Skip to content
1 בדצמבר 2011 / עידן לנדו

בחזרה לסילואן: גירוש, ייהוד והפרטה בתנופה מחודשת

(שימו לב – מצד שמאל אפשר בלחיצה אחת לקבל עדכונים מעמוד הפייסבוק של הבלוג).

(פוסט ארוך, מעין המשך לפוסט הזה).

שוב חרב הגירוש מתנופפת מעל  סילואן

בני משפחת סומרין, תושבי שכונת סילואן, כבר החלו לארוז את חפציהם לקראת הפינוי מביתם, שנקבע ליום שני השבוע. ברגע האחרון הודיע הגורם המפנה – קק"ל – על דחיית רוע הגזירה. עוד מרווח נשימה קטן לבני המשפחה הזאת- 12 נפשות, בהן 5 ילדים, אשה בהריון וסב שנזקק לטיפול דיאליזה. כבר 5 שנים לא פונתה בכוח אף משפחה מסילואן; טחנות האי-צדק טוחנות לאט אבל בטוח. מכל מקום, תכניות פיתוח מרקיעות שחקים, פארקים תיירותיים ואתרי עתיקות – כולם על שטחים שכרגע מאוכלסים בפלסטינים – יש גם יש. רק הגירוש מתעכב.

רגע, מה לקק"ל ולנכסים מעבר לקו הירוק? שאלה טובה. נלך קצת אחורה. ביתה של משפחת סומרין הופקע ב-1991 מכוח החוק לנכסי נפקדים והועבר ל"הימנותא", חברת בת של הקרן הקיימת לישראל. בכתב התביעה שהגישה החברה לסילוק התושבים בשנת 2005 הועלה הטיעון המשפטי המעניין הזה: "השטח הוא בעל חשיבות היסטורית רבה לעם היהודי, בו נמצאו שרידים היסטוריים רבי משמעות בהם ארמון המלך דוד, קברי בית דוד, ניקבת השילוח."

אכן סיבה לגיטימית לסלק ערבים מאדמתם, מה עוד שביתם, מעשה שטן, ניצב בפתח הגן הלאומי "עיר דוד" שמפעילה אלע"ד בסילואן. נזכיר בעוונותינו (לא שזה רלבנטי) שעד היום לא התגלה שום שריד בחפירות "עיר דוד" שקשור למלכות דוד או שלמה. הקול בכתב התביעה הוא קול "הימנותא", אבל הידיים (וגם עורכי הדין) – ידי אלע"ד. "הימנותא" היא זרוע חשאית-למחצה של קק"ל המתמחה ברכישת קרקעות מעבר לקו הירוק – מה שאסור לקק"ל עצמה לעשות, על פי חוק. העברת הנכסים לרשות "הימנותא" הבטיחה שהם יגיעו לידיים יהודיות בלבד – מה שמכרז ממלכתי לא יכול להבטיח. בקק"ל ניסו להתנער מאחריות לפרשה (בכל זאת, התורמים של קק"ל זה לא התורמים של אלע"ד), אבל ללא הועיל: שמה של "הימנותא" מתנוסס על כל המסמכים המשפטיים, כולל צו הפינוי למשפחה.

החלתו של חוק נכסי נפקדים על נכסים במזרח ירושלים עומדת בניגוד לדעתם של רוב המשפטנים (כולל יועצים משפטיים לממשלה בעבר), אבל היועץ הנוכחי, יהודה וינשטיין, כנראה סומך את ידיו על הפרקטיקה המגונה הזאת. על המסלול המסריח הזה, שבו המדינה מנצחת על הפקעת נכסים, גירוש פלסטינים וייהוד שכונות במזרח ירושלים, והכל באמצעות קבלני משנה בדמות "הימנותא" ואלע"ד – אפשר לקרוא כאן.

הודות לפעילות מחאה נמרצת של "סולידריות שיח ג'ראח" ו"רבנים למען זכויות אדם", נחשף חלקה המביך של קק"ל במפעל הנישול וייהוד-מחדש של מזרח ירושלים. קק"ל מיהרה להשעות את פינוי בית סומרין. לקח ראשון: יש תוצאות לאקטיביזם! לקח שני, מפוכח יותר: לא לעולם חוסן. במוקדם או במאוחר תסתער שוב עמותת אלע"ד על הבית שתקוע כמו קוץ בגרונה, עם או בלי הכיסוי הציבורי של "הימנותא". יש בסילואן עוד שני בתים כאלה, הנמצאים בסכנת פינוי עקב הפקעה של האפוטרופוס על נכסי נפקדים. ועוד לא דיברנו על תכנית "גן המלך" (בתרגום לערבית: התכנית לגרש 100 נפשות משכונת אל-בוסתאן). בסילואן חיים בצל הגירוש, כל הזמן.

עוד רדיפות בסילואן

הסיבה לכתיבת הפוסט הנוכחי היתה שרציתי לבדוק מה התחדש בסילואן בשנה שחלפה מאז שכתבתי את המאמר הזה (הפרוייקט הגדול ביותר בתולדות הבלוג הזה, לפי שעה). למה אני ממשיך לחפור בסילואן, ובפרטנות כזאת? בסך הכל, על ספקטרום קורבנות הכיבוש, תושבי סילואן לא נמצאים בדרגה הנחותה ביותר. מדינת ישראל לא מרוששת ומצמיאה אותם, כמו את תושבי בקעת הירדן; הם אינם חשופים להצקות והשפלות קשות כמו תושבי חברון; ופעולות "תג מחיר", לפי שעה, לא הגיעו אל סף ביתם.

ובכל זאת, סילואן היא המעבדה הטובה ביותר, המזוקקת ביותר, להבנת מנגנוני הכיבוש והאפרטהייד הישראליים. שם הם מצטלבים ומתלכדים באופן העמוק ביותר, שם ניתן להתוודע אל שלל הפרקטיקות שבזכותן הפך "הכיבוש" ליקום בפני עצמו, עם הגיון ודינמיקה פנימיים. בסילואן תפגשו את שלטון החוק שהפך לשלטון השרירות, המשפט כמשפָח; את הריקוד המושחת שמנהלות זרועות שלטוניות עם עמותות פרטיות לצורך הלבנת פשעיהן; את החזון המשיחי לצד ההון המעורטל, הנדל"ני, החמדני; את הארכיאולוגיה שירדה לזנות מגוייסת; את העסקנות המוניציפלית במירעה; את מיזמי התיירות הגרנדיוזיים, את הבזבוז הלא-ייאמן של כספי ציבור; וגם תפגשו שם את דמותכם וצלמכם, עם ישראל שנוהר בהמוניו ומחבק אל לב הקונצנזוס את כל התועבה הזאת.

הריכוז הנדיר הזה של כל כך הרבה ממדים של ניצול והסתרה מצדיק את ההתייחסות המיוחדת לסילואן. כדי לפרק אותם אחד לאחד צריך סבלנות וגם קיבה עמידה. הקוראים מתבקשים להצטייד בשתיהן.

ובכן, מה התחדש השנה בסילואן? נפתחה "מנהרת המסתור", הוחל במהלכי חקיקה שיבצרו את שליטת אלע"ד בגן הלאומי "עיר דוד", והתחילו להתחוור הממדים האמיתיים של תכנית-העל ל"ירושלים של מטה", תכנית שקושרת את כל הקצוות וכל הגופים והעמותות שפעילים באזור. על כל אלה בהמשך. קודם נרחיב עוד על השגרה היומיומית בשכונה.

בסילואן יש מגוון עשיר של דרכי התנכלות לתושבים. אפשר לגרש אדם מביתו גם מבלי להפקיע את הבית – למשל, באמצעות צו הרחקה מנהלי של אלוף הפיקוד. כך נעשה לעדנאן ג'ית, פעיל פוליטי בכפר שמוחה נגד התכנית להרוס 22 בתים בשכונת אל-בוסתאן כחלק מפרוייקט "גן המלך" (שאולי בכלל לא היה שם). ג'ית ושני פעילים נוספים שהרשויות עוצרות ומשחררות באופן סדרתי, רק כדי להציק ולרפות את ידיהם, פנו השנה לאיחוד האירופי בבקשה שיעניק לג'ית מקלט מדיני באחת הקונסוליות במזרח ירושלים.

מעצר ילדים בסילואן, ספטמבר 2011. תצלום: מרכז המידע ואדי חילווה – סילואן

חשוב להזכיר: כל הפעילים הללו, שנאבקים נגד תכניות לגרשם מאדמתם, פועלים בדרכים לא אלימות, ואין כל ראיות מפלילות נגדם. בדיוק משום כך מפעילות נגדן הרשויות אמצעים דרקוניים, עוקפי-חוק, כמו מעצרים שרירותיים וצווי הרחקה מנהליים. מעניין שישראל מצהירה מעל כל במה אפשרית שמזרח ירושלים נמצאת תחת ריבונות ישראלית, ובו בזמן מפעילה בה צווים צבאיים כאילו היתה שטח כבוש – הכל לפי צרכי השעה.

בשנה החולפת נפרצו עוד סייגים ביחס השלטונות לילדי סילואן. מאות ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית נעצרו ונחקרו בניגוד לחוק (הוצאה מן המיטה באישון לילה, איזוק, לקיחה לחקירה ללא נוכחות הורה ושימוש באלימות). למעשה "חוק הנוער", שאמור להגביל ולרסן את הטיפול הפלילי בקטינים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל (ומזרח ירושלים, נזכיר, סופחה לישראל הריבונית) – הפך בסילואן לכלי ריק מתוכן.

בין לבין, שגרת החיים של תושבי סילואן תמיד כפופה לצרכי הפיתוח התיירותי של אתר "עיר דוד". במרץ השנה קבע בית המשפט העליון שעבודות הפיתוח בשכונת ואדי חילווה בסילואן נעשו ללא הליך תכנוני ובלי שיתופם של תושבי השכונה הפלסטינים. נדגיש שמדובר בעבודות פיתוח שנועדו רק לטובת פרוייקט החפירות של "עיר דוד"; בית המשפט לא עסק כלל בשאלה מדוע אין בסילואן תכנית מתאר ואין שום השקעה בתשתיות שנועדה לשפר את חיי התושבים הפלסטינים.

לא רק לחיות קשה בסילואן, אלא גם למות. תושבי הכפר שנהגו לקבור את מתיהם בבית הקברות העתיק באב אל-רחמה (בן כ-1,300 שנה) כבר לא יכולים לעשות זאת ללא עימות עם החוק. הוועד למניעת הרס עתיקות הר הבית (שעליו נמנים אנשי רוח כגון א"ב יהושע, חיים גורי ועוד) עתר השנה לבג"ץ למנוע קבורה במקום מחשש לפגיעה בעתיקות. מאז ואילך מסתכן מי שמבקש לקבור את קרוביו במקום במעצר.

 

 

לנוכח האצת פעילות ההתנחלות בשכונות במזרח העיר, גוברים כל הזמן החיכוכים בין התושבים הפלסטינים למתנחלים. כך גם תופח עוד ועוד מנגנון האבטחה שנדרש כדי למגן את המתנחלים. בשנה החולפת עלה תקציב האבטחה השנתי ב-40% והגיע ל-76 מליון ש"ח. בממוצע, עולה 3,160 ש"ח לאבטח כל מתנחל יהודי בשכונות מזרח ירושלים.

עולה למי? לכולנו. מדובר בכסף ציבורי, מתקציב משרד השיכון, שהולך למימון אבטחה פרטית. 3,160 ש"ח לחודש עבור מתנחל בודד. תזכרו את זה בפעם הבאה שאומרים לכם שאין מנין לקחת כסף למטרות חברתיות.

על שערוריית האבטחה הפרטית במזרח העיר (כולל האצבע הקלה שלה על ההדק) כבר כתבתי בפוסט הקודם. מדובר, לכאורה, בפעילות שאינה מעוגנת בחוק ואיננה בסמכות. השנה הגישו תושבי סילואן יחד עם האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ שמבקשת להחזיר את האבטחה במזרח העיר לידי משטרת ישראל, כפי שאכן החליטה ממשלת ישראל בספטמבר 2006. בחודש שעבר בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה.

אבל ההתפתחויות המדאיגות ביותר בשנה החולפת התרחשו לאו דווקא ברחובות סילואן אלא במסדרונות הכנסת. נחשול החקיקה הלאומנית-גזענית לא פסח על סילואן. למעשה, אפשר לומר ששתי הצעות חוק שמקודמות עכשיו בכנסת "נתפרו" במיוחד לפי מידתה ולפי דרישתה של עמותת אלע"ד – הכל כדי להסיר את מעט המכשולים החוקיים שעוד מונעים ממנה לעשות ככל העולה על רוחה בסילואן.

הפרטת הגן הלאומי "עיר דוד": ימין לאומני פוגש ימין כלכלי

הצעת החוק של ח"כ ישראל חסון, שעברה בקריאה טרומית ביולי השנה, מבקשת לחולל מהפכה של ממש בשליטה על הגנים הלאומיים בישראל. על פי ההצעה, המדינה תהיה רשאית להעביר את השליטה בגנים הלאומיים לגופים חיצוניים שבין מטרותיהם "הנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית." כיום החוק מאפשר למסור את השליטה רק ב"אתרים לאומיים", שהגדרתם מצומצמת מאד. התיקון שחסון מציע בעצם יאפשר להפריט את כל הגנים הלאומיים בישראל.

במה מדובר? תחזיקו חזק בכיסא. בישראל יש 115 גנים לאומיים, ביניהם מצדה, קיסריה, נחל אלכסנדר, תל מגידו, עין עבדת, בית גוברין וציפורי, שחולשים על מאות אלפי דונמים. תקציבה של רשות הטבע והגנים, שמנהלת את הגנים הלאומיים ושמורות הטבע בישראל, עומד על 350 מיליון שקל. הודות לאתרים מכניסים במיוחד, כמו מצדה ועתיקות קיסריה, הרשות היא גוף רווחי (ב-2010 רשמה הכנסות של 150 מיליון שקל). הצעת החוק הלקונית-להחריד של ישראל חסון (וחבריו עתניאל שנלר, יריב לוין, זבולון אורלב, דוד אזולאי וזאב אלקין) קובעת כי "הרשות מתקשה לתפעל לבדה את כל הגנים הלאומיים ברמה המניחה את הדעת", ולשם כך יש להוציא את ניהול הגנים מידיה. הקביעה הזאת חסרת שחר, נטולת סימוכין, וכפי שתיכף נראה – מסך עשן שנועד להסתיר את הכוונה האמיתית מאחורי החוק.

למרבה המזל, ח"כ חסון שייך כבר לדור חדש של מחוקקים, שאינם נוהגים להסתיר את כוונותיהם האמיתיות בעומק השרוול; זהו דור ה"אין בושה". אין לו בעיה להודות שמטרת החוק היא להכשיר את שליטתה של עמותת אלע"ד בגן הלאומי "עיר דוד", שליטה שנמסרה לידי העמותה בהליכים מפוקפקים ולכאורה גם בניגוד לפסיקת בג"ץ. לדברי חסון, "הדיון בנושא עיר דוד צריך להישאר במגרש הפוליטי. אבל ברגע שגופים עותרים לבג"ץ, הדיון הפוליטי נפרץ, ולכן נאלצתי להגיש הצעת החוק. לא צריך להציג את זה תחת האצטלה של דאגה לרשות הטבע והגנים".

צפירת הרגעה; תודה על ההבהרה. לרגע חששנו שמישהו מחמשת יוזמי החוק באמת דואג לרשות הטבע והגנים. אז נרגענו; הם לא דואגים.

הגוף שעתר לבג"ץ וממש לא הותיר לח"כ חסון ברירה אלא להפקיע, במכה אחת, את כל הגנים הלאומיים של ישראל מרשות הציבור, היה עמותת "עיר עמים". ביולי 2010 הגישה העמותה, העוקבת מקרוב אחר מהלכי עמותות הימין במזרח ירושלים, עתירה לבג"ץ לבטל את הסכם השליטה בגן הלאומי "עיר דוד" בין אלע"ד לבין רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ועיריית ירושליים. העתירה אומרת את המובן מאליו: לא ייתכן שהשליטה ב-24 דונם באזור כל כך רגיש, ממש מתחת להר הבית, אזור בעל חשיבות ארכיאולוגית ודתית עצומה, תהיה נתונה בידי עמותה פרטית בעלת זיהוי אידאולוגי מובהק (אשר בא לידי ביטוי בהדרכות שמועברות באתר, כמו גם באג'נדה הארכיאולוגית שמקדמת העמותה).

קונצנזוס חריג בהיקפו של שלל גופים וארגונים יצא חוצץ נגד הצעת החוק של ח"כ חסון. החברה להגנת הטבע התריעה נגד הכפפת השיקול הציבורי של שמירה על הטבע לשיקולי רווח. עמותת "אדם טבע ודין" הזהירה מפני הפירצות בחוק ("מי יערוב לכך שהיזם שביקש להקים כפר נופש בחוף פלמחים, לא יקים עמותה סביבתית ובחסות חוק הגנים הלאומיים יממש את יוזמתו, בטענה שרק כך יוכל לתחזק כלכלית את הגן הלאומי פלמחים?"). ארכיאולוגים, אדריכלי שימור ומדריכי סיורים הגישו עצומת מחאה לשר להגנת הסביבה ולשרת התרבות והספורט: "חוק זה מניח תשתית לניכוס שרידי העבר של הארץ לטובת בעלי עניין המקורבים לשלטון… הארכיאולוגיה והמורשת התרבותית של ישראל הן נחלת כל אזרחי המדינה, ובעלות חשיבות תרבותית עולמית. אל לנו למסור נכסים אלה בידי מעטים המבקשים להפיק מהם רווח כלכלי ופוליטי."

גן לאומי פרטנר-אורנג' (לשעבר "הסחנה").

אבל מי אלה המוחים? בסך הכל נציגי החברה האזרחית. ממתי ובאיזה עניין מייצגים חברי הכנסת את האינטרסים של החברה האזרחית? אחרי קיץ 2011, התשובה צריכה להיות ברורה. במשך כל הקיץ, זעקה והתקוממה החברה האזרחית בישראל – בעוד הכנסת בפגרה. אך חזרו הח"כים מהפגרה וחיש מהר התפנו לקדם חקיקה ש… שמה? שתיתן מענה לדרישות המחאה החברתית? לא, לא ממש. הח"כים שלנו עסוקים בעניינים בוערים הרבה יותר.

ובכן, רישמו לפניכם: הצעת החוק של ח"כ חסון עברה בקריאה טרומית עם 58 תומכים ו-10 מתנגדים. ואלה שמות הח"כים שמוכנים לזרוק לעזאזל (ובתנאי שיהיה זה עזאזל רווחי) את כל הגנים הלאומיים של ישראל, והכל כדי לשמור על "עיר דוד" בידי עמותת המתנחלים אלע"ד:

נינו אבסדזה, רוחמה אברהם, רחל אדטו, יואל חסון, ישראל חסון, רוברט טיבייב, מרינה סולודקין, גדעון עזרא, רונית תירוש, אריה אלדד, אורי אריאל, מיכאל בן ארי, יעקב כץ, אורי אורבך, זבולון אורלב, דניאל הרשקוביץ, יולי אדלשטיין, זאב אלקין, אופיר אקוניס, בני בגין, גילה גמליאל, דני דנון, ציפי חוטובלי, משה כחלון, חיים כץ, ישראל כץ, לימור לבנת, יריב לוין, לאה נס, גדעון סער, ציון פיניאן, יוסי פלד, איוב קרא, ראובן ריבלין, כרמל שאמה, סילבן שלום, ישראל אייכלר, מנחם מוזס, אורי מקלב, יצחק אהרונוביץ, רוברט אילטוב, עוזי לנדאו, סופה לנדבר, משה מטלון, אנסטסיה מיכאלי, אלכס מילר, חמד עמאר, פאינה קירשנבאום, דוד רותם, ליה שמטוב, דוד אזולאי, נסים זאב, אלי ישי, אמנון כהן, יצחק כהן, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי, משולם נהרי.

שמתם לב להטיה קלה, איך נאמר, לצד ימין? כאן נחשפת הזיקה העמוקה בין הימין הלאומי לימין הכלכלי; האחד משרת את השני והשני את האחד. ככל שהאידאולוגיה השלטונית יותר לאומנית, כך נעשה מסובך יותר להוציא אותה לפועל באמצעות גופים ציבוריים שאמורים לשקף אינטרס ציבורי רחב, עיוור לאבחנות אתניות; על כן גובר האינטרס למסור את המלאכה לידי גופים פרטיים, שאינם חייבים דין וחשבון לכלל הציבור. ולהיפך: ככל שהשוק הפרטי נוגס עוד ועוד בנכסים ציבוריים, כך הולכים אינטרסים מגזריים ומשתלטים על סדר היום הלאומי; וכל עוד הכסף הגדול נמצא בימין (ותמיד הוא יהיה שם, ולא בשמאל), האינטרסים הללו יהיו ימניים גם הם.

וכך, כמו שהקונצנזוס נגד החוק חוצה גבולות, כך גם הקונצנזוס בעדו חוצה גבולות – זולת הגבול של המחנה הלאומני: הכהניסט מיכאל בן ארי, ה"חברתי" משה כחלון, שומר כבוד החוק רובי ריבלין, וכמובן, דני דנון הבלתי נלאה. כולם כולם מאוחדים בתשוקה עזה אחת – להיפטר מהעול המעיק של ניהול ציבורי נאות לגנים הלאומיים ולתת אור ירוק להמשך פרוייקט הייהוד של מזרח ירושלים (בלשון נקייה, "הפעילות החינוכית של אלע"ד").

גן לאומי דלק אחזקות (לשעבר "בית שאן").

אבל רגע. אולי אתם שואלים: למה כל כך חשוב למדינה שאלע"ד תמשיך לנהל את "עיר דוד"? מה יקרה אם הניהול ישוב לידי המדינה עצמה? בסך הכל פרוייקט ההתנחלות הוא בעיקרו ממלכתי ולא פרטי. למה דווקא ב"עיר דוד" נחוץ קבלן פרטי?

קשי הבנה אנחנו בשמאל. עוד לא מבינים את השיטה. מזל שיש ערוץ 7 ששואל את השאלות בשבילנו ומקבל עליהן תשובות. כך הסביר שם ישראל חסון את הרציונל לחוק:

"עוד הוא מוסיף ומציין שבמידה ואכן יילקח המקום מידי עמותת אלע"ד והמדינה תבצע במקום חפירות ארכיאולוגיות, עמותות כמו "שלום עכשיו" יצלמו את הדבר ויעבירו אותו למשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג כחפירות של מדינה במקום כבוש, מהלך האסור על פי החוק הבינלאומי, ובכך יבקשו לסבך את מדינת ישראל באפיק נוסף."

עכשיו הבנו. גן לאומי או לא גן לאומי – את החפירות ב"עיר דוד" חייבים להסתיר מעין המצלמות, כי מדובר, כמה מביך, בהפרה של החוק הבינלאומי. ואם המדינה תנהל את החפירות, יחולו עליה חובות מצערות, כגון שקיפות ציבורית. נמסור נא את המלאכה לידי עמותה פרטית וחסל סדר צילומים ופומביות.

כך עובד מוח קרימינלי. צריך להמשיך להפר את החוק (הבינלאומי), אבל אסור שאף אחד יידע, אז כדי להסתיר את זה, נפר גם את החוק הישראלי (שאינו מסמיך את המדינה למסור גנים לאומיים לניהול פרטי). בעצם, בואו נשנה את החוק הישראלי. וזה רק בינתיים; יריב לוין וזאב אלקין כבר עובדים במרץ, מן הסתם, גם על שינוי החוק הבינלאומי.

 

 

התעצבנתם? יופי. עכשיו תעשו משהו עם העצבים שלכם. קודם תחתמו על העצומה לעצירת ההפרטה של הגנים הלאומיים. אבל זה לא מספיק. עם הח"כים שהעבירו את הצעת החוק השפלה הזאת ותמכו בה – תתחשבנו בכל דרך אפשרית.

ומה קורה עם העתירה של "עיר עמים", שחוללה את כל הביזיון החקיקתי הזה? בחודש שעבר פסק בג"ץ שההסכם בין רשות הטבע והגנים לבין אלע"ד הוא חוקי, אבל יש להכניס בו שינויים שיצמצמו את הסמכויות הנרחבות של אלע"ד. ההדרכות ב"עיר דוד" יוצאו מידי העמותה וכך גם גביית דמי הכניסה לאתר, תוסדר פתיחת האתר למבקרים בשבת, ולאלע"ד לא תהיה זכות וטו בוועדת ההיגוי שמנהלת את המקום. במרץ 2012 יוצג לציבור לראשונה הסכם גלוי בין רשות הטבע לגנים לבין אלע"ד, והעותרים, עמותת "עיר עמים", יקבלו טיוטה שלו להערות (כך מוסר עו"ד מיכאל ספרד). במלים אחרות: בג"ץ הכשיר את השרץ, אבל קבע שהוא חייב להיות פומבי.

