Skip to content
4 בפברואר 2012 / עידן לנדו

בששון אלי קבר: אנתולוגיה קטנה

שר ההגנה האמריקני: ישראל תתקוף את איראן עד יוני
עלי חמינאי: ישראל תימחק מעל פני המפה

* * *

– מדוע פרצה המלחמה, לדעתך, מדוע?
– בגלל געגוע, הייתי אומר, בגלל געגוע.
– בגלל געגוע? רעיון מעניין. געגוע לְמה?
– געגוע למלחמה, הייתי אומר, געגוע למלחמה.

 (מתוך ראיון מתוסכל עם עורך עיתונוער, דוד אבידן)

* * *

* * *

הלילה הוא לוע של אקדח
שאל תוכו אנו מביטים
בקהות ובטמטום
אחרי שנורֵינו.

(מתוך עשרים ואחת שירים קצרים או האקדח, חזי לסקלי)

* * *

וכל זה? ומכאן אביט ואראה
מכתשים רחוקים מאחרַי שָם
נתנפצו שמשות מכתשים רחוקים
משוּחים אור שמשות שנעלמו
וכל זה ואין עוד דבר מן
המכתשים הרחוקים עד אלַי והכל
כבטרם כל יציר עד אלי וממני
והלאה שוב ריקוּת חדשה ללא
תִכלָה רק הבורות עוד לא
עשֵנים יבלעוני תהום אם
ארחיב צעד לפנַי אם אשכח
ואבקש להלך ולו עוד פעם
אחת לפנַי

(מתוך רציתי לכתוב שפתי ישנים, אמיר גלבע)

* * *

אנו רשאים לטעון ללא היסוס כי אין אירוע שייכשר לעורר מצוקה גופנית ונפשית ראשונה במעלה כקבורה בטרם מוות. הלחץ המוחץ את הריאות – אדיה המחניקים של האדמה הטחובה – מלבושי המוות הנדבקים לעור – חיבוקו הנוקשה של המעון הצר – שחור הלילה – הדממה המכסה כּיָם – נוכחותו הסמויה-מעין אך מוחשת של התולע המדביר – הדברים האלה, בלווית המחשבות על האוויר והדשא מעליך, וזכרם של חברים יקרים שיחושו להצלתך לו רק ייוודע להם גורלך, והידיעה כי גורל זה לא ייוודע להם לעולם – כי חלקך עם המתים ממש – מחשבות אלה, אני אומר, נושאות אל הלב, שעודנו מפעם, אימה אשר תרתיע גם את הנועז בדמיונות. אין אנו מכירים סבל שישווה לזה עלי אדמות – אין בכוחנו לשוות גם מחציתה של האימה הזאת בתחתיות השאול.

(מתוך קבורה בטרם-עת, אדגר אלן פו, תרגום: עודד וולקשטין)

* * *

* * *

הוי מתים עלובים, מה תעשו אם תצאו מן הקבר
תטפסו זה על זה, יתום על אביו,
ותצרו שרשרת שלדים מגוחכת, סולם עצמות
של אבות ובנים שראשו נעלם בשמים?
ואיך תנחמו זה את זה, כי כאשר יתָלה האב
בשתי ידיו בצוואר אביו, איך יאחז את בנו?

מי ינחם את מי? מי ישכב בחיק מי? המון פגרים
רעבי תנחומים יריבו על חיק?
ואיפה החיק? איפה בשר הצוואר? מי הריח פה
פעם ריח סבון רענן?

הוי מתים עלובים, כאן לא קליפורניה,
כאן קבר חשוך וזהו המוות!
על כן יעזוב בן את אביו ואמו
ואיש את אשתו ודָבק במותו.

(מתוך חיי המתים, חנוך לוין)

* * *

היום נודע לי שאני סוֹפָני.

לא סוּפי –
מסתפק במועט, מתמכר, מתנזר.

לא סַיִף –
להט מתהפך ומסנוור.

לא סֵיפָן –
שָני תמיר ומתקמר.

ולא סוּפה –
רוח גדולה, לבער ולטהר.

אלא סוֹפָני.
סוף אני.

(מתוך שירים (והדמיות) בעל כרחי, ט. כרמי)

 * * *

בעיר הזאת השעה תמיד שעה מוקדמת של שחר שכמעט לא עלה עדיין, השמים גונם אפור אחיד שאינו מתבהר כמעט לעולם, הרחובות ריקים, נקיים ודוממים, היכן שהוא נעה לאטה כנף של חלון שלא הודקה, היכן שהוא מתנפנפים קצותיה של יריעת בד שנפרשה על מעקה מרפסת בקומה אחרונה, היכן שהוא מתבדר קלות וילון בחלון פתוח, ומלבד זה אין כל תנועה.

(מתוך כתבים מן העיזבון, פרנץ קפקא, תרגום: אילנה המרמן)

* * *

* *  *

עוד באותו עניין: כאן, כאן וכאן.

34 תגובות

להגיב
  1. מוטי / פבר 4 2012 11:27

    אנתולוגיה קטנה ומעניינת ואפשר לומר הרבה על הבחירות שלך ,אבל אסתפק במועט.(יחסית:)
    נדמה לי ,שהיקום עצמו הוא כנראה סופני.אפשר לומר שזה יהיה עוד הרבה זמן למרות שגם הזמן הוא עניין מאוד יחסי.בני אדם,שזה אנחנו,יודעים,שהזמן הוא יחסי ושהזמן שלהם הוא גם קצר מאוד יחסית לזמן היחסי של הקיום והקיום.מבחינות מסוימות אכן כבר נורינו ואנו מביטים בלוע האקדח המעשן.הכוונה היא להביט אל תוך הריקות שאליה אתה נשאב.זאת מלאכה קשה מאוד ולא רבים יכולים לעמוד בה.גם קוהלת ידע את זה,גם בודהא ידע את זה,לכן היחס אל הזמן הוא מאוד אמביוולנטי.מצד אחד מבזבזים אותו על הבלים וקונפליקטים אינסופיים,מצד שני יודעים שהוא קצר אך מתאמצים להדחיק זאת ומוצאים תמיד זמן להיאבק זה בזה במקום לאהוב זה את זה.נדמה לי שעל זה אמר ברטולד ברכט פעם,שאנשים כדוגמתו של אלכסנדר מוקדון הם די עלובים,חייבים לכבוש את כל העולם,לא יכולים לנוח רגע בחיקה של אישה.במקום געגועים "לאישה",געגועים למלחמה.נדמה לי שזה מה שהוא אמר.בהקשר זה,העולם מלא מוקדוניפ קטנים וגדולים,הם נפוצים בכל מקום כמו הפריחה באביב וגורמים לעיתים לאלרגיות קשות לאנשים מסוימים.יש לפתח חוסן נגד אלרגיות,זה הדבר הראשון שניתן לעשות כדי להתבונן גם בזה מבלי לבזבז משאבים.
    בכל מקרה,אני כבר הבנתי שאתה טיפוס מאוד פסימי ואני מזהה את הפסימיות שלך משום שאני עצמי היייתי פסימי גדול בעבר.פסימיים בדרך כלל רואים את המציאות באופן יותר מדוייק מאלו האופטימיים,אבל נדמה לי שניתן להגיע אפילו לדיוק גדול יותר אם אתה הופך להיות פסימי שהתגבר על עצמו.איך אמר ניטשה(נדמה לי שהוא אמר זאת כך)האדם היא חיה שעליה להתגבר על עצמה.כיוון שלא כולם בכל זמן נתון יכולים להתגבר על עצמם,כיוון שזאת משימה אדירה,שרק בני אדם שיושבים ומתבוננים בשקט במחשבותיהם ורגשותיהם יודעים עד כמה קשה היא,אתה ואני והאחרים רואים את התוצאות במציאות וסובלים אותן(מלשון המילה סבל)על גבינו בין אם רצינו בהן ובין אם לאו.כלומר אי אפשר לדרוש שהמציאות תהיה מה שאנו רוצים.המציאות היא מה שהיא רוצה ומה שהמציאות רוצה בכל זמן נתון זה הדבר הצודק.אלו דברים של פסימי לשעבר,אם כי זה לא בהכרח אומר שאני אופטימי.אני דווקא מאוד פסימי בימים האחרונים,אבל אני יודע שזה יעבור,כמו שנאמר בשיר של מונטי פייטון ,אם אתה סבור שהחיים רקובים,זה סימן ששכחתה לשיר ולרקוד וכדומה…אז,כשלון השיר "בוא נרקוד עד אור הבוקר,בוא נשיר ממש עד השמיים…בוא לריו…..נשכח הכל בינתיים…."לא,לא,לא,שכחה לא באה בחשבון וגם לברזילאים יש את הבעיות שלהם,נצטרך לפלס את דרכנו באפילה בדיוק כמו קפקא עד שנגיע לאור.(אם נגיע.:)

  2. Ronit Hemyan / פבר 4 2012 11:56

    לא פסחת כאן על אף אחד משישים טעמי הגיהנום של האפוקליפסה (נדמה לי שיש שישים). בששון אלי קבר

  3. nina ramon / פבר 4 2012 14:31

    למי שלא מכיר את הסרט המצורף כאן בסוף – כשהרוח נושבת – ממליצה לראות, עד הסוף. אין תיאור עמוק יותר של המציאות ההזויה בה אנו נמצאים כעת, ובה אנו עלולים למצוא עצמנו בקרוב, עם הברקיהו שלכאורה מנהלים את המדינה.

  4. נטליה / פבר 4 2012 15:43

    We would therefore prevail, and suffer only modest and acceptable civilian casualties from their remaining force which would be badly damaged and uncoordinated

    no more than ten to twenty million killed, tops. Uh… depended on the breaks

  5. הילי / פבר 4 2012 23:53

    אני מכירה הרבה שנים ואוהבת את השיר של ט. כרמי

    אין ספק שתרמת לו נדבך חדש

    מה עושים?

  6. דרול / פבר 5 2012 01:27

    יפה.
    האמת ,יכולת לבחור הרבה קטעים אלחרים של לוין, אבל אני סבור שדווקא זה, ששכחתי מקיומו, הוא הכי קולע.
    זה לא אומר שלא צריך לתקוף את איראן, אבל כדאי לחכות עד שהבחירות יתקרבו.

  7. מיכל, רמת אביב / פבר 5 2012 01:33

    נפלא, עידן. פשוט נפלא! לשיר הנהדר של ט. כרמי התוודעתי באמצעותך לפני שנים וזו הזדמנות להודות לך שוב. על הכל.

  8. אלי / פבר 5 2012 03:03

    פעם ביובל לערך
    מתפרעת לה רוח ההסטוריה
    משנה כיוון
    מטיחה את מעריציה לביבי(י) רחובותיה
    ואוספת מאותם ביבים
    נבחרת של ליצנים (משופמים), עצלים, שבעים, חוטאים בעלי כרסים, בריונים עטופי כדורים
    כך סתם ולא מתוך קוניוקטורה הרת גורל, כי זו טבעה של כל רוח, של רוח ההיסטוריה
    כמו רוחו הרעה של חולה רוח

    לקול שירת הבולבולים מרקידה
    רוח ההסטוריה עדת מעריצים שמקרקשת בעלים ובזרדים מיובשים לכל גרעפס, נאד, וריר נוטף
    של ליצן בעל כרס, חוטא עטוף כדורי רובה או שבע עצל שמשלשל ביצי קוויאר
    מארובה שותתת דם
    באותה התרגשות ילדית מלאת משובה היא תקיש בתופי דוד אדירים
    ותרעיד ערים עשנות בריקודי וואלס אירופאים בלתי אופנתיים

    פעם ביובל, לא יותר כאילו היכה בה הרוח
    מתפרעת לה רוח ההיסטוריה
    ועד שהגל או מלאך גרמני אחר
    תופס בזרועה ונוזף בה בחן, מטיף לה מוסר ממסמר אותה למקומה
    אין לרוח מנוחה
    לרוח ההסטוריה שאולי הפעם פשוט הכה בה הברק

  9. חנה בית הלחמי / פבר 5 2012 08:15

    מקבץ מצויין. חסרים לי כאן ברכט ועמיחי. נשים לא באמת כותבות על מלחמה. מי כן? אולי שימבורסקה ז"ל. גרמת לי לחפש 🙂

  10. נטליה / פבר 5 2012 12:46

    אולי זה לא קשור כל כך לפוסט, בהיותו פואטי, אבל הששון הזה הוא לא רק שלנו, המגיעים אל פתחי קבר, אלא למעשה של כל העולם שמסביבנו, שישוש עימנו אלי קברנו, וישאר כמובן מחוצה לו, כמו האלמנות/אלמנים של לוין. שימו לב לששון הכלל עולמי! כולם, אבל כולם, מרוויחים מהתקפה ישראלית באירן: האמריקאים, ששכנענו אותם שצריך לתקוף וישמחו לא לעשות את זה בעצמם אחרי אפגניסטן-עירק, מדינות אירופה, שגם הן חשות מאויימות ואיזה יופי אם אנחנו "נעשה עבורן את העבודה", נסיכויות הנפט במפרץ, שהן המאויימות העיקריות אולי מהגרעין האירני, ולפי הדיווחים ב-NBC יאפשרו למטוסי צה"ל לתדלק בשטחן, המנהיגות הישראלית כמובן, שבשבילה כל התרחשות שאנלוגית לשואה משמעה רווח פוליטי נטו, ולמעשה זוהי התרחשות מהבהבת עבורה, כל חמש שנים אפשר לעשות את זה! הגרעין לא יחוסל עד תומו אף פעם! חלום רטוב לכל מנהיג ישראלי, שלא לדבר על המלחמה שתיווצר, שמיד מקהה כל מחלוקת פוליטית זעירה, ואפילו אירן תרוויח מתקיפה כזו – היא תוצג כקורבן שלא עשה דבר, ישראל תוצג כתוקפנית, ובצדק. החיזבאללה כמובן ישמח לנסות שוב את טיליו השונים על הגליל העליון, התחתון, המזרחי, המערבי, ואולי אף הדרומי. בקיצור, כל העולם כולו, על בעליו, נשותיו, וטפיו, מרוויח מהתקיפה הזאת. וכל זה, עוד לפני שדיברנו על הריגוש הזה של מלחמה נוספת, ספקטקל כלל עולמי שישודר ביו-טיוב ויספק לרבים בעולם המערבי והערבי איזושהי איוושה מצמררת-מרנינה של משהו שקורה בעולם המשעמם (לא משעמם בכלל, אבל אולי ייראה משעמם ליד מה שעומד לקרות, לכו תדעו). לסיום – אפילו הפריפריה-שונאת-גוש-דן בישראל תשמח אם המרכז "יחטוף קצת", כי הוא לא תמיד מה מבין "מה שעובר עלינו" באשקלון-שדרות-אשדוד-וכו'.

    בקיצור, חברות וחברים, אני מקווה שהוכחתי מתמטית אנליטית וגיאוגרפית שאין מנוס. יותר מדי אנשים בעולם ירוויחו מתקפיה ישראלית באירן. אז נסו לחייך. במותנו נצווה לעולם קצת נחת. גם זה משהו.

  11. עידן לנדו / פבר 5 2012 13:03

    נטליה, שכחת את הטייקונים, שסוף סוף תרד להם המחאה החברתית מעורק הצוואר, ובמיוחד (!) טייקוני הגז, שירוויחו הון עתק מן המשבר הגלובלי בשוק הנפט שיתחולל בעקבות תקיפה באיראן.

    תודה לכל המבועתים. אנא המשיכו להיות מבועתים ולהפיץ את האימה הזוחלת בגרונכם לכל עבר, למען יפסיק הדיון הציבורי בנושא להיות כה-סטרילי ומנותק, כאילו לא מדובר כאן בבשר ועצמות ומוח וקרביים, שרוצים כולם להישאר מחוברים.

  12. נועם א"ס / פבר 5 2012 15:21

    מפת הבסיסים האמריקאים סביב הרפובליקה המוסלמית המרושעת של האיראן, סכנת האנושות וציר הרשע, כאן:

    אני סבור שכל הרעש סביב תקיפת איראן, אם תתבצע לבסוף או לא, נועד כהסחת דעת לתוכנית הממשלה לספח את שיטחי C לישראל, תוך דחיקת כמה שיותר מתושביו הכפריים של אזור C מחוץ לתחומיו, כפי שניכר במבצע רחב ההיקף של פינויים והריסות בדרום הר חברון, בעוטף ירושלים, בבקעת הירדן ועוד, שהולך וגדל במימדיו ובקצב שלו מחודש לחודש.

  13. דרור בל"ד / פבר 5 2012 15:27

    אורי אבנרי, נובמבר 2011: "נו טוב, בואו ונהיה רציניים לרגע. ישראל לא תתקוף באיראן. נקודה. יש שיחשבו שאני מרחיק לכת. האם לא כדאי שאוסיף לפחות "אולי" או "קרוב לוודאי"?. לא. לא אוסיף דבר. אני קובע נחרצות: "ישראל לא תתקוף באיראן".". מתוך: "תחזיקו אותי", גוש שלום
    http://on-the-left-side.org.il/?p=1478

    חיים ברעם, 3 בפברואר, 2012: "בשל העיסוק הקדחתני בפרשיות זניחות יחסית חמקו מאיתנו כל הנושאים האמיתיים והחשובים שהגיעו לאחרונה להַבְשָׁלָה קריטית ממש. במקום לספר לקוראים, לצופים ולמאזינים שנתניהו סוחט את ארצות הברית ואת אירופה באיומים שאם לא ייכנעו לתכתיביו הוא יתקוף מיד את איראן, קיבלנו את הטלפון הנייד של אשל שצילם או לא צילם". מתוך: "שעשועי חורף", הגדה השמאלית
    http://hagada.org.il/2012/02/03/%D7%A9%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/

    מדברי שני אנשים חכמים אלו, מהכרותינו את הנפשות הפועלות במה שמכונה משרד הבטחון, מהבנתינו את מניעיהם הצרים של עמוס הראל, אבי יששכרוף וחברם החדש והממושמע גילי כהן – המכונים בשיח הציוני 'כתבינו לענייני בטחון' – ניתן להסיק כי מעבר לריבים המתוקשרים בין פושע המלחמה אשכנזי לבין ארכי פושע המלחמה ברק לגבי זהות הרמטכל החדש, בין פושע המלחמה דגן לבין מי שרצה שיחליף אותו בתפקיד אך כן\לא הסתייע, בין ראש השב"כ הקודם לבין זה הנוכחי, בין זהות ראש חיל האוויר הציוני הרצוי, בין ריבים אלו, בניגוד לשמועות חסרות האחריות שמפיצים 'כתבינו', לא עומדות תמיכתו או אי תמיכתו של פושע מלחמה זה או אחר בתקיפה באיראן, אלא מאבקי כוח ואגו חסרי אחריות המתוארת בפי עיתונאי החצר ארי שביט כ"דינמיקה של הראיון". (ראיון שערך עם מאיר דגן).

    בניגוד לפושעי מלחמה אלו, אשר רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית משמשת להם מטרה בפני עצמה, לא אמצעי, בוחר נתניהו – שאינו פושע מלחמה – להשתמש באיומים אלו כאמצעי ע"מ לקדם את מטרתו האמיתית: כניעת ארה"ב ואירופה לתכתיביו.

    נ.ב.
    מקבץ מצויין. חסרים בתגובתי כאן מניעיהם של פושעת המלחמה לבני ושל פושע המלחמה מופז. נשים לא באמת כותבות על מלחמה, אך לא מהססות לפתוח בלוגים בענייני פוליטיקה, חברה, תרבות וסביבה, לפרסם בהם מכתבי תמיכה במפלגת קדימה ולצנזר תגובות המודיעות להן כי פושעת המלחמה לבני הינה פושעת מלחמה. לכל מי שחיפשה ולא מצאה, הנה שיר שכתבה פושעת המלחמה ציפי לבני על מלחמות בכלל ועל הטבח בעזה בפרט:

    נפלא,
    נפלא, נפלא,
    נפלא
    (צריך להגביר את הווליום כדי לשמוע את יללת התן של פושע המלחמה שאול מופז במרחקים, את שריקת הרוחות של פושע המלחמה אבי דיכטר ואת כנף המטוס הנרעד של פושע המלחמה דן חלוץ)

  14. עידן לנדו / פבר 5 2012 15:45

    נועם, בנקודה זו בחיי, ואני מדגיש את המילה "חיי", לא כל כך אכפת לי אם הטיל שיפצפץ אותי יהיה תוצאה של אסטרטגיה מושכלת, הסחת דעת, או סתם טעות באיכון. אני מבקש רק לעשות את כל מה שניתן כדי למנוע את המפגש בין הטיל לבין הגוף שלי.

    ועל שטח סי – כתבתי גם כתבתי, ועוד אכתוב.

  15. נטליה / פבר 5 2012 16:02

    דרור בל"ד, הלוואי שאתה צודק (ממניעים אגואיסטיים לחלוטין), אבל אני לא מבינה מה הם תכתיביו של נתניהו – אתה מתכוון לפלסטינים?

  16. נועם א"ס / פבר 5 2012 16:10

    עידן, אתה כמובן צודק ומן הסתם אני חולק את חיבתך לגוף שלך (ובמקרה שלי – לגוף שלי) במצבם הנוכחי. עם זאת, רגע לפני שהקלפים אכן נטרפים, אולי, (אני שומר לעצמי את זכות הספק – בעיקר בנחישות התגובה האיראנית דווקא) , אני מוצא לנכון להצביע על הקטסטרופה האפשרית כחלק מאסטרטגיה עולמית רחבה-רחבה, בעלת מסורת אידיאולוגית ארוכה וגרף התקדמות מתמיד על ציר הזמן, כולל התפקיד של מדינת ישראל והפוליטיקה הפנימית שלה במערך הכוחות הזה – ולו רק לטובת הקהילה הענפה והשלווה של 20,000 היהודים האיראנים, שיזכרו למה, ממי ולטובת מי כל הצרה הזאת באה עליהם.

    צילום של אחד היהודים הללו מופיע בסדרת התמונות הנהדרת הזאת מתוך איראן, שיכולה לשמש מעין ליווי וויזואלי הולם למיני-אנתולוגיה היפה שערכת למעננו: http://www.theatlantic.com/infocus/2012/01/a-view-inside-iran/100219/

  17. יניב מאיר / פבר 5 2012 17:40

    לנטליה:
    רוסיה, מדינות ערב ואפילו איראן ירוויחו מתקיפה ישראלית – מחירי הנפט ירקיעו שחקים והזעם של האביב הערבי יתועל נגד ישראל. אבל ארה"ב ואירופה לא ירוויחו מעליית מחירי הנפט ומכך שיצטרכו להלך בין הטיפות הדיפלומטיות של תמיכה מאוד מסויגת בישראל מול ביקורת בינ"ל קשה.
    ובישראל, נראה לי שגם הפריפריה תחטוף, לא רק מרכז הארץ. ומתקפה לא תעודד השקעות בארץ, אז לא בטוח שהטייקונים יהיו מרוצים. מה שבטוח, התקשורת תהיה מרוצה – יהיה הרבה רייטינג.

  18. יניב מאיר / פבר 5 2012 17:47

    לנועם א"ס:
    הממשלה מספחת בפועל את שטחי C, גם אם לא דה יורה, והעולם לא עושה כלום. למה צריך להסיח את דעתו?
    להיפך, דווקא ההתקפה על איראן, אם תיצור קטסטרופה אמיתית וישראל תצטרך לבקש את תמיכת ארה"ב ואירופה, "עלולה" לסכן באמת את מפעל ההתנחלויות והכיבוש, כי אולי לראשונה יציבו בפנינו תנאים.
    מהבחינה הזאת, באמת לא ברור למה הימין תומך בגדול במתקפה, שעלולה לשנות באמת את הסטטוס קוו ולהכריח את ישראל לסגת. הסטטוס קוו הוא מה שעובד לטובתם. אבל כנראה שאינסטינקט ה"בואו נפציץ" ו-"שואה שואה" חזק מהם.
    על ההשפעה של השואה על נתניהו בקבלת ההחלטה כתבתי בפוסט האחרון שלי.

  19. יניב מאיר / פבר 5 2012 18:10

    לדרור בל"ד:
    עצם ההדלפות האמריקניות, כמו זו מסוף השבוע האחרון של פאנטה, מעיד שהאמריקנים חוששים באמת מפעולה חד-צדדית ישראלית. קראתי את המאמר של אבנרי, שאני מאוד מעריך, והוא מאוד משכנע. אבל נראה שחל שינוי בסביבות דצמבר (המאמר נכתב בנובמבר) גם בעמדה האמריקנית וגם בדחיפות הישראלית.

  20. דרור בל"ד / פבר 6 2012 00:08

    ליניב מאיר, לנטליה ולנועם א"ס.

    ליניב – קראתי את תגובותיך כאן ואני חייב לומר לך שמשהו צורם לי בהן. כל תגובותיך עוסקות באינטרסים או בעמדות של מדינות. כאן (בפוסט הזה) מדובר בראש ובראשונה על קטסטרופה הומניטרית ממעלה ראשונה ועל הצורך הנואש למנוע אותה, כמו גם (אולי) על הייאוש שנובע מההכרה כי דבר זה אינו בידינו.
    חובתינו לזכור (ולהזכיר לאחרים) כי קיים ניגוד גמור בין האינטרסים של המשטרים ושל כוחות השוק השולטים בהם (להלן: ארגוני טרור. טרור כלכלי, מדיני ואחר) לבין העמים, האומות והלאומים השונים, תושבי\אזרחי מדינות אלו.

    ההדלפות האמריקניות אינן הדלפות אמריקניות אלא הדלפות של צמרת המשטר הציוני. את זה לא אני אמרתי, את זה אמרה הגב' מירי רגב, היום בהכל דיבורים – ירון דקל. הצבא הציוני לא יצא להתקפה באיראן ללא אישור המשטר האמריקני, וכל העלאות הטונים בתקשורת האמריקנית והציונית הינן חלק מאסטרטגיית "תחזיקו אותי" עליה כתב אורי אבנרי. קשה לי לקבל את עמדתך כי האמריקנים חוששים באמת מפעולה חד-צדדית ישראלית. גם האפשרות שישראל [במקרה של קטסטרופה] תצטרך לבקש את תמיכת ארה"ב ואירופה, ומכאן "עלולה" לסכן באמת את מפעל ההתנחלויות והכיבוש, נראית לי קלושה. בהנחה כי כולנו מסכימים שרק אינטרסים כלכליים מנחים את שיקוליהם של ארגוני הטרור הכלכלי, אפשר לומר כי החשש מפני עליית מחירי הנפט והחשש מפני ירידת ערך של תעשיית המלחמה הוא המניע העיקרי של כוחות השוק בכל התערבות שהיא בכל מקום שהוא. כשיוחלט כי רק מלחמה כוללת – זו משמעותה של מה שמכונה בתקשורת הציונית תקיפה באירן (ועל הסחת הדעת וזריית החול בעיניים יישפטו אבי יששכרוף ועמוס הראל בהאג) – תוציא את העולם המערבי מהמשבר הכלכלי (כפי שקרה בעבר) תתקיים תקיפה באיראן\מלחמה כוללת\קטסטרופה הומניטרית. עד אז, כמו ב63 השנים האחרונות, נשמע גינויים רפים ונחזה בהטלות וטו הדדיות של המעורבים בקרבות השליטה על הנפט ועל שוק הנשק (ראה רצח העם בדארפור, ראה סוריה). אכן disgusting

    "if you need to shoot shoot, don't talk " – מנחם בגין, מתוך תעמולת בחירות לליכוד, 1981

    לנטליה – תכתיביו של נתניהו פורטו בצורה מדוייקת ומפחידה עד אימה בתגובתו של נועם א"ס בארץ האמורי. מבול התגובות שם (כמו גם התקפי החרדה בזמן קריאת התגובה) גרמו לי להתעצל מלחפש את הקישור. יתכבד הוא ויעתיק את תגובתו החשובה גם לכאן. לי לא נותר אלא לשמור על אופטימיות זהירה ולצטט את תגובתו הלא מצונזרת של שר הפנים בממשלת חמאס פתחי חמאד לביקורת הספרותית לשירו של המשורר האירני עלי חמינאי – "פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות", 13 אוגוסט 2011: "סופה של ישראל יבוא עוד 12 שנה. ישראל תקרוס ותיעלם מהמפה עוד 12 שנה. ישראל לא תצליח לפתור את המשברים הפנימיים שלה, ואלו יביאו בסופו של דבר לקריסה של החברה הציונית. אנו כפלסטינים, ערבים ומוסלמים רק הולכים ומתגברים והיהודים הולכים ומתמעטים. מדינת ישראל תיהרס. אנו עובדים יומם וליל כדי להגיע לרגע הזה".

  21. עדו / פבר 6 2012 09:57

    הנה תרחיש דמיוני: ישראל תוקפת את איראן, ההתקפה מצליחה . פורצת סערה בעולם המוסלמי ופקיסטן, תחת לחץ פנימי כבד, מוסרת לאיראן חמש פצצות אטום במתנה.
    השאלה שלי היא: האם המנהיגים שלנו באמת לא חשבו על האפשרות הזאת ששלפתי הרגע מהמותן? אני פשוט רוצה לקוות שבאמת מדובר בבלון אויר חם שנועד להרתיע.

  22. נטליה / פבר 6 2012 10:38

    זה רעיון מצויין עדו! צריך להתחיל להריץ אותו. לצאת בקפמיין לממשלת פקיסטן. מכתב האזרחים הראשון, נקרא לזה.

    הפוסט עיבה את כותרת הבלוג, אין ספק.

  23. נטליה / פבר 6 2012 10:43

    דרור, אני חושבת שאתה קצת אופטימי לגבי האג. או שהאג היא מטאפורה למוסר?

  24. יניב מאיר / פבר 6 2012 10:57

    דרור,
    לא אני פתחתי בשיח האינטרסים של המדינות והכלכלות (שאכן מנוגד לאינטרסים של האזרחים), אלא פשוט תיקנתי את הרשמים של נטליה, נועם ושלך לגבי האינטרסים האלה. אני בהחלט שותף לייאוש וגם לחרדה. אבל בשביל לנסות ולחזות את המאורעות העתידיים, אין מנוס מניתוח האינטרסים הללו.

    כרגע הסטטוס קוו הוא שמגן על האינטרסים הכלכליים האמריקנים ומשמר את הזדהות המערב עם "ערכיה" המערביים של ישראל (עוד לא נפל שם האסימון לגבי זה, אבל ייתכן שההזדהות איתנו נובעת יותר מחוסר ההזדהות עם המשטרים הערבים). אם הסטטוס קוו יופר, בוודאי אם ישראל תפר אותו, ואם תתחולל קטסטרופה אנושית וכלכלית, הדבר יחייב הסדרים חדשים, כי הכיבוש לא מוסיף יציבות למזה"ת, ויציבות דרושה כדי לשרת את האינטרסים הכלכליים. מצד שני, כמובן שבתסריט "רגיל" של עוד מלחמה (כמו לבנון השניה), נשמע את הגינויים הרפים ושום דבר לא יזוז.

    ההדלפה לגבי הערכת פאנטה שישראל תתקוף היא אמריקנית – אני לא יודע איך היא יכולה להיות ישראלית. הפרשנות שזה אותו "תחזיקו אותי" מפורסם היא רק אפשרות אחת. אפשרות אחרת היא שמשהו השתנה לאחרונה. ואכן, בדצמבר חל שינוי מסוים בעמדה האמריקנית לגבי איראן, שינוי שמקרב אותנו לתקיפה. ההסלמה האחרונה בסנקציות, בפעולות החשאיות באיראן ובהתבטאויות הבכירים הישראלים והאמריקנים מובילה אותנו קרוב יותר למלחמה, לא רחוק יותר. כתבתי על זה פוסט מאוד מפורט ומנומק – אני מציע שתקרא אותו ונמשיך שם את הדיון, אם אתה חפץ בכך. אני לא רוצה לבזות את הדיון בפוסט הזה, שכפי שאמרת בצדק רב, דן באינטרסים של העמים ולא של ממשלותיהם.

  25. נועם א"ס / פבר 7 2012 10:34

    זהו אכן כבוד בשבילי להיכלל ברשימת מקורותיו של דרור בל"ד, ואני מתכבד להכניס כאן קישור המוביל ישירות לתגובה שלי באמורי (הארוכה מאוד, בצורת דיאלוג בן 5 תגובות ביני לבין אסף אורון, לכן לא אעתיק את כולה לכאן) – http://haemori.wordpress.com/2012/01/23/truth-2/#comment-9921

    אני מצר על כך שאני מוסיף להסית את הדיון מתוכנו ורוחו של הפוסט המקורי של עידן, ועם זאת חשוב לעמוד על משמעותו של השלמתו האפשרית של הסיפוח דה-פקטו של אזור C לסיפוח דה-יורה, הבדל שעולה מתגובותיו של יניב מאיר כחסר חשיבות מעשית רחבה בפני עצמו. הנחה זו עולה בקנה אחד עם עקרונות הניתוח של עידן את המצבים הפוליטיים השונים עליהם הוא כותב, והדגש החשוב והצודק על המציאות בשטח כיסוד שעליו יש לכונן תמיד את אופן ההתייחסות, בניגוד לפורמליקה ריקה מתוכן ממשי (- "החוק" וכן הלאה) שלרוב משמשת רק לשם הסתרת המצב האמיתי. אולם בשולי מרחבי ההתרחשויות הממשיות בשטח, היבטים פורמאליים משמשים, בעזרת ניהול נכון, לשנות את המציאות הממשית בשטח *באופן שלא ניתן לחזור ממנו*. בניהול נכון, סיפוח דה-יורה של אזור C יכול להוות מקרה מובהק כזה. זו תמצית התרחיש האפשרי שמפורט באריכות בקישור: שטחי C בגדה מהווים 60 אחוז משטחה הכולל, וכיום מאוכלסים בכ-70 אחוז יהודים ו-30 אחוז פלסטינים, המונים, מספרית, בין כ-70 אלף ל-150 אלף נפש בלבד, תלוי את מי שואלים. כך, "עשרות אלפי כפריים מקבלים אזרחות ישראלית, הערים הפלסטיניות מוכנסות לכתר/סגר ועוברות עזתיזציה, ו-וו'אלה: התשתית ל-40 שנות השלב הבא של הכיבוש מוכנה. מתישהו ממש בחצי השנה האחרונה עמישראל בהמוניו התעורר סופית לקץ אופציית שתי המדינות ("ידנו מושטת לשלום"), ועם הטיעון הרלוונטי היחיד שנשאר – הקושאן התנכ"י – החליט: מדינה אחת – בתנאים שלנו. זה נשמע לי דימיוני, אבל הסימנים מראים שהשלב המכריע בתהליך הזה מתוכנן להתממש בשנה הקרובה (פריסה של צה"ל לאורך גבולות אזור C וכיתור הערים)". המשך הדברים מצביע על התזמון המושלם למהלך כזה בעת הנוכחית, עם איראן, עירק ומצרים פחות או יותר משותקות, וכך – "אם התהליך הזה של סיפוח הגדה מינוס בנטוסטאנים ייושם בהצלחה, קשה לי לראות איזשהו סיכוי מהנקודה הזאת למאבק הפלסטיני בכללותו: חזרה להתנגדות אלימה תהיה התאבדות, התנגדות לא אלימה תהיה חסרת ערך, מהלכים דיפלומטיים יהיו מגוחכים. הדבר היחיד שיישאר לשניים וחצי המליונים שבתוך הערים הוא לחכות ולראות איך הממשל הישראלי מתכוון לטפל ב"בעייה" שעצם הקיום שלהם מסמן, שמן הסתם ייתאפיין בניווט מדוד בין גירושים וטפטוף החוצה מגבולות הארץ של פרטים שונים לבין מישמוע הגורמים הנצורים בתוך הערים תמורת אפשרויות עבודה אצל הלנד-לורדים היהודים, משני צידי הקו הירוק האנכרוניסטי, עד שיבינו את מקומם וכו'. […] אם המהלך הזה אכן יתרחש בערך בצורה הזאת, הרי שאופיו הלאומי של "הסכסוך" כבר עבר בהצלחה למאפייניה של מלחמת כנופיות גרידא, שבה נתניהו ודניאלה ווייס עושים לפלסטינים (ולנו) בית ספר, ואני לא רואה שום עדות לרצון בקרב האוכלוסיה היהודית בין הירדן לים ב"דמוקרטיה" אם משמעות המילה היא סיכונם של סיכויי ההצלחה במלחמת הכנופיות הזו."

    תוספת קטנה לדברים: אזכור נוסף של אפשרות הסיפוח של אזור C, וסימן להשתרשות מתרחבת של הסכמה או בחינה חיובית של האפשרות הזאת, הופיע לאחרונה במקום לא שגרתי: באתר J14 של תנועת מחאת הקיץ פרסם מרדכי אשר, מתנחל איש קדומים, כתב קריאה לאיחוד על בסיס הדברות בין אנשי המחאה לבין "הכתומים" – המתנחלים ואנשי הציונות הדתית. המאמר סחף אחריו שובל של תגובות, מרביתן תוקפניות, אולם מרדכי אשר בעצמו באחת מתגובותיו למגיבים הכניס בקטנה את רעיון הסיפוח כפיתרון מעשי ומתקבל על הדעת למחלוקות, אשר לא זכתה לתשומת לב ולהתייחסות – http://j14.org.il/articles/16259 (אין אפשרות לקשר ישירות לתגובה עצמה, היא מופיעה בסוף השרשור המתחיל מתגובתו של איתי נבו, בערך באמצע הדף). סיפוח אזור C נידון גם בבלוג האישי של מרדכי אשר, והמעניין בהקשר הזה הוא האופן שבו הסיפוח מופיע כבסיס ישים ו"הגיוני" למחלוקות הפנים-יהודיות. כבר ראינו איך הצלחות של קמפיינים כאלה מתחילות מאוד בקטן. בעיקר צריך את התנאים הנכונים. לזה מצטרף גם הפטנט הייחודי של "פלסטינים תושבי ישראל בעלי אזרחות ירדנית" ששומעים יותר ויותר בכל מיני מקומות.

    שני דברים אחרונים, בקצרה, בתגובה לתיקוניו של יניב מאיר בנוגע לתקיפת איראן: 1. ככלל, בין משבר נפט בטווח הישיר והמיידי לבין השתלטות בפועל על מאגרי הנפט (המצטמצמים…) במזה"ת – אין ספק היכן האינטרסים של מובלי המדיניות העולמית נמצאים, וזאת בתואם מושלם עם מאה+ שנה של מדיניות עקבית כזאת. מפת הבסיסים האמריקאים סביב איראן שקישרתי אליה בתגובה הראשונה שלי לפוסט היא רק עוד פריז-פריים משנת 2012 מתוך סרט ארוך-ארוך.
    2. מלחמה כוללת, בין מעצמתית, תהווה את התנאים המושלמים, החלומיים, לנתניהו, אהוד ברק ודניאלה וויס לעשות ככול העולה על רוחם במישור המקומי, ללא העקבה היחידה שכרגע מגבילה אותם – כללי הנימוס של הדיפלומטיה הבינלאומית בזמן שתיית התה של ארבע אחר הצהריים. יש לשים לב גם: אילו *אופציות אחרות* יש לממשלת הימין הנוכחית שנבחרה ע"י תומכיה במפורש על מנת למלא מטרות לאומיות-ימניות? (רמז: אין לה, וגם הזמן להשתהות מפעולה הולך ואוזל). המטרה העליונה של פעילותה חייבת להיות יצירת התנאים האופטימליים וניצולן של הזדמנויות יחידאיות שנקרות בדרכה לשם ביצועה המוצלח של מדיניות מוצהרת וברורה. עם קצת מזל ייווצרו התנאים "לסיים את מה שלא גמרנו ב-1948". לא יכול להיות ספק שיש אנשים בלשכת ראש הממשלה ובמטכ"ל שהוגים בתרחישים האלו בקול רם.

    מצטער לקבור את הפוסט תחת השיח הזה. חיכיתי והיה נראה שהדחף הפיוטי של המגיבים הגיע למיצויו. תודה על הפוסט ועל הבמה.

  26. יניב מאיר / פבר 7 2012 13:14

    נועם,
    אני לא חולק על שום דבר שכתבת.
    מלחמה בסדר גודל עולמי של המעצמות נגד איראן אכן תאפשר לישראל לעשות ככל העולה על רוחה, לרבות סיפוח דה יורה וטרנספר. מלחמות בסדר גודל עולמי אכן מאפשרות הרבה זוועות, ונראה לי שלא צריך להביא דוגמאות. יחד עם זאת, אני לא חושב שזה התסריט שלפנינו, כי מלחמה כזו צריכה לקחת בחשבון את רוסיה וסין, שנוטות להזדהות עם איראן, ואולי אף את צפון קוריאה ואת פקיסטאן הגרעיניות. אולי אני נאיבי, אבל נראה לי שמדינות המערב והטייקונים השולטים בהם יתקשו לגייס את תמיכת עמיהם (שעברו מלחמות זוועתיות בעברם) למלחמה כזו, וסביר בעיניי יותר להשקיע משאבים בחיפוש מקורות אנרגיה חלופיים או צמצום מבוקר של הצריכה.
    התסריט שאני דיברתי עליו הוא תסריט של מלחמה מוגבלת, שישראל יוזמת – דבר שנראה שמתקרב, עם כל ההסתייגויות. הפוסט האחרון שלי עוסק בנושא ביסודיות, וגם אני לא יכול לעשות קופי פייסט של כולו לפה. בתסריט כזה, ובהנחה שישראל תצטרך נואשות סיוע דיפלומטי וצבאי מארה"ב, אז ייתכן מאוד שיהיה לזה מחיר מדיני. יכול להיות שזה יהיה המחיר ה"רגיל": דיבורים בעלמא על חידוש תהליך השלום. אבל יכול להיות שזה יהיה מחיר אמיתי, לפי מודל מלחמת יום הכיפורים, שהביאה להסכם השלום עם מצרים בזכות לחץ תקיף של קיסינג'ר.
    הערה אחרונה לגבי סיפוח דה-פקטו מול דה-יורה. כל מפעל הכיבוש הצליח להתקיים על סמך ההנחות שהוא זמני. מאז תחילת אוסלו, ישראל קיבלה למעשה 20 שנים נוספות של "זמניות". כשלון תהליך השלום והתפכחות העולם לגבי כוונותיה האמיתיות של ישראל מביאים אט-אט להכרתו שישראל בדרך לדרום אפריקה. סיפוח דה-יורה יחיש את התהליך הזה (אם הוא לא נעשה תוך כדי מלחמה בסדר גודל עולמי), ולכן הוא מנוגד לאינטרסים של המתנחלים ומייצגיהם. זה ייקח זמן, אבל ככל שמעטפת הזמניות תיסדק, כך נלך ונוחרם ונבודד יותר ויותר.

  27. דרור בל"ד / פבר 7 2012 15:39

    עוד ליניב מאיר ולשאר אזרחים מודאגים, אבל לא מודאגים מספיק.

    את תסריט הבלהות של נועם א"ס ניסחה אילת מעוז במאמר מכונן "עזה תחילה" עוד באוקטובר 2009
    http://www.haokets.org/2009/10/25/%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94/

    על חששם המוצדק של הפלסטינים מטרנספר נוסף הרחבתי בתגובתי השנייה כאן
    http://www.haokets.org/2011/12/21/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/
    ואוסיף עוד כי בתחילת 2010 פורסמה ידיעה בקול ישראל על תרגול של אחד מהגורמים הציוניים לביצוע טרנספר במקרה של מלחמה (ההקלטה הופיעה בזמנו באתר 'כיבוש' אך לא מצאתי אותה נכון לעכשיו).

    הטעות הקריטית לדעתי בהסקת מסקנותיך היא הנחתך כי תסריט המלחמה המוגבלת הוא הסביר כאן. כל מי שעיניו בראשו, כולל פושע המלחמה מתן וילנאי, סבור אחרת. לטעמי נתניהו (כמו גם בני בגין ודן מרידור) חושש ומהסס לפעול רק מסיבה זו, בעוד המתלהמים (עמוס הראל, אבי יששכרוף, פרשני ערוץ 10 ו2, ארכי פושע המלחמה אהוד ברק) מגבירים את ווליום המוסיקה הקלאסית. אותו עמוס הראל מתאר בידיעה משנת 2010 (אותה לא מצאתי) דיון בקומה ה14 (או אולי בקומה ה31 במגדל אחר) לגבי מס' ההרוגים אותו "מסוגלת" ישראל לספוג. לא זוכר מי אמר מה, אך זכור לי היטב המס' 25000 (עשרים וחמישה אלף) הרוגים כמס' המכונה סביר בשיח הציוני. אסתפק בענר שלו:
    "ניסיונותיו של שר הביטחון לגמד את נזקי המלחמה היזומה שהוא מתכנן בימים אלה אינם משכנעים. יש להודות לראש המוסד לשעבר מאיר דגן על אזהרותיו מפני מתקפה ישראלית באיראן, מגבלותיה וסכנותיה. לדעתו שותפים בכירים רבים בישראל, וכן שר ההגנה האמריקאי ליאון פאנטה. מתקפה ישראלית לא תחסל את הגרעין האיראני ורק תגביר את המוטיווציה להשתמש בו. מצמרר במיוחד הוא הטיעון שפיצוץ גרעיני "קטן" בתל אביב, בנוסח הירושימה או נגסקי, ניתן להכלה: בסך הכל 30 אלף הרוגים (בגל הראשון), פחות מחצי אחוז מאוכלוסיית המדינה. 99.6% יישארו בחיים. רוב מוחץ. הרוב קובע". (מתוך: אם לא תהיה תל אביב, הארץ)
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1588071
    וראו גם כאן באותו נושא
    "הטרגדיה של ברק, הטרגדיה שלנו" – ענר שלו
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1565619

    גם אתר J14 נכבש ע"י כוחות הכיבוש הציוניים בהנהגתם של אמנון(אהוד) דפני – עורך האתר, וחברו הטוב בועז נול – יוזמי מאהל הפראיירים. על כך בהרחבה בתגובתי למאמרו (אחד מהחשובים שנכתבו על המאבק לצדק חברתי) של מיכאל סולסברי-כורך: "עד ההתפרצות הבאה", העוקץ
    http://www.haokets.org/2012/01/31/%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/

  28. לנועם א"ס ויניב מאיר / פבר 7 2012 20:03
  29. יניב מאיר / פבר 8 2012 00:22

    דרור,
    הצלחת לבלבל אותי. בתגובתך הראשונה טענת שההדלפות הן רק פוליטיקה פנימית ואמצעי לחץ של נתניהו, והבאת את המאמר של אורי אבנרי כסימוכין לכך.
    בתגובתך האחרונה אתה טוען שתהיה מלחמה והיא לא תהיה מוגבלת.
    קשה לי לגשר על הפער, אלא אם כן אתה מתכוון שארה"ב בעצמה תתקוף את איראן. וגם אז, לא ברור לי למה זו תהיה מלחמה כוללת (ארה"ב תקפה את עירק וגם את אפגניסטן – שתיהן לא היו מלחמות כוללות).
    לפני שקובעים אם תהיה מלחמה כוללת או מוגבלת, צריך להגדיר כל מושג. אני מגדיר זאת בהיקף המשתתפים וההרוגים – אם ארה"ב וכמה מעצמות אירופיות יילחמו באיראן ובעלי בריתה, ויהיו הרוגים רבים מאוד (עשרות אלפים) לשני הצדדים, כלומר גם לארה"ב לאירופה (ולישראל), רק אז ישראל תוכל לבצע טרנספר. בכל תסריט אחר, זו בעיניי מלחמה מוגבלת והיא לא תוכל (ראה לשם השוואה את עופרת יצוקה, לבנון השניה, המפרץ השניה, חומת מגן, המפרץ הראשונה, ולבנון הראשונה). צר לי, היו הרבה מלחמות במזה"ת, ואף אחת (מאז 48) לא איפשרה לישראל לבצע טרנספר. אני לא יודע על סמך מה אתה כל כך בטוח שהפעם זה יהיה שונה.
    (ולמען הסר ספק, גם מלחמה מוגבלת מדאיגה ומחרידה אותי מאוד, לא פחות משאר המגיבים פה.)

  30. דרור בל"ד / פבר 8 2012 04:44

    הבהרה.
    כדאי לדייק. לא נבאתי אם תהיה או לא תהיה מלחמה. טענתי, וזאת בניגוד לעמדתך (ע"פ מיטב הבנתי), כי אם תהיה מלחמה או תקיפה, התוקפנות הציונית המסויימת הזו תיהפך למלחמה כוללת. ציטטתי את אבנרי כדי להציג עמדה הנראית לי סבירה. אבנרי כבודו במקומו מונח אך הוא מסתמך על כך שנתניהו או ברק אינם פסיכים לחלוטין. ישנן גם עמדות אחרות, כמו זו של ענר שלו ושל אחרים (למשל גדעון לוי ועמירה הס, ייתכן כי גם מאיר דגן?), המשוכנעים כי שני אלה הינם אכן מטורפים (מבחינה רפואית – כך במרומז) ולכן הסכנה כה גדולה.

    לעניות דעתי נתניהו אינו מטורף עד כדי כך, והוא פשוט "משתעשע" במשחקי כיפוף ידיים עם אובמה. אובמה ענה לו אתמול כי "ישראל עוד לא החליטה" וחשוב יותר "אני מחוייב קודם כל לאינטרסים האמריקניים ואח"כ לאלו של ישראל".
    האיום המוחשי הוא מארכי פושע המלחמה. שיטותיו מתוחכמות והוא אינו בוחל בשום אמצעי, מהסחת דעת וזריית חול בעיניים ועד רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית. להלן כמה דוגמאות:

    Defense Minister Ehud Barak claimed during a high-profile security conference that there is a “wide global understanding” that military action may be needed.
    “There is no argument about the intolerable danger a nuclear Iran (would pose) to the future of the Middle East, the security of Israel and to the economic and security stability of the entire world,” Barak said.
    The opposite is the case. There is a wide global understanding that military actions would be a very bad idea. And there certainly is a strong argument against the idea that a nuclear Iran would pose a danger to world stability. In fact, the only people who believe this are some of Israel’s top leaders, Islamophobes around the world, and neocons in the U.S. and Israel. It’s interesting how Barak attempts to parlay that rather narrow body of opinion into an overwhelming world consensus.
    http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2012/02/05/widening-regional-escalation-anticipated-after-israeli-attack-on-iran/

    מלחמה כוללת\מוגבלת.
    אינני מומחה לענייני בטחון לכן פניתי אל השר הממונה. כצפוי, לא קיבלתי תשובה מפורשת ("צהל יגיב בזמן ובמקום שימצא לנכון") אך בדינמיקה של הראיון, והודות לתושייתו של ארי שביט, נפלטה ממנו האמירה הבאה: "במלחמה הבאה יפלו בישראל 50 טון חומר נפץ ביום". נו, מילא.
    להפתעתי הרבה, בלב ליבו של הראיון הוא ניסה לשכנע אותי לקנות אג"ח (של התעשייה האוירית או של רפאל, לא זוכר בדיוק): "במידה שישראל תסיים את תכנית ההצטיידות בכל שכבות המיירטים – בהשקעה מוערכת של שבעה מיליארד שקל ובפריסה כלכלית של עשרים שנה, הדבר יוכל להביא לשינוי מהותי לחיוב במאזן האסטרטגי של ישראל באזור. אך לצורך כך נדרשת עליה בתקציב הבטחון". נו, מילא.
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1180026

    לשיטתך, אם תהיה מלחמה כוללת בניגוד לאינטרסים של המשתתפות בה (קרי, ארה"ב ואירופה מחד ואירן ומי יודע עוד מאידך), אזי הרעיון לתקוף באיראן הוא רעיון מטופש. כרגע איני רואה שום אינטרס של אף אחד מהצדדים לפתיחת מלחמה כזו, בוודאי לא בשנת בחירות בארה"ב כאשר המשבר הכלכלי הוא הוא הנושא היחיד המעסיק מדינות אלו. גם אם בכל זאת קיימים אינטרסים כאלו – ועל כך עומלים במלוא המרץ ארכי פושע המלחמה, כמו גם גורמים אמריקנים קיצוניים המייחלים לנפילתו של אובמה – הרי בהכרח יש להסיק כי אלו רואים את המדינה הציונית כבסיס צבאי אמריקני, וכל ענייניהם מסתכמים בלנסות מדי פעם את הצעצוע החדש שבנו או שרכשו, כמו גם לשכנע את ציבור המשקיעים (משלמי המיסים הציוניים והאמריקניים, ממשלות זרות) להשקיע בסחורתם.

    טרנספר.
    טרנספר זוחל (מוגבל) מתרחש בפועל כל הזמן . טרנספר כולל יתרחש רק במלחמה כוללת. התנגדות עממית פלסטינית (שתביא בהכרח לתגובת נגד כמו זו של אסאד), או סתם 50 טון חומר נפץ על ערי המדינה הציונית (במקרה של קריסה כלכלית) זו הסכנה המוחשית ביותר לטרנספר בקנה מידה כלשהו. האם מתקפת הטילים הבאה תוביל את ישראל לפשיטת רגל? ישראל משקיעה 20 מיליארד שקל בהתחמשות מפני רקטות וטילים – אלא שברגע האמת המחיר צפוי לזנק ■ יש מי שמטילים ספק ביכולת של המדינה לעמוד בעלויות, אך במשרד הביטחון לא מודאגים
    http://www.themarker.com/markerweek/1.1574410

    J14.
    גם כאן לא טומן ארכי פושע המלחמה את ידו בצלחת. לאחר גילוי לב של מי משרי הממשלה שטען כי אילולי שיחרורו של גלעד שליט וללא דיכוי המחאה הייתה הממשלה נופלת, ממשיכים תומכיו לחבל בהישגיה של דפני ליף. עידן (אביגדור) מילר מפרט את ההישגים המיידים שלו ושל חבריו (הבטחה מליברמן שיתנגד לחוק טל). יחד עם בועז (בנימין) נול ואמנון (אהוד) דפני הם מציגים תכנית עיסקית לחיסול המחאה, וכל זאת באתר המחאה עצמו.
    http://j14.org.il/articles/17149

  31. יוסףה מקיטון / פבר 8 2012 09:16

    רוג'ר ווטרס שהלחין את הסרט הניפלא שאתה מביא כאן, כתב גם את "שתי שמשות בשקיעה" השיר הכמעט אחרון ב"החיתוך הסופי" – האלבום האחרון של הפינק פלויד בהשתתפותו. קשור לאנתולוגיה שלך מאד: http://www.youtube.com/watch?v=hqA7hHpIUFI

  32. יוסףה מקיטון / פבר 8 2012 09:18

    אופס, טעיתי בקישור. הנה: http://www.youtube.com/watch?v=zOJHz6Przdw

  33. עידן לנדו / פבר 8 2012 09:57

    יוסףה: תודה, הזכרת לי נשכחות.

    דרור ויניב: נראה לי שמספיק, לא? העמסתם על הפוסט הזה הרבה מעל לכוחותיו. הבנתי שליניב יש בלוג משלו (ולדרור הגיע הזמן שיהיה גם), אנא תמשיכו שם.

  34. שוֹעִי / פבר 8 2012 20:21

    תודה עידן, ואם כבר אז כבר…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: