דילוג לתוכן
26 בספטמבר 2011 / עידן לנדו

20 מילה בדיוק (5)

1.
משוחרר מכבלי הבשר, החיים כרוח רפאים נעמו לו, הדברים עוברים וחולפים דרכו, ולא התגעגע עוד לדבר. אבל זכרון החול באצבעות.


2.
פָנֶיה במצודָד, קשת כהה גולשת ממרום מצחה אל הלחי המוצלת, סובבת את האוזן ונדחסת בעיגול שמתחת לתנוך. שם. בדיוק שם.


3.
מרק העדיף למות ולא להאמין לאלכס שראו את ריטה עם אנדריי, אבל אז ראו את ריטה עם אלכס, ואנדריי מת.


4.
יום אחד, פתאום, איבדו המראות את צלילותם, ונעטפו דוק חום-חיוור, כתמונות זיכרון ישנות. והיא ידעה שכך יהיו מעתה ולעולם.


5.
לא היית צריך לנסר אותי. זה בגלל שהִתכת אותי. הייתי ערופה, תבין. עכשיו אני נוזל, תספגי. נראה לך, בלי גפיים?


 

[עוד בסדרה – כאן]

6 תגובות

להגיב
  1. רונית / ספט 26 2011 10:28

    איזה פואטיקה נהדרת, שלך?

  2. עידן לנדו / ספט 26 2011 10:59

    מ'זתומרת שלי? לא העתקתי את זה משום מקום.

  3. Yael Silbermann / ספט 26 2011 13:27

    מרגש

  4. צור שפי / ספט 26 2011 21:51

    מורבידי, כירורגי. אהבתי.

  5. IL / ספט 26 2011 23:43

    I loved #4 best and the sand metaphor in #1. #2: twenty words are worth the picture.

  6. אורי / ספט 27 2011 06:58

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: