"אחריות": מילון ישן, מילון חדש
[פורסם באתר J14]
"אחריות", מילון ישן
"המתמחים צודקים אבל מתנהגים בחוסר אחריות"
והמדינה, שקיצצה את ההוצאה הלאומית על הבריאות במשך עשור שלם (בניגוד למגמה במדינות המערב), שהורידה את ההשתתפות הציבורית בבריאות ל-59% (הממוצע ב-OECD הוא 72%) – נהגה באחריות? המדינה, שדחפה את הרופאים לעתור לבג"ץ, שיחייב אותה להוסיף מיטות אשפוז מפאת פיקוח נפש – נהגה באחריות? המדינה, שהפכה את עבודת הרופאים והמתמחים במחלקות הפנימיות לגיהנום של תורנויות מטורפות, אשפוזי מסדרון, לחץ עבודה בלתי פוסק בשכר מביש, עייפות כרונית שגוררת בהכרח גם רשלנות רפואית – נהגה באחריות? וארגון מקצועי שחותם על הסכם שרומס את זכויות החברים החלשים ביותר שבו, ועושה זאת מאחורי גבם – נהג באחריות?
"המחאה החברתית צודקת אבל מתנהלת בחוסר אחריות"
וועדת טרכטנברג, שהקדישה 400 מלים בלבד (מתוך 11,200 מילות הדו"ח) לדיור הציבורי, התנהלה באחריות? ודו"ח הוועדה, שאינו מזכיר במילה את חוק הדיור הציבורי (המוקפא כבר יותר מעשור), אינו מזכיר במילה את הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, לא נותן שום מענה לכ-60 אלף הזכאים שמחכים לשווא לדיור ציבורי, הוא אחראי? תשובה למחאת האוהלים שאין בה פיקוח על שכר הדירה – היא אחראית? וממשלה שמחליטה, בעצם ימי מחאת הדיור, על פינוי בכפייה של 30 אלף בדואים בנגב ועוד 27 אלף בדואים בשטחי C לצורך תפיסת קרקעות להתיישבות יהודית – מתנהלת באחריות?
"לדפני ליף עלה השתן לראש"
ולכנופית הבוזזים שמנהיגה אותנו, ביבי-שטייניץ-ליברמן-ברק, היה פעם משהו בראש חוץ משתן?
"תנהגו באחריות, או ש…"
או שֶמה? תעשו בנו מעשה לוינסקי? מעשה סלמה? אז זאת האחריות שלכם? ככה נראית המדינה כשהיא נוהגת באחריות?
- מנהיג לא אחראי. שתן בראש
- מנהיגה אחראית. שכל בראש
"אחריות", מילון חדש
זין על ה"אחריות" שלכם. זין על הדרישה מכל מי שמרים את ראשו "לנהוג באחריות".
המדינה, הטייקונים, התקשורת – מפקירים את האזרח יום-יום ושעה-שעה. כדרך שִגרה הם עושים בו מעשים אלימים – אלימות של מילים, של רישוש כלכלי וגם של אַלות היס"ם. ובעודם מפליאים בו את מכותיהם, הם גם מרהיבים עוז לדרוש ממנו "אחריות".
תהיה אחראי ותן לנו לגמור פה את העבודה על הגוף הדפוק הזה שלך. תהיה אחראי ותשתוק בזמן שמוציאים לך את הנשמה.
האחריות שלנו: לצעוד אל האופק על מצע רך. האחריות שלך: להיות המצע הרך. אז רבאק, אל תהיה קשה.
Game over.
מעכשיו, למילה "אחריות" יש משמעות חדשה. אחריות כלפיי וכלפי הסובבים אותי. אחריות כלפי כל מי שנמצא במצבי וסובל מאותן סיבות.
איך מכריחים מדינה שמתנהגת בחוסר אחריות כלפי החולים והרופאים והעובדים וחסרי הדיור שלה להתחיל להתנהג באחריות? מתנהגים בחוסר אחריות. מזהים טוב לְמה הם קוראים "חוסר אחריות" – ועושים עוד ממנו, והרבה. כך תגלו מחדש את פשר האחריות האזרחית.
זו הבשורה וזו החובה בסתיו 2011. בקיץ היינו אחראים מדי, בסתיו נתנער מכל האחריות הארורה הזאת וסוף-סוף נחזור להיות אחראים לעצמנו.
לא למות טיפש 
הכל נכון, ועדיין יש לרופא אחריות ישירה על חיי המטופלים שלו. הכשל המערכתי לא פוטר אותו ממנה.
אריאל, המסר של הפסקה הראשונה, אם לא הבנת, היה שהודות להזנחה ארוכת שנים של המדינה, מאות ואלפים כבר מתו בבתי החולים (אם הצליחו להיכנס לשם). האחריות האמיתית של הרופאים והמתמחים היא לתקן את המצב הזה ולא להנציח אותו. בדיוק כמו שבוחן רכב שמגלה רג'קט חייב להוריד את האוטו מהכביש – גם אם המשמעות שכל הנסיעות הדחופות בו יבוטלו.
כרגיל, כתוב נפלא ואם זה לא היה המשוגע שלי, הייתי צוחקת.
אריאל, אי אפשר להטיל את כובד האחריות הענק של המדינה על גבו הקטן של האזרח, ואי אפשר גם להשוות בין השניים – רופא מתמחה לא יוכל לעשות מה שהמדינה לא טרחה לעשות בשבילו. אי אפשר להאשים אותו, ובטח אי אפשר להטיל עליו את האחריות. הנתונים מעלה – עיין בהם.
עידן, תודה רבה. ניסחת עבורי (ועבורנו) סוגיה שהתחבטתי בה כבר יותר מדי זמן.
עידן שלום,
האם התראיינת לאחרונה או בכלל, לטלוויזיה? זוהי כמעט הדרך היחידה להגיע לתפוצת ענק. דבריך ראויים לכך.
תודה, חיה.
דבר עם מתי שמואלוף שיסדר לך טור בישראל היום, זה יכול להיות מצחיק.
טור שלי בישראל היום זה באמת רעיון מצחיק. גם ראיון בטלוויזיה זה רעיון מצחיק. חברים, אני מבקש לשמור על רצינות. וא-ח-ר-י-ו-ת.
אחריות… אחריות זה להיות כמו הצרפתים בקטע הזה, להחזיק את הממשל שלהם קצר קצר, כדי לשמור על איכות החיים של התושבים.
שמעתי שהיתה איזו מחשבה להחליף את המתמחים בעובדים זרים, אבל אז הם הבינו שעובדים זרים עולים הרבה יותר, ויש דברים שגם עובדים זרים לא מוכנים לעשות.
עידן, מושחז.
אהבתי מאוד את "זין על ה"אחריות" שלכם. זין על הדרישה מכל מי שמרים את ראשו "לנהוג באחריות"."
שמע, אין מה להגיד, גם כשאתה מתגסס הלשון נשארת מדויקת ותחבירית, ובעיקר אמיתית ונוגעת בחיים של כולנו. תודה
אם הייתי דפני ליף, הייתי אומר סחתיין עליך, יצאת גבר.
אבל אני לא, ולכן אומר ש… אני לא תמיד מסכים עם דבריך, וגם ברשימה הזו אני לא מתחבר אל הכל (אפילו אל המחאה עצמה לא הרגשתי בנוח להתחבר), אבל כתבת רשימה קולעת, חדה, (בוטה ובועטת) ואמיתית.
מצוין. פעם היה לי אהל ברוטשילד ומעליו היה שלט "GAME OVER". מאבק המתמחים המדהים הזה יביא אולי את האוצר להבין שמשהו כאן משתנה (תקווה באפלה). הגוף הבא שצריך להבין את זה זו התקשורת שממשיכה להכניס ספינים בין השורות מבלי למצמץ ובטח בלי לשאול שאלות. לגבי הדרך לנהוג בה כבר התיחסת באחד הפוסטים הקודמים שלך.
חבר ואני הרמנו בלוג וידאו לנסות ולתפוס אותם בזנב. התנהלות הממשלה והתקשורת בנושא המתמחים היתה ירית הפתיחה שלנו, בוסרית ומהוססת.. מצרף לינק http://shotefplus.org/
עידן, אם זה לא נהוג להוסיף זאת בתגובה של בלוג אחר, אנא הורד את הפסקה האחרונה. תודה, איתי.
"אני לא בורח מהחובות שלי. אני בורח 'אל' החובות שלי." יוסיריאן בסוף של "מילכוד 22"
GAME OVER – זו צריכה להיות הכותרת האחת והיחידה של המשך המחאה. אולי את השפה הזו יבינו ה—– ש"מנהלים" את המדינה.
צודק במאה אחוז
בלי קשר מי ראש הממשלה (כאילו שהבעיות התחילו היום)
מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו – מערכת הבריאות נראית כפי שהיא נראית
זוכרים את מסעודה מדימונה, את זו מהמסדרון
בקיצור – בכדי שיהיה שינוי משהו צריך לזוז – לא רק בממשלה, בכלל במערכת ניהול הבריאות
לא סוד המאבקים בין מנהלי בתי החולים – ללא ספק זה לא תורם לבריאותם של החולים
המון, המון – כסף מבוזבז במערכות מידע במערכת הבריאות (אני שם – אני יודע מידיעה אישית)
האגו והנפיחות העצמית הקיימת אצל מנהלים ורופאים בכירים – יש להם תרומה משמעותית באופן ניהול מערך הבריאות בישראל.
עיתונאי מתחיל אני חושש שהחמצת את הנקודה. המערכת היא כזו שהיא מעודדת אנשים שחצנים עם אגו נפוח ולא להיפך.
בנוגע לבריאות, שכחתה את האחראי העיקרי: האדם שאחראי לבריאותו שלו ושיש ביכולתו ללכת כברת דרך ארוכה בצמצום הצורך באותם מתמחים ומומחים שמאכלסים את בתי החולים.
חברה מתקדמת מבחינה בריאותית היא אינה חברה שיש בה מספר גדול של בתי חולים ומיטות לנפש, כי זה אומר שיש אנשים שזקוקים להם. המטרה צריכה להיות לייתר או לפחות להמעיט את הצורך בשרותי בריאות כאלה.
חברה מתקדמת מבחינה בריאותית היא גם אינה חברה שנותנת עדיפות לשרותי בריאות של כיבוי שריפות, עתירי טכנולוגיה וממון שצורכים תקציבים הולכים וגדלים, אלא מקדמת רפואה מונעת, בבחינת הקדם תרופה למכה. וברפואה מונעת יש תפקיד חשוב לאדם שלוקח אחריות לבריאותו.
הבנתי, הרצל: החולים אשמים במצבם. באמת, הארץ מלאה בכל מיני אוכלי-חינם, כלומר חולי-חינם, שברשלנות מופקרת גורמים לעצמם סרטן וזיהומי מעיים ותסחיפי ריאות ובצקות רגליים והסתיידות עורקים.
תשמע משהו: אחריות אישית זה חשוב. אבל זה חלק קטן מאד בתמונה הכוללת של האחריות לבריאות האזרח. עובדה היא שיש מתאם הדוק בין הירידה בהשקעה הציבורית ברפואה בישראל, לאורך שנים, לבין הירידה ברמת הבריאות הכללית – דווקא לאורך תקופה שבה המודעות האישית לתזונה ואורח חיים בריאים עלתה ולא ירדה. אז האחראי העיקרי הוא עדיין השלטון, שגובה יותר ויותר מסי בריאות מכולנו ומחזיר לנו פחות ופחות שירותי בריאות נאותים.
הפוסט הנכון בזמן הנכון, חי שפמי!
כל הכבוד למתמחים שהתפטרו. חבל שלא יותר מהם מעיזים.
על המחאה שהתנמנמה לה לעלות מדרגה.
אני קורא למצוא את הגבול העדין שבו המחאה גורמת לכל המדינה לעצור בחריקה צורמת – אך ללא אלימות.
למשל: שביתות איטלקיות, חסימות כבישים (גבולי?), הפגנות, מאהלי מחאה ומה עוד?
מדינה יקרה: אנחנו לא מוותרים לך, אך גם לא מוותרים עלייך! (ח. עומר)
להרצל: מי אמר שלא פוגעים גם בשירותי הרפואה המונעת כמו בדוגמה הפגיעה בשירותי "טיפת חלב"?
בדוגמה=לדוגמה
ואם מדברים על רפואה מונעת ועל סרטן, מה עם כל המפגעים הסביביתים שיש בארץ שגורמים לסרטן מתחנות כוח פחמיות ועד רמת חובב ועד לאחרונה גם הקישון ועוד ועוד.
זה שוב פעם קרה לי, סביביתים=סביבתיים
כן, רק לא לשכוח דבר אחד. אכן, למנהיגינו הממשלתיים גם עלה השתן לראש, אבל זה לא אומר שזה עושה את זה בסדר שלמנהיגינו המחאתיים יעלה השתן לראש וזה לא אומר שאנחנו צריכים להצדיק אותם כשהם עושים את זה. וצריך לשים לב טוב טוב ולא לקבל התנהלות מסוימת לא מראש ממשלה ושרים, ולא מאנשים בחולצות ב' זה אהל. נאבקים נגד שיטה, לא נגד אנשים.
אורחת, עד כה לא מצאתי שום דופי בדפני ליף, וגם קשה לי להתפעל מכל הנטפלים/נטפלות לסטטוסים שהיא כותבת בפייסבוק, כאילו שם מתמצה המחאה או ששם נקבעת אסטרטגית המאבק. אם יש לך ביקורת על מנהיגי המאבק – את מוזמנת להשמיע אותה.
ואגב "התנהלות": בבלוג הזה נהוג להזדהות בשם כשמגיבים.
עידן, הייתכן שנעלם מעיניך כי יש לא מעט ביקורת מבפנים? מפעילים בשטח? ובכן, יש. זה לא אישי נגד דפני ליף וזה לא קשור לאופי, כולם פחות או יותר מסכימים שדפני למשל בחורה די סבבה (למי שיצא לו להכיר אותה). זה גם לרוב לא מתוך רצון לנטרל או להדיר מהמאבק. אבל ישנה ביקורת רבה מצד פעילים על ההתנהלות של מי שהכתירו את עצמם כהנהגה כלפי פנים, ועל נזק שהיא גורמת. באמת לא נחשפת לזה? תמוה. עד כה ראיתי שמי שאכן התערבב עם גוף המחאה הזו כבר היה עד לביקורת הזו בתצורה זו או אחרת. כעוקבת אחרי הפוסטים שלך, תמיד התרשמתי שאתה עושה מחקרים מקיפים ומעמיקים על הנושאים שעליהם אתה כותב. אני מאוד מקווה שכל אבחנותייך לגבי המחאה אינן מבוססות רק על דיווחים תקשורתיים כאלו ואחרים.
ואגב, ממש לא התכוונתי לסטטוסים בפייסבוק. זה באמת לא מרגש אותי, אישית. זה לא הכי חכם אבל זה ממש לא מוקד מירב הביקורת הפנימית, היא בעיקר מתייחסת לאופן קבלת ההחלטות על ידי "ההנהגה", חוסר שיתופיות וחוסר שקיפות.
השורה התחתונה שלי היא שהביקורת שלי היא לא כלפי מנהיגי המאבק. הביקורת שלי היא כלפי כלל הציבור, שנוטה לתת לגיטימציה אבסולוטית לכל מי שאהוד בעיניו באותו רגע, בלי להקדיש זמן רב לבחינה של הפרטים הקטנים. למשל, האם המסרים והססמאות שמוכרזים על במות בעצרות, אכן מיושמים בפועל, או שהן בעיקר קופירייטינג, כי גם נציגי ציבור עממיים שמציגים דבר אחד ועושים דבר אחר, לא כשרים יותר בעיניי מנציג ציבור מקצועי. זה לא נראה לך קצת מוזר שיש נטייה לתקוף את כל מי שמעלה ביקורת על התנהלות פרסונות מסוימות במחאה?
אנשים מפחדים מביקורת פנימית, למרות שבסופו של דבר, זו בדיוק המחאה הזו. וביקורת פנימית היא בעצם ביקורת בונה, יש להקשיב לה וללמוד ממנה. רבים מאיתנו לא מעוניינים להחליף את ביבי אישית כמו את השיטה הפוליטית שהוא הייצוג שלה. (ולמען הסר ספק אני חושבת שביבי ספציפית הוא השיטה הזו ואין סיכוי שזה אי פעם ישתנה, וכתוצאה, אני מקווה שהוא יוחלף). אבל בלי קשר, לא כל התומכים במחאה נגד השיטה, רבים אפילו, מתגלים כאנשים שלא מבינים למעשה מהם באמת המאפיינים של אותה שיטה, וזה די מייאש ודי מדאיג.
השינוי המדובר הוא שינוי תודעתי יותר מכל דבר אחר. אי אפשר לקבל שינוי תודעתי בלי שכולם יתחילו באמת להפעיל מנגנוני ביקורת אישיים.
מאד חד ונכון, ומתחבר לי הטב עם גל המחאה העולמי שקורה כרגע.
תודה!
אורחת, עדיין תמוהה בעיני האנונימיות שלך, ואין היא מתקבלת בברכה כאן.
כמובן שאני מודע לביקורת מבפנים, וחלילה לי להסות אותה. זה רק טבעי, בכל מאבק, בטח שבממדים כאלה. איך שאני רואה את הדברים דפני ליף היא בכלל לא "מנהיגה" של המאבק (למרות הכיתוב השובב מתחת לתמונה שלה), אין למאבק הזה הנהגה אחת או הירארכיה ברורה. המבנה האמורפי והרב ממדי של המחאה הוא דבר שכולם כבר הבינו בשלב די מוקדם, אין טעם להיתקע שוב על הגדרות של "מי מנהיג", "לאן הולכים", "מה היעדים" וכולי. באמת שחשבתי שכל זה מאחורינו.
הפוסט הנוכחי התרכז בביקורת כלפי "הנהגת" המאבק (או הפנים הציבוריות שלו) כאילו היא "לא אחראית". וכשמפרקים את מושג האחריות הכוזב הזה, מגלים יפה את מי הוא משרת, ומגיעים למסקנה שדפני וחבריה דווקא מאד אחראים. אם בעניין הזה יש לך ביקורת – את עדיין מוזמנת להשמיע אותה, למרות שנדמה לי שהבלוג הזה הוא ודאי לא הפורום האידאלי לכך.
פוסט מעולה – "הוצאת לי את המילים מהפה" – רק מנוסח הרבה יותר טוב ממה שיכולתי אני לכתוב.
3 נשים מצויינות קיבלו פרס נובל על מאבקן לזכויות אדם.
כן, דפני ליף עשתה היסטוריה ומעולם לא התיימרה להיות ברבי מושלמת. מותר ורצוי לפרגן לה, לרופאים, למתמחים, לאחיות, למורים, לעו"ס ..והרשימה עוד ארוכה לכל הדואגים האמיתיים לחברה ולאנשים החיים כאן. אין לי שום סנטימנטים לא לממשלה ולא לטייקונים ובעלי בריתם. מצידי שיעברו לגיהנום. הם עשו את רוב כספם, לא רק מהפרטות חסרות אחריות של המדינה, והפקרת האזרחים החיים כאן, אלא מסחר בנשק ועידוד מלחמות ומשברים.
בלוג ששמחה לעקוב אחריו,
תודה
תמרה
אבל נתתי שם…. אתה לא רואה אותו? נשבעת שזה שמי ואני לא ממציאה אותו, איך ליאורה זה שונה מרן או מיכל?
בכל אופן, לגבי אחריות – יש אחריות ויש אחריות. אני חושבת שהאופן בו נוצר פער גדול ונתק בין רבים מהפעילים לבין אלו שמדברים בשמם, בין היתר בגלל אותה התנהלות סגורה שרבים מבקרים, הוא חוסר אחריות. חוסר אחריות כלפי הטווח הארוך של המאבק. זה חוסר אחריות לא להיות קשובים לגוף של המחאה הזו כשאתה מדבר בשמו. זה חוסר אחריות לגרום לפעילים אכזבות קשות שגורמות להם להתייאש ולפרוש. בדיוק כמו שהממשלה היתה חסרת אחריות כלפינו, האזרחים, בהרבה מובנים "ממשלת המחאה" היתה חסרת אחריות כלפי אזרחיה, הפעילים. וזה שהיא לוקחת אחריות אחרת, פשוט לא עושה את זה בסדר.
אתה באמת חושב שכלל הציבור בישראל שנחשף למחאה בעיקר דרך התקשורת הממוסדת, מבין שיש פה מבנה אמורפי? אתה באמת חושב שמחוץ לגבולות הבלוגים, אנשים רואים משהו חוץ מהנהגה אחת ברורה, פרצוף אחד (או אולי עוד 2-3) והוא מתייחס אליו כאל המנווט והמכוון ומקבל ההחלטות? כמוקד של המחאה הזו? בחר לך יישוב בישראל, כנס לפיצוציה הראשונה שתמצא שם ותשאל האם יש מנהיגים למחאה החברתית. אני בספק שהתשובה שתקבל היא "לא, יש מבנה אמורפי".
התמונה שנוצרה כלפי חוץ, ולא במעט בכוונה, היא של קבוצת מנהיגים מצומצמת. אליה באים, אותה שואלים. התקשורת אחראית לזה במידה רבה וגם חברי אותה קבוצה שמשחקים במשחק של התקשורת, אחראים לזה. ומה שקיבלנו זה תמונה די כוזבת. וזה לא אחראי. אפשר לפרגן ולכבד על הרבה דברים, מצד שני, אפשר ורצוי לבקר כשצריך.
והנה שוב אנחנו נכנסים לדיון מתיש ומתפלפלים על קוצו של יוד.
מבחינתי דפני ליף יכולה להיות מסוממת עם רקורד של חשפנית ושני תיקים במשטרה. לא בחרתי בה בבחירות האחרונות, היא לא חולשת על תקציבי עתק. היא לא דרשה להיות שרת החוץ" הפנים או השרה לענייני שום כלום ובלהד שלא יתנו לה את תיק הבריאות. אלו שנבחרו על ידי העם (בין אם הצהעתי עבורם ובין אם לא) הם אלו שנודאים ב"אחאיות" הם ולא אחרים.
מעצבנת המקלדת של הטלפון הזה…
הפוסט מצוין [כרגיל], אבל מדוע השפה הגסה? ואם לא הייתה משתמש במילה "זין" הפוסט היה פחות טוב?
טוב, ליאורה. מקבל את שמך בלי סייגים.
בואי נבהיר משהו בסיסי. האם דפני ליף ניסחה את דרישות המתמחים? האם סתיו שפיר ניסחה את מסמך הדיור של ועדת ספיבק-יונה? האם רגב קונטס קבע מהם הקווים האדומים של העסקת עובדי קבלן?
לא ולא ולא. מאחורי הפנים של ה"הנהגה" יש עשרות קבוצות, גופי מומחים, שולחנות עגולים ומה לא, וכל אחד תרם את חלקו. ואני לא שותף לזילזול שלך באינטליגנציה של הציבור (לא כל שכן שוכני הפיצוציות, ציבור מעודכן במיוחד). אנשים יודעים להבחין יפה מאד בין הפנים הציבוריים, מי שסוחף להפגנות ומתראיין לתקשורת, לבין התוכן הממשי של הדרישות.
ובכלל, קצת מוגזם להפיל על ליף וחבריה את האשמה הזאת "כך זה מצטייר בציבור". במידה רבה זה מצטייר כך כי התקשורת המעאפנית שלנו לא מסוגלת להכיל ולהמשיג מחאה לא הירארכית כזאת, וכל הזמן רצה אחרי "סיפורים אישיים" וכו'. נו, שוב חזרנו לתשקורת. מה זה קשור לאחריות של ליף? יכולת התמרון שלה במסגרת כללי המשחק הדפוקים האלה מאד מוגבלת. ע"ע הראיון ההוא עם שרון גל.
כל זה לא סותר דברים אחרים שאמרת – היעדר שקיפות וכו'. זאת ביקורת פנימית על האופן שבו מתקשרת ההנהגה עם השטח. אני לא מעלה על הדעת הנהגה שלא היתה עומדת בפני ביקורת כזאת, ואני שמח שהיא קיימת.
אלי – לא נעם לחיכך ה"זין"? אל תפקוד את המסעדה שנית. מעולם לא הבטחתי לך גן של שושנים.
[הו, עידן, איפה ה"אחריות" שלך, כלפי השפה הנקיה, כלפי הקוראים עדיני הנפש? מתי כבר "תנהג באחריות"?]
עידן, זה לא עניין של עדינות נפש וכיו"ב. זה שנים שיש תהליך של התבהמות בחברה הישראלית; השימוש בשפה גסה והתקפה לגופו של אדם במקום לגופו של עניין הם חלק מכך. אני מבין מדוע נתניהו ושאר מריען-בישין מרתיחים אותך, ובכל זאת…
אלי,
ה"זין" המדובר בפוסט לא הופנה אישית לאף אדם; זה היה "זין" לגופו של עניין פאר-אקסלנס (והעניין – המניפולציה הזדונית במושג ה"אחריות", ששותפים לה פוליטיקאים, עיתונאים, וסתם אנשים מהרחוב). לא צריך לקפוץ אוטומטית כשרואים את המילה הזאת על המסך; יש מצבים שהימנעות משפה גסה היא בעצמה גסות רוח נוראה יותר – עיוות, הכחשה, זיוף של מכובדות.
וגם כאן יפה האמירה הנושנה: אין מלים מלוכלכות, יש מחשבות מלוכלכות.
https://www.facebook.com/notes/julian-feder/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94/10150339689192449?notif_t=like
צודק כל מילה חוץ מהעובדה שגם לדפני ליף עלה השתן לראש… המחאה הזאת תפסה תאוצה למרות הבחורה החביבה הזאת ולא בזכותה. בתור מי שמכיר אותה עוד מלפני שכל המדינה הכירה, מדובר בבחורה חביבה, לא כריזמתית במיוחד, ודי מעוררת אנטגוניזם. עדיף לה לחזור לעסוק בלערוך סרטים וקליפים ולתמוך במחאה כאזרחית מן השורה. אם היה לה שכל היא הייתה פורשת בשיא.
הקנאה, הקנאה, אה, "אחד שיודע"? איפה היא היום ואיפה אתה.
כנראה שבכל זאת יש לה שכל אם היא לא הקשיבה לך.
עידן, נסה לקרא את הפוסט המצוין של אחד בשם עידן לנדאו "על שינאת נשים בענתות" ,במיוחד על השימוש בשורש "ז.י.ן" בצורותיו השונות.
אחרי הכל, אתה הוא הבלשן שביננו… למילים יש משמעות
@ליאורה–
הרעיון של 'ממשלת המחאה' הוא אשליה, ואת אומרת ככה בעצמך. איך שאני רואה את זה, הדרך להתמודד עם אשליה היא לעבור דרכה כאילו היא לא קיימת — פשוט לא לדבר או לפעול כאילו יש 'ממשלה למחאה'. אין ייצוגיות. אין אחריותיות. למעשה, נראה שיש בעיקר כוח פוליטי רב. אבל למיטב הבנתי, הכוח הזה מגיע כולו מהאנשים. אנשים שעושים לייק לדברים של 'ב זה אוהל' עושים את זה מרצונם החופשי להתאגד בתוך גוף המחאה המסוים הזה, ומי שרוצה להתנגד לחבורת רוטשילד עושה זאת בקלות רבה. נראה שכל מה שיש כאן זה דמוקרטיה מבורכת מצד אחד, ואשליה פריכה מצד שני. זאת בעוד לממשלת ישראל יש מידה לא מבוטלת של עריצות, בנוסף על אשליה גסה וקשיחה.
כמה צפוי, כמה אופייני.
סרקאזם כתחליף לתגובה עניינית ואינטליגנטית.
רק כדי לסבר את האוזן:
כחמישית מהבוגרים מעל גיל עשרים בישראל מעשנים, למרות שבודאי ידוע לרובם ככולם שעישון גורם נזק לבריאותם.
ציטוט מהאתר של המרכז לבקרת מחלות ומניעה של משרד הבריאות בארה"ב:
"מחלות לב ושבץ, הגורמים המובילים הראשון והשלישי למוות של גברים ונשים, הם בין בעיות הבריאות הנפוצות והיקרות ביותר שמולם עומדת האומה שלנו היום, אבל, הן גם בין הניתנות ביותר למניעה. מחלות לב וכלי דם, כולל שבץ, מהוות יותר משליש (33.6%) מכלל מקרי המוות בארה"ב."
אני מניח שבישראל המצב לא שונה בצורה יסודית.
אלי, נסה לדייק באיות שמי, לפני הכל. נסה גם לחזור לקוד האתי שלי, שם אני מייחד מקום מיוחד לתגובות שמתחילות במלים "בתור בלשן, אתה יודע…" (רמז: קטגורית התגובות הלא רלבנטיות).
אם דמיונך המפותח מוצא אנלוגיה בין הקריאות שקראו בריוני ענתות למפגינות השמאל, לבין המופע של המילה "זין" בפוסט, כדאי מאד שתאיר את עיני כולנו לטיבה של האנלוגיה. האם מצאת עצמך מותקף מינית? האם המילה הזאת כוונה למישהו מסוים, בכוונה להשפיל אותו? אם אין בידך להצביע על שום דמיון כזה, מעבר לאי נחת הבסיסית שמעוררת בך המילה הזאת, חזרנו לעדינות הנפש שלך, לא לאלימות שלי.
אפשר לעבור הלאה, נראה לי.
מיכאלה, בתור "אחד שיודע", בואי ואספר לך איפה דפני ואיפה אני. אני עובד ומתפרנס מעבודה שאני אוהב, חי מצויין (יחסית) ומשתדל שכמה שפחות אנשים יכירו את שמי או פרצופי. (לא אוהב להיחשף, לא מעוניין להתפרסם… זה בא לי ממש לא טוב, כזה אני) דפני גרה ביפו בבית יחד עם עוד 8-9 שותפים, בואי נגיד שמצבה הכלכלי גרוע בהרבה משלי (מפאת כבוד למעט הפרטיות שנשארה לה אני לא אפרט, אבל בואי נגיד שאני לא מליונר, אם הבנת את הכוונה) היא כבר לא עובדת בעבודה שלה שהיא אוהבת, היא לא ישנה בלילות. היא מתגעגעת לחיה הקודמים, אבל לא מצליחה להתנער מהאופוריה ותחושות העילוי של הקיץ האחרון ולהודות שוואלה, המסיבה נגמרה. כן פרצופה מרוח באלפי מקומות, הרבה פעמים עם טקסטים לא מחמיאים (בלשון המעטה) לצידו והיא עמדה על במות מול מאות אלפי אנשים. אבל לקפץ על הבמה עם שלמה ארצי זה לא החלום שלי, שמחתי להיות אזרח מן השורה בהפגנה. לעלות לירושלים כל שני וחמישי לריב / להתדיין עם פוליטקאים שקרנים ומושחתים זה גם לא בדיוק כוס התה שלי… ואת יודעת מה גם לא שלה. היא נקלעה לסיפור הזה בטעות ונסחפה. עכשיו היא לא יודעת איך לרדת מהעץ שטיפסה עליו למרות שלדעתי באיזשהו מקום היא רוצה לרדת. אם כבר אז אני קצת מרחם על דפני, בטח שלא מקנא.
נהניתי מהכתבה ו"התחברתי" אליה מאוד. נהניתי עוד יותר מהדיון שנפתח בעקבותיה.
אחד שיודע, אני מזכיר לך שכאן זה לא פורום רכילות. החיים הפרטיים של דפני ליף לא מעניינים אותי ולא רלבנטיים בשום אופן לפוסט הזה. נראה שנכנסת לכאן רק כדי לדחוף את הסיפורים האלה (כמובן, "נגד רצונך"). התלבטתי אם למחוק ובסוף השארתי – הטקסט הזה מעיד עליך (ועל אנשים קטנים אחרים שעומדים בצד ומצקצקים) יותר מאשר עליה.
ההמשך – יימחק.
הטענה היותר מעניינת (ויותר מדויקת) היא , "המתמחים טועים לגמרי ונוהגים בבריונות"
מעטים מציינים את העובדה המעניינת שהרב העצום של המתמחים המתפטרים הם דווקא מהמרכז. מדוע זה כך?
מעטים מציינים את העובדה שהמתמחים הם מתמחים רק שש שנים, אחר כך הם מומחים.
מעטים מציינים את העובדה שהציבור מימן את לימודי המתמחים בקרוב למיליון שקלים לכל מתמחה.
אני לא מכיר מקצוע שבו משתכרים שכר גבוה מהיום הראשון בעבודה, שכר גבוה מגיע (אם בכלל) אחרי שנים של השקעה. אחריות? הצחקת אותי, סחטנות אולי, בריונות בטוח, זחיחות ומשחק בחיי חולים בוודאי.
זו התוצאה הישירה לאופן הסינון למקצועות הרפואה, כשהפסיכומטרי מבודד לרפואה רק את אלו שמקבלים +760* ולא את אלו שרואים במקצוע שליחות, לא את אלו שיש להן אוריינטציה טיפולית ואהבת אדם. זו הסיבה שהרופא הממוצע הוא אנטיפת זחוח והרופא הבכיר סובל מתסביך אלוהות בשלבים מתקדמים. זו הסיבה שאנשים מעדיפים הומאופת שיושב אתם חצי שעה, מדבר אתם ומקשיב להם, אמנם הוא נותן להם בקבוקון מים צבעוניים בסוף, אבל מסתבר שרבים רבים לא צריכים יותר מפלסבו ותשומת לב על מנת להבריא מחלק גדול מהמחלות המודרניות שלנו.
אם המתמחים הלכו לרפואה בכדי לעשות כסף, חבל שהלכו, הם לקחו מקום של מישהו אחר שרצה לטפל בבני אדם, כסף יש בביוטכנולוגיה, בהייטק, בשוק ההון, בבנקאות. יכולותיהם מספיקות בהחלט לכל אחד מהמקצועות הללו שכן כל הסינון שלהם התבסס על יכולת שינון, ידיעת אנגלית ויכולת מתמטית טריוויאלית. שיתפטרו כבר.
*חברה יקרה עם פסיכומטרי של 700 לא התקבלה לרפואה והיא כנרה האישה הכי מתאימה מנטלית להיות רופאה שהכרתי בחיי. היא כיום מפעילה מרצפי גנים בסיאטל ומקבלת תמורת זה הרבה מאד כסף במקום לטפל בחולים באיכילוב, ההפסד כולו של החולים.
תגובה ארסית ונטולת כל קשר למציאות חייהם של המתמחים, חיים. זה נראה לי על בסיס אישי לגמרי, לכן לא אטרח לענות לך. התשובה נמצאת בעשרות עדויות של מתמחים ורופאים שמתפרסמות כל יום.
חיים
אתה יכול להרחיב/להסביר
"מעטים מציינים את העובדה שהציבור מימן את לימודי המתמחים בקרוב למיליון שקלים לכל מתמחה."
אם מדובר על הסיבסוד של המדינה בלימודים אז אין צורך כיוון שמהזכור לי כל סטודנט בכל תחום מסובסד וטוב שכך!
אלכס,
סטודנט לבלשנות לא מסובסד כמו סטודנט לרפואה, זו עובדה פשוטה.
רפואה היא מקצוע יקר מאד להכשיר אליו אנשים, גם זו עובדה פשוטה, בדקי את המחירים של פקולטות לרפואה בעולם והשווי. זה משתלם לציבור להכשיר רופאים כי ההנחה היא שהם יטפלו בחולים בבוא היום, חלק מהעסקה הזו היא העובדה שחיי מתמחים הם אינטנסיביים ולא כלכליים, את זאת יודע כל סטודנט לרפואה מיום א' של שנה א'. זה לא יחודי לישראל אגב, מתמחים בכל מקום בעולם עובדים משמרות ארוכות מאד ומשתכרים יחסית מעט, זו כמעט מהות ההתמחות, לא מעט סדרות בתי חולים פופולריות מספרות על תלאות המתמחים ושעות העבודה המגוחכות שלהם, עניין נפוץ.
בתמורה לתקופת ההתמחות הקשה רופא הופך להיות מומחה(בזמן קצר יחסית) ואז חייו המקצועיים משתנים שכן הוא מקבל מתמחים או פותחת קליניקה פרטית או הולכת לעבוד בקופה כלשהי וכו.
עידן, לא אישי בכלל, אני לא רוצה להיות רופא ומעולם לא רציתי, יותר מדי מגע עם בני אדם בשבילי.
אם כי אני בדיוק הטיפוס שעובר את הסינון, גיק, למדן כרוני, עם זכרון טוב מדי ותחושת עליונות שאינה מבוססת על כלום מלבד רוחב ההשכלה שלי, בקיצור פוץ מתנשא, קצת כמוך.
לא הייתי רוצה למשפחתי רופא משפחה כמוני, לא הייתי רוצה לבני רופא ילדים כמוני, בטח שלא הייתי רוצה אונקולוג כמוני. כנראה שכן הייתי רוצה כירורג כמוני וזה היוצא מהכלל היחיד, אבל כירורג נתקל בחולים כשהם מורדמים כך שהדיאלוג בינם לבינו מוגבל מראש.
קראתי את הכתבות, ראיתי את האנשים, שמעתי את העדויות, יותר מדי דומים כולם, יותר מדי אחיד הקול, הרבה מאד אנשים חכמים ומבריקים מצאתי בניהם, פחות מדי רופאים.
העניין הזה עקבי אצלך, חיים – לדרוש מכולם מה שאתה לא דורש מעצמך. מהבדואים, מהשמאלנים, מאנשי המחאה החברתית, ועכשיו מהמתמחים. מישהו לחש על אוזנך, סמוך ללידה, שנולדת לעולם של קדושים, ומאז, לעזאזל, כולם נראים ומתנהגים ורוצים בדיוק אותם דברים כמוך. ועל זה אתה לא סולח לנו.
חיים שלום.
אני מתכנת מחשבים ובעברי עבדתי בחברת ביטוח. יום אחד הגיע אלינו בחור עם תואר בביטוח (גם אני לא ידעתי עד אז שיש בכלל דבר כזה) ובלי ידע במחשבים. שנה שלמה הייתי החונך שלו (לא עבדתי קשה מדי, הוא היה בחור חכם ותפס הכל מהר) ואז אחרי שנה חברה מתחרה הציעה לו הצעה טובה והוא עבר אליהם. מאז אני לא מאמין לאגדות על חכמתו ל השוק הפרטי, שנה שלמה אנחנו שילמנו לו משכורת ועשינו לו את ההכשרה בשביל שאחרים – שמוכנים לשלם את מה שהוא שווה באמת אחרי ההכשרה הזאת – יקצרו את מה שזרענו.
נכון מאד שהכשרת רופא היא יקרה מאד, בדיוק בגלל זה קצת אידיוטי להקים כאן מערכת חינוך טובה, אוניברסיטאות ברמה גבוהה ואז לראות איך הבוגרים שלנו הולכים לאוסטרליה כדי ששם ירוויחו על חשבון ההשקעה שלנו.
מעבר לזה מה שקורה כאן בזמן האחרון הוא התפוררות של הדמוקרטיה הישראלית
http://www.themarker.com/consumer/health/1.1521817
העובדה היא שבית משפט אוסר על אנשים להתפטר, באיזו זכות בדיוק? שים לב, לא מדובר על שביתה אלא על התפטרות, תגיד מה שתגיד על המתמחים במדינה חופשית מי שאיננו משרת בצבא או משהו כזה יכול לקום ולעזוב את העבודה שלו מתי שהוא רוצה (מקסימום צריך להודיע חודש מראש). זה שהעזיבה של המתמחים לא טובה ואולי אפילו מסכנת חיי אדם?
גם אם שלושים אחוז מתושבי המדינה יקומו ויעזבו לאמריקה זה יהיה רע למדינה, הם זה אומר שצריך לאסור על אנשים לעזוב את הארץ?
חיים, בשביל לעשות כסף אפשר לבחור במסלולים הרבה פחות מתישים וארוכים מלימודי רפואה, התמחות ברפואה והעיסוק בה.
ועם כל הכבוד לאוריינטציה טיפולית, אהבת אדם והתאמה מנטלית, כמות הידע הנדרשת מרופא אכן מצריכה גם "יכולת שינון, ידיעת אנגלית ויכולת מתמטית טריוויאלית". אם אתה לא יודע, יש בארץ מחסור בסטודנטים לרפואה, כך שעם כל הכבוד למבדקי סינון פסיכולוגיים, הם יחכו למצב עניינים אידיאלי יותר. מה שנחוץ קודם כל זה אנשים עם יכולת שכלית מסוימת בתפקיד.
הפעם איני מסכים, כבר כתב מישהו כאן על ההשקעה העצומה של המדינה במתמחים ובהכשרתם, אין ספק שראוי לשפר את מצבם, אבל הם הלכו רחוק מידי, לנטוש את המחלקות ולהתפטר ולעזוב את הארץ זה קצת יותר מידי, אולי לא רק קצת.
הדרישה של המאבק החברתי היא לסולדריות, איפה הסולדריות כאשר המתמחים עוברים לאוסטרליה כפי שחלקם לא רק מאיימים אלא עושים כרגע את הסידורים למען המעבר הזה, מה כל כך אידיאלסטי בעזיבת המחלקות ובהתפטרות ההמונית.
גם אם יש בעיות רבות למתמחים הם לא נמצאים במצבם העגום של אלה שלא משתכרים שכר מינימום ומטה, ולהם אין בכלל איגוד ואין מי שייצג אותם גם לא ההסתדרות שאולי מתעשתת לאחרונה או שזה רק תפיסת טרמפ על המאבק, המאבק של המתמחים נוהל רע מההתחלה, כפי שאיציק סופרטא כתב ייתכן שהצעד הזה של ההתפטרות ההמונית הוא צעד אחד מוגזם מידי.
מה בדיוק משאיר אותם כאן? למה הם לא נלחמים עבור הפציינטים שלהם, האם מלחמה עבור החולים היא ע"י נטישתם? ומעבר לחו"ל?
האם ניתן להתמודד עם תנאי רופא במערב כאן, זה הגיוני? האם זה הצדק החברתי להשוות אחד לאחד את הדרישות של המתמחים לאלה של העשירות במדינות המערב שלשם נשואות עיניהם של המתמחים? כפי שמתברר לאחרונה.
כמה מהמגיבים בכלל מודעים לשכר האמיתי שמקבל מתמחה לאחר ההסכם ושוב יהיה מה שיהיה אם מדובר בהתפטרות המונית זה מתחת לחגורה, עובדי חיפה כימיקלים חצי שנה שובתים, ולא קיבלו במה כמו המתמחים, והם גם לא מתכוונים להתפטר, בשביל מה בכלל לעסוק במי שמאיים לנטוש את החולים?
לא רוצים לעסוק כאן ברפואה, אז מה זה מעניין בכלל, סולדריות היא לא נטישה ההפך איום בנטישה הוא ההפך מסולדריות, מה יהיה אם כל עובד יאיים שאם לא יקבל את מבוקשו הוא ייסע לחו"ל, ממתי זה הפך לצורת ניהול מאבק האיום הזה אפילו במאבק הכי לגטימי ואני כמובן תומך בשיפור שכרם ותנאי עבודתם והטיפול בחולים בראש ובראשונה.
מיכאל
טיימפרום/מיכאל,
מהתגובה שלך אני למד שלא התעמקת בפוסט המאד יסודי של גוליית על ההסכם עם הרופאים, שמקושר בתחילת הפוסט הזה:
שם הוא מסביר יפה מאד למה ההסכם הזה הוא בלוף שלא מתחיל לתקן את המצב החמור של מערכת הבריאות, ובטח שלא נותן מענה למתמחים. ממליץ גם לקרוא דברים שאומר מנהל בי"ח ליס ליולדות:
http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1521624
"אחרי 19 שנות לימוד, חלק מהמתמחים כבר נשואים, לחלקם כבר ילדים, הם נכנסים למערכת העבודה ומביאים הביתה 8,000-9,000 שקלים בחודש, עם 6-8 תורנויות. אין אף אדם עם השקעה כזאת, השכלה כזאת, אחריות כזאת, עם תנאים מחורבנים כאלה."
נא לא להשוות מתמחה – עם רמת הידע, ההשקעה, ההכשרה וגם השעות מחוץ לבית שהוא משקיע – עם מוקדן או מאבטח, ששכרו נמוך עוד יותר. כל אחד ראוי לשכר הוגן לפי סוג עבודתו, אבל הקיפוח של מגזר אחד לא מצדיק קיפוח של אחרים.
רבאק, המתמחים האלה לא קפצו על המטוס הראשון לחו"ל. הם הגיעו לנקודת שבירה. ולא, זה לא רק תפקידם להילחם עבור החולים – זה תפקיד החברה כולה, להפיל את התפקיד הזה רק על כתפיהם השחוקות והמותשות זה בדיוק אנטי-סולידריות.
דבר שני – סולידריות זה לא מרטיריות. אף אחד לא צריך להפוך לקדוש מעונה בשמה של איזו סולידריות לא ברורה, שהנהנים העיקריים ממנה, לעת עתה, הם לא חולים חסרי ישע, אלא דווקא הכוחות שדירדרו את מערכת הבריאות. המשך השתיקה של המתמחים, בטווח הארוך, משמעו שיתוף פעולה עם הפושעים שפירקו לרפואה הציבורית בארץ את הצורה. לדעתי ההתפטרות שלהם היא מהמעשים הכי אחראיים שאיזשהו ציבור עובדים ביצע בשנים האחרונות.
עידן, אני מאוד מעריך אותך אבל אתה לא מצוי בפרטים.- התנהגות המתמחים במהלך המאבק של הרופאים בישראל הייתה חסרת אחריות.
התנהגות המתמחים המתפטרים תביא רק לדבר אחד – להכנסת שר"פ לבית החולים. זה חוסר אחריות.אם אתה לא רוצה שר"פ צא ובדוק איפה היה אחוז המתפטרים הגבוה ביותר בבתי החולים, כמה עידוד שאבו המתמחים בבתי חולים אלה מההנהלה ומה המתאם בין בתי החולים שתמצא לבתי החולים שנאבקים להכניס שר"פ חוקי. זה מה שעומד על הפרק. האם אתה בעד שר"פ?
אגב – למה רוב רובם של המתמחים המתפטרים מרוכזים במרכז? ולמה רוב המתמחים בחרו לא להתפטר? למה שברו המתמחים המתפטרים את כליה העדינים, השבריריים ממילא, של העבודה המאורגנת בישראל?
זה שצד אחד הוא בריון חסר אחריות ושכל, לא אומר שכל אחד שנגדו הוא בסדר.
למרות זאת הם ואתה צודקים – הרפואה גוססת, וההסכם לא מספיק טוב (למרות שהוא ממש לא כזה אסון).
אז הם צודקים בדרישותיהם – אבל טועים אנושות בדרך שבה הם הולכים. הם יביאו לקריסת הרפואה הציבורית.
אשמח לקשר אותך לרופאים שלבם איתך – ורואים בצעד של המתמחים המתפטרים בגידה ביעודם המקצועי.
מה שקורה עם המתמחים הוא פשוט שערורייה גועל נפש אחד גודל זוועתון סגה כעורה ומתמשכת עינוי סיני מחריד בסדר גדול שעוד לא ניתן לעכל את מלוא משמעויותיו, לדעתי, נכון לעכשיו, באשר לאופיו של השלטון בארץ ואופיים של מנהיגנו הדבילים והרעים. אין לי ספק שעוד ידובר ויילמד המאבק הזה מאבק המתמחים בעתיד ולעומק כמופת לסולדיריות, לדבקות במטרה הצודקת בלי פשרות, למאבק על מדיניות רווחה במקרה זה רווחתם של החולים ורווחתם של המטפלים-רופאים עצמם, זאת כדי לספק בריאות ומרפא למטופליהם, שייתאפשר רק על ידי הבראת מערכת הרפואה הציבורית הקורסת, מופת למלחמה בלתי מתפשרת על זכויותיו האלמנטריות של עובד במערכת ציבורית, שקיימת למען הציבור.
כדאי לראות את הקליפ הזה
@טייםפרומ–
לקראת סופו המדכא של מאבק העוסיות כתבתי מכתב פומבי לקולגות שלי (אני עוס בהכשרתי), ובו הצעתי משהו שכיניתי בשם 'שביתת אף-על-פי'. רק היום אני מבין כמה טיפש ופחדן הייתי אז. ישנם דברים שנאמרים בריש גלי — השלטון הניאו-ליברלי רוצה לסגור את הבאסטה של המגזר הציבורי. ברור שעלינו, בעלי המקצועות שמאכלסים את המערכות הציבוריות, מוטלת אחריות להתנגד למהלך ההרסני הזה.
דרך אחת היא להתאגד מבפנים, להוציא דוחות ולקיים הפגנות. אלו כל מיני צורות של מאבק פנימי שמטרתו לשנות את מערך הכוחות הפוליטיים. בהחלט ניסינו את זה.
דרך אחרת, חלופית, היא למתוח קו אדום.
זה לא ברמז, זה לגמרי בפשט — המערכת פולטת אותנו. הלכה למעשה, ולפי החוקים שהיא עצמה מחילה ('השוק החופשי' המדומיין), היא דוחקת אותנו מתוכה. אתה יכול לשחות נגד הזרם, אבל לא לנצח-נצחים. המערכת משתמשת בכל הכוח שלה כדי לממש את מירב החזון האנרכו-קפיטליסטי. אי לכך, אני מברך את המתמחים. הם הבינו את המסר, ופעלו ברציונליות המתבקשת: השלטון לא רוצה בהם, העם אפאטי וציני כלפיהם, חייהם קשים, ובנוסף על הכל גם נחטפים מהם מעט הערכים החיוביים שעוד שלהבו אותם. רק ציבור מובס עד לאפר יכופף את ראשו ויאמר באנחה 'אוקיי, אני נשאר בבית ההרוס הזה'.
העניין הזה דומה באמת לכל אלו שהיגרו מהארץ.
מצפים מאיתנו להיחלם בשיא הכוח על מדינה שויתרה עלינו.
זה נראה לי לא רק משונה.
לפעמים זה נראה לי ממש ציני.
ד'א דיברתי הערב עם בן משפחה שלי שמצא עבודה בבדיקת תוכנה, שהיא בעיקרה עבודה לא מקצועית. השכר נשאר כמו שזכרתי אותו — 10 חודשי. משהו לשים בצד של השיחה.
אורי,
תודה על התגובה. תודה גם לאיתי שהזכיר את מאבק העו"סים. כתבתי עליו ביומו הראשון וחזיתי את המפלה מראש:
אני לגמרי מסכים עם איתי שמערך העבודה המאורגנת בישראל בימינו הוא כזה שמשרת את המעסיקים ולא את העובדים; בתוך המסגרות הקיימות, מובטח לכל מאבק אמיתי להיכשל ולהסתיים בשינויים קוסמטיים.
לכן אני לחלוטין תומך בשבירת הכלים הזאת. דווקא עברתי על פרטי ההסכם עם המתמחים, ולדעתי הוא גרוע מאד. הכל עניין של ציפיות: האם ללכת לפי השכל הישר והמוסר, או לפי מה שחינכו אותך לצפות?
הכנסת השר"פ היא בטח לא פיתרון ועד כמה שאני מבין דווקא יש בהסכם עם הרופאים מנגנונים לבלום את זה. אבל אולי אני לא מכיר מספיק – אשמח ללמוד על האג'נדה הנסתרת של הכנסת שר"פ חוקי במקום מתמחים -אנא תן לי קישור.
ובכל מקרה, זה לא ישנה את עמדתי: לא מצדיקים נבלה אחת באמצעות נבלה שניה; נאבקים בשתיהן. זה לא כתוב בכוכבים שבבתי החולים בישראל חייב להיות או קיפוח בוטה של מתמחים או שר"פ בהיקף גבוה. אלה כל האופציות שהדמיון מאפשר לנו, או אולי אלה רק האופציות שכלכלת השוק הניאו-ליברלית מעמידה בפנינו? לא יכול להיות סידור הוגן למתמחים בלי שר"פ?
לא יכול להיות שוק דיור הוגן בלי הטבות מפליגות לקבלנים ובלי התרופפות תקנות הבנייה?
לא יכול להיות שכר הוגן למורים בלי "תמריצים" לשעות נוספות?
המאבק החברתי לימד אותנו לפרוץ את גבולות השיח הניאו-ליברלי. שאלות שאסור היה לשאול, תשובות שאסור היה לתת, עכשיו נמצאות על השולחן. ואת המשחק הישן של האוצר (קח מדפוק אל"ף ותן לדפוק בי"ת) – שימשיך לשחק עם עצמו.
אני אחרון הסנגורים של השלטון הניאו ליברלי, אני תומך נלהב בעד מאבק חברתי הרבה לפני שהמאבק פרץ וכך הייתי בשנים האחרונות אפילו אם לא בשמי המלא, מה הקשר בין זה להתפטרות הרופאים מהמרכז?, העובדה שמאבק הצודק מכולם (נניח) לא יכול להשתמש באמצעי כמו התפטרות המונית ונטישה של הארץ למקום אחר, למקום ניאו ליברלי שמתגמל רופאים ביד רחבה, הרי הרופאים שבוחרים לנטוש לא נוסעים למדינה סוציאליסטית לישם אידיאל סוציאל דמוקרטי, הם לא אידיאליסטים, הם תעבי בצע.
אני קצת מכיר את המערכת, והיא חולה לא רק בגלל האוצר והשלטון היא חולה כי רופאים מרשים לעצמם סוג התנהלות שקשה להבינו אולי בגלל הציניות של המערכת והם חלק ממנה ומהרשעות שיש בה, גם הנימוק שלא כולם אותו דבר ולכן יש כאלו שלא יכולים לברוח מכאן ויש כאלה שכן הוא ויכוח עקר, אם מדובר בבריחה המונית מכאן אז מה הדיבור על עקרונות ואידיאלים, מי שרוצה לברוח זכותו, אבל הוא מאבד את זכותו לדבר על עקרונות.
לגבי הדיון האמיתי איש מאיתנו לא יודע את האמת ובנתונים יודעים לשחק לא רק אנשי האוצר, ואני רחוק מלהצדיק במיל איש אחד מהאוצר, אני הרבה יותר רדיקלי כלפי המערכת אבל כמובן אני חייב לצפות שהפתרון יהיה כאן והשינוי יהיה כאן, כנראה שחלק מהמערכת היינו הרופאים לא זוכים לאמון רב מבחינתי. התופעות שקיימות במערכת הרפואה בישראל חלקן בפירוש בגלל חמדנות רופאים לא התחילו ולא נגמרות רק בשר"פ, או בעובדה הברורה שהמתמחים במרכז הם היחידים שהתפטרו ומאיימים לנטוש את הארץ, אולי זה דיון נפרד, אבל יש משהו מציק בעובדה שחיי אדם בפריפריה בישראל קצרים בממוצע בשלוש שנים כפי שאנו למדים, כאן דווקא עובדתית האוצר שיפר מהותית את מצב הרופאים בפריפריה אולי זה גם לא מבטיח פתרון מושלם אבל איני מבין את המתמחים במרכז, למה הם מתעקשים לברוח מכאן ומבקשים בזכות הבריחה שלהם את ההבנה שלנו, מילא היו בורחים לפריפריה, לברוח למדינה ניאו ליברלית אחרת שמתגמלת יפה רופאים זה בהחלט לא פתרון לדיון מדובר בהחלטות נמהרות אישיות וחמדניות, זו דעתי.
הבעיות ברפואה בישראל רבות חלקן נובע מהשליטה של כמה רופאי על במערכת, רופאים שמרוויחים מיליוני שקלים, הם משום מה כמעט תמיד לא מהפריפריה ותמיד חברה מתל אביב לציוד רפואי שולחת אותם לחו"ל "להשתלמות" ומתגמלת אותם בשיטות שלעולם לא נדע להחליט מהו הציוד או התרופה הנכונה והחברות הללו אינן חלק מהשיח וגם אוי למי שיצא נגדם מהמערכת הוא גמר באותו יום את הקריירה המקצועית יש המון הסתרה בתוך המערכת הרפואית הסתרה של רופאים לא של השלטון וזה קשור קשר ישיר למצב הרפואה, זה חלק מהעיוות המובנה של הרפואה בישראל ואין לזה קשר דווקא לניאו ליברליות אלא למדינת תל אביב ולשחיתות של המימסד בישראל כולל של הרופאים עצמם.
נניח והתפטרו כל הרופאים, מה עכשיו, איך הולכים הלאה- גם אנחנו נברח מכאן אז בשביל מה לעסוק בדיון של שיפור פני הרפואה והחברה בישראל אם התפרון הוא לברוח? אם המטרה לסגור את הבאסטה אפשר לכתוב שזו המטרה ושכל אחד ידאג לעצמו, האם הרדיקליות הזו לא אוכלת את עצמה והיא רדיקליות לשם רדיקליות? ושוב למה רק הרופאים המתמחים במרכז מאיימים לנטוש את המערכת?
מיכאל
טוב 'טיימפרום' אני ארחיב את מה שכתבתי ל'עיתונאי מתחיל' לגבי סוגיית הביצה והתרנגולת.
הרופאים מתנהגים כפי שהם מתנהגים כי המערכת מעודדת אותם להתנהג כך. אם אחרי שנים של השקעה ומומחיות ברמה הגבוהה ביותר אתה עדיין מרוויח גרושים לעומת איש הייטק שלמד פחות ממך (עזוב איש הייטק, אינסטלטור לוקח לביקור בית הרבה יותר מרופא) אז ברור שבשלב מסוים יימאס לך להיות צדיק. אתה תקדם בתור מנותחים שמשלמים לך מעל או מתחת לשולחן, אתה תקפוץ על כל הזדמנות לנופש בחוץ לארץ על חשבון חברת תרופות (עם איזו הרצאה באמצע כדי שזה ייחשב 'השתלמות' ושם יסבירו לך בפרטי פרטים את יעילות התרופה שלהם מה שישכנע אותך עוד יותר). וכפי שכתב עידן לחיים ו. לדרוש מכולם להיות קדושים וצדיקים (יותר ממך) זו צביעות.
לכן צריך לשנות את המערכת כך שהפיתויים האלו יקרצו הרבה פחות.
מעבר לזה, בוא נניח שבאמת הרופאים לא בסדר והמאבק שלהם הוא סתם סחטנות ,אז מה? הם לא שובתים, לא נוקטים בעיצומים ולא מכריזים שהם כולם חטפו שפעת פתאום. לא, הם מתפטרים. זאת הזכות הבסיסית של כל אדם בכל מדינה מאז שביטלו את הפאודליזם באירופה. גם לי מותר מחר לקום ולעזוב את מקום עבודתי גם אם הבוס מבין, השכר גבוה והתנאים מצויינים ואני ממש לא חייב לנמק לאף אחד למה. העובדה שאוסרים עליהם להתפטר לא שייכת לשאלה אם הם צודקים – זאת הכרזה שהמדינה שלנו איננה דמוקרטיה יותר ואני שאינני רופא מאד מאד מודאג מזה.
@מיכאל–
זו לא בריחה, גם לא ירידה. זו עזיבה. אולי בדימוי של בית הרוס יש יותר משחשבתי. אנחנו ילדים שעוזבים את האלימות בבית.
כעובד וכאזרח, לפעמים אתה מגלה שהותשת. המתמחים נלחמו כמו אריות. הם אחת מקבוצות העובדים שעשו הכי הרבה כאן. חודשים על גבי חודשים. שביתה, צום, מהרחוב עד בית המשפט. בלי רגע מנוחה. אישית, אני נפעם מזה שהם הגיעו ככ רחוק עם המאבק שלהם. אבל מה, אני לא מצפה מהם לצומוד (וואלה אפילו מפלסטינים אני כבר לא מצפה לצומוד).
בשורה התחתונה, מרבית העובדים כרגע במערכות הציבוריות הם מנקי סיפון בספינה טובעת. עכשיו שהמאהלים, הרופאים והעוסיות הפסידו הפסדים ככ חריפים, זה ברור שאף אחד לא ינצח את האוצר בלי איזושהי מהפכה סוציאליסטית. אתה מלין על אובדן האדיאלים. ובכן, יש אדיאלים ויש אישה, פלוס ילדים, פלוס אמא מזדקנת. במצבים קיצוניים, אתה צריך לדאוג לעצמך ולקהילה שלך. לפעמים אתה מחליף עבודה. לפעמים אתה עוזב את הארץ. לפעמים אתה קורס אל תוך עצמך והולך לאיבוד בסמים.
ראה, מה שאתה מצפה מהם הוא גדול מדי — הקרבה של נזיר בוער. זה פשוט ככה — הקרבה גדולה מדי. ללכת מול כל המדינה הזו וההגמוניה הברוטאלית שלה. מה הם, שמאלנים? תן להם לחיות באיזי.
טיימפרום, אתה מכניס אלף ואחד דברים לתגובה אחת, שיטה בדוקה למסמס את הדיון (גם אם לא התכוונת). מישהו פה ניסה להצדיק את כל המערכת הרפואית, את כל הרופאים? נגד מי אתה נלחם? מישהו פה הגן על שחיתות של רופאים שמקדמים חברות תרופות?
ואללה, נמאס מהטקטיקה הזאת, חשבתי רק בימין מפעילים אותה. אנא לא להציג דחלילים ולהילחם בהם.
לגבי העניין שהכי מעסיק אותך: יש סיבה טובה מאד שרוב המתמחים שהתפטרו היו במרכז. ההסכם מבטיח למתמחים בפריפריה תוספות שכר הרבה יותר גדולות, פער של 4,000 שקל. הנה: http://www.themarker.com/consumer/health/1.1521730
לזה קוראים "הפרד ומשול".
ודי כבר עם רטוריקת ה"נטישה", תיכף תדבר על "נפולת של נמושות". גם זו רטוריקה ימנית. אין בוגדים ואין נוטשים. רק המדינה בגדה באזרחיה. החובה העליונה של האזרח היא כלפי עצמו; מי שלא מסוגל לדאוג לעצמו גם לא יצליח לדאוג לחלשים ממנו. זאת בדיוק הסיבה שרק מעמד ביניים יכול להוביל מהפכה אמיתית – הנחשלים באמת לא יכולים להרשות לעצמם להפסיק את מירוץ העכברים המטורף שהם נתונים בו. אז טוב מאד שהמתמחים דואגים לעצמם, ביחוד כי מהדאגה הזאת תצא דאגה לכלל. כלל החולים שהמדינה הפקירה.
חלק ניכר מהמתפטרים ייקלטו בשוק הישראלי במקצועות אחרים, לא כרופאים. לא כולם קופצים על מטוס לחו"ל, וכאמור, הגירה היא אף פעם לא אופציה משמחת, גם לא למהגר.
לינק? לינק? מה – אתה חושב שמישהו כתב על זה משהו?! שמישהו חופר בזה לעומק?
אני מת לכתוב על זה אבל אני עסוק כרגע בהכנות ל-15. אולי אחרי.
אבל כל רופא במערכת רואה את מה שעושה תל השומר בתמיכה במתמחים, ואיכילוב, ויודע היטב למה. זו הסיבה שבבלינסון למשל לא תומכים במאבק המתמחים על אף התמיכה שיש שם בעקרונות המאבק – עיניהם פקוחות והם רואים לאן זה הולך. זו גם הסיבה שמאבק המתמחים לא זוכה לאהדה בפריפריה. השר"פ יכנס בדיון הזה כמו שנכנס בקודם. מצב אמיתי שככה זה יפתר.
זה האג'נדה האמיתית של מנהלי בתי החולים (לא המתמחים). הם לא הצליחו בסבוב הקודם (וזכור שהם ניסו). עכשיו הם מלבים מאבק מאוד תל אביבי (גוש דני) ותקשורתי כדי להשיג את שלהם.
ובא נדבר שניה על דמוקרטיה: המתמחים המוחים נמנעו לאורך כל התקופה הזו (להזכירנו – המאבק הארוך בתולדות המדינה) בעבודה אמיתית בתוך הציבור שלהם. הם לא נכחו בדיונים במהלך המאבק, לא שמעת את קולם במהלך המאבק, לא ראית את הענותם לקריאה החוזרת של ההסתדרות הרפואית לבא ולתת ולדבר. הצעדים שלהם לא עמדו מעולם להצבעה בארגון עובדים. הם מעדיפים צעדים הפגנתיים, קיצוניים, פופלריים ומתוקשרים.
במובן הזה יש קשר לדפני ליף כמובן, עוד מנהיגה שלצד הרבה חיוב אי אפשר להתעלם מהניתוק המוחלט שלה מהשטח, מהבריחה המתמשכת שלה מקבלת החלטות בצורה פתוחה, שעובדת סגור עד בונקר – ובעיקר מכוונת לכותרות, שערי עיתונים ותוכניות רדיו, והרבה פחות למי שנתן לה את המעמד מלכתחילה.
היא והמתמחים המוחים דומים, במובן הזה, יותר מכל לכוכב נולד. זה עצוב וזה חמור – כי אלו בדיוק הערכים שנגדם יצאנו. זו הריאקציה האמיתית. העובדה שמאבק האוהלים לא הצליח לייצר פוליטיקה ותקשרות אחרת (בינתיים). העובדה שמאחורי מאבק המתמחים עומדים כוחות ההפרטה הכי חשוכים – ואנחנו מוחאים להם כפיים.
יותר חשוב – רואים אותך ברחבת המוזאון בשבת? בא להפוך את המציאות? https://www.facebook.com/event.php?eid=132142130219379
טוב אורי אני חוזר גם בשבילך. דפני ליף לא קיבלה את הקול שלי (ושל אף אחד אחר) בבחירות האחרונות. היא לא חולשת על תקציבי ענק ולא העדיפה תפקיד של שר בלי תיק ובלבד שלא תהיה שרת הבריאות.
המתמחים – מנוולים שכמותם – הם אנשים פרטיים , אולי יש גורמים אפלים ואינטרסנטיים מאחוריהם ואולי לא, שוב – לא הם התייחסו לתיק הבריאות כמו אל איזה סרח עודף שנותנים כשנגמרו התיקים היוקרתיים. תוסיף לזה את כל מה שכתוב כאן בפוסט על הידרדרות המערכת הרפואית ואז תסביר לי איך בדיוק במצב הזה אתה רוצה 'שלא' יהיו פה לחצים להקמת שר"פים בכל מקום ? הרי אם הממשלה מפריטה מה שהיא יכולה (בג"ץ סיכל לאחרונה הקמה של בית סוהר פרטי) אז בוודאי שהמסר – פרטי זה טוב – עובר הלאה.
מצטער, לא מעניין אותי לפשפש בציציות של אלו שלא נבחרו למשרות ציבוריות כשהשלטון שלי רקוב כל כך. ועוד פחות מעניין אותי לעשות את זה כשבית המשפט מכשיר את השרץ:
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2620
אורי,
שני דברים לי אליך. קודם כל, תכתוב כבר את הפוסט הזה, ותחשוף את "הסיפור האמיתי" מאחורי התפטרות המתמחים. או אז נוכל כולנו להתייחס אליו יותר ברצינות. אני חייב לומר לך שלא שמעתי אותו מאף אחד חוץ ממך. זה לא אומר שאין לו בסיס; זה רק אומר שחסרות לי הרבה הרבה חוליות בסיפור הזה, ומהרמזים שלך קשה להבין איך זה בדיוק עובד (מנהל שיבא מרים טלפון לנציג המתמחים וסוגר איתו את תאריך ההתפטרות?). גם לא התייחסת לתשובה שלי לטיימפרום; יש גורם כלכלי גלוי לעין וברור שדוחף מתמחים מהמרכז להתפטר ומתמחים מהפריפריה לא להתפטר; הפער של 4,000 ש"ח במשכורת המשופרת שהם יקבלו לפי ההסכם. אולי זה לא כל התמונה, אבל לבטח זה חלק ממנה.
דבר שני – השמצת כאן את המתמחים ובענק, ובלי בסיס. טוב שאני זוכר מה הלך בהפגנת החצי מליון. במקרה עמדתי במרחק של 90 מטר מהבמה בכיכר המדינה. והדוברת שהכי הרשימה אותי בערב ההוא (למעשה, רוב הדוברים/ות די ביעסו אותי עם קלישאות) היתה שירי טננבאום, מתמחה באונקולוגיה בתל השומר. הנאום שלה היה כל כך טוב שהעלו אותו ב"העוקץ":
http://www.haokets.org/2011/09/04/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9F/
זה היה מזמן – 4 בספטמבר. כלומר, לפחות מאז המתמחים בתמונת המאבק החברתי. ואם תקרא טוב את הנאום המבריק הזה, תראה כמה זה היה ברור – לפחות למתמחה הזאת, שמגיעה מתל השומר המשוקץ שלך – איך המאבק של המתמחים, כולל ההתפטרות, משתלב במאבק החברתי הכללי.
נפולת של נמושות היא לא טאקטיקה של הימין, לפחות עד כמה שאני זוכר, ואני בפירוש לא בעד הטאקטיקה הזו, האמת היא שהדיון מתייתר מעצם האיום לנטוש או לברוח או לסגת או שתבחר לך מילה מתאימה, הוא מתייתר כי אם אדם פורש אין לו מה ליחל או לבקש תמיכה, הרי המאבק אינו בעד או נגד פרישה אלחא בעד שיפור המערכת.
אני בעד מאבק של המתמחים ואיני מבין אותם מהרגע הראשון קולם לא נשמע אלא בצורה חסרת בהירות עובדה שהם כשלו, רק משהושג הסכם עם הגוף המיצג הם החליטו לצאת ולמרוד גם במי שמיצג אותם וגם במימסד, זה בעייתי והכניס את המאבק לפלונטר לא פתיר.
הכנסת נושאים נוספים היא חלק מהדיון הרחב, אני לא מתכוון להתנצל על זה למרות שאתה מנהל את הדיון וזכותך לדרוש שאתרכז רק בפרמטרים שקבעת, בכל אופן החשיבה שלי אינה טאקטית היא עקרונית, ובבואי לתמוך במתמחים על רקע המאבק בכללו אני חייב לומר שהם הגיעו למאבק בצורה בעייתית, אולי מתמימות או מנסיון למנוע מידע מהציבור אני באמת איני יודע מה הסיבה שככה נוהל המאבק, אולי האשמה במיצג הראשי פרופ' אידלמן אולי בכל היצוג של ההסתדרות של הרופאים, אבל השיטה בנויה על יצוג עובדים, ופה התרחשה תת-דרמה-מרידה של המתמחים לא רק באוצר אלא בעיקר באנשים שמיצגים את הרופאים, היינו רופאים בעצמם.
הפתרון הוא שינוי פוליטי, זה עניין עמוק יותר ולפי כל הסימנים או לפחות הסקרים המחאה לא שיפרה את המצב של השמאל שאליו אני נושא עיני אלא דווקא לאלה שהם בעיני חלק מהימין, פתרון יסודי זה להפוך את החברה הישראלית לצודקת יותר, המעמד הבינוני לא הפנים לדעתי את השינוי הזה לפי הסקרים האחרונים, בעצם אם אתרגם את השינוי, התמיכה נודדת מקדימה לאבודה, אכן מהפך "מרגיע" שהרי ברור שממנו יגיע סדר חברתי חדש ואשרי המאמין, אני לא בין המאמינים במהפך הזה עם כל הכבוד לשלי יחימוביץ.
שוב מי שרוצה לעזוב את המערכת מסיבותיו צודק ככול שיהיה למעשה סוגר את הגולל על המאבק, גם עזיבה של המאבק בפירוש לא תתרום להישגים, אולי חלק מהמסקנות של המאבק הזה יגיע בשינוי היצוג של הרופאים, אולי אפילו הפרדה בין רופאים ותיקים למתמחים, אנרכיה בענייני עבודה כאשר הגוף המיצג הופך לבדיחה אינה פתרון אולי אנרכיה טובה בתחומים אחרים.
צודק, צודק, צודק
אכן המהפכה עושה את שלה והדרישה היא מהממשלה וחברי הכנסת לאחריות
כמה קל לגלגל על הש"ג (או המתמחה) את האחריות…
מעניין, האם הם יגלו אחריות גם ככה באמצע הקדנציה שלהם או שהם כולם ממתינים לתקופת הבחירות ?
הנה
מישהו כתב את הדברים באמת: למה המתמחים טועים ומטעים (שלא לומר משקרים לנו).
הוא פספס את השר"פ לצערי אבל עדיין – דברים נוקבים. אלייך, עידן
http://mitzidlaw.blogspot.com/2011/10/blog-post.html
פוסט מעולה. ליר מתוך "המלך ליר", בתרגום דורי פרנס:
מוֹעֵל תּוֹלֶה נוֹכֵל. בְּגָדִים קְרוּעִים
חוֹשְׂפִים פְּשָׁעִים גְּדוֹלִים; גְּלִימוֹת פַּרְוָה
וּמַחְלָצוֹת יַסְתִּירוּ אֶת הַכֹּל.
שַׁרְיֵן חֵטְא בְּזָהָב – לֹא יִפָּגַע
אֲבָל חֲנִית-הַצֶּדֶק תִּשָּׁבֵר;
חַמֵּשׁ אוֹתוֹ בִּסְמַרְטוּטִים, סִכַּת
נַנָּס תִּבְקַע אוֹתוֹ.
http://www.shakespeare.co.il/play.php?play=king-lear&text=236
דברים נוקבים, נכונים ומדוייקים.