Skip to content
20 באוקטובר 2011 / עידן לנדו

בלעדי: הראיון של יאיר לפיד עם גלעד שליט

[כפי שהוקלט ב"אולפן שישי", מילה במילה, וספק אם אי-פעם ישודר לאומה]

שלום גלעד. השאלה הראשונה שלי אליך היא: איך זה להתראיין אצלי?
מרגיש טוב.
ככה דמיינת את החופש?
פחות או יותר.
אני מתכוון, דמיינת אותו ככה – בראיון מיוחד אתי, במהדורה המרכזית?
לא כל כך חשבתי שם על ראיונות, אתה יודע, רוב הזמן הייתי …
בטח לא דמיינת את זה עם שלח ודרוקר.
לא, גם לא. תראה, כל מה שרציתי זה לחזור הביתה.
כמובן, כמובן. ערוץ 2 הוא הבית של כולנו. אתה יודע, יש לי המון שאלות אליך, ואני לא יודע איפה להתחיל. 5 שנים ו-4 חודשים, כל כך הרבה זמן עבר, מדינה שלמה התעסקה בך יומם ולילה, פוסטרים, צעדות, התרמות. המון דברים קרו פה כשלא היית. היה לך בכלל מושג?
שֶמה?
שעברתי מתכנית אירוח להגשת חדשות?
כן, אפילו שלא היתה לי טלוויזיה. אבו-מרזוק סיפר לי.
מי?
אחד הסוהרים שלי. הוא היה צופה קבוע בערוץ 2 ומספר לי כל מה שהתפרסם בקשר אלי.
??
וגם כל מה שקשור אליך, כמובן.
מה חשבת על העסקה?
סמכתי על הממשלה כשהלכתי לצבא, סמכתי עליה כשהייתי שבוי, וסמכתי עליה כשהשתחררתי. אני מבין שהרבה אנשים לא משלימים עם זה ששחררנו רוצחים, אבל…
לא, גלעד, אני מתכוון לעסקה שסגרתי עם חברת החדשות של ערוץ 2.
אהה…
רגע, אתה בכלל מודע לזה שעברתי מ"מעריב" ל"ידיעות"?
כן, זה קרה כשעוד הייתי בצבא.
ואללה (אנחת רווחה). אבל רון ארד, רון ארד… זה תמיד ייַסר אותי. הוא מת ולא ידע.
הממ…
טוב, בוא נפסיק לחטט בפצעים, איזו תכונה ישראלית זאת, הא? תגיד לי, לְמה הכי התגעגעת?
למשפחה שלי.
(חיוך רחב) אתה רואה, זאת תשובה מאד ישראלית. אמריקאי או איטלקי או קוריאני שיפול בשבי ל-5 שנים ויחזור, למה אתה חושב שהוא הכי יתגעגע?
אין לי מושג.
אני אומַר לך. האמריקאי יתגעגע לסטייקים ולבייסבול, האיטלקי לפסטה ולאספרסו, והקוריאני ל… אהה… לא חשוב. אבל הישראלי – ישר יגיד לך "משפחה". ככה אנחנו.
התגעגעתי גם לאוויר נקי, לשמיים, להרים.
(לא שם לב, שקוע בטראנס) וזה מה שאני אוהב אצלנו הישראלים. שיש לנו דברים שכולם מסכימים עליהם. אבל תראה איזה עם דפוק אנחנו. במקום להבין שאנחנו מסכימים על המון דברים, במקום לבנות על ההסכמה בינינו, אנחנו כל הזמן עסוקים במריבות ובמחלוקות.
גם הם ככה. אבו-מרזוק ואבו-חסן כל הזמן היו רבים.
(לא שומע) ובכל זאת, קח כל ישראלי – לא חשוב איזה, שמאלני, חרדי, מתנחל, אנרכיסט – שים אותו בכלא של החמאס 5 שנים, וכשהוא יחזור תשאל אותו למה הוא הכי התגעגע. ומה הוא יגיד לך?
מה?
ל-מ-ש-פ-ח-ה. (בעונג צרוף) אין, אין כמו הישראלים. אבל בטח גם התגעגעת לאוכל של הבית, אה? לגולאש, פפריקאש, טורוש גומבוץ, קיורטוש…
האמת, התגעגעתי לקציצות של אמא ולסלט של אבא.
(פתאום נזכר) מי זה אבו-חסן?
הסוהר השני שהיה לי.
למה הם היו רבים?
אבו-מרזוק רצה לראות ערוץ 2, אבו-חסן ערוץ 10. כל הזמן היו רבים על השלָט.
אבו-חסן נשמע מאד לא אמין. לא ישראלי.

"די כבר לריב. כולנו מתגעגעים לגולאש. גם אני שבוי."

וכשהפסקת לצבוע, בכלל היתה מלחמה ביניהם.
??
אבו-מרזוק אמר שלא יפה לך הצדעיים הכסופים, אבו-חסן אמר שיפה.
(תדהמה אילמת)
אני רק הייתי בתא שלי בפנים. שמעתי אותם בחוץ. רוב הזמן כתבתי.
אתה בטח הולך להוציא ספר על קורותיך בשבי, לא?
זה יקח זמן. אבל אני חושב על זה.
אתה יודע שעד היום כתבתי 11 ספרים?
לא ידעתי.
לפחות חמישה יצאו לפני שנפלת בשבי. איפה היית?
בשריון. לא קוראים שם הרבה.
שני מחזות, פזמונים מצליחים, שני תפקידים בסרטים ישראלים, מנחה כל שנה את טקס "שרים בכיכר", מופע מוזיקלי עם רמי קליינשטיין ותמיר הרפז. זוכר את רבין, אוהב את פרס. ואני בסך הכל בנאדם פשוט, ישראלי ממוצע. כמוך, גלעד. גם אני שבוי. במוסכמות. גם אני שובר את הראש איך לסגור את החודש. ב"כתית" או ב"מול ים".
אני מצטער שלא קראתי אף ספר שלך.
עכשיו אני מצטער שבספר שלי על הדמויות המקראיות, לא הקדשתי פרק ליוסף. זה מתאים לנו מאד היום.
בגלל שיוסף נחטף?
לא, בגלל שהוא הפך לשר גדול. לא שיש לי כוונה ללכת לפוליטיקה. אל תאמין לאף מילה מהרכילויות. אבל אבא שלי היה שר גדול. קראו לו יוסף, אגב. גם עליו כתבתי ספר.
יאיר, יש לך דמעות.
כן, הראיון הזה מאד מרגש אותי. אני גם קצת עצוב.
עצוב? זה יום שמח, לא? סוף סוף השתחררתי מהשבי.
כן, אבל היה פה לא רע כשהיית בשבי. היתה פה מין רוח של אחדות כזאת. המאבק של המשפחה שלך איחד את כל הפלגים בעם, כולם הניחו בצד את החשבונות הקטנים ונרתמו למאבק. זאת היתה ממש תקופה של התעלות לאומית.
ועכשיו?
עכשיו? (נאנח) לא משהו. חזרנו לדשדש בכל השנאות הישנות. אדם לאדם זאב. אין כבוד, אין הקשבה. אפילו הציוצים שלי לא מצליחים להרים את המוראל הלאומי.
אז מה עושים? תראה, אני לא כל כך רוצה לחזור לשבי רק בשביל לאחד את העם.
לא לא, חס וחלילה. יש מספיק חיילים בצה"ל. תשמע, אולי בכל זאת אני צריך להיכנס לפוליטיקה. לדחוף מבפנים את כל העניין הזה של נפילה בשבי.
אולי אני אנצל את ההזדמנות הזאת להגיד תודה לכל…
הפרסומות. 20 דקות וחזרנו.

[עוד במצעד הלפידים – כאן]

22 תגובות

להגיב
  1. גיל / אוק 20 2011 16:47

    רק קצת מוגזם אבל לא אתפלא אם זה באמת יתרחש ככה. ההתנהלות של התקשורת סביב השחרור של שליט דוחה לגמרי. אין פה שום עבודה עיתונאית אלא ניצול של שליט לצרכים שלהם. לפני העסקה הם עסקו בתעמולה לשחרורו, אחרי שנודע על העיסקה פתאום הם נזכרו שיש לזה גם מחיר והתחילו לפשפש בארכיונים שלהם לגבי המחבלים המשוחררים ולתהות אם העסקה שווה את זה, ועכשיו שהוא השתחרר, את מי זה כבר מעניין, למה שלא נפלוש לחיים שלו ונתעד כל צעד שלו, כולל אם הוא אכל המבורגר או לא (שכחו לדווח כמה קטשופ הוא שם). פשוט גועל נפש.

  2. דפנה לוי / אוק 20 2011 17:01

    אתה מעולה. אני הרחקתי לכת רק עד מחשבה על אחד נגד מאה עם פדויי שבי מול בני משפחות שכולות.

  3. עדו / אוק 20 2011 17:24

    לרדת על יאיר לפיד? זה לא קצת אה.. קל מדי?

  4. עידן לנדו / אוק 20 2011 17:31

    כל אחד והמומחיות שלו, עדו. נסיתי על יעקב אילון, נסיתי על יונית לוי – לא יצא מצחיק.

  5. צור שפי / אוק 20 2011 17:42

    אני חשבתי דווקא על גלעד שליט ב"יפה והחנון" (לא בתור היפה) אבל שלך הרבה יותר מצחיק.

  6. נועה אסטרייכר / אוק 20 2011 17:58

    זו בדיוק הייתה הסיבה שכולם בתקשורת התחרפנו מהראיון אצל המצרים: הם פשוט אכלו את הלב על הכסף שיכלו להרוויח בפרסומות- "מיד אחרי הפרסומות, גלעד שליט מדבר עם יאיר לפיד!"- בום, אבקת כביסה, עוף טוב, במבה, סלקום. איי, כואב להם בכיס

  7. עידן לנדו / אוק 20 2011 18:09

    כן, נועה, לכן חשבתי, בתוך מחווה של חמלה, על התיקון הזה.

    כך או כך, שליט יגיע ללפיד. אין מנוס מזה.

  8. עומר / אוק 20 2011 18:22

    "בכתית או במול ים", חזק.

    *וקצת טהרנות: שני תפקידים.

  9. תמר / אוק 20 2011 18:37

    עידן יקירי, אני חושבת שהגיע הזמן להסבה מקצועית (מה יש לחפש באקדמיה העבשה הזו אחרי שמקבלים פרופסורה ממילא?) לדעתי תסריטאי ארץ נהדרת משוועים לקולות חדשים, ולך יש את זה. טקסט מצויין! נהניתי מכל רגע.

    ד"ש מהגלות,
    תמר מ.

  10. עידן לנדו / אוק 20 2011 18:41

    הי תמר, חן חן. בעניין ארץ נהדרת – לא מכניס ראש בריא למיטה חולה.

    ד"ש חוזר לגלות.

  11. ראובן / אוק 20 2011 18:45

    אחד הטובים

  12. Tal Yaniv / אוק 20 2011 19:06

    הנה השיח שלא מתנהל כאן: על הפער בין פנטזיה על בור נחשים אפל ומנותק מהעולם לבין מציאות של צינוק כלא עם תזונה בסיסית ותקשורת חלקית לעולם. הפער בין עינויי גוף ונפש אכזריים לבין שמירה על גופו ונפשו של השבוי, מתוך הבנה מעשית ששבוי חי ובריא עדיף על שבוי מוכה-נפש או מת. פער בין האכזריות השיעית-חיזבאללית (אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל), זאת שלא סיפקה אף בדל מידע וביזתה את כבוד המת בעת מסירת הגופות, לבין הפרגמטיות הסונית-חמאסית, שנתנה מידע במשורה, ועמדה במילתה – גלעד חי ובריא. שלא אובן חלילה לא נכון: לדעתי אין דבר בין שביו של גלעד שליט לבין כל הגדרה של הומאניות. אבל יותר קל להפוך את האויב למפלצת, גם
    במקרים בהם הוא דרגה אחת מתחת לזה. לגוונים של אפור כהה יש משמעות. כשזה מגיע אלינו – אנחנו תמיד מושלמים. אנחנו יאיר לפיד.

  13. הילה / אוק 21 2011 07:08

    הרשימה הזו לא רק שלא הצחיקה אותי אלא עשתה לי טוב.
    יש בה מידה לא קטנה של סרקזם שאינו נובע, לדעתי, מטוב לב.

  14. דור ז"ל / אוק 21 2011 08:21

    לו"ל
    וגם אני בעד לכלול את "גלעד" בעונה הבאה של היפה והחנון (הייתי ממליץ גם על האח הגדול, אבל לא נראה לי שיבוא לו בטוב כרגע).

  15. shotef plus / אוק 21 2011 19:13

    מצוין, תודה. הבחירה ביאיר לפיד היא הנכונה בעיני לא רק משום שיעקוב אילון יבש ויונית 'קרה' (כמו שנוהגים להתייחס אליה) אלא מפני שיאיר לפיד הוא מגיש חדשות שמטפטף לנו את המלצותיו האישיות. אחרי שהתקשורת הרגישה שמותר לה לשבת סביב שולחנה של משפחת שליט (גם בהזמנתה של המשפחה, יש לציין) ולדווח ממש מהצלחת, לפיד הכריז בשישי שעבר בערב שהגיע הזמן לתת להם קצת שקט (הכנו על זה וידאו קצר). גם המשפחה וגם התקשורת הודו בפה מלא שהתקשורת התגייסה להביא לשחרורו. כמו שעידן ציין, שליט יגיע ללפיד. הוא חייב לו.

  16. טוביה פרנקל / אוק 21 2011 21:34

    איך יכול להיות ששכחת לתקוע לפיו של גלעד את מילות המחץ כמו "אני בשבי בגלל הכיבוש ", או ,המשוחררים הם לא רוצחים ,הכל אבל לא רוצחים ! שמעת על ההתקלות של משפחת פוגל? מה {שואל לפיד} אתה כבר עם תסמונת שטוקהולם ?
    .אולי סתם אין לי חוש הומור.

  17. חללית / אוק 22 2011 13:10

    מאכזב… נכנסתי הנה בתקווה לקרוא קול מיוחד, שאינו מתעסק כמו כולם בתקשורת אלא בשמחת השחרור. חשבתי שאולי כאן אמצא שחזור של הרגע ההוא כשראינו את גלעד שליט לראשונה, עוד בצד השני של הגבול, דמות מטושטשת כחושה וחיוורת מובלת-נדחפת על ידי אנשי חמאס ופקידים מצרים, ובכל בית ומול מקלט טלוויזיה בארץ נפלטה הצעקה "זה הוא!!!" והגרונות נחנקו בדמעות.

    כל כך דאגנו במשך חמש שנים, ועכשיו רצינו לראות אותו עוד ועוד ולשמוע מה אכל בבית והאם ישן היטב בלילה והאם היה מכוסה.

    אושר השחרור שהרגשנו התמסמס לשלולית תקשורתית, אבל לא בגלל ריבוי הדיווחים והמאמרים, אלא בגלל שכל הדיווחים והמאמרים עסקו – במה? בלמה יש ריבוי מאמרים ודעות.

  18. Alex / אוק 22 2011 14:52

    ריבוי מאמרים יש
    ריבוי דיעות ממש לא

  19. אורי אלון / אוק 23 2011 03:04

    ?????
    זה אמיתי הציוצים של לפיד או שזה גם כן סאטירה?
    גם תשובה חיובית וגם שלילית יעשו לי את היום
    http://www.facebook.com/pages/Yair-Lapid-Comics/112881742122870
    עוד סאטירה יפה עליו
    אבל הציוצים האלה..
    לא אשקוט ולא אנום עד שלא אמצא תשובה
    עידן הכשרון הסאטירי שלך שנון ומצחיק, אהבתי גם פוסטים סאטיריים קודמים ובכלל בלוג משובח
    תודה

  20. אהוד אמיר / אוק 23 2011 11:20

    וזה מה שכתב עוזי וייל (Uzi Weil) בפייסבוק:

    הלכתי לחמאס, אמרתי – רוצים להחזיר.
    אמרו: למה, מה קרה, לא טוב?
    תשמעו, אמרתי, בהתחלה נורא התרגשנו, והבאנו אותו הביתה, וחיכינו שיעשה משהו – אבל כלום.
    אמרו לי, זה גלעד שליט, מה רצית שיעשה?
    משהו, אמרתי. לא מדבר עם התקשורת, לא מספר דברים נוראים, לא בוכה בערוץ 2 – מופנם מופנם, אבל יש גבול!
    … תראי גברת, אמרו וגירדו בזקנים, אנחנו יכולים לקחת אותו חזרה, אבל מה ששילמתם – שילמתם.
    אז איך אתם יכולים לבוא לקראתנו, דרשתי בתוקף.
    הם התייעצו ביניהם במבוכה, התלחשו, ובסוף אמרו: רוצה זיכוי?
    זיכוי?
    זיכוי, הנהנו בגבריות. פעם הבאה שנחטוף חייל, נחשיב לכם כאילו כבר שילמתם, ונחזיר באותו יום.
    שזה, תודו, רעיון לא רע. גם לא יסחב חמש שנים, גם לא נצטרך לשחרר מחבלים, וגם – יש להניח – החטוף הבא ילמד מהנסיון וישתף פעולה קצת יותר עם התקשורת. יאללה, שיהיה זיכוי, אמרתי, וצעקתי לאוטו: גלעד – בוא, מאמי, אתה חוזר.
    הוא גרר את רגליו בחוסר חשק. הש"ג של החמאס פתח לו את המעבר, וצעק לחבורה של רעולי פנים עם קלצ'ניקובים שעמדו ועישנו שם – . חבר'ה, המופנם חוזר!
    סוחתק, אמר המפקד שלהם ודרך על הסיגריה, עד שנפטרנו ממנו. מלה הוא לא אמר. לא שלום, לא היי, לא ביי. כלום.
    מופנם, אמרתי, מה לעשות. כל המשפחה ככה.
    ואז התעוררתי. וסיפרתי את כל החלום הזה לדוקטור כרמון, אבל הוא בקושי הקשיב, ורק אמר כל הזמן: חגית, לא סיכמנו שלא מזיזים את הראש בזמן לובוטמיה? (חגית)

    אני חושש שהעולם עוד לא מוכן למה שיקרה אם ישימו אותך עם עוזי וייל באותו חדר. כלומר, אני מוכן, מוכן בהחלט. זה רק העולם שלא יהיה מסוגל להפנים.

  21. מיכאל מיכאל / אוק 23 2011 12:39

    אתה כותב מוכשר, לכן אני בוחר להשקיע בתגובה
    ואני מקווה היא תתקבל באופן בונה, כפי שהיא ניתנת:

    סה"כ נהנהתי, אבל איך אומרים: LESS IS MORE.
    הרבה חזרות בטקסט על רעיונות מוכרים. הרבה "לחיצה על אותה בדיחה" יותר מידי פעמים.
    לדעתי אתה יכול להוציא מהטקסט הזה קטע בחצי מאורכו אבל שיהיה בעל אימפקט כפול.

    עוד משהו, אם אתה כבר כותב דיאלוג, תוודא שיש לך באמת שתי דמויות. כי נראה לי שההכירות שלך עם הדמות של לפיד בראשך השתלטה על הטקסט ולא ממש השאירה מקום לדמות של גלעד. אני מבין שהדמות מגלומנית, אבל אם לא יהיה בשר גם בדמות השניה, והקטע הזה לא יושב על שום תובנה חדשה שלא שמענו עליו בעבר- קל לאבד עניין. רבים כבר צחקו ועוד יצחקו על המגלומניה של לפיד ועל קריצתו לפוליטיקה. איפה לך יש מה לחדש?

    אהבתי את הטקסט של עוזי ווייל שהובא בתגובה מעלי (או מתחתי, הוא העומד…) – חזק מזוקק, ובדיוק מה שאני מתכוון כשאני אומר "להביא רעיון חדש" לשולחן. ההחזרה על ההחזרה היא קונספט לא צפוי. זה מקורי. הבניה של האנושיות האירונית בדמויות האנושיות של החוטפים (כיבוי הסיגריה הוא כל-כך שלם שם).
    אני לא רוצה שתכתוב כמו עוזי ווייל, אני רוצה שתכתוב כמוך, אבל שתחדש יותר ותגוון את הפאנצ'ים.

    אתה כותב את לפיד מאוד שטוח. זה לא משאיר לך הרבה מקום להפתיע איתו, מה שהופך אותו לצפוי ומשעמם די במהירות. תמצא זוויות חדשות שעוד צחקו עליהן ותתביית עליהן. אחרת אין סיבה לזכור את הקטע הזה בתוך ים של טקסטים דומים.

    הרבה בהצלחה, אמשיך לעקוב אחריך

  22. ענת / פבר 14 2012 15:59

    פשוט מעולה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: