Skip to content
16 בנובמבר 2012 / עידן לנדו

זמן הגברים, בחילה

ושוב נשטף המסך בגברים, גדודים-גדודים, נחילים של גברים; גברים מפקדים וגברים פרשנים, גברים מרגיעים וגברים מאיימים, גברים עם עבר פיקודי עשיר, גברים עם צדעיים מכסיפים, גברים עם עבר פיקודי עשיר וגם צדעיים מכסיפים, גברים אשכנזים וגברים מזרחים, גברים שיודעים הכי טוב מה לעשות עכשיו, גברים שאין להם מושג מה קורה עכשיו, גברים שמדברים הרבה ואומרים מעט, גברים חמורי-סבר, חמורי-גרם, גברים עם סכין בין השיניים, רטט בחלציים, גברים שאין להם כבר שיניים, גברים שמכירים טוב-טוב את המנטליות "שלהם", גברים שעשו לילות כימים בתפקידים שהשתיקה יפה להם, גברים שהשתיקה יפה להם, גברים מפורשים וגברים רומזניים, גברים שנשלפו מהנפתלין, ממעמקי הקיטבג, נפלי פריימריס, מנכ"לים מוצנחים, גנרלים בדימוס, מומחים בדימוס, גברים בדימוס, גברים בללעוס, גברים לועסים וגברים בולעים וגברים פולטים בחזרה, גברים עם משקפיים נטולי-מסגרת, גברים שפותחים כל משפט ב"אני מציע לכולנו …", גברים חרמנים אש, חרמנים על אש, על דם ועל פצצות, גברים שזאת שעת הזוהר שלהם, גברים שפורחים עכשיו, שיש להם עדנה, גברים שזקנתם לא מביישת את נעוריהם, גברים שזיקפתם לא מוצאת מנוח, גברים שזיקפתם, שזיקפתם, שזיקפתם, גברים שאכלו מאותו מסטינג, גברים שמכירים עוד מה—, וגם מה—, גברים שאומרים שמלחמה זה לא עניין לנקבות, גברים שאין בם יד אשה, שנשימת תינוק ישן לא נוקבת את ליבם, לא מטשטשת את שיקול דעתם הגברי, השפוי, התבוני, הבבוני, המחרחר מלחמה, גברים שהם פושעי מלחמה לשעבר, שנפגשים באולפן בחיוך של הקלה, שלום פושע מלחמה א', שלום פושע מלחמה ב', גברים שיודעים לקרוא תצלומי אוויר ואפילו להגיד תצ"אות בלי למצמץ, גברים שלא ממצמצים, אפורי-מבט, עיניים שכבר ראו הכל, גברים שלא מתרגשים בקלות מבניין מגורים שעף באוויר, שיודעים שלכל דבר יש מחיר, גברים שמספרים לנו מה מתכננים הקברניטים, גברים שאוהבים לומר את המילה "קברניטים", גברים שמכירים אולי מאה מלים, אולי מאתיים, אבל מה זה חשוב, אלה המלים הנכונות, גברים כמו מכונות, עם כתפיים רחבות, עם כרס שלא רואים בפריים, גברים שמתמחים בשיקום ההרתעה ולא בשיקום של אנשים, גברים שמבעירים ולא נשארים לכבות, לכבות זה לנקבות, גברים בלי בעיות פרנסה, גברים שזאת פרנסתם, להתבונן ולהסביר ולהצדיק שברי אדם, גברים שנמשכים אל ריח הדם, גברים שלא זוכרים את הפעם הקודמת, שגם אז הם באו ואמרו והבטיחו, גברים שזכרותם ארוכה רק מזכרונם, גברים שפוסקים שזה הזמן להתאחד, הכוונה שהגברים יתאחדו, נגד הנשים והילדים וההומואים, גברים שמכריזים מלחמה על לא-גברים, גברים שמדברים על "מרחב" ועל "גזרה" כמי שמוכיח משפטים גיאומטריים, גברים שמשפריצים טסטוסטרון על המסך, גברים שמזיזים כוחות, גברים שאוהבים לשלוח איחולי החלמה, שרק לא ייגמרו הפצועים, גברים שאוהבים פצועים, נאמנים פצעי אוהב, גברים עם קול בס או בריטון, עדיף בס, שיהיה קצת גס, וצרוד, גברים על השיפוד, גברים מדיום-רייר, גברים ציידים ולא לקטים, גברים שמבינים שהצד השני מבין רק שפה אחת כי הם עצמם מבינים רק אותה, גברים שנוצקו מאותה תבנית, אצלנו ואצלם, גברים שהיו מסתדרים מצוין אחד עם השני ובלעדינו, גברים ששונאים זה את זה ככל שהם דומים זה לזה, גברים שמחזיקים את כולנו בביצים כי להם אין, גברים שלוחצים על כפתורים, על משגרים, גברים שפוגעים במטרות ומסמנים וי, גברים שלא רואים אנשים מאחורי מטרות, לא רואים ממטר, משפחות שכולות מאחורי סימני וי, גברים שמשקללים שכול כמו עלויות תחמושת ואובדן הכנסות למשק, גברים שטובים בחישובים, שיש להם קשרים בחלונות הגבוהים, גברים מקושרים, סוף סוף מאושרים, גברים שתיכף ייצאו מן האולפן, ימחו את האיפור, ייצאו אל הערב המחשיך וייסעו לבדם אל דירתם, אל אלמוניותם הבזויה, גברים שיעשו הכל כדי לחזור, בפעם הבאה, שוב אל אותו אולפן מואר, בוהק, מחשמל, יעשו הכל כדי להיות שוב, ולו רק לרגע, גברים אמיתיים, באמת שיעשו הכל, יהרסו הכל.


