דילוג לתוכן
3 בפברואר 2013 / עידן לנדו

במסתרי הלפופית הכפנית

לפני זמן מה התגלגל לידיי אוצר בלום של עברית מכונפת, שלוחת-רסן ושבטבטית:

ירבוז שרוע    ערטנית השדות    לשון-הפר הסמורה    פרתניון אפיל    כף-אווז האשפות    לפופית כפנית    שחליל שרוע    חטוטרן מצוי    בקבוקון מקומט    לשישית מקומטת    חלבלוב קעור    בן-חיטה אריכא    זנב-השועל הביצתי    אצבען מאדים    דו-מוץ חום    זון משכר    חפורית מוזרה    עבדקן מצוי    פרע מסולסל    נזמית לופתת    חוטמית עין-הפרה    מעוג אפיל    בת-חלמית שרועה    עלקת חרוקה    שברק משובל    גרגרנית ערבית    לחך בלוטי    ארכובית שבטבטית    חומעה מגובבת    דטורה אכזרית    צלע-השור החרוזה    כמנון האניס    דל-קרניים כרמלי

מאחורי כל אחת מן התועפות הלשוניות האלה מסתתר עשב בר; מזיק עיקש שמתנכל לגידולים חקלאיים. למעשה, המגדיר שהתגלגל לידיי נכתב בידי חברת "אגן", יצרנית כימיקלים להדברה, ונועד לסייע לחקלאים בהתאמת חומר ההדברה המתאים לכל אחד מ-240 ויותר המינים של עשבי הבר בארץ. בצמוד לכל קבוצת עשבים – השמות מנוקדים, הצילומים מרהיבים – ממליץ המגדיר על קוטל העשבים שיבטיח את כליונה.

מה שכל כך הפעים אותי היה, בעצם, שמות ברשימת חיסול. בני שטן ולילית, שמותיהם המאגיים של העשבים המקוללים האלה מעלים באוב פריצת גדרות ויצרים אסורים.

בקשתי שטוחה לפני המדבירים: אנא, אל תצליחו מדי. השאירו לפחות עשב אחד מכל מין. לכל עשב יש שם, ואם יימחה העשב יימחה שמו, ומה דל ומחורר יהיה אז עולמנו, מי יגבב את החומעה, ומה תלפות הנזמית.

בת חלמית שרועה

28 תגובות

להגיב
  1. talila / פבר 3 2013 20:40

    לייק מטורף!!!

  2. avivitmishmari / פבר 3 2013 21:31

    אולי "אגן" לא סובלים אותם, אבל לקטי מזון, כך שמעתי, אוהבים מאוד ירבוז, חוטמית וכף אווז. ובטח גם חומעה. בקיצור, לא רק השמות איכותיים, גם הערך התזונתי.

  3. אלמוג לוין / פבר 3 2013 21:41

    תהיתי מה הופך צמח אחד לעשב, ואת השני ללא-עשב. אולי אלה הגדרות מסחריות: "ירק" הוא מה שאפשר למכור כירק, "פרח" הוא מה שאפשר למכור כפרח, ו"עשב" הוא מה שאי אפשר למכור.

  4. יותם / פבר 3 2013 21:44

    עבדקן מצוי… יש הרבה כאלה באזור ירושלים.

  5. ido2267 / פבר 3 2013 21:47

    ומצד שני בת חלמית שרועה אפשר למצוא לא מעט באיזור תל אביב ..

  6. עידן לנדו / פבר 3 2013 21:50

    טוב, אני לא יכול להתאפק: עלקת חרוקה ועבדקן מצוי בפריים אחד!

    http://e.walla.co.il/?w=/221/1744071/811584/5/@@/media

  7. עדי / פבר 3 2013 21:58

    אכן, אמן שלא יכחדו השברק המשובל שדוקר בשברייה את מי שמנסה לקטוף אותו, ואחותו המרשעת, הדטורה האכזרית שמתעללת במושא טפיליותה לפני שהיא ממיתה אותו. לעומת זאת, חומרים מזיקים אלו, פרי מוחם המיובש של קופיריטרים, נראים רעילים ומסוכנים לא פחות:
    http://www.ktzat.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=1317

  8. חפורית מוזרה / פבר 3 2013 22:36

    Maybe we should eat more greens

    Save your colorful friends, the richness of Hebrew, and stop poisoning our surrounding all in one go

    http://blogs.scientificamerican.com/guest-blog/2012/08/02/how-to-eat-like-a-chimpanzee

    http://www.rawfamily.com/green-smoothie

  9. ujanissary / פבר 4 2013 02:45

    Malvella sherardiana יותר טוב מבת חלמית שרועה?

  10. יעל / פבר 4 2013 04:35

    אוי נהדר. ממש מרגישים את רטיטת אצבעותיך בעת ההקלדה.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / פבר 4 2013 05:45

    ששואלים אותי מה השם של איזה עשב אני עונה: נפקנית הבתה.

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / פבר 4 2013 09:22

    השיום (מתן שם) בעברית לכל עשב ועשב אינו עניין בוטני אלא פוליטי לגמרי. מבית מדרשם של עזריה אלון ואמוץ זהבי. אין מדובר בהדברה של עשבים בלבד.

  13. אבנר / פבר 4 2013 09:22

    אין באמת סכנה שהעשבים הללו יודברו כליל מהסיבה הפשוטה שהם מפתחים עמידות כלפייי חומריי ההדברה למיניהם
    מה שמאלץ(בשמחה) את חברות ההדברה לפתח עוד ועוד רעלים חדשים. נוסף לכך מדובר בעשבים שגדלים כמעט בכל מקום ולא רק בשטחים חקלאיים.

    ולסיום כדאי לציין שחלק מעקרונות החקלאות האורגנית הוא לא להדביר את העשבייה "הרעה" (בטח לא בכימיקלים) אלה לאפשר חיים צוותא של גידולי מאכל עם עשביה רגילה.
    גם באזורים עירוניים בעולם גוברת התודעה ששטחי ציבוריים אינם צריכים להיות סטריליים עם סוג אחד של צמח נוי שהגנן החליט שהוא יפה , אלה לאפשר גינות טיבעיות על שלל העישביה שבה מה שמעלה את השאלה הפוליטית " האם עשבים שוטים זה דבר כל כך רע?……"

  14. שוֹעִי / פבר 4 2013 11:52

    עידן, שמעתי שגרגרנית ערבית צומחת לפלא בנוף ההתנחלויות.
    היא מצליחה לעבור את השער (ש"ג).

    וחומעה מגובבת מגבבים עם פיתה וחמוצים?

  15. מוישיק / פבר 4 2013 14:43

    בלי מחשבה זה לכאורה עוד סתם פוסט שבא להתעלק על עוד סתם תופעה אנושית בלי להסיק שום תובנה קטנה כגדולה, כאשר המטרה האמיתית היא לחלוב "לייק מטורף" או קריאות גסות: "מדהים!!!" ו"מקסים!!!!" (וכל המרבה להחזיק את שתי אצבעותיו על הקלידים shift + סימן הקריאה, הרי זה משובח).
    במחשבה שנייה (או ראשונה) יש כאן גילוי חשוב. עידן לנדו אומר למעריציו: ראו עד היכן החתרנות יכולה להגיע, היא בסוף תעלה לראש וכל אובייקט כשר לחתור תחתיו.

  16. שוֹעִי / פבר 4 2013 15:57

    עוד נעדרות מן הרשימה: שלבקת חוגרת וכוורת חוזרת.
    והיכן הן החזזיות?

  17. עידן לנדו / פבר 4 2013 16:21

    שועי, אני הכנסתי רק את בני שטן ולילית. אתה כאן בא לי עם בני סמאל ואשמדאי. אופרה אחרת.

  18. דניאל / פבר 4 2013 16:57

    היי עידן,
    אני קורא את הבלוג שלך באדיקות, והאמת היא שזו הפעם הראשונה שאני מגיב.
    רק רציתי להגיד שעשית לי את היום עם הפוסט הזה.
    קראתי אותו עם חיוך ענק.
    תודה.

  19. רוני איז'אק / פבר 5 2013 06:52

    פוסט נהדר. תודה רבה!
    ועוד לא התחלנו לדבר על הפטריות.
    אם נראה שהיתה כאן הדרה של צמחי בר אז מה יגידו מבחר מפטריות ארצנו כמו למשל:

    האחלמית העירומה ואחותה האחלמית העכורה- פטריות מאכל נפוצות
    גושית השטן – נכון שהיא רעילה…
    אמנית הנרתיק ואמנית המוות (טוב השניה באמת הורגת את מי שמנסה לאכול ממנה),
    נרתיקנית נאה דביקה – למאכל, נפוצה מאוד. באמת דביקה לפעמים אבל כל השאר לא דומה.
    פינית מבאישה (!!) – בניגוד לנרתיקנית, הפינית כשמה כן היא, גם במראה וגם בריח.
    דיואית מצויצת – פטריה מקסימה וטובה למאכל
    סיבית דוחה – רעילה אבל לא דוחה כמו הפינית….
    גדמית חודרנית – אאוצ'..לא לאכול מזה.
    ריחנית מנוונת
    שחרחרית כפופה
    שסועה מצויה
    שרפית בשרית ורדרדה (!)
    צנומה מוזרה
    משפכנית ריחנית מנוונת.

    וזה באמת על קצה המזלג. מכאן שאין לצמחי הבר להלין על שמותיהם. שידאגו קודם כל לממלכת הפטריות שזכויותיהם לשמות נאים נשללו מהם באופן שיטתי במשך שנים!

  20. עידן לנדו / פבר 5 2013 09:15

    תודה רוני. נותני השמות לעשבי הבר והפטריות שואבים לא מעט השראה מן הלקסיקון האנטומי-אירוטי. אין ספק שבפטריות עברנו מסקס נורמטיבי לקינקי סקס.

  21. ענת הופמן / פבר 5 2013 09:16

    אבקש להוסיף את אוקיינוס השמות המלבבים של דגי ים סוף: יפעתן משובץ,זהרון מקרין,פסון מגוון,פנסון שטייניץ וצבעון פרידמן. הם יפייפיים מתחת למים כשהם מעופפים לאיטם מסביב לשונית האלמוגים והם גם מעוררים השראה בשמות הנפלאים שלהם.ענת הופמן

  22. ido2267 / פבר 5 2013 09:20

    ענת פנסון שטייניץ זה במקרה דג טפיל שצריך להיצמד לדג גדול יותר?

  23. אורלי מזור-יובל / פבר 5 2013 11:35

    זה אדיר, ומזכיר את שפת רורדו של אהרן אמיר:

  24. עידן לנדו / פבר 5 2013 20:57

    לא הכרתי, אורלי, תודה. ואת מכירה את סדרת השירים של אבידן (חמש תצפיות פסיכוקינטיות באדמוטאציות), שמתחילה בעברית רגילה (רגילה לאבידן), ובהדרגה מתערבלת ומתפרקת? ("שירים בלתי אפשריים", 1968). בסוף מגיעים לשורות כמו:

    ואז עיטים בגבהפניהמים
    קיפלו כנפיים, ובקור המר
    הצפעפים עצמו זימים. ומה עם
    העפצפים שלא יצדופו כבר?

    השורות האחרונות של השיר החמישי כבר מפורקות לגמרי, האותיות נופלות מהשורה וכו'.

  25. אורלי מזור-יובל / פבר 5 2013 21:45

    גם לא. אחפש את זה. רוחו של לואיס קרול (בתרגומו – היפה – של אהרן אמיר, לפחות) מרחפת על השירים האלה:

    בְּעֵת בָּשָׁק, וּשְׁלֵי פַּחזַר
    באפסֵי-חַק סָבסוּ, מָקדוּ:
    או אז חִלכֵּן היה גמזַר
    וּמתֵי-עָרָן כֵּרדוּ.

    (עליזה בארץ המראה, 1966)

  26. avivitmishmari / פבר 6 2013 21:57

    רגע, היום נתקלתי במקרה בשיר על הצופית (יונק הדבש) של ע. הלל: "כשמתחשק / נבלע כולי / בגביע פרח לפופית / או סתם חטמית זיפנית / לוגם טיפה של נופת צופים / שטעמה מתוק מדבש / גם שבעתיים ריחנית / בושלה / ממש / בשבילי!"

  27. עידן לנדו / פבר 6 2013 22:12

    אהה, אביבית, הלפופית! בלי ספק הכפנית, נשמע כיף.

  28. Ora Gavriely / מרץ 31 2013 09:30

    נהדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: