תודה ליחימוביץ': העבודה באור השמש האכזר

שלי יחימוביץ מעוררת זעם, בוז, קבס ושאט-נפש מעמדותיה הצבועות המתועבות.
די לכיבוש המזויע!!!
לסגת מכל השטחים הכבושים ולהסיר את המצור הנפשע מעל רצועת עזה, לאלתר – צו השעה!!!

כל מי שעיניו בראשו רואה את הגישה הפופוליסטית של יחימוביץ'. המעבר שלה לפוליטיקה שבוע לאחר ראיון אוהד עם הפטרון לרגע, עמיר פרץ, סימן את הציניות המאפיינת את הקריירה הפוליטית הקצרה שלה.

גם ההכרה באחריות מפלגת העבודה למפעל ההתנחלות נגועה בפופוליזם מתוחכם יותר. היא מנסה לבסס איזו קרבה בין העבודה להתנחלויות כדי להראות ששמאל זה לא רק עוכרי ישראל. ההמשך המתבקש הוא שמי שבנה את ההתנחלויות יכול גם לפרק אותן, נאמנים פצעי אוהב.

אבל, וזו השאלה המתבקשת, האם יש לה דרך אחרת להגיע להנהגה עם הגל הלאומני השוטף את הציבור? הניתוח החד שלך לגבי הציניות שלה לא שולל העובדה מחויבת המציאות לפיה מי שרוצה להשיג עמדת השפעה אמתית ולא להשפיע רק בשוליים של העשייה הפוליטית חייב לחתוך למרכז. גם דה גול נישא על כנפי האהדה מהמתיישבים הצרפתים באלגי'ר וכמובן שרון שנחשב למושיע המתנחלים והפך לאחר הבחירות לאוייבם.

עידן, כל מילה, קול מילה.
שלי שוברת את ליבי בזמן האחרון.
אני מכיר אותה עוד כששנינו עבדנו ב"על המשמר" (עליו השלום) והתכסינו תחת הכותרת "לציונות, לסוציאליזם ולאחוות עמים". שלי הייתה אז כתבת צעירה לענייני הסתדרות. מאז כבר אין הסתדרות, אבל גם אחוות העמים הלכה לה לבלי שוב, ושלי מקוששת קולות של מתנחלים בעזרת "ערכי המשפחה" (עיין ערך "מקומה הטבעי של האישה" במטבח אפילו שהיא מנהיגת מפלגת העבודה). באמת חבל שכך קרה.

הערה קטנה – פרץ מעולם לא היה שר בממשלת שרון. הוא היה שר בטחון בממשלת אולמרט.

סליחה על האוף טופיק – אני רק שאלה קטנה לגבי חוקיות ההתנחלויות. אין לי ספק שנעשו שבע תועבות כדי לבנות אותן. אבל לענין החוק הבינלאומי, אני מחפש כבר די הרבה זמן ניתוח שמסביר למה ההתנחלויות מנוגדות לו, ולא כל כך מוצא. נכון שאסור להעביר אוכלוסיה לשטח כבוש, אבל הטענה שהגדה היא שטח כבוש לפי החוק הבינלאומי היא לא מובנת מאליה, ושם אני נתקע. אם יש לך לינק, אנא שתף. תודה.

לארך אפיים. אותי אישית ממש לא מעניין החוק הבינלאומי, למעשה אני לא מייחס הרבה חשיבות לחוקים, תקנות וסעיפים שאנשים מנפנפים בהם
אני אתן לך דוגמה: פעם באו אנשי השב"כ לבג"ץ ואמרו לו שהם חייבים לכסות עיניים של אסירים פלשתינאים. הסיבה? אם האסיר יראה פתאום משתף פעולה מבני עמו מדבר עם חוקר יהודי בידידות מופגנת זה יהיה סופו של אותו משת"ף ושל בני משפחתו. בג"ץ התרשם כיאות וקבע שכן, מותר לכסות עיני אסירים לצורך זה, כדי למנוע רצח של משתפי פעולה. עד כאן מוצדק והגיוני. בפועל יכול פלשתינאי לשבת בחדר חקירות, רק הוא והחוקר בתא ועדיין ראשו יהיה מכוסה כי 'בג"ץ אישר' וזה למרות ששום משת"ף לא יהיה בסכנה אם נוריד את הכיסוי מעיניו של הנחקר.
אתה מבין? לוקחים הנחייה שיש סיבה מאחוריה ומתייחסים רק להנחייה ולא למשמעות שלה. כך גם לגבי החוק הבינלאומי וחוקיות ההתנחלויות. למי אכפת מה אומר החוק? מה שקובע הוא שמדינת ישראל מחזיקה מיליוני אנשים תחת שלטון דיכוי בלי לתת להם זכות בחירה ואזרחות. השטח הוא 'שלנו' , ארצנו הקדושה לדורי דורות? אין בעיה, קודם כל מספחים את השטח (כמו שעשינו בגולן בלי לשאול את הדרוזים שם) ואז מקימים שם ישובים (ככה זה בדרך כלל, קודם כל רושמים בטאבו ואז נכנסים לגור) . אם זהו שטח שמוחזק לצרכי ביטחון אין להתנחלויות שום הצדקה, אם זהו שטח שהוא חלק מהמדינה הרי שהוא צריך להיות 'חלק ממנה' באופן פורמלי וכך גם כל מי שגר שם. כל היתר זה סתם התפלפלויות על סעיפים, מה שמוציא את מקימי ההתנחלויות (כן גם מהמערך) בזול ככאלו שסתם לא הבינו נכון את סעיף 17 ג' בחוק הבינלאומי והפשע כאן הרבה יותר חמור.

עידן, אני רוצה להוסיף כאן שני עניינים לניתוח שלך:
הראשון: כדאי לשים לב איך היא מתייחסת לדרעי. מצד אחד היא לא רואה איך עבריין יכול לשבת בכנסת. אוקיי. זו עמדה מתקבלת על הדעת (אפילו שאני לא מסכים לה) אבל היא מגדילה לעשות, והיא רוצה שהוא יסתובב ו*יתנצל*. זו העמדה הציונית של חוקר השב"F כלפיי הערבי. דרך אגב, דרעי מכה על חטא הרבה, וההתנהגות שלו יותר צנועה משל רוב העבריינים בישראל.
שני: החבר'ה הצעירים סביב יחימוביץ הם מוכשרים ואמיבציוזים ולכולם ססמה אחת שהם שמעו מהמפקד: פרגמטיות. לו רק היה לי שקל על כל פעם ששמעתי מהם משפט בסגנון "אני מסכים עם המפגינים בשייח' ג'ראח אבל אני לא רוצה לעמוד עם שלט ולהרגיש צודק אלא אני רוצה להשפיע". התומכים שלה עושים אבחנה מאוד ברורה בין אמצעים למטרות, אבחנה יותר מידי ברורה לגילם. וזה כמובן תוך התעלמות מהישגים קונקרטיים כמו הזזת הגדר בבילעין ועצירת הפינויים בשיח' ג'ראח.
יש להם עדיין תודעת אליטה חזקה, הם חושבים שיקשיבו להם אם הם רק יסתירו את דעתם לגבי א' או ב'.
תודעת האליטה שלהם באה גם לידי ביטוי בצורת ההתבטאות של היום יום. יחסית לכל מיני קבוצות בשמאל, הייתי ממקם את חברי המשמרמת הצעירה של העבודה בדרגת האטימות השיחנית הגבוהה ביותר. כלומר ברמת הוויכוח היומיומי אפשר לדבר יותר עם החברה של השמאל הלאומי, חדשניקים, אנשי מען, כוח לעובדים ואפילו עם סוגים מסויימים של מתנחלים, אבל הם בטוחים שזורחת להם מהישבן שמש "הערכיות". הייתי מגדיר אותם כ"פרגמטיסטים קיצונים". וכל זה בהחלט ברוחה של יחימוביץ. ואכן חבל חבל. לצערי דיעותיה שלה לפחות הן אמיתיות.

in order to do some change you need to get elected. Right on Shelly

כרגיל – חד, מבריק וברור. בזמן שאני רק קוראת ונאנחת, אתה מנסח ברהיטות את הדברים הנכונים.
אני – כאישה מתבגרת – התעצבנתי גם על עבודת הפוטושופ הרצינית שעשו לתצלום הפורטריט שלה. למה היה צריך להעלים קמטים ולהצר ולהאריך את פניה? זה המסר שלה? רק לנשים צעירות יש מקום בחיים הפוליטיים? כמובן, כמו שציינת – בין הסירים, עם רמז דקיק אולי למטבח של גולדה.
ואי אפשר כמובן להתעלם מכמות הצבע שמרחו על פניה. זה דווקא הולם את המסרים.

מי שראה לפני 3 שנים איך היא בחדווה נוטלת על עצמה את תפקיד הבולדוג המצליף של חולדאי בבחירות לעיריית תל אביב, כדי לנטרל עבורו את חנין שהיה קרוב הרבה יותר לדעותיה המוצהרות ושותף להרבה מהפעילויות הפרלמנטריות שלה – כבר אז הבין שמדובר בפוליטיקאית מהסוג הצבוע המצוי, ושכל האג'נדה ה"חברתית" היא בסה"כ פאדה אחת גדולה. נישה שהיא תפסה לעצמה בנוחות כדי לטפס בסולם הדרגות של מפלגת העבודה.
בקיצור אין חדש תחת השמש במפלגת העבודה.

פרגמטיזם פנאטי לא עמד מאחורי הקמת קרית-ארבע, מעלה אדומים, קיבוצי הבקעה, הגבעה הצרפתית, סבסטיה?

לא יפה שנטפלת לאחרונים (פרץ והרצוג) וככה דילגת על מעשי ראשונים – מכל המחנות במפלגה האבודה הזו – מנסיך ההתיישבות ועד לפשפש שעלה למעלה.
אם כי יש לציין שדווקא דיין – אבטיפוס של פרגמטיסט – התנגד להקמת קרית ארבע שר"י.

דברייך עידן נשענים על מסורת ארוכה בשמאל המכנה עצמו "רדיקאלי" המבסס עצמו על שנאת ציבור מצביעי הימין כמקשה אחת ובראשו המתנחלים, דבר שקודם לכל לא יביא לשינוי פוליטי בישראל ולא יצליח ליצור את הקואליציה שתוביל למדינת רווחה ושלום, מה ששלי פועלת למענו באופן מעשי ומתמשך.

"הארץ" כמובן לא רוצה להדגיש את העובדה ששלי מיישרת קו עם מתווה קלינטון ומותחת ביקורת על כך שהמנפנפים עד כה בססמאות די לכיבוש לא הצליחו להביא לסיומו – היא אומרת את זה כמובן כמי שחותרת להביא לסיומו – ע"י מפץ פוליטי שצריך לחולל. מי שחושב ששלי תתקע את תהליך השלום מתוך לאומנות וכו' וכו' – צריך להתמודד עם העובדה שהיא דבקה במתווה קלינטון (או שזו בעיניך ממש ברית עם הברוך מרזלים?…), ושהתנגדה לכניסה לממשלת ליברמן-נתניהו (נכון – לא פרשה ממפלגת העבודה, מתוך מוסר אחריות, וטוב שכך…).

השיח שאתה מייצג תוקע בעיני את השמאל המכנה עצמו רדיקאלי בפינה מאד שולית בחברה הישראלית
על הדרך אתה הופך את פרץ, בוג'י ויחימוביץ' לפושעי מלחמה – נו באמת – ניתן ככה להפליל את רוב מנהיגי העולם ובראשם את הפלסטינאים עצמם – אבל בשמאל ה"רדיקלי" שאתה מייצג פושעי מלחמה באזורנו הם תמיד ציונים, כי ציונות בבסיסה היא פשע.

אני רוצה כמוך בסיום הכיבוש, אני גם מסכים שסולידריות חוצה לאומים, הדרך להביא את הציבור הישראלי בתוך סיטואציה של סכסוך מתמשך לקואליצה שתוביל לשלום ותחתום על מתווה קלינטון (כפתרון ראלי אקטואלי) עוברת דרך בנייתה של תנועה ומפלגה סוציאל דמוקרטית , אני מכיר רק את מה שיחימוביץ' עשתה עד כה ולא את מה שתעשה מכאן, אני מתרשם כי דרכה יכולה להביא אותנו לקואליציה הרצויה למען מדינת רווחה ושלום. ואין מועמד אחר טוב ממנה באף מפלגה. ימים יוכיחו אם צדקתי או לא.

אני לא שונא מתנחלים ולא חושב שצריך לייצר שיח של שנאה נגדם. בתוכם יש קבוצות קיצוניות פורעי חוק שצריך להוקיע ולהלחם בהם, רובם אנשים שומרי חוק שנשלחו ע"י המדינה (גם אם זו עשתה עוולות קשות), ואין צדק והגינות בתיוגם כפושעים – מדינת ישראל והחברה הישראלית יצטרכו לדעת להתמודד עם פינוי חלק גדול מהם ושיקומם בגבולות המוסכמים. את מעשי הגזל בחסות המדינה גם אני מתעב ואין צורך להשתיק או לטשטש אותם – השאלה מה יביא לפתרון, לשינוי יסודי של המצב, עמדותייך , על ביטויהם הפוליטיים, לא יביאו לדעתי את השחרור המיוחל לשני העמים מכבלי הסכסוך.

השחרת הציונות כתנועת נישול וגזל המשתמעת להבנתי מביקורתך על יחימוביץ', היא כניעה לימין הלאומני היהודי והפלסטיני, וגול עצמי לשוחרי השלום עצמם. רק מנהיגות פטריוטית שתדע להיות כתובת לאוכלוסיות שונות בציבור הישראלי, בדומה למנהיגות הרצויה בצד הפלסטינאי, תוכל להוביל לשלום המבוסס על צדק חברתי.

ועוד ציטוט מהראיון בהארץ שאתה לא מביא במאמרך:

שאלה: האם את לא עוסקת בסכסוך והשלכותיו משיקולים טקטיים? רצון לכבוש את הקונסנזוס?
"ממש לא. אני מאמינה בכל נימי נפשי שסדר היום הסוציאל-דמוקרטי הוא גם זה שיביא להבקעה מדינית ולשלום. בכל במקום שיש בו עוני ובערות ופערים קשים מאוד, במקום הזה יהיה פשיזם ותהיה גזענות ותהיה נטייה לגבש את האתוס המכונן המשותף סביב שנאת הזר וסביב מלחמה. להגיד 'שתי מדינות לשני עמים', ציפי לבני אומרת שלוש פעמים ביום, לא שהיא הובילה איזושהי פריצת דרך מדינית, ולהגיד 'הלאה הכיבוש', גם מרצ אומרת יפה מאוד ובנאמנות. לי יש ייעוד אחר".
(ומה הוא אותו ייעוד אם לא להביא לסוציאל דמוקרטיה ולשלום???)

וציטוט אחרון לסיום:
ואיזה פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני מקובל עלייך?

"עם מתווה קלינטון אני יכולה לחיות בשלום. שמירה על גושי התיישבות, חלוקה מסוימת של השכונות בירושלים וכמובן התנגדות לזכות השיבה".
(או שזה פתרון ציוני מדי לטעמך, מנשל ואכזר ממש כמו המשך הכיבוש?)

שלי יחימוביץ היא ציונית סוציאליסטית. מונח זה ראוי להסבר קצר מפני כמו המונח "יהודית ודמוקרטית" הוא למעשה אוקסימורון. ציונים מסוגה הקימו ב 1920את ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י בעוד רוב רובו של מעמד הפועלים בתקופה זו היה ערבי -פלסטיני ופסבדו איגוד מקצועי זה הוקם במפורש נגדו. ככלל, חיבור המונח סוציאליזם עם הציונות היה תמיד כיסוי לאפרטהייד. יש לזכור שמושבות האפרטהייד החד אתניות שנמנעו מקבלת חברים ערבים בתואנה שעולמם הרוחני לא מתאים, היו הקיבוצים שקדמו למדינה היהודית. עד 1966 לא קיבלה ההסתדרות לשורותיה פועלים ערבים אזרחי ישראל, כמובן רק בגלל האמא הערביה. לעומת זאת היו למוסד זה מועדונים ושלוחות בקרב האוכלוסיה הערבית ודרכם קידמה את תכניות ועידת מפא"י לעינייני ערבים, היתה חלק מהממשל הצבאי וופעלה למימוש תהליך הדה -אורבניזציה של האוכלוסיה הערבית.דגם הסוציאליזם של הציונים חופף לחלוטין את זה של הביורוקרטיה הסובייטית שקראה סוציאליזם לזכיות הייתר של עצמה. להיות ציוני סוציאליסט בארץ, משתלם לפחות כמו להיות נבל ברשות התורה.

אדם (כתבתי זאת אך לא עלה, מקווה שלא יוצא פעמיים): ה"טריק" של יחימוביץ' מזכיר אלף ואחד טריקים דומים של מפלגת העבודה לדורותיה. הנשיא הנוכחי כמובן היה אלוף בכך, והרבה טוב יצא לו מזה…
לגופו של עניין – יחימוביץ' ביחסה להמנון למשל, וחבירתה לשר סער בנושא השירה בגן, למעשה עולה על מגרש ס"ד לאומי ("ציונית סוציאליסטית" כלשונה) בו ליברמן יביס אותה. אם הנושא החברתי "יתפוס", יבוא ליברמן ויגזור קופון. ומי יעמוד מולו? ליברמן לעניים.
ועם מי היא תוביל את מפלגתה לשלטון? מי יהיו בני בריתה האפשריים? ומה הם יכתיבו?
"כתבת על בניית מפלגה סוציאל – דמוקרטית. אמיתית כזו. רק ששלך היא בלי הפלסטינים אזרחי ישראל, היא בלי אנשים שמתנגדים לעפרות יצוקות, היא בלי זכויות אדם. ו
האמת היא בכ"ז אופציה. אפילו בפוליטיקה.

הי עידן,
הערה קטנה לסדר היום: ברבים מן ההתנחלויות משלמים הורים על גני ילדים ובתי ספר כ-10% בלבד מן הסכומים הנגבים תדיר מהורים תושבי המרכז, הפער מסובסד על ידי המדינה. כך שאמנם עלות הקמת בית ספר היא אותה עלות, אני מניח, במרכז או בשטחים, אבל הלכה למעשה, המדינה מוזילה מאוד את השתתפות ההורים בחינוך, וכשמוסיפים לכך שכירות הכוללת
חשמל-מים-ארנונה במחירים מצחיקים (סבסוד כבר אמרתי), משתלם מאוד לזוגות דתיים צעירים להתגורר בשטחים.

אשר ליחימוביץ', אני מניח שהיא נאלצה לעשות את דילוג המשוכה בין היות עיתונאית-דעתנית ובין היות פוליטיקאית מן השורה.
אחריותה של מפלגת העבודה למפעל ההתנחלויות היא עובדה היסטורית. אני מניח כי העמדות שמציגה יחימוביץ' כעת באו למצב אותה, כשמאל-מרכז, המנסה לזנב באי-אילו מצביעי/ות "קדימה", שמא יעברו להצביע בחזרה "עבודה".

אני עדיין מאמין שיחימוביץ' חושבת יותר על אי-שיוויונם ואפלייתם של הפלסטינים-הישראלים, אבל אני מניח שהיא לא תרשה לעצמה לדבר כך כעת. הדבר עלול להציב אותה בעיניי מצביעי העבודה בקצוות המפה השמאלית. זה לא יתרום לה ביום הבוחר.

נדמה לי שהשאלה העיקרית היא לא אם מדובר בצביעות ביחס לאמת הבלתי מעורערת שתוארה ב 2005, וגם לא אם יתכן – מי ישמע – שיחימוביץ' שינתה בינתיים את דעתה בנושא בצורה אמיתית. הנקודה – לדעתי, ובכניעות הראויה – היא שהיא מעלה נימוק לדעה שהיא מבטאת. הנימוק הוא שגם אם לא היו התנחלויות כלל, יש מצב שחלוקת ההון בארץ היתה מובילה לחוסר שיוויוניות בוטה, וליוקר מחיה גבוה, וכן הלאה.

אפשר, כמו לנין, לומר שהאימפריאליזם הוא שלב של קפיטליזם. אבל לא חייבים. הנימוק שלה הוא עקרוני, והוא גם מעניין הרבה יותר מההתקפה עליה כצבועה. זה עוד יותר מרתק, לדעתי, היות וכנגד הכיבוש נוטים לאחוז בבת אחת בשתי טענות: הראשון הוא שהכיבוש עולה לנו המון (סבירסקי), והשני הוא שהכיבוש מכניס לנו הרבה כסף, באופן ישיר ועקיף (נעמי קליין). כאשר מדבררים את הטענה הראשונה מנסים לומר שלטובת העתיד של כולנו יותר עדיף לצאת, ואילו הטענה השניה אמורה להסביר את הכיבוש על דרך תאוות הבצע. איכשהו נראה שהאמת היא באמצע, ושסבירסקי מתמקד בטור ההוצאות בזמן שקליין בודקת את ההכנסות. אממה, שניהם משחקים במשחק שיחימוביץ' מבקרת. יש בזה משהו. בין אם הכיבוש רווחי ובין אם הוא הפסדי, ובין אם הוא קיים או לא, אפשר לחשוב על חלוקה אחרת של המשאבים בארץ. חבל שבמקום להאשים בצביעות ואופורטוניזם מטרתי (ואני מאמין שאין איש שמאל בארץ שלא עומד בבית זכוכית רופף במיוחד בהקשר להאשמה כזו), לא היתה התייחסות לנימוק הזה.

אגב, אישית הנימוק הזה נראה לי ככה-ככה, וזה בגלל שאני מחבב קפיטליזם: השיטה הקפיטליסטית, בהנתן עוד 10% הון פנוי בתקציב המדינה, היתה עושה פה דברים נפלאים.

אכזבה-כבר 3 ימים דרום הארץ גועש ורועש והחלטת לכתוב על שלי יחמוביץ????
היא לא ממש חשובה ו/או מעניינת,ברגע שהיא תתמודד במגרש של הגדולים,יאכלו אותה.

לעדו, הטיעון של "לא חשוב מה חוקי, חשוב מה צודק" הוא לגיטימי, אבל בכל זאת אני רואה את טענת האי-חוקיות חוזרת כעיקר אמונה שלא זקוק להוכחה, ואני סקרן לגביה.

מנחם, תודה על הרעיון, אנסה באמת לפנות לטליה ששון, אבל עדיין, אפשר להניח שכשאדם רציני כמו עידן מאשים מדינה בעבירה על החוק, יש לו תחת ידו איזו אסמכתה. ולענין גניבת האדמות, אתה יודע כמוני שזה נעשה משני צידי הקו הירוק, כך שזה לא רלוונטי לשאלת הסטטוס של הגדה כשטח כבוש.

שרלוק – לא הבנת את השאלה. אני מכיר את סעיף 49. השאלה היא איך נקבע הסטטוס של "שטח כבוש" בחוק הבינלאומי, ולמה הוא חל על הגדה. במקרה של הגולן (ושל סיני בזמנו), זה ברור, כי ישראל חצתה גבול בינלאומי מוכר, אל תוך טריטוריה ריבונית של מדינה חתומה. בגדה (וברצועת עזה לפני פירוק הישובים) זה לא ברור על פניו שהגדרת שטח כבוש חלה. אם אתה רוצה לנפנף בסעיפים, אז השאלה היא למה סעיף 2 תקף לגבי הגדה ולא סעיף 3.

עידן, אני מניח שאם לא ענית זה בגלל שאתה עסוק. בכל זאת, כיון שחזרת על טענת האי-חוקיות שוב בתגובות, אשמח אם תתייחס בקצרה. תודה.

כל עוד החוק הבינלאומי נחקק ונתמך על ידי מוסדות האו"ם, ארגון שבטעות נקרא "אומות מאוחדות" כשבעצם הוא לא יותר מארגון "רודנים מאוחדים", אשמח לדעת מה הסימוכין והצידוק המוסריים לחוק זה. האופן הסלקטיבי והמפלה בו החוק מיושם מעלה אצל כל בר-דעת תהיות האם החוק בא לקדם ערכים של צדק ודמוקרטיה בעולם או האם הוא רק כלי שרת אצל בעלי הממון והכח לקידום מטרותיהם.

אתה צודק וצודק גם גדעון לוי במאמרו ב"הארץ" היום אלא שעל הצדק של שניכם כתב כבר יהודה עמיחי "מן המקום שבו אנחנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב". באותו ראיון אומרת יחימוביץ שמתווה קלינטון מקובל עליה ואם אתה לא מקבל אותו עברת מהצד של השמאל הציוני לשמאל הלא ציוני או הרדיקלי שזה כמובן לגיטימי אבל עקר לחלוטין מבחינה פוליטית. נכון שדבריה של יחימוביץ על ההתנחלויות מקוממים אבל היא לא חיה בעולם מושלם ולכן צריכה כנראה לשלם מחירים.

לכל אלה שתהו האם הגדה המערבית היא שטח כבוש.

המבחן לקביעה משפטית לגבי האם שטח מסוים הוא כבוש או לא הוא מבחן עובדתי – האם מדינה (נניח ישראל) רוכשת בעקבות סכסוך מזוין שליטה אפקטיבית בשטח שאיננו חלק משטחה הריבוני (נניח הגדה המערבית)? ברור שיש לישראל שליטה כזו בגדה המערבית, ולכן אין ספק שהשליטה הצבאית הישראלית בגדה היא כיבוש (אם להשתמש בביטוי החביב על ח"כ יחימוביץ' –"חד משמעית").

העמדה לפיה הגדה המערבית היא שטח שנתון תחת כיבוש צבאי מקובלת על כל העולם – הקהילה הבינלאומית, מלומדים בתחום המשפט הבינלאומי וגם ערכאות שיפוטיות כמו בית הדין הבינלאומי לצדק. אפילו בית המשפט הגבוה לצדק שלנו מכיר בעובדה שהגדה המערבית היא שטח שנמצא תחת "תפיסה לוחמתית" (כלומר, כיבוש). בג"ץ אמנם סירב לפסוק בשאלת חוקיות ההתנחלויות (הוא התחמק בקביעה שזו שאלה מדינית) אבל בהחלט הכיר בעובדה שבגדה חלים דיני הלחימה (דיני הכיבוש מהווים חלק מהמשפט ההומניטארי הבינלאומי). ואלה, מה לעשות, אוסרים על העברת אזרחי המדינה הכובשת אל השטח הכבוש. זאת במטרה למנוע בדיוק את מה שישראל ניסתה והצליחה לעשות במידה רבה בגדה המערבית: להביא לשינוי של קבע, דמוגרפי וגיאוגרפי, בשטח הכבוש.

השאלה מי שלט באיזור הזה קודם והאם המלחמה ב-67 היתה מוצדקת (שניים מהטיעונים שמביאות ממשלת ישראל ומועצת יש"ע כדי לנסות לשכנע את העולם שלמעשה שורר בגדה מצב אחר שהופך את מפעל ההתנחלות לחוקי) הן שאלות לא רלבנטיות לנושא המעמד המשפטי של הגדה המערבית. כיבוש יכול להיווצר בעקבות מלחמת הגנה מוצדקת ועדיין לענות על ההגדרה המשפטית של כיבוש ולחייב את הכוח הכובש בכל מיני מחויבויות (נניח, לא להעביר את אזרחיו לשטח הכבוש, סעיף 49 באמנת ג'נווה כמו שצוין כאן).

עידן, תודה על ההתייחסות. יכול להיות שאתה צודק, כמי שתומך בה כרגע (דגש על המלה הזו) אני מקווה שיתברר כי טעית. היתרון שלה בהשוואה לפרצוג ולעוד כמה הוא שהיא עדיין לא היתה בעמדת הנהגה וגם סרבה להיכנס לממשלת נתניהו. היא גם עשתה דבר או שניים לטובת העובדים. במציאות העגומה שלנו זה לא מעט ולכן היא ראויה לצ'אנס. אינני מסכים אתך שאיחוד החזית החברתית והמדינית יועיל לאלקטוראט הפוטנציאלי של השמאל אלא בדיוק להפך, יש היום אוכלוסיה גדולה מאוד שלא מסוגלת לשמוע שום דבר חיובי על ערבים/פלסטינאים וזכויותיהם (בין אם הם אזרחי ישראל ובין אם לאו) כי במשך שנים "תהליכי שלום" למיניהם נתפסו אצלם, ולא בלי סיבה, כמיזמים עקרים של אשכנזים החיים בבועה. כמובן שגם הפשעים והטעויות שעשה הצד השני לא הועילו. כך או כך, השיח הדומיננטי היום יצר אקלים רעיל כלפי הערבים והדרך היחידה לקרב את האוכלוסיה הגדולה הזו להבנת נזקי הכיבוש ותועבתו המוסרית איננה באמצעים אידאולוגיים והטפות מוסר אלא קודם כל בניקוי הרעלים ושינוי האווירה בפועל. את זה אפשר לעשות רק מעמדת השפעה פוליטית.

עידן, אני לא מבין על סמך מה אתה מבסס את קביעתך בנוגע לעיוורון שלי, אני לא זוכר שהאלקטוראט הזה היה אי פעם חלק מהשמאל, מאז שאני יכול לזכור אזרחי ישראל הערבים הצביעו תמיד בעד המפלגות "שלהם", לך אחורה ותראה שמספר המנדטים של המפלגות האלה לא משתנה באופן מהותי לאורך עשרות שנים. אני לא מאשים אותם, אני גם חושב שרוב האחריות לכך שלא נוצרה מסגרת פוליטית בה קיים שיתוף פעולה יהודי-ערבי אותנטי מוטלת בעיקר על היהודים (בעיקר, לא רק) אבל אני חלוק עליך באשר לדרך להביא לתיקון המצב הזה.

אליה ליבוביץ' מביע את אותה העמדה:
מצע של תנועת שמאל חדש צריך להכיל למעשה סעיף אחד בלבד: תוכנית להחזרת כל ההיאחזויות הישראליות בשטחים אל תחומי הקו הירוק.http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1220949.html
ואני תמה כיצד אפשר לכתוב זאת בעידן של הנשק תלול המסלול. להפריד בינינו לבין הפלסטינאים זה דבר אחד, להפוך את כל מישור החוף הבטן הרכה של ישראל לאיזור שיהיה בטווח של אלפי רקטות קסאם פשוטות זה משהו שהצבא יתנגד אליו בכל מקרה.
אלא אם כן צה"ל יחזיק בכל הביקעה, או שתהיה איזור מפורז, הרשות היא חלשה ושברירית מכדיי שזה יהיה ריאלי.
בהקשר של המחאה שגוססת – השיח כאן ימשיך להיות ביטחוני (מסולף) לעוד הרבה זמן, אבל זה לא שיש הרבה ברירה.

אירוני שיחימוביץ מאמצת את החד-נס של ז'בו, רק בהפוך… הרחבתי כאן http://aeyalgross.com/blog/?p=66156 (את ניתוח הסתירות בדבריה השארתי בעיקרן לך:))

לעידן: כתבתי בפירוש שהשאלה שלי היא אוף טופיק, ולא ציפיתי שתשחת את זמנך בדיון עליה, בטח לא בתגובות על פוסט שעוסק בנושא אחר. קיויתי שיש לך לינק לניתוח של החוקיות שתוכל לספק תוך זמן קצר וזה מה שביקשתי. אם אין לך זה לגיטימי לאמר אין לי ובזה נגמר הענין. אני בהחלט אשמח אם תחליט להתייחס לנושא הזה בהזדמנות אחרת, אבל זה כמובן ענינך.