91 תגובות

להגיב
  1. אלי ברודרמן / נוב 16 2012 08:01

    אוהב אותך…..גבר
    מעולה!!!

  2. מיכל, רמת אביב / נוב 16 2012 08:17

    חזק! בא לי להקיא.

  3. גילי, רמת אביב / נוב 16 2012 08:21

    אני חושב שזה כתוב מצויין, אבל אני חושב שהאלימות והתוקפנות הבזויות שנגדן אתה יוצא, ניכרות גם בכתיבה שלך, רק בצד השני של המתרס. האלימות היא אותה אלימות. הסיבה שיש מלחמות בעולם היא תוקפנות ואלימות. כל אלימות. ולא משנה מאיזה צד פוליטי היא באה. כתבת טקסט תוקפני. מה עם קצת חמלה,. פיוס ורחמים?

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 08:38
  5. איתן / נוב 16 2012 08:43

    מה עם האמהות של זמני הגברים? לאה גולדברג היתה מסכימה שהבן שלה יכה מכל הבא ליד? יגרש מכל שיחפוץ? גם רחל לא, אחת מבין ארבעת האמהות תעמוד כאן ותפשיל את מכנסי בנה הגנרל ותצליף בעכוזו כהוגן ותמרח לו קרם משכך טוב טוב ותשלח אותו לכונן שלום

  6. סיגל / נוב 16 2012 08:50

    כמה עצוב, כמה נכון.

  7. נטליה / נוב 16 2012 09:24

    גילי מרמת אביב,

    האלימות בטקסט הזה היא פעוטה ממש, בסדרי גודל, לעומת מה שנגדו היא יוצאת. על סאטירה, אגב, שמעת? ועל הומור?

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 09:27

    ענק
    ולמרבה הצער
    מדוייק

  9. כיתת יציבה / נוב 16 2012 09:48

    הגברים נלחמים, הנשים מחנכות. כולם שותפים לחזון הישראלי-אורווליאני. כולם מונעים על ידי מופע הזעם המחזורי .
    הגברים האלה חונכו בידי נשים בלבד עד בגרות מינית. עובדה.

  10. redrafi57 / נוב 16 2012 10:13

    נכון אבל קלישאי ופלקטי, לא מהטובים שלך

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 10:19

    גם אתה גבר. יש עוד גברים שחושבים כמוך? שואלת ברצינות… נועה

  12. David Palma / נוב 16 2012 10:34

    עידן כמה חזק ונכון וצלול,
    וכמה חבל שעיניים להם ולא יראו ואוזניים להם ולא ישמעו.
    כמה חבל שכבר שנים האוזניים אטומות במצהלות ניצחון מתוזמרות
    היטב והעיניים טחו באיבה מרוחה בשכבה עבה ובלתי חדירה לאמת

  13. עידן לנדו / נוב 16 2012 10:34

    נועה, "גברים" זאת תבנית תרבותית עם חפיפה גדולה אבל לא מוחלטת עם הקטגוריה הביולוגית "זכרים". אני זכר, אבל לא גבר במובן של הפוסט. מנגד, מירי רגב היא נקבה אבל וואחד גבר במובן של הפוסט. ברור שיותר זכרים חושבים כמו גברים מאשר נקבות. מי שנעלב, יודע למה.

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 10:37

    מעולה!
    עידן, נראה לי שזה היה שיר מתאים יותר לפוסט:

  15. שולמית אפפל / נוב 16 2012 10:45

    תביא אחד, גבר

  16. ק / נוב 16 2012 10:53

    תודה שכתבת את זה, ושיש עוד אנשים שהחשיבה שלהם לא נחסמה לגמרי.

  17. איתן לרנר / נוב 16 2012 10:58

    עידן , שפיצי חזק ונותן בוקס בבטן כמה שזה נכון. צריך לתלות בכניסה למשכן הכנסת ומשרדי הממשלה.
    גילי מרמת אביב , אני לא מצליח להבין את הטהרנות המוזרה :הטקסט אלים ?!באמת , הטקסט שיוצא נגד מחרחרי מלחמות , פושעים ההורגים בנו למען בצע בחירות או אחר ואתה או את מתייחסים לטקס הביקורת הנוקב כאלימות?חמלה אתה אומר על מי לחמול ולמה?האם הטקסט פוגע במחרחרי המלחמה והפושעים כמו כדור או טיל בכינון ישיר. בחייך !

  18. תמר / נוב 16 2012 11:14

    והנשים… עזר כנגדם.

  19. אנרכופאנק במיל' / נוב 16 2012 11:24

    מדויק

  20. סיני / נוב 16 2012 12:20

    הטענה המוצדקת על "זמן הגברים" השוביניסטי קולעת ,אך מחמיצה את העובדה שנשים כמו שלי יחימוביץ,ציפי לבני ולימור לבנת מעניקות קול נשי צלול,נחוש,ומיליטאריסטי המעניק אורמה נשית למקהלה הכללית.

  21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 12:52

    שיקול דעתם הגברי השפוי? מה בין שיקוליהם לבין שפיות? למה לייחס את השפיות לגברי? כל השפיות ששמעתי בינתיים בטלויזיה זה "נלמד אותם שלא צריך להתעסק אתנו" – שפה של עולם תחתון, לא של שפיות מדינית.

  22. פועלות ברשת / נוב 16 2012 12:53

    הועלה לפייס של 1325 נשים ושלום
    http://www.facebook.com/WomenIsrael

  23. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 13:11

    מעניין שרק כדי לסגור מעגלים: הפוסט הטוב ביותר שלך היה, לטעמי, על הרצח של 21 אזרחים בסג'עייה. לפני שבוע, גיבור הפרשה קודם לדרגת תת-אלוף. כעת אתה כותב בעקבות עופרת יצוקה II. איך נאמר בפוסט ההוא: למרוט את השערות בייאוש.
    רק שתמשיך לכתוב.

  24. עידן לנדו / נוב 16 2012 13:15

    זיתון, לא סג'עיה. צירוף המקרים לא חמק ממני ואכן יעלה בפוסט הבא…

  25. גדי / נוב 16 2012 13:16

    תודה, עידן.

  26. עמית / נוב 16 2012 13:47

    סליחה על הטעות ותודה על התיקון. אולי אם תחכה מספיק זמן יהיה גם מה לכתוב על סג'עיה.
    נדמה לי שאחד מהאחים מקרס אמר פעם: "זה יותר גרוע מפשע – זה טמטום". אולי מה שיותר מפחיד מהריקבון המוסרי זה ההתנהלות המטומטמת.

  27. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 13:51

    פוסט מצוין!! תודה .

  28. מעיין / נוב 16 2012 14:12

    העברת בי צמרמורת עם המילים שלך – עצוב ונכון .

  29. מעיין / נוב 16 2012 14:19

    ועוד משהו..
    בעיני הנשיות –
    הייתי משנה את ההגדרות מעט –
    אלו שכתבת עליהם,
    הם בעיני זכרים – הולכים אחרי איבר אחד, אלימים מיליטנטיים ומטומטמים.
    גברים – הם אלו שהלב מוביל אותם, אלו שמוצאים בתוכם מקום של הקשבה ( פעמים רבות לאישה שלידם), אלו שיגנו על הקהילה שסובבת אותם, אלו שיחשבו 100 פעם לפני שישתמשו בכוח וכן ישתמשו בו רק כשבאמת נחוץ,
    אלו שיודעים שעל אף הרצון להתחרות, להילחם, להיות ראשון ובזרקורים – יש עוד דרך …

  30. נטליה / נוב 16 2012 14:42

  31. חיה כאן / נוב 16 2012 14:48

    אוי אוי אוי עליהם (ערבים) ולא פחות- עלינו (יהודים).
    מילים כדורבנות, וזה עדיף בהרבה מדורבנות ללא מילים.

  32. מעין / נוב 16 2012 15:37

    רק לי זה הזכיר את קרליבך?

  33. טל א. / נוב 16 2012 17:07

    תודה על הפוסט, אבל דווקא עכשיו אני מאד מעוניין לשמוע את תובנותיך לגבי כיצד התפתח סבב האלימות הנוכחי.

  34. נועם א"ס / נוב 16 2012 17:45
  35. Ada Ravon / נוב 16 2012 18:01

    תודה, תודה, תודה, נפלא – ביטא את החלק הזה של רגשותיי ומחשבותיי, חלק שלעולם לא הייתי מצליחה לבטא נפלא כמוך. נהדר. אני עושה שיתוף בטירוף.

  36. יואב / נוב 16 2012 19:02

    וואו, כמה זיבולי שכל בפוסט אחד. באמת שניסיתי לקרוא עד הסוף אבל לא הצלחתי, עצבנת אותי די מהר. כן, הבנו, אתה נגד מלחמה בלה בלה בלה. כמה מפתיע שאתה סרבן שגר בתל אביב. לך תשב לך בבית הקפה עם חבריך המגיבים פה ותתלוננו ביחד על כמה שאנחנו פוגעים באנשים שבסך הכל לא עשו כלום חוץ מלתמוך בטרוריסטים ולקוות למוות אלים של היהודים (כן, גם שלכם). העובדות הן שצה"ל עשה את מירב המאמצים שלא לפגוע בחפים מפשע (וההוכחות בשטח, מספר מינימלי של נפגעים) אבל כנרה מבחינתך גם מחבלים עם דם על הידיים הם חפים מפשע שבסך הכל רוצים שלום ואוהבים את כל בני האדם.
    בוא ננסה משהו – את הבלוג הבא שלך תכתוב מעזה. נראה איך ילך לך עם חבריך הטובים.

  37. אתי ש. / נוב 16 2012 19:16

    מרגש ומצמרר .
    הדברים נוקבים חדרי בטן.
    ואם הם נתפסים תוקפניים, זה רק משום שהאמת כואבת.

  38. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 19:25

    ליואב – אולי אתה תשב בעזה בתור פליט תחת מצור, ואז נראה מה תהיה דעתך?

  39. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 19:38

    פוסט מופתי. תודה

  40. Riky Cohen / נוב 16 2012 19:55

    חריף, מצוין

  41. אלי ברודרמן / נוב 16 2012 20:25

    יואב כדאי שתוריד את ההילוך הפטריוטי שלך מרביעי לשני ואולי אז גם תצליח לקרוא משהו ובאמת גם להבין אותו. אם הבנתי נכון את עידן……הוא בא להפעיל את זכותו הדמוקרטית להביע ביקורת על מהלכים הרי גורל ולשאול לגביהם שאלות נוקבות. לא נראה לי שהוא התכוון בפוסט זה לקבל ויזה לעזה או לעבור לגור שם. הוא גם להבנתי לא מצדד במשטר דתי אוטוריטטיבי שמדכא זכויות אזרח באופן שיטתי כמו שהחמס עושה.
    הוא רק מעלה שאלה אם אנחנו לא בדרך להיות מדינה בסגנון החמס בעזה, או ביילורוסיה וכד'…….קצת פחות פטריוטיות והעולם ייראה לך קצת יותר מורכב. שווה נסיון….

  42. יסמין / נוב 16 2012 21:22

    ניסית בשורות קצרות?

  43. עידן לנדו / נוב 16 2012 21:28

    לא, יסמין, אבל את יכולה לראות שזה תחת תגית "שירה". זאת היתה כתיבה מאד קדחתנית, שורות לא עניינו אותי.

  44. יסמין / נוב 16 2012 21:30

    אכן קדחתנית, ועצובה מאוד. בקדחת הקריאה לא הסתכלתי בתגיות. אבל החרוזים סוכר.

  45. זהר / נוב 16 2012 21:30

    In times of peace, the warlike man attacks himself. F. Nietzsche

  46. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 21:33

    כל כך נכון. איך כל הגברים האלו מתחננים לעלות לשידור, לשבת בפאנלים ולאונן ביחד, לספר בגאווה איך במפעל או ברשות המקומית שלהם נותנים מענה, "לחזק את תושבי הדרום", "להתפלל לשלום הפצועים", "לשלוח תנחומים למשפחות ההרוגים", "לתמוך בחיילי צה"ל שלנו", לעמוד כעמוד מאחורי ביבי, להרגיש את ה"ביחדנס", לומר שאין ברירה ועמוק בלב להתרגש מהאקשן.

  47. שחר שילוח / נוב 16 2012 22:50

    מעולה. עגום ומעולה. אצלנו במשפחה אומרים את הדברים האלה (אם כי לא בכזה דיוק) כל שישי מול "יומן".
    גם הווידיאו מעולה

  48. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 16 2012 23:12

    כתוב בהמון חכמה וראיה ברורה של המציאות. אני ממש לא פמניסטית אבל מגיעה למסקנה שאם הגברים היו קצת יותר "נשיים" קצת יותר "לקטים" ופחות צידים אז היו הרבה פחות מלחמות, פחות כיבושים, פחות חרמות, הריגות, גרוש והשפלה,פחות רע ויותר טוב .מסקנה שהגברים – למרות מה שהם חושבים על עצמם – בעצם לא כל כך מוצלחים כמו שנוח להם לחשוב. אוי כמה מאכזב!!

  49. סמולן / נוב 17 2012 00:12

    נדמה לי שבהעדר נימוקים, תמיד אפשר להאחז בפסיכולוגיזם של המאה הקודמת. בפועל, הגברים ההם יודעים על לחימה דברים שהכותב לא מדמיין אותם. הם למשל יודעים איך מרגיש לעשות במכנסיים בגלל שמישהו יורה עליך. הם יודעים עוד כמה דברים אחרים. הם מכירים אשמה מסוגים וגוונים שלא ידועים לכותב (אשמתו המרכזית, מן הסתם, היא בריונות מילולית כלפי הילדים שלו; סתם, ניחוש). הם זוכרים אנשים שמתו לידם. הם זוכרים אנשים שמתו לידם כי הם הרגו אותם. הכותב, לעומת זאת, זוכר משהו על פסיכולוגיה ואולי אפילו עבר טיפול.

    נחזור לגברים האלו. משקלם באוכלוסיה לא מבוטל, וזו מעין עובדה אוניברסלית. כוונתי היא שמשקלם לא מבוטל גם בצד השני, אם כי נדמה שעניין האשמה פחות חזק שם. נדמה לי כך כי אני גזען, שוביניסט ופשיסט, ברור. אבל לגופו של עניין, אם בצד השני יושבים אנשים שדומים למה שתואר בפוסט – ואני משער שהתגובה המטופשת הרגילה תהיה שלא כתוב בפוסט בשום מקום שזו רק בעיה ישראלית – אזי יכול להיות שהריגתם השיטתית היא לא דבר רע כל כך. בכל זאת, הם לא הכי נחמדים, הגברים שבפוסט. נראה ששנאה כלפיהם היא מדיניות מה זה לגיטימית. מה רע אם מזל"ט, מונחה ביד נשית, ישגר אליהם טיל ? שום דבר. שנאת הגברים-גברים תנחה אותנו. אבל עדיף להתחיל באויבים.

  50. חן משגב / נוב 17 2012 00:37

    תודה עידן על הרשימה הכל כך נכונה-עצובה הזו. הייתי רק מוסיף שלצערי גם לא מעט מהנשים שנמצאות אצלנו בעמדות חשובות מאמצות בדיוק את אותה פוזיציה גברית כוחנית מיליטריסטית ואלימה, ראה שלי יחימוביץ למשל. כך שלא מספיק שנשים תיכנסנה לעמדות קבלת החלטות חשוב גם מיהן אותן הנשים.

  51. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 17 2012 00:43

    בתור מישהי "ממש לא פמיניסטית" את אומרת דברים ממש כן פמיניסטיים. תמיד הערכתי את האופן בו החברה הפטריאכלית יצרה את הפחד הקמאי מהדבקת תווית ה"פמיניסטית" של נשים לעצמן.

  52. רוני (@yronilax) / נוב 17 2012 06:30

    "הזכר אוהב את המוות-זה מעורר אותו מינית" בהקשר שלנו זה מעורר אותו פוליטית

    מלחמות הדגנרלים נמאסו עלינו

  53. אבנר / נוב 17 2012 08:40

    אוי סמולן, בתור גבר הייתי מפטר אותך מיד ממשרת היחצ"ן. איזו הגנה עלובה! הפיפי במכנסיים של המיליטריסט נותן לו זכות להפציץ אזרחים תמימים? ורק גבר צמא דם יכול לכתוב ש"הריגתם של הגברים בצד השני היא לא דבר רע כל כך". יש עוד דרכים למחות על התנהגותם של אנשים, אתה יודע, לפני שמורידים להם פגז על הראש.

  54. חיה כאן / נוב 17 2012 09:34

    ל"סמולן" שלום,

    דבר ראשון, אולי די כבר עם ה"סמולן"?
    אם הבנתי אותך, אתה אומר שעידן מרשה לעצמו להיות הומני מפני שלא לחם ולא חש על בשרו-הוא (ועל פינו-הוא) את אימת הקרב.
    מכאן נובע שרק מי שהרג וכמעט נהרג רשאי להביע דעה על מלחמה ושלום.
    מכאן נובע שתמיד-תמיד יהיו רק מלחמות ואף פעם-אף פעם לא יהיה שלום.
    זה שאצלנו יש "גברים" שנלחמו והולחמו בלהט הקרב ושגם אצלם יש את אותו זן בדיוק רק מחזק את המסקנה הקודמת.
    אז בניגוד לך, ה"גבר", עידן הגבר מציע דרך חדשה שכמעט אף פעם לא נבחרה ולכן: …

    Two roads diverged in a wood, and I,
    I took the one less traveled by,
    And that has made all the difference.

    Robert Frost

  55. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 17 2012 09:52

    כתיבה מצויינת, דברים מדויקים ולאו דווקא מנקודת מבט פמיניסטית, אלא כמשהו להתבונן בו, מתוך ההבנה של איך בני האדם שבויים בתוך דפוסים עתיקים, מקובעים בתוך פרדיגמות ומשעתקים את עצמם שוב ושוב. וללא ספק המהות הנשית מתבקשת להשמיע את קולה, בעוצמה, קול החמלה והתבונה קול ששון וקול שמחה.

  56. איתמר / נוב 17 2012 09:53

    מדליק אותך אה?

  57. עידן לנדו / נוב 17 2012 10:06

    לשימת לב הגולשים: את התגובה, כלומר הגבבה, הקודמת כתב איתמר שיאון, לכאורה בלוגר מכובד שמרבה להגג על השוק החופשי וכו'. כאן הוא מתגלה במערומיו הטוקבקיסטים הנחותים. זה כנראה חלק מהתוכנה של הימין. אחר כך הוא מתפלא שחוסמים אותו כאן והולך ללכלך אצל ולווט שלנדו "מוחק מגיבים שחולקים עליו".

  58. Ada Ravon / נוב 17 2012 10:27

    תגובה ליסמין, לא לעידן לנדא – ניסית לא להגיב?

  59. ido2267 / נוב 17 2012 13:11

    סמולן , יואב ודומיהם. בתור מי שאין לו שום דמעות לשפוך על מותו של רמטכ"ל החמאס אני חייב לשאול אם נראה לכם שעיתוי החיסול הזה היה מקרי ? כי זה לא מה שאמר סגן ראש השב"כ שהתראיין בערוץ 2 אתמול. אז השאלה היא פשוטה, האם החיסול, המבצע שמתחיל להתפתח עכשיו (מגייסים 70,000 איש למילואים !) וכל מה שבא בעקבותיו הם תולדה של בעיה בטחונית שנכפתה עלינו או שיש להם איזשהו קשר לעובדה שעוד מעט בחירות וסיעת 'עצמאות' של אהוד ברק לא צפויה לעבור את אחוז החסימה? ה"גברים" שלנדו כותב עליהם, כבודם במקומם מונח ותפקידם נחוץ ודרוש – כשנכפית עלינו מלחמה. הטענה של הפוסט – אם לא הבנתם – היא שהיוצרות התהפכו, לא נכפתה עלינו מלחמה ובגלל זה מוציאים את אנשי הזרוע מהנפטלין אלא להיפך, הם אלו שנמאס להם להיות מיותרים ולכן התחיל סבב האלימות הנוכחי.

  60. ido2267 / נוב 17 2012 16:01

    והנה משהו שאני מפיץ בכל מקום. השאלות בסוף הן העיקר:
    http://compress.co.il/inthenews/hot-compress/what_time_is_it#.UKeX4eQ3blu

  61. ארז וגנר / נוב 17 2012 17:44

    אני קורא את דבריך בעוד שנשימתה של בתי רוני בת השנתיים נוקבת את ליבי.
    והם אכן מעוררים בי בחילה.

  62. ילנה / נוב 17 2012 19:17

    כי התגובות פה קצת מפתיעות.
    אולי אתה בעצמך מגיב להם?
    אם כן – אז גם אתה קצת גבר

  63. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 17 2012 19:46

    מעולה!!!!!!

  64. עידן לנדו / נוב 17 2012 20:33

    ילנה, עד כה סונן מגיב אחד בלבד, איתמר שיאון, מסיבות שהוזכרו לעיל.

    הטרולים כבר מתרחקים מהבלוג הזה בעצמם. הפוסט הזה היה די ויראלי, עד עכשיו 6,000 צפיות (של גולשים שונים), והוא משך קוראים (בעיקר קוראות) שבדרך כלל לא מגיעים לכאן. חלקם אפילו לא מורגל בכתיבת שמם כשהם מגיבים בוורדפרס, לצערי. אני תמיד מעדיף תגובות מזוהות.

  65. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / נוב 17 2012 22:03

    בו חבר בו לאתגר שיווה בדצמבר..

  66. חנה אשורי / נוב 18 2012 00:27

    טקסט גדול וחשוב. תודה
    חנה

  67. Assaf Halevi / נוב 18 2012 02:38

    גברים תמיד יהיו גברים. אנחנו אלימים, תאווי דם, כובשים. זה הטבע שלנו. אין גבר שהמלחמה לא בוערת בעצמותיו
    גם אם הוא בוחר להתכחש אליה, ההכחשה הופכת להיות המלחמה שלו

  68. אילה / נוב 18 2012 11:31

    טקסט פנטסטי. באמת.

  69. מורן / נוב 18 2012 11:51

    גילי, תודה רבה על תגובתך. היא במקומה. ואני, נטליה, לא קוראת כאן בין השורות הומור או סאטירה.
    הדברים שלך, עידן, הם מאוד חשובים, ובהחלט מצליחים להאיר בביקורתיות את הגבריות הזו שהחברה שלנו מבנה ומעודדת – גבריות מיליטנטית שוביניסטית ואלימה. ובכל זאת, לא כל גבר שהוקפץ ביומיים האחרונים למילואים, הוא בהכרח הגבר הזה שעליו אתה כותב. המצב במדינה שלנו הוא כל כך מורכב, וגם גבריות היא זהות מורכבת, ולצד הגבריות הזו שאתה מתאר, קיימות גם גברויות אחרות, וההבחנה ביניהן היא לא דיכוטומית בהכרח. אם הדברים היו כל כך הרמטיים, והזהויות המגדריות היו כל כך יציבות, יתכן שלכולנו היה הרבה יותר קל.

  70. Erez Wagner / נוב 18 2012 12:56

    עמוד ענן במכנסיים –

    לאור הפואמה הנכבדת והמדוייקת, נזכרתי בפואמה של המשורר הרוסי מאיאקובסקי שנראת שנכתבה לרגע זה ולמבצע זה – ענן במכנסיים-
    http://www.unlikelystories.org/old/archives/backboneflute.html

    ולסיים בשם כותרת אחד החלקים בה – הלאה משטרכם.

  71. ליאת תימור / נוב 18 2012 14:13

    עידן, תענוג, מדוייק, ועצוב להחריד. מזל שאנחנו מאותה משפחה:)

  72. אפרת / נוב 18 2012 17:04

    חזק כל כך. קיוויתי שאשה כתבה את זה, ואח"כ ראיתי שזה גבר.
    כתוספת לבלוג המצוין הזה אני מצרפת פה שיר שכתבתי פעם.

    נצחון טכני.

    מחומש.
    משובע.
    מגוייס.
    מטענים חריגים של עדינות ורוך (בבל"ת נשי)
    מנוטרלים ביעילות, בידי חבלנים מקצועיים.
    יועמס בְּךָ
    מטען מועיל.
    מעתה,
    שום מהירות-הימלטות לא תעזור.
    הניווּט – אַל-כֶּשֶל.
    היעד – ברור:
    אל החור השחור.

  73. אפרת / נוב 18 2012 17:22

    הפוסט הזה , אני מקווה, מתכוון גם לפלשתינים הרצחנים, המאמינים ב"כבוד זיכרי", הרומסים נשים, שבעולם שעיצבו גדלו הרבה נשים סמרטוטות ולקקניות, והרבה נשים כבויות, ונשים שמעמידות את הרחם שלהן לרשות החברה (ושמחות בעיקר כשהן יולדות זכרים). ונשים שמחנכות בארס איום לשנאת "האויב".
    זכרים פלשתינים שה"כבוד הזיכרי" שלהם אומר להם שיש להרוג כמה שיותר במי שלדעתך פגע בך, ושלא לבחול באמצעים.
    ושתמיד אתה צריך לצאת וידך על העליונה. (כמעט אמרתי – הזין שלך עליון על הזין שלו).

    ידוע לי שאבות הציונות שהאמינו ביצירת "יהודי חדש" התכוונו למעשה ל"יהודי גברי", במובן הגויי. בשבילם, הגבר היהודי בגלות היה "נשי", וזו היתה בעיניהם קללה.
    נכון. יש פה התנגשות של זכרויות. ונכון, יש נשים החולקות את ההשקפה הזכרותית.

    ובכל זאת, מזכיר לי קול קטן: לאחר שהחמאס והג'יהאד הפציצו בעשרות רקטות את הדרום, וצה"ל הרג את ג'עברי ופתח בהתקפות, שמחתי.

    מסתבר, הרע תמיד מנצח. צריך רק רע מצד אחד, כדי שהרע ישטוף הכל, שכן הצד השני לא יכול שלא להתקומם.

    אגב, מה דעתך על מיתוס ישו הנוצרי? (גבר, לפחות גופנית). כוונתי למיתוס שהנוצרים טיפחו 2000 שנה על סמך אישיותו וקיומו אי אז, בארצנו.

  74. נווה שלום / נוב 18 2012 20:33

    טוב לראות שנשארו אנשים שפויים במדינה הזאת, שלא הצליחו לשטוף להם את המוח.

  75. דני / נוב 19 2012 14:56

    אז צריך היה לתת להם להמשיך לירות חופשי על שדרות ואשדוד בלי להגיב עד אין סוף ?

  76. אפרת / נוב 20 2012 19:55

    חמאס וג'יהאד מתחרים בצבא היהודי:
    למי יש זין שעומד יותר.
    "אללה" בפיהם, אך עינם
    למה שמתחת לטבורם.
    שימו לב: אפילו הטילים,
    המתקיפים שלהם וגם המגינים שלנו,
    צורתם…….
    אפשר היה לחשוב שכנגד הטיל השלוח
    ישתמשו בעקרון ניקבי
    המנטרל אותו.
    שדות מגנטיים, למשל?
    מתקנים הגורמים לטיל לסוב על עקבותיו
    ולחזור להתפוצץ מעל שולחיו?
    אבל פיזיקאיות ומהנדסות כנראה
    לא נוטלות חלק בתכנון נשק……
    המלחמות, (משחר ההיסטוריה
    עם החץ והחרב)
    הן מלחמת ז' בז'

  77. עידן לנדו / נוב 20 2012 20:26

    ישראבסט, אתה כנראה חדש לגמרי פה ולא מבין את כללי הבלוג. אני לא טוחן מים. כשאתה מתחיל תגובה בטענה מופרכת כמו "עזה היא שטח פלסטיני ריבוני", אני מבין שאתה (1) לא הצצת אפילו בפוסט הקודם, שמונה לא מעט הבטים שבהם אין שום דמיון בין ריבונות לבין השליטה של הפלסטינים בעזה, ו-(2) שכנראה עובדות לא מעניינות אותך. צר לי, לא מנהל ויכוחים עם אנשים שלא טורחים לעשות שיעורי בית בסיסיים (או לפחות לקרוא את הכתוב בבלוג ולהתמודד איתו, לא להתעלם).

    (אגב, אני מסכים איתך ש"ישראל אינה קולוניה", למרות שזה לא בדיוק מה שהתכוונתי שכתבתי שישראל מפעילה שליטה כמו-קולוניאלית בשטחים…)

    טרוקוס: כן, אני חושב שהמבצע הנוכחי נתקל ביותר ספקנות מאשר "עופרת יצוקה". יש עקומת למידה בציבור הישראלי, אטית מאד, אבל מורגשת, גם בנוגע לסוגיות ביטחון. אני זוכר היטב את הטונים התקשורתיים לפני 4 שנים ואת אלה שעכשיו, ויש הבדל. לצערי ההבדל נובע בעיקר מחששות טקטיים – השפעה על הבחירות, האיום של חקירה בינלאומית נוספת – אבל כך זה בפוליטיקה, אינטרסים קרים.

  78. יעל / נוב 20 2012 20:42

    טקסט מדוייק מאד. וכואב מאד. יחד עם זאת, אני מסכימה עם גילי שמדובר בטקסט אלים הלוקה במחלה שאותה הוא מבקש לתאר. ועוד משהו: איכשהו יוצא תמיד שביקורת חברתית מהסוג הזה יוצאת אלימה ומוצגת כ"טקסט פמיניסטי". מישהי פה אפילו הגדירה את עצמה כ"ממש לא פמיניסטית", והסיבה לזהירותה טמונה, לדעתי, באופן השטחי שבו נתפס הפמיניזם בציבור: כשנאת גברים יוקדת ומנומקת. ולא היא. באמת שלא. אחותי- מותר לך להיות פמיניסטית בראש שקט, כי הפמיניזם מבקש להעצים נשים ואת הנשי ולא לצמצם גברים באשר הם. ולכן, אילו הטקסט שלעיל היה נכתב בהשראת סנטימנט אחר פרט לכעס, אולי היית מסכימה לראות בעצמך פמיניסטית. ואולי יבוא יום, עידן, ותכתוב טקסט אחר אודות אותה תופעה ממש- בלשון חומלת ובלתי מתלהמת (ותהא זו מדוייקת ככל שתהיה). זה יהיה שינוי רגשי, אינטלקטואלי וסגנוני מרענן! (כן, אני יודעת שהמשפט עילג אבל ברבים לא הלך. ועכשיו הלכה לי הפואנטה המוסיקלית של הקטע. פפחחח. טוב, הבנתם)

  79. karnykern / נוב 20 2012 21:15

    יפה ניסחת את מה שאני חושבת.

  80. Sarah / נוב 21 2012 13:49

    Got the English translation of 972mag, wish you were writing in English. Very powerful

  81. b / נוב 24 2012 11:18

    למה לדעתך אתה לא נעשית גבר כמו שאר הגברים במובן של הפוסט?

  82. עידן לנדו / נוב 24 2012 13:45

    b,

    שאלה קשה. לא יודע אם יש לי תשובה. באופן כללי אני לא סומך על עדויות עצמיות, אתה (או את?) גם לא צריך/כה לסמוך על העדות שלי על עצמי. אנחנו בדרך כלל מבינים הכי פחות בעצמנו. אני יכול רק לומר שכנראה למבנה אישיות יש תפקיד יותר גדול ממה שבדרך כלל נוטים לחשוב. הסביבה שגדלתי בה, המודלים הגבריים שהיו בה, השירות הצבאי שלי – הכל היה נורמלי לגמרי; כלומר, מכבש פטריארכלי בלתי פוסק. בכל זאת אני ואחרים נחלצנו מזה, במידה כזו או אחרת. כנראה שיש מי שנולדים עם יצרים חתרניים… ואני הרגשתי מספיק בטוח בעצמי לתת ליצרים האלה פתחון פה.

  83. חיה כאן / נוב 24 2012 17:20

    ליעל שלום,
    זה לא טקסט אלים. כלומר זה כן טקסט אלים משום שהמציאות עצמה אלימה. לכתוב ב"רכות" נשית או פמיניסטית זה לא לעניין כאשר מדובר במציאות כל כך מדממת. כאשר התותחים רועמים המוזות אסור להן לשתוק ואף לא להתעדן, הן אמורות לבטא את מה שיש ואת מה שמרגיש.
    עדיף איש/ אישה או גבר/ אישה מגיבים בכעס ובחימה מאשר איש וכו' שלא מגיבים כלל.

  84. יעל / נוב 24 2012 23:37

    חיה- אוי נו. תקראי שוב את מה שכתבתי. כל אחד אחראי לרמת השיח שלו, ולמידת ההתלהמות שהוא מעוניין לשחרר לאויר. כתיבה חומלת אינה אופיינית למגדר כלשהו, היא פשוט רואה למרחקים גדולים יותר. בנוסף, לא ביקרתי את עצם הכתיבה אלא את הסנטימנט שהיא מביאה לעולם. ולגבי התותחים והמוזות- כמה אפשר לשמוע את הקלישאה הזו?

  85. חיה כאן / נוב 25 2012 07:05

    ליעל בוקר טוב,

    למדתי על בשרי ועל בשרם של אחרים שבדרך כלל מי שדוגל בחמלה, בקבלה ובחוסר שיפוטיות (אני מתגברת על ייצרי, ולא מוסיפה גרשיים לארבע המילים האחרונות) שוכח לדבוק בהם כאשר גישתו-הוא נבחנת ומבוקרת.
    אם בחמלה עסקינן אז למה לא לחמול גם על "הסנטימנט" של עידן לנדו? ולמה להעיר לי, בחוסר סבלנות, שעליי לקרוא שוב את דברייך?
    ולגבי התותחים, על פי הקלישאה על המוזות לשתוק. אני כתבתי את ההיפך (ואינני מבקשת ממך לקרוא שוב את דבריי…).

    וזו הסיבה למה הימין הולך ומתחזק בעוד שהשמאל רק עושה קולות של התחזקות: לימני די בכך שיסכימו איתו, נניח שעדיף להיפטר מכול הערבים. לשמאלני לא די אפילו בכך שמסכימים עם דעתו, צריך שגם ינסחו אותה במילים ספציפיות, כאלה ולא אחרות…

    יומטוב, חיה.

  86. דניאל / דצמ 24 2012 21:54

    לאור סקר מעריב, לפיו רוב מצביעי הימין הן דווקא מצביעות, מסתבר שצריך לשנות את הרשימה מלשון זכר לנקבה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/423/681.html

  87. אפרת / דצמ 24 2012 23:13

    שוב זכר מחפש להטיל את הרפש על הנשים.
    סקר אחד, ועוד של עיתון (מה הם, מומחים מדופלמים לסקרים?), וקפצת למסקנה?
    הפמיניזם, שהוא התגלמות העוז והגאווה הנשית, הוא פציפיסטי.
    המנהיגות הפוליטית בישראל המבקשת שלום נתונה בידי שלוש נשים.
    ולבסוף: לנשים לא משכילות במיוחד ו/או לא מעורבות בציבור/בעלות נסיון בתפקידים ציבוריים יש נטיה להסכים עם הזכרים שבחייהן. האמוציונליות היותר גבוהה ומפותחת של האשה מתבטאת אולי בהתבטאויות קיצוניות מפורשות יותר.

  88. יעל / ינו 2 2013 23:12

    לחיה כאן, סליחה שפגעתי בך. זה רק חיזק את הסטטיסטיקה העגומה שאספת על החיים, והגיע הזמן, אולי, להפרד ממנה על מנת להביא אור לחיינו. אני נפרדתי מהרבה דברים, הנחות, אמונות ורגשות מזיקים בשנים האחרונות ואני מחפשת היכן להפיץ את האלטרנטיבה לכך, ובאילו אמצעים. לא תמיד אני מצליחה, אבל הדרך לשם מרגשת מאד ואני מוצאת כל הזמן אנשים טובים שעורכים אותי ומראים לי, מי בטוב ומי ברע, לאן לשאוף. תודה לך. אני מאחלת לך זמנים טובים ושמחה בחייך. נראה לי שמגיע לך.

  89. חיה כאן / ינו 3 2013 21:54

    ליעל שלום, לא באמת נפגעתי. יותר, נפגעתי בשמו של עידן, שמן הסתם, לא זקוק ל"עלבוני"… בכל אופן, כל הכבוד לך על הרגישות ועל הכוח לבקש סליחה. חיה ("כאן" הוא לא שם המשפחה שלי. זה סתם בשביל להזכיר לי היכן ולמה אני נמצאת…).

  90. אמיר / יול 10 2014 21:07

    תמיד רלוונטי מתמיד

  91. Shevi / יול 16 2014 01:52

    עידן יקר. פעם ראשונה שאני פה, ופעם ראשונה שאני עושה לייק לבלוג כלשהו.
    פשוט כי אני רוצה לקרוא עוד.
    מעולה. פשוט מעולה.

    הערה קטנונית וקטנה –
    "גברים שמחזיקים את כולנו בביצים כי להם אין" – הביטוי "אין לו ביצים" הוא הרי ביטוי סקסיסטי. לא מתאים.

    אבל זאת באמת הערה קטנטנה.

    אתה נפלא.
    תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,815 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: