Hastara: סיעור מוחות

"האינטרס של חברות התעופה הזרות הוא שקודם כל לא יופצו בעולם תמונות של נוסעים אירופים חוטפים מכות משוטרי יס"מ, דבר שיכול לפגוע בכמות התיירים שאמורים לנפוש בישראל בקיץ" (גורמים בכירים בענף התעופה).

חיילים במהלך פגיעה שגרתית באינטרסים של חברות התעופה הזרות.

סיעור-מוחות בלשכת ראש הממשלה. משתתפים: היועץ לבטחון לאומי (עמי), מנכ"ל משרד החוץ (חזי), דובר צה"ל (דובי) וראש אגף פיתוח ברפא"ל (רפי).

עמי: תודה לכולכם שבאתם בהתראה כזאת קצרה. אתם יודעים למה אתם פה.
דובי: "הפיצוץ המסתורי" שקטע את שתי ידיו של מארגן המשט?
חזי: סרטון ההסברה עם העז במועדון הסאדו-מאזו?
עמי: לא לא. הבעיה הרבה יותר רצינית ומקיפה. היא נוגעת לכל מה שאנחנו עושים. הם פשוט מצלמים ומדווחים.
חזי: מה אנחנו עושים?
עמי: מה שבא לנו. הבעיה שהם מצלמים.
רפי: אין בעיה. נחסום להם את המצלמות. יש לנו פרוייקט חדש, מפא"צ – מיירט פוטונים אנטי-ציוניים. כל פוטון שעושה את דרכו למצלמה שלהם, נתקל בדרך…
עמי: חכה רגע עם הפיתוחים שלך. זה לא רק מצלמות. זה גם כתבים, ועורכי דין, ופעילי זכויות אדם. יש מצור מטורף. כמעט עצרו לנו את עמיר פרץ. יש משטים, יש מטסים, כולם בהיסטריה.
חזי: טוב, בקשר לסיפור עם פרץ, כבר התקשרנו למטה של מצנע ואמרנו להם שהם הגזימו.
רפי: זה עבודה שלהם? חשבתי שהוא מואשם בפשעי מלחמה.
חזי: פחחח. כמו כולנו. אז למה נטפלים רק אליו?
עמי: מה האנשים של מצנע אמרו?
חזי: שפרץ הלך ללונדון לעשות מפקד ארגזים. המון מצביעי עבודה מסתובבים באוקספורד סטריט.
עמי: טוב, זה לא העניין כרגע. העניין זה שאנחנו עושים, והם מדווחים. זאת הבעיה. הזמנתי אתכם לכאן כדי להעלות פתרונות יצירתיים. איך אנחנו נמשיך לעשות, והם יפסיקו לדווח.
דובי: חשבתי שכבר התחלנו. יטשטשו תמונות של קצינים בכירים או שיצלמו אותם רק בפרופיל.
עמי: לא רק בכירים. אבל זה לא מספיק. והרבה קצינים כבר מתלוננים.
דובי: על מה?
עמי: הם לא אוהבים את הפרופיל שלהם. אומרים שהם לא יוצאים טוב. חלק גם לא מוכנים מצד שמאל, רק מצד ימין, ולך תוודא שהצלם בדיוק תופס את הפרופיל מהכיוון הנכון.
רפי: אין בעיה. אפשר לבנות מאגר מידע, להצליב שמות עם פרופיל ימין או שמאל…
עמי: לא, לא. אתם לא תופסים. אי אפשר לשלוט בכל הצלמים בכל רגע נתון. צריך מהפכה קונצפטואלית.
דובי: המממ. צודק. למה בעצם לטשטש תמונות? אפשר לטשטש את האנשים עצמם.
חזי: מה?
דובי: היום אפשר לעשות הכל בכירורגיה פלסטית.
חזי: מה אתה מציע? שנמחק להם את הפרצופים?
דובי: או את החיוך מהפרצוף. אבל לא צריך למחוק. אפשר גם לשנות להם את הפרצוף אחרי כל מבצע עם הרוגים אזרחיים.
עמי: זה לא קצת יקר?
דובי: ולהעסיק גדודים של יועצים משפטיים שכל הזמן שוברים את הראש איך לחמוק מתביעות משפטיות בהאג, וחדר מצב במשרד החוץ שמחלץ בכירים ישראלים ממעצר – זה לא יקר?
חזי: רגע, הסתרת השמות לא עובדת?
עמי: מה, השימוש באות הראשונה של השם הפרטי?
חזי: כן.
עמי: יש עם זה כמה בעיות. קודם כל, מדובר באלפי אנשים, ורק לעבור על כל מאגרי הנתונים שהשם שלהם מופיע בו ולחתוך…
רפי: אין בעיה. כבר יש לנו מודל בהרצה – קש"פ: קוצץ שמות פרטיים. זה תוכנה ויראלית שמכניסים למחשב אחד ברשת ותוך שעה כל השמות הפרטיים מקוצצים.
עמי: אתה מתכוון כל השמות במאגר. השם עצמו לא מקוצץ.
רפי: לא לא, גם השם עצמו מקוצץ. אין שום זכר לשם המלא. לא בתעודת זהות, לא בביטוח לאומי ולא בתעודת פטירה. כולם הופכים לאל"פים, גימ"לים, רי"שים וכן הלאה.
חזי: אבל הרי אנשים זוכרים את השם המלא שלהם.
רפי: גם על זה עובדים. יש כבר גירסת בטא – עש"מ: עוקר שמות מהמוח. אנחנו עדיין מתלבטים אם להעביר את זה לאוכלוסיה כגלולות או כמסרים תת-סיפיים בזמן הצפייה ב"לרדת בגדול".
חזי: לא יודע. זה נראה לי פתרון קצת קיצוני. ויש גם בעיה: איך תסנן את השמאלנים? הרי אותם אנחנו רוצים לזהות. אוי ואבוי לנו אם לא נהיה מסוגלים להבחין בין שמאלנים לאזרחים.
עמי: עד כמה שידוע לי, גם שמאלנים הם אזרחים.
דובי: עניין של זמן. אבל יש לי רעיון אחר. למה שלא נפעיל נגד כל החארות האלה שבאים לדווח ולצלם כמה כטב"מים?
חזי: כתבים מאולפים?
דובי: לא, הכתבים כבר מאולפים, זה לא עוזר. אני מדבר על כלי-טיס בלתי מאויישים. מעלים כטב"ם כזה לאוויר, נניח מעל מפגש של פעילים-רדיקלים-שמאלנים-זונות-פציפיסטים-ניאו-נאצים-טבעונים-אנטישמים. שמים עליו חימוש, וברגע ש…
עמי: האמריקאים כבר עשו את זה.
דובי: נו?
עמי: עכשיו המטוס ללא טייס עומד למשפט צבאי על פשעי מלחמה.
חזי: והטייס?
עמי: אין טייס.
חזי: השאלה מי יגן על המפעיל הישראלי של הכטב"ם, אחרי שהוא יכתוש את החארות.
רפי: אין בעיה. יש כבר מודל משופר, כטבמשבחב"מ: כלי-טיס בלתי מאוייש שמופעל בידי חייל בלתי מזוהה. זה בעצם הכלאה של הקטב"ם עם הקש"פ – קוצצים את השם של המפעיל. יש גם אופציה למחוק את הזיכרון לכל מי שנחשף…
עמי: (נאנח) מה עם "כיפת ברזל" דור 2?
רפי: הכיפה שמציבים מעל כל ישראל, מדן ועד אילת?
עמי: בדיוק. זה אמור לפתור את כל הבעיות, לא? מרחב אווירי חסום לגמרי.
חזי: מה זה, כיפת ברזל אמיתית מעל כל המדינה? זה לא קצת חשוך?
רפי: במודל הזול, כן. במודל היקר – מציבים אותה מעל השמש.
חזי: ושאר העולם?
רפי: בחושך.
דובי: הם לא יתנגדו?
רפי: אחרי שנקצץ להם את השמות ונמחק להם את הזיכרון – לא.
דובי: אז מה הבעיה?
רפי: עלויות מטורפות. זה באמת האופציה האחרונה, אחרי שניסינו הכל.
עמי: חכו שניה, יש לי כאן פתק ישן, צהוב, בתחתית הערימה. (מתאמץ לקרוא) מה כתוב פה? "כדאי לנסות להפסיק להרוג אזרחים. המלצה לבדיקת היתכנות: להניח לפלסטינים לנהל את חייהם." (מעיף מבט שואל בנוכחים).
חזי: המממ. רפי, כמה אמרת העלות של "כיפת ברזל" דור 2?