מופתעים? אל תהיו. גם הארכיאולוג יוני מזרחי הופתע כשגילה על קיר בית המשפט העליון פסיפס יווני, אשר נחשף בחפירות סבסטיה בשומרון בשנת 1931. אם בית המשפט מתכבד בממצא ארכיאולוגי שנתפס בשטח כבוש, בניגוד לחוק הבינלאומי, מדוע שימצא פסול כלשהו בפעילות הארכיאולוגית והנדל"נית של אלע"ד מעבר לקו הירוק? נזכיר שהדיונים האלה בבג"ץ, שטרם הסתיימו, הם בגדר שידור חוזר של דיונים שהתקיימו כבר לפני עשור בבג"ץ סביב מסירת הניהול של "עיר דוד" לאלע"ד. בשנת 2000 קבע בג"ץ שהחוזה שחתם מנהל מקרקעי ישראל עם עמותת אלע"ד מבוטל כיוון שנעשה שלא כדין. ב-2001, בעקבות דיונים משפטיים ממושכים, הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי ניהול הגן הוחזר לידי רשות הטבע והגנים. אבל – החלטות לחוד ומדיניות לחוד. למרות שבג"ץ ביטל את החוזה של מנהל מקרקעי ישראל עם אלע"ד, למרות שכבר נחתם חוזה מחודש עם רשות הטבע והגנים – העבירה הרשות, ביוזמתה החופשית, את ניהול הגן לידי אלע"ד ב-2002, מהלך שמבטא יותר מכל את שותפות האינטרסים בין הרשות לאלע"ד, מתחת למראית העין של המתח המובנה בין גוף מפקח ציבורי לעמותה פרטית.

והנה צימוק לסיום: נחשו מי עורך הדין שייצג את אלע"ד בבג"ץ בחודש שעבר? פרופ' דוד ליבאי. מה לאיש המתון ונשוא-הפנים הזה ולקדחת המשיחית של "עיר דוד"? השאלה לא במקום, כמובן, הוא בסך הכל עורך דין פרטי שרוצה להתפרנס. מעניין שאותו דוד ליבאי, בשבתו כשר המשפטים בממשלת רבין בשנת 1992, תמך במסקנות ועדת קלוגמן – אותה ועדה שחקרה את דרכי ההשתלטות של עמותות הימין על נכסים במזרח ירושלים. הוועדה הוקיעה בחריפות את דרכי העבודה של אלע"ד ושל הרשויות (הוגשו תצהירי בעלות כוזבים, לא נערכו מכרזים על הנכסים, בוועדה של משרד השיכון שהחליטה על החכרת הנכסים ישבו נציגי אלע"ד, ועוד כהנה וכהנה).

שר המשפטים ליבאי, אם כן, האמין שאלע"ד השתלטה שלא כדין על נכסי ערבים בסילואן. עורך הדין ליבאי, לעומתו, מגן בבג"ץ על זכותה של אלע"ד להמשיך ולשלוט על הגן הלאומי "עיר דוד" – אף שגם בתחומיו כלולים נכסים שאלע"ד הפקיעה מתושבי סילואן. מה יש לנו כאן? המחשה מרהיבה לאקרובטיקה האידאולוגית של פוליטיקאים ועורכי דין? דוגמה למתח הקבוע בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי?

לא ולא. הסיפור של אלע"ד, מראשיתו, היה תמיד טנגו לשניים: העמותה יחד עם המדינה. המדינה שיתפה פעולה באופן מלא ויזום עם מהלכי אלע"ד בסילואן; תפקידה היה להשמיע ציוצי מחאה קלושים, מפעם לפעם, לצרכי הסברה. במילותיו של דורון שפילמן, מנכ"ל הפיתוח של אלע"ד: "אנחנו כמעט סניף של ממשלת ישראל" (דו"ח עסקה אפלה בסילואן, עמ' 13). ליבאי השר וליבאי העו"ד מחזיקים באותן השקפות ופעלו שניהם לטובת הזרוע המבצעת של ההתנחלות בסילואן, עמותת אלע"ד. ההבדל ביניהם הוא קוסמטי – השר נזקק לפאסון של מנהל תקין, העו"ד פטור מכך.

בתנועת מלקחיים: קודם הגן הלאומי, אחר כך כל הארכיאולוגיה

המועצה לארכיאולוגיה היא הגוף האחראי העליון של הארכיאולוגים בישראל. המועצה, המורכבת מכ-30 חברים (מרביתם ארכיאולוגים ומקצתם נציגי ציבור), מייעצת לשר הממונה על רשות העתיקות. חבריה יושבים בוועדות שמוציאות רשיונות חפירה ומתוקף כך יש לה השפעה מכרעת על הנוף הארכיאולוגי בארץ – איפה יחפרו ואיפה לא, איפה ירכזו יותר משאבים ואיפה פחות.

בדצמבר 2010 מונה פרופ' רוני רייך ליו"ר המועצה, וצורפו אליה ד"ר איילת מזר וד"ר גבי ברקאי. המשותף להם: שלושתם קבלני ביצוע של אלע"ד. רייך (ביחד עם אלי שוקרון) מנהל כבר כ-15 שנה את החפירות באזור מעיין השילוח, בריכת השילוח, חניון גבעתי והמנהרות לכיוון הכותל. מזר חופרת במרכז המבקרים של "עיר דוד" ובמתחם הר הבית, צמוד לכביש העופל; ברקאי מנהל את פרוייקט סינון העפר מחפירות הר הבית מטעם עמותת אלע"ד.

"בור ירמיהו" או מלכודת תיירים? אתר "עיר דוד" מבאר: "הבור שלפנינו מאוחר כפי הנראה לתקופת המקרא… היה בשימוש בעיקר החל מהתקופה הביזנטית (נתגלו בו גם שרידי טיח מימי הבית השני) אבל היורד לתוכו בסולם הברזל שהותקן לשם כך, יכול לדמות בנפשו את התייסרות הנביא הכלוא."

איילת מזר תרמה רבות לפרוייקט הייהוד של חפירות אלע"ד. ממצאים שחשפה בעיר דוד הם שרידים, לטענתה, מימי נחמיה, וביצורים שחשפה בגן העופל היא מתארכת למלכות שלמה. שתי הטענות שנויות מאד במחלוקת בקהילה הארכיאולוגית, מה שלא מפריע לאלע"ד להציגן כעובדות הסטוריות באתרי המבקרים. לאחרונה הסתכסכה מזר עם אלע"ד סביב חפירת "בור ירמיהו" בצמוד לאתר שהיא חפרה בעבר – וזאת ללא הסכמתה. הסיום האירוני הזה של הרומן בין אלע"ד לבין הארכיאולוגית המסורה ביותר לאג'נדה האידאולוגית של העמותה מזכיר דפוס מוכר ביחסי מתנחלים-שלטון: אותו פקיד או שר שאך אתמול נישא על כפיים בזכות "תרומתו להתיישבות" ייזרק עד מהרה לכלבים על כל סטיה אידאולוגית קלה בתואנה שהוא "בגד בציבור המתנחלים". מזר מצטרפת כאן לשורה ארוכה של פוליטיקאים שהימין ההתנחלותי השתמש בהם וזרק לאחר שלא היה בהם עוד חפץ.

על מעלליו של פרופ' רייך (כולל הרטוריקה ה"מדעית-נייטרלית" שבה הם עטופים) כבר כתבתי בפוסט הקודם. המהלך הנוכחי, שהובילה שרת התרבות והספורט לימור לבנת, הופך למעשה את הגוף העליון של ענף הארכיאולוגיה בארץ למשת"פ של האידאולוגיה ההתנחלותית. אם יו"ר המועצה לארכיאולוגיה, שאמורה לפקח על תקינות ושקיפות המחקר המדעי בתחום, מבצע זה שנים חפירות בניגוד לסטנדרטים הבסיסיים בתחום ותוך פגיעה מתמשכת בבתים של האוכלוסיה המקומית (ראו כאן, כאן, כאן, כאן, וכאן) – המקצוע בכללותו הופך לבדיחה; כמו, נניח, מינוי של יו"ר חברת "דרך ארץ", שהקימה ומפעילה את כביש 6, לתפקיד מנכ"ל החברה להגנת הטבע.

כאן לא תמו היוזמות של השרה לבנת. על פי החוק הקיים, יו"ר מועצת רשות העתיקות (הגוף ששולט בכל החפירות הארכיאולוגיות ואתרי העתיקות בארץ) חייב להיות חבר האקדמיה הלאומית למדעים. השבוע נודע שלבנת ניסתה בקיץ האחרון למנות לראשות המועצה חבר אקדמיה שהוא  מומחה לנוירולוגיה (!) במקצועו (מה לא ברור פה? חפירות, סינפסות, חרסים, היפוקמפוס – הכל קשור). אולי בגלל שהניסיון לא צלח, לבנת הגישה ביולי הצעת חוק שלפיה השר הממונה יוכל לבחור יו"ר למועצת רשות העתיקות שלא מתוך האקדמיה הלאומית למדעים, כראות עיניו, מה שכמובן פותח פתח למינויים פוליטיים. מבקרי החוק רואים בו ניסיון שקוף לטרפד את מינויו של המועמד המוביל לראשות המועצה של רשות העתיקות, פרופ' יורם צפריר, שמתח בעבר ביקורת על החפירות בסילואן ובאיזור הכותל. מכל מקום הצעת החוק מתיישבת יפה עם רוח החקיקה בכנסת הנוכחית, שדורסת באופן עקבי את האוטונומיה המקצועית של גופים ציבוריים באמצעות שליטה פוליטית במינוי בעלי התפקידים הבכירים שבהם. הדוגמה האחרונה, ואין צורך להכביר מלים, היא הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים.

זוכרים את התגובה הנזעמת של ישראל – הקפאת התשלום לארגון – לאחר שאונסק"ו קיבל לשורותיו את הרשות הפלסטינית? בשנים האחרונות אונסק"ו עשה לא מעט צרות לישראל. יו"ר הוועדה למורשת עולמית בוועד הישראלי לאונסק"ו, פרופ' מייק טרנר, היה מי שהביא להכרת הארגון באתרי מורשת עולמית כמו מצדה, "העיר הלבנה" בתל אביב והגנים הבהאיים בחיפה. אבל לטרנר היו השגות מקצועיות קשות על הפרוייקטים שתוכננו לרחבת הכותל בירושלים, השגות שעיכבו את קידומם. אחרי עשר שנים בתפקיד, הוא הודח. למה אני מספר לכם את זה? כי מי שמונה למחליפו של טרנר הוא האדריכל אריה רחמימוב. ומי הוא רחמימוב? אדריכל הבית של עמותת אלע"ד, מי שתיכנן בין היתר את תכנית "גן המלך" (שבמסגרתה יוקם פארק תנ"כי בשכונת אל-בוסתאן בסילואן, ולצורך כך ייהרסו 22 בתים פלסטיניים ומשפחותיהם ייעקרו).

כך עובדת השיטה.

להשלמת התמונה, נזכיר שרק לאחרונה מונה מנכ"ל חדש לרשות הטבע והגנים – שאול גולדשטיין, ראש המועצה האזורית גוש עציון. חודש לפניו מונה בנצי ליברמן, ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, למנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל. כך עוברת השליטה בקרקעות מדינת ישראל – משאב לאומי קריטי – לידיהם של שני מתנחלים. מותר להניח שמנכ"ל רשות הטבע והגנים גולדשטיין יאיר פנים לשליחי עמותת אלע"ד כשאלה יבואו אליו עם תכנית הפיתוח הבאה ל"עיר דוד". אחרי הכל, בתווך יעמוד מתנחל נוסף, מעפרה: מנהל מרחב ירושלים ברשות הטבע והגנים, הלא הוא אביתר כהן. מה היה תפקידו הקודם של כהן? מנהל מרכז המבקרים של אלע"ד.

כך עובדת השיטה. עובדת מצוין.

הרפתקאות אלע"ד במנהרת המסתור

כפי שתיארתי בסוף הפוסט הקודם בנושא, סילואן היא רק אבן הפינה של תכנית-העל לכיתור העיר העתיקה במרחב "מיוהד" – שרשרת של תשעה גנים לאומיים, פארקים ואתרים ארכיאולוגיים, על שטחים שכיום, כמובן, מאוכלסים בתושבים פלסטיניים. התכנית הזאת, שגובשה בשיתוף פעולה של הממשלה עם עמותות הימין, נחשפה לפני שנתיים בדו"ח של "עיר עמים". לכשתושלם, ינותקו זו מזו השכונות הפלסטיניות ויסוכל סופית הסיכוי לפשרה טריטוריאלית בירושלים (משמע, יסוכל סופית הסיכוי לסיים את הסכסוך).

 

תכנית-העל לייהוד המרחב מסביב לעיר העתיקה: מתוך "עסקה אפלה בסילוואן", עמ' 30

 

כדרכן של תכניות מסוג זה, השתיקה יפה להן. לא תתפסו אף שר או פקיד בכיר מדבר בגלוי על מה שעולה מתוך המסמכים והתכתובות (אבל מדי פעם דג רקק כזה או אחר לא יוכל להתאפק ויתן ראיון פזיז).

בשנה החולפת עשתה אלע"ד צעדים משמעותיים למימוש תכנית-העל, באמצעות סגירת הפער בין "עיר דוד" לבין מתחם הר הבית. לקראת חג סוכות השנה עיטרו את העיתונים מודעות ענק, שבישרו על פתיחתה לקהל של "מנהרת המסתור". העמותה הזמינה את הציבור הרחב לבוא ולצעוד במנהרה מן הגן הלאומי "עיר דוד" אל הכותל המערבי. על המודעה היו חתומים חברי המועצה הציבורית של אלע"ד, בינהם בין השאר אלי ויזל, אלעזר שטרן, יהורם גאון, צבי טל ושלמה אהרונישקי. השניים האחרונים (שופט עליון לשעבר ומפכ"ל המשטרה לשעבר) מייצגים היטב את שלטון החוק בישראל. לאורך השנים, עמותת אלע"ד השתלטה על נכסים בשכונת סילואן תוך זיוף תצהירים, שימוש בלתי כשר בחוק נכסי נפקדים (שאינו אמור לחול במזרח ירושלים), הפעלת סחיטה ואיומים על בעלי בתים באמצעות "קנסות" מוניציפליים, ולבסוף, קבלת חזקה על הגן הלאומי "עיר דוד" באופן שלמעשה עקף את הליך הערעור בבג"ץ (לפירוט מלא וקישורים, ראו כאן).

בדיעבד, כל הפרות החוק הבוטות האלה הוכשרו והולבנו בידי בתי המשפט ורשויות האכיפה. על כן יש צדק רב, וגם דיוק הסטורי, בעובדה ששופט עליון לשעבר ומפכ"ל משטרה לשעבר מכהנים בהנהלת אלע"ד ומזמינים את הציבור ליהנות מ"חוויה מרגשת" במנהרת המסתור.

נתעכב לרגע על סיפורה של אותה מנהרה, שמייצג, בזעיר אנפין, את האופי האידאולוגי המובהק של פעילות אלע"ד בסילואן, אופי שקובר תחתיו כל יומרה לאובייקטיביות מדעית בחפירות הארכיאולוגיות באתר. המנהרה עצמה היא קטע ממערכת ניקוז שנחשפה עוד במאה ה-19 בידי הארכיאולוג צ'רלס וורן. הקטע האחרון בה נחשף בנובמבר 2010 ותואר כתעלת מים שמשקפת (בניסוחו של פרופ' רוני רייך) את "הטיפול בדברים הבסיסיים". תוך שנה בלבד הפכו "הדברים הבסיסיים" האלה לחוד החנית של הפולחן הדתי בעיר. באוקטובר השנה, עם פתיחת תעלת המים לקהל, היא מותגה מחדש כ"מנהרת המסתור"; זאת בהסתמך על טקסט של יוסף בן מתיתיהו שמתאר כיצד הסתתרו ניצולי המרד בירושלים במנהרות המים ושם לכדו והרגו אותם הרומאים. לישראלים הצועדים במנהרה היום מוסבר שהם הולכים בדרכם של עולי הרגל לעיר.

הנה כך, בתמצית, מבשלים מיתוס מעובדות. תעלת ניקוז מים הופכת למנהרת מסתור וזו הופכת לדרך עולי הרגל. מסניטציה לקדוּשה בשני צעדים זריזים.

 

 

הקריין אומר: "לאחר אלפיים שנה, נפתחה התעלה ששימשה מנהרת מסתור מפני הרומאים" (אף מילה על על השימוש הבסיסי שלה – תעלת מים; הצופה התמים מבין שהתעלה נחפרה לצורך הסתתרות מהרומאים).

הקריין אומר: "המבקרים בגן הלאומי "עיר דוד" יוכלו מעתה ללכת בחלק מתוואי הרחוב הראשי שעלה מבריכת השילוח אל הר הבית, ממש כפי שעשו זאת עולי הרגל והמבקרים בירושלים לפני אלפיים שנה."

סליחה? ממש כפי? כלומר, עולי הרגל לפני אלפיים שנה הזדחלו להר הבית דרך תעלות מים? הקריין מעלים את ההבדל הפעוט – עולי הרגל לפני 2,000 שנה צעדו מעל הקרקע, בתוואי שכיום חסום, למרבה הצער, בבתי מגורים של פלסטינים.

הנה כך נבנה המיתוס (וכך עיתונאים נלהבים מטפחים אותו), כך יוצרים גשר מיתי בין העבר הקדום להווה, תוך דילוג אלגנטי על עובדות לא נעימות.

בין העובדות הלא נעימות שאלע"ד מדלגת עליהן נמצאים גם תושבי מזרח ירושלים הפלסטיניים. "מנהרת המסתור" היא חלק קטן ממערכת מסועפת של מנהרות ואולמות תת-קרקעיים שנחפרת במרץ מתחת לירושלים העתיקה. בפרוייקט הזה משתתפות הקרן למורשת הכותל (עמותה המנוהלת בידי משרד ראש הממשלה), רשות העתיקות, החברה הממשלתית לפיתוח מזרח ירושלים, ועמותות הימין אלע"ד ועטרת כוהנים. העמותות מגייסות את הכסף הגדול, הגופים הציבוריים מספקים את הלגיטימציה. מלבד מנהרת המסתור, משתרע פרוייקט החפירות על המנהרות ב"עיר דוד", מנהרות הכותל, מערת חזקיהו שמתחת לרובע המוסלמי, ומנהרה שנחפרת מתחת לבית הכנסת "אוהל יצחק" ברובע המוסלמי אל עבר מנהרות הכותל. תכנית-העל של כל החפירות האלה היא ליצור מרחב תת-קרקעי רציף ועצום, שבו יוכלו תיירים להיכנס למנהרות "עיר דוד" בצד אחד ולצאת ברובע המוסלמי בצד השני, "להתחבר" לעבר היהודי המפואר של האזור – וכל זאת בתוך חללי אבן מסותתים, מוארים ויפים, וכמובן בלי לראות אף אחד מתושבי האזור הערבים. הכסף לחפירות הרגישות האלה – כמעט כולו מתורמים פרטיים. ואם יש למישהו ספק לגבי המוטיבציה מאחורי החפירות, האם מדובר בעניין ארכיאולוגי אמיתי בהסטוריה הכוללת של המקום או שמא בפרוייקט אידאולוגי, בא רב הכותל ומסלק כל אי הבנה: "המטרה היא להגיע לבית שני."

מאחורי הפאתוס הלאומי, חשוב לזכור, מסתתרים אינטרסים כלכליים רבי כוח. מנהרות הכותל מושכות 750 אלף מבקרים בשנה; "עיר דוד" מושכת כחצי מיליון מבקרים. החיבור ביניהם ייצור סינרגיה שתהפוך, בלי ספק, לאתר התיירות המכניס ביותר בישראל. בין לבין, אפשר גם לפנק שרים ושועים באירועים פרטיים, סגורים לקהל; יום הולדת במנהרות הכותל – הנה דרך מקורית להרביץ בעשירי הארץ קצת הסטוריה של בית שני.

 

 

עמותת "עמק שווה" חיברה מסמך מקיף ויסודי על פרוייקט המנהרות והאולמות התת-קרקעיים בעיר העתיקה ובסילואן. אני מצטט חלק מן המסקנות משם:

"ההולך לאורכו של המסלול פטור מלראות את המציאות של ירושלים בעת הנוכחית. המסלול נועד ליצור חוויית ביקור בירושלים אחרת, מדומיינת, שבה שרידים בעיקר משתי תקופות: ממלכת יהודה וימי בית המקדש השני. שתי תקופות אלה מזוהות בנרטיב הישראלי בתור התקופות העיקריות שיש להן משמעות לעיצוב הזהות הישראלית ולעיצוב הקשר בין העם לארץ…

כך הולך ומתרחב תחום הכותל כדי לכלול בתוכו את כל הגבעה של ירושלים הקדומה ושכונת ואדי חילווה. רשות העתיקות ושולחיה – מתנחלי אלע"ד, הקרן למורשת הכותל ואחרים – עושים אפוא יד אחת כדי לרדד הן את ההיסטוריה היהודית והן את תולדות ירושלים. היהדות כולה נדחסת לתקופות הקצרות של ריבונות ישראלית-יהודית בירושלים, תוך התעלמות מכל מה שאינו כרוך בריבונות מדינית ובפולחן של קורבנות…

זאת ועוד, הסיפור המסופר על המנהרות משמש אמצעי הצדקה להתנחלות הישראלית בכפר סילוואן וברובע המוסלמי. המנהרות יוצרות עיר תת-קרקעית יהודית-ישראלית והופכת את השולטים בה, קרי המתנחלים הישראלים, למתיישבים, ואת המנותקים ממנה, קרי התושבים הפלסטינים, לזמניים ולא-שייכים…

מערכת המנהרות התת-קרקעיות יוצרות עיר נוספת, קדומה וטהורה, המתיימרת לייצג את ירושלים האמיתית, זו הקודמת לכל סכסוך ומנותקת ממנה. עיר תת-קרקעית זו מייתרת את העיר המעורבת הקיימת והופכת, בעיני הציבור הישראלי, את השליטה באגן ההיסטורי להכרחית, גם במחיר שלילת כל הסכם מדיני."

בחזרה לסילואן

באלע"ד לא נחים לרגע. בתחילת השנה פורסם שעיריית ירושלים תקציב מליון ש"ח להקמת "מוזיאון בית המעין" בשטח עיר דוד; עוד מליון ש"ח יגיעו ממשרד התיירות. הגורמים הרשמיים מכחישים כל מעורבות של אלע"ד בתכניות להקמת המוזיאון, אבל בפועל, כמו בכל תכנית בנייה או פיתוח בסילואן (הנה דוגמה מושחתת במיוחד) – הארנק התפוח של אלע"ד עומד מאחורי התכניות למוזיאון.

מאיפה מגיע הכסף של אלע"ד? שאלה טובה. בעבר פורסם כי העמותה קיבלה מיליוני שקלים מרווחי קזינו ביוון. על פי חוק העמותות, כל תרומה מעל 20,000 ש"ח חייבת להיות מזוהה, אך אלע"ד מסרבת לחשוף חלק ממקורותיה. ב-2007 שקל רשם העמותות לפרק את העמותה על רקע סירובה לחשוף את זהות התורמים לה. אלע"ד עמדה בסירובה, ודרשה להעניק חיסיון לתורמים; בתחילת 2008 נענה רשם העמותות לבקשתה. הנה עוד עדות (אם יש צורך בכך) להגנה והטיפוח המתמידים שזוכה להם אלע"ד מן השלטון. זהו אותו שלטון, נזכיר, שנזעק עכשיו לבער את "המימון הזר" של עמותות השמאל. למרות העובדה שאלע"ד מגייסת יותר כספים מ-7 עמותות השמאל הגדולות גם יחד, מקורות המימון שלה חסויים ולא נשקפת שום סכנה לעצירתם. כבר אמרנו: יש כסף אסור ויש כסף מותר.

חרף כל הפשעים שמבצעת מדינת ישראל נגד תושבי סילואן באמצעות שליחתה אלע"ד, הצליח אתר המבקרים של "עיר דוד" לחדור ללב הקונצנזוס ולדלג בקלילות מעל כל סממן של מחלוקת פוליטית; הצלחה מזהירה של יחסי ציבור, ללא ספק. "שבתות יהדות", סיורי קצינים, סיורי תלמידים באדיבות השר גדעון סער, וגם הופעות אמנים, כולל אמנים שמתנאים ב"רגישות חברתית". כל עוד ממשיך הציבור הישראלי להצביע ברגליו ולבקר ב"עיר דוד " בהמוניו, דבר לא יעצור את מנגנון האימים של אלע"ד מלהתרחב עוד ועוד. האם יש מה לעשות? דווקא יש, הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית. דרכי המחאה שפתוחות בפני ישראלים רחבות ומגוונות יותר במזרח ירושלים מאשר בחלקים אחרים של השטחים הכבושים (ולראיה ההצלחה האחרונה); על כך כתבתי בסוף הפוסט הקודם על סילואן ולא אחזור על הדברים. אסיים רק באותן מילים שכתבתי אז, לפני שנה:

מי שינצח במאבק על סילואן, ינצח גם במאבק על הסיכוי להסדר שלום כולל (שכן לא יהיה הסדר כזה ללא פשרה בירושלים). אם מדינת ישראל וחברת הבת שלה, "אלע"ד", ינצחו – כל תושבי האזור, אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים, יפסידו. ניצחון ההתנחלות בסילואן יבשר גם את ניצחונה בשאר השכונות הערביות, ועלול לייצר מכשול בלתי-הפיך חדש בסכסוך, בנוסף על מכשול ההתנחלויות הגדולות. על סכנת העימות וההתלקחות, במרחק של 300 מטרים מהר הבית, אין צורך להכביר מלים. כל זה התחיל כבר לקרות, ועלול להגיע לכלל מיצוי, ללא שום שיתוף של הציבור הישראלי. "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" מדירה את האזרחים, באופן אנטי-דמוקרטי, מן ההחלטות הגורליות ביותר לעתידם. צריך לומר – האזרחים גם מדירים את עצמם. מה יעיר אותם? ומתי?

[הערה: אלע"ד כבר הגישה תביעות דיבה נגד "סולידריות שיח ג'ראח" ונגד "עיר עמים".  התיקון האחרון לחוק לשון הרע יאפשר לה גם לשפד בלוגרים. במקרה שלי, סכום התביעה יהיה כנראה בין 600 אלף למליון וחצי ש"ח; הכינו את הארנקים].

54 תגובות

להגיב
  1. shotef plus / דצמ 1 2011 09:28

    תחקיר מדהים. תודה. אפשר סוף סוף לשלוח בחזרה לכל החברים שדואגים באשר לעתיד הגנים הלאומיים מבלי להבין את ההקשר הרחב והנחבא.
    רק הערה אחת. למה על הבוקר? ועוד לקראת סוף שבוע! קצת התחשבות תתקבל בברכה.

  2. Mati Shemoelof / דצמ 1 2011 09:40

    תודה רבה על תחקיר מעמיק. הנה הדברים שכתבנו על פינוי אפשרי אתמול בלילה

    ייתכן פינוי של משפחה פלסטינית בסילוואן הלילה [30.11], עוד בטרם שהסתיים הליך משפטי בנידון.
    ===================================================================

    באי כוח של חברת לאוול – הרשומה באיי קוקוס ורוכשת נכסים במזרח י-ם שכעת לפחות חלקם משמשים את עמותת המתנחלים אלע"ד – טענה בבית המשפט שרכשה את הבית מאחד הבעלים. המשפחה הפלסטינית טוענת שהמוכר אינו האדם המוסמך למכור כי אינו הבעלים היחיד. למשפחה יש טענות רציניות על הרכישה והדיון עליהן עדיין נמשך בבית משפט השלום.

    כיום גרה משפחה אחרת בשכירות בבית (בדירה אחת שהיא חלק מכלל המבנה), וחברת לאוול פתחה בהליכים לפנותם מהבית. בית המשפט קבע שעד שיסתיימו ההליכים המשפחה השוכרת תפנה את הבית ותפקיד את המפתח בבית המשפט. היום זהו הדד-ליין שלהם לעזוב, והמשטרה עשויה להוציא אותם עוד הלילה. המשפחה השוכרת היא מעוטת יכולת ואם בן חולה ולא ערוכה למעבר.

    תגובתנו ברבנים למען זכויות האדם

    אם אומנם הגורמים שרשאים למכור את הבית, היו אלו שמכרו את הבית ובדעה צלולה, אין לנו כארגון זכויות אדם עילה להתנגד. השאלה האם חכם לאפשר כניסה של מתנחלים לעוד בית בסילוואן צריכה להיענות בדרגים הפוליטיים. כמו כן ניתן לתהות האם ניתן לדבר על מכירה מרצון חופשי, במלוא מובן המילה, בשכונה בה האופן שיטתי ומכוון השלטון לא מאפשר לאוכלוסיה הפלסטינית תנאי קיום בכבוד ושיוויון אזרחי, ושלכן שרויה בעוני מחפיר.

    מאחר ושאלות מהותיות על תקינות הליך המכירה תלויות ועומדות בבית המשפט, תמוה שבית המשפט קבע שהמשפחה חייבת להתפנות לפני הכרעת הדין. ולכל הפחות, מאחר והיו מקרים שמתנחלים הצליחו להשתלט על בית נעול, אנו קוראים לכל הרשויות לדאוג לכך שזה לא ישנה במקרה זה.

    http://rhr.org.il/heb/?p=4672

  3. דודו פלמה / דצמ 1 2011 10:11

    עידן, העבודה שעשית כאן היא מופת של תחקיר עובדתי רצוף בהוכחות שאינן ניתנות להסתרה מתחת לשום טיח או תמימות.
    אין לי גרוש על התחת, אבל כדי שלא תהיה לבד אני מוסיף שעמותת אלע"ד הם חבורה של נוכלים מהזן הרטוב המוציא שם רע למין האנושי. והטינופות האלה לא יחדלו ממעשיהם הלא אנושיים עד שיגרמו לחורבנה של מדינת ישראל ולאובדן כולנו.

    (ההתפתחות הגרועה ביותר מהדברים האלה שכתבתי, יכולה להוביל לכך ששנינו נהיה בתא אחד ואני אוכל לגלות לפרופ' כרמי שבזמן שהיית בכלא אכן עסקת במחקר).

  4. עידן לנדו / דצמ 1 2011 10:29

    שוטף+: מצטער, באמת. מצד שני, זה מסוג הפוסטים שמחרבים כל יום, בכל שעה, לא?

    מתי: תודה על העדכון. באיזו משפחה מדובר, איפה בדיוק הבית? פרטים/קישורים נוספים יתקבלו בברכה. באשר לקומבינת לוואל-קוקוס, היא כבר עבדה בג'בל מוכבר:
    http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1231353

  5. עדו / דצמ 1 2011 10:34

    משיחות עם אנשים בעבודה שלי. עושה רושם שרוב הציבור תומך אם לא אדיש לדברים. בכוונה כתבתי בסדר הזה כי הבעיה היא אלו שממש לא מבינים על מה הרעש

  6. עידן לנדו / דצמ 1 2011 10:39

    עדו, אני אף פעם לא מתחיל משפט ב"שיחות עם אנשים בעבודה שלי" ומסיים אותו ב"עושה רושם שרוב הציבור…". האנשים בעבודה שלך ושלי ושל החברים שלנו הם לא מדגם מייצג. בתור התחלה, כנראה שאין שם ערבים, חמישית מהציבור, ודי ברור מה עמדתם של אלה בנוגע לסילואן. מי שלא סופר את הערבים שלא יתפלא שהם לא סופרים אותו.

    באשר למי שתומך בדברים – אין לי שום שיג ושיח איתו, אתה כבר מבין (ומי שלא מבין, שיציץ במסה על כתיבה פוליטית, בצד שמאל תחת "מושכלות ראשונים"). מי שאדיש – אולי אדיש כי הוא לא יודע מספיק, או חושב שהוא יודע ובעצם חי על כזבים. אליהם אני כותב. אולי הם מיעוט, אבל אף פעם לא הייתי בדעה שצריך לכבוש את הרוב כדי להניע שינוי פוליטי.

    אפשר להניח למטא-דיונים האלה (יש בלוגים אחרים שמתמחים בהם) ולחזור לגוף העניין.

  7. מירי ברק / דצמ 1 2011 10:46

    תודה לך עידן לנדאו על עבודת הבילוש המקיפה והיסודית. קראתי זאת כמן סיפור בלשי מרתק, כשכל החוטים מובילים לפושע. מדהים מספר המינויים של בעלי תפקידים לשעבר בהתנחלויות וארגוני ימין קיצוני לתפקידים ממלכתיים.

  8. דרול / דצמ 1 2011 12:06

    כותב הפוסט מעיד על עצמו שהוא "נזהר בצוננין" , אך הפעם , חוששתני , שמרוב דיוג במים עכורים , הוא התקשה להבחין בין עובדות לבין הלך נפש והציב קיר אחד שמרבית לביניו מפוקפקות.

    לגילוי נאות אוסיף שלפני שמונה או תשע שנים , זוגתי שתחיה , עבדה באלע"ד במשך כמה חודשים. לא סבלתי אותם אז והיום אין לי דעה מגובשת בנושא. אני לא נזהר בצוננין , אבל נזהר מעירוב סיכסוכים אישיים , בנושאים כלליים.

    כבר עמדתי בעבר על הכשל הלוגי שיש לשמאלנים בנושא מזרח ירושלים.
    מחד , דרישה לשיוויון זכויות אזרחיות שהוא נגזרת של הסיפוח והחלת החוק הישראלי על השטח ויושביו, ומאידך התנגדות לכיבוש ולהחלת הנהלים הישראליים הנורמטיביים.
    שתי תפיסות אלו הינן אוקסימורון , ואינן יכולות להתקיים יחדיו.

    כיוון שאני תומך בסיפוח , כמו רוב אזרחי ישראל , רוב נבחרי הציבור הישראלים , כולל חברי הכנסת הנבחרת , חברי הממשלה וכיוב', אני סבור שיש לבחון את הנושא רק מהפרספקטיבה האזרחית הישראלית.

    אם כך , מדובר קודם כל על איזור בעל חשיבות ארכיאולוגית ראשונה במעלה. יש לו חשיבות לאומית ויש לפתח אותו מבחינה ארכיאולוגית , לטובת כל אזרחי ישראל וכן מיליוני התיירים המעוניינים להתחבר אל המורשת האוניברסלית של העיר ירושלים וההיסטוריה שלה.

    מכאן , שבמקום המדובר לא אמורים לגור אנשים , בלי קשר לדתם או אזרחותם.
    אם מדובר בנכס פרטי , יש להלאים אותו תוך מתן פיצוי הולם לבעלים.
    אם מדובר בנכס ציבורי , בוודאי שיש לשעבד אותו לטובת העבודות הארכיאולוגיות .
    אם מדובר בנכס שיש עליו מחלוקת , צריך לתת פיצוי לתושבים , על מנת שיוכלו להתמקם מחדש , אבל בשום אופן לא ליצור מצב שהפיתוח של האתר יתעכב. יש דרישה ציבורית רחבה מאוד לגנים הארכיאולוגים האלו והם חלק מהותי במורשת היהודית .

  9. עידן לנדו / דצמ 1 2011 12:25

    דרול,

    אין לי מושג על איזה כשל לוגי אתה מדבר. אתה בכלל יודע מה עמדתי לגבי סיפוח מזרח ירושלים? עמדתי היא שזה לא עניין חשוב כרגע. מה שחשוב, בכל הסדר שהוא, כולל ההסדר של הווה – הוא שוויון אזרחי מלא. אנשים שנטפלים, כמוך, לפנטזיות על ההסדר המיוחל בקץ כל הימים, עושים זאת בדרך כלל כדי להתחמק משאלות בוערות של צדק אזרחי כאן ועכשיו. אני לא מוכן להשעות את השאלות האלה לטובת דיונים אבסטרקטיים.

    נכון לעכשיו, זכויותיהם של תושבי סילואן נרמסות יום יום. מדובר בשטח ישראלי ריבוני, לא? אז איך זה שחוק הנוער לא תופס שם והמשטרה מתעמרת בילדים בני 8? זה קורה גם באשקלון או בגבעתיים?

    "במקום המדובר לא אמורים לגור אנשים"? אתה שפוי? ואם מחר יגלו ממצאים ארכיאולוגיים מרעישים ליד רמת אביב, אז יש הצדקה לפנות את השכונה מתושבים? בשום מקום בעולם – במדינות נאורות – לא מעדיפים חרסים על פני אנשים חיים. חוק רשות העתיקות מאפשר למנוע או לשנות תכניות בנייה שעדיין לא מומשו כדי להציל ממצאים ארכיאולוגיים; הוא לא מאפשר בשום אופן לעקור תושבים מבתיהם שבהם הם גרו עשרות שנים.

    למעשה, גם הפקעת הנכסים בסילואן לא מתבססת על "חשיבות ארכיאולוגית", אלא על מסמכי בעלות, לכאורה; אתה הצבת כאן רף חדש של חוצפה ציונית. ומסמכי הבעלות, כפי שמפורט בפרטי פרטים בפוסט הקודם, הם ברובם לא כשרים.

    "דרישה ציבורית רחבה מאד לגנים הארכיאולוגים האלה" – זה טיעון פאשיסטי. גם אם תהיה דרישה המונית רחבה מאד לטרנספר מיידי של כל 50,000 תושבי סילואן מעבר לירדן – היא לא תהיה לגיטימית. אלף בית של דמוקרטיה.

    אם יש לך השגה עניינית על איזושהי טענה בפוסט, אשמח לשמוע. הצהרות בנוסח "זכותנו, כי זאת ההסטוריה שלנו" לא יכולות להצדיק פשעים והפרות חוק סדרתיות.

  10. איתי_85 / דצמ 1 2011 13:36

    ה-'כשל הלוגי' הוא בסך הכל סדרם הנכון של הדברים: קודם תיקון, ואז משיח. הצורה ההפוכה, שאומרת שהכל מותר כל עוד לא הסכימה ממשלת ישראל להסדר הומני, היא מין שבתאות חילונית, היפוך ההיגיון.

  11. ירושלמי / דצמ 1 2011 13:47

    תודה על עוד עבודה מאירת עיניים.
    תיקון קטנטן: שמו הפרטי של היועמ"ש הוא יהודה.

  12. דרול / דצמ 1 2011 14:03

    איתי,
    כדי לברוח מהתמודדות עם הכשל הלוגי שלך, אתה נע מאוד רחוק.
    בפעם הקודמת חפרת את בן גוריון מהקבר ועכשיו אתה מרחיק עד להסתבכות תיאולוגית ,שבספק ברורה לך, עם תנועת השבתאות , שלרוע מזלך , היא מתחביבי העיקריים.

    מה קרה?
    בסך הכל הערתי את הקורה הגדולה בין עיניך . אי אפשר להתנגד לאזרחות ולדרוש את זכויותיה בעת ובעונה אחת. כל כך פשוט.

    אין צורך להעיר את גדולי בשל כך.

  13. דרול / דצמ 1 2011 14:15

    עידן,
    אתה נדרש כאן לסופרלטיבים קיצוניים שאני לא רואה בהם כל משמעות מעבר לפירוטכניקה .
    "חוצפה ציונית" ? "טיעון פאשיסטי" ? , יותר נכון תיפוף טם טם , על לא מאומה.

    זכותה של מדינה לפנות אזרחים מבתיהם לצורך פרויקטים לאומיים. זה נעשה כל הזמן ואני חושב שזה צריך להעשות גם פה ובלבד שניתן פיצוי הולם או יישוב מחדש.

    אם עשר משפחות או מאה משפחות , יושבות על שטח ארכיאולוגי כל כך חשוב , יש לפנות אותן.
    אני משוכנע (ולא ראיתי מישהו שטוען אחרת) שהציבור הישראלי הרחב, מעוניין בהגדלת הפרספקטיבה ההיסטורית למלכות החשמונאים ולראשית תקופת המשנה ולהולדת הנצרות ואני גם בטוח שהציבור מוכן לשלם את הוצאות הפינוי וההתמקמות של אותן משפחות שעדיין גרות באזור הזה , לצערי.

    לגבי הפוסט שלך , יש בו כשל גדול ומהותי. האנשים האלו מעולם לא הוכיחו שמדובר ברכוש שלהם ובכל זאת אתה כותב "ביתם" ו"אדמתם".
    זה פשוט לא נכון.

    עצם העובדה שהם גרים שם אינה הופכת אותם לבעלי הנכס.
    זה החוק וכל האזרחים אמורים להיות שווים בפניו. גם הם.

    מוטב באמת להתמקד במאמצים להחיל שיוויון אזרחי , על תושבי מזרח ירושלים , כולל כל הזכויות הנילוות , מאשר להמשיך במלחמה מכוערת ולא צודקת נגד האינטרס הציבורי והפרוייקטים ההיסטוריים הלאומיים.

  14. עידן לנדו / דצמ 1 2011 14:26

    דרול,

    "לגבי הפוסט שלך , יש בו כשל גדול ומהותי. האנשים האלו מעולם לא הוכיחו שמדובר ברכוש שלהם ובכל זאת אתה כותב "ביתם" ו"אדמתם". זה פשוט לא נכון."

    יש לך תיעוד נגדי? יש לך טיעונים משפטיים או מוסריים בעד הפרוצדרות המאד מפוקפקות שבאמצעותן הופקעו הנכסים? יש לך טיעונים נגד מסקנותיה של ועדת הבדיקה הממלכתית של קלוגמן, שחשפה את השיטה במלוא כיעורה? יש לך דוגמה שבה נעקרה שכונה יהודית ממקומה רק בגלל שיקולים ארכיאולוגיים?

    אם לא, תחסוך ממני את הגיגיך בדבר "האינטרס הציבורי" (תרגום: היהודי-לאומני), "זכותה של המדינה" (מה לעשות, עוד ביטוי פשיסטי; לאינדיבידואלים יש זכויות, למדינה אין, לכל היותר היא יכולה לשמש בא-כוח לזכויות של אינדיבידואלים), ושאר ביטויים מגרונו של השלטון. יש לך בלוג, נצל אותו. כאן תגיב לגוף הטענות, ולא – תימחק.

  15. עידן לנדו / דצמ 1 2011 14:40

    ירושלמי: תוקן, תודה.

  16. מני ל / דצמ 1 2011 16:06

    תושבי סילוואן אינם אזרחים ישראלים. הם לא יכולים להשפיע על גורלם בבחירות לכנסת.כל עוד זה המצב, המדינה לא יכולה לצפות שאנשים ישפטו את המהלכים שלה במזרח ירושלים באותה צורה ששופטים מהלכים בשטחי 1948 או מהלכים של כל מדינה אחרת במערב בשטחן שלהן. זה ברור גם שהטיעון הביטחוני לא יכול להחזיק כאן, כי מהרטוריקה של ישראל עולה שמה שמנחה את מדיניותה של ישראל במזרח ירושלים הוא לא שיקולים ביטחוניים, שמועלים לעתים בהקשר של שאר הגדה המערבית, אלא אמונה באתוסים מדומיינים.

    בידי ישראל ניצבת הברירה להעניק אזרחות וזכויות שוות לתושבי מזרח ירושלים, או לחלופין להפסיק לנהל את מזרח ירושלים מדינית ומוניציפלית, ומקסימום לשלוט עליה אם יש לה צורך ביטחוני בכך. היא לא רוצה לעשות את זה כי היא מעדיפה לפגוע באינטרסים שלה בשם שמירה על היסטוריה מדומיינת או לא מדומיינת ועל קירות "קדושים".

  17. נטליה / דצמ 1 2011 16:15

    דרול,

    אם זה פרוייקט כזה לאומי, אז מדוע המדינה, כפי שהראה עידן, ממהרת להפקיד אותו בידי ידיים פרטיות? אולי לא מדובר בפרוייקט כל-כך לאומי, אלא באינטרס פוליטי? אולי ישנם מניעים נסתרים כפי שעידן די, ובכן, מוכיח? ובכלל, הרי יש ויכוח ארכיאולוגי די לוהט אם יש מאום בכל המהומה הזאת סביב עיר דוד כאתר אותנטי. הינף היד הזה בו אתה מבטל את זכותם של אנשים על ביתם הוא מדאיג. מילות הקוד "פרוייקטים לאומיים", "איזור בעל חשיבות ארכיאולוגית ראשונה במעלה", "חשיבות לאומית" יכולים להיות חרב פיפיות בקונפיגורציה מדינית אחרת, בה היהודים הם מיעוט.

  18. ש.ב / דצמ 1 2011 16:24

    עידן, פוסט מופתי וחשוב ביותר.

    רק חצי תיקון. ח"כ נינו אבסדזה אמנם הצביעה בעד החוק להפרטת הגנים הלאומיים, אך הודתה בטעות ואמרה שתצביע נגדו בקריאות הבאות.

    אבל סביר שהחוק פשוט לא יקודם מפני שאין בו צורך. מה שאני צופה שיקרה הוא שבג"צ אכן יאשר את ההפרטה בתנאים שאמרת, כלומר, פתיחה בשבת, ביטול זכות הווטו של אלע"ד בועדת ההיגוי והוצאת ההדרכה מידיהם, אבל זה לא מדאיג אותם כהוא זה.

    עם השבת הם כבר יסתדרו.

    ועדת ההיגוי, היות שממילא לא יכולה להחליט שום דבר בניגוד לדעתה של אלע"ד גם אם תרצה, כמעט לא מתכנסת ולא מחליטה כלום. אז הם יארגנו ועדה חדשה שבה לא תהיה זכות וטו לאלעד אבל יהיה לה רוב אוטומטי. העירייה אפילו הציעה להכניס לשם נציג פלסטיני. אין פלסטיני שיסכים לכך, אבל אתה מבין את הרעיון. תשב ועדה, נניח, עם איש אלע"ד, איש של ברקת, של רט"ג ורשות העתיקות, ואיזה פלסטיני או "נציג ציבור" שיהיה במיעוט של איש אחד. ואז, הועדה הזאת דווקא תועמס בסמכויות.

    גם הוצאת ההדרכה מידי אלע"ד לא תזיז לה. כי אז היא תעבור לרשות הטבע והגנים, זו "תוציא מכרז" לגוף חיצוני שיעביר את ההדרכות, והגוף ש"יזכה" במכרז יהיה איזו חברת בת של עמותת קש של אלע"ד שרשומה באיי הקוקוס (יש לה ערימה שלמה של כאלה), שתעסיק את המדריכים של אלע"ד ותעביר את התכנים של אלע"ד.

    והפסיקה הזאת של בג"צ תקבע תקדים משפטי שלאורו יופרטו גנים לאומיים נוספים ללא שום צורך בחוק שיכשיר זאת.

    טא-דאאאא.

  19. עידן לנדו / דצמ 1 2011 16:35

    תודה, שלום.

    מסכים עם ההערכות שלך. היתה לי שיחה עם מיכאל ספרד, והוא היה די מבסוט מהפסיקה. אני רואה בה כישלון (ונסיגה מעמדת בג"ץ מלפני עשור). הכישלון לא של "עיר עמים", כמובן, אלא של המדינה כולה, והכיוון שאליו היא נופלת.

    אכן, אני גם צופה שבמרץ יתברר סופית שאין טעם בהצעת החוק של חסון, כיוון ש"עיר דוד" תישאר בידי אלע"ד. אולי הוא ימשוך אותה (מה שיובן, שלא כהלכה, כנצחון הקמפיין הירוק), אבל אולי לא, כי מי יודע, יש עוד ארנבים באמתחת. צריך הרי להקיף את כל העיר העתיקה בפארקים ארכיאולוגים, עוד גדולות ונצורות צפויות להפרטה.

  20. ש.ב / דצמ 1 2011 16:43

    מיכאל די מבסוט בצדק, מבחינתו, כי זה בערך המקסימום שהיה אפשר לצפות מבית המשפט ואת המקסימום הזה הוא השיג. בקלות רבה בית המשפט יכול היה לדחות את העתירה עד מיצויתהליך החקיקה (סביר להניח שבדיוק בשביל להשיג פסיקה כזאת בכלל התחילו את ההליך) ולהציע לעיר עמים להגיש עוד עתירה באם החוק הסופי לא יניח את דעתה.

    הרי אף אחד מאיתנו לא נאיבי עד כדי כך שיצפה מבג"צ אשכרה ללכת ראש בראש עם הממשלה על משהו שחשוב לה. בכל מקרה הוא יודע לעשות שרירים רק על עניינים קוסמטיים וזה בדיוק מה שהוא עשה כאן.

  21. עמוס נוי / דצמ 1 2011 18:02

    עידו: אתה צודק: גם למרגלות האוניברסיטה בהר הצופים כבר עומד לחנוק גן לאומי מאושר את הכפר הגדול עיסאוויה! ושם אין שום "עיר דוד" (שם בדוי, מניפולטיבי, ושקרי שנהגה/הומצא על ידי מיסיונרים וארכיאולוגים נוצרים והולאם על ידי ציוניסטים בניגוד לכל מסורת יהודית…)

    אני מרשה לעצמי לצטט את עצמי מכאן
    http://www.haokets.org/2010/02/23/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%9E%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%AA/

    "קודם כל, ולפני הכל, אני מרשה לעצמי להזמין אותך להשתתף בסיורים בסילואן שעורכת עמותת עיר-עמים. אני סמוך ובטוח שהעמותה תשמח לארח אותך לסיור שכזה, כדי שתגלה – כבן אדם מצפוני ורגיש – כמה עובדות שאולי לא היו ידועות לך: תופתע לגלות, כך נדמה לי, שכונות של עוני, עזובה, הזנחה שיטתית של רשויות וממסד, ומצב תשתיות של הגרועים בפרברי העוני בערי העולם השלישי – וזאת במרחק מאות מטרים ממושבי הכנסת, הממשלה, ובתי המשפט שלה מדינה – וזאת בשטח הנמצא בתחום שמדינת ישראל אחראית לו ותושביו הם תושבי קבע שלה – על פי הצדק, ההיגיון, המוסר, המשפט הבינלאומי והחוק הישראלי כפי שנחקק על ידי בית הנבחרים שלה. תוכל גם להתוודע למדיניות מתמשכת של אפליה, הטרדה, ולשיטות של הפחדה, גזל, נישול, שמפעילים שם כלפי בני אנוש אחרים. ובודאי תתמה ותתהה גם אתה כיצד בתי היהודים הבודדים, זוכים לחשמל, מים, זורמים, ביוב, מדרכה, תאורת רחוב, כביש סלול, אבטחה ותוכניות מתאר נקודתיות שאושרו בקפידה, ביעילות ובזריזות לא אופיינית – כמעט על-אנושיות במושגים ישראלים – כשבמרחק מטרים ספורים משם דחוסים בני ובנות אדם הרבה פחות ברי מזל – ללא חשמל, מים, ביוב, כביש, מדרכה, וללא שום דרך חוקית לבנות, להרחיב, לשפץ, או לתקן – רק מפני שהם פלסטינים, למזלם הביש. תלמד, אני חושב, כיצד רשויות עירוניות, וממשלתיות, כוחות שיטור ממלכתיים ופרטיים, ואדוניך הנדיבים חוברים יחד להנצחת מצב נורא ושובר לב זה, כדי להרחיב את מעגל הנישול והרוע…."

    וגם למכתב גלוי לאמים – דוד ד'אור, מיכה שטרית, שלמה בר – שהופיעו בחוד החנית של הרוע הזה כאן
    http://www.haokets.org/2011/07/24/%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%A4%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%9B%D7%9D/

    וכמובן, על ההקשר המזרחי
    http://www.tarabut.info/he/articles/article/manni/

  22. עמוס נוי / דצמ 1 2011 18:08

    שני דברים שכחתי: ראשית, לשבח את הפוסט החשוב והבהיר הזה. שנית, לתקן טעות קטנה: עמות אלע"ד אינה חברה-בת של מדינת ישראל. מדינת ישראל ומוסדותיה (ובכללם האפוטרופוס על נכסי נפקדים, מנהל מקרקעי ישראל, עיריית ירושליים, והועדה המחוזית לתכנון ובנייה) הם חברה-בת של עמות אלע"ד.

    אם תתקבל הצעת החוק הגאונית שלי, האוסרת על עמותות לקבל כסף מניאו-נאצים, מכחישי שואה, מגמדיה, ומצדיקיה, אנטישמיים מוצהרים, ונוצרים פונדמנטליסטיים המייחלים להשמדת היהודים, גם עמותה זו תעלם עם שאר עמותת הימין….

  23. עידן לנדו / דצמ 1 2011 18:34

    עמוס, אני לא מסכים איתך: הריקוד המושחת הזה הוא סימטרי; מדינת ישראל לא נגררת נכנעת אחרי המתנחלים – לא במגרון ולא בסילואן – אלא משתמשת בהם יפה לצרכיה. והם בה לצרכיהם. מדובר בסימביוזה. וזה חשוב להבין, כי בעוד שאלע"ד לא חייבת לנו דין וחשבון, המדינה כן.

  24. yankel / דצמ 1 2011 19:26

    עמותת אלע"ד היא זרועה הארוכה של מדינת ישראל ומדינת ישראל היא זרועה הארוכה של עמותת אלע"ד.

    עמותת אלע"ד ומדינת ישראל חד הם.

    כל פן של הפרוייקט ממותג בשם הנוח לפרוייקט בנסיבות הרלוונטיות. כך היה בימי שוד הקרקעות הגדול שבעקבות 48 וכך נמשך מאז 67 וכך, מן הסתם, יימשך.

  25. עדו / דצמ 1 2011 19:43

    דרול , כתבת : "זכותה של מדינה לפנות אזרחים מבתיהם לצורך פרויקטים לאומיים. "
    וכמו כן אתה טוען שזו צביעות לדרוש שישראל תסלק את ידיה ממזרח ירושלים וגם בה בעת לדרוש שהמדינה תתן לתושבי מזרח ירושלים זכויות שוות.
    אתה צודק, מדינת ישראל צריכה להחליט מה היא עושה עם מזרח ירושלים ואם באמת רוב רובם של הישראלים בעד סיפוח אז שיהיה סיפוח ואז לאלוף פיקוד מרכז אין מה לעשות שם בדיוק כפי שלא רואים אותו בכפר שלם. לחילופין אם זה שטח צבאי אז אין לעמותת אלע"ד מה לעשות שם, היא לא רשאית לפעול מחוץ לגבולות ישראל.
    בכל אופן אם זכותה של המדינה לפנות אזרחים מבתיהם אז בזה סתמת את הגולל על יבבות המתנחלים שפונו מבתיהם ברצועת עזה.
    מי שמוכן לפנות את תושבי סילואן מבתיהם לא יכול באותה עת להתבכיין על הגירוש בגוש קטיף , יש לי הרגשה שאלו שמנסים לסלק את תושבי סילואן הם מגדולי המתלוננים על פינוי גוש קטיף (שיהיה ברור, אין שום קשר בין המקרים, תושבי סילואן הערבים לא נשלחו על ידי ממשלת ישראל לקבוע עובדות פוליטיות בשטח שנמצא מחוץ לגבולות המדינה)

  26. עידן לנדו / דצמ 1 2011 21:59

    עדכון: מחר (2 בדצמבר) בלילה צפוי פינוי של משפחה נוספת מסילואן, כנראה המקרה שמתי הזכיר בתגובתו למעלה:
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1580160

    בית אבו-דיאב נמצא בתוך שטח הגן הלאומי "עיר דוד" (הבה נדייק: מדינת ישראל הכריזה על גן לאומי בשטח שכבר היו בו בתים פלסטיניים); הבית נרכש ע"י חברת "לואל אינווסטמנטס" מאיי קוקוס, שנציגה בארץ הוא דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד. לדברי המשפחה שגרה בבית, משפחת חיג'ו, העסקה נחתמה בידי אחד מבני המשפחה ללא אישורם של הבעלים האחרים בנכס.

  27. Uri / דצמ 1 2011 22:32

    "בשום מקום בעולם – במדינות נאורות – לא מעדיפים חרסים על פני אנשים חיים"

    דחילק, מדינת ישראל איננה 'סתם מדינה'. עבור רוב הציבור הדתי (ובתוכו ה- Bible Belt) היא שלב מפתח 'בתכנית האלוהית' לישובו מחדש של 'עם הבחירה' על 'ארץ הקדש', בקיצור 'אתחלתא דגאולה'. עבור הציבור החילוני, מה שמכונה 'הרציפות ההיסטורית', מהווה גושפנקא לאותנטיות – שהיא הגרסא דינקותא לעם הבחירה. את הפרספקטיבה אפשר לקבל מדברי בן-גוריון (אבי אבות החילוניות-הציונית-לאומית) שטען אחרי ליל הבדולח שהוא מעדיף להקריב את מחצית ילדי גרמניה היהודים למען הישוב מאשר להציל את כולם בבריטניה. אם ככה יעשה לאשר המלך חפץ ביקרם על אחת כמה וכמה להמן.
    אני זוכר סרבים שאמרו שלוותר על קוסובו זה כמו לוותר על ירושלים. אבל לסרביה אין נשק גרעיני.

  28. אלמוג לוין / דצמ 1 2011 22:54

    עידן, תודה ושוב תודה על ההשקעה שלך פה. זה מאיר עיניים וצובט בלב.
    בכל זאת, אני חייבת לכתוב, שהתמונה הראשונה כאן לא היתה צריכה להתפרסם. על אף שהיא בהחלט שווה את האלף מילים שלה, אין מה להגיד.

  29. אלמוג לוין / דצמ 1 2011 22:56

    אה, שכחתי, לעניין הארנקים שביקשת להכין: מכינה.

  30. עידן לנדו / דצמ 1 2011 23:00

    תודה רבה, אלמוג. התמונה הראשונה כבר התפרסמה באתר המידע של שכונת סילואן: http://silwanic.net/?p=21769

    משמע: תושבי השכונה עצמם מעוניינים להפיץ אותה ברבים. הפרסום שלה כאן משרת את המטרה שלשמה הוקם אתר המידע הזה. לכן אני שלם לגמרי עם הפרסום.

  31. הילי / דצמ 2 2011 00:04

    שלום עידן,

    תודה רבה על הפוסט.
    שאלה לי: מה דעתך על החששות מפגיעה של החפירות במסגד?

  32. דרול / דצמ 2 2011 02:49

    עידן , יש די והותר עובדות שהסתירו ב"הארץ" , אבל אתה מתעלם מהעיקרון המרכזי לפיו לממשלה נבחרת ישנה יכולת להפקיע נכסים וקרקע לטובת הצייבור והייכולת הזו קיימת גם ב"מדינות נאורות" , כמו גרמניה וקנדה .
    עוד מידע תוכל למצוא פה:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Eminent_domain

    לגבי התנהלות המשפטית , עדיין אין ביד את כל חומר המשפטי, אבל ישנם מספר פסקי דין ברשת כמו זה http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93%20%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9F%20%20%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%90_hd_0L38mD3SrN3OpCrzGI2uvEIveT6ri.html
    או כמו זה
    http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%90%20%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93%20%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9F_hd_1L38mD3WnN3OnEJPVGLKkEJakQ7HjR000.html

    ממקריאה ראשונית , ניתן להבין מדוע העיתון בחר לכסות טפחיים במקרה של משפחת סומרין.
    הנכס היה שייך במקור לעבדללה סומרין , שהוא קרוב משפחה רחוק של הדיירים והם אינם נחשבים כיורשיו וגם אינם מתיימרים להיות כאלו.
    הטענה שלהם היא שמיד לפני מותו בשנת 1983, הספיק עבדללה למכור בחיפזון את הנכס לאביו של הדייר הנוכחי. מיותר לציין שהמכירה הזו לא תועדה כחוק אצל הרשויות , לא לפי חוקי מדינת ישראל ולא לפי הכללים החלים בשטחים.

    הימנותא מצידה טוענת , שהמכירה הזו לא הייתה ולא נבראה ואכן , אין לדיירים שום הוכחה לקיומה של המכירה הזו , למעט מסמך אחד שאפילו איננו חתום.

    עוד רציתי לציין שבתיק הזה , שנראה על פניו מאוד שולי , יצג את הדיירים לא אחר מאשר פרקליט הצמרת המפורסם , עו"ד אביגדור פלדמן. מעניין מה גרם לו לנטוש את השועים והרוזנים ולעסוק במין הונאת נדל"ן קטנטנה שכזו.

  33. דרול / דצמ 2 2011 03:06

    נטליה שלום.

    חינוך היסטורי נאות , שימור אתרים היסטוריים , פיתוח סביבתי ותיירותי , כל אלו יכולים להפוך ל"אינטרס פוליטי" או ל"החלטות פאשיסטיות" בהינף טרמינולוגי הנייר סובל הכל.
    בשורה התחתונה , באתרים המתוחזקים להפליא של עמותת אלע"ד מבקרים מאות אלפים כל שנה , רבים מאוד מהם תיירים מחו"ל.
    לירושלים ישנה חשיבות היסטורית ודתית למאות מיליוני אנשים. זה לא סתם מקום שניתן לבנות בו סלאמס.

    אבל אני רוצה להרגיע אותך ,
    השבוע החליטה הממשלה להלאים את הציון הקדוש במירון , זה האתר הדתי היהודי המתוייר ביותר אחרי הכותל , וגם שם ישנם בעלי אינטרסים שצוווחים עד לב השמיים שגזלו את כבשתם היחידה , אלא שלצווחנים האלו אין חברים במערכת הארץ ולפיכך את לא יודעת דבר על העוול הנורא שנגרם להם.

    יש אינטרס ציבורי והוא דבר מובהק. אי אפשר להתעלם ממנו רק בגלל מניפולציות בסגנון "ממה היה קורה לו היהודים היו מיעוט".

  34. דרול / דצמ 2 2011 03:12

    עידו.
    א. אני יודע שאני צודק.
    ב. מדינת שראל כבר הכריזה מזמן שירושלים המזרחית מסופחת , היא פשוט לא עושה די כדי לספח אותה בפועל.
    ג. מה עניין שמיטה אצל פיקוד המרכז? פייקוד הצפון נמצא בצפת איפשהו , אז מה?
    ד. גירוש גוש קטיף היה לגיטימי כוון שהוא היה החלטה של ממשלה נבחרת. אולי המגורשים לא קיבלו די פצויים , אני לא מכיר את הנושא. הציבור חרץ את דינה של ממשלת ההתנתקות בבחירות 2008 , כיאה וכראוי בדמוקרטיה.

  35. עידן לנדו / דצמ 2 2011 06:09

    דרול,

    אתה בעצם טרול, וצריך הייתי למחוק אותך. טרול הוא מגיב טורדני שלא מעוניין בדיון רציני וממשיך להתעלם מהתשובות.

    שאלתי אותך, ואני חוזר על הפסקה הזאת: "יש לך תיעוד נגדי? יש לך טיעונים משפטיים או מוסריים בעד הפרוצדרות המאד מפוקפקות שבאמצעותן הופקעו הנכסים? יש לך טיעונים נגד מסקנותיה של ועדת הבדיקה הממלכתית של קלוגמן, שחשפה את השיטה במלוא כיעורה? יש לך דוגמה שבה נעקרה שכונה יהודית ממקומה רק בגלל שיקולים ארכיאולוגיים?"

    לא התייחסת במילה. נתת הפניה לפסק דיון שמדבר רק על שאלת הבעלות של הימנותא לעומת סומרין. לא זאת היתה השאלה. השאלה היתה מאיפה בכלל הגיע הנכס לידי הימנותא. תשובה: חוק נכסי נפקדים. שאלה? האם ההליך היה כשר? לא נתת תשובה. התחמקת. יש קישור בתחילת הפוסט לתחקיר של "סולידריות שיח ג'ראח", אני בטוח שלא עברת עליו כי הזכרת רק את הידיעה ב"הארץ". גם לא התייחסת למסקנות ועדת קלוגמן (יש קישור בפוסט). לא נתת דוגמה לשכונה יהודית שנעקרה בגלל שיקולים ארכיאולוגיים, במקום זה נתת הפניה לויקיפדיה, להוכיח שיש דבר כזה בעולם. היה דבר כזה בישראל כלפי יהודים?

    אומרים לך שבפיך, "אינטרס ציבורי" זה אינטרס של החלק הלאומני בקהילה היהודית (הפיתוח של "עיר דוד" הוא לא אינטרס שלי, לא של עשרות אלפי ישראלים יהודים אחרים, לא של מליון ומשהו ערבים תושבי ישראל). אומרים לך שהמדינה מחויבת לאינטרס הציבורי הכללי, לא היהודי-לאומני. אומרים לך שגם אם יש אינטרס מסוים לרוב הציבור, אבל הוא רומס זכויות פרט בסיסיות – אין לאינטרס נפקות. אומרים לך עריצות הרוב. ואתה לא מתייחס במילה, חוזר כמו מנטרה על "אינטרס ציבורי".

    אתה מבין למה אתה טרול? עד שלא תתייחס לגופו של עניין, לא תקבל יחס רציני. הפוסט הזה עבר תחקיר לא של יום, לא של שבוע ולא של חודש, אלא יותר. אתה באת, שלפת, וזה נראה לך לגמרי תקין. אז אני מציע שתחזור לזירות שבהן סטנדרטים ירודים כאלה של דיון מקובלים, ותניח לנו לנפשנו.

  36. עידן לנדו / דצמ 2 2011 06:21

    הילי,

    זה נושא לספקולציות, קצת כמו החששות מתקיפה באיראן או מאיראן. אני מניח שיש הבנה אצלנו שפגיעה במסגדים תצית תבערה, אבל הרי יש גם פירומנים. ויש לא מעט רשלנות וחוסר תכנון.

    אני גם בטוח שבצד המוסלמי יש גם נטייה להפריז ב"סכנה" שנשקפת למסגדים מכל פיפס שישראל עושה. בואי לא נשכח – הר הבית הוא אחד המוקדים הכי קיצוניים בעולם של פנאטיות דתית.

  37. עמוס נוי / דצמ 2 2011 12:35

    אם בסילואן היו תשתיות. אם בסילואן היה ביוב. אם בסילואן היתה תאורת רחוב. אם בסילואן היתה מדרכה. אם בסילואן היה ניקוז. אם בסילואן היה גן ילדים. אם בסילואן היה גן משחקים. אם לסילואן היו תוכניות מתאר. אם לתושבי סילואן היה שביב תקווה כלשהו, או תחושה שבכספי המסים והארנונה העצומים שהם משלמים הם מקבלים איזו תמורה – קטנטנה, זעירה, סמלית – מהאנשים שרק שולחים מאבטחים ושוטרים כדי שישברו ידיים לילדים בני שבע… אם ואם ואם – אולי אפשר היה להתייחס בכלל לטיעון השקרי המעלה כאן טרול-דרול על "מדינה המשמרת אתר היסטורי" (ואין שם שום אתר היסטורי, בודאי שלא בהיקף גדול אן חושב מתל קסילה ברמת אביב או מהעתיקות ב"עתיקות אשקלון", שכונות שפיונם לא נדון מעולם. הכל סתם שקר והמצאה ותעמולה. אבל נניח)…

    מכיוון שאין תשתיות, אין ביוב, אין תאורה, אין גנים, אין מדרכות, אין ניקוז, אין תוכניות מתאר (למעט בית יהונתן שמאוכלס יהודים) – אז כל הדיון הזה בכלל עקר. מדובר באפרטהייד בוטה ואכזרי, מדובר ברשעות וגזילה ושקר.

    אגב – ברגע מסויים סברו תושבי סילואן שהכנה של תוכנית מתאר אלטרנטיבית (ושוחרת שלום) המשלבת שימור ארכיאולוגי והיסטורי עם צורכי התושבים עשויה להואיל להם. משרד ארכיטקטים ירושלמי עבד שנתיים על תוכנית מפורטת שעלתה הון תועפות לתושבי שכונת העוני הזו. מי שרוצה לקורא כיצד נדחתה התוכנית במשך דיון שארך שתי דקות של צחקוקים מוזמן לכתבה של רפפורט

    http://www.haokets.org/2009/02/24/%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%97/

  38. איתי_85 / דצמ 3 2011 23:15

    תודה, דרול, שלקחת מזמנך כדי לספר לי על התחביבים שלך. זה בעצם כל המידע שמצאתי בתגובה שלך אליי. בימים הקרובים תמצא בתא הדואר שלך הזמנה אל מסיבת התה השנתית שלי, ובה נוכל לדון בנושאים מרתקים כאלו בהרחבה.

    אני מוצא בהרבה מהדיונים המחודשים בעניין סילוואן משהו ישן נושן, שמצאתי פעם בדיונים על שייח ג'ראח. זו העמדת הפנים שיש שוויון בין יהודי וערבי. 'הרי יש חוק', ו-'ישנו אינטרס לאומי', ו*אנחנו חיים בין כל מיני כוחות פוליטיים, שלא מבדילים בין אדם לאדם, ואם הם אכזריים אז הם אכזריים באותה מידה כלפי כל אחד*. כשדובר על שייח ג'ראח היו שאמרו 'שזה רק הוגן להחזיר בית לבעליו החוקיים'. כאן, מדברים על הנורמטיביות שבה מדינה מוחקת כפר לטובת מיזם תיירותי. ברגע שנדרש מהטוען בקייס להראות את הסימטריות, או אז נעשה הצעד הראשון להפשטה של המצב מערימות הבולשיט שמחסות אותו.

  39. אלמוג לוין / דצמ 4 2011 08:22

    עידן, לעניין פרסום התמונה, זה שתושבי השכונה רוצים להפיץ אותה (בצדק מבחינתם) זה חשוב, אבל מה שמטריד אותי הוא אם הילד עצמו היה רוצה להפיץ אותה.

  40. יהודי / דצמ 5 2011 16:29

    קודם כל יש לי וידוי – לא קראתי את הפוסט הזה שלך, אבל יש לי סיבה טובה:

    הסיבה לא מעניינת – מי שלא קורא את הפוסט, אין לו זכות תגובה. המשך התגובה נמחק (הערת מערכת).

  41. עמוס נוי / דצמ 6 2011 06:36

    הארכיאולךוגיה היא מפלטו של הנבל (והמנשל, והגזלן, והשקרן): הנה הוכחה נוספת, טרייה – הקמת "גן לאומי" למרגלות הר-הצופים, שיחנוק סופית את עיסאווי וא-טור, וימנע מהם כל רזרבה להתפתחות עתידית. למה? ככה. כאן אפילו לא צעד שום דוד המלך מדומיין, שם אין שום עבר "לאומי", כאן רק חול וחול. הנה הידיעה

    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1583963

    כדאי להזכיר שוב: חלק מהשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים (אום טובא, אל-בוסתן בסילואן) הן שכונות של עוני מחריד, צפיפות נוראה וחוסר תשתיות, מהסוג של לאגוס או ריו, שרוב הישראלים יתקשו להאמין שהן קיימות – ושמצב זה הוא תוצאה של הזנחה שיטתית ומכוונת של מוסדות המדינה והעירייה… גם זה צדק חברתי!

    כי ראש עירייה הגון הדואג לכלל תושביו, צריך להחליט החלטה "מוניציפלית" קטנה – נאמר, אם לפעול במרץ כדי לפתור את בעיות התכנון בסילואן (למשל) לרווחת התושבים, ולספק להם את מינימום השירותים להם הוא מחוייב על פי החוק הישראלי, המשפט הבינלאומי, וצו מצפונו של אדם הגון – או שהוא יפרע את חובו לבארים ולקינגים, ימשיך בהתעללות העירונית שתכליתה הטרדה ועידוד הגירה, יתעלם משאלת התכנון, יוציא צווי הריסה, ויגיס צבא ומשטרה לאכיפתם (כפי שנעשה באופן פרובוקטיבי ממש ערב הבחירות). איכשהו נמחק מסדר היום הציבורי שטלנסקי העביר (לכאורה!) את הכסף מעמותות ימין קיצוני לאולמרט בדיוק עבור שירותים מעין אלה. כשדחפורי העירייה יתחילו להרוס את הבתים באל-בוסתן, בחסות ימ"מ ויס"מ ויחידת מצדה, יש סיכוי טוב מאוד שגם כמה ילדים חפים מפשע יהרגו (שוב) במהומות. גם לזה אחראי ניר ברקת, חביבם של "חילוניים"

  42. עידן לנדו / דצמ 6 2011 10:09

    תודה, עמוס. אני מאד מקווה שדחפורי העירייה לא יגיעו לאל-בוסתאן, ושזה יהיה קו אדום אמיתי (הן פנימית והן חיצונית). יש הרבה עיניים בינלאומיות על התכנית הזאת ל"גן המלך". אבל כמובן שאין להיתפס לשאננות.

  43. עדו / דצמ 7 2011 20:37

    לפי מה שכותב עמוס, נראה לי שניר ברקת מבין שהקרב על האוכלוסיה החילונית בירושלים אבוד והוא מנסה להיבנות מדתיים לאומיים שיהגרו לעיר.

  44. רן / דצמ 8 2011 20:18

    ב "מאמרים שלי ברשת" בתפריט משמאל, הקישור לynet לא עובדת

  45. רונן / דצמ 12 2011 10:54

    בכל פעם שאני עובר בכפר סילואן אני זוכר את אנשי חולית סילואן שרצחו הרבה מאוד אנשים בקפה מומנט.
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%9F
    רחמים על תושבי המקום אין לי.

  46. עדו / דצמ 13 2011 23:45

    אתה כמובן צודק רונן. אני אישית שונא רוסים מאז הרצח המזעזע של משפחה שלמה בראשון לציון. אז אני בהחלט מבין אותך.

  47. נטליה / דצמ 15 2011 16:26

    איזה ייאוש! המדינה משתגעת! עידן, כתוב משהו, בחייך… 😦

  48. עדי שחטר / דצמ 17 2011 15:19

    עידן, שלום. תודה על הרשימה החשובה. האם הרשימות שלך, לפחות חלקן, מתפרסמות באנגלית? ברשותך, הייתי רוצה לפרסם את הרשימה הזאת בדף הפייסבוק שהקמתי ושמו "לא לתרום לקק"ל". מטבע הדברים, הוא מיועד בעיקר לחו"ל ולקהילות יהודיות. בתודה ובברכה, עדי
    וזה הדף:
    http://www.facebook.com/pages/Dont-Donate-to-JNF-Jewish-National-Fund-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%A7%D7%9C/335313546483683?sk=wall

  49. עידן לנדו / דצמ 17 2011 16:42

    הי עדי,

    אני לא מפרסם באנגלית (רק בתחום האקדמי שלי). אתה מוזמן לתרגם או ליזום תרגום כזה, ולפרסם בדף שלך.

  50. קלימרו / דצמ 23 2011 17:35

    הכל טוב ויפה, אני מסכים. רק לא מבין איך חפירות שנעשו בסבסטיה ב 1931 נחשבות לחפירות בשטח כבוש, אם הכיבוש התחיל רק ב 1967 לדעת רוב העולם, או ב 1948 לדעת אחרים.
    אודה לך אם תשיב לי כאן

  51. עידן לנדו / דצמ 24 2011 15:47

    לא קראת בעיון. העבירה היא הוצאת ממצאים ארכיאולוגיים משטח כבוש. הממצאים התגלו לפני הכיבוש, אבל הוצאו מן השטח הכבוש אחרי תחילת הכיבוש, על ידי הכוח הכובש.

  52. קלימרו / דצמ 24 2011 21:29

    צודק, לא העמקתי בקריאת הקישור 😉
    מדובר בסיפור ארכיאולוגי שמצטרף לעוד הרבה אחרים. מדינות מערביות רבות (כדוגמת אנגליה ובריטניה) מסרבות להחזיר ממצאים שהן לקחו בתקופות כאלה ואחרות (ממצרים ומיוון למשל) ומוצגים כיום במוזיאונים בבירות אירופאיות.
    נראה שבנושא הזה אין דין ואין דיין

  53. קלימרו / דצמ 24 2011 21:30

    תיקון טעות: הכוונה הייתה לבריטניה ולגרמניה

  54. אדיר / ינו 16 2014 20:51

    גן המלך בירושלים תוכנן על שטח שכולו מלא בבניה לא חוקית, ויש לזה תצלומי אוויר, בנוסף כל הארץ מלאה בבניה ערבית לא חוקית ולצערי זה נגרם בגלל חוסר רצון של שיתוף פעולה של הערבים עם מדינת ישראל.
    עיר דוד זה אחד הפרויקטים הארכאולוגים החשובים בארץ ולדעתי חשוב מאוד לפתח אותו עד שיגלו את כל האזור.

    בגלל שמקריאה קצרה קלה להבין שאתה מהשמאל הקיצוני בארץ (כן, זה שמאל קיצוני), תדע ששום מדינה פלסטינית לא תעזור, להפך, היא רק תגדיל את הסיכוי שמדינת ישראל תושמד בעתיד. ואתה יודע איך? כיום יש בגדה בין 2-3 מליון פלסטינים. במידה ותקום מדינה היא תיתן לכל הפלסטינים לשעבר זכות שיבה, שאלו ערבים שגרים בלבנון, סוריה, עיראק ועוד הרבה מדינות ערביות עוינות, מה שרק יגדיל את הקיצוניות של הערבים בגדה עד שתתחיל עוד מלחמה איתם, רק שהפעם הם יהיו 12 מליון ואנחנו 8 (כולל מיליון ומשו ערבים ישראלים שלא בטוח דואגים לעתיד של ישראל). וככה נוכל לומר שלום למדינה היהודית שחלמנו עליה, רגע, בעצם לא בטוח שאתה.

    המקור לגן שלמה:
    http://www.news1.co.il/uploadFiles/172451198101044.pdf

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: