Skip to content
25 במאי 2015 / עידן לנדו

הייצוא הבטחוני הישראלי לדרום סודן: קשר השתיקה

מאת: עו"ד איתי מק ועידן לנדו

כפי שידוע לנו היום, ישראל ייצאה נשק בשנות ה-90' לרואנדה, בזמן שהתחולל שם רצח עם. המידע על כך עודו חסוי ועתירה למען חשיפתו מתבררת בימים אלה בבית המשפט העליון. מן הפרשה ההיא, מסתבר, לא הופקו לקחים. מזה שנה וחצי מתרחשת במדינה אחרת באפריקה, דרום סודן, מלחמת אזרחים עקובה מדם, שמעורבים בה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. התקשורת הבין-לאומית מסקרת אותה על בסיס יומיומי. התקשורת הישראלית סיקרה אותה בחודשים הראשונים ומאז היא בעיקר שותקת, אף כי מעשי הזוועה נמשכים בעצם הימים האלה. לשתיקה הזאת יש כנראה סיבה; גורמים בכירים בתעשיות הביטחון ובשלטון מעורבים בסחר נשק, טכנולוגיות ביטחון פנים ומעקב, והכשרת כוחות צבאיים, עם גורמים בדרום סודן, וכל פרסום בנושא עלול להביך אותם קשות.

מאז שנות ה-60' של המאה הקודמת מדינת ישראל מנהלת "מלחמה סודית" בדרום סודן ואף תמכה במאבקם של המורדים לשחרור החבל מעריצותה של חרטום. תמיכתה של ישראל לא נבעה מערכיה או מהזדהותה הכנה עם מאבק צודק ולגיטימי לשחרור, אלא בעיקר מאינטרסים אסטרטגיים שונים. בינואר 2011 התקיים משאל עם באזור דרום סודן בעקבות לחץ מסיבי של הקהילה הבין-לאומית. 99% מן התושבים הצביעו בעד עצמאותם מחרטום, וב-9 ביולי באותה שנה הכריזה דרום סודן על עצמאותה.

מדינת ישראל היתה בין המדינות הראשונות שהכירו במדינה החדשה, ובדצמבר 2011 ביקר בישראל נשיא דרום סודן, סלווה קיר. ישראל ראתה בעצמאותה של דרום סודן הזדמנות פז לקידום האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה באזור, והשקיעה לא מעט בתשתיות אזרחיות ובסיוע צבאי. מערכת היחסים שנרקמה בין שתי המדינות חריגה גם בהשוואה לקשרים ההדוקים שהיו לישראל עם מדינות אפריקאיות אחרות, ויש בהם מימד של חסות.

את הקירבה המיוחדת הזאת יש להבין גם על רקע רשת האינטרסים האזורית. הסכסוך המקומי בין סודן ודרום סודן שהתנתקה ממנה מוזן ומפורנס על ידי איראן וישראל. בזמן שאיראן הידקה את קשריה סודן המוסלמית, ישראל הידקה את קשריה עם דרום סודן הנוצרית, שגם מספקת לה נפט. לפני שנתיים וחצי הפציצה ישראל – על פי מקורות זרים – מפעל נשק בחרטום, שהיה בבעלות איראנית, לפני שנה נתפסה ספינת נשק שהובילה לעזה נשק איראני מסודן, ורק החודש דווח על מל"ט ישראלי שיורט בשמי סודן. אין ספק שאיראן וישראל מנהלות ביניהן מלחמה מלוכלכת דרך בנות חסותן באפריקה. השאלה היחידה שצריכה להישאל כאן אם יש באסטרטגיה הכמו-אימפריאלית הזאת הצדקה כלשהי לסיוע עקיף לכוחות דרום סודניים שמבצעים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. שום אינטרס אסטרטגי של ישראל – אמיתי או מדומה – לא יכול לפטור אותה מן החובה החוקית והמוסרית למנוע כל ייצוא בטחוני שעלול לשמש למעשים הללו.

חגיגות העצמאות של דרום סודן, למרבה הצער, התחלפו במהרה באחת הטרגדיות הקשות של העשור השני במאה ה-21. מאז מחצית דצמבר 2013 מתנהלת בדרום סודן מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות ופוליטיות יריבות, הממשיכה למעשה את מלחמת האזרחים העקובה מדם שארכה כ-22 שנים עד לעצמאות המדינה מסודן. לפי העדכונים האחרונים, המלחמה הנוכחית גבתה עד כה כ-50,000 הרוגים, כשני מיליון פליטים ועקורים וכ-2.5 מיליון אזרחים בסיכון לרעב. ארגוני זכויות אדם והאו"ם מנו בשנה האחרונה כ-12,000 ילדים-חיילים בדרום סודן. כל הצדדים הלוחמים, ובפרט ממשלת דרום סודן והמליציות הקשורות אליה, מעורבים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והפרות חמורות של זכויות האדם.

הצדדים היריבים אינם מצליחים להכריע את המלחמה וגם מבחינה אתנית אין רוב לאף שבט; שבט הדינקה, שהממשלה הנוכחית מאויישת באנשיו, מהווה כ-35% מאוכלוסיית דרום סודן. מאחר שחלק מלוחמי האופוזיציה הם אנשי כוחות הביטחון לשעבר של הממשלה שערקו לשורות האופוזיציה על נשקם והכשרתם, לא פשוט לממשלה להכריעם בשדה הקרב. לכן בחרה הממשלה באסטרטגיה חלופית: מעשי טבח המוניים, אונס על בסיס אתני והתעללויות באזרחים המזוהים עם האופוזיציה. כל עוד הייצוא הביטחוני ממשיך לזרום ממדינות זרות, אין אינטרס לממשלת דרום סודן להגיע לפשרה, והיא דבקה באמונת שווא שתצליח להכריע את האופוזיציה בשדה הקרב.

בנסיבות אלה הטילו מדינות אירופה אמברגו נשק על דרום סודן, וארה"ב השעתה את הסיוע הצבאי לשם. מזה זמן מתקיימים נסיונות להעביר החלטת אמברגו דומה גם במועצת הביטחון של האו"ם. עד כה הנסיונות לא צלחו, הן עקב המחלוקות והמתיחות בין חברות המועצה והן בשל החשש שהמורדים יביסו את הממשלה. על אף הקשיים הפוליטיים לאישור אמברגו במועצה, חומרת המצב בדרום סודן ברורה לכל. ב-3 במרץ השנה אושרה במועצת הביטחון החלטה שנוסחה בידי ארה"ב (החלטה מס' 2206) המציבה אולטימטום: יוטלו אמברגו נשק וסנקציות נוספות אם הצדדים לא ינצרו את נשקם.

על אף התגובות המסתמנות בעולם, על פי פרסומים ומידע שהתקבל מפעילי זכויות אדם שהיו או נמצאים בדרום סודן, "המלחמה הסודית" של ישראל נמשכת. מאז הכרזת עצמאותה של דרום סודן, ישראל מזרימה אליה נשק ללא הרף, מאמנת את כוחות הממשלה ומספקת טכנולוגיות ביטחוניות שונות. שיתוף פעולה מתקיים גם בין ישראל לבין השב"כ הדרום סודני, וגורמים ישראלים התקינו ועוזרים להפעיל מערכת פיקוח ומעקב פנימי בדרום סודן.

המעורבות הישראלית כיום בדרום סודן חריגה בהסטוריה של הייצוא הביטחוני הישראלי. לא מדובר בתאוות בצע בלבד. ישראל אוחזת בקרנות המזבח ונאבקת על המשכו של פרויקט שהשקיעה בו לא מעט במשך שנים רבות, פרויקט שכשלונו עלול לפגוע באמינותה בעיני רודנים ומשטרים אחרים ברחבי היבשת, המקבלים ממנה סיוע צבאי.

פרסום רשמי של משרד הביטחון מנובמבר 2014 (כמעט שנה מפרוץ מלחמת האזרחים בדרום סודן) מתגאה בהצלחת סיב"ט (האגף לייצוא בטחוני) בתערוכה של "סייבר סקיוריטי" שפקדו אותה 70 משלחות מרחבי העולם – ביניהן גם משלחת של דרום סודן. ישנן עדויות על רובי גליל אייס שנמצאים ברשות צבא דרום סודן. שנה וחצי לפני פרוץ מלחמת האזרחים דיווח עיתון סודני על "רכבת אווירית" שמזרימה מישראל לדרום סודן טילים, ציוד צבאי וגם שכירי חרב אפריקנים (אחרי אימון). וזה נמשך עד ההווה: בתערוכת נשק ישראלית שתיערך בשבוע הבא במרכז הירידים בגני התערוכה תבקר גם משלחת צבאית מדרום סודן.

חישבו על כך לרגע: מדינה שבשטחה מתבצעים בימים אלה ממש פשעים נגד האנושות באמצעות נשק זר, שאירופה וארה"ב עצרו כל סחר ביטחוני איתה, שולחת משלחת רכש צבאי למדינת ישראל, ומתקבלת בזרועות פתוחות.

הדין הבין-לאומי והמוסר האנושי מחייבים את עצירתו של ייצוא ביטחוני העלול לשמש לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בעבר, מטעמים פוליטיים ובשל המלחמה הקרה, הקהילה הבין-לאומית לא יישמה חובה זו בהצלחה, אולם מאז שנות ה-90' של המאה הקודמת, החובה הזו קרמה עור וגידים בחקיקה חד משמעית בארה"ב ובאירופה, באמנות הבין-לאומיות ובמוסדות בין-לאומיים, כגון האו"ם ובתי הדין הפליליים הבין-לאומיים.

מלבד עצירה מוחלטת של הייצוא, אין לישראל דרך ממשית להבטיח שהנשק שהיא מספקת אינו משמש לטבח באזרחים; שאין הוא מכוון לראשן של נשים בשעה שכוחות ביטחון ומיליציות דרום סודניות אונסים אותן; שהאימונים שישראל מעבירה לכוחות ביטחון דרום סודניים לא משמשים לרצח ועינויים של אזרחים; ושטכנולוגיות ביטחוניות שהיא מספקת לא משמשות לרדיפת אזרחים על רקע פוליטי ואתני, ומסייעות בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. צריך להבהיר שהדין הבין-לאומי אוסר גם על ייצוא טכנולוגיות ונשק "שאינם יורים", במידה והם עלולים לסייע לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

ב-12 במרץ השנה התראיין עו"ד איתי מק בתכנית "לפי מקורות זרים" ברדיו "כל השלום" על הייצוא הבטחוני לדרום סודן (החל מדקה 47:50). בתכנית הוא הוסיף פרטים ועדויות על מעורבותה של ישראל באספקת נשק ואימונים לכוחות בדרום סודן. בעקבות הממצאים האלה, פנה עו"ד מק למשרד הביטחון בבקשה לעצור את הייצוא הביטחוני לשם. הפנייה, לא תופתעו, נדחתה.

בימים אלה פועלת ח"כ תמר זנדברג לשבור את קשר השתיקה. היא פנתה למשרד הביטחון ודרשה לעצור לאלתר את  הייצוא הבטחוני לדרום סודן. לפניה צורפה חוות דעת שעו"ד מק הכין ובה מפורטים היבטים עובדתיים ומשפטיים של העניין (נוסח הפנייה עם חוות הדעת נמצא כאן).

הציבור הישראלי חייב להצטרף לדרישה הזאת. הזמן הוא עכשיו.

* * *

שני עדכונים:

הפוסט תורגם לאנגלית כאן.

ביום שלישי, 2.6.15, בשעה 16:00, תיערך הפגנת מחאה במרכז הירידים (גני התערוכה) מול תערוכת ISDEF 2015, שבה מתארחת גם משלחת צבאית מדרום סודן. לפרטים נוספים ראו כאן.

42 תגובות

להגיב
  1. nina ramon / מאי 25 2015 12:26

    ממש "אור לגויים"….. "חושך לגויים" יהיה יותר מדויק

  2. נטליה קוצקי / מאי 25 2015 14:47

    במכתב של עורך הדין כתוב: בתערוכה ביטחונית שתיערך ביום 2.6.2015 (יום ג') במרכז הירידים בתל אביב, תבקר גם
    משלחת צבאית מדרום סודן (הלינק שמצורף שם – http://www.inn.co.il/News/News.aspx/297747).

    אולי הפגנה שם (כנראה בכניסה לשם) יכולה לעורר מודעות לנושא? או שאולי לא, כי המקום מוצף בסוחרי נשק עתירי אינטרסים?

  3. עידן לנדו / מאי 25 2015 16:53

    נטליה, אני מבין שאכן מארגנים הפגנה שם. איתי יעביר לי פרטים בהמשך ואפרסם אותם בתחתית הפוסט.

  4. Oded Singer / מאי 25 2015 19:36

    תודה עידן. כרגיל – מעניין ומדכא. (יש לך משהו שמח לדווח עליו?)

  5. עידן לנדו / מאי 25 2015 20:18

    לצערי, לא. אני על דסק הדיכאון. אבל שמעת שלוינגר מת?

  6. Oded Singer / מאי 25 2015 20:42

    שלחתי פרחים.

  7. עודד סוקולובסקי / מאי 26 2015 01:02

    גסות רוח לא מפתיעה מצידך, עידן.
    מה שכן, בזכותו של "לוינגר" תישאר עוד לא מעט זמן על דסק הדיכאון.

  8. אלי אמינוב / מאי 26 2015 01:34

    בעניין הספדים יש לי סיפור יהודי קטן. בעיירה פלונית היה נהוג שאין קוברים את המת אם לא נאמר דבר לשבחו בעת הלוויה. יום אחד נפטר הנבל של העיירה ואיש לא היה מוכן לומר דבר לשבחו. ככה עמדו המלווים והמתינו זמן רב. בסוף קם אחד ואמר תראו לעומת הילדים שהנפטר השאיר אחריו ניתן לומר שהוא היה צדיק.

  9. עידן לנדו / מאי 26 2015 10:00

    שלוש מלים לי אליך, עודד: באבוד רשעים רינה.

    מדהימה באמת גסות הרוח של הימין. גם החריבו את המדינה, גם הביסו את השמאל (מה שנכון נכון), וגם את הזכות הפעוטה כל כך של שמחה לאיד הם שוללים מיריביהם המובסים. עד כדי כך מגיעה תאוות השליטה וההשתלטות שלכם. כאילו צהלות השמחה לא בקעו מכל בתי חברון כששולמית אלוני נפטרה.

    צבועים.

    (ותודה לאלי אמינוב, דברים כהוויתם)

  10. נטליה קוצקי / מאי 26 2015 10:17

    עודד, גסות הרוח היא של לוינגר. במקרה שלו, היא גם רצחנית. חמורים של משיח מצאו את עצמם מגינים על חזיונותיו הפרועים רק כי היו פטריוטים נאיביים, וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על הקרבנות הפלסטיניים. על זה ועל זה אין מחילה לעולמי עד, גם במוות.

    מתה על נימוסי השולחן החנה בבליים שמתרגשים על הימין לפעמים.

  11. מתי / מאי 26 2015 15:34

    תודה לכם עידן ואיתי על האינפורמציה החשובה. שווה להוסיף שניגוד האינטרסים הישראלי-איראני לא בא לידי ביטוי בכל הנוגע למשטר הדיקטטורי באריתריאה, שבו מכירות שתי המדינות ובכך עומדות לבדן בכל העולם. לאור (או לחושך) כל זאת, סוגיית התעלמותה של מדינת ישראל מבקשות הסודנים והאריתראים להכרה בהם כפליטים, כשמנגד "הפתרונות" שהיא מיישמת בנוגע לשהותם בישראל תוך ניצול דמגוגי של מצוקת תושבי דרום ת"א, ראויה להיבחן לפי סטנדרטים מוסריים המחמירים אף יותר מאלה שישראל מחויבת בהם ככל מדינה החתומה על אמנת הפליטים.

    כמו כן, חשוב להדגיש את מעורבותם של כאלה המזוהים עם "מחנה השלום" והשמאל הציוני בייצוא הביטחוני הנ"ל. זה שאהוד ברק בתמונה כבר לא אמור להפתיע אף אחד, בהתחשב בפשעי המלחמה שהוא מעורב בהם פנים-ישראל. אבל יובל רבין ואולי גם אחותו דליה רבין-פילוסוף שכיהנה כסגנית שר הביטחון למשך כשנתיים באמצע העשור הקודם, ו- "ביילינקס" של יוסי ביילין – כולם כיוונים שכדאי לבדוק.

  12. עידן לנדו / מאי 26 2015 16:08

    כן, מתי, מחנה השלום מתפרנס יפה ממלחמות. נזכיר גם את הפלירט של הפיסניק הידוע אברהם בורג עם תעשיות המוות, שאלמלא התערבות בית המשפט היה הופך מחזון למציאות (משוכה שאיש החזונות הזה מתקשה לצלוח, פעם אחר פעם): http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3333186,00.html

  13. yaelhever / מאי 28 2015 17:29

    אז למי יכולה ישרעל למכור נשק? באיזה מקום כן מותר לחולל מלחמה?
    הפוסט הזה ממחיש ומבהיר את התוצאות האיומות של הסחר בנשק ושל המלחמה.
    האם יכולה ישרעל בלא סחר בנשק? לא. סחר הנשק מקיים את הצבא, את הכלכלה וא/נשים שחיות על הדם, כמו ברק וגלנט וציפי לבני. סחר הנשק מצריך מלחמות חדשות לבקרים. זהו מעגל קסמים. רבים משׂתכרים ממנו. רבים יותר נפגעים ממנו. אירופה וארה"ב עושות אמברגו על דרום סודן, אך לא על ישרעל, שמחמשת את דרום סודן. וארה"ב ואירופה מחמשות את ישראל. איך יוצאות מהמעגל הזה? רק בפציפיזם נחרץ ושלילה מוחלטת של הצבא, תעשיית הנשק והמלחמה. אין כאן שמאל או ימין, שידי שניהם דמים מלאו, ישרעל צריכה לעבור מהפך אדיר מספרטה לקוסטה ריקה. האם זה הולך לקרות? נראה לי שלא בקדנציה שלי. אבל אני, בסביבה הקרובה שלי, מנסה בכל כוחי לקרוא למהפך הזה. וגם הפוסט הזה – כרבים וטובים אחרים משל עידן לנדו – עושה זאת בדרכו.

  14. עידן לנדו / מאי 28 2015 17:53

    שני עדכונים:

    הפוסט תורגם לאנגלית כאן:
    http://972mag.com/the-untold-story-of-israeli-military-exports-to-south-sudan/107137/

    ביום שלישי, 2.6.15, בשעה 16:00, תיערך הפגנת מחאה במרכז הירידים (גני התערוכה) מול תערוכת ISDEF 2015, שבה מתארחת גם משלחת צבאית מדרום סודן. לפרטים נוספים ראו כאן:
    https://www.facebook.com/events/850680638347056/

  15. דורון / מאי 29 2015 10:50

    שתי שאלות יש לי בקשר לשתי ההודעות האחרונות.

    קודם כל, יעל – מעבר למעשי הקצבות שאת מבצעת בשפה העברית (כן, אני מבין שמפריע לך שאמירות כלליות נעשות בלשון זכר, אבל בינתיים זו השפה – ואני מופתע שהדבר לא צורם לעידן בהתחשב בתחום עיסוקו המקצועי), הרי שאני מתקשה להבין את התהליך שאת רוצה שהחברה תעבור בדרכה לדה-מיליטריזציה. האם את מאמינה שדה-מיליטרזציה מוחלטת של ישראל תגרור תהליך דומה בקרב שאר הגורמים באזורנו? איראן? סוריה? דאעש? מצב בו כולם הם פצפיסטים הוא נחמד, אבל מצב בו צד אחד דוגל בפצפיזם בעוד הצד השני לא בד"כ נגמר ברצח הפצפיסטים…

    דבר שני, עידן – אני מתקשה לראות את המטרה בתרגום המאמרים שלך לאנגלית. למיטב הבנתי, מטרתך בבלוג הזה היא לחשוף את הקוראים הישראלים למידע שאין הם נחשפים אליו בתקשורת, במטרה לעזור להם לגבש דעה המבוססת על המציאות כמו שהיא ולעודדם להשפיע על החברה בה אנו חיים בהתאם. בהנחה שכל קוראיך הישראלים יודעים עברית, למי מופנים המאמרים באנגלית? ויתרה מכך, לאיזו מטרה הם ישמשו? אכפת לך להסביר, בבקשה?

  16. עידן לנדו / מאי 29 2015 11:10

    דורון, לא מעט קוראים פונים אלי – למעשה, כמעט אחרי כל פוסט – בבקשה לנוסח באנגלית. תסתכל בעמוד הפייסבוק של הבלוג, מישהי ביקשה את זה ביחס לפוסט הנוכחי. אלה יוזמות שמגיעות מן הקוראים, לא ממני (והם גם מתרגמים בהתנדבות). אני מניח שחלקם רוצים לחשוף את הדברים לחברים או שותפי מאבק שאינם דוברים עברית (חלק גדול מהאקטיביזם בארץ ובעולם חוצה גבולות, כיוון שמדובר במיעוטים מבוטלים בכל מדינה שהיא). אני משתף פעולה ברצון עם היוזמות האלה.

    "לאיזה מטרה הם ישמשו"? שאלה חשודה בעיני. לאיזו מטרה משמשים הטקסטים שלי בעברית? אין לי מושג. אני יודע למה אני כתבתי אותם, אבל אין לי שום שליטה על השימוש שנעשה בהם. אותו דבר באנגלית.

    אם אתה רומז שאולי גורמים "עוינים" ישתמשו בהם, זה לא מדאיג אותי. הפוסטים האלה מבוססים על עובדות, לא על תעמולה. תעמולה יכולה לקחת כל דבר לכל כיוון, וממילא לא נזקקת לעובדות. לידיעתך, גם קטעים בתנ"ך שתורגמו לשפות זרות סיפקו "תחמושת" של ציטוטים לאנטישמים הכי גרועים. הלך המחשבה שמשתיק עובדות לא נוחות לשלטון מתוך חשש שהן "ישחקו לידי האויב" הוא הלך מחשבה מודיעיני-צבאי-פרנואידי; אין לו מקום בבלוג הזה.

  17. דורון / מאי 29 2015 11:46

    לא רמזתי לכך שהם ישמשו גורמים "עוינים" בהכרח. מה שהתכוונתי לרמוז הוא שכפי שהצגה חד-צדדית של העובדות בתקשורת המקומית משפיעה על דעת הקהל אצלנו (שברובו לא נחשף למידע מהסוג שאתה מביא בבלוג הזה) לכיוון מסויים, כך גם הצגה חד-צדדית לכיוון השני, לקהל שאינו נחשף לתקשורת הישראלית, תגרום לאותה התוצאה בכיוון ההפוך – ונשאלת כמובן השאלה לשם מה. קוראים ישראלים שקוראים את המאמרים שלך עשויים להגיע למסקנה שיש בעיות רבות בחברה ובמדינה שלנו שצריך לתקן, לא שישראל זה אוסף חלאות אדם שרק מחפשים איך לחמוס ולרצוח – מה שאני לא בהכרח יכול לומר על קוראים לא-ישראלים. אינני דוגל בהסתרת עובדות מהציבור הישראלי, אבל מהציבור בחו"ל – איך אומרים, כביסה מלוכלכת מכבסים בבית. אני לא יודע האם זה הופך אותי לפרנואיד מבחינתך, אבל זו דעתי.

  18. עידן לנדו / מאי 29 2015 12:01

    דורון, הבנתי אותך יפה. לדעתי כביסה מלוכלכת חייבים לכבס מחוץ לבית, בייחוד כשמדובר בבית כמו שלנו – שבו ההורים מזמן התנערו מאחריות והילדים קבורים תחת הררי כביסה מצחינה.

    וכך גם בחשיפת התעללות מינית במשפחה/קיבוץ, התעללות בחיילים במחלקה, פשעי מלחמה וכו'. רק אור היום מטהר.

    אתה גם מניח שהסיקור העולמי איננו חד צדדי לטובת ישראל – וזה לא מדויק. תקשורת המיינסטרים באמריקה כולה נוטה לכיוון ישראל. הביקורת נשמעת בשוליים לגמרי. באירופה יש סיקור יותר מאוזן.

    ובכל מקרה, יש כאן הסטה לא בריאה של הדיון. בשעה שאזרחים נרדפים ונהרגים בעזרת תחמושת וטכנולוגיה ישראלית, לא כל כך מעניין אותי לשמור על צחות פניה של המדינה שלי. בשעה שאפשר עוד לעצור את ייצוא הנשק לדרום סודן – מה שאפילו אמריקה ואירופה, לא קדושות בכלל בדרכן, כבר עשו – יותר חשוב לעשות זאת מאשר להתפלפל על איך אנחנו מצטיירים. אם איכשהו החשיפה הזאת תתרום ללחץ בינלאומי על ישראל להתיישר עם החוק הבינלאומי – הפוסט מילא את מטרתו. חיי אדם קודמים לכל.

  19. יעל חבר / מאי 29 2015 12:27

    דורון, למשוואה של אם אנחנו נתפרק מנשקנו יהרגו אותנו – אותו אני שומעת לעייפה – יש גם צד שני: אם אנחנו נתחמש ונעשה מלחמות – יעשו זאת גם האחרות. והן עושות. ישראל גרענה את האיזור וכעת צועקת געוואלד. "כוח ההרתעה" הוא מנוע למלחמה איומה בשל רצח 3 מתנחלים, שנרצחו בשל "כוח ההרתעה" של ישרעל המשמש, בעיקר, לכיבוש, שהניע את רוצחי הנערים. מה שקורה בדרום סודן אינו רק באשמת ישרעל. האשמה העיקרית היא של הכוחות הלוחמים. התפיסה שמותר לפתור בעיות או לשאת רווחים בכוח הנשק היא אם כל חטאת. אז יותר משאסור לתת להם רובים, צריכה כל אחת לומר: אסור לי לשאת רובים. להשתמש ברובים. לייצר רובים. למכור רובים. ולגנות כל מי שעושה זאת. האם גם את ארה"ב יהרגו אם תחדל מסחר הנשק? את אירופה? גם אצלן וגם אצל ישרעל, לא הפחד הוא הגורם לחימוש. הפחד הוא רק המנוע של התעמולה להמונים שמאפשר את גיוס הא/נשים לחימוש ולמלחמה. המניע הוא כסף, כלכלה, כוח. ידיהם דמים מלאו. כל המלחמות בעולם, כולן, הן בשל בצע כסף. וזה מכוסה במילים יפות של דמוקרטיה וחופש. הדברים דומים גם באשר לסוריה. סוריה מוכיחה בעליל, שאין טובות ורעות בסיפור. כולן אחראיות באותה המידה לטבח הנורא המבוצע שם. בעולם בו טבח כזה לא היה לגיטימי – מימדיו היו קטנים בהרבה. נסה ותיווכח.

  20. MeinName / מאי 31 2015 15:55

    ישראל בהחלט לומדת מהטעויות והיא מושפעת רבות מהאופן שבו ארה"ב מתערבת בהחלטותיה ביצוא. חוות דעת של עורך דין בודד לא יכולה להחליף חוות דעת (ברבים) של משרד הביטחון, המל"ל, המוסד וכל הארגונים המעורבים בייצוא.

  21. עידן לנדו / מאי 31 2015 16:07

    התגובה הזאת, בקצרנות השושואיסטית והסמכותנית שלה, זועקת לכל עבר שהיא "תגובה מטעם". בזבוז זמן.

  22. MeinName / מאי 31 2015 16:11

    למה תגובה מטעם? אתה רוצה להחליף דעה של אנשים רבים המודעים לכל הנהלים בעת מתן אישור ייצוא לדעה של אדם אחד?

  23. דורון / יונ 2 2015 13:40

    תגובתי ליעל (ובהמשך גם לעידן): תפיסה לפיה אם צד א' יניח את נשקו באופן חד-צדדי גם צד ב' יעשה כן מייצגת נאיביות קיצונית. המקרה היחיד בו זה נכון הוא סכסוכים שבהם אחד הצדדים דורש רק את סיום הסכסוך, ואז אם הצד השני ינהג כדברייך אכן הסכסוך יסתיים. בכל מקרה אחר, הדבר יתפס ככניעה ורק יעודד את הצד השני להגביר את תוקפנותו, ורובן המוחלט של המלחמות לאורך ההסטוריה מוכיחות זאת. כאן אני חוזר לנושא הפוסט המקורי – אספקת הנשק לדרום סודן. עידן, האם אתה מאמין שהצטרפותה של ישראל לאמברגו הנשק תניע את המדינות המספקות נשק לצד השני בסכסוך שם, ובפרט איראן, לנהוג באופן דומה? האם אתה שואף להחליף את המצב הקיים, בו שני הצדדים מבצעים פשעים אחד כלפי השני, במצב חדש בו אותם הפשעים (וביתר שאת, בהעדר התנגדות) מבוצעים רק כלפי הצד הפרו-מערבי, בידי הצד הפרו-איראני? אני מתקשה לראות את הרציונל המוסרי כאן.

  24. עידן לנדו / יונ 2 2015 13:55

    דורון, אני לא נכנס איתך לדיון על פציפיזם כאן, זה לא הנושא שלי.

    השאלה שלך שוב נוהגת בחיי אזרחים חפים מפשע כקלף מדיני – הנחה שאני מסרב לחלוק איתך. ישראל לא צריכה לעשות חשבונות אימפריאליים על גבם של אזרחים חפים מפשע. באמת שלא אכפת לי מה איראן עושה בסודן. אכפת לי מה ממשלת דרום סודן עושה בנשק הישראלי שבידיה. העדויות מצביעות על פשעים ברורים נגד האנושות. לכן גם לא כל כך משנה אם המטרה המקורית היתה לתחזק את השלטון שם כנגד השפעה איראנית. ברגע שזה זלג למלחמת אזרחים פנימית, החשבון המוסרי ברור לחלוטין. באופן נדיר, הוא אפילו ברור לאמריקה ולאירופה.

    אני יודע שאתה לא מקבל את המשפט "לא אכפת לי מה איראן עושה בסודן". זה שוב לוקח אותנו לדיון אחר, האם "האיום האיראני" ממשי או מדומה. לדעתי הוא בעיקר תוצר של תעמולה, אבל אני מסרב להיכנס לדיון הזה כי גם הוא, שוב, מניח שחיי חפים מפשע הם קלף למשחק. אגיד רק שישראל חיה בסרט מטורף כשהיא מנסה לשלוט בזרימת הנשק לרצועת עזה ולחיזבאללה. זה לא עובד (חרף יחסי הציבור). וזה בטח לא מפחית את הסיכון הקיומי לי ולך, רק להיפך.

  25. דורון / יונ 2 2015 15:47

    אני לא נכנס כאן לדיון על איראן, או על ישראל, או על יחסן זו לזו, אני מדבר כאן ספציפית על אותם אזרחים בדרום סודן, ואני שואל שוב: האם לדעתך הטבח ההדדי שמתרחש שם כעת ייפסק אם ישראל (ואולי עוד כמה ממדינות המערב, למרות האמברגו), או שהוא אולי יהפוך לטבח חד-צדדי?

  26. דורון / יונ 2 2015 15:48

    * אם ישראל תפסיק לספק נשק, היה צריך להאמר בהודעה לעיל.

  27. עידן לנדו / יונ 2 2015 16:04

    דורון, נניח שיש שני ילדים מופרעים בשכונה שלך, שהורסים מכוניות ומרביצים לעוברים ושבים. במיוחד הם אוהבים לעשות את זה כשהם שיכורים. ונניח שבמכולת השכונתית יש אלכוהול. אחד השכנים מארגן עצומה לדרוש מבעל המכולת להפסיק למכור לנערים אלכוהול. ואז בא מישהו, נגיד דורון, ומקשה:

    האם אתם חושבים שהם יפסיקו להרוס מכוניות ולהרביץ לעוברים ושבים אם לא תמכרו להם אלכוהול? הרי הם תמיד עושים כך. וממילא הם יכולים לקנות אלכוהול במקום אחר. מסקנה: אפשר להמשיך למכור להם אלכוהול בלב שקט.

    הנמשל ברור. אם עדיין לא, חפש מה שפעם כתבתי על ההבדל בין מוסרי למוסרני. שאלות מוסריות הן קודם כל שאלות לגבי חובתו של הפרט הנושא באחריות לעוול, הן לא שאלות בחיזוי עתידות או בהגשמת אוטופיה עלי אדמות.

  28. דורון / יונ 2 2015 16:12

    לא, הנמשל ממש לא ברור, כי האנלוגיה מגוחכת: הנערים בדוגמה שלך הם הצד היחיד לבעיה. בסכסוך בדרום סודאן, יש שני צדדים ששניהם מבצעים פשעים, ואין שום אינדיקציה לכך שאי-חימושו של צד אחד תפחית את מידת הפשעים המתבצעים שם – אי-חימושו של הצד הנתמך כעת ע"י ישראל אולי תפסיק את הפשעים שאותו צד מבצע, אבל סביר שתחמיר מאוד את הפשעים המבוצעים נגדו בהעדר יכולת הגנה. לתומי, הנחתי שחיי אדם הם מה שחשוב לך, ולא השאלה "מי יוצא נקי מבחינה מוסרית".

  29. דורון / יונ 2 2015 16:15

    ואגב, אם כבר הבאת את הדוגמה הזו, מאדם שאכפת לו ממה שקורה מסביב ולא רק ממצפונו האישי, הייתי מצפה שלא יסתפק בהפסקת מכירת האלכוהול לאותם נערים (בדיוק מהסיבות שתארת) אלא שגם יחפש פתרון כולל יותר לבעיה. להגיד "אני לא קשור לזה, אני לא אשם" זה לא מספיק.

  30. עודד / יונ 2 2015 18:09

    חילופי הדברים בין עידן לנדו לבין דורון נראים לי מיותרים לגמרי. הנחות היסוד מנוגדות, ומשום כך המסקנות הנוגזרות מהן יהיו מנוגדות בהכרח. מוסר אישי/מוסריות אישית/ מצפון אישי/ אחריות אישית, ובראש ובראשונה אישית (עידן לנדו), מול גישה קולקטיביסטית-פרגמטית-כאילו (מה 'טוב ' או 'חשוב' או 'עדיף' ליישות הפורמלית הנקראת 'מדינה', ומה קביל על מפה או על 'לוח שחמט' או בתוך זירת התגוששות של 'מדינות' אחרות – וזו נוסחתו של דורון, שלנדו אכן תיאר אותה כ'מוסרנית', ואני ארשה לעצמי לכנות אותה 'פוליטיקנית'). היש טעם בוויכוח? השאלה שלי רטורית.

  31. עידן לנדו / יונ 2 2015 20:07

    דורון, יש צד אחד בלבד לבעיה, זה מה שאתה מסרב להבין. הצד הזה הוא אנחנו. אתה ואני לא נתקן את העולם. אנחנו אולי אולי יכולים לתקן את עצמנו במעט כדי להקטין את הסבל המיותר בעולם. כשאתה מחשבן את החשבונות הגלובליים שלך, אנשים נהרגים באחריותך העקיפה (דרך ממשלתך). זאת דרך מצוינת להתנער מאחריות, ואכן, מבטיחה שלא יהיה שום פיתרון לבעיה. אתה, שמחמש את צד א', לא תפסיק לעשות כך כי אתה מחשב את חישוביו של מי שמחמש את צד ב', שגם לא יפסיק כי הוא מחשב את חישוביך. מתכון נפלא להמשך האלימות ולקצירת הרווחים של תעשייני הנשק.

  32. דורון / יונ 3 2015 13:46

    יש כאן שתי אפשרויות: או שאתה תומך ב"מוסר אישי", מוסר לפיו כל עוד אתה לא מעורב בבעיה עשית את שלך (בלי לתת את הדעת לשאלה האם בכך שיפרת את מצבם של הסובלים מאותה בעיה או הרעת אותו) כפי שנובע מחציה הראשון של הודעתך, או שאתה תומך ב"מוסר הדדי" בדומה לעמדתה של יעל, מוסר לפיו כל צד מגיב על פעולות הצד השני ואם צד אחד יפסיק במעשי האלימות הצד השני ינהג באותה הדרך כפי שנובע מחציה השני של הודעתך. התפיסה הראשונה נכשלת בהשגת מטרתה אם המטרה היא אכן "להקטין את הסבל המיותר בעולם" דווקא בגלל שהתפיסה השניה אינה מציאותית – אבל אתה מסרב לדון בכך כי "פצפיזם זה לא הנושא שלך".

    לפי ההגיון שלך, כל אומה מוסרית צריכה לסרב לקחת חלק בפעולות לחימה כלשהן, כי אין ספק שאותן פעולות לחימה יגרמו לסבל ישיר ומיידי. אני שמח מאוד שסבי שלחם בנאצים לא חשב כמוך.

  33. עידן לנדו / יונ 3 2015 14:17

    דורון, אתה מעוות לגמרי את העמדה שלי ואני לא רואה טעם להמשיך. אני שוב ושוב מדבר על קו אדום שנחצה כשהנשק מופעל כלפי אזרחים, ואתה מתעלם מהקו הזה.

    אגב, במלחמת העולם השניה בעלות הברית ביצעו פשעי מלחמה נוראיים ולא נחוצים בכלל נגד האוכלוסיה הגרמנית. המסה שתרגמתי "אחריות העמים" מדברת גם על זה. לא נובע מכך שלא היתה הצדקה להילחם בנאצים – כאן הכשל שלך. לישראל לא היו חובות מוסריות "להגן" על תושבי שבטים בדרום סודן, חובות כאלה שמחייבות אותה לשלוח לשם נשק. שאל את הסוחרים ואת משרד הביטחון – לא זאת הסיבה לסחר הנשק עם דרום סודן; למעשה, הם מסתירים את עצם הסחר הזה, משמע שמטרתו רחוקה מאד מסיוע הומניטרי. ישראל סוחרת בנשק עם דרום סודן כדי לבלום את ההשפעה האירנית בסודן, וגם כדי למלא את כיסיהם של תעשייני הנשק. זה הכל. ח'תכת דמגוגיה עשית כאן כשהשווית את זה למאבק בנאצים.

    החובה היחידה שיש לישראל בהקשר של תושבי דרום סודן היא לא לסייע ברציחתם.

  34. יעל חבר / יונ 3 2015 16:03

    "אגב, במלחמת העולם השניה בעלות הברית ביצעו פשעי מלחמה נוראיים ולא נחוצים בכלל נגד האוכלוסיה הגרמנית." וכי יש פשעי מלחמה נחוצים או לא נוראיים? כאן הכשל שלך, עידן. המושג "פשעי מלחמה" הוא מכבסת מילים. מלחמה היא סדרה של פשעים שמבצעים א/נשים בא/נשים אחרים, בשל סיפורים שסיפרו להם בעלי עניין. הכול סיפורים. מספרים לי סיפור ואז אני יוצאת מביתי ומתארגנת ומתחמשת כדי להרוג מישהי מהקבוצה שהסיפור סופר עליה. לעולם לא האיש הנפגע אישית הוא ההורג את האיש המסוים שפגע בו. זה תמיד בנות הקבוצה האחת הורגות א/נשים מבנות הקבוצה האחרת. ותמיד יש ערבובים ומעברים בין בנות הקבוצות לבין עצמן. ה' העדיף את מנחת הבל, אבל קין הרג את הבל, לא את ה'. שכם אנס את דינה, אבל שמעון ולוי רצחו את כל הזכרים בשכם. לכן כל מלחמה היא בלתי מוסרית וכך גם שיתוף פעולה עמה, כמו השתתפות בחימוש.
    האסון הנורא מכל שהשיתה מלחמת העולם השנייה על האנושות, היא התפיסה שהיה צד צודק במלחמה הזו. בנות הברית היו פושעות כמו הנאצים. הרצח הוא אותו הרצח. הסבל הוא אותו הסבל. הפשע הוא אותו הפשע. אז למה אסור להשוות לנאצים? כי הסיפור שלהם דיבר על רייך ועל אנטישמיות ועל מרחב מחיה ואילו הסיפור של בנות הברית דיבר על חופש ועל דמוקרטיה. ומאז, כל המלחמות בעולם מדברות על חופש ועל דמוקרטיה. ואפשר לארה"ב למלא את העולם במלחמה ובחרב, מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום, כולל מחר, ואסור להשוות אותה לנאצים.
    ונחזור למלחמה בדרום סודן. גם היא קשורה לנאצים. אם כל צד נלחם בשם החופש והדמוקרטיה, והמדינות המרוויחות מהדם מתחלקות ל"טובות" ול"רעות", לעולם תימשך החרב בעולם. קודם כול, ומעל הכול, יש להסיר כל לגיטימציה מהמלחמה. גם מבעלות הברית. גם מהפרטיזנים. גם מה"מגינים". גם מה"צודקים". אין "הגנה" ואין "הצדקה" לכל מלחמה באשר היא.
    כשם שהנאצים היום מוקצים מחמת מיאוס, כך יש להתייחס למלחמה, לצבא ולנשק. לכ-ו-ל-ם. אל תצקצקו על דעא"ש. דאע"ש זה אנחנו. התפיסה הזו היא שהולידהאת דעא"ש. גם סוריה זה אנחנו. גם דרום סודן זה אנחנו. אנחנו זה כל מי שאומרות: אנחנו טובות ולכן אנחנו הורגות. וצריך להיות: אנחנו טובות ולכן אנחנו לא הורגות. נקודה.

  35. עידן לנדו / יונ 3 2015 16:15

    יעל, לא להתלהם. "לא נחוצים" אפילו מנקודת המבט האסטרטגית הצרה של בעלות הברית. "נחיצות" היא לא קטגוריה מוסרית. ולא אמרתי שיש פשעי מלחמה "לא נוראיים", זאת המצאה שלך.

  36. דורון / יונ 3 2015 17:58

    עיקר הטענה שלי, עידן, וכפי הנראה עיקר המחלוקת ביננו, הוא שלדעתי אי אפשר לדון במוסריותו או אי-מוסריותו של מעשה מסויים על סמך טיב המעשה עצמו, במנותק מהשלכותיו. אין לי ספק שממשלת ישראל לא פועלת מטעמים הומניטריים בעניין הזה אלא מטעמים של ביסוס בעלי ברית וטעמים כלכליים של תעשיית הנשק, רק שמבחינתי זה לא משנה את זה שההשלכות של הפסקת אספקת הנשק לדרום סודן לא יהיו חיוביות לדעתי, גם ההשלכות על הסודנים עצמם. כמובן שזו דעתי בלבד וכמובן שזכותך המלאה לחלוק עליה, אבל באמת שאני לא מבין את ההתעקשות שלך על כך שההשלכות כלל אינן רלוונטיות. האזכור שלי של הלחימה בנאצים לא בא להשוות בין המצב אז למצב בסודן היום, אלא רק להדגים את הנקודה הזו – לפעולה "רעה" (לחימה) עשויות להיות השלכות "טובות" (במקרה ההוא, ההשלכות הן שהנאצים לא השתלטו על אירופה כליל, ובמקרה הזה ההשלכות הן שהסודנים הנתמכים על ידי מדינות כמו איראן לא יכולים לבצע טבח חד-צדדי באלו שלא), ובאופן מצער מאוד, לפעמים את אותן השלכות "טובות" לא ניתן להשיג בדרך אחרת.

  37. עידן לנדו / יונ 3 2015 19:56

    דורון, אתה קורא לא נכון את המצב בדרום סודן. הנשק הישראלי לא מגן על אזרחי דרום סודן מפני טבח של הסודנים. בשנה וחצי האחרונות הוא משמש כוחות דרום סודניים לטבוח בכוחות דרום סודניים אחרים. אף צד שם לא נתמך בידי אירן.

  38. דורון / יונ 3 2015 22:26

    "הסכסוך המקומי בין סודן ודרום סודן שהתנתקה ממנה מוזן ומפורנס על ידי איראן וישראל. בזמן שאיראן הידקה את קשריה סודן המוסלמית, ישראל הידקה את קשריה עם דרום סודן הנוצרית, שגם מספקת לה נפט. לפני שנתיים וחצי הפציצה ישראל – על פי מקורות זרים – מפעל נשק בחרטום, שהיה בבעלות איראנית, לפני שנה נתפסה ספינת נשק שהובילה לעזה נשק איראני מסודן, ורק החודש דווח על מל"ט ישראלי שיורט בשמי סודן. אין ספק שאיראן וישראל מנהלות ביניהן מלחמה מלוכלכת דרך בנות חסותן באפריקה. (…) מאז מחצית דצמבר 2013 מתנהלת בדרום סודן מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות ופוליטיות יריבות, הממשיכה למעשה את מלחמת האזרחים העקובה מדם שארכה כ-22 שנים עד לעצמאות המדינה מסודן (…) כל הצדדים הלוחמים, ובפרט ממשלת דרום סודן והמליציות הקשורות אליה, מעורבים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והפרות חמורות של זכויות האדם."

    כתבת או לא כתבת? וגם אם לא זאת היתה כוונתך, מי מחמש את אלו הנלחמים נגד הצד שאותו מחמש ישראל?

  39. עידן לנדו / יונ 4 2015 08:56

    דורון, אני עונה לך קצרות ומפסיק את הוויכוח כי השתכנעתי שאתה מעוניין בהטרדה ולא בבירור אמיתי. זה דבר מאד נדיר כאן – שלא מבינים אותי. בדרך כלל מבינים ולא מסכימים.

    כל הפוסט הזה מוחה על מכירת נשק לדרום סודן שהתרחשה *אחרי פרוץ מלחמת האזרחים הפנימית*. זו התקופה שבה הוטל האמברגו האירופי-אמריקאי, זו התקופה שיש לגביה עדויות חד משמעיות על פשעים נגד האנושות בתוך דרום סודן. הנשק שישראל סיפקה לממשלת דרום סודן הגיע לידי כל מיני סיעות כיוון שהיה מרד פנימי וסגן הנשיא הקים מיליציות משלו. כולם משתמשים בנשק הישראלי. וגם כנראה בנשק זר אחר – שוב, לא ענייננו. סודן לא חלק מהבלגן הנוכחי – לצערך, כמו שאני מבין. אני באופן אישי גם מתנגד לכך שישראל תפעיל מדינות חסות באפריקה במסגרת מלחמה אימפיריאלית נגד איראן, אבל זה לא מוקד הפוסט, ואלמלא הפשעים בדרום סודן, לא הייתי כותב על כך.

    תודה רבה ושא ברכה.

  40. יפה יוסף / אוג 23 2015 03:34

    אם המלחמה בדרום סודן למה לא שולחים את הסודנים המהגרים לצפון סודן. יש לעשות מבצע הוצאת הזרים מהארץ כמו שעושים מבצעים גדולים. למשל מבצע אנטבה.

  41. שירה / אוג 27 2015 22:49

    האם קיים קשר בין היחס לפליטים מסודן ומדרום סודן המגיעים לישראל לבין הקשר ההדוק של המדינה עם השלטון בדרום סודן?
    אשמח לתשובה אם יש לך מידע בנושא

  42. עידו / ספט 8 2016 18:05

    נגד מי ישראל נלחמת שם? או, מי מחמש את המורדים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: