אחרי הספין: להעצים את מאבק הדיור

תודה רבה על ההשקעה. הלוואי ומנהיגי המאבק ייקחו את דבריך ויקדמו אותם הלאה (לאן שזה לא יהיה זה יהיה טוב). כי מה שקורה עכשיו זה בהחלט חוסר דיוק במטרות.

אף אחד לא המציא את הגלגל, וגם האחד (או האחת) שהמציא אותו, זה בטח קרה לו בטעות, כנראה כשאיזה אבן התגלגלה ומחצה לו את הרגל, והגאון הזה, כדי שיוכל להמשיך להסתובב בעולם, לקח את המקריות הזאת ודייק אותה לטובתו.

אז העם הזה שקם על רגליו בימים אלה זו תוצאה של מקריות מבורכת ותעוזה גאונית, אבל גם גאונות צריכה דיוק.
אנשים רבים, מומחים כאלה ואחרים כבר שוקדים ויש להם פתרונות, כפיי שציינת, כל מה שעל מנהיגי המאבק לעשות זה לחבור ולקבל עצה, לצאת רגע מהקופסה הממותגת של "אנחנו לא אומרים שאנחנו יודעים, אבל עובדה שזה עובד", להיות אמיצים ולקבל עזרה.

תודה לך!

מצויין. הלוואי שיקראו ויאמצו את ההמלצות שלך.

צריך לשים לב שהחוק המאיץ הליכי תכנון והתכנית להפריט קרקעות לא מבטיחים ולא מיצרים כל פיקוח על כך שדירות אכן *יבנו* על הקרקעות הללו, ולא יוותרו בידי משקיעים שברצותם יבנו וברצותם ישהו בנייה על פי רצונם.

דברי דב חנין בועדת הפנים והגנת הסביבה מלפני שבועיים ראויים להשמע:
"הצעת הכותרת של הצעת החוק הזו היא חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים. כבר בשם הצעת החוק ישנה טעות או אפילו הטעיה. החוק לא עוסק בהאצת הבנייה למגורים. החוק עוסק בתכנון מהיר, ותכנון מהיר הוא במקרים רבים עלול להיות תכנון לקוי, וכפי שהחוק מציע, זה גם יהיה תכנון לקוי. זה כמעט בטוח שזה יהיה תכנון לקוי. זה לא האצת הבנייה למגורים, קודם כל מכיוון שהנתונים, וכדאי שהוועדה, אולי אדוני היושב ראש תנחה את הגורמים שיכולים להביא לנו את הנתונים האלה באופן רשמי. אני מצטט מנתונים של מנהל מקרקעי ישראל מחודש מאי 2010. הנתונים אומרים שכבר היום יש מלאי תכנוני מאושר במקרקעי ישראל ללא קרקעות פרטיות בהיקף עצום. קיים היום מלאי תכנוני בתכניות מתאר מאושרות לבנייה, בהיקף של 160 אלף יחידות דיור. 160 אלף יחידות דיור. למה לא בונים? למה לא בונים 160 אלף יחידות דיור שמאושרות תכנונית, קיימות במלאי, אין בעיה תכנונית, הכול בסדר. למה לא מאשרים?
אז הסיבות הן לפעמים היזמים. היזמים לפעמים מחכים שהמחירים יעלו ולכן הם לא משווקים את התכניות שיש להם. זה חסם. חסם כזה כמובן כדי להתמודד איתו, צריך להשתחרר מהאידיאולוגיה של ראש הממשלה שאומרת שיזמים הם קדושים, ואי אפשר להתערב בשיקול הדעת שלהם. אם יזם לא מממש תכניות מאושרות שיש לו, אפשר באופן עקרוני לבצע מהלכים שיחייבו אותו לממש את התכניות שיש לו, או שהתכניות האלה תתבטלנה, אבל את זה לא מוכנים לעשות. את זה לא מוכנים לעשות, כי לא מוכנים להתערב בשוק החופשי, כי זו האידיאולוגיה. היכן רוצים להתערב? רוצים להתערב בפגיעה במערכת התכנון."
(מצוטט מהאתר כנסת פתוחה, פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים, 10.7.11)

המספרים כאן מלמדים את אותו הסיפור:
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3515863,00.html

דבר נוסף, מסיבה לא ברורה, מסמכי העבודה של תמ"א 35, גוף שאמור לומר אם יש לדעתו כלל צורך בהפשרת קרקעות מדינה נוספות לבנייה, אינם נגישים לציבור לפי שעה.

פוסט מעולה, כמו משב רוח צונן ביום חמסין תל אביביֿ

כמה הערות:

1. כדאי לציין, בנמיכות הרוח הראויה כמובן, שהממשלה שיושבת בירושלים היא ממשלת ימין כלכלי. כלומר, טענות על צדק חברתי לא הכי מזיזות לה (עבורה זה אילוץ ולא מטרה: היא מכבדת את האילוץ בצורה סבירה לשיטתה, אבל לא רואה בו משהו שיש לשפר מעבר לכך), ולעומת זאת דיבור על סולידריות דווקא כן בא לה טוב.

2. המאהל חושף עובדה מטרידה: ישראלים מסתגלים במהירות רבה לחיים ללא מזגן, וכמו שפעם אמר ויקטור פרנקל בהקשר יותר מאתגר, מי שיש לו מה, יכול להסתדר עם האיך. נראה לי שהאבחנה הדי בנאלית, לפיה יש משהו כיפי – לא לכולם, אבל לרבים – בחיי האוהל מוכווני המטרה, נכונה.

3. הפתרון המקווה: צריך להיות ברור לכל העולם שלא ניתן לבנות את מאה אלף הדירות הנדרשות בתוך שנה. התהליך יקח כמה שנים במקרה הטוב. בשנים האלו, אפשר יהיה לתקוף כל ממשלה קיימת.

4. לרגל הפוטנציאל הביקורתי העצום, כדאי לשים לב לתקיפת הממשלה, ולאי-ההכאה על חטא. השמאל עסק רבות וארוכות מאד בפלסטינים, במהגרי העבודה, וכן הלאה. המשאבים הביקורתיים שלו לא הופנו כלל (כלל) לישראלים מן השורה, ואפשר שגם ימנים. ההסבה המהירה שהרבה בלוגרים עושים כעת לתחום הנדל"ן היתה יכולה להגיע עם מעט רפלקסיה: האם לא היה מעין עיוורון שהכהה את המשאב הביקורתי, והטה אותו לכיוון הפלסטיני (נניח) ? אומרים לנו, נהוג לומר, שהממשלה מתישה את כולם בסיפורים מטומטמים על אויבים שיש לישראל. אבל לא אומרים – ואני בספק אם מישהו אי פעם יאמר – שהביקורתיסטים נרדמו בשמירה.

5. לאחר שייבנו הדירות, ויוקם מנגנון ציבורי לפיקוח ומשטור שלהם, תגיע שעת המאבקים החברתיים נגד המנגנון. כי דבר אחד צריך להיות ברור לכולם. ממש כמו בסוגיית המיסוי של תגליות הגז, מדובר במהלך שישחק בעיקר לידי המנגנונים המפלגתיים הקיימים. ליברמן ממוקם הרבה יותר נכון – והוא מן הסתם הרבה יותר יעיל – במימוש של כוח פוליטי מעל גבי מערכת שכירות ממשלתית גורפת כל כך. כספי הגז יופנו לדיור, הדיור ישלט על ידי רשת מפלגתית מבוזרת ויעילה – בשיטות כאלו ואחרות, כמו בסקנדינביה – ולפני שנאמר בנימין זאב הרצל, המערכת השלטונית שלנו תשלים את השחזור של שיטת מפא"י.

מי שמציע פיקוח על שכר הדירה יורה לעצמו ברגל. בוא נצא מנקודת הנחה שמחר קיים חוק פיקוח שכר דירה המגביל את ההעלאה (לא יותר מ5% או עליית האינפלציה).

הנה תסריט לא כלכך דמיוני:
כעת משיש חוק, צריך להקים מנגנון שיפקח על החוק ויטפל במענה לאזרחים. לכן, השלב המיידי יהיה להקים גוף פיקוח עירוני. בגוף הזה ישבו אינספור פקידים ומנהלים (הכל לפי המפתח הקואליציוני). גוף הפיקוח יצטרף לטפל בתביעות כנגד מפירי החוק לכן יהיה צורך גם ביועצים משפטיים. כמובן שהיועצים הם עו"ד המקורב לראש הגוף ואיך אפשר בלי משרד חקירות שישלח חוקרים למצוא שכירויות שלא "כחוק".

כדי ליצור מנגנן פיקוח יעיל, צריך להקים מאגר ממוחשב של כל הדירות המושכרות, כל חוזי ההשכרה וכל המחירים. בעלי הדירות והשוכרים יידרשו להרשם בלשכה ולקבל אישור עבור כל חוזה שכירות. צריך סדר, לא?

רבים מבעלי הבתים יסרבו להרשם בעיריה (במיוחד לאור שיתוף המידע עם מס הכנסה) ורבים יפסיקו להשכיר את הדירות כי ממילא הם עשירים ולא באמת זקוקים לדמי השכירות. חלק אחר ישכיר "מתחת לשולחן" וכך יתפתח לו שוק שחור לתפארת.

המחסור בדירות יגדל וכעת על-מנת להתייעל קצת יותר כל מי שירצה לשכור דירה יאלץ להרשם בעיריה והיא כבר תחליט מי יקבל דירה ואיזו. הרשימה תתחיל לגדול ומי שירצה לשכור דירה יאלץ להמתין עד שתתפנה דירה.

במקביל, שוק ענף של מאכערים עם קשרים בעיריה יקבלו "דמי תווך" בתמורה ל"שחרור" דירה מהלשכה או שאולי תשלמו ישירות לבעל הדירה "דמי דירה" מתחת לשולחן על מנת שישכיר לכם את הדירה עם חוזה שכירות מופחת כחוק. כמובן שכל מי שמקורב לגורמים בעיריה יקודם לפניכם בתור.

במקום להוזיל את המחירים יווצר מחסור רב יותר ויפתח שוק שחור. היחידים שחוק כזה ישרת אותם יהיו אותם מתפרנסים חדשים בעיריה, מקרוביהם וכל המאכערים שמסביב.

"בסוף כל משפט שאמר ביבי ישב קבלן ועישן סיגר"

עידן שלום!

ראשית: ברכות על פוסט חד, נכון וחכם – כתמיד!

על אף סימנים מעודדים של תחילת מחאה סוציאלית אמיתית ראשונה מאז שאני יכול לזכור – בואו נודה שהנושא החשוב הזה, כמו כל נושא חשוב, מייאש ברובו!

על כן – רציתי להודות לך על ההומאז' למאיר אריאל ולערבי עם הנרגילה! גרמתי לי לחייך!!

אגב – יש מלה עברית ל"פוסט"? לא הצלחתי למצוא כזו באתר האקדמיה ללשון….

במאמר המאד ארוך שכתבת התרכזת במצוקת הדיור. לטעמי, זה שם אותך באותה שורה שטחית עם נתניהו.
כי זה לא מאבק על הדיור, זה מאבק על איכות החיים שלנו.
מצוקת הדיור היא ת ו צ א ה של התנהלות ממשלתית שלא מתחשבת בעם.
העם לא דרוש רק קורת גג, הוא גם דורש יכולת כלכלית לאכלס את אותו מבנה במקרר מלא באוכל,
באפשרות של דייריו לצאת לעבוד ולהרוויח שכר הוגן וריאלי אל מול הוצאות המחייה,
שיאפשר להורים לשלוח את הילדים שלהם לגן, שגם הוא יקר מדי,
ומאוחר יותר יאפשר לאותם ילדים ללמוד באוניברסיטה מבלי להיות לנטל על הוריהם.

אם כבר שינוי, אז בחוקי המיסוי.

כן, יש לי שכירות עד ה14 באוגוסט, אז אני מסודר פחות או יותר (במיוחד לפי התחזית שלך של עוד חודש למחאה, גג שבוע באוהל, בקטנה). בכל מקרה את האוהל שלי והציוד שלי שהיה במאהל הם התעקשו ש"אני אבקש מחבר שיאסוף", כדי חלילה לא להפר את הצו הרחקה.

לא יודע אם זה דווח בתקשורת, מניח שלא, וזה לא היה מעצר, זה היה "עיכוב". למרות שהשוטרים לא כל כך הסכימו ביניהם על הסטטוס שלי בכל ההליך (אחד מהם התעקש שאני עצור אבל הוא היה דעת מיעוט, אז נראה שרק הייתי מעוכב).

הגישה שלהם היתה שהם הכי לארג'ים איתי בעולם, ושוב זה כיון שהם תומכים במאבק באופן כמעט רשמי מבחינתם. מעניין להגיד שהיה שם בחור שהציג את עצמו כחלק מה"מודיעין" שאומר שהוא בילה יותר זמן במאהל ממני, במעקב על מה שהולך שם. שאלו אותי בחקירה מה ה"תפקיד" שלי במאהל וכמה זמן אני ישן שם, זה הרבה יותר מסתם "לשמור על מחאה לפי הכללים שלהם". ולצערי, הייתי סופר מנומס, וכך גם השניים האחרים שנעצרו (וגם שתי הבנות שהפגינו איתנו ולא נעצרו/עוכבו).

אני רוצה להדגיש ש"התקהלות הלא חוקית" כללה בדיוק חמישה אנשים, זה חירפן אותי. חוץ מהשקר של ההפרעה לתנועה.

מתנצלת. אתה לא שטחי

המכנה המשותף לכל המחאות שצצו כאן לאחרונה הוא תחושת הציבור שאין סיבה ממשית לדוחק שרובנו חיים בו.
ויש כאן מקום לצמצום פערים בין השכבות החברתיות.
איך עושים את זה? נבחרי הציבור אמורים להיות בעלי התשובות, זו מהות התפקיד אליו נבחרו.

מיסים שנופלים על המעמד הבינוני: ממכוניות, דלק ומה לא, צריכים להילקח מחברות ואנשי ההון – אלו שפועלים בתוך הארץ. אנחנו אלו שממנים אותם, שיעזרו במימון המדינה.
פיקוח על רווחים ממוצרים, חקיקה משמעותית לטובת זכויות עובדים (שכר, חופשת לידה).. הרשימה ארוכה

ביום שני הקרוב אפשר לנצח את מאבק הדיור בתל אביב יפו. בישיבת מועצת העיר תציע עיר לכולנו את ההצעה הזו:
http://city4all.org.il/node/642
המבוססת על תוכנית שנכתבה על ידי תושבות, תושבים, ומומחים / מומחיות עוד לפני הבחירות העירוניות של 2008:
http://city4all.org.il/accommodation
התוכנית מלאה פיתרונות מעשיים, ניתנים לביצוע. אם תתקבל, מצב הדיור ישתפר באופן חד משמעי בתל אביב יפו, ויכול להוות מודל לניצחון דומה גם בערים נוספות.

כמה שיגיעו יותר אנשים, כך יגדל הלחץ על חולדאי להפסיק לבלום את הפיתרונות האלה. עוד פרטים, והזדמנות להירשם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/event.php?eid=168045439934326

יש עוד נקודה חשובה להביא בחשבון. אם ממשלת ביבי נופלת עכשיו, היחידי שיכול להקים ממשלה זה ליברמן. זה מה שאנחנו רוצים?? פחד אלוהים

http://www.facebook.com/note.php?note_id=10150324461773125

שלום עידן
שני עניינים אם אפשר:
לגבי ההצעות הקונקרטית – לגבי הדיור הציבורי צריך לדרוש אותו לעניים ולא רק לזקנים וחולים.
לגבי ספטמבר, המחאה הנוכחית לא חייבת להימחק אז. היא גם פתח לשינוי גישה, סולידריות עם הפלסטינים והפיכת כוונות הממשלה על ראשן. אני חושבת שזו באמת אופציה. אבל אנו צריכים לעזור לאנשים להיפתח לכך כבר עכשיו

הדברים שכתבת בהחלט ממוקדים – אבל חסר לי משהו .
העם עכשיו ברחובות וצריך לנצל את המומנטום – בכדי להביא לשינוי אמיתי , כזה שיורגש גם בכיס של מי שההורים שלו נחשבים למעמד הבינוני והוא עצמו אדם עובד במשרה מלאה אך לא יכול לסגור את החודש שלא לדבר על לחסוך קצת בצד , כדי להשפיע על חיי אלו – חייבים להתייחס גם ליוקר המחייה אל מול שחיקת השכר – צריך להתייחס לחמדונות כוחות השוק בישראל (אותו קוטג' של אותה חברה ישראלית נמכר בחול בפחות) , צריך להתייחס לכך שהמחירים עולים עוד ועוד ואילו השכר תקוע והולך בכיוון ההפוך – כוח הקנייה של אדם עובד עם משכורת ממצועת(שהיא עצמה שקר גס – כי הרוב לא באמת מגיע לשכר הממוצע הזה ) הולך וקטן וזוהי הבעיה המרכזית ביותר של הצעירים כיום , כנאמר הדיור הוא סימפטום אך הוא אינו המחלה. חברות גדולות עושקות את הצרכן כמו גם את העובד – כמה מרוויחה אשת שירות לקוחות של חברה סוללרית ? וכמה מגלגל המנכ"ל ? ומהו הרווח השנתי של החברה הזו???
לטעמי זו הבעיה האמיתית – זו המהות של כל הסיפור הזה
אנשים שעובדים , ולא מרוויחים מספיק בעוד המעסיקים גוזרים קופונים שמנים – אחוז האבטלה בישראל הוא מהנמוכים בעולם וזה מה שיוצר את תחושת המועקה הזו שלכולנו יש בגרון – פאק אנחנו עובדים קשה ועדיין לא מצליחים לשרוד . בנוסף נטל המס הוא על מיעוט כי בערך חצי מהאנשים עובדים אך אפילו לא מגיעים לא מגיעים כלל למדרגת המס http://www.themarker.com/news/1.620492?snopcmdt=1
http://www.themarker.com/realestate/yad2/1.673329
מעבר לזה מסכים עם כל הנקודות שלך

פרוטוקול מליאה במאהל 'הסוס' בירושלים: http://tinyurl.com/3b8agqr

מעולה, חותם על כל מילה !

עידן, חוק הדיור הציבורי גם קשור לחידוש הדיור הציבורי: קובע שהכסף שיתקבל ממכירת הדירות לדיירים ישמש לבניית דירות חדשות לדיור הציבורי. הדירות יימכרו בהנחות של 80-90 אחוז, כלומר על כל תשע-עשר דירות יבנו אחת חדשה, לא מעט.

יש גם עניין עקרוני, החוק היה תוצר של מאבק ממושך ומוצלח, שהסתיים בהכרעה דמוקרטית, בבית הנבחרים. המאבק צריך להתחיל בדרישה, שיכובדו התוצאות של מאבקים קודמים – אחרת מי ערב שהנצחונות שיושגו בו לא יתממסו גם הם.

יש להוסיף לחוק השכירות הגבלת אופי החוזה בצורה שלא תאפשר השכרת דירה לתקופה מוגבלת בזמן.

על חוזי השכירות להערך לתקופה בלתי מוגבלת בלבד, ובעל הבית רשאי לסיים את החוזה רק אם:
1) הדייר הפר את החוזה (למשל לא שילם, ביצע שינויים בדירה ללא אישור וכו').
2) בעל הבית בעצמו מתכוון לגור בנכס.

בשילוב עם הגבלת העלאת שכ"ד יהווה חוק כזה הגנה ממשית על השוכרים וינטרל את המצב הפראי בשוק השכירות.

בו בזמן הוא יוריד את הכדאיות של רכישת דירות להשכרה, מה שיתרום להיצע גדול יותר של דירות למכירה ובמחירים נמוכים יותר.

ואם שאלתם, חוק כזה קיים ומיושם בכמה ממדינות אירופה.

בברכה, רון

יותר משהמחאה רוצה דיור בר השגה, היא מעוניינת בהפלת שלטון נתניהו. להוות אנטי תזה למערכת 'הכושלת'.
לכן אין יעדים ברורים למחאה. ולכן גם היא לא תצליח.

אני מסכים איתך שמה שהיה לי חסר במאבק עד כה הוא קונקרטיות – לא היו מספיק הצעות ממשיות ולא היו מספיק יעדים ממשיים. לצעוק עם מגאפון "אני רוצה דירה" זה לא בדיוק טיעון ממשי. עם זאת, זה חבל שדווקא ההצעות הקונקרטיות שמועלות יפגעו במטרות של הורדת מחיר הדיור. לא נדבר כרגע על אידיאולוגיות, קרא להן איך שאתה רוצה – אבל הן לא רלוונטיות. מה שרלוונטי הוא מה יעבוד ואיך הוא יעשה וננסה לעשות את זה עם נתונים ועובדות – כי עם נתונים ועובדות אין מה להתווכח. אני אשתמש בנתונים של הלמ"ס – אני מקווה שאין לך הסתייגויות מהאמינות של הלמ"ס, כיוון שאין לנו עוד אופציות. אני גם אתמקד במחיר הדירות בתל אביב מתוך נוחות.
אני אעבור על המטרות שלך אחת-אחת, ואסביר מדוע אין היא עוזרת למאבק ואולי אפילו פוגעת בו?
1. פיקוח על מחיר הדיור זה רעיון נחמד – אבל הוא לא יפתור את הבעיה. הוא אפילו יעשה אותה גרועה יותר. היום, דירה בת 1.5-2 חדרים בתל אביב עולה 3,093.2 שקלים בממוצע, מחיר דירה בת אותו מספר חדרים לקנייה הוא 1,251,200 בממוצע. לדירה בת 4.5-5 חדרים, המחיר הוא 6,904.8 בממוצע למשכיר ומחיר הקנייה הוא 3,427,200 שקלים.
חישוב פשוט של שני הנתונים האלה יראה לנו שהתשואה לבעל דירה בת 1.5-2 חדרים לשנה היא 2.9 בלבד, בדירות בנות 4.5-5 חדרים התשואה יורדת ל2.4. זו היא תשואה נמוכה מאוד, במיוחד יחסית לשנים קודמות: בשנת 2004 הממוצע למכיר דירה בת 1.5-2 חדרים בתל אביב היה אומנם רק 2,211.9, אבל מחיר הקנייה של דירה היה 620,000 שקלים בלבד – מה שהוביל לתשואה של – 4.2. וב2006, כאשר מכיר הדירות היה עדיין רק 2,291.5 התשואה הייתה קרובה ל5% (אפילו ב98, אז מחיר הדירות היה מתחת ל2000 התשואה הייתה 4.0% לשנה.)
מה זה אומר? בעלי הדירות לא נהיו חמדנים יותר, וקשה לומר שרוע ליבם הוא זה שגורם לכולנו לשלם יותר על הדירות שלנו – הם הרי הפסידו רווחים באופן משמעותי (אתם יכולים לטעון שלא אכפת לכם מהרווחים שלהם, אבל צריך להיות לכם אכפת כי הם בעלי הדירות וכמו שהם צריכים אתכם כדי לשכור אותם אתם צריכים אותם כדי לקנות אותם.) לכן, ללכת עם שלטים כמו "בעלי דירות תתביישו".
אני לא מכיר חוק שיגרום לאנשים להיות פחות תאבי בצע – אנשים פשוט מחפשים אפיקים חדשים לתאוות הבצע שלהם. מה זה אומר? זה אומר שאם תוריד עוד יותר את התשואה של בעלי הדירות ע"י הגבלה של שכר הדירה שהם לוקחים, אתה הופך בעלות של דירה לעוד פחות משתלמת ממה שהיא היום ולכן מספר הדירות המוצעות להשכרה בשוק יקטן, כמו כן הדירות יהפכו למוזנחות יותר כי יהיו פחות תמריצים לשפר אותם. כנראה שעוד אנשים חשבו על זה וכבר קראתי איפה שהוא, לא זוכר כרגע איפה, רעיון לחייב דירות לא משומשת מעל זמן מסוים להישכר כשהמעקב יהיה לפי חשבון החשמל והמים – שזה רעיון נחמד, אבל הוא פשוט יגרום לכל בעלי הנכסים, שלא רוצים לסבול קנסות או להשכיר דירה בתשואה לא משתלמת, למכור את הנכסים.
למעשה, החוק הזה יוביל למטרה ההפוכה – במקום להפוך את הדיור לזול וזמין הוא ירע את המצב באופן משמעותי לכל המעורבים. למה? כי אתה מטפל בסימפטום ולא בבעיה – המחיר הגבוה הוא סימפטום, הוא לא בעיה, כפי שמראה לך התשואה, המחיר לא גבוה מתוך רוע לב של בעלי דירות – אלה פשוט בגלל שקניית דירות זה עסק יקר. למה? קודם כל, כי אין מספיק דירות – ביקוש והיצע (שאתה יכול לצחוק על עיקרון זה כמה שאתה רוצה, עד שלא תמצא לי מחקר שמפריך אותו, אתה יכול גם לצחוק על חוק הכבידה ולומר שאנשים מסוגלים לרחף). כדי להגביל את מספר הדירות יש כמה הצעות, שנחמיה שטרסלר פירט באופן לא רע בכתבה הזו בהארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1236183.html.
סיבה נוספת היא הריבית הנמוכה בארץ, שהופכת השקעות בנדל"ן למשתלמות באופן משמעותי לעומת חיסכון. לריבית נמוכה יש כמה ייתרונות, אבל בדרך כלל שומרים אותה למצבי שפל כלכלי כדי לתת BOOST קטן וזמני לכלכלה בזמן הBUST – קיינז טען כי לאחר הBUST יש להחזיר את הריבית למצב נורמלי יותר ולהרוויח על מיסים גבוהים יותר. אני חושב שיש מקום להגדיל את הריבית בארץ (למרות הפגיעה האפשרית בייצוא ובשוק ההיי-טק הישראלי.)
זה לא שחוק להגבלת השכ"ד הוא גרוע מיסודו – אבל אני מאמין שנתוני הלמ"ס מראים באופן די חד משמעי שהבעיה היא לא שבעלי הדירות מפקיעים מחירים, אלה שהמחיר של הנכסים עצמם הוא מופקע – ולכן הוא לא פותר את הבעיה.

2. אני אדבר על הדיור הציבורי הספציפי שאתה הצעת – לתת דירות לעניים ולמסכנים במחיר הפסד זה עיקרון יפה – אבל על איזה חשבון? מאיזה מקורות? המדינה שלנו לא בדיוק שוחה בכסף והקופות שלנו לא מתפוצצות. כשאתה אומר לתת דירות במחיר הפסד, צריך להחליט מי מכסה על ההפסד? אל תגיד לי שזה תפקידם של נבחרי הציבור לעשות זאת כי אז אתה פשוט מנפנף את התשובה ומצפה לפתרון קסם – שזה בדיוק הבעיה של המחאה עד כה. אתה חייב לתת רעיונות ריאלים ליישום הפתרונות שלך או שאתה מדבר באוויר ומצפה שאנשים יעשו יש מאין – אין דבר כזה ארוחת צהריים בחינם.
בעיה נוספת היא מי ייכנס לדירות האלה? העניים והמסכנים? שנקבעו ע"י מי? הרי עם העוני הגובר במדינה המדינה לא תוכל לספק לכל העניים דירות במחיר רצפה – אתה תהיה חייב לברור אותם. כיצד תברור אותם? תקבע תקרת שכר מסוימת, תקבע תנאים שונים לכניסה – אבל הדירות הן בבעלות המדינה, ומי כמונו המהפכנים יודע שהמדינה היא דבר הפכפך שנוטה לשנות עמדות? מה תעשה כאשר הרוב יקבע שעל המדינה לתת את הדירות לחרדים (שגם ככה עונים על התנאים של עוני) או מי יודע מי? לא משנה מי יהיה בכוח, תמיד המקורבים שלו יקבלו את הדירות האלה ששילמת עליהם מכספי המסים שלך, אל תשלה את עצמך שתהיה לנו ממשלה בלי שחיטות – כי זו הנחה די משמעותית בשביל אנשים שאמורים להיות מהפכנים. העובדות לשחיטות עומדות בפניך – תנסה לחשוב על ממשלה אחת שלא הייתה משחטת.

3. אוקיי, אתה נגד החוק, מה הצעת הנגד? שוב, הטיעון הראשון שלי היה שהבעיה היא לא בבעלי הדירות, אלא בהיצע של הדירות. אם אתה אומר שצריך לעצור את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל – וזה שלא שאין טיעונים בעד זאת – אתה חייב לתת אלטרנטיבה להגדלת היצע הדירות. העובדה היא שהרפורמה תגדיל את היצע הדירות באופן משמעותי ותוריד ביורוקרטיה שמעכבת בנייה של דירות באופן משמעותי ומוריד אף יותר את מספר הדירות. עד שאתה לא מציע פתרון נגדי, אתה מנה להוציא מים מסלע.

אני חושב שזה חשוב שלתנועה כזו יהיו מטרות ברורות וקונקרטיות שהיא יכולה לדרוש. אם תשאיר לנבחרי הציבורי לקבל את כל ההחלטות, אתה תמצא את עצמך עם תכנית נתניהו ושטרונגל שתקוע עמוק באחוריים שלך. אבל, ההצעות חייבות להיות מעשיות והגיוניות. אני לא מתיימר להיות בעל תשובות, אני בכל זאת בעל ידע מוגבל בנושא ולא קרוב להבין את כל המורכבות שגרמה למצב הבעייתי בו אנחנו נמצאים היום – אני מוכן להשתכנע בפתרונות שאתה מציע אם תוכל לספק להם עובדות והוכחות שיגבו אותם – אבל כך הדיון חייב להתנהל.

אגב, למען ההקלה על הדיון, אתה יכול למצא את כל נתוני הלמ"ס לגבי דיור ב:
דירות בבעלות הדיירים: http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=/prices_db/PriceData_MultiSelect.html&Subjects=7&DataType=Price&Radio1=2_3&MainDivision=a&SubDivision=6

שכר דירה חופשי: http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=/prices_db/PriceData_MultiSelect.html&Subjects=8&DataType=Price&Radio1=2_3&MainDivision=a&SubDivision=6

דבר אחד שאינו נכון קופץ מדברייך ורק מראה מדוע לא ניתן להפריד את המחאה הזו מהדרישה הצודקת להפסיק את הכיבוש, לקצץ משמעותית את תקציב הביטחון המטורף ולהפסיק את זריקת הכסף לטייקונים באמצעות הפרטה וקיצוץ המיסוי. אתה כותב שלמדינה אין כסף. למדינה יש המון כסף או לפחות אפשרות להרוויח כסף אבל היא משקיעה אותו בעגלה השבורה של ההתנחלויות ומפריטה את עצמה לדעת וכל הכסף הפוטנציאלי נעלם לו. ברור לי שלא ניתן מיידית להעמיד את הדרישות לסיום הכיבוש כפתרון מיידי למצוקת הדיור אבל כך גם לא ניתן לעשות עם אף אחד מההצעות האחרות כיוון שלוקח זמן להעלות את ההיצע .

עידן שלום,
1. כנקודה הרביעית בשלושת ההצעות שלך הייתי מוסיף דרישה לביטול מע"מ על רכישת דירה ראשונה ע"י זוג.
במציאות הנוכחית של שוק הנדל"ן, זוגות צעירים, אלא אם מקבלים עזרה כספית מההורים, יכולים רק לחלום על רכישת דירה. מימוש מלא של שלושת ההצעות שלך לא יקדם אותם בדרך לדירה. גם אם שכ"ד היה יורד עכשיו ב-30%, כמה היה מצליח זוג בממוצע לחסוך כל שנה – עוד 15,000? 20,000? זה מה שיקרב אותם משמעותית כשכל דירה היום במרכז הארץ עוברת את המיליון?
ביטול מע"מ זה צעד שיהיה לו אפקט מיידי במחירי הדירות, לא בעוד שנתיים שלוש.
זה יסייע לצעירים לצמצם את הפער הכלכלי האדיר שהם מתחילים איתו במירוץ לרכישת דירה, כשמולם מתחרים אנשים מבוססים \ זוגות שזוכים לתמיכה כספית מההורים.
כמובן שכל זוג שיצליח לרכוש כך דירה גם יגרע ממניין השוכרים ויקל על המצוקה בתחום הזה.

לדעתי זו דרישה חשובה עבור ציבור שפוספס בשלושת היעדים שציינת ושהמאבק הזה הוא סופר רלוונטי גם עבורו.
כמובן שהאוצר יתנגד לכך כי הוא הרי נהנה מהמע"מ ועליית מחירי הדירות רק תורמת לעליה בגבייה השנתית של המיסים.
לכן זה בדיוק המקום לדרוש מהאוצר להכניס את היד לכיס ולהתחיל לשחרר לטובת המעמד הבינוני…

2. בעקבות מספר תגובות שראיתי – חשוב לשמור את המאבק הזה א-פוליטי וממוקד לנושא הדיור. להכניס לסלט הזה נושאי רווחה או (חס וחלילה) את הכיבוש רק יקעקע את הלגיטימיות של המאבק. צריך גם להיזהר מעודף דרישות במגוון תחומים – תפסת מרובה לא תפסת. המאבק צריך להיות ממוקד דיור, שהוא גם התחום ששורף לנו את רוב הכסף בסוף החודש….

בהצלחה לנו!

מצטער להיות לא ענייני – הצלילות האנליטית של הפוסט של עידן לנדו חיונית לכל מהלך של שינוי אמיתי – אבל אין לי זמן, וגם לאף אחד אחר אין:
מפיץ איפה שאני יכול, מהטוויטר של J14 (אתר לא-רשמי של תנועת המחאה), איתמר שאלתיאל:
"מבשלים לנו מלחמה. שלא תגידו לא ידענו" – http://www.news1.co.il/Archive/001-D-273809-00.html

פוסט מצוין.

בקשר לשכירות, שכירות הוגנת היא הבסיס לשוק דיור בריא, נדל"ן אמור להיות עסק סולידי מאד לטווחים ארוכים במיוחד ולא שוק לספקולנטי מחיר ותשואות של 7 אחוזים בשנה. הסדרת חוקי השכירות והגנה על השוכר הם המפתח לשינוי עומק בשוק הדיור, כאשר זוגות צעירים ידעו שהדירה אותה הם משכירים היא פתרון לטווח בינוני (5 עד עשר שנים) ולא עניין של טרטור שנתי או דו שנתי יקר ומסובך הלחץ העצום לרכישת דירה ונטילת משכנתה ירד, הביקוש ירד והשוק יהפוך לשפוי יותר.

מי שחושש ממכערים ושוק שחור ושאר ירקות פשוט מדבר לא לעניין, גם לעיריות וגם למדינה יש כלים פשוטים ויעילים לוודא את אכיפת החוקים אותם הן מחוקקות, בוודאי שהדברים נוגעים לדירות מגורים. בכלל לא ברורה הגישה הזו של החוק הוא טוב אבל אי אפשר ליישם אותו בישראל כי כולם רמאים וגנבים, אלו הם שטויות במטותא.

אם הצעדים הללו יובילו המון בעלי דירות להחליט כי שכירות לא משתלמת, האופציה האמתית היחידה העומדת להם היא מכירת הדירה, מה שיוביל להוספת דירות לשוק ולהורדת מחירים, דירות ריקות הם פריבילגיה שאזרחים ישראלים מעטים מרשים לעצמם, מרבית הדירות המושכרות מניבות הכנסה חשובה לבעליהן.

החוקים הללו אינם יוצאי דופן או פוגעים בקניין, מי שעסקו השכרת בתים לאנשים חייב לקבל את העובדה כי בית היא סחורה מיוחדת שכללי השוק הפרוע אינם חלים עליה. מי שאינו מעוניין בכך מוזמן להשקיע ממונו בנכסים אחרים.

כתבת מעולה, רק לעניין גובה שכר הדירה – למה להצמיד למדד? האם לא נכון יותר להצמיד לגובה הריבית על המשכנתאות?

טיימפרום,

מי שלומד על חוק ועדות הקבלה לראשונה משתי התגובות שלך יכול לחשוב שהחוק נולד במזכירות הקיבוץ הארצי ועבר בקולות הח"כים של העבודה ושל מרצ. אל תבין אותי לא נכון – זה חוק בזוי שנחקק למטרות גזעניות ולא היה צריך להיות מוצע בכלל, אבל את האש צריך לכוון למקומות הנכונים.

עידן, הפוסט מצויין אבל אני מציע פתרון אחר במקום בקרה על שכר הדירה. אם אתה רוצה לעזור לאוכלוסיות מסויימות לשכור דירה, תן להם כסך מזומן בחשבון הבנק שלהם ותשאיר את מחירי הדירות לשוק החופשי.
בניו יורק, העיר שכולם מדברים על ההצלחה של הרעיון, מה שקרה זה שבעלי הדירות (שהם בגדול גופי ענק שמנהלים המוני מבנים בעיר) החליטו שמאחר והעסק לא מרוויח מספיק, הם לא ישקיעו הרבה כסף ומה שקרה בסוף זה שהדירות תחת פיקוח (פחות מ 2500 דולר לחודש) נראות רע יחסית למה שהם היו יכולות להראות.
עד היום אין מנגנון אמיתי שמחליף שוק חופשי. אנשים מגיבים לתמריצים. לעולם לא תוכל להחליף את זה.

אני צופה שזה בדיוק מה שיהיה בארץ. בנוסף, ברור לחלוטין שבמידה ואני ארצה לשכור דירה ואני אהיה מקום 10 בתור, אני פשוט אשלם עוד קצת כסף מזומן לבעל הדירה כדי להתקדם בתור ולא פתרנו כלום.

וגם בתור אידיאולוגיה. אם אני בעל דירה ואתה מונע ממני להרוויח כמה שאני רוצה על הדירה, זה תכלס די דומה לחוק שקובע שאני לא יכול להרוויח יותר מ 100 שקל לשעה על הזמן שלי, או 30% על ההשקעות בבורסה שלי, או מליון דולר על האקזיט שלי או עשרה אחוז מעל מחיר השוק על המכונית שלי. אני לא מאמין שמטרת החברה היא למנוע מזה לקרות, מטרת החברה היא לחלק מחדש חלק מההון כדי לעזור לאנשים שקשה להם להתמודד.

טיימפרום,

לתנועות יש התפתחות היסטורית. אני חושב שאפשר לקבל בהבנה – גם אם רואים בזה פספוס – את העובדה שלא היו חברי קיבוץ ערבים לפחות במחצית הראשונה לקיומה של התנועה הקיבוצית. אם הטענה שלך היא "העובדה שגם אחרי קום המדינה ובמיוחד אחרי ביטול הממשל הצבאי עדיין לא עשתה התנועה הקיבוצית לגיוס חברים ערבים ו/או להקמתם של קיבוצים ערביים – העובדה הזו היא כתם על התנועה הקיבוצית" – את הטענה הזו אני לגמרי מקבל. וזה גם לא הכתם היחיד. אבל:
1. העימותים שאתה מדבר עליהם, אשר חשפו את הפרקטיקה, עלו בעיקר מהיישובים הקהילתיים ולא מהקיבוצים.
2. כשקיבוץ – אמיתי, כזה שבו יש שותפות כלכלית מלאה בין החברים, רוצה לבחור מי יתקבל אליו ומי לא – זה לגיטימי. (עדיין לא לגיטימי, כמובן, להשתמש במוצא כקריטריון.) הפנסיה שלך תלויה בשאר החברים והחברות. לא כך הדבר, לעניות דעתי, במקרה של היישובים הקהילתיים (וזה גם מה שרוב הקיבוצים הפכו להיות).
3. כמו שכתבת בעצמך, שי חרמש, שאכן יזם את החוק, הוא איש קדימה. אם מבחינתך הוא איש שמאל רק מתוקף היותו חבר קיבוץ – שיהיה לך לבריאות. אני לא מכיר הרבה אנשי שמאל – או אנשי קדימה – שרואים בקדימה מפלגת שמאל. וגם התנועה הקיבוצית כבר לא מחויבת לשמאל (וזה מן הסתם קשור גם להתפרקות המסגרת השיתופית) – תבדוק כמה קולות קיבלו קדימה וליברמן בקיבוצים.
4. אחרי שחרמש הציע את החוק, הוא אומץ על ידי שני ח"כים של ישראל ביתנו, ועבר בקולות הימין. רוב חברי קדימה נעדרו (שניים הצביעו בעד ואחד התנגד). כל הח"כים של מרצ ושל העבודה (חוץ מפואד, שנדמה לי שהיה חולה אז) הצביעו נגד (כמו גם הח"כים של חד"ש, בל"ד ורע"ם-תע"ל). http://oknesset.org/vote/3341/
בקיצור, אני שותף לדעתך על החוק, אבל נראה לי שהאופן שבו הצגת את לידתו וקבלתו לא ממש מדויק.

טיימפרום,

קצת איבדתי אותך. התחלת משתי טענות:
1. חוק ועדות הקבלה הוא חוק "שמאל ציוני" במהותו.
2. המאבק לביטולו חייב להיות חלק מרכזי מהמאבק על דיור הוגן ובר השגה.
עכשיו אתה טוען שמרצ, העבודה והקיבוצים לא שמאל (אני מסכים לגבי חלק מהקיבוצניקים וחלקים ממפלגת העבודה), אז כבר לא ברור לי איפה נשאר לך שמאל ציוני שיכול לתמוך בחוק, ונראה לי שאנחנו עוברים למישור היסטורי בו החוק מגלם את רוח הציונות מראשיתה. אני חושב שאפשר להתווכח על זה ושהעמדה מבטאת גם איזושהי תפיסה מיסטית של ההיסטוריה שאני לא בטוח שאני שותף לה. אבל זה באמת וויכוח נפרד שלא ממש שייך לשאלה הקונקרטית (טענה 2). כאן כבר יש עניינים פרגמטיים וטקטיים לצד העניינים העקרוניים. אני מסכים איתך שהאפשרות שניתנה לקבוצות מסוימות של אנשים לקבוע מי יהיו השכנים שלהם היא שערורייה, במיוחד לאור הדמיון הרב בין הקבוצות הללו. אני מסכים שהעניין קשור להקצאת משאבי הציבור בכלל ולעניין הדיור בפרט. אבל אם הנחת המוצא היא שצריך להתרכז במספר מצומצם של דרישות, אני לא בטוח שזו צריכה להיות אחת הראשונות, ולו משום המספר המועט של האנשים שהיא נוגעת להם, יחסית לשלוש הדרישות שהוצגו כאן בפוסט, למשל (ושאני הייתי מצרף להן את הדרישה שהועלתה על ידי אחד המגיבים, לחייב משכירים להשכיר לתקופת מינימום של חמש שנים, כאשר רק השוכר רשאי להשתחרר מהחוזה לפני כן).

באמת הגיע הזמן שהחברה שם בשלטון יפסיקו לבזבז לנו את הכסף והזמן ויתחילו לפעול. נגעת פה בנקודות חשובות – אבל הנקודה החשובה ביותר זה שבאמת בספטמבר כל העיניים יופנו לכיוון אחר ולכן חייבים למצות את המבאק כבר עכשיו ולהגיע לתוצאות כמה שיותר מהר אחרת אנחנו נתפספס.

אודי,
אתה מתייחס לדירה כמו לקוטג' וכאן הטעות היסודית שלך.

אם אתה לא מבין את הבעייתיות במצב בו אין שום הגנה על הדייר השוכר ובעל הבית יכול להתעמר בו כרצונו אז אולי כדאי שתחשוב על זה שוב. אם נראה לך שבעל דירה יכול להעלות את מחיר הדירה בחמישים אחוז לאחר שנת שכירות, או לכפות על הדייר חוזה דרקוני תמורת הארכת השכירות בשנה, אז אולי כדאי שתנסה לגור בשכירות קצת, עם ילדים בבית ספר או גן, תעבור אתם כל שנה דירה ואז נשמע אותך מדבר על "בעייתיות עצומה" . שיא השיאים הוא נושא שיפוצי הדירות, זה לעג לרש, הדירות לשכירות הן מזעזעות משום שבעלי הבתים יודעים ששוכרים מיואשים וחסרי אונים וישכירו כל דבר עם גג. יתר על כן, אם כבר משפצים דירות מושכרות, אז השוכרים מממנים זאת תמורת חוזים לשלוש שנים או ארבע שנים, שלאחריהן, כמובן, השכירות תעלה בעשרות אחוזים שהרי הדירה משופצת עכשיו, גועל נפש מרוכז.

כל מה שמבקשים לכל הרוחות היא שעליית המחיר השנתי לשכירות יהיה צמוד למדד כלשהו ולא יהיה שרירותי ותלוי בתאוות הבצע של בעל הבית או ביכולתו לסחוט את הקרבן התורן, כל מה שמבקשים זה לאפשר לבני אדם להמשיך לשכור דירה לטווח ארוך בלי החשש שבסוף השנה יעיפו אותם ואת ילדיהם למצוא, גן חדש, בית ספר חדש, חברים חדשים, שכנים חדשים ובקיצור חיים חדשים. רק משום שבעל הבית חושב שהוא יכול להוציא עד 1000 שקל בחודש.

אם אתה משכיר דירה, דע לך שהקניין שלך מוגבל, לא מתאים לך, מכור את הדירה למישהו שכן מתאים לו.

לגבי הדיור הציבורי – זה לא רע לחייב למשל כל פרוייקט בניה בהקצאת חלק מן הדירות למדינה (על חשבון מיסוי, למשל), כדי שלא יווצרו שיכונים של מסכנים. חלשי החברה צריכים להיות משולבי בתוכה.
אבל
קשה לנהל את הדיור הציבורי באופן שיאפשר לחלכא דיור במקום שמתאים לו – קרוב לקרוביו וחבריו, קרוב להזדמנויות תעסוקה (כן, גם נכים וגם אמהות חד הוריות רוצים ויכולים לעבוד), ולא היכן שהתפנתה דירה מתאימה.
לכן הפתרון צריך להמשיך לכלול השתתפות בשכר דירה. רק שהתקציב לכך צריך להיות ראוי וריאלי, ולא לזרום בסוף השנה לטמיון או למשרד הבטחון בגלל חוסר ניצול.

בעד המאבק , הלוואי שירדו מחירי הדירות

ניסיתי לקרוא את "מניפסט השמאל הלאומי" – לא שזו התנועה הבלעדית מאחורי המחאה, אך נרמז שיש לה קשר, ובוודאי
לתנועות הנוער שהיו פרושות בשטח בדוכני הסברה (לדוגמא :הנוער העובד והלומד, דרור לישראל) היה חלק פעיל בהסברה ובארגון המחאה (אג'נדת מדינת הרווחה וכו').

מה שאיני יכול להסכים איתו כאזרח הקטן מן השטח : (ע"פ השמאל הלאומי וכו') :

ההתנחלויות אשמות בכל הצרות הכלכליות של מדינת ישראל.
רק השקעה מסיבית בתשתיות במגזר הערבי תביא לרצונו להשתלב בחברה הישראלית ובמדינה היהודית –
(ישנו תהליך של לאומיות, שלא לומר לאומנות ,הולכת וגוברת במגזר הזה, ודוברי השמאל מתעלמים מכך)

סמולן היטב לתאר את הלך ליבי בנקודה מספר 4 שלו – לדעתי זה שורש הענין : השמאל הישראלי התמקד בפלסטינים,
במהגרי העבודה, וכנראה שגם בערביי ישראל (שאני באמת רוצה ומוכן לקבל אותם כשווי זכויות במדינה)
ולא שם לב ל"ישראלים מן השורה" (נו מותר להגיד פה יהודים ?)

אני שמתי לב שעידן לנדו הסכים עם סמולן בנקודות 1-5 פרט לנקודה מספר 4 וזאת זכותו הלגיטימית.

אך עידן עצמו מודה שזה מגזר חסר ייצוג פוליטי. ובתגובה אחרת כתב עידן ש"המעמד הבינוני ומטה בוחר פעם
אחר פעם את השלטון שמרע את מצבו הכלכלי" – עם שתי התובנות האלו, כמו גם עם הרצון ליצור שינוי, אני מזדהה.

ולמרות כל הדרישות הצודקות ל"צדק חברתי" ועד כמה שזה מאחד יהודים וערבים ביחד, בכל זאת ישנה מגמה של
לאומנות בקרב ערביי ישראל (הקצנת עמדות במיוחד בקרב הנהגתם, השתלטות על אדמות במגזר הבדואי,
ומהומות על רקע אתני-לאומני ולא על רקע כלכלי, שלדעתי לא ניתן להתעלם מהם : מהומות אוקטובר 2000 ומהומות עכו).

אז נשאלת השאלה, לא בצורה גזענית ולא בצורה פאשיסטית חס ושלום, ואני אשמח לקבל תשובה כי שמתי לב שיש
רבים שקושרים את הפתרון למצב הכלכלי בארץ לסיום הכיבוש ביו"ש והפסקת האפליה בתוך ישראל :

איזה אינטרס חברתי-כלכלי משותף ככל שיהיה מסוגל להתגבר על הנושא הביטחוני/לאומני ?
ואני אכניס פה עוד ביטוי למרות שלא אוהבים אותו פה : "דמוגרפי". ופרופסור עידן לנדו הנכבד, לדעתי זה בכלל
לא עניין של "פופיק" !

אז תרשו לי להציג לכם צד אחר של המשוואה : למה לדעתי בן המעמד הנמוך ומעמד הביניים (ההולך ונעלם אכן כן)
היהודי במדינת ישראל הוא במצב כלכלי-חברתי-פוליטי יותר גרוע דה-פקטו (ואולי גם דפקטו…) מערבי ישראלי :

1. הוא חסר ייצוג פוליטי, ואם כבר יש לו כזה הוא מתפלג בין סיעות שונות, ח"כים שונים וכו'.
2. כתוצאה מכך אין לו מנוף לחץ פוליטי (כמו לדוגמה לחרדים, לחקלאים, לבעלי ההון, למתיישבי יו"ש)

עד עכשיו זה דברים שאתם בטח יודעים אבל לדעתי הגיע הזמן קצת להתקדם בעניין הזה :

3. השרות הצבאי מרע את מצבו הכלכלי (למעט ממר"ם וכו') באובדן הכנסה של שלוש שנים, שבהם יכל
להשתכר. אני עוד לא שמעתי על הצעה ממארגני המחאה לרפורמה בכוח האדם בצה"ל – צבא בשכר מלא
לכל החיילים שכן משרתים וקיצוץ משרות מיותרות – מה יותר צדק חברתי מזה ?
אבל הכי קל ופופוליסטי זה לחשוב שביטול חוק טל יביא את הפיתרון. הפתרון צ"ל חלוקת נטל אמיתית,
ואם לא אז תגמול כלכלי. אם היה ניתן לקצר את שירות החובה לכולם, גם זה רעיון.

4. סיסמה שחוקה וישנה משנות ה 80' – בקיצור ולענין : "חצי דונם קרקע לכל חייל משוחרר" .
ואני אומר, זה לא כזה "פאשיסטי" כמו שזה נשמע, אפשר ליצור גם שירות לאומי (רק נראה לי שעדיף ממלכתי
ולא קהילתי) לכל מי שלא ירצה לשרת בצה"ל, וכך גם ערביי ישראל יקבלו זכויות דיור והרחבת יישובים.

אלא שהמציאות הזאת שמחיר הקרקע לבניה מרקיע שחקים, יש ריבוי דמוגרפי ערבי בנגב ובגליל, ומנגד
גם אפשרויות התעסוקה שם מצטמצמות מביא למצב של התרכזות ב "מדינת תל אביב" (זה מאמר מצויין של
פרופסור ארנון סופר ואני ממליץ לכם לקרוא אותו. גם אם לא תסכימו עם מניעיו והשקפת עולמו, הוא מתאר מציאות
מדוייקת לחלוטין).

וזאת בדיוק הבעיה שלי עם כמה וכמה תהליכים שקורים במדינה : הם בלתי הפיכים.

אז לדעתי כרגע בהחלט צריך שמאל כלכלי חברתי ששם את הנושא הפלסטיני/ערביי ישראל בהמתנה.

אם יורשה לי אני אשמח לכתוב בפוסט אחר את דעתי על : אוסלו, הרשות, החמס כשלטון לגיטימי, פרטנר.

שיהיה לכולנו שבוע טוב ושקט ! אנא כבדו את דעותיי כמו שאני מכבד את דעותיכם.