ח"כים מסמסים מאושוויץ: דיווחים חיים מגיא ההריגה
[250 אלף שקל מטוס חכור. 350 חברי משלחת. 250 אנשי ציבור. 54 חברי כנסת. 4 שרים. 4 סגני שרים. 24 ניצולי שואה. וישראל לאו אחד].
* * *
פתאום קלטתי: בארץ נשארו כל הח"כים השמאלנים והערבים! זרקו את כל היהודים לאושוויץ. כמו בשואה.
* * *
350 איש, חשבתי נמלא את אושוויץ. איפה. יש פה מקום למליונים.
* * *
אני יודע, אני יודע, אסור להשוות. אסור אסור אסור להשוות. אבל רינה פרנקל ועליזה לביא נורא דומות.
* * *
אמצע "אל מלא רחמים". החבר'ה מ"יש עתיד" נופלים אחד אחד. שתו בירה כל הטיסה ועכשיו הם שיכורים מהתחת.
* * *
250 אלף שקל למטוס החכור. 6 מיליון קורבנות. 4 אגורות לקורבן. כבוד.
* * *
שאלתי למה שלי לא באה. אותה, אמר הרצוג והביט בשער הכניסה, מפלגת העבודה משחררת.
* * *
בנט ודנון יושבים שני מושבים מאחורי. בנט אומר: "שלעולם ילד לא יצטרך לחשוב פעמיים לפני שהוא הולך לישון". דנון מחדד: "שלעולם ילד לא יצטרך לחשוב".
* * *
עכשיו בוז'י. עכשיו איציק. עכשיו חיליק. מה זה, אושוויץ או צ'יזבט?
* * *
העובדה שאנחנו כאן רק מוכיחה.
העובדה שאנחנו כאן רק.
העובדה שאנחנו רק כאן.
העובדה שרק אנחנו.
שאנחנו ואנחנו.
* * *
לאו מסיים את הנאום ב"לא עוד". רובי מסיים את הנאום ב"לא עוד". סופה מסיימת את הנאום ב"לא עוד".
* * *
הושיבו אותי בהלוך ליד איילת שקד ובחזור ליד דני דנון. לא עוד.
* * *
ראינו כבר 38 ערימות נעליים ו-25 הרים של שיער. המדריכה שואלת אם מספיק, ופאינה קירשנבאום עונה: "לא, עוד".
* * *
הקציבו לנו דקה נאום לכל ח"כ. 15 שניות "אדוני כבוד הזה ואדוני כבוד הזה", חצי דקה על האיום האיראני, ועוד 15 שניות שקט מתוח. שהמסר ייקלט.
* * *
מי היה מאמין, 67 שנים אחרי. סליחה, 69. סליחה, לפני.
* * *
הלך ר' אטיאס אצל ר' כהן ונטל ממנו עשרים זלוטי. אמר לו, מה לך מעות אלו? אמר לו, ארטיק ומקופלת. אמר לו, אי אתה הולך ונותנן בידו של עמלקי זה? אמר לו, הן. אמר לו, יש מים בטעמים? אמר לו, מסתמא, יש. קם מעליו והלך בעצמו.
* * *
שאלתי למה לא ישנים בפולין. אמרו כדי לחסוך כסף. שאלתי מה יעשו עם הכסף שיחסכו. אמרו נשלח בשנה הבאה 3,500 איש.
* * *
חשבתי והגעתי למסקנה שיותר פשוט לשלוח יישובים שלמים. כל שנה – יישוב לאושוויץ. נתחיל במועצות מקומיות. נגיד, ג'סר א-זרקא.
* * *
צועדים לבירקנאו. יריב לוין לפני. הוא ממש רץ. מה בוער?
* * *
אשכנזי, מרוקאי ומתנחלת מטפסים על הרמפה באושוויץ. אז האשכנזי… טוב, לא משנה.
* * *
ישבתי באוטובוס ליד ניצול שואה. שאלתי אותו איך המרגש. ענה לי, "לא משהו".
* * *
לוחצים ידיים עם נציגים מהפרלמנט האירופי. מציגים את עצמם: אני נוצרי. אני יהודי. אני מוסלמי. אורי אריאל מסביר להם בחיוך: אנחנו רק יהודים בישראל. זה בזכות השואה.
* * *
מסתבר שהקוטר של פתח הקרמטוריום באושוויץ הוא בדיוק קוטר הצנטריפוגות בנתאנז.
* * *
אני חושבת שיכלו לעשות מאמץ למצוא ניצולים קצת יותר יצוגיים לטקס. לא מכובד, באמת.
* * *
עכשיו עולה איזה צורר ומדבר בפולנית. אלעזר שטרן מתגנב באיגוף אנכי לדפוק לו ראסיה.
* * *
נורא יפה איך שסידרו את השורה הראשונה: ח"כ, ניצול, שר, ניצול, סגן שר, סגן שר, סגן שר, סגן שר, ניצול.
* * *
אני נוסע לאושוויץ. נשיקות. כמה בנאלי.
לא למות טיפש 
בחישוב שעשיתי זה יוצא רק 4 אג׳ למושמד; הח״כים עשו דיל משוגע!
צודק, תוקן.
לא עוד: מציעה ביקור המשך במתקן החקירות של הסי אי איי ביערות פולין:
http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.2226852
רעיון מצוין, סמדר. בדקתי וזה בסך הכל 492 ק"מ משם:
https://maps.google.com/maps?saddr=Memorial+and+Museum+Auschwitz-Birkenau,+Oswiecim,+Poland&daddr=Stare+Kiejkuty,+Poland&hl=en&ll=51.828988,20.093994&spn=5.520899,6.427002&sll=37.0625,-95.677068&sspn=55.849851,51.416016&geocode=FSBb-wIdmAglASHFUxqC1nPh6Cmh_00BMr4WRzHFUxqC1nPh6A%3BFQw-MgMdP35BASmtoo-eHAjiRjGBaP5fRNqxjA&oq=Stare+Kiejkuty+Poland&mra=ls&t=m&z=7
אומנם מעבר חד קצת, ממושמדים לסייעני מענים, אבל על אדמת פולין במילא הכל מתערבב.
דוד. מינואר החוק מחייב לעגל את הסכום. לפי המסורת יוצא, גורנישט.
טוב. תודה.
מקום ראשון מפלגת העבודה משחררת.
עם כל הכבוד לך, עידן, סטטוס הפייסבוק של איילת שקד שם את הפוסט הזה בכיס הקטן.
ברור, רועי. אבל הציוץ של מנכ"ל הכנסת לוקח את כולם.
לזכותי ייאמר שהפרסום שלי קדם לשניהם. אני די בטוח שנתתי להם השראה. שנאמר, עוכרי ישראל מלאכתם נעשית בידי אחרים.
כתיבה יפהפייה, כתמיד, כצפוי וכראוי. אבל – – – אם אושיב אותך בכוח על ספת הפסיכולוג ואנסה לרדת לסופה של דעתך, מה כה הרגיז אותך שנזקקת לכמות כזו של סרקאזם וציניות, עם פלרטוט מתגרה של בדיחות שחורות – – – מה יעלה בגורלי?
מהסס, הקרקס שעשתה הכנסת באושוויץ פרץ את כל הגבולות ולתומי חשבתי שכל התייחסות רצינית אליו תכבד אותו הרבה מעבר למה שהוא ראוי לו. לא מעט אנשים כתבו והסבירו, צעד צעד, למה מדובר בזילות נוראה של השואה (שלא לדבר על בזבוז כספי ציבור) וברתימתה לאג'נדה פוליטית לאומנית. הדברים הרי ברורים כשמש. הנה שתי דוגמאות:
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2226927
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2226917
הם צודקים כמובן, אבל אישית לא יכולתי להביא את עצמי לכתוב ברצינות. הכל שם כל כך הגעיל אותי. אז הנה לך ההסבר ה"פסיכולוגי"; סאטירה היא כלי לא רע לניטרול תחושות קבס קיצוניות (בהבט האישי), בו בזמן שהיא לפעמים התשובה ההולמת היחידה לאירועים שחורגים מכל פרופורציה (בהבט הציבורי). הטקסט הלא-נורא-חשוב הזה הוא באמת מופת של מתינות לעומת עצם האירוע שעליו הוא מגיב.
בכל מקרה, "מפלגת העבודה משחררת" היא הברקה יפה.
והציוץ הנוסף הוא:
"ח"כ זאב מחה על אי-נוחות בביקור בפולין"
חפש בגוגל.
מצוין כרגיל ומרגיז מתמיד. אפילו לא עלה בדעתם לתת את הכסף לניצולים במקום להשתמש בו ל"טיול" הזה.
(לאלה שלא קראו את הודעת הטקסט של מנכ״ל הכנסת שעידן הזכיר להלן, הינה הקישור: http://www.haaretz.co.il/news/untouched/1.2228231)
לא שמתי לב לכך שהפוסט קדם להברקה של חה״כ שקד – שאפו! במקומך הייתי מחפש עבודה כדובר מפלגת הבית היהודי. תצטרך לעבוד על העילגות ועל שגיאות הכתיב, אבל השכר והתנאים עדיפים על אלה של הסגל הבכיר ובנוסף מקבלים בקבוק מלא בשמן זית זך על כל טיול שקיעה למצדה.