גילוי זן חדש של חיפושיות באמאזונס.

    אני מאד קשוב לשאלות הבהרה ומחלוקות, הבלוג מלא בתגובות ותגובות נגד כאלה. התגובה שלך לא היתה מן הזן הזה; היא בעיקר שידרה "סקרנות" מפוהקת ועצלה. וזאת באמת בעיה של הרבה ישראלים עם "הדעות הנכונות"; לא מספיק חשוב להם לברר את העובדות. לפחות היו יושבים בשקט בבועה שלהם ולא מתלוננים על השליחים.

    אז כן, תתייעץ עם היומן שלך ותראה "אם יש לך זמן" לעשות תחקיר. ואם אין זמן – too bad for the folks in Dahmash. נתי עסוק מדי בשבילם. 

  34. חיים ו. / יול 17 2010 23:23

    טוב, עם טענות כמו של דורון אני לא מעוניין להתמודד, מבחינתו אני פושע ואבי פושע ועמי פושע.

    כפי שכתבתי אכן היו מספר בתים במקום בו קיימת דהמש היום משנות החמישים.
    ההתרחבות העצומה בישוב החלה אחרי 1990 (המקור הוא פסק הדין של שרה דותן, מצטער לא יכול לקשר אליו, כולה עשרים שקל, תשלם) וכל כולה נבנתה ללא היתר וללא תכנון. אתה יכול לטעון שיש מצוקת דיור קשה ברמלה, מוסכם, יש גם מצוקת דיור בעד מקומות, זה מצדיק פלישה ובנייה ללא היתר?
    אם כן, אז בסדר. רק בבקשה תהיה עקבי ותתיר גם ליהודים לפלוש לקרקעות לא להם.
    אם לא אז בבקשה תסביר מדוע לכל הרוחות אתה עושה הנחות לתושבי דהמש, בגלל שהם ערבים?

    עכשיו, פסק הדין של דותן הוא מצויין לתושבי דהמש והוא בהחלט מכשיר את הפלישה ומחזיר את הכדור לוועדת התכנון עם הנחיות ברורות מאד לגבי שינוי יעוד הקרקע תוך שהיא שכבודה ממליצה על ישום הפשרה שיישמה המדינה בשכונת רמז בלוד גם מקרה דהמש. אולי אני הוזה, אולי אתה מתעקש לראות עוולות היכן שאין.

    הטענה לגבי שינוי יעוד קרקע לאחרים לא עניינית בכלל, שכן אחרים לא פלשו לקרקעות לא להם,
    ללא היתר וללא אישור, ואז בקשו את שינוי יעוד הקרקע אחרי קביעת עובדות בשטח. תושבי דהמש עברו על החוק ביודעין ובמוצהר..

    הסיבה שתושבי דהמש הכינו תוכנית מתאר לעצמם היא משום שהם פלשו לקרקע ועל מנת להכשיר את פלישתם הם הגיעו עם תכנית, לגיטימי ומובן.

    כל שאר הספקולציות אולי עושות נעים בגב לשלל הצדקנים והמצקצקים אבל הם לא רלוונטיות בכלום למקרה הספציפי הזה, העובדה שמשהו מדבר בבוטות וגסות לא מעלה ולא מורידה מאום, תושבי לוד ורמלה חיים יום יום עם שכניהם הערבים, בטוב, ברע, בקל, בקשה ביפה ומכוער, שכל הצקצקנים כאן יגורו בשכונות מעורבות בערים מעורבות ויישמו דו קיום ביום יום שלהם ולא פעם בשבועיים בבילעין תהיה להם זכות לבקר את אלו שכן.
    ויבואו המשכילים והעשירים משכונותיהם הסגורות (ראינו מה קרה שהגיעו חרדים לרמת אביב) ויבקרו את העניים בלוד ורמלה שחיים עם ערבים ביום יום, בדיחה.

  35. נתי עמיתי / יול 18 2010 01:43

    כולה שאלה, עידן.

    לא יודע אם רלבנטי להיכנס לעומק של הדברים האישיים, אבל סיימתי את הפוסט עם ברכה ומחמאה בגלל שכל התגובות האחרונות שלי אליך באמת היו קובלנות, וניסיתי לא להיות תוקפני הפעם בדיוק בגלל הסעיף שנוטה לבוא לך ברגע שמישהו מגיב עם משהו שהוא לא דברי הלל (עם כל הכבוד, אתה לא מאוד קשוב לשאלות וקושיות ענייניות – ניסיתי כבר כמה פעמים והתגובה היא בעיקר נזיפה וקביעה שאני מטומטם כי לא ניחשתי מראש את התגובה שתהיה לך).

    אולי אני סתום במיוחד, אבל לא נראה לי. אני גם לא חושב שאני אדיש במיוחד. ומבחינתי הצגת שאלת הבהרה במקום שבו יש אנשים שמתעניינים בעניין הוא חלק ממאמץ הבירור. אם לא טוב לך, או אין לך זמן, אל תגיב. העובדה שאתה נעלב מהרצון להבין את דבריך עד הסוף היא די ביזארית. ולשנייה לא קראתי לעצמי אקטיביסט. אני מנסה להיות אזרח. הייתי רוצה לברר יותר אינפורמציה אבל מניסיון גוגל לא במיוחד עוזר לי. לפחות לא לפני שעברתי עשרות לינקים.

    ההבדל, אגב, בין "הימנעות ממחווה הומניטארית מתבקשת" להתנכלות הוא כן משמעותי, גם מבחינה עקרונית ובעיקר מבחינת הניסיון להסביר את המצב לאנשים שלא מודעים לו. שוב פעם, אני עדיין בכלל לא בטוח שהבנתי נכון את ההשתלשלות, אבל אם תוכניות המתאר הוגשו אחרי ה"פלישה", אז היחס אליהם יכול להיות מוסבר גם על ידי אטימות בירוקרטית ונוקשות-יתר משפטית, שאחת הסיבות העיקריות לוותר עליהן היא מצוקת הדיור החריפה והמכוונת שהמדינה כופה על הערבים בישראל. אי-התעכבות על הפן הזה משמעותה שהפוסט הזה, עד כמה שהוא "יחסית ברור ותמציתי" תבלבל פדנטים כמוני שמתעקשים לדעת על מה בעצם אנחנו מדברים פה.

    המלצתי הצנועה היא שתקדיש פחות תשומת לב למה שאנשים "משדרים" ותתעסק פחות בלדמיין קובלנות ויותר בלהתייחס למה שבעצם נאמר, או נשאל, כי בשביל זה כתבתי אותו. או שאתה תמשיך לנזוף ואני אפסיק להתייחס. אולי זה סידור יותר טוב לשנינו.

  36. חיים ו. / יול 18 2010 04:00

    אגב נתי,
    לא כל האדמה פרטית, חלקה מוכחר ממנהל מקרקעי ישראל ליעוד חקלאי, חלקה פרטית והיעוד בתוכניות המתאר הוא חקלאי. לקרקע של המנהל קשה כפליים לשנות יעוד, תוכניות מתאר יותר קל לשנות. בכל מקרה תושבי דהמש לקחו עליהם משימה הרקוליאנית מבחינה חוקית.

  37. נתי עמיתי / יול 18 2010 05:29

    איזו משימה? לגור בבתים? אם אתה רומז שהייתה להם אלטרנטיבה, אני מעוניין לשמוע מהי.

  38. עידן לנדו / יול 18 2010 08:24

    חיים,

    אנחנו כנראה מנהלים שיחות מקבילות, זה סימן שהגיע הזמן לסיים. מה שאתה מסרב להבין זה שהרשויות בשום מקום ושום זמן במדינת ישראל לא מקצות קרקעות לבנייה לערבים; לא ביישובים עצמאיים שלהם, ולא בשכונות בערים מעורבות. אין תכנון לערבים. מכאן הכורח להפר את החוק (אם לא מתנזרים לחלוטין מהבאת צאצאים לעולם; מי יודע, אולי גם זה יהפוך לחוק).

    ובאמת, מה אתה חושב? שזה התחביב שלהם, לפלוש לאדמות? שזה בכיף שלהם, לבזבז הון כסף על תכניות ועל עורכי דין, לבנות מחדש בתים שנהרסו, לחיות בתוך הזבל? ככה הם אוהבים? גם בתור תיאוריה על נפש האדם, זה לא תופס.

    ניסית פעם לעשות את המאמץ המחשבתי המתון, ולדמיין – איך נקלע אדם למצב שבו הוא חייב להפר את החוק כדי להמשיך לחיות בארצו?

    יהודי אף פעם לא צריך להתמודד עם בעיה כזאת, תמיד יהיה לו פתרון מגורים: אם לא בשכונה שלו, בשכונה אחרת או ביישוב אחר. מה יעשה הערבי? בשום יישוב ערבי בארץ אין קרקעות פנויות לבנייה. שיילך לגור ברמת אביב? באמת יקבלו אותו שם. המסר הסמוי תמיד היה: שיילכו לירדן (יש 22 מדינות ערביות, וכו' וכו'). כי אם הם לא שייכים לכאן (לא משנה שהם היו כאן לפנינו), אין סיבה להקצות להם קרקעות.

    כל עוד לא תבין את העניין הבסיסי הזה, לא תבין באיזה מדינה אתה חי (אפרופו חיים בבועה).

  39. Assaf / יול 18 2010 08:58

    עידן, אתה וחיים אכן מנהלים שיחות מקבילות. בשביל שיחה לא מקבילה צריך להסכים על העובדות.

    חיים עדיין טוען שתושבי דהמש נמצאים על "קרקע לא להם". למרות שהקרקע פרטית בבעלותם, ואולי חלקה בחכירה שלהם מהמינהל (מה שהיה ללא ספק נחשב ל"קרקע כן להם" אם היו יהודים, הרי גם רוב אזרחי המדינה היהודים שרואים עצמם "בעלי בתים", בעצם "קנו" בתים וקרקעות אשר באופן רשמי הם בחכירה מהמינהל).

    אז בואו קודם כל נפגיש את הקווים. חיים, אתה מסכים שהקרקע בבעלות פרטית של התושבים, וחלקה אולי בחכירה שזה שווה-ערך לבעלות במציאות הישראלית?

    לגבי חריגות בנייה באזורים חקלאיים, אני מכיר את המושבים די מקרוב, גרתי באזור מושבים בדרום משך כמה שנים טובות. כל מי שמציע שבאזורים חקלאיים יהודיים יש איזושהי אכיפה של חוקי בנייה או ייעוד קרקע, לא יודע על מה הוא סח – או מאחז עיניים.

    ליד אשקלון למשל, יש גן אירועים – גן אירועים! – שהוקם כולו על קרקע חקלאית חכורה מהמינהל. בעלי הגן הם במקרה או שלא במקרה שייכים למשפחה של מי שהיה ראש המועצה האזורית.

    לגבי הפשרה: קיבוצים באזור המרכז (גליל ים למשל) קיבלו מהמדינה להפוך פרדסים ושדות בבעלות המדינה, לשדות נדל"ן עתירי מיליונים. אבל הערבים של דהמש הם "פולשים לקרקע לא להם" בגלל שהם רוצים לשכן את עצמם על קרקע דומה, שהיא לפחות בחלקה הגדול בבעלותם הפרטית. וכמו שעידן מציין יפה, אין להם יותר מדי אפשרויות דיור אחרות, אם בכלל.

    מי שעדיין לא רוצה לפקוח עיניים (נתי?), אני מזמין אתכם לבקר בדיוק באותה עיירה שיואל לביא מואיל לשלוח את הערבים אליה: ג'לג'וליה. לא צריך להתעמק יותר מדי. תיסע באוטו ליד ג'לג'וליה, תראה את הבתים צפופים צפופים, חסומים על ידי קו ברור בשטח. זה הקו בו מסתיים רשמית שטח הכפר. מעבר לו – אדמות שהופקעו מן הכפר אי-שם בשנות החמישים, ושייכות למושבים הסמוכים.

  40. נתי עמיתי / יול 18 2010 09:45

    אני כבר די מתעייף מלהזכיר את זה, אבל אני לא כופר בשום דבר שנאמר פה – רק מבקש הבהרות.

  41. חיים ו. / יול 18 2010 10:29

    מוזר, גם להסכים אתך אי אפשר.
    אני מסכים שיש בעיה, אני מסכים שיש צורך לפתור אותה , אני חושב שבית המשפט נתן סעד לתושבי דהמש וממשיך לתת.
    אני לא חושב שכל הצדק נמצא בצד של תושבי דהמש, אני לא חושב שגזענות היא עיקר העניין כאן, בוודאי לא כמרכיב מרכזי בהתנהלות בתי המשפט ו\או רשויות אחרות. אני חושש שזה פשוט נח לצייר את זה כך ולצקצק.

    ערביי ישראל בונים בהיקפים עצומים באופן לא חוקי, אתה יכול לטעון שאין תכנון ואין קרקעות, אני לא בטוח שזו כל הבעיה, חלק מהבעיה? בהחלט. אבל בוא נדבר על מה שפחות נוח, מדוע אין בניינים רבי קומות בישובים ערבים? מדוע רק בנייה צמודת קרקע של בן ליד אב ליד סב? זה לא חלק מהבעיה? רק היהודים הגזענים שרוצים להשליך את הערבים לים, תעשה לי טובה.

    אני בעד פתרון בדהמש, הפתרון בשכנות רמז או פרדס שניר הוא מצויין וישים גם כאן. מדוע לא מזכירים את השכונות הללו? גם שם זה ערבים, גם שם פלשו, גם שם בנו לא חוקי. המדינה התפשרה והתגמשה ומצאה פתרונות. אבל למה לנסות לפתוח את הראש שאפשר לצעוק גזענות, זו עצלנות.

  42. דודו פלמה / יול 18 2010 10:31

    נתי עמיתי,
    די מעייפת העייפות הזאת שלך.
    מה זה? מין מחלת יאפים כזאת?
    העייפות הזאת. באמת שכבר אין כוח לערבים הבכיינים האלה.
    גם גורשו מכפריהם לאיזור דהמש וגם מייללים ומקטרים על המצב. ואתה בשלך: "ממלכתי, תמורת עובדות"!
    רק רגע, אני כבר רץ להביא לך…

  43. עידן לנדו / יול 18 2010 10:57

    חיים,

    כשתהיה תכנית מתאר ליישוב ערבי, ויימצא בה פתרון לזוגות צעירים ולכל מי שרוצה להקים בית – ניתן וצריך יהיה לקבוע בה מגבלות על בניה לא-רוויה וכן הלאה . במצב הנוכחי, אין תכניות מתאר ולכן הכל פרוץ. ככה זה כשהמדינה עוצמת עיניים. ובוא נחליט ככה: כשבכפר ורדים ובהרדוף יתחילו לבנות לגובה, גם בפאסוטה יבנו לגובה. בסדר?

    באמת בלתי נתפס העיוורון שלך. רואה כל הזמן חצי מהמציאות. (אפרופו הויכוח שהיה לנו סביב גריי, שים לב שמה שקורה כאן מאשש את הטענה שלי: הויכוחים בבלוג הם לא על ערכים הומניסטיים בעד ונגד, אלא על תמונת המציאות. גם אנשים כמוך, שמנערים חוצנם מן המוסר ההומניסטי באופן מוצהר, מתעקשים שהמדינה שלהם אינה מפלה לרעה ערבים. כלומר, מכופפים את המציאות כדי להתאים אותה לערכים הלא-מוצהרים שלהם.)

  44. נתי עמיתי / יול 18 2010 12:13

    דודו – הייתי כבר מוותר על זה אם לא הייתי מוזכר כל הזמן אישית, אבל העייפות היא לא מהערבים ואפילו לא מחוסר בעובדות, אלא מההתרעמות המצטדקת שלך ושל עידן כלפיי בגלל שלא הבנתי משהו וחשבתי שאולי יש פה אנשים שיהיו מעוניינים להסביר לי. למה זה לא בסדר לשאול עדיין לא הבנתי. אבל צקצקו להנאתכם. זה כנראה יותר חשוב מענייניות.

    לא יאפים ולא נעליים. שאלת הבנה. תגיד "לא בזין שלי לענות לך" וזה יהיה יותר פשוט לכולנו, וגם יותר לגיטימי. מבחינתי שוכנעתי פחות או יותר מרגע שקראתי את הפוסט, אבל האזרחות שלי, כפישר בן 20 מבית שמש מתמצית בעיקר (לפחות ברמה המיידית) בלעלות את הנושא הזה עם מי ממכריי שיוכל להיות מעוניין. אנשים כאלה נוטים לרצות רקע, והאמת שגם אני, כחלק מההתעניינות והמאמץ הכללי. אז אני לא אקטיביסט רדיקלי חתרני במשרה מלאה כרגע. תהרגו אותי. כרגע אני בעיקר אזרח שמוטרד מעוד התנהלות ממשלתית שמריחה מציניות ואפליה, אבל אני חושב שהאחריות שלי לפני שאני מנסה לפעול לשינוי היא לברר את הנושא עד הסוף. או אולי אני פשוט צריך לציית אוטומטית לתכתיבי עידן ודודו. או שהפניית השאלה עצמה הייתה המעשה הפגום מוסרית? כל ההתנפלות הזאת מגוחכת לגמרי. אני לא יודע על סמך מה אתם חושבים שאתם מביאים את הטענות לאדישות ו"יאפיות", אבל זו די חוצפה, ברמה האנושית הבסיסית, למרות שאנחנו באינטרנט.

    אולי אני אתקשר לאיסמעיל. אולי לא. לא ביקשתי את העצה של אף אחד לגבי איך לחיות את החיים. ביקשתי לראות אם מישהו פה יכול לפתור לי בלבול. ואולי באמת אני צריך ללמוד להתעלם מההתנצחויות הצדקניות הבלתי רלבנטיות האלה. אבל באמת נראה לי שיש מטרות יותר מתאימות לזעם הצדקני שלכם. זו צורת שיח מאוד תמוהה, בהתחשב בתוכן הכללי שלו וברוחו. בדרך כלל אני לא טורח להתעסק עם טוקבקיסטים, אבל ההתרשמות שלי הייתה שאני מתעסק עם אנשים יותר רציניים. אני לא יודע אם על הרושם הזה אתה כן לוקח אחריות, עידן.

  45. עירית / יול 18 2010 13:08

    יואו, נתי, טחנת לנו את השכל כבר. חשבנו שאין לך זמן לברר בגוגל, עכשיו מסתבר למה. את כל הזמן שלך אתה מבזבז כאן, להוכיח לכולם איזה אזרח הגון אתה.

    סע לדהמש. דבר עם האנשים. גם תבין, וגם תבזבז פחות זמן.

  46. חיים ו. / יול 19 2010 01:08

    המדינה שלי מפלה אזרחים ערבים, בהחלט. המצב טוב יותר משהיה לפני 30 שנה ועשרים שנה ועשר שנים, עקומת השוויון ארוכה אך מתעקלת לצד הנכון. אני לא חושב שיש כאן עניין הומניסטי בכלל, כפי שלא חשבתי שיש עניין הומניסטי בלפנות את גוש קטיף או האחזויות בשטחים. יש כאן התמודדות יעילה עם מצב נתון. זה לא יהיה לעניין לפנות את תושבי דהמש ולהרוס את בתיהם, משום שזה יהיה פתרון אידיוטי למצב פתיר בהחלט.

    מצד שני אני לא חושב שהאוכלוסיההערבית ונציגיה תורמים במיוחד לשיפור תדמיתם בציבור היהודי, או מוכנים להכיר במגבלות כלשהן על "זכויותיהם הטבעיות" בין אם זכותם הטבעית היא לבנות בית דו מפלסי בכפר או לקיים מדינה בתוך מדינת ישראל(מתוך החזון הלאומי לערביי ישראל). אני בוודאי לא חושב שהשיח הגזעני קולוניאליסטי החביב כלכך על זועבי יקירתך ועל מרבית השמאל המכנה עצמו עקבי, מועיל או נכון או קשור למציאות באיזשהוא אופן.

    הגזירה השווה שגזרת בין פאסוטה לגן ורדים או ארסוף מתקרבת באופן מסוכן לדמגוגיה. מרבית תושבי ישראל היהודים לא חיים בגן ורדים, מרבית תושבי ישראל לא חולמים אפילו על בית צמוד קרקע, לא כך בקרב האוכלוסיה הערבית. אני אפילו לא אכנס לעיניינים של ניצול נבון של קרקע, שמירת משאבים ,אחריות סביבתית וכו.

    בקיצור, כמו בדיון עם גריי, אני מסכים אתך ברוב הדברים, לא בכולם.

  47. דרור בל"ד / יול 19 2010 07:44

    תפקידה של האוכלוסיההערבית ונציגיה אינו לתרום לשיפור תדמיתם בציבור היהודי אלא להראות כי בית המשפט הוא שותף מלא לפשעי הפורעים הציונים. חנין זועבי עושה מלאכתה נאמנה בעניין זה, ולא ירחק היום בו מערכת המשפט הישראלית תוכר בעולם כולו כלא לגיטימית.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1179411.html

    לגבי החוק הישראלי, גם מחוקקיו יגיעו להאג
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1180418.html?more=1

  48. עידן לנדו / יול 19 2010 08:20

    בתגובה לחיים ולדרור גם יחד: לאוכלוסיה אזרחית אין "תפקיד", זולת במשטרים רודניים. מי שנושא בחובות הוא השלטון, כלפי האזרח, ולא להיפך. כל עוד השלטון הישראלי מגדיר בפועל, ובקרוב גם להלכה, חמישית מן האוכלוסיה כאזרחים סוג ב', כל עוד הוא מחוקק חוקים שאין מנוס ולפעמים גם יש חובה מוסרית להפר אותם – השלטון הוא הפושע.

    ואם יש "תפקיד" כלשהו לאזרח מן השורה, הוא לעמוד שכם אחד עם אזרחים אחרים, מול הפושע, ולא לשמש לו שופר. וגם זה לא "תפקיד", אלא עניין של בחירה.

  49. חיים ו. / יול 20 2010 00:13

    נו, באמת.
    אני לא כתבתי "תפקיד" בשום מקום ועל שום עניין, אז בבקשה לא לכרוך את דברי עם דברי האיש הזה. גם אם זה קל יותר תשתדל לא להפוך אותי לדחליל בבקשה.

    מאד יפה איך שהתעלמת מכל מה שכתבתי (לא מתאים לך, הקורא בזכוכית מגדלת) ושפכת סיסמאות על חמישית וסוג ב' ופושעים וכתפיים. אם לא די בכך, הפנית את כל הסיסמתולוגיה הזו מסיבות שרק אתה ועצמך מבינים ישירות אלי ורמזת לשם חיזוק וגוון שאני שופר של השלטון לא פחות, שיהיה לבריאות. אגב, התקשרו מהשומר הצעיר ביקשו את הקלישאות שלהם חזרה.

    כנראה שהעמידה שכם אל שכם פירושה גם אי השמעת שום ביקורת כלשהי על השכמות השכנות.
    כנראה שהשלטון תמיד פושע, האזרח תמיד מסכן, הערבי תמיד צודק והיהודי תמיד גזען, קולוניאליסט וציוני מטונף (דרור, כאן אתה אומר אמן) הנה גם אני יודע לשחרר ססמאות.
    הסיסמא משחררת.

    התקרנפות היא עניין סבוך למדי, מסתבר.

  50. עידן לנדו / יול 20 2010 07:45

    חיים, לצערי מי שענה בקלישאות זה אתה. "המדינה שלי מפלה אזרחים ערבים, בהחלט. המצב טוב יותר משהיה לפני 30 שנה", וכו' וכו'. היישר ממצע הליכוד או קדימה או העבודה. לא הרגשתי צורך להגיב לאמירות החלולות האלה.

    במקרה דנן, של כפר דהמש, האי צדק זועק לעין. העובדה שבחרת לדבר על "אפליה" באופן כללי, על "שיפור" באופן כללי, העובדה שבחרת להגן על השלטון ולא על קורבנותיו בדהמש – אומרות עליך הרבה. ובזאת נפסיק להטיף זה לזה מוסר, אוקיי? אני מניח שהקוראים לא מתעניינים בדעות האישיות של שנינו אחד על השני.

  51. יואב / יול 22 2010 15:22

    עידן תודה רבה על פוסט נפלא.

  52. תושב לוד / מאי 20 2012 14:19

    ממש בא לי לבכות. 600 איש (!) גרים בניגוד לחוק
    על קרקע חקלאית וכל אבירי זכויות האדם קמים להגן עליהם מהרשויות הדורסניות.
    אם זה כל כך נוגע לליבך אולי תיקח אותם לתל אביב, אליך לבית.
    למה להכריח את עירית לוד החלשה לקבל אותם תחת חסןתה?
    אתה רוצה שהם ישחקו מתחת לבית שלך כדורגל עם הבן שלך?
    אתה רוצה אותם במוסדות החינוך שלך?
    באמת…
    למה ההליך המשפטי שלהם ושל הבדואים בנגב נמשך שנים ואת הליך מגרון מתקתקתקים תוך חודשים? פשוט לפנות אותם.
    זה לא שלהם
    זה גם לא יהיה שלהם.

  53. תושב לוד / מאי 20 2012 14:28

    אה.. שכחתי עוד משהו…
    חנין זועבי היא אכן פמיניסטית..
    אבל היא גם גיס חמשי שפועל מתוך מדינת ישראל
    כדי למחוק אותה מעל המפה,
    עיין ערך מרמרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: