החלטת אונסק"ו על חברון וחגיגת התשקורת הישראלית

ברגע שהשתמשת בביטוי "תשקורת" – תויגת שלא ברצונך. כמי שתוקף לא פעם את התקשורת הענייני אתיקה , קראתי את המאמר המרשים שלך רק כי הומלץ ע"י חבר שאני מעריך. אחרתהייתי מדלג עליו רק בגלל הכותרת.

מיד אחרי שקראתי את הידיעה של ברק רביד באתר ״הארץ״ על כך שמערת המכפלה והעיר העתיקה בחברון הוכרזו כאתרי מורשת פלסטינים נכנסתי לחשבון הטוויטר ולאתר של אונסק״ו כדי לבדוק האם אכן זו ההחלטה שהתקבלה.
לתדהמתי גיליתי שברק רביד ושאר עמיתיו בתקשורת הישראלית סילפו את ההחלטה ובמקום לציין שאונסק״ו הכריזה על אותם מקומות כאתרי מורשת עולמית בפלסטין הם פרסמו בכותרות הראשיות כאילו אונסק״ו קבעה שמדובר באתרי מורשת פלסטינים.
חלק מאותם עיתונאים חסרי אחריות ידעו היטב שאונסק״ו עוסק רק בהכרזה על אתרי מורשת עולמית ונמנע מקביעה האם מדובר באתרי מחרשת יהודית/ישראלית או מוסלמית/פלסטינית וכו׳.
לתקשורת הישראלית ניתנה אפשרות לתקן את העיוות שבדיווח הראשוני אבל היא נמנעה מלעשות זאת.
באופן אירוני דווקא עוזי דן מדסק הספורט של ״הארץ״ פרסם אתמול אחר הצהריים פוסט בפייסבוק שהציג את ההחלטה באופן מדויק בעוד עמיתיו הכתבים המדיניים המשיכו לעסוק בנושא תוך שהם משרתים את דף המסרים של נתניהו.
בשלוש מהדורות הערב בטלוויזיה לא היה אפילו עיתונאי אחד שידבר אמת אודות ההחלטה (והיו שם עיתונאים כמו נדב איל ומואב ורדי, לא לאומנים וביקורתיים בדרך כלל וגם הם נפלו בפח הזה).
בלילה פרסמה טל שלו בוואלה ידיעה על דברי הביקורת של ניקי היילי שגרירת ארצות הברית באו״ם. בהודעה עצמה שפרסמו האמריקנים היה תיאור מדויק של ההחלטה (ההכרזה על אתרי מורשת עולמית בשטחים הפלסטינים) אבל בכותרת ובידיעה בוואלה נטען שוב שההכרזה היתה על אתרי מורשת פלסטינים.
זה היה יום רע מאוד לכתבים המדיניים ולתקשורת הישראלית.

ובקיצור – ישראל יוצאת מדעתה, פעם זה היה תהליך איטי וסמוי ועכשיו הוא כבר מהיר ווגלוי לעין השמש

אני חושב כמו איריס.

חד ומדויק. מאיר עיניים כתמיד. השלטון והתקשורת חד הם, מאחזי עיניים וגנבי תודעה

תודה על עוד הארה חשובה שלך לפרשנות המעוותת של התקשורת הכללית.

הקרב הוא קרב על תודעה, לא על האמת. בעולם שבו רוב האנשים ניזונים מכותרות בלבד, מסיסמאות וסלוגנים קצרים, הרי שקביעה מסולפת וקצרה טובה מאמת ארוכה, ואם גם בבריטניה ובצרפת הכותרות והטון הכללי הוא שמדובר בניצחון פלסטיני, הרי שהם באמת ניצחו בקרב הזה. נכון שהיצמדות לאמת היא האסטרטגיה הטובה ביותר, אבל בעולם שבו כל הצדדים עסוקים בשקרים, לפעמים עדיף להיות השקרן המוצלח יותר (לקח ממערכת הבחירות האחרונה בצרפת..).
הקרב על התודעה איננו עניין של מה בכך, הוא מטה את הכף בבחירות ובהצבעות כאלה ואחרות.

נקודה למחשבה: עם ההכרזה על אתר מורשת עולמית באים גם תקציבי פיתוח ושימור. יכול להיות שאותו טון מוביל יהיה בעל חשיבות כספית כאשר אונסקו יצטרכו לקבל החלטה לגבי אילו פרוייקטים יזכו לסיוע ואילו לא, במערת המכפלה? האם יתכן שפרוייקטים שמנציחים דווקא את ההסטוריה הלא יהודית של המקום הם אלו שיזכו לעזרה?
בין אם זה באמת קריטי לישראל ובין אם לאו (שהרי לישראל בכלל ולחברון בפרט יש כיסים עמוקים ותורמים נדיבים), יש בזה משהו שעשוי להצדיק ולו במעט את הקרב על הסילוף.

(יוצא שאני די מצדיק את התגובה הישראלית, אבל לא – אני בסהכ מנסה להבין מה מניע אותה)

אישית, וביחוד לאור העבר העשיר והרחוק של ישראל כמרחב גיאוגרפי, הייתי רוצה לראות את המדינה כולה מוכרזת כאתר מורשת. בכל חור פה קרה משהו עם חשיבות הסטורית לחלק ניכר מאוכלוסיית העולם, ולמה שלא נהנה מתקציבים בינלאומיים ומזרם תיירים קבוע לאתרי המורשת..? שאלה רטורית כמובן לאור האקלים הפוליטי בישראל ובמזה"ת בכלל.

עוד דבר, ההחלטה מציינת רק את מורשת אברהם, בלי להתייחס לשני האבות החשובים הנוספים שעפי המסורת קבורים שם – יצחק ויעקב.
אני מניח שקל לפחד מטשטוש הזהות היהודית-ישראלית של המקום, כאשר ההתייחסות היא רק לאב הקדמון המשותף לכאורה לערבים (בני-ישמעאל) ולישראלים (בני-ישראל).
אם לאותם אבות יש חשיבות הסטורית ודתית לכל בני הדתות, מדוע להשמיט את שני אלו שמהם יצא זרע ישראל? בהחלט יש מרום לחשש שזו תחילתה של הטייה הסטורית והעברת משקל לרגל הערבית.

שוב, זו לא הצדקה של פחדנות אוטומטית מכל מי שלא מתרפס בפני היהודים, ולא של פוליטיקה עלובה שרק פוגעת ביהדות ובציונות כאחד, אבל התמונה רחבה יותר מהשקרים של המנהיגים שלנו לבדם. מאחורי כל ניסוח של החלטת או"ם יש קרבות ניסוח ואינטרסים רלוונטים יותר או פחות, שבהם גם 'הצד השני' משתמש לתועלתו הפרטית.

מאלפת או מעלפת?

אף מילה על ארכיטקט השקר החמור שקופץ בראש הספינר הראשי לישראל? הרה״מ היקר?

עם כל הלשון החלקלקה אתה מבזה נבחרי ציבור שנבחרו בצורה דמוקרטית. https://youtu.be/zXXdrmIoB7w

לא עיקר הפוסט המשובח כמובן אבל למה ליפול לאותן תבניות סטנדרטיות ולא רגישות?
"שאברהם, יצחק ויעקב, ונשותיהם" – למה אמהות אומה אינן ראויות להיזכר בשמן?
כן, מנג'ס, אבל עוד טיפה של רגישות. דווקא במקום כזה. לפחות במקום כזה..

תודה על הפיקחון.

היכן ינתן למצוא תרגום לאנגלית של הפוסט – לא פחות חשוב שהדברים יישמעו גם בחוץ.

לעידן – שוב, ברכת יישר כוח!

נראה לי שהשתדלת לכוון את הדיון לכמה מסלולים עקרוניים הרבה יותר מהדשדוש בשאלות כגון מי , בדיוק, קבור במערת המכפלה ( למען האמת, לא ידוע מי קבור, כמה קבורים שם, במבנה הספק-עותמאני הזה, ומאילו שנים. ולעולם לא נדע, כך או כך), ולמי-למי-למי זה קדוש יותר. כה מן התגובות כאן – אבל בעיקר התגובות הגדולות המהדהדות מכל פינה ומכל עיתון ושידור – מעידות על העדפה ברורה של מסלול אחר, צפוי מראש: אל תשכנעו אותנו בעובדות, כי כיף – ממש כיף – להיות תמיד צודק ונעלב (וכתוספת: העולם כולו נגדנו. אני מתפלא על כך שעדיין לא הכריזו על הפזמון הנואל ההוא,פוסט-מלחמת-67, כעל המנון ישראל הרשמי).

העניין העקרוני הוא נכונותה – ואף רצונה הנלהב – של אוכלוסייה גדולה להתכחש לעובדות מהשטח, לא להתעניין באמת ואולי גם לא לרצות לדעת שקיימת אמת, להעריץ ולהפנים כל מה שיספרו לה בערוצים הפוליטיים הרשמיים מפיהם של מנהיגים ומתווכים, אנשי תקשורת פומבית ויחצ"נים גלויים או מוסווים,שרבים מביניהם, ממש כמו הציבור המקשיב להם, מעדיפים את האי-אמת. זאת, כידוע, איננה תופעה ישראלית בלבד, והיא גם לא תופעה חדשה במיוחד. אתרי אינטרנט ספציפיים ובלוגים כדוגמת הבלוג שלך, עידן, מסמנים אופציות אחרות, והם חיוניים יותר ויותר – לאותם מעטים הבוחלים בשיח הפומבי הנפוץ. אבל מה עם הרוב?

במצב שכרגע נראה לי כאוטופיה, היה אמור להופיע בישראל עיתון יומי חופשי (חופשי, ככל שאפשר, גם מתלות במפרסמים וב"רייטינג"), שהאוריינטציה שלו שמאלית ( במובן רחב וגמיש), והמידע והפרשנות שבו עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של עיתונות מערבית, והוא נמכר בכל רחוב במחיר לא-גבוה. וכמו כן היתה אמורה לקום כאן רשת עצמאית לחלוטין של טלוויזיה, שהכיוון שלה זהה לכיוון המאפיין את העיתון הנ"ל (דוגמה אפשרית: שידורי DemocracyNow בארה"ב. אפשר לקלוט אותם בלי הגבלה ברשת האינטרנט). וגם: רשת בתי ספר עצמאיים לגמרי, כיוזמה-מלמטה; יוזמה שרוב רובו של הציבור המזהה עצמו כשמאל ציוני/ליברלי/חילוני (ציבור לא גדול מאוד) מעולם לא התארגן בשיא הרצינות כדי לממש אותה, כי הוא מעדיף קיטורים והליכה, איכשהו, עם מה שטאריק עלי קורא The Extreme Centre . אני יכול להוסיף עוד כמה מרכיבים לאוטופיה שלי,אבל מה שפירטתי כאן – די בו, במסגרת הדיון הנוכחית.

ובמחשבה נוספת: אכן, אוטופיה. ואני אפילו לא בטוח שאם היא תתגשם – יחול פה שינוי דרסטי. אבל לא כדאי לוותר עליה, ובעניין זה אני יכול להיתלות בהרבה אילנות גבוהים. כל אחד יכול כמוני, אם רצונו בכך. נו?

עודד

קל מאוד להפריך את השורה התחתונה במאמר של יובל מזרחי וזה באמצעות החלטות של אונסקו בעצמו משנת 2010.
הנה הקישור: https://web.archive.org/web/20101111083723/http://www.unesco.org/new/en/media-services/single-view/news/executive_board_adopts_five_decisions_concerning_unescos_work_in_the_occupied_palestinian_and_arab_territories/

אני אצטט את החלק הרלוונטי לטובת הקוראים:
The Palestinian sites of al-Haram al-Ibrahimi/Tomb of the Patriarchs in al-Khalil/Hebron and the Bilal bin Rabah Mosque/Rachel’s Tomb in Bethlehem: the Board voted 44 to one (12 abstentions) to reaffirm that the two sites are an integral part of the occupied Palestinian Territories and that any unilateral action by the Israeli authorities is to be considered a violation of international law, the UNESCO Conventions and the United Nations and Security Council resolutions.

זאת אומרת, אונסקו קובע שהתערבות ישראלית במערת המכפלה ובקבר רחל תחשב לעבירה על החוק הבינלאומי.
אז אונסק"ו אינו כל כך תמים.
הוא לא מתייחס אל מערת המכפלה, לצורך העניין, כאתר פלסטיני , רק בגלל שאין שם שלטון ישראלי פורמאלי, או כל שלטון אחר למעט זה של הרש"פ.
גם מערת המכפלה וגם קבר רחל, הם אתרים הנמצאים בשליטה ישראלית מוחלטת. השימוש המוסלמי היומיומי במערת המכפלה, נעשה בחסות ישראלית ולא במסגרת השלטון המקומי של הרש"פ.
מי ששולט בצורה מוחלטת בשני האתרים זו ישראל והמצב הזה, כנראה יימשך גם בעתיד הנראה לעין.

זאת אומרת, המשמעות היחידה של החלטות אונסק"ו , היא פרובוקציה גסה נגד ישראל. אז ניתן לומר שהמחאות הפוליטיות של הפוליטיקאים הישראלים, הן תוצאה של ההתנהלות הפוליטית האנטי ישראלית של אונסק"ו ואני מקווה מאוד שבמקרה הזה, אונסק"ו יאכל את מה שבישל.

עידן, גניבת הדעת היא שלך כשאתה מציג החלטה שהתקבלה בקונטקסט מסויים, באופן מנותק מהאיך ולמה היא התקבלה. התעלמות מקמפיין פלסטיני ליצור דה לגטימציה לישראל במוסדות בינלאומיים. טענות על היותו של האתר בסכנה ועל פגיעה בחופש הפולחן. האתר באמת בסכנה כמו בעתיקות בעיראק וסוריה? או למצער כמו קבר יוסף באינתיפדה ה-2? או הריסת והשמדת העתיקות בהר הבית ע"י הווקף? ומה עם חופש הפולחן בהר הבית ליהודים או בקבר יוסף? הדין הבינלאומי גם בו יש שימוש בקונטקסט ופרשנות מאוד מאוד מסויימת שמתעלמת מזכות של מדינה להתגונן שתוקפים אותה או מזכויות של שבויים ועוד כהנה וכהנה דוגמאות אבל זה באופן לא מפתיע פחות כואב לך.
כל יצירה של חדשות, מחקר או שיח מושפעת מעמדות של האנשים שאחראים להם, ולכן גניבת הדעת שלך לכן היא כפולה כי אתה מציג את עצמך כמעל לנרטיב בו אתה מאמין מעל לדעות בהן אתה אוחז וכו' כאחד שיגלה לנו אמת כפי שהיא באמת, וזה ממש לא המצב כפי שעולה מהמאמר שלך ומתגובותיך

עידן, המאמר העלה בי מספר תגובות…
אנסה להתמקד באחת – כיום העיר חברון תחת שלטון ישראלי, רוצה לקרוא לזה כיבוש? בסדר.. רוצה לקרוא לזה תוצאות של 3 מלחמות מגן בהם הליגה הערבית פתחה על מנת למחוק אותך ואותי מהמפה כי אנחנו יהודים? גם בסדר. לא ממש מעניין אותי כרגע.
על פי חוק והסכם (הסכם ישראלי-פלסטיני) חברון היא בשטח ישראל כרגע כמו שהוואי היא בשטח ארה"ב (ויש עוד דוגמאות רבות..) בחברון חיו יהודים ברצף התיישבותי כ1500 שנים לפני כניסת האסלאם לשטח זה.. ואת מערת המכפלה בנה מלך יהודי 600 שנה לפני בריאת האסלאם. שלטון רב שנים של המוסלמים על עיר זו וערים אחרות מחזק את זיקת האסלאם למקום וכמובן אמונתם באביהם הקדוש איברהים. לפיכך יש להגיע להסדר והסכמה. להזכירך ישנו הסכם יהודי פלסטיני (אוסלו ב')המחלק את חברון ל H1 ו H2 כאשר מערת המכפלה בשלטון יהודי בטחוני השומר על זכות המבקר המוסלמי להתפלל ברחבת יצחק הקדוש לאיסלאם בכל רגע נתון וליהדות ולנצרות מרחב תפילה ליד ציון קברו של יעקב ולאה הקדושים בעיקר ליהודים. ציון אברהם ממקום בדיוק באמצע המבנה ונגיש לשתי הדתות באותה המידה. זהו ההסכם – אך הפלסטינים מנסים לערער אותו לא על ידי מסע ומתן אלא על ידי פניה לגורמים לא אובייקטיביים. מדוע כל כך חשוב לאונסק"ו לגעת בנושא זה כשאתרי אונסק"ו אחרים נהרסים 100 ק"מ משם?

עניין נוסף – אני מצטט אותך:
" כלומר: "פלסטין" היא הציון הגיאוגרפי/מדינתי שבו נמצא אתר המורשת. מה לעשות, זה נכון. " זה לא נכון – אין מדינה ששמה פלסטין. לאו"ם אין סמכות לכונן מדינות. ההחלטת האו"ם פשוט שידרגה את מעמדה של משלחת המשקיפים הפלסטינית למעמד של מדינה לא חברה לצרכים פנימיים בקרב גופי האו"ם. ההחלטות של עצרת האו"ם אינן יכולות להכתיב משפט בינלאומי ואינן מחייבות מדינות לקבל את קביעותיהן. הן לא יותר מהמלצות בלתי מחייבות, המבטאות את העמדות הפוליטיות של המדינות שהצביעו בעדן. ולכן אין דבר כזה שאל חליל היא בפלסטין – אל חליל עוד בישראל..

ובאופן אישי – מדוע חשוב לך כל כך לנתק את הקשר היהודי\ישראלי מחברון ומערת המכפלה ? ולמה שלא נקים יחד מדינה פלסטינית לצד מינה יהודית? מדוע אבו מאזן לא מתעקש לשבת עם מנהיגי ישראל סביב שולחן עגול ולדון בפתרונות האפשריים?

אני הייתי מצפה ממך כפרופסור לרמה קצת אחרת של דיון, ללא ניחוח פוליטי. אין דבר כזה פלסטין. יש ארץ ישראל, פלשתינה, הרשות הפלסטינית. לכשתהיה מדינת פלסטין אם תהיה נדבר.

לגופו של עניין, בהכירי קצת יותר לעומק את עניין המורשת העולמית, אכן הוא ממוין לפי מדינות. מקדש הבאהים הוא בשטח ישראל אבל אינו שייך ליהודים או לישראלים. אז אונסקו בחר לקבוע שמערת המכפלה ממוקמת בשטח "פלסטין".
אלא שמדינה בשם פלסטין/פלשתיין אינה קיימת, ואם היא קיימת ברשימות זה רק בגלל שבאו"ם יש רוב אוטומטי מוסלמי ופרו מוסלמי.
מכאן יצא הקצף – כי אם ישראל הייתה פונה להכריז על האתר כאתר מורשת עולמית הוא היה מוגדר ממילא כאתר בשטח פלשתיין. בדיוק כמו כנסיית המולד ועוד אתר שאיני זוכר.
מעבר לכך ציינו אחרים את החשיבות המוגזמת שנתנו לאתר כמסגד מוסלמי, למרות שאברהם אבינו הוא לא היחיד שקבור שם. תקרא את הטקסט ותראה כמה ממנו מוקדש לתקופה הישראלית מול התקופה המוסלמית.
להזכירך, משום שאולי אינך יודע (אורי אבנרי וחלק מחבריו לא ידעו לגבי יצחק וישמעאל) דוד המלך נמשח בחברון. משום מה אפילו זה לא מוזכר ,