שלוש קינות לאמצע הלב
אשה-פסנתר; גבר-גיטרה; אשה-גיטרה
[לפתוח רמקולים, לעמעם אורות]
Ruins, Nancy Elizabeth
דשא ב', גבריאל בלחסן
Colours of the Night, Evi Vine
אשה-פסנתר; גבר-גיטרה; אשה-גיטרה
[לפתוח רמקולים, לעמעם אורות]
Ruins, Nancy Elizabeth
דשא ב', גבריאל בלחסן
Colours of the Night, Evi Vine
כאילו לא היה היום הזה קשה גם לפני כן. והתמונה של ג'וליאנו בלי אף מילה אחת.
שובר את הלב כמה יופי יכול להיות לפעמים בעצב, וההיפך.
הערכתי מאוד את דרכו האמנותית ובעיקר את זו הפוליטית של ג'וליאנו מר . לצערי נתקלתי בו אישית והכרתי את האלימות שפעפעה בו ומשום מה שוכחים את כל זה כשמזכירים אותו. הוא לא היה איש נעים ויכול היה להכות ללא אזהרה .
בדמנו חיים לג'וליאנו
– – לוּ הָיָה מִפְלָט אַחֵר מֵחֲלוֹמֵנוּ
לְאַט הִרְחַקְנוּ בַּתֶּלֶם עַד קָצֵהוּ הֶחָם
נוֹסְקִים בִּשְׁמֵי הַתִּקְוָה הַתְּכֻלִּים
לִבְרֹא נֶחָמָה פּוּרְתָּא שֶׁל שִׁלֵּם וְנָקָם.
בְּדֶרֶךְ חַתְחַתִּים הָלְכוּ וְכָבְדוּ צְעָדֵינוּ
עֵינֵינוּ נֶעֱצָמוֹת מִכְּאֵב חֲלוֹם יְרוּשָׁלֵם
הָיִינוּ נִטְרָפִים בְּיֵאוּשׁ זְהָבָהּ הָעוֹמֵם.
מֵעֵבֶר לְגֶלֶד הַגְּבוּל גָּאָה
יַם שִׂנְאָה וּמַאֲוָיֵי נָקָם
מִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים דַּקִּים
וְצוֹרְבִים שֶׁל עֶלְבּוֹן תּוֹסֵס
מְצַפֶּה בְּעֶרְגָּה לַיּוֹם בּוֹ
תַּקְהֶה הַשַּׁלְוָה אֶת דְּרִיכוּתֵנוּ.
מִגּוּף רַחְמֵנוּ הַקָּרוּעַ מִבַּעַד
לִסְדָקִים רְטֻבִּים חָמוּץ מִדָּם
נִגַּר חֲלוֹם הַתְּאֵנָה וְהַזַּיִת.
הָאִישׁ תַּחַת גֶּפֶן הַפְּלָדָה
זָחַל לְאַט לְבֵיתוֹ עִם רֶדֶת עֶרֶב,
בִּשְׂדֵה שִׁבֳּלִים חַדּוֹת כְּחֶרֶב
נִגְזַרְנוּ לְנֶצַח נְצָחִים
לִהְיוֹת נְכוֹנִים וַחֲזָקִים
לִהְיוֹת בְּדָמֵנוּ חַיִּים.
אוֹר יְקָרוֹת יְרוּשָׁלֵם מְעַוֵּר
אֶת עֵינֵינוּ בְּרַק מַאֲכֶלֶת מֻנֶּפֶת אֶל
עָל שְׁנֵי בָּנִים עֲקֻדִּים עַל הַר מוֹרִיָּה אֶחָד
מְפֻכָּחִים וּמָרִים הֵקַצְנוּ מֵעֲקֵדַת הַחֲלוֹם – –
הַזְּמַן נֶחְמַץ וְנִגַּר עַל פָּנֵינוּ
שַׁעֲרֵי עַזָּה
מַה לְפֶתַע כָּבְדוּ עַל כְּתֵפֵינוּ.
היה איש אלים בחייו.
ומת בצורה אלימה.
גלגל חוזר בעולם.
כל אלו שמדברים על האלימות של ג'וליאנו מר – אני מניח שזה נכון וגם שזה לא ממש משנה. אומרים על אלברט שוויצר שהיה אדם לא נעים, יש סיפורים על שחיתות אצל הנזירה תרזה והנה יצאו עוד כמה סיפורים מלוכלכים על המהטמה גאנדהי . במקרה של ג'וליאנו מר מדובר בחייל שמת בקרב בצד הנכון, זה שאותו חייל היה גס או לא נעים עדיין לא מוריד מאומץ הלב שלו ומהעובדה שנכנס בעיניים פקוחות לתוך הסכנה, אולי יום אחד ידליקו משואה גם בשבילו.
מת בצד הלא נכון.
איפה הוא היה אמור למות?
יש גם שוטרים שנכנסים לשכונות פשע ומתמודדים עם הסכנה.
itik
כתבתי שהוא מת בצד 'הנכון' הוא נכנס למקום מסוכן כדי לקדם רעיון אצילי, זה שהוא אישית היה אדם סוער ואלים זה נכון אבל לא משנה את העובדה הזאת וכן – אם שוטר נכנס למקום מסוכן ונהרג תוך כדי כך (למשל בשריפה על הכרמל) אז מספידים אותו ולא נזכרים להעלות תלונות על אלימות שהצטברו נגדו במח"ש גם אם יש כאלו.
תקראו את ארי שביט היום
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1224066.html
מי שלא מגנה את הקיצוניות של הערבים ורוצה להדבר עם חאמסניקים גם כן אשם.
בסופו של דבר ראו בו שיהודי וסוכן ציוני.
בגלל חלקים גדולים בקרב הפלסטינים לא יהיה פה שלום.
ערבי רע! ערבי רע!
– מספיק לך ולארי שביט? אפשר לעבור הלאה?
מדהים שיש אנשים שאינם מבחינים. היה אלים? לא יודע, לא הכרתי אישית. רצח הוא רצח, בלתי נסלח. נקודה. כמו כל רצח.
Colours of the Night, Evi Vine
הורס
תגלית
תודה
תודה איריס – הראשונה שמתייחסת לשירים. בעצם זה היה פוסט מוזיקלי. ואפילו יש קשרים סמויים בין השירים לבין ג'וליאנו, אבל מילא, מי שומע בכלל בכל הרעש הזה.
אמצע הדרך משעמם ובכייני. הרמוניות ומלודיות פשטניות. המילים צפויות ומייגעות. אלפי שירים כאלה נכתבים כל יום. תעשה לנו טובה ותשאר בפוליטיקה – שם אתה מבין משהו