Skip to content
21 בדצמבר 2010 / עידן לנדו

אין לחם, אין מים, אין בית

שנת 2010 קרבה לסיומה, ובמערכות העיתונים כבר שוקדים מוחות יצירתיים על דירוגי השנה החולפת: "חמשת הסרטים הגדולים", "שלושת הקאמבקים המפתיעים", "עשר פליטות הפה המביכות", וכד'.

בקטגוריית "שלושת מעשי הרשעות המנוולים של השנה", אני מציע את האירועים הבאים, כולם מן החודש האחרון:

1. אין לחם. לפני פחות מחודש הוציא המנהל האזרחי צו הריסה לטאבון אפייה שמשמש 12 משפחות בכפר (חירבת) אום אל-חיר בדרום הר חברון. הטאבון נבנה לפני כשלושים שנה. זה לא הפריע לפקחים להכריז עליו כ"בנייה בלתי חוקית".

הבנייה הבלתי חוקית האמיתית באזור היא התנחלות כרמל הסמוכה, שיושבת בחלקה על אדמות שהופקעו מן הבדואים של אום אל-חיר, ובהקמתה הופר אפילו החוק הישראלי. תושבי כרמל, אצולה קליפורנית שכמותם, לא יכלו לשאת את ריח הבעירה של הטאבון (הניזון מגללי כבשים), והפעילו לחצים להרוס אותו. כך הפך המזון הבסיסי ביותר של התושבים הבדואים ל"לא חוקי", ובקרוב הסירחון היחידי שיפריע את שלוות המתנחלים הוא הסירחון שכרוך בלהיות חרא של בנאדם.

2. אין מים. לפני שבוע אטם המנהל האזרחי 11 בורות מים באזור ערב אל-קעבנה בדרום הר-חברון, ששימשו להשקיית עדרי צאן של רועים בדואים. הבורות הללו אוגרים עשרות אלפי קוב מים, באמצעות מערכת תעלות מדבריות, באחד האזורים הצחיחים ביותר בשטחי הגדה. הטרקטורים של המנהל ניתצו את קירות הבורות ושפכו לתוכם חול. המים היקרים – אבדו.

בורות המים האלה נבנו עוד לפני הקמת מדינת ישראל. גם זה לא הפריע לפקחים להכריז עליהם כ"בנייה בלתי חוקית" בתוך שטחי אש (שהרי ידוע שמים מכבים אש). שמתם לב איך הבדואים תמיד רודפים אחרי שטחי האש, או להיפך, ואיך המתנחלים תמיד חומקים משטחי האש, או להיפך?

הבדואים של דרום הר-חברון ואום אל-חיר למודי רדיפות; שנים ארוכות מתנכלת להם המדינה (ושלוחיה המתנחלים) בהריסות מבנים, גירושים ופגיעה בפרנסה. אבל נדמה שפגיעה ישירה בלחם ובמים שלהם היא שיא חדש של רשעות.

3. אין בית. לפני שבוע (זה היה שבוע עמוס להורסים) עלו בולדוזרים של מנהל מקרקעי ישראל על 7 בתים שנבנו "בניגוד לחוק" בשכונת ס"ח (שכונת הלן קלר) בלוד. התושבים לא קיבלו התראה מראש; זה היה היום הכי סוער בשנה. בתוך שעות ספורות מצאו עצמם 52 איש ללא קורת גג, ברוח ובגשם, חפציהם קבורים תחת ההריסות.

צירוף מקרים: גם הם ערבים, גם הם בדואים, שהמדינה הביאה ללוד לפני עשרות שנים (שהרי גורשו מנחלתם המקורית בידי אותה מדינה שהשבוע הרסה להם את הבתים).

כן, אני יודע. הבחירה שרירותית. השנה החולפת היתה גדושה להתפקע במעשי נבלה. שיח' ג'ראח, וסילוואן, ואל-עראקיב, והפשיטה על ה"מאבי מרמרה", ומתקפת החקיקה הגזענית. חלקם חמורים יותר מן האירועים המינוריים לכאורה שבחרתי, ופגיעתם קשה יותר. ובכל זאת, צריך לבחור (עורכי המוסף מתעקשים על דירוגים, זה טוב למכירות). והקריטריון המנחה, כזכור, הוא רשעות, לא חומרה.

אז למה דווקא שלושת האירועים האלה? אחד, העובדה הבולטת, הבוהקת לכל עבר, שאין בינם לבין "שיקולי ביטחון" דבר וחצי דבר; שניים, הניגוד המשווע בין האופן שבו נוהגת המדינה ביהודים ש"נתפסים" בהפרות חוק כאלה (אם הם בכלל מגיעים למצב שבו הם אנוסים להפר אותו) לעומת האופן שבו היא נוהגת בערבים; ושלוש, הפער העצום בין הכוח הברוטלי של המדינה לבין חוסר האונים של תושביה החלשים ביותר, המרודים ביותר.

מול מעשי הנבלה באום אל-חיר, בדרום הר חברון ובלוד, משתתקת יכולת הניתוח, ונותר רק זעם גולמי. מי הם, מי הם אותם נהגי טרקטורים ובולדוזרים שמנתצים טאבון אפייה, אוטמים בורות בים, מחריבים בתים על תכולתם? האם בסוף יום העבודה שלהם הם חוזרים הביתה (והבית עדיין ניצב על תילו), אוכלים פת לחם (המאפייה עדיין מתפקדת) ולוגמים כוס מים (פותחים ברז, והופ – המים זורמים)? ארורים אותם נהגים, ארורים פקידי המנהל האזרחי ומנהל מקרקעי ישראל שחתמו על הצווים, ארורים כוחות האבטחה רעולי הפנים, ארורים שר הבטחון ושר הפנים שמופקדים על המדיניות הזאת, וארורה התקשורת, שעוסקת ביקום הוירטואלי של "מגעים בוושינגטון ובירושלים" במקום בחיים האמיתיים של אנשים אמיתיים, ולא העניקה למעשי הנבלה האלה כותרות ראשיות, כראוי להם.

מה זה? מה אמרתם? הערבים בונים (ואוכלים? ושותים?) בניגוד לחוק? טעות. הערבים עצמם הם בניגוד לחוק. אם יש שורה תחתונה אחת ל-2010, זאת השורה.

 

לוד, 14.12.2010

48 תגובות

להגיב
  1. talila / דצמ 21 2010 12:30

    ומסתבר שהשורה התחתונה הזאת היא כבר מזמן לא בגדר סרקאזם ופלצות: הבוקר שוב הגיעו השוטרים למתחם ההריסות בלוד, היכו את בני המשפחה וניסו להרוס להם את האוהלים. ניסו אפילו לדרוס אחד מהם. זה מה שקורה שם עכשיו. הם מנסים בבירור להבעיר שם את השטח. זאת הפלצות שהיא המציאות. ואיש לא עושה דבר.

  2. דוד / דצמ 21 2010 12:47

    זאת "הבנליות של הרוע".

  3. איל בד / דצמ 21 2010 12:48

    "בקרוב הסירחון היחידי שיפריע את שלוות המתנחלים הוא הסירחון שכרוך בלהיות חרא של בנאדם." ספק אם הם מסוגלים להריח (חוץ ממה שלא יהודי), והמלה בנאדם גדולה עליהם.

  4. אסתי / דצמ 21 2010 13:09

    תודה

  5. nina ramon / דצמ 21 2010 13:14

    באמת שכבר אי אפשר להבין דברים כאלה. ולא את העם הזה, שפעם אחר פעם נותן קולו בבחירות לגוש ימני.
    הפיתרון, לדעתי, יהיה רק אחד, והוא מתחיל להסתמן: הקמת מדינה פלשתינית ע"י רוב באו"ם, בדיוק כפי שמדינת ישראל קמה.

  6. נועה אסטרייכר / דצמ 21 2010 13:15

    מצוין מצוין מצוין. מפיצה הלאה

  7. שרון רותם / דצמ 21 2010 13:51

    תרומות למפוני הבתים שנהרסו בלוד | 20/12/2010 10:18:00 |
    שלום לכולן/ם,

    לפני כשבוע ביום הסערה הגדולה, הרסה הממשלה 7 בתים של ערבים ישראליים בלוד, בתואנה כי הבתים נבנו ללא היתר,
    אך כמובן שהממשלה סיכלה כל אפשרות להסדרת היתרים למרות מאבק משפטי ממושך.
    כיום הם זקוקים לפריטים רבים ביניהם שמיכות, ציוד רפואי, רהיטים ועוד, נראה לי שגם הבעת סולידריות תתקבל ברכה.
    מצרפת קישור לכתבה, בה גם מפורט הציוד לו הם דרושים.
    יש שם גם הוראות הגעה.
    מזמינה אתכם, במידה וזה אפשרי מבחינת אמא של גיליסט (-: לפרסם בגיליסט במידה ויש לכם/ן ציוד אך אין רכב ולהפך,
    מי שיש לו רכב ומעוניין/ת להגיע ויש לו/ה מקום ברכב לציוד.
    במידת הצורך ניתן גם להיות בקשר איתי ואנסה לעשות את החיבור.

    קישור לכתבה:
    http://saloona.co.il/blog/%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

    בברכת המשך שבוע נעים,
    מירה
    פרטי יצירת קשר:
    כתובת אימייל: mirushta@gmail.com

  8. דודו פלמה / דצמ 21 2010 14:51

    איי עידן,

    איזו שורה תחתונה מכאיבה הנפקת לתפארת מדינת ישראל.

    עוד מעט קט ומשורה תחתונה ישחרר רק המוות.

  9. chellig / דצמ 21 2010 14:51

    תודה שכתבת

  10. הופ / דצמ 21 2010 14:56

    צו הריסה לטאבון. מה יש להוסיף.

  11. matityaho / דצמ 21 2010 15:31

    תודה עידן.

    הנה עוד מידע על המתרחש בדרום הר חברון שזה באמת לב המאפליה הישראלית!

    שווים ושווים פחות: על ההתנכלויות של רעולי הפנים מההתנחלות של סוסיא למשפחת אבו סבחה
    http://rhr.org.il/page.php?name=article&id=67&language=he

    מתנחלים וצה"ל ממשיכים לתקוף פלסטינים בדרום הר חברון
    http://rhr.org.il/page.php?name=article&id=74&language=he

    לב המאפליה: ההתנכלות של מתנחלי סוסיא לתושבי דרום הר חברון
    http://rhr.org.il/page.php?name=article&id=74&language=he

  12. דרור בל"ד / דצמ 21 2010 16:00

    "והקריטריון המנחה, כזכור, הוא רשעות, לא חומרה".
    ברכות על הקללות, הרי הגיעה עת. כל מי שתהה מדוע השתמש זחאלקה בתיאורו לפושע המלחמה במילים 'רוצח ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית', מבין עכשיו – הודות לקריטריון המנחה והודות לקללות אלו – את מלוא משמעותה של המימרה.

    חשוב לקלל אותם, את כולם (ושכחת את בית המשפט העליון – אותו במיוחד יש לתקוף גם כמטרה פוליטית וגם בגלל רשעותו – ואת האקדמיה הממלאת פיה מים) אך יש לזכור שארורים אלו מיישמים את המטרה הפוליטית אותה התוותה הציונות האשכנזית מראשיתה: רוב יהודי (רצוי אשכנזי) בארץ ישראל-פלשתינה. (ראו למשל איל ניב -כיצד הומצא הרוב היהודי, או פנו ישירות אל סמי שלום שטרית). גם על זה דיבר זחאלקה, וציטט את חנה ארדנט. ללא טרנספר אין רוב יהודי. בשארה היה הראשון שעמד מעל בימת הכנסת, עוד ב2001 , ושאל את הציונים מה בדעתם לעשות בנידון ה"איום הדמוגרפי".

    שרגא עילם ציטט לא מזמן במאמרו שהתפרסם ביו-פוסט את אחד מהציונים (צר לי, אין לי מילה אחרת. הגדרות יינתנו ע"פ דרישה) שתיאר את פעולת הטבח בכפר קאסם כאילו היו הם נאצים היורים באנשים. לא אני אמרתי, לא שרגא עילם, הציוני עצמו אמר זאת עוד ב53.

    בשל כך חשוב כל כך להדגיש. לא רק רשעות לשמה, אלא גם מדיניות לצלילי מוסיקה קלאסית, ובעיקר, אידאולוגיה, משנה סדורה הקרוייה ציונות.
    http://www.alanhart.net/peace-or-apartheid-are-not-the-only-options-for-israel/
    ואם כבר עוסקים בסיכומים כאלה ואחרים ובחיפוש הנמענים הראויים ביותר לקללותיך, הרי לך סיכום העשור כולו. את הרשימה החשובה ביותר בעשור זה כתבה טלי לטוביצקי -יצא המרצע מן השק / תדע כל אם עברייה. לא רק רב המרצחים המכונה בפרופגנדה הציונית 'שר הבטחון'. לא רק שר הפנים (וגם השילוב שר בטחון פנים ראוי לקללת 'ארור תהיה'), אלא כל הציבור כולו (היש פשיסטים בלי פשיזם? – שוב איל ניב, הפעם בשמו החדש איל קליין, ב'העוקץ') כל אם ואב ואח ואחות השולחים את בניהם לבצע את השליחות הציונית.
    http://talilato.wordpress.com/2009/03/25/%D7%99%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A6%D7%A2-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%A7-%D7%AA%D7%93%D7%A2-%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94/

  13. רותי / דצמ 21 2010 17:13

    תודה על הפוסט הזה ועל כתיבתך המתמשכת על הכל העוולות!  

  14. טלילה / דצמ 21 2010 18:54

    ומה שלא הספקתי להגיד קודם – תודה על עוד פוסט מעולה, ואולי מעולה במיוחד. מתמצת באבחה חדה אחת את המצב בתקופה הזאת. סיכומים כאלה – הסיכומים של המצב האמיתי – חסרים כאן מאוד, ואנשים שמנסים לא לראות ומסתפקים בכותרות ובטלוויזיה מתקשים עד מאוד להבין על מה אנחנו מדברים בכלל. זה סוג של קפסולה הפוסט הזה.

  15. Shunra / דצמ 21 2010 19:27

    "הערבים עצמם הם בניגוד לחוק" – אכן. לראיה, הדיווח על "אינתיפדה של קברים" (ראה בקישור להלן). ומה אדם יכול להגיד אם אפילו קבורתו נחשבת מאבק?

    נדמה לי שמה שישראל הרשמית וגזעניה רוצים הוא שהפלסטינים פשוט יתאיידו, וגם אז הם יואשמו באינתיפדת קברים חדשה.

    קישור: http://www.haaretz.com/news/national/palestinians-embark-on-the-intifada-of-graves-1.331475

  16. עדו / דצמ 21 2010 19:30

    אין איזה סעיף באמנת ג'נבה שמגדיר סתימת בארות כפשע מלחמה?

  17. Corinna Hasofferett קורינה / דצמ 21 2010 20:38

    העליתי לפייסבוק – ממקומי ליד בקבוקי המים המינרליים, מכונת הלחם החשמלית והגג שטרם

  18. אבודים בזרם / דצמ 21 2010 23:19

    ולא דיברנו על אל עקריב עדיין
    והשנה הבאה ודאי תגמד ברוע שלה את הקודמת כי המדרון חלקלק

  19. דפנה לוי / דצמ 21 2010 23:57

    ועכשיו כשבזכותך גם אני יודעת על התפלצויות האלה איך אמשיך להדחיק? ואם לא אז איך לא לצאת מהדעת מרוב זוועה?

  20. אביתר / דצמ 22 2010 06:59

    כרמל לא הוקמה בניגוד לחוק. לדעתי ממש חשוב שתשמור על דיוק – אני משתדל להפיץ את המאמרים בין מכריי ומידיי פעם מישהו מוצא אי דיוק משמעותי בדבריך – כמו כאן עם הקמת הישוב כרמל. זה נותן להם חבל להאחז בו ומסית את הדיון למקומות לא רלוונטיים. הבריחה מובנת קשה לחושב שהמעשים האלה נעשים על ידינו (לדעתי כולנו כאזרחי ישראל אחראים למעשים האלה)

  21. עידן לנדו / דצמ 22 2010 07:29

    אביתר,

    כרמל, כמו כל ההתנחלויות, הוקמה בניגוד לחוק הבינלאומי. לעניות דעתי ולדעתם של עוד אי אלו מומחים, זה החוק הקובע.

    מעבר לכך, מבנים רבים בכרמל הוקמו בניגוד לחוק הישראלי, ללא היתרי בנייה. תבדוק את הקישור שנתתי לדו"ח שפיגל, עשה חיפוש על המילה "כרמל", ותגלה את העובדות. ואם אפשר, להבא, לפני שאתה מגיב.

  22. אורי / דצמ 23 2010 05:13

    52 מעשי הרשעות המנוולים של השנה (הכל מהחודש האחרון)

    http://www.shabak.gov.il/publications/monthly/Pages/nov10report.aspx.aspx

    כולל שיגור רקטה מסוג "גראד" לעבר אוכלסיה אזרחית (!) באופקים. כן, הפעם, הם החליטו להסלים ולשגר לעבר סתם אזרחים. אכן, חודש נוראי ויוצא דופן..

  23. אביתר / דצמ 23 2010 09:31

    עידן – אתה מפספס אני רוצה לעזור לך להשתפר, אתה מציף בעיות חמורות מאוד באופן די נדיר בשיח הישראלי וחבל שהמסר שלך יפגע – זה הכל. אתה יכול להגיד שכרמל לא חוקית לפי החוק הבין לאומי (אני מסכים), אתה יכול להגיד שיש בה מבנים לא חוקיים (גם סבבה). אבל לכתוב שהיא הוקמה בניגוד לחוק ולתת את הקישור שנתת כאסמכתא זה בעייתי.

    אם לא בא לך על ביקורת – גם סבבה.

  24. עידן לנדו / דצמ 23 2010 10:19

    אביתר,

    תשמיע ביקורת, אבל תגבה אותה. זה לא ש"אני יכול להגיד שכרמל לא חוקית לפי החוק הבינלאומי": כרמל לא חוקית לפי החוק הבינלאומי, בלי קשר למבעים הלשוניים שלי. זאת עובדה משפטית, לא דעה בפולמוס. למען האמת, ישראל באופן סמוי מכירה באי חוקיות הזאת, שאלמלא כן, הייתה כבר מזמן מספחת את הגדה ומחילה שם את החוק הישראלי. אבל לא, בגדה עדיין שולט החוק הצבאי – רק על פלסטינים, כמובן. המתנחלים נשפטים על פי החוק האזרחי. כך נוצרה מערכת אפרטהייד, ואחת הסיבות היא בדיוק זו – שאין נפקות משפטית להחלת החוק הישראלי על שטח כבוש (ולכן מחילים את החוק סלקטיבית על אנשים ולא על השטח).

    ושוב, זה לא ש"אני יכול להגיד שיש בה מבנים לא חוקיים", אלא יש בכרמל מבנים לא חוקיים לפי החוק הישראלי, נקודה. גם זאת עובדה משפטית, לא משהו ש"אני יכול להגיד".

    אם כך, מה נשאר מן הטענה שלך שלא דייקתי כשכתבתי שכרמל הוקמה בניגוד לחוק? כלום. רק ההתעקשות שלך לאמץ את השיח הפוליטי הישראלי השגרתי, שיח שספוג כולו בהכחשה, שמשתמש במלים בלי שום כיסוי.

    באופן דומה, הישראלים טוענים ש"עזה היא טריטוריה לא כבושה" ולכן אין לישראל אחריות על הנעשה בה (ובאותה נשימה לסגור את צינורות האספקה, את מעברי הגבול, לא להתיר הקמת שדה תעופה ונמל ימי, לשלוט על רישום האוכלוסין וכו'); והישראלים טוענים שהמשט הטורקי היה פעולה תוקפנית (כשמי שתקף, וירה והרג, היו הישראלים), ושהחיזבאללה מפר את השקט בצפון (ובאותו זמן לשתול אמצעי ריגול, לטוס מעל שמי לבנון וכו'), ועוד ועוד.

    לישראלים יש שיח פוליטי שלם משלהם, שעוטף אותם כמו בועה. רק הם מבינים על מה הם מדברים (למשל, כשהם מבחינים בין התנחלויות חוקיות לבין "מאחזים לא חוקיים"). שאר העולם מסתכל עלינו ולא מבין מילה מכל זה.

    כרמל לא חוקית. ומי ש"יכול להגיד" אחרת, זה אתה.

  25. עידן לנדו / דצמ 23 2010 10:44

    ועוד דבר, אביתר, אם כבר נכנסנו לעובי הקורה.

    נכנסת לדו"ח שפיגל? ראית מה מקור הקרקעות של כרמל? "צו תפיסה צבאית". יודע מה זה? במקור, היתה שם היאחזות נח"ל. מפה לשם, הפך להתנחלות אזרחית. האם צו תפיסה לצרכים צבאיים מקנה זכות ליישוב אזרחי? לא, גם לפי הפסיקה הישראלית – ע"ע בג"ץ אלון מורה המפורסם. אלפי דונמים של התנחלויות בגדה מבוססות על צוי תפיסה צבאיים כאלה. מדובר בגזל טהור, בלי שום בסיס חוקי – שגם לא תוקן לאחר חשיפת התרמית. אני מצטט עבורך קטע מתוך דו"ח בצלם שנמצא כאן (עמ' 18-19): http://www.btselem.org/Download/201007_By_Hook_and_by_Crook_Heb.pdf

    "בעשור הראשון של מפעל ההתנחלות השתמשה ישראל בצווים צבאיים כדי לתפוס קרקעות פלסטיניות פרטיות‬ בטענה שההתנחלויות ממלאות תפקידים ביטחוניים-צבאיים. זאת מאחר שהמשפט ההומניטארי הבינלאומי‬ מתיר למדינה הכובשת לתפוס חזקה במקרקעין ובמבנים הנמצאים בבעלות פרטית של תושבי השטח הכבוש על-‬מנת לשכן בהם כוחות צבא ויחידות ממשל, אם כי באופן זמני בלבד. תפיסה זו אינה מקנה למדינה הכובשת זכות‬ קניין והיא אינה רשאית למכור את הנכסים שתפסה. על הקרקעות שנתפסו הוקמו התנחלויות שחלקן החלו כהיאחזויות נח"ל ואוזרחו בשלב מאוחר יותר.‬

    ‫בג"ץ גיבה מדיניות זו עד לפרשת ההתנחלות אלון מורה ב-9791, אז הוצגו במסגרת הדיון בבית המשפט עמדות המתנחלים ועמדתו של הרמטכ"ל לשעבר, חיים בר-לב, אשר ערערו, כל אחד מנימוקיו, על עמדת המדינה לפיה‬
    ‫הקמת ההתנחלות נחוצה מטעמי ביטחון.75 בג"ץ הורה להשיב את הקרקע שנתפסה לבעליה. מאז הצטמצם מאד, אם כי לא פסק לחלוטין, השימוש בצווי תפיסה צבאיים לתפיסת קרקעות עבור ההתנחלויות.‬

    ‫למעט במקרה של אלון מורה, ולמרות הפסיקה המפורשת של בג"ץ, ישראל נמנעה מלהשיב קרקעות שנתפסו בצווי תפיסה צבאיים לבעליהן הפלסטינים. לפי מסד הנתונים של תא"ל שפיגל, ולפי מפת המנהל האזרחי של השטחים שנתפסו בצווים צבאיים שנמסרה לארגון יש דין, מאז כיבוש הגדה שימשו צווים צבאיים לתפיסה של לפחות 13 אלף דונם עבור 24 התנחלויות. מתוכן, ב-11 התנחלויות נתפסו האדמות לאחר פסיקת בג"ץ בפרשת אלון מורה, בשבע התנחלויות הומרו צווי התפיסה בהכרזות על "אדמות מדינה" והתנחלות אחת פונתה במסגרת‬
    ‫"תכנית ההתנתקות" ב-5002 95. מסד הנתונים של תא"ל שפיגל מציין לפחות שלוש התנחלויות שבהן הקרקע‬

    ‫שנתפסה בפועל חרגה מתחומי צו התפיסה הצבאי, "ככל הנראה בשל פרשנויות לא מדויקות של צו התפיסה". באף אחד מהמקרים לא צוין כי הקרקע נגרעה משטח ההתנחלויות לאחר שהתגלתה החריגה."

    שים לב, אביתר: מדובר כאן על כל שטח ההתנחלות, לא רק על מבנים בודדים. האם דרושה לך עוד הוכחה שכרמל אינה חוקית?

  26. יוסי ש. / דצמ 23 2010 18:21

    אני מניח שהיתה פה אי הבנה לגבי "לפי איזה חוק" מדובר, וגם נקודת המוצא (המוטעית) שאם התנחלות מסויימת קיימת, כנראה שהיא חוקית. הטשטוש חוזר על עצמו במקרים רבים, וכאשר מדובר בחוק הבינלאומי, רבים גם מתנערים ממנו בטעונים שונים, או סתם לא טורחים לבדוק מה הוא אומר. אבל מה זה משנה בעצם, שכן גם אם לא היה החוק הבינלאומי אי הצדק היה עדיין גדול באותה המידה, וכל מי שאכפת לו היה אמור לצעוק באותה העוצמה. החוק הזה רק משמש את האג'נדה של שויון וזכויות אדם בתור עוד טיעון משכנע, אבל כל טיעון נגד השימוש בחוק, או נגד החוק עצמו, אמור להיות לא רלוונטי כל עוד יש הסכמה לגבי אי הצדק.

  27. אביתר / דצמ 23 2010 20:24

    א. החוקיות של כרמל מענינית אותי כקליפת השום – אני רוצה להעיף אותם גם אם האו"ם יצביע שהם צריכים להיות שם, הביקורת היתה על מידת הדיוק שנדרשת ממך – זה באמת נורא קשה. כל אנשי הזרם המרכזי לא נדרשים לשום דיוק הם יכולים לצרוח בגרון ניחר את השטויות שלהם. אבל מאיתנו נדרש דיוק דתי – ככה זה, רק על זה דיברתי

    ב. כל מה שאמרתי שעידן כתב שהישוב כרמל לא חוקי וכאסמכתא הפנה אותנו למסמך שבו כתוב שהישוב הוקם בהחלטת ממשלה, ולמרות הניואס שבעבר היה שם תפיסה צבאית זה פתח לדיון סופר לא עניני בהתחשב בזוועות שתוארו למעלה. במקום להתדיין על סתימת בארות מים מדברים על החוקיות של כרמל ואם היא חוקית לפי חוק א ולא לפי חוק ב – כאמור מעניין כשלג דאשתקד

    ההתקשקשות ביננו מוכיחה שצדקתי – מש"ל.

  28. עידן לנדו / דצמ 23 2010 20:25

    יוסי,

    אני מסכים איתך. כשלעצמי אין לי יחס מקדש אל החוק, וכידוע, כשהחוק רומס ברגל גסה את הצדק, אני בצד של מפרי החוק.

    במקרה הנידון, הפוסט התייחס לטענה של הרשויות עצמן שהטאבון באום אל-חיר מהווה "בנייה בלתי חוקית"; ולכן היה טעם לגזור גזרה שווה ולהצביע על כך שהבנייה הבלתי חוקית האמיתית היא זאת של המתלוננים עצמם – מתנחלי כרמל.

    בכל אופן, ברמה הטקטית אני חושב שחשוב לנצל את הכוח והתוקף של החוק כאשר הוא בכל זאת מושתת על הצדק. אם ה"רעים" מנצלים את החוק לעשיית עוול, אין סיבה שהשמאל ינקוט טהרנות של ראש-בקיר ויימנע מלהשתמש בחוק לעשיית צדק. כך בעתירות נגד הגדר (שהתקבלו) ובמקרים דומים.

    היה לי חשוב להדגיש שגם החוק הישראלי, בצורתו המקורית – ולא כפי שהוא מפורש ומנוכס ומכופף ומעוות בידי גורמי הכוח – איננו כולו זוהמה מוסרית. יש אבחנה ברורה בין תפיסה לצרכים צבאיים (מותרת, באופן זמני, בשטח כבוש), לבין הפקעת קרקע לצורך יישוב קבע אזרחי (אסורה בתכלית האיסור). החוק הישראלי עצמו מכיר בכך, ובבג"ץ אלון מורה, באופן אמיץ וחד פעמי, התייצבו השופטים נגד המדינה וקבעו שהטריק הזה – הקמת יישובים דרך תפיסה צבאית – הוא לא חוקי. חבל שהאומץ הזה פס מן הארץ מאז.

  29. עידן לנדו / דצמ 23 2010 20:35

    אביתר,

    במחילה, הקשקשת כולה שלך. כתבת שלא דייקתי כשאמרתי שכרמל נבנתה נגד החוק. הבאתי לך אסמכתאות, גם מן החוק הבינלאומי וגם מן הישראלי, כולל התייחסויות ישירות לכרמל (בדו"ח שפיגל), שמוכיחות שצדקתי.

    ומה יש לך לומר להצדקת טענתך? שכרמל הוקמה "בהחלטת ממשלה". נו, אתה תופס עד כמה תפיסת החוק שלך מעוותת? מה זה פה, הממשלה קובעת את החוק, או שמא הרשות המחוקקת? הממשלה לא מסוגלת להחליט על החלטות לא חוקיות? כל שבוע הממשלה הזאת מחליטה החלטות לא חוקיות. לכן סוחבים אותה לבג"ץ בלי סוף. הממשלה מסוגלת גם להחליט על ביצוע פשעי מלחמה, ואכן החליטה כך בלבנון ובעזה.

    מה זה הקשקוש הזה – אם הממשלה החליטה, זה חוקי, וכל השאר זה "שלג דאשתקד" או "קליפת שום"? אם אין לך מושג איך מבססים טענת חוקיות או אי חוקיות, אנא ממך – אל תעלה אותה לדיון. מרגע שהעלת אתה בעצמך את שאלת החוקיות (כלומר, כפרת בטענה שלי בדבר אי-חוקיות), לא נותר לך אלא לעמוד במשימה ולהוכיח את דבריך. לכל הפחות, להודות שאתה טעית, ולא דייקת, או שאין לך מושג איך מבססים טענת חוקיות/אי-חוקיות. אכן, "מאיתנו נדרש דיוק דתי", כדבריך, ולא ביטול קצר-רוח של מסמכים רשמיים וחוקים מוכרים. אפילו לא קלטת כמה אתה רחוק, בגישה המזלזלת שלך אל הפרטים, מן האידאל שאתה מציב לי.

    אתה לא צריך לומר לי שהמעשים המתוארים בפוסט מזעזעים בלי קשר לחוק. אלמלא היו מזעזעים, לא הייתי כותב עליהם. התגובה שלך לא התייחסה לזוועה של המעשים, אלא לאמירה שלי, שטענת שהיא לא מדוייקת. אנא עמוד מאחורי תגובתך: אני מחכה לשמוע ממך תחת איזו הגדרה של "חוקיות" הקמת התנחלות כרמל היתה חוקית.

    כל השאר, באמת, זה שום ושלג וכיוב' התחמקויות.

  30. עדו / דצמ 23 2010 21:50

    לא שאני חולק עליך, אבל החוק בשטחים הוא החוק הצבאי והבוס של הצבא היא הממשלה, הכנסת יכולה לחוקק מה שבא לה וזה לא יהיה שווה כקליפת השום מטר אחרי הקו הירוק (אלא אם האיזור סופח רשמית כמו רמת הגולן למשל) השאלה היחידה היא האם פעולות הצבא (למעשה פעולות הממשלה שהצבא הוא זרוע שלה) הן חוקיות מבחינת החוק הבינ"ל והתשובה היא שכנראה לא. כלומר מותר ליישב אזרחים בשטח כבוש לצרכים צבאיים או מחקריים (באמת בהתחלה טענו שהמתנחלים הם 'ארכיאולוגים' או שהלבישו אותם מדי צה"ל) אבל התיישבות אזרחית רגילה היא פשע מלחמה. זה לפחות מה שידוע לי.

  31. עידן לנדו / דצמ 23 2010 22:04

    עדו,

    פעולות הצבא בשטחים, גם הן, כפופות לביקורת שיפוטית – באופן עקרוני. והביקורת השיפוטית שואבת את תוקפה מכוח חוקי יסוד שהכנסת חוקקה. לעתים נדירות בג"ץ אכן מחייב את המנהל האזרחי או את משרד הבטחון לסגת מהחלטה שפוגעת באופן חמור בזכויות של פלסטינים. לא צריך לומר לי – מדובר בטיפה בים. אבל הנקודה העקרונית כאן היא שמה שמתרחש בשטחים איננו בפלנטה אחרת, מבחינת הביקורת השיפוטית. גם החוק הצבאי הוא חוק, לא אנרכיה.

    ואכן, בג"ץ אלון מורה הוכיח שתפיסת מקרקעין צבאית לצורך התיישבות אזרחית איננה חוקית על פי החוק הישראלי. הממשלה יכולה לקפוץ עד מחר – היא הפרה חוק ואכן נאלצה לשלם מחיר. לכן במקרה המסוים של כרמל (כמו גם עשרות התנחלויות אחרות), ניתן לומר בלי היסוס שהאי-חוקיות כפולה – הן בינלאומית והן ישראלית.

    למען הסר ספק, די לי באי-צדק משווע כדי למחות, בלי קשר לחוק. ודי לי גם בחוק הבינלאומי, בלי קשר לחוק הישראלי. אבל כאמור, לא זה הדיון כאן, שולי ככל שיהיה.

  32. אביתר / דצמ 23 2010 22:29

    עידן היקר,

    אני מקווה שזו תגובה אחרונה שלי -כנראה שלא הובנתי כראוי אז אני אעשה את זה הכי תמציתי שאפשר.

    החוסר דיוק הוא לא בטענה על החוקיות, אלא באסמכתא הלא מתאימה.

    דוגמא הפוכה: אם כרמל היתה מופיעה בדוח המאחזים של טליה ששון, או בהחלטת בגץ כלשהיא זו היתה אסמכתא טובה.

    אתה קישרת למסמך שלא מחזק את טענתך, ואף מחליש אותה כי הוא לא חד משמעי בלשון המעטה. כלומר דורש הסברים ו 15 תגובות בפוסט.

    לגבי הזוועות שתארת למעלה – הלב מתפוצץ.

  33. עידן לנדו / דצמ 24 2010 07:09

    אביתר,

    "החוסר דיוק הוא לא בטענה על החוקיות, אלא באסמכתא הלא מתאימה".

    האומנם? בוא נראה מה היתה התלונה הראשונית שלך, שהציתה את הויכוח. אני מצטט:

    "כרמל לא הוקמה בניגוד לחוק. לדעתי ממש חשוב שתשמור על דיוק – אני משתדל להפיץ את המאמרים בין מכריי ומידיי פעם מישהו מוצא אי דיוק משמעותי בדבריך – כמו כאן עם הקמת הישוב כרמל. "

    את זה אתה כתבת, אביתר, לא אני: "כרמל לא הוקמה בניגוד לחוק". זה לא נשמע לי כמו מחלוקת על אסמכתאות, זה נשמע לי כמו מחלוקת על עצם אמיתות הטענה שהעליתי – שכרמל אינה חוקית.

    אם התעניינת באסמכתאות, למה כפרת בתוכן הטענה? יכול להיות שדווקא המגיב לא דייק כאן, ולא הבלוגר?

    רק אוסיף שדו"ח ששון טיפל רק במאחזים ה"לא חוקיים". כפי שכבר כתבתי, שאלת האי-חוקיות של ההתנחלויות בשטחים הרבה יותר רחבה. למעשה, דו"ח ששון לא מתחיל אפילו לגרד אותה. לכן, בניגוד לדבריך, דווקא דו"ח ששון לא היה אסמכתא טובה.

    אבל לדעתי התכוונת בדיוק למה שכתבת: חשבת שכרמל חוקית. כשהוכחתי לך שאין בסיס חוקי להתנחלות הזאת, פתאום שינית את טענתך המקורית (טוב שיש תיעוד כאן).

    ולכן עדיין לא ענית לשאלתי: תחת איזו הגדרה של חוקיות התנחלות כרמל היא חוקית? (אבחנה בין חוק בינלאומי לישראלי? לא עובד. אבחנה בין מאחזים להתנחלויות? לא עובד. ייחוס חוקיות אוטומטי להחלטות ממשלה? עובד רק במשטרים פשיסטיים).

    [ואפרופו: האם כל מכריך שמוצאים "אי דיוק משמעותי בדבריי" יסודיים כמוך?]

    אני חוזר כאן על דברים שכתובים בקוד האתי של הבלוג, וצריכים להיות מובנים מאליהם בכל דיון רציני: טענות צריך לגבות. גם טענות נגדיות, וזה חל גם על מגיבים. ואפילו על מגיבים שמאלנים לא פחות ממני.

  34. אביתר / דצמ 24 2010 21:59

    1. "ניצחת אותי" – אכן זו היתה טענתי הראשונה והיא היתה טעות, בטח באופן הנחרץ שבו הצגתי אותה

    2. בלי קשר אני עדיין חושב שיש CASE יותר חזק לפעילות התנחלותית שלא מגובה, לפחות רשמית, ע"י המוסדות הרשמיים של המדינה כאמור רק מבחינה טקטית כדי לא להגרר לדיונים כאלה.

    הדיון על החוקיות הישראלית של חלק מן הישובים הוא באמת מעניין (למרות שאישית אותי הוא מעניין פחות מעוולות יומיומיות), מישהו חושב שאפשר לעשות משהו עם פעילות כזאת שקרתה כבר לפני 30 שנה?

  35. עידן לנדו / דצמ 24 2010 22:32

    מודה ועוזב ירוחם…

    בספר "אדוני הארץ" של עקיבא אלדר ועדית זרטל יש פרק ארוך ומרתק על ההסטוריה המשפטית של הפקעת הקרקעות בשטחים. התשובה הקצרה לשאלה שלך היא לא – אין דרך להשיב את הגלגל לאחור במסגרת החוק הישראלי. גם המדינה וגם המתנחלים הרבה יותר מתוחכמים כיום, ובית המשפט (למרות תעמולת הימין) הפך הרבה יותר ימני ובטחוניסטי.

    דעתי האישית היא שפינוי התנחלויות ירד מהפרק לגמרי. בכך אני לכאורה מסכים עם המיינסטרים הישראלי. אבל בעוד שהוא גוזר מכך מסקנה מוסרית – אם אי אפשר לפנות, אז ההתנחלויות מוצדקות – אני בהחלט לא רואה זאת כך. המסקנה המעשית מאי-פינוי התנחלויות היא שבהסכם הקבע הן תישארנה מחוץ לגבולות ישראל (בפתרון שתי המדינות) או שפשוט יאבדו את זכויות הקרקע הפריבלגיות שלהן ויוקפו, או אפילו ייאלצו להכניס לתוכן, תושבים פלסטיניים חדשים (בפתרון מדינה דו-לאומית). בכל מקרה – תענוג גדול זה לא יהיה. אבל את הקקה הזה בישלנו בעצמנו וניאלץ לאכול אותו.

    על הפתרון הראשון כתבתי כאן: https://idanlandau.com/2009/11/20/%D7%9C%D7%90-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/

    אבל זה באמת דיון נפרד לגמרי, כדאי שנעצור כאן.

  36. אורי / דצמ 25 2010 21:13

    "המסקנה המעשית מאי-פינוי התנחלויות היא שבהסכם הקבע הן תישארנה מחוץ לגבולות ישראל (בפתרון שתי המדינות)"
    אני אישית מקווה שהחלפת אדמות תאפשר להתנחלויות (שאכן אינן חוקיות מכל היבט) להשאר בישראל הריבונית

    הבעיה שאני מיום ליום פחות משוכנע שיש עם מי לחתום "הסכם קבע":
    סתם ציטוט מהיום :
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1205815.html
    "חמאס לא ינוח עד שישראל תגורש מאדמות פלסטין וכי אזרחיה עומדים בפני שתי ברירות: מוות או גירוש מאדמות פלסטין". פלסטין היא לא רק כרמל. וזה ציטוט לא מאדם האוחז בדעה אולטרה קיצונית, אלא ממפקד הזרוע הצבעית של השלטון הנבחר של הפלסטינים

  37. Elinor Amit / דצמ 25 2010 22:03

    הי עידן, מאמר מרגש, מכעיס, מעציב, מזעזע, תודה על האינטגרציה של המידע, ועל הפרטים.

    לגבי הדיון המעניין בתגובות בנושא שאלת החוקיות. מעניין אותי – למה זה חשוב בכלל, האם כרמל הוקמה במסגרת או בניגוד לחוק הישראלי? כנסת ישראל בדרכה לחקיקת עשרות חוקים אולטרה גזעניים (כגון חוק הנכבה, חוק מדריכי הטיולים, חוק הנאמנות וכו'). אם החוקים הללו יחוקקו – האם זה יהפוך את הפרתם ללא לגיטימיים או לא מוסריים?

    נקודת ההתייחסות שלי היא אל גוף חקיקתי שאני מחשיבה כמוסרי וצודק. מדינת ישראל הוקמה על תשתית לא מוסרית, ומעולם לא התפתחה אלא למעשה היתה ברגרסיה מאז הקמתה. לכן חוקי המדינה הם מבחינתי אנקדוטליים לשיפוט אירוע מסוים כראוי, מוסרי, צודק וכיו"ב.

    בברכה,

    אלינור עמית

  38. עידן לנדו / דצמ 25 2010 22:17

    תודה אלינור.

    שאלת החוקיות רלבנטית בהקשרים מסוימים, ולא בהקשרים אחרים. אני מניח שבהקשר המוסרי עקרוני, היא לא ממש רלבנטית. בסך הכל אני הרי סרבן, ודאי שלא אגן כאן על תפיסות של חוקיות פורמאליסטית מעל הכל. סדרת החוקים הגזעניים שעומדים להיכנס לספר החוקים הישראלי ראויים למרי אזרחי. אני מקווה שלא נגיע לזה.

    אבל שאלת החוקיות כן רלבנטית בהבט הפרקטי של מאבק על זכויות אדם, זכויות של פלסטינים שמקופחות באופן שיטתי על ידי הרשויות. ואסור לנו לרגע לשכוח שהמאבק שלנו הוא לא תיאורטי, לא מתרחש באיזה אופק אוטופי (או בסימפוזיון אקדמי, נוח להפליא, באיזו בירה אירופית), אלא הוא נבחן קודם כל בהשפעה המיטיבה שיש לו על חייהם האומללים של נתיני הכיבוש. ולכן חשוב מאד לדעת מה אומר החוק הישראלי, ואיך ניתן להשתמש בו נגד השרירות והכוח – ממש כמו שהם משתמשים בו נגד הפלסטינים. פרקליטים כמו גבי לסקי, מיכאל ספרד ולאה צמל עושים עבודת קודש בתוך גבולות החוק הישראלי. ועל כל עשרה כשלונות צפויים מול המדינה, יש להם ניצחון אחד לא צפוי. והניצחון הזה חשוב מאד בעיני. אני לא מזלזל באף פלסטיני שפרנסתו שבה אליו, שהצליח להתאחד עם משפחתו, שקיבל אישור לניתוח בחו"ל, וכד'. אני לא מזלזל כי אין לי זכות לזלזל.

    עוד הבט חשוב של הדיון הוא בפירוש הבט רטורי, שכנועי. יש לא מעט ישראלים שחושבים שההתנחלויות כולן, או רובן, חוקיות, למעט כמה עשרות "מאחזים בלתי חוקיים". יותר מכך: בתוכם יש קבוצה גדולה של ישראלים שבזים לעצם מושג החוק הבינלאומי, אבל עדיין יש בהם כבוד לחוק הישראלי. אם נראה להם, באותות ובמופתים, שההתנחלויות הוקמו גם בניגוד לחוק הישראלי, אולי נסדוק במשהו את הביטחון העיוור שלהם בצדקתם.

    ככה זה כשאתה נלחם מן השוליים: אסור לוותר על אף צ'אנס לשנות במשהו את המצב.

  39. עידן לנדו / דצמ 25 2010 22:30

    אורי,

    אני גם לא בטוח. אבל אני יודע שאני לא אחראי על השלטון בעזה, וכן אחראי על השלטון בירושלים. ואני גם יודע שבשנים האחרונות ישראל נתנה לפלסטינים את כל הסיבות בעולם לא להאמין בסיכוי להסדר כלשהו אי פעם. עוד יומיים חוגגים שנתיים לסיבה האחרונה – "עופרת יצוקה". אז מתפקידי לדאוג שלפחות בצד שלנו יראו נכונות אמיתית לפיוס, ולא יסכלו אותו בכל רגע שהוא רק מתקרב קצת ונעשה מוחשי. אני מאמין שתהליכים כאלה הם דו-צדדיים (שני הצדדים מתמתנים ומקצינים בגלים מסונכרנים), אבל כאמור, אין שום ערובה לכך. אז מה? אם אין שום ערובה לכך זה אומר שצריך להרים ידיים? להשלים עם העוולות הנוראיות שנעשות בשמי ובשמך מדי יום?

    אגב, אולי שמת לב, אבל אני כמעט שלא מדבר בבלוג הזה על "הסדר קבע". הוא לא מעסיק אותי, ויש לי חשד קבוע שאלה שעוסקים בו בלי הרף עושים זאת כצורה של אסקפיזם מהתמודדות עם בעיות ההווה. הבעיות של ההווה אקוטיות ודורשות פתרונות קונקרטיים – עוד הרבה לפני שמגיעים לאיזושהי הסכמה על הסדר הקבע. כי אי אפשר להגיע להסדר קבע כל עוד מנשלים את תושבי סילוואן מבתיהם, ואי אפשר להגיע להסדר קבע כל עוד סותמים בארות בדרום הר חברון, ואי אפשר להגיע להסכם קבע כל מחזיקים את עזה על סף רעב. וזה הפרדוקס: לא מטפלים בעוולות ההווה כי עסוקים בלהוכיח איך "אין עם מי לדבר", ובתוך כך, עוולות ההווה אכן מבטיחות שבאמת לא יהיה עם מי לדבר.

  40. נועם א"ס / דצמ 26 2010 10:30

    תודה עידן

  41. רחלי בלייר / דצמ 26 2010 11:22

    לאלינור עמית המזועזעת.
    לא נמאס לצעוק על גזענות וחוקים אולטרה גזעניים?
    כנראה שאת חושבת שאת מוסרית ואת מורמת מעם וכל השאר גזענים.
    אני מניחה שאת לא גרה באזור כרם שלום או בשכונה שערבים משתלטים עלייה בנצרת עילית או בדרום תל אביב שסודאנים מטרידים אותך

  42. עדו / דצמ 26 2010 18:15

    לרחלי בלייר הזועמת, אני חושב שהבנתי את ההיגיון שלך, בואי נראה: אם סודנים מטרידים אותך בדרום תל אביב זה בסדר להרוס טאבון של משפחה ערבית. הממ.. טוב מתי שהוא אני ארד לסוף דעתך, שמאלנים הם כידוע קשי תפיסה במיוחד.

  43. עמית קוינט / דצמ 27 2010 00:17

    תודה עידן

    נדמה לי שהשאלה של אלינור במקומה, נראה שבמצב התהומי שאנחנו צועדים אליו, קשה מאד להסתמך על כיבוד החוק בתור המלצה, זה נכון שכמו שאמרת עידן צריך לדעת להלחם באמצעים הקיימים, ומבחינה פרקטית ניתן גם ועדיין בעזרת החוק הישראלי לעזור לאנשים שזכויותיהם נרמסות ע"י השלטון הישראלי, אבל א – מדובר בחריגים ומעטים וב – האם המקרים הללו לא משמשים כעלה תאנה כאשר המצב בגדול הוא אפליה, נישול, גירוש וכו ?כלומר אני מבין איך עו"ד ספרד משתמש בחוק ככלי להלחם בשחיתות ובגזענות אבל בתור אקטיביסטים אולי הגענו לנקודה שיש להתנער ממנו או לפחות לתקוף את החוק חזיתית ?

    בקשר לנקודה שהעלת לשכנוע של ישראלים – הלוואי שהייתי יכול להגרר לאופטימיות הזו שאנשים רק בגלל טיעון תיאורטי – חוקי, ישנו את דעתם בקשר להצדקת מפעל ההתנחלויות שעל זה אנחנו בעצם מדברים, נדמה לי שהשורשים של ההצדקה הזו אינם מגיעים מהכיוון החוקי, ולכן גם מעוות החוק כדי לאפשר את העוולה הזו בדיעבד

    אני דווקא בד"כ מאמין גדול בשינוים מתוך המערכת או השיטה, וגם הניסיון ההיסטורי מראה שהרבה מן השינוים הפוליטיים הגדולים ובניגוד למיתוסים נוצרו מתוך כוחות שכבר היו קיימים במערכת ולא מתוך איזה אידאליזם טהור, מה שקורה לעומת זאת בישראל הוא שהדעות שלנו לא רק שהן חלשות מאד בתוך השיח הפוליטי אלא שהן אם לאמר את האמת אינן קיימות באמת – לא בתקשורת, לא ברחוב ולא בשום מוקד כח – אפילו לא זוטר, איזו אפשרות זה משאיר לנו ? לא ברור לי, ועד מתי נמשיך לנסות ולשחק בתוך הכללים זו גם שאלה טובה

    בקיצור די לא ברור לי מה נעשה 🙂

  44. עידן לנדו / דצמ 27 2010 08:34

    עמית,

    זה דיון מורכב. לא בטוח שהפורמט הזה של תגובות בפוסט מתאים לו. אבל אנסה להתייחס לעיקרי הדברים.

    קודם כל, לא "המלצתי לכבד את החוק". ההמלצה שלי היתה למצות את מירב הכלים שהחוק מעמיד לרשותנו כדי להגן על זכויות מקופחות. ברמה העקרונית, החוק מעמיד לא מעט כלים כאלה; ברמה הפרקטית, ברוב המכריע של המקרים השופטים נמנעים מפסיקה שמערערת על "שיקולי הביטחון" (קרי, עמדת הצבא, עם או בלי קשר לביטחון). ועדיין, יש נצחונות בזירה הזאת. עלה תאנה או לא – אנשים אמיתיים מרוויחים מן המאבקים האלה. אני חוזר ומדגיש שלאנשים כמוני וכמוך, שנהנים מן הפריבלגיות של מעמד האדונים, אין שום זכות מוסרית לשלול את הסעד החוקי, ולו המינימלי, שקורבנות השלטון שלנו מסוגלים להפיק מן החוק; לא בשם אידאליזם ולא בשם "חשיפת הצביעות" או מה שזה לא יהיה.

    שנית, אין שום ערובה שהפרת חוק בכל מקרה ומקרה תביא תועלת כלשהי. להפר חוק רק כי הוא גזעני זה לא מספיק; צריך לשקול היטב האם הפרת החוק משרתת את מטרות המאבק. קח לדוגמה את הסרבנות. היו תקופות שבהן היא היתה "ספינת הדגל" של מחאת השמאל, אבל היום היא רחוקה מכך. אפשר להמשיך להטיף לסרבנות, אבל לא ברור מה הרווח הפוליטי ממנה (ברור שיש רווח אישי – הימנעות מנטילת חלק בפשעים). לכן הנושא הפך ל"נון-אישיו". יש את כל ההצדקות המוסריות לסרב לשרת בצבא, אבל האפקט הפוליטי התגמד (מכל מיני סיבות; אסטרטגית ה"הכלה" של הצבא, היכולת למזער את הניראות הציבורית של הסרבנות ועוד). אני מקווה שהיא עוד תחזור למרכז הבמה – אני רק חושש שזה יהיה בפלישה הבאה לעזה.

    שלישית, כל מי שמטיף להפרת חוק צריך לשאול את עצמו בכנות האם הוא ישלם את המחיר, או מישהו אחר. הדברים נכונים במיוחד לאנשים שלא חיים בארץ – כמו אלינור וכמוך. אני מקבל בברכה ביקורת חריפה ככל שתהיה על השלטון הישראלי, בלי קשר למקום המגורים של המבקר. אבל אם המבקר שולח אותי לכלא, בעוד הוא יושב לבטח מעבר לים – אני רואה כאן בעייה. זה ניסוח קצת בוטה, אבל אני מקווה שאתה מבין את הנקודה. האקטיביזם העיקרי של ישראלים שחיים מחוץ לארץ הוא בתנועת החרם; זה מספיק טוב, לדעתי. לא צריך גם לגרור את הישראלים שבארץ לעימות חזיתי עם החוק (גם ככה קשה כאן…).

    לבסוף – פעילות בתוך החוק לא שוללת פעילות מחוץ לו. ומה שאני אומר היום, אולי לא יהיה תקף בעוד שנה. אולי בעוד שנה המצב החוקי בארץ באמת יהפוך לכזה שלא אראה מנוס מהפרת חוק רבתי. אבל גם אז אשמח מאד אם יעמוד לצדי עורך דין ממולח, שמכיר היטב את נפתולי החוק הישראלי, שיצליח לחלץ אותי מן הכלא, או לפחות למזער את תקופת המאסר שלי.

  45. עדו / דצמ 27 2010 09:45

    טוב שאתה נגד הסדר קבע, הנה יש כבר מי שמסכים איתך..
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1206158.html

  46. עידן לנדו / דצמ 27 2010 13:09

    עדו,

    לא יודע איך הבנת מהדברים שלי שאני נגד הסדר קבע. השאלה שהעסיקה אותי בשרשור האחרון היתה איך למקד את המאבק של השמאל, מה זה אקטיביזם, ולא האם אני בעד או נגד הסדר קבע. ברור שהיעד הסופי של כל פעיל שלום הוא הסדר קבע צודק ובר קיימא. השאלה היא איך זה מיתרגם לפעילות פוליטית.

    זה מה שקורה שהדיון מתפזר לכל עבר…

  47. עמית קוינט / דצמ 27 2010 13:53

    מסכים עם כל מלה

    ד"א – הדיון שלנו כמובן מתמקד בישראל, אבל גם "איפה שאני נמצא" יש מצבים שבהם עדיף ואף חובה לסרב לחוק, האם אני מוכן לקבל את המשמעויות של סירוב כזה ? הלוואי שהייתי יכול להשיב נחרצות שכן, אני מקווה שכשיגיע היום אופיי יעמוד לי

    – כל זה כמובן תלוי באפקט ובתמיכה הציבורית, אני הייתי ממליץ לך לא על עו"ד ממולח אלא על תמיכה ציבורית רחבה – אם יעמדו רבבות ולא יקיימו את החוקים הגזעניים גם אם יהיו מיעוט, החוקים האלו לא יעברו או לא ייושמו (יש הרבה דוגמאות למקרים כאלו למשל המחאה נגד האותנזיה בגרמניה הנאצית שלפני ההשמדה הההמונית שזה מקרה מדהים בעיניי), לדעתי לכן השאלה היא איך להשיג את התמיכה הרחבה הזו – ושוב אין צורך ברוב אלא רק בבסיס ציבורי איתן. שים לב שגם בישראל הימין האמיתי הגזעני והפשיסטי הוא מיעוט אבל יש לו מספיק "חיילים" נחושים ופעילים כדי למנף רעיונות שהרוב אדיש להם בד"כ, למה אצלנו בשמאל העקבי אין התארגנויות כאלו ? האם אנחנו מעט מידי ? לא חושב שזו הבעיה

  48. Elinor Amit / ינו 1 2011 09:11

    הי עידן, תודה על התשובה ועל הדיון המעניין!
    השאלה של שימוש בחוק באופן אינסטרומנטלי היא שאלה חשובה ומעניינת מאוד. ואני בהחלט מסכימה איתך שכשצריך להציל ולו נפש אחת כל האמצעים כשרים, גם הסתמכות על מערכת החוקים הישראלית.

    יחד עם זאת, אני מסכימה עם עמית שהשימוש בחוקים הישראלים כבסיס לטיעון בדיון ציבורי יכול להיות חרב פיפיות, מכיוון שבשימוש הזה אנחנו מעניקים לגיטימציה למערכת החוקים הזו כצודקת וראויה. אותה מערכת חוקים שאחראית לכל כך הרבה מהעוולות שמבוצעות בשמה ותחת חסותה. לכן, כאשר מדובר בדיון ציבורי, אני מעדיפה להשתמש בטיעון ה"חוקי" רק כנדבך נוסף, ולא טיעון מרכזי בהגנה על עמדה מסוימת.

    ורק הערה קטנה לסיום, ללא ספק קשה מאוד להיות שמאלני בארץ, הרבה יותר מאשר להיות ישראלי שמאלני בחו"ל. אבל (מבלי לנסות להתחרות), גם אלו מבינינו החיים ב"גולה" משלמים מחירים. למשל, חוסר הוודאות האם נעצר בנתב"ג כמו מתן כהן בשבוע שעבר, או האם נוכל לקבל עבודה אם וכאשר נחזור לישראל. או האם נוכל לחזור לישראל בכלל. בקיצור, גם לנו קצת קשה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: