והעונש על העלבת הנשיא הוא…
"כבר כשהייתי צעיר החלטתי שאני אחליט מי מעליב אותי. לא כל אחד יכול להעליב אותי. לו הייתי נותן לזה העלבונות היו הורגים אותי… להיות נעלב גוזל ממך המון זמן ולמה לבזבז זמן על עלבונות?"
[נשיא המדינה, שמעון פרס, בראיון לא-רלבנטי לנושא הפוסט]
* * *
תמיד חשבתי שפרס הוא באמת מעל לכל עלבון. הדיגניטי הפולני הזה – אני אחליט מי מעליב אותי! עצם האפשרות שמישהו יעליב אותו – היא העלבון. ולא שלא ניסו. שותפו לדרך במשך עשרות שנים מכנה אותו "חתרן בלתי נלאה" – והוא בסדר גמור עם זה; מאות חברי מפלגה שואגים מולו "כן, אתה לוזר" – והאיש שומר על פאסון. הבלגים רוצים לתבוע אותו על פשעי מלחמה במבצע "ענבי זעם" (113 אזרחים לבנוניים הופגזו למוות תחת פיקודו; "אנו מאד מצטערים אך איננו מתנצלים", היה החידוד התורן שלו אז) – ולא מזיז לו כלום.
אפילו אני ניסיתי פעם להעליב את פרס. שום כלום. האיש לא מגיב, פוקר פייס. אדישות מבזלת יצוקה.
אבל מסתבר שלכל אחד יש נקודות תורפה. ומה שמעליב את פרס יותר מכל דבר אחר הוא שלא באים להקשיב לנאומים שלו. את זה הוא פשוט לא יכול לסבול, משתולל מעלבון. אותי להחרים? אני משעמם?
ועוד ערבים.
זה קרה לפני שבוע. הפירסום הראשון היה בתקשורת הערבית, משם זה עבר למרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית ורק אז פורסם ב-ynet. שלושה סטודנטים במכללה להנדסה בירושלים קראו בפייסבוק לחבריהם להחרים נאום של הנשיא פרס שהתקיים במכללה. השלושה נעצרו ונחקרו בתחנת המשטרה "מוריה" שבשכונת תלפיות, בחשד ל"איומים, הסתה וגזענות". אחד מהם הובא לבית משפט השלום ונשלח למעצר בית של שבוע. השניים האחרים נשלחו למעצר בית של שבוע בלי שראו עורך דין או שופט.
כל הוויכוח הזה בפייסבוק מאד העליב את פרס; "פרס" במובן של מוסד הנשיאות, כמובן, שעל כבודו מופקדים סטודנטים נעלבים במכללות וגם קציני משטרה נעלבים בתלפיות. הסיפור שמכרו ליהודים היה ששלושת הסטודנטים "איימו" על סטודנטית כלשהי שלא תגיע למפגש עם פרס. הסיפור הזה כל כך מופרך שקשה להאמין שהכתב עצמו מאמין בו. סטודנט מאיים על סטודנטית שלא תגיע למפגש עם פרס (מה בדיוק היה טיבו של האיום – לא נמסר), וכל זה תחת דף פייסבוק רשמי של המכללה, שבו פורסם דבר האירוע?
אבל מה זה חשוב. מי יבדוק, למי אכפת. עוד ידיעה על רדיפה פוליטית במסווה של שמירת חוק.
חיכיתי יום, חיכיתי יומיים, וסוף סוף קיבלתי את הצד של "הסטודנט המאיים", שהושם במעצר בית. כך מספר חליל ג'רה:
"היה ויכוח אינטנסיבי בעמוד הפייסבוק של הסטודנטים של שנה א’ במכללה – בין הסטודנטים שדחו את המדיניות של נוכחות חובה בנאום ואלו שתמכו בה. הדיון הסתובב סביב המחויובות של הסטודנטים להחלטות של המכללה, וסביב הרעיון שהמכללה לא צריכה להכריח את הסטודנטים להיות נוכחים בהרצאה של דמות פוליטית, פעולה זאת מנוגדת לחופש הביטוי של הסטודנטים. בקונטקסט הזה אני הבעתי את דעתי, בעיקרה שאני לא אהיה נוכח בהרצאה ושאני מציע לשאר הסטודנטים לעשות כמוני.”
אין מה לומר, סכנה מיידית לציבור. לאור העובדות הידועות מן המקרה, אני מציע בזאת להפסיק לדברר את כוחות הביטחון ולקרוא לעבירה בשמה – "העלבת הנשיא".
למפגש עם פרס, אגב, לא הגיע אף סטודנט ערבי, למרות שבהודעת המכללה הוכרז ש"הנוכחות חובה". אז להחרים מותר, אבל לקרוא לחרם אסור. מזכיר משהו, לא?
אני כמובן גם הייתי מחרים נאום של פרס במוסד האקדמי שלי. לא הייתי מפיץ קריאה כזאת בפייסבוק, אבל זה רק בגלל שאין לי פייסבוק. וגם בגלל שכל העניין משעמם עד מוות – נאום של פרס, דיונים בפייסבוק אם לבוא או לא לבוא.
מצד שני, כשפרס נואם, כל מיני שדים מגיחים מחביונם. אנשים יכולים להתפשט, ראשי מדינות קמים ועוזבים בכעס. אז אני יכול לגמרי להבין את חליל ג'רה, ראפת שעבאן והסטודנט השלישי שלא ננקב בשמו, שהעדיפו פשוט לא לבוא; לא להעמיד את עצמם במבחן, אשר חלילה אולי ייכשלו בו. תנו לפרס סטודנטים, הנדסה, תעשייה, והוא כבר יעשה מזה מטעמים ("ננוטכנולוגיה היתה קיימת גם בימי משה רבנו"). מה הם צריכים את זה, הסטודנטים. אולי יישברו תחת מטח המליצות הנבובות של כבוד הנשיא. אולי יתחילו פתאום לגעות בבכי באולם, אולי תיפלט להם איזו קללה עסיסית. עדיף להישאר בבית, חשבו.
טעות. פרס לא נעלב מכלום, חוץ מאנשים שנשארים בבית. עכשיו תישארו בבית שבוע, צו ריתוק. כי גם בית המשפט הישראלי נעלב בשמו של הנשיא ולא סלח לכם.
העבירה הנקראת "העלבת הנשיא", והעונשים שנקובים בצידה, מוכרים כמובן ממשטרים בעלי אופי, אהממ, אופי מסוים. תשאלו את הצעיר מקונגו שהושלך לכלא כיוון שהעליב את הנשיא ג'וזף קאבילה; את חבר הפרלמנט של זימבבואה שהועמד לדין על העלבת הנשיא רוברט מוגאבה; את הסטודנט האיראני שנכלא לשנה וספג מלקות כיוון שהעליב את הנשיא מחמוד אחמדינג'אד; את הזמר שהועמד למשפט בביילרוס על העלבת הנשיא אלכסנדר לוקשנקו; ואת תושב טג'יקיסטן שנשפט ל-6 שנות מאסר על העלבת הנשיא אמומאלי ראמון.
צא ולמד: כבודם של נשיאים – באיראן, זימבבואה או ישראל – נישא ורם, ופגיעתו מרה וכואבת. ובכל זאת יש חידוש כלשהו במקרה הישראלי. בשאר המשטרים בעלי האופי ה… אהממ, האופי המסוים, "העלבת הנשיא" היא שם קוד להתנגדות למשטר. על פי רוב, מי שמורשע בעבירה כזאת כבר סומן מראש כסיכון אידאולוגי בגין פעולותיו החתרניות. ואילו במכללה להנדסה בירושלים – מה עומד מאחורי "העלבת הנשיא"? שום כלום. מדינת ישראל יצרה בזאת קטגוריה חדשה של עבריינים אידאולוגיים – ערבים שלא אוהבים את פרס. יש להניח שבמהרה נחזה בקטגוריות פליליות נוספות, כגון יהודים שלא אוהבים את פרס ובהמשך גם ערבים שנושמים.
לפני סגירה: צילומים שהגיעו זה עתה מרחובות פיונגיאנג של מאות אזרחים קוריאניים שבורי-יגון, שמכים על חטא על כך שלא נכחו בנאום של פרס במכללה להנדסה בירושלים.
לא למות טיפש 
צחוק ודמע משמשים בערבובייה
מזכיר לי בדיחה ישנה על האיש שעמד מול הקרמלין בימים שבריה"מ עוד הייתה קיימת וצעק "ברז'נייב אידיוט , ברז'נייב אידיוט". הוא קיבל 21 שנים בכלא. שנה אחת על העלבת המזכ"ל ועוד עשרים שנה על גילוי סוד מדינה.
חזק.
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק…..אבל אם חושבים על זה אפשר על אותו משקל גם לומר
אם זה לא היה פרס זה היה מצחיק
כמה פרס צריך כדי להחליף נורה?
שלושת החתרנים הבלתי נלאים לא היו הראשונים שהחרימו את מה שמכונה נשיא המדינה.
לפני 15 שנה בדיוק החרימו כל הפלסטינים אזרחי המדינה הציונית את הבחירות לראשות הממשלה אך ורק בגלל הטבח בכפר כנא, לבנון.
"רציתם רבין, קיבלתם ערפאת" נאם מי שנאם במרפסת בכיכר ציון.
"רציתם רבין קיבלתם פרס" חייך מי שחייך.
"רציתם פושע מלחמה בתור ראש ממשלה, קבלו בית ערבי עם מרפסת ברחביה (רח' בלפור 3) עם ראש ממשלה שאינו פושע מלחמה" החרים מי שהחרים. (וראוי לציון דוד לוי שבא, ראה מה שראה ונמלט מהמקום, האגדות מספרות שברח עד בית שאן כי לא יכל לשאת את החרפה).
והיה עוד אחד שהעליב פושע מלחמה, סליחה, נשיא מדינה. מונטזאר אל-זאידי, עיתונאי עיראקי הפך לדוגמה ומופת כשזרק נעל על מגה פושע המלחמה ג'ורג' בוש ושימש השראה למתנגדי משטר אמיצים נוספים, ביניהם פיני כהן – זורק הנעל על מכשירת פשעי המלחמה דורית ביניש.
יותר מצחיק או יותר מפחיד? יותר מפחיד. הרבה יותר מפחיד.
אז אמר השלטון, הוא איים. אז אמר האיש, לא איימתי, רק קראתי לאנשים לא לבוא. אז גם לי יש נטיה להאמין לאיש ולא לשלטון, אבל אין מישהו שיכול לבדוק מה באמת כתוב שם באתר הפייסבוק הזה? למה להסתמך על הוא אמר והוא אמר?
איני במצבם של הסטודנטים העצורים – לא במצב "עצור," ולא במצב "ערבי" – ולכן לא הייתי רוצה להשיא להם עצות. אבל בכל זאת, האם אין כאן עילה לתביעה על מעצר שווא, או הטרדה משטרתית?
שמא צריך להחליף את "העלבת נשיא" ב"היות ערבי"?
אה, התייחסת לזה בסוף. לא ראיתי. עצוב, מכל מקום.
לפני כמה שנים היה לי העונג להקשיב לכבוד הנשיא (שעוד לא היה אז נשיא) נואם, באירוע מטופש במיוחד – פתיחה של תערוכת צילום בבית העיתונאים בנושא "נשים מנהיגות" בחברה הישראלית המצולמות כדמויות מהתנ"ך (חני נחמיאס כיעל אשת הקיני, ג' יפית כלאה אמנו, גליה אלבין כשרה אמנו וכו'), ובינהן הזמרת מירה עווד כהגר, כמובן… ועל כך ביאר כבוד ה(עדיין לא-) נשיא בפני קהל המוזמנים והמוזמנות "שרה הייתה צריכה אם פונדקאית ועד היום אנחנו סובלים מהתוצאות".
נועם, קבל ריתוק שבוע לבית על העלבת הנשיא הזאת.
חייב לשים את היד על הצילום של ג. יפית כלאה אמנו, אגב.
במקור ראשון ב-22 בחודש התפרסמה כתבה שבה נאמר שהסיפור חרג מעבר לקריאות להחרמת האירוע. לפי הכתבה, הקריאות בפייסבוק הולידו סכסוך עם נציגת אגודת הסטודנטים (אף היא ערביה) והסכסוך התדרדר במהרה להטרדות ואיומים. המעצר בא לאחר תלונה מצד אותה סטודנטית ערביה במשטרה על איומים והטרדה.
http://makor1.wee.co.il/?page_id=9
גיל, מענין יהיה לראות איך עידן מתמודד עם האינפורמציה שסיפקת..
אהבתי את מה שהמשטרה טענה בבית המשפט (לפי מקור ראשון 22.1, מהלינק של גיל, עמ' 3):
"בתוך המכללה להנדסה בירושלים יש נסיונות להקים תא של סטודנטים בני מיעוטים המנסים להשתלט על המכללה ולמנוע מפגשים כאלו ואחרים כדוגמת המפגש עם נשיא המדינה ומטילים פחד ואימה בקרב הסטודנטים."
כמו שנאמר כבר למעלה, אם זה לא היה כל כך עצוב (שלא לומר מפחיד), היינו צוחקים.
ולגבי העובדות – אין לי שמץ של מושג, אני לא לומד או למדתי במכללה ולא נמצא בפייסבוק. אני רק יכול להעיד מהנסיון שלי בקלחת ה"פוליטית" (התאים השונים) באונ' העברית, הגשת תלונה במשטרה היתה עניין שגרתי שכל תא נהג להגיש נגד חברי תא אחר, לאחר התקוטטויות "שגרתיות" שמזכירות יותר את גן חובה מאשר אוניברסיטה. לא הייתי מופתע אם זה מקרה מאוד דומה כאן – נציגת אגודת הסטודנטים (אפילו ערבייה, פששש) כנראה שייכת לתא מסוים, וההתארגנות החדשה של הערבים שנעצרו כנראה מאיימת (תרתי-משמע) על הכוח הפוליטי של התא הראשון. אסייג את דבריי שוב – אין לי באמת מושג, זו רק הערכה.
לגילי (כהן? החבר החדש של עמוס הראל ואבי יששכרוף, הארץ)
הנה אינפורמציה שלא מתבססת על הפרופגנדה הציונית.
http://electronicintifada.net/content/we-wont-be-silenced-say-students-arrested-over-peres-boycott-call/10853
יניב, למה אתה מציע תסריט חילופי, ואינך מאמין לדיווח ב'מקור ראשון', שלפיו התלונה הגיעה מנציגת אגודת הסטודנטים, על רקע איומים לאלימות נגדה?
ואני עדיין ממתין לראות את עידן כותב ולו שורת תיקון זעירה, ולו לצאת ידי חובת האמת, על הפרטים שנחשפו ב'מקור ראשון' שלחלוטין משמיטים את הקרקע תחת פוסט הקלפים הגדול שבנה לנו כאן ולמעשה הופכים אותו על פניו.
להבנתי, הדיווח ב'מקור ראשון' מגיע מפי המתלוננת ואומת במשטרה ואצל העו"ד.
אבל אולי לצפות מעידן לטיפל'ה הגינות זה לדרוש יותר מדי?
שפוי, אם אתה רוצה להמשיך לקבל במה פה, תתחיל לדבר יפה. בא לך להשמיץ אותי? יש מספיק אתרים אחרים ברשת, חלקם מתמחים בזה. אל תיכנס לבלוג הזה כדי להוציא את דיבתי רעה.
ולא יזיק להזדהות בשמך, במיוחד אחרי שתקפת אותי. הפחדנות הזאת לא תורמת לאמינות שלך.
הדיווח ב"מקור ראשון" לא מוסיף שום מידע. המתלוננת טוענת שאיימו עליה, אבל אין שום ציטוט ממשי, גם לא מילה אחת, מן האיומים. משיחה שניהלתי עם עורך הדין עולה שמעצר הבית התבסס על חילופי הדברים בפייסבוק בלבד, לא על שום "שיחות טלפון".
כמו שנרמז כאן, מדובר במחלוקת פוליטית בין שני תאי סטודנטים. העצורים שייכים לבל"ד, המתלוננת מתא אחר (לא ידוע לי מהו). כידוע בפוליטיקה, ככל שהעמדות קרובות יותר, ככה האיבה גדולה יותר (גם בשמאל וגם בימין זה ככה).
סטודנטים ופוליטיקאים של בל"ד נתונים לרדיפה פוליטית מתמדת, החל מעזמי בשארה, דרך חנין זועבי ועד לקמפוסים. טענת המשטרה ב"מקור ראשון", לפיה "יש נסיונות להקים תא סטודנטים בני מיעוטים המנסים להשתלט על המכללה ולמנוע מפגשים כאלה" היא טענה טיפוסית של משטרי טרור ואימה. מה להשתלט, איזה להשתלט (הסטודנטים לקחו את נשיא המכללה כבן ערובה? התבצרו בכיתות?). מדובר בתא פוליטי שמתנגד למפגשים עם פרס. מכאן ועד להאשמות המשטרה הדרך ארוכה. אבל אפשר כבר להבין מן הדברים מה עומד מאחורי "העלבת הנשיא".
שפוי, צר לי שלא הבנת אותי. התסריט החלופי שהצעתי דווקא כן מתבסס על הדיווח ב'מקור ראשון' שהם נעצרו בגלל תלונה של נציגת אגודת הסטודנטים על איומים (שים לב שזה בניגוד לבלינק שהביא דרור בל"ד ולשיחה שניהל עידן עם העו"ד, בהם אין אישור לחילופי דברים כלשהם מחוץ לפייסבוק).
עם זאת, הציטוט שהבאתי ממקור ראשון של המשטרה (שוב, תוך התבססות על נכונות הדיווח) – "יש נסיונות להקים תא סטודנטים בני מיעוטים המנסים להשתלט על המכללה ולמנוע מפגשים כאלו" – מעיד היטב שמה שרוב העולם המערבי תופס כזכות בסיסית של התארגנות וביטוי, המשטרה בישראת תופסת כאיום, ויכול להיות שבשל "איום" זה דווקא הם הושמו במעצר בית.
עידן, מהר לפני שהמשטרה תעצור אותך על הפצץ שקרים תקן את הפוסט, וכתוב שמי שאמר את החידוד המזוויע עם ה"לא מתנצלים" היה אפרים סנה (לא שזה משנה לגבי האשמה בפשעי מלחמה כמובן).
אלעד, הציטוט מויקיפדיה. אבל הוא מתאים לשניהם. אני אנסה לוודא שוב.
אהה…. עכשיו הבנתי. חברים בבל"ד לעולם נאשמים על לא עוול בכפם. לא יתכן, לא נתפס, שאולי הם באמת איימו. פשוט אין מצב. אפילו הם אומרים ככה! ואפילו עורך הדין שלהם אומר ככה!
אז כן, מדובר במחלוקת פוליטית. אבל למה אתה קופץ כל כך מהר למסקנה שהתלונה על האיומים זו רדיפה פוליטית? לא נתפס בעיניך שמחלוקת פוליטית יכולה להתדרדר לאיומים פליליים? למה, כי ככה הצד המאיים (לכאורה) טוען? כי הם ערבים וחברים בבל"ד? כי לא קיבלת ציטוט מדויק של האיומים?
נראה לי כמו תהליך הסקת מסקנות נמהר, וגם כזה שלא בדיוק מתבסס על עובדות.
דוד, מכיר את המושג "חזקת החפות"?
מי שמאשים, שיואיל לספק ראיות. עול ההוכחה עליו. רק במנטליות היהודית-ציונית, ערבים צריכים "להוכיח את חפותם".
אני לא מהיום בעסק הזה, כבר ראיתי עשרות מעצרי-שווא, אישומי-שווא, הצקות-שווא של המשטרה כלפי פעילים פוליטיים ערביים; מדובר בשגרה. אולי במקרה אחד ממאה יש בסיס סביר לאישום פלילי. ואני יודע לחבר נקודה לנקודה, לקרוא "דרך" החדשות ולא על פני השטח שלהן, להסיק מתי מדובר בסיפור אמיתי ומתי בהתנכלות. את הביטחון הנאיבי בתום הלב של השלטונות – ביטחון שמתחזה ל"ספקנות בריאה" – אני משאיר לאנשים כמוך.
שפוי, עד שלא תזדהה בשמך, אין לך זכות דיון כאן.
מכיר.
איזה הוכחות אתה רוצה שיספקו לך? את שיחת הטלפון המדוברת? את הניסוח המדויק של האיומים? שיחברו את המתלוננת למכונת אמת ויפרסמו את התוצאות בעיתון?
נשלח מהר מדי.
אז בקיצור, התשובה שלך היא שאתה יודע לחבר נקודות ולזהות שזו עלילה.
נשמע הגיוני, אני השתכנעתי.
מדהים ומאכזב שאינך מוכן לאשר את תגובתי בתואנה שאינני מזדהה בשמי, בעוד שמרבית המגיבים בשרשור זה "מזדהים" (אם אפשר לקרא לזה כך) רק בשמם הפרטי (אם בכלל הוא שמם האמיתי) ואין לך בעיה להעלות את תגובותיהם. הווה אומר: מצאת אמתלא לא להעלות תגובות שמתקילות אותך. הפספסת את האירוניה שאתה עושה זאת בפוסט המוקיע סתימת פיות?
שפוי, קרא שוב את הקוד האתי של הבלוג. יש שם קטע שמתייחס בדיוק לאנשים כמוך. בעצם שניים. התחלת להעיר הערות אישיות (זה אתה התחלת, כזכור, לא אני)? אין בעיה. תחשוף את זהותך ואז נראה מאיזה מקום בדיוק ההערות האלה מגיעות. לא בא לך? לך תמכור לאחרים את הפחדנות שלך כ"חופש ביטוי".
בזאת תמו דיוננו.
אני מצטער אבל שפוי צודק הפעם, אף-על-פי שאני די מתעב את עצם השימוש במילה שפוי, בלי קשר, סליחה שאני מתפרץ לויכוח הזה, דווקא את הפוסט עצמו אני אוהב, הפארנויה הציונית והכתיבה על פרס בהחלט לפי טעמי ואני נוטה להאמין שהקלות הבלתי ניסבלת שבה פוגעים בסטודנטים ערבים היא נכונה, בכלל מה שקורה לאחרונה והיחס לערבים ולאחרים בחברה שלנו המתקרנפת, אבל שפוי אינו פחדן, או שפן או מה שלא יהיה- ניתן לעלות על הדעת כל מיני סיבות לכתיבה אנונימית המיבחן צריך להיות כתיבה שאינה משמצנית, אי-אפשר לצאת נגד סתימת פיות ולסתום לו את הפה בגלל טענת אנונימיות, אני גם אנונימי למרות שבבלוג שמי האמיתי לחלוטין מופיע ואיני מסתתר, עולה בדעתי כי במדינה כמו שלנו, שבעת האחרונה הופכת למדינה בה בעקביות נשללות זכויות של כותבים ושל אזרחים בכלל, זה לא מתקבל על הדעת למנוע את חופש הביטוי בכזו קלות גם מאנשים שלא מקבלים את התיזה הזו.
ושוב סליחה ומחילה.
זכותך לחשוב ככה, טיימפרום. זכותי לא לפתוח את זה כאן לדיון. יש קוד אתי לבלוג, הוא נכתב מתוך מחשבה רבה ומתוך ניסיון, וגם הוא אינו פתוח לדיון (הוא קדם-ההנחות של כל דיון). אני לא מוכן לנהל דיון על עצם תנאי הדיון בבלוג הזה. ונא לא לקשקש על "שלילה של זכויות אזרחים" בהקשר הזה. הזכות לכתוב דברים אישיים נגדי איננה "זכות יסוד" שראוי להגן עליה; וגם אם ראוי להגן עליה, אין לי שום חובה לתת במה להגנה כזאת. בלוג פרטי איננו רשות ציבורית, איננו נתמך ציבורית ואיננו מייצג שום ציבור שהוא חייב לו דין וחשבון. כל שיח "הזכויות" לא שייך לכאן ("זכותי" גם שלא יבלבלו לי במוח, נכון? אבל כל מגיב שני עושה את זה. גם בצד שלי סובלים…).
מה ששייך זה שיח של אתיקה, וכאן הגבולות נקבעים לפי בעל העניין.
אם שמת לב, ה"מחלוקת" עם שפוי היתה מתונה מאד, לא שום דבר שמצריך צנזורה. היו כאן אלף ויכוחים סוערים יותר. לכן הטענה לסתימת פיות היא קשקוש. הסיבה שדרשתי ממנו חשיפה היא שהוא עבר לפסים אישיים.
ובאמת, אין לי כוח לדוש שוב בדברים העתיקים האלה. מי שלא מקובל עליו – יש אינטרנט גדול שם בחוץ. תניחו לי.
מסכים לחלוטין שנטל ההוכחה הוא על המאשים, אבל יש כאן שני נאשמים. (1) הסטודנטים שנעצרו הואשמו באיומים, וזאת תעודת עניות לעיתונות שהעיתונים מיהרו לדווח ולא טרחו לבדוק, במיוחד כיוון שה"ראיות" כביכול נמצאות במקום ציבורי שלא כל כך קשה למצוא גישה אליו. (2) המשטרה מואשמת, אני מעריך שבצדק, שעצרה את הסטודנטים בלי שום בסיס. אבל גם כאן זה קצת מפתיע שהמאשימים את המשטרה לא טרחו להשתמש בראיות, שנגישות במקום ציבורי וגו', ניסיתי לחפש את הדף בפייסבוק ולא מצאתי, אבל הסטודטים שנעצרו ועורכי דינם בוודאי יודעים איך למצוא אותו. אני לא רומז פה על גזירה שווה בין הסטודנטים למשטרה, ועל סמך מה שכבר קראתי יש לי דעה די מבוססת על מי צודק, אבל בכל זאת זה מפריע לי.
(הערת אגב לענין אחר: זכותך כמובן לקבוע מדיניות לגבי תגובות של אנשים שלא מזדהים בשמם, אבל יש הבדל בין אנונימיות לפסאודונימיות. אין לי בעיה להגיב כאן בשמי המלא, אבל פרדוקסאלית זה יהיה יותר אנונימי, כי ברשת אני מוכר ליותר אנשים כ"ארך אפיים" מאשר בשמי ה"אמיתי". יש לי סיבות לשמור את שתי הזהויות שלי נפרדות, אבל יותר הגיוני לי שבבלוג שלך אשתמש בזהות הפסאודונימית).
ארך אפיים – אני מסכים עם כל מה שכתבת. גם בנושא הניקים – ברגע שיש מישהו עם ניק מוכר ועקבי, לאורך שנים, הרי שיש לו כבר פרסונת רשת מבוססת, מוניטין כלשהו, ולכן הוא משתמש בניק הזה תמיד ולא מחליף אותו. מבחינת מדד הפגיעות ההדדית (הקריטריון שמנוסח בקוד האתי), הוא פגיע כמעט כמו אדם שמזוהה בשמו.
מעניין. תודה.
דמוקרטיה
תשאלו כל ישראלי על המושג רדיפה פוליטית ע"י המשטרה, והוא יקשור את זה למשטרים אחרים, שישראל לעומתם היא כמובן דמוקרטיה נאורה. מסתבר כי המשטרה 'עובדת' גם בתחום הזה. שלושה סטודנטים ערבים שקראו בפייסבוק להחרים נאום של שמעון פרס במכללה להנדסה בירושלים נשלחו למעצר בית. בהוראת בית המשפט כמובן. פרטים כאן. אתמול בלחץ הימין ביטלה המשטרה מפגש מתוכנן של 'שוברים שביתה' בחברון עם תלמידי תיכון מירושלים, והנערים פגשו את איתמר בן גביר. בסוף מסתבר שפרס צדק, יש מזרח תיכון חדש.
http://www.monitin.org.il
*פרטים כאן . במקור מפנה ל'לא למות טיפש', הקישור לא עובר במייל
כשקוראים את הדברים, קשה לדמיין התנהגות דומה של המשטרה כלפי סטודנטים יהודיים בעימות דומה, אלא אם היה מדובר באיומים ברצח. אם היה מדובר באיומים ברצח כנראה שהיינו שומעים על זה בתקשורת. אז אפשר להניח די בבטחה שאכן מדובר כאן במהלך משטרתי שתכליתו לדכא את האיום הנוראי על בטחון המדינה שיש בתא הסטודנטים הזה של בל"ד, במסווה של חקירת האיומים בין סטודנט א' לסטודנטית ג'. עצוב ובהחלט ראוי לכל גנאי, בהתחשב בכך שבתאוריה לפחות חופש הביטוי הוא עדיין זכות מוגנת לכל אזרח ותושב במדינה הזו.
אבל במה שמעון פרס אשם ? הרי ברור שזה לא מדובר במהלך של מאבק בסטודנטים שהעליבו את הרודן של המדינה. כולנו יודעים שפרס היום מכהן בתפקיד סמל שקל מאוד להעליבו, וגם די מקובל .
זה מאבק של המדינה בסטודנטים שמובילים קו של התבדלות של פלג מסויים מהאוכלוסיה מהמדינה.
הכלים אולי פסולים, אבל האם גם המאבק עצמו פסול ? תמהני.
על זה צריך להיות הדיון.
הבחירה לדבר על פרס מטשטשת את מה שקורה באמת, וחבל.
גיל, החמצת את הטון האירוני של הרשימה, כמו גם שתי הבהרות מפורשות:
"כל הוויכוח הזה בפייסבוק מאד העליב את פרס; "פרס" במובן של מוסד הנשיאות, כמובן, שעל כבודו מופקדים סטודנטים נעלבים במכללות וגם קציני משטרה נעלבים בתלפיות."
"העלבת הנשיא" היא שם קוד להתנגדות למשטר. על פי רוב, מי שמורשע בעבירה כזאת כבר סומן מראש כסיכון אידאולוגי בגין פעולותיו החתרניות."
מצורף לינק לקליף רלונטי מסרט של Chris Marker … תהנו