כבָנים וכבוֹנים וכבּבּוּנים
היום ירושלים היא כלילת יופי. חזרנו לירושלים כבנים וכבונים, והיא נמצאת באחת מתקופות הזוהר שלה."
(ב"נ, יום ירושלים 2011)
תחבירן ופולמוסן. נזהר בצוננין.
… וגם לא לעבוד חינם
פוסט אקראי
תגובות אחרונות
טיפה אפלה בקליפה (מסות על הלשון ותעתועיה)
לא למות טיפש 
כבבונים.
כן, אזרח, גם כאן התמונה ההיא עלתה: https://idanlandau.com/2010/05/19/jeer-at-the-poor/
וכמובן שקמו אז כל הספקנים ואמרו שהיא פוטושופ מזויף. אולי גם ה"מצעדגלים" הזה מבוים כולו על ידי סולידריות שייח ג'ראח.
זוכר את הפוסט ההוא. יש אדישות ,ואף שימחה לאד של "בעל הבית" לסבלו של האחר.
http://erev-rav.com/archives/12613
תמיד אהבתי את ההורים שאומרים שלמרות שהם לא ממש דתיים, הם רוצים להקנות לילדים שלהם ערכים, ולכן הם שולחים אותם לחינוך הדתי.
בלהה.ומה לעשות- הבהמייות, ההורמונים ,הדם הגועש, הקריאות הקצביות,השנאה,הקצף על השפתיים, הכל מוכר לגמרי ממקומות וזמנים אחרים
איכס.
ראיתי כרגע בעקבות לינק שנשלח אלי, ועכשיו כאן. פשוט קשה להאמין. מפחיד ומעציב. וזה היה האירוע המרכזי של יום ירושלים…
אם סבתא שלי רק היתה מחכה שנתיים ועוזבת את פולין ב- 50 ולא ב- 48, לי היתה אזרחות אירופאית. אז הייתי עובר לאירופה, מוותר על האזרחות הישראלית ועובר היפנוזה כדי לשכוח את השפה העברית.
ואני ממש לא מרגיש שהרצון הזה שלי מעיד על חולשה, בוגדנות או נפסדות. רוב העם הזה פשוט מגעיל אותי.
"Everybody in a rush. Why is this?" קול קטן, תמים ונבון ברקע שלא תורגם, אבל נראה לי שראוי. ובאותה הזדמנות, כותרת משנה: בגדי המלך (המושיע) החדשים.
כל הזכויות לשיר המבחיל שיוצא מהפה של הבבונים האילו שייכות לבבונים של בית"ר ירושלים.
אם זה לא ברור מהכותרת, מה שחמור כאן בעיני זה לא הבבונים עצמם, אלא מי שנותן להם רוח גבית – החל מברקת ועד לביבי – וגם מי שמגן על "חופש הביטוי" שלהם בקנאות כזאת; החופש לקרוא בפומבי לשריפת כפר ערבי ומוות לשמאלנים. שימו לב למג"בניק בשניות הראשונות לסרטון – לכאורה "שומר" שההפגנה לא תצא משליטה, בפועל מחייך מאוזן לאוזן. כך נראה שלטון החוק בירושלים.
מה יש לכם, אתם – קצת אהבת ישראל, קצת יידישקייט!
עם סגולה.
ואת הרבנים שכחת.
הסמכות התורנית העליונה. הדוברים והנציגים של האל הכל יכול. אלו שמעל למדינה ולממשלה ולדמוקרטיה.
יש לי חלום…
בשנה הבאה מצעד של אהבה כלפי המקומיים בירושלים. חוסמים את מצעדי השנאה של הפשיסטים הגזענים הללו.
בברלין לפני שתיים ירדו חצי מיליון איש וחסמו פיזית את הרחובות שהם לא יצעדו. אני מקווה שאנחנו לא צריכים לעבור את מה שעברו הגרמנים בשביל לדעת מה קורה שנותנים לאנשים הללו להשתולל.
ניסיתי למצוא תגובה "מתאימה"
לא הצלחתי
ייאוש מוחלט.
למה אתה מעליב את הבבונים – חיה חברתית ואינטליגנטית
חיות מהסוג הזה אין בטבע – רק ב"תרבות"
האם תוכל לנחש מי כינה את "ריקוד הדגלים" הלזה "פאשיזם אמוני"? לא אחר מאשר משה פייגלין, ב'מקור ראשון' של היום. הוא אגב חושב שהבעיה היא שאין טעם להתלהב רק ביום ירושלים, והפתרון הוא בניין בית המקדש השלישי. נסכים אם כן רק עם הרישא של דבריו.
תומר: כן, לפייגלין יש יציאות מעניינות, לא מהיום. אבל בעניין הזה נראה לי שההבדל בינו לבין "הפשיסטים האמוניים" הוא טקטי בלבד. שנים הוא מתעקש לבדל את עצמו מן הימין הכהניסטי בכך שהוא מתעקש על "טרנספר מרצון". נו, אני עוד לא שמעתי על פלסטיני – שלא לומר 3 מיליון כאלה – שיסכימו לטרנספר כזה. לכן אני לא קונה כל כך גינויים מצידו שמופנים לכיוון ימין.
על הגדרתו של פיייגלין כ"פשיסט" בעצמו או לא פשיסט, אין לי עניין להתווכח (מדיניות הבלוג – לא מתווכחים על הגדרות). מספיקים לי ציטוטים נבחרים ממשנתו כדי לסלוד עמוקות מן האיש:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1045314.html
אז מה ההבדל בינו לבין רוקדי הדגלים? הוא הרבה יותר ממולח, כך נדמה לי. זה הכל.
עידו: לא תאמין, זה דווקא עבר לי בראש. אני מאד נרתע מדימויים "חייתיים" שליליים שנשלפים באופן אוטומטי (זה עניין שחוצה תרבויות ולגמרי מוטמע בשפות העולם). אני דווקא מסמפט חיות. אבל דווקא בבונים הם דוגמה טובה – נדירה מאד, אכן – לבעל חיים בעל אינסטינקטים אלימים מאד. לפחות זאת ההשקפה הקלאסית, אבל גם היא עורערה לפני כמה שנים; כעת כבר לא ברור אם מדובר בהורשה גנטית או תרבותית. הנה מאמר מאד מעניין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=426648&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0
ולאן יסלימו בשנה הבאה? יפוצצו מסגדים? ישרפו בתים או אולי את ה"שמאלנים"
מסקנה חשובה,מוטב להצביע לראש עיר חרדי (במילא העיא מתחרדת) ולא לפשיסט חילוני ששמו ברקת שממציא פרובוקציות לבקרים והשיא הוא מצעד אלים ומגעיל המרכז בתוכו את כל האלמנטים הפנטיים והפרימיטיבים שמאכלסים את מחוזותינו.
בזמנו הייתי נגד קיום מצעד הגאווה בירושלים. אמרתי לעצמי שכירושלמי לשעבר אני לא רואה סיבה לקיים את מצעד הגאווה דווקא במקום שבו הוא מעורר הכי הרבה כעס ורגשות שליליים ושגם לציבור הדתי בירושלים מגיעה התחשבות. אחרי הכל, חשבתי לעצמי , אני הפגנתי נגד חסימת רחוב בר אילן כדי שלא יכפו עלי את הדת, אז למה צריך לכפות עליהם משהו שמנוגד לכל הערכים שלהם?
טוב, אז שיניתי את דעתי, בפעם הבאה צריך לערוך מצעד גאווה בלב מאה שערים.
לא ברורה לי האנלוגיה – עדו ונתן (אם מדובר בהצעה רצינית ולא בתגובת בטן עצבנית, שגם היא לגיטימית). לא זכור לי שמשתתפי מצעד הגאווה קראו לשרוף שכונות של חרדים, "משה רבנו מת" או "מוות לחרדים". מצעד הגאווה לא עובר על שום חוק והניסיון להגביל אותו נבע מפוליטיקה מקומית. להבדיל, משתתפי המצעדגלים האלה הם עבריינים לכל דבר, מסיתים לרצח – והכל תחת הגנת משטרת ישראל. יחי ההבדל הקטן.
לשמחתנו או לצערנו ההיסטוריה לא חוזרת אף פעם בדיוק באותם תרחישים אבל רק נתאר לעצמו מלחמה שעלולה לפרוץ כאן בקרוב (נכס , נכבה , הכרזת העצמאות הפלסטינית ועוד תרחשים) ואפשר לנחש איך בקונסטלציה מסויימת תהיה הסלמה מטורפת (ככל שישראל תהיה עם הגב לקיר) הן כלפי הפלסטינים על ידי הרוצחים בפוטנציה הצועדים כאן (שמגעיל אותי לדעת שאני קשור אלייהם איכשהוא) והן כלפינו , "עוכרי ישראל "
ואני מצטרף למחאה כנגד ההשוואה לבבונים.
ובביניין ירושלים ננוחם !
בהמיות. דוחה. ייאוש…
כשאני רואה את התמונות האלה אני מתמלאת בכזה רגש רע. אני גם לא יכולה להיות צינית לגבי העניין. אני פשוט דואגת.
עידן. מה לדעתך עומד לקרות בשנה הבאה בחודשים הבאים. אובמה זונח את האזור. גלעד שליט קבור שם בבור. מה לדעתך יקרה?
הלאה סופקי הכפיים ורכי הלב ,אתם לא רואים את התמורות אתם לא חשים את התזוזות .איך חשבתם שהדילמות העמוקות הישנות והרדומות יפתרו? יבוא המשיח? נקודות רתיחה הם נקודות שהכל מבעבע כל הצדדים שופכים את כל הזבל האידיאולוגי שלהם החוצה על הציבור האדיש ."שקט הוא רפש" כדברי משוררם ,אכן השקט מזיק לנו.
תמונות כאלו מחייבות את הציבור השפוי להתמודד ,סוף סוף דברי הלהג של "מנהיגיו " הפוליטיים מקבלים צבע וצורה,וכך זה נראה ,זה החזון הציוני העכשוי .
קצת קרדיט לעם האדיש .
מלחמת לבנון הראשונה ,גרמה לעם לזוז "שמאלה" השקט שקיבלנו גרם לקיבעון.
התמורה השניה בדמות מלחמת לבנון השניה גרמה לעם להתאחד "לכאורה" בתוך "גבולות 67" ,אבל יחד עימה הביאה פכחון בעם. .המנהיגות לא הוחלפה עדיין.היא בדרך.
לדעתי "התפוח " הציוני בשל .הימין האדיאולוגי גידל עשבי פרא וגידר אותם בשוליים ,כמעט כל שבוע יש עימותים בינם לבין הצבא. אנחנו בדרך להתרגל לזה, מישהו מכיר דרך דמוקרטית אחרת לשינוי? אצא למישהו הדרך ?לשפוך את המיים יחד עם העובר?
ברור לרובנו שכך זה בלתי אפשרי ,וזה מספיק . זה הטריגר לשינוי המיוחל. עכשיו תלוי בנו .
תקשיבו אפילו למאיר דגן תעלעלו בעיתונים הישנים ,מה חשבנו עליו אז לפני ואיך הוא מתבטא היום.
זה לא אנחנו זו המציאות הכופה את עצמה ,תמיד אפשר יותר טוב .
לפעמים נראה שקבוצות השמאל רוצות להשאיר בינם לבין הימין אותו מרחק אידיאולגי ,לשם מה?
האם לא כדאי יותר להדגיש את את המטרה המתקרבת?
ננסה לבחון האם השמאל הצליח לקרב אליו במשך העשור האחרון מאמינים חדשים או יצר כל הזמן בידולים?
התשובה ברורה קידשנו את הבידול על פני המטרה.
עולם שלם יותר מפוייס יותר נוח יותר הוא מטרת השמאל לכל גווניו.
האור הזה חייב להאיר את דרכנו. ואני חייב ללכת לאכול סעודת שבת מחכים לי.
ביי
אשר: פייר, לא הבנתי מילה ממה שכתבת. ככה זה כשכותבים על בטן ריקה. נסה שוב אחרי סעודת השבת.
איה: הנבואה ניתנה וגו'. אני משתדל לא לעסוק בספקולציות על העתיד בבלוג, ולהתרכז בדברים שקורים לנגד עינינו (הסומות, רוב הזמן). אז לא אספק את הסחורה, לצערי… רק הסתייגות: אובמה לא זונח את האזור, ובאמת, לא צריך להתרגש מנאום כזה או אחר. כשאמריקה תפסיק להזרים לישראל ולמצרים 5 מיליארד דולר בשנה סיוע בטחוני, וכשהיא תפסיק להטיל וטו על כל הצעת החלטה באו"ם שמגנה את ישראל – ניתן יהיה לומר שהיא זונחת את האזור. עד אז – כלאם פאדי.
הנוער חוגג את הארוע ההסטורי של שחרור ירושלים. בכל קבוצה יש עשבים שוטים שמתלהמים. הם אינם מעידים על הכלל!
מודה, ברגע הראשון צחקתי. כנראה משהו בגרוטסקיות.
לעניין חופש הביטוי, חוק העונשין (ס' 144ד2(א) דורש אפשרות ממשית לכך שההסתה תגרור מעשה אלימות או טרור. לא נראה לי שהקריאות האלה יביאו לשריפה של כפר או למוות של שמאלנים, לכן זה עדיין חופש ביטוי שיש להגן עליו. הלוואי ומפגיני השמאל היו זוכים להגנה כזו (ע"ע ראס אל עמוד, שם המג"בניק כבר לא מחייך).
לאיה.
הלגיטימיות לנבא ניתנה בעיקר לאלה שחזו את תחזיותיהם בעבר וכל תחזיותיהם עד עכשיו התממשו. אחד מהם הוא סמי שלום שטרית, שבועיים לפני נפילת שלטונו של מובארכ, ובסמוך להערכותיו של ראש המודיעין הציוני : "משטרו של מובארכ יציב", ויללות התן של בנימין בן אליעזר:
"מצרים הייתה צריכה את תוניסיה כטריגר אבל מצרים אינה תוניסיה – מדובר בבירת העולם הערבי ומנהיגתו – אופיו של המזרח התיכון כולו יוכרע בימים הקרובים ובתוך זה כמובן גורל ישראל-פלסטין, ובתוך זה אם תרצו גורל הסיפור המזרחי, החברתי, האזרח, התרבותי וכו'. מצרים ללא מוברק וללא בובה חדשה של האמריקאים תהיה חייבת לאזרחיה לבחון מחדש את היחסים עם ישראל ואת יחסם הבוגדני של כל שליטי מצריים כלפי הפלסטינים מאז פרוק ועד מוברק. בחינה מחודשת כזאת תחייב כמובן את שאר מדינות ערב לישר קו ובעצם לחדש את חזית ההתנגדות לישראל ככובשת ומדכאת של העם הפלסטיני. אם אכן המצרים יצליחו לנתק את חוטי בובת המשטר ולהביא לבחירות חופשיות ולמשטר חדש אז ברור שתם משחק ותיכף יתחיל משחק חדש עם כללים חדשים ויעדים חדשים. האינתיפאדה שתפרוץ בקרוב בגדה ובעזה תהיה נגד ההנהגה הפלסטינית ומשטר הכיבוש גם יחד. מצרים תתמוך בהתקוממות ואחריה כל מדינות ערב, מריבת אירופה ובלית ברירה גם ארה"ב תצטרך לשגר הנחיות חדשות לציונים. ישראל תצטרך לברוח עד לפחות לקוי 67 עם הזנב בין רגליה, כמו מלבנון ותוקם מדינת פלסטין עם חשבון 48 פתוח. אז ורק אז תפרוץ מלחמת האזרחים הישראלית שתוביל לנפילת המשטר לטוב (אפשרויות להתחלות חדשות) ולרע (אובדן משרות וקצבאות ופנסיות). לדעתי תהיה בריחה המונית של ישראלים כשהשמים יתחילו להתקדר ואז זה כדור שלג".
http://kedma.co.il/block/archives/1204/comment-page-1#comment-780
הערכות וניחושים על דרכו של אובמה ראי בהרחבה במאמרו של אילן פפה – ""חזון השלום" של אובמה" (העוקץ) ואת תגובתי שם: "עודה בשאראת מנחש: "ברק אובמה מזמין את הלחץ הבינלאומי עליו". (הארץ)".
http://www.haokets.org/2011/05/25/%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%94/
גם אלן הארט מציע פרשנות מעניינת. לפני הנאום כאן:
http://www.alanhart.net/rebranding-israel-will-netanyahu-get-away-with-it/
ואחרי הנאום, כאן:
http://www.alanhart.net/obama-is-the-wrong-target/
אוסיף כי לטעמי אין מדובר בספקולנטים (אלה כבר מזמן בפוזיציית שורט על ישראל) ואסיים בניחוש פרוע משלי: ארה"ב לא תטיל וטו על הכרזת העצמאות של הפלסטינים.
עידן, ברור. פייגלין הוא בראש ובראשונה קשקשן הוזה.
זה קל מדי לשים וידיאו של עשרות נערים יהודים שרים "מוחמד מת" בצעדת יום ירושלים, ובכך ליצור את אווירת "אוי אוי אוי" השבועית. מישהו מוכן לשים את שלוש הדקות ושתיים עשרה השניות של הוידיאו בהקשר הרחב, העולמי, ההיסטורי? מגיבים כאן השוו את הקריאות/שירה לגרמניה הנאצית וכיו"ב, האם ההשוואה הזו מנביעה משהו יותר מאשר השוואה לשם השוואה? האם לדעת המגיבים אניני הטעם ואלופי הנימוסים, גזעים שונים באירופה אינם שרים זה לזה לעיתים?
אגב, משה רבינו מת. אין על כך ויכוח.
הבנתי, קין, זה קל מדי. ומה מספיק קשה לטעמך? אולי תאלפנו בינה.
תשמע, לפעמים סיג לחוכמה שתיקה. יש לך הצדקה כלשהי – כלשהי! – לשירי הפיגולים האלה? עם קונטקסט הסטורי או בלי, עם גינונים או בלי, עם עקיצות לשמאל או בלי? אם יש לך, אשמח לשמוע. אם אין לך – פשוט תתאפק. לא חייבים להגיב.
ובעניין המתים – משה ומוחמד – אולי לא הבנת את המסר ואולי אתה מיתמם. הנה הסבר טוב מאד:
http://www.haokets.org/2011/06/05/%D7%94%D6%B6%D7%A4%D6%BC-%D7%94%D6%B6%D7%A4%D6%BC-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9/
מדוע אני נדרש להצדיק את שירי הפיגולים? אני מסכים שזה מעשה פסול, אבל אני מתקשה לראות את חומרת הדבר שהביאה מגיבים כאן להרהר ברצינות להגר לאירופה. הבוקר עשה לי נהג בכביש תנועה מגונה באצבעו. נו, אז מה?
במלים אחרות: אם מלחמה בין עמים היתה מסתכמת בשירה ציבורית, הייתי מצפה שהמלחמה תמשך לעד.
צבי בן דור (בלינק באתר 'העוקץ') נותן פרשנות "מקורית" לשיר, ש"זהו לעגו של המקרבן האלים המתבל בו את רמיסת זכויותיו וכבודו וחירותו ורכושו של הקורבן. זהו לעגו של מוג הלב שיודע שהוא פועל למעשה בחסות המדינה ויכול לעשות מה שהוא רוצה. לרצוח לא ניתן לו אמנם, אבל לשמוח הוא יודע, לאמור: מוחמד מת, לא תקבלו כאן כל זכויות".
די ברור שזה שיר המבטא לעג, אבל איך מוחמד אמור לייצג זכויות, זאת נשגבה ממני.
אשריך, קין, שאינך מבין את כאבו של הבל. ואשריך שאינך מבין את ההבדל בין שירה בציבור להסתה בציבור ביום חג רשמי, תחת הגנת המשטרה.
אנסה להיות יותר ברור. שאלת המשמעות .ראינו את הבבונים שמענו אותם ,ראינו גם ראינו את מגיני החוק והסדר בפעולתם.אז מה אפשר ללמוד מזה על העתיד?
לא נבואה חלילה -לא נביא ולא בן של…-אלה מבט על הרוח האנושית..
האם הריבון צריך להוכיח את עוצמתו ב"דיגלול" בוטה מול נתיניו הכנועים? למי מיועדת הוכחת עוצמתו .האם לפלסטינים או לנו לישראלים?
אני מניח שהדיגלול נועד לחזק רוח רפה שתפשה נפח. הקיצור מראית עין של עוצמה.
כל המשטרים ה"נאורים" סביבנו מנסים להוציא דיגלולי עוצמה. להם דמינו וסופם הקרב מסמן את הדרך הבטוחה שלנו לאבדון בהתחלה מוסרי ולבסוף הפיסי.
זוהי עת התמורה מהפכות צריכות סביבה של אי שקט ,התנאי הזה מתקיים .האי שקט בולט מורגש ומוחשי לכל אזרח ישראלי.
דרור בל"ד מצפה –בגלל ייאושו מהמפעל הציוני-לתוצאות אחרות ממה שאני מקווה .
השיח הציבורי משתנה , ישראלים כבר לא חוששים לדבר על גבולות מוסכמים,על מסירת "חבלי אבות" .ישראלים התחילו להבין שיש כאן משוואה ,כי הצד השני כבר לא דומם.
צעירים ישראלים שנולדו אחרי 67 מתכתשים עם צעירים פלסטינים שנולדו בכיבוש.
זה מזכיר לי את הניסוי המפורסם –ניסוי הקופים והבננה -אחד הניסויים היותר ידועים בפסיכולוגיה בקצרה, הכניסו חמישה קופים ובננה לחדר ובכל פעם שקוף ניגש לבננה, מקלחת מים קפואים שטפה את כל הקופים. הקופים למדו שהבננה מביאה לשטיפה לא נעימה. כשהחליפו קוף אחד, ניגש החדש בשמחה אל הבננה, אולם הקופים האחרים זינקו עליו במכות נמרצות על מנת להניא אותו מלקיחת הבננה המרטיבה. אחד אחד החליפו את כל הקופים הישנים וכך התגבשה לה קבוצת קופים שהלקתה כל מי שהתקרב לבננה מבלי לדעת מה יקרה, אם יקחו אותה.
אותם בבונים בדיגלול ,מחפשים משמעות ?לא הם במהותם אותם קופים בניסוי.
לכאורה רובם משכילים (טרגדיה) כי זו האמת .הימין האידיאולוגי אלו שהשטחים הם ביתם אוחזים ברובם באיזה שהוא תואר אקדמי .והנחת בורות לא תסייע כאן.
מאיפה אם כן צץ הבריון.
חוששני שזה הפחד מן המציאות .
יום הנכבה ויום הנכסה הוציאו לרחובות ולגדרות מאות פלסטינים צעירים המביעים מחאה בדרך אמיצה מבחינתם ..
זה הדור החדש ואם מישהו חושב שהדיגלול מדגדג לו –לפלסטיני-הוא טועה.
הדיגלול הוא נסיון לסמן איפה הקבוצה שלנו .ומה שיצא הוא גועל ורובנו מנסים להתרחק משם.
קופים איננו רוצים להיות .
אז מי שמחפש לו דגל אחר יצטרך להתאמץ וליצור אחר.
נכון שאמות מידה מוסריות כדאי להם שישכנו בכל מצע פוליטי אך אין להן דורש בעת הזו.
המאה ה21 תתאפיין לא בערכה המוסרי הגלוי והמוצהר. אלא בתמורה המוסרית שתווצר אם וכאשר רוב רובה של האנושות תהנה מהשפע התרבותי והחברתי שהעולם מציע.
אדם הנהנה משפע נמנע מעימותים.
ברור שהזמן הוא המומנט הכי חשוב. כי התהליכים צריכים להבשיל.. אירן וסמליה נולדו מתוך התסכול. אירן חייבת להיות תופעה חולפת והיא רק השלב הראשון בתמורה.דרום אמריקה מתאפיינת באותו סוג של שינוי . וזה לא בדיוק מבהיל אותנו.
מבחינתי אני אסתפק במנהיג שיצהיר על כוונתו לסיים את הסיכסוך בדרך של פשרה וישב לשולחן המשא ומתן.
את השאר יביא העתיד. התמורה לא תלויה בנו ואנו נהייה חלק מתהליך עולמי של פיוס בהכרח.
אנחנו צריכים רק להיות נוכחים אז
ואז באמת יבוא לציון גואל.
אני כן. יותר מפעם אחת. ויכולה לספר שזה מצעד עצום, המוני בני נוער פרושים לאורך קילומטרים. יש שם מגוון עצום של אנשים, אג'נדות, עמדות. בגלל אופי הרחובות הירושלמיים יש גם מרחק פיזי גדול מאוד. אז בתוך ים האדם הזה צועדת הקבוצה הזאת והזאת שהגיעה מישיבה שזו האג'נדה שלה ושרה את השירים החולניים האלה. זה לא ש'המצעד' שר אותם, ולא, זו לא סיבה לבטל את המצעד וגם לא סיבה שראש העיר או ראש הממשלה יתביישו ביום ירושלים. אי-אפשר לבטל מראש כל אירוע שייתכנו בו אלמנטים אלימים – גם עם הפגנות שמאל זה לא ילך. מה שאפשר ורצוי – לטפל ישירות באותם אלמנטים אלימים. אני חסידה קטנה מאוד של חופש הביטוי במקרים כאלה.
>מודה שבעשור האחרון לא יצא לי להגיע לאזור. אם אופי האירוע השתנה מאוד מהסולידיות שאני זוכרת, אם התמונות שבראש אכן משקפות אווירה כללית, אני עומדת נכלמת ומרכינה ראש.<
שחזור השורה הראשונה בהודעתי שנשמטה קודם:
האם הכותב או מישהו מהמגיבים כאן היה פעם בריקודגלים?
דרור,
קראתי את דבריך ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. באמת.
אתה מניח המון דברים ולא לוקח בחשבון דברים אחרים. ובאופן כללי אתה נשמע צוהל מדי לטעמי וה"נבואה" עצמה נשמעת כמו משאלת לב. אבל מילא….
עידן,
אתה צודק. התכוונתי – אבל ממש לא ניסחתי את עצמי נכון ולכן לא הובנתי – כשאמרתי שאובמה זונח את האזור, שהוא לא דוחק להסכם ולא לוחץ על ביבי והממשלה.
אתה מבין קין, זאת בדיוק הסיבה שהעליתי את נושא מצעד הגאווה בתגובה קודמת שלי, בעקרון אתה צודק – אז יש כמה מוסתים, לא נורא, לא צריך להתרגש. בוא נמשיך עכשיו באותו היגיון ונגיד – אז שיצעדו הגאים והגאות בירושלים, מה קרה? התגובה תהיה משהו בסגנון:
הלו! שיקוץ, תועבה, גועל נפש! בעיר הקודש??? לא יעלה על הדעת!
כלומר אני צריך להיות 'מבין' ו'לקחת דברים בפרופורציות' כש'קומץ' די ענקי של מפגינים צועק קראות הסתה אבל מצד שני להיות 'מתחשב ברגשות' כשהומוסקסואלים צועדים בירושלים כי 'זה לא מתאים' (אבל לשיר 'מוחמד מת' דווקא מתאים ועוד איך).
אחד הדברים שמקוממים אותי כל פעם הוא אותם אנשים שמגנים הפרות חוק 'מימין ומשמאל' , נו באמת! משמאל יש לך איזה לנדו אחד שישב השבוע בכלא על סירוב, איזה יונתן שפירא שריסס כתובות בגטו וורשה וטלי פחימה שישבה בכלא על אפס נזק למדינת ישראל. מצד ימין יש לך שורפי שדות ומסגדים, נוער גבעות שתוקף את צה"ל (!!) כל פעם שבאים לפנות מאחז, חיילים שתוקעים סכין בגב של חבריהם ומדווחים לאותם וונדלים מתי ואיפה יהיה הפינוי הבא ופה ושם עוד גוויה של פלשתינאי שלא ברור מה נסיבות מותו. אז במצב כזה לגנות 'משני הצדדים' זו צביעות.
יופי, מאוד בוגר ואתה קורא לעצמך איש נאור ואיש של שלום. ברגע שאתה רואה אדם עם כיפה היחס שלך אליו מיידית הופך ליחס של זלזול תיעוב ושנאה.
חביבי, אני יודע שאני מדבר לקיר אבל אתה הוא הגזען הפשיסט והאנטישמי.
רוב האנשים שם אכן שונאים את הערבים ואני יכול להעיד את עצמי כאחד מהם, אבל אני לא שונא אותם בגלל שהם ערבים אני לא חושב שאני טוב יותר מהם מבחינה פיזיולוגית או גנטית, אני לא חושב שהתרבות הישראלית שלנו טובה יותר משלהם אלא פשוט שונה. אני שונא אותם מהסיבה הפשוטה שהם האויבים שלי. אויבים שלנו כבר מאה שנה. ואויב אכזרי לא פחות. ובניגוד למה שאתם פה חולמים ומפנטזים, הם לא מראים שום רצון לשנות את דעתם. כן הם מדברים יפה יפה בנאומים באנגלית ונאום שונה לגמרי בתכלית בערבית.
ואתם אוכלים את זה.
ואתם אומרים אוי אוי אוי תראו איך הם מדברים ככה, איך הם צועקים ככה לא להאמין.
אבל זה רק צעקות, דיבורים.
תהלוכה דומה של החברים שלכם היתה כוללת אבנים בקט"בים, מהומות והרס בנוסף לצעקות הרגילות של לשחוט את כל היהודים ושצריך לחזור ליפו עכו חיפה וירושלים.
אבל כמו שאמרתי אני יודע שאני מדבר לקיר.
כי אתם יודעים מה מוסרי ומה צודק.
איתן,
אני לא דיברתי על "אנשים עם כיפה". אני שמתי סרטון עם מפגינים בהמיים. מי שעשה את ההיקש מן הסרטון ל"אנשים עם כיפה" הוא אתה, לא אני. כלומר, מי שחטא כאן בגזענות כלפי כלל הציבור הדתי, הוא אתה, לא אני.
לגבי האשמתי בגזענות ופשיזם – הייתי שמח לדעת על מה היא מתבססת. ככה זה עם קירות – אנחנו אוהבים נימוקים.
ולגבי שאר ההכרזות שלך על "הערבים", כאילו היו ישות אחת (גם אם תרבותית ולא גנטית), ללא סוגים ואינטרסים מנוגדים, כל הקביעות הגורפות האלה שיודעות מראש מה הם ומי הם הערבים – אני מבין שזה לא גזענות לדעתך. זאת כנראה סתם טפשות; פשוט אין לך מושג על מה אתה מדבר, ולצערי, לא פגשת ערבי אמיתי מחייך.
א. מוזר מאוד, ואפילו מצחיק, שדווקא קבוצה העוסקת ברובה בטקסים ובריטואלים, במחאות ובהפגנות, בהנפת שלטים ודגלים פלסטיניים ובקריאות גנאי, ב'הכרזות עצמאות' ובשאר כל מיני הידגדגות עצמית, היא לא מסוגלת להבין את הקבוצה המקבילה שפעם בשנה מניפה דגלים וקוראת קריאות.
ב. ההשוואה של עדו בין חוסר ההתחשבות ברגשות של הגאים לבין שירי הפיגולים של המתנחלים, היא השוואה קולעת עד מאוד. בשני המקרים מדובר בפרובוקציה לשמה, בחוסר תרבותיות ובטעם רע מאוד. בשני המקרים עדיין יש כאן מקום למיצוי חוק "חופש הביטוי", אבל אניני טעם יסלדו. את שני המקרים לא ניתן להגדיר כהסתה המצריכה חקירה משטרתית (מעניין איך השמאל התאהב פתאום במשטרה), ושניהם לא מניבים תובנות מסעירות על החברה.
אז למה כאשר גאים רעים מתגוללים חשופים על חרדים נבעתים זה מעורר השראה, ואילו כאשר מתנחלים רעים שרים מלוא גרון ניחר "מוחמד מת" מול ערבים מפוחדים זה גורם לירידה מן הארץ? לשמאל פתרונים.
ג. מי שנחשף מדי פעם לפוסטים כאלה מפנים מיד את ההנחה הפשוטה, שהישראלים ברובם (למעט פעילים רדיקליים וסרבני שירות) רעים מיסודם, גם אם אינם מודעים ליסודם הרע, וצריך רק לקרוע את הלוט ולחשוף את הרוע המסתתר בקרבם, ואילו הערבים ברובם הם אנשים טובים (מלבד אולי משת"פים). אה?
קין,
זאת תגובתי האחרונה לך, כי אני רואה שאתה ממשיך להתבצר בסילופים שלך.
"מניפה דגלים וקוראת קריאות"? אז זהו, מצאנו מכנה משותף בין מפגיני שייח ג'ראח לבין רוקדי הדגלים, ולכן שניהם אותו דבר? תראה לי מפגין שמאל שקורא "מוות למתנחלים", "שתישרף ההתנחלות שלכם". תראה לי משטרה שמגנה עליו. האם הערבים ברובע המוסלמי או בשייח ג'ראח הם פולשים? האם מגיע להם לשמוע דברים כאלה? בושה שצריך להסביר דברים כאלה.
אין לי מושג מי "מפנים את ההנחה הפשוטה" שהישראלים ברובם רעים ביסודם. גם אתה, כמו המגיב הקודם, מכליל על אחריותך הפרטית בלבד. שמתי סרטון שמדבר בעד עצמו; אם אתה רוצה להסיק ממנו שרוב הישראלים כאלה – סבבה. כנראה שיש לך סיבות. אל תשליך אותן עלי. ובקשר לערבים – איך בדיוק נובע משהו לגביהם? האם סרטון שמראה ישראלים רעים מוכיח שהערבים טובים? מה זה ההגיון המקולקל הזה, ולמה בכלל צריך לבזבז מלים להתגונן מפניו?
שוב אני חוזר: אם אין לך הצדקה למה שקורה בסרטון, אנא אל תסיט את הדיון למחוזות נוחים לך. אם בא לך לדבר על "כל הישראלים" או "כל הערבים", כנראה שנפלת לבלוג הלא נכון. כאן מגיבים לעניין ובאופן ספציפי.
באל"ף התכוונתי לתגובות כמו המגילה הארוכה של אשר, ראה לעיל, בה הוא מחפש למה כל כך נחוץ מצעד הדגלים.
גימ"ל באמת לא ממש קשור לכאן, אבל זו מין הנחת יסוד המלווה פוסטים רבים. אנסה להסביר איך בכל זאת זה קצת קשור. זה לא סוד שנערים פלסטינים קוראים מדי פעם קריאות גנאי ליהודים (עדות אישית, אם תשאל). אבל אלו לא חדשות מסעירות, כי די ברור שנערים לאומניים ינהגו כך. ההתלהבות המוגזמת מול הסרטון ה"חושף" רוע טהור של יהודים, לצד פוסטים אחרים המטפלים ב"מניעים" רעים (אפופרו רמיזתך על מטרת המחסומים שנשארה סוד), עלולים להעלות הרהור שזו הנחת היסוד.
שוב ושוב, אין הצדקה למה שקורה בסרטון, ובלי שום קשר אין הצדקה להשלכות ולשימושים שאתה עושה בו. העצמת ענין שולי אינה תורמת ליושר.
כותב עדו: "אחד הדברים שמקוממים אותי כל פעם הוא אותם אנשים שמגנים הפרות חוק 'מימין ומשמאל' …מצד ימין יש לך שורפי שדות ומסגדים, נוער גבעות שתוקף את צה"ל (!!) כל פעם שבאים לפנות מאחז, חיילים שתוקעים סכין בגב של חבריהם ומדווחים לאותם וונדלים מתי ואיפה יהיה הפינוי הבא ופה ושם עוד גוויה של פלשתינאי שלא ברור מה נסיבות מותו".
בידיעה מיום שישי האחרון, אי שם בעמ' 10 של העיתון המודפס, מצטטים חיים לוינסון ואנשיל פפר פושע מלחמה המכונה בפיהם "קצין המשרת תקופה ארוכה בגדה המערבית ומעורב בניסיונות המתמשכים של פיקוד מרכז למנוע התפרעויות מתנחלים נגד צה"ל, המשטרה והמינהל האזרחי, ופעולות "תגי מחיר" המכוונות נגד הפלסטינים":
"המשטרה ובתי המשפט נכשלים שוב ושוב בייצור כתבי אישום והעמדה לדין של מתנחלים פורעי חוק". כך פושע המלחמה. (להלן: הקצין). לדברי הקצין, "יש מקרים שבהם ידוע לצבא [הציוני] ולשב"כ [ארגון טרור לטעמה של טלי פחימה] מי המתנחלים העומדים מאחורי פגיעות אלימות בפלסטינים, אבל המשטרה לא אוספת די ראיות להעמידם לדין".
דברי הקצין משקפים דעה הרווחת תקופה ארוכה בפיקוד מרכז, ולפיה החוליה החלשה בטיפול במתנחלים אלימים ובחסידי ברסלב, המפרים צווי אלוף ונכנסים לקבר יוסף בשכם, הוא הטיפול המשפטי. קצין בכיר בפיקוד מרכז כינה זאת לאחרונה "היעדר רגל מסיימת". כלומר, גם לאחר שהצבא [הציוני]תופס מתנחלים בשעת מעשה ומעבירם למשטרה, לא מוגש נגדם אישום.
התסכול רב בצבא [הציוני], משום שמתנחלים שנתפסו בעונת המסיק גונבים זיתים מפלסטינים, לא הואשמו; וחסידי ברסלב הפורצים לקבר יוסף ונתפסים, משוחררים זמן קצר לאחר שנמסרו למשטרה.
לפני כשלושה חודשים, בהתפרעות [המכונה בתקשורת הציונית] "תג מחיר" של מתנחלים שיצאה מאחד המאחזים ליד יצהר, הושלך בקבוק תבערה לתוך בית פלסטיני, ורק ברגע האחרון הצליחה האם להציל את שלושת ילדיה הקטנים ולהוציאם מחדר בוער. לדברי קצינים בפיקוד, צה"ל ושב"כ יודעים כמעט בוודאות מי המבצעים, אבל בשל "מחסור במוטיבציה וחולשה כללית" של המשטרה באזור יהודה ושומרון לאסוף ראיות, לא ניתן לעצור אותם ולהעמידם לדין.
מתוך: "בכיר במשטרה: לא הפעלנו אמצעי פיזור במאחז בגלל לחץ פוליטי"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1230193.html
בניגוד לתסכולו של הצבא הציוני ושל עדו, תסכולם של הפלסטינים נובע ממקור אחר. הם מתוסכלים מכך שגדול פושעי המלחמה, רוצח הילדים אהוד ברק לא מוסגר להאג. לדבריהם "המשטרה ובתי המשפט נכשלים שוב ושוב בייצור כתבי אישום והעמדה לדין של פוליטיקאים פורעי חוק . יש מקרים שבהם ידוע לצבא [הציוני] ולשב"כ [ארגון טרור לטעמה של טלי פחימה] מי הפוליטיקאים העומדים מאחורי פגיעות אלימות בפלסטינים, אבל המשטרה לא אוספת די ראיות להעמידם לדין".
האבחנה המוטעית בין שמאל ובין ימין בשיח הציוני, כפי שמתבטאת בתגובתו של עדו, היא זו הגוררת להסלמה ובסופו של יום (ושל הציונות) להתגשמות נבואותיו של סמי שלום שטרית ואחרים. (אחרים: יהודה שנהב, לב גרינברג, ברוך קימרלינג, ואפילו ליבוביץ'. מי שרוצה יכול לראות בדברים משאלת לב. אחרים, חכמים מהם, מוזמנים להסיק את המסקנות). הימין הקיצוני הוא מפא"י ההיסטורית, פרס מייסד ההתנחלויות, רבין שקרא לדכא בכח את ההתקוממות העממית ב89, ורוצח הילדים אהוד ברק האחראי לשלומם של תושבי השטח הכבוש. המתנחלים, ובייחוד תושבי המאחזים מרגישים מרומים, ובצדק. השתמשו בהם כדי ליישם עמדה פוליטית מסויימת, לא לגיטימית כמובן, וממשיכים עד היום להשתמש בהם בשיטת ההפרד ומשול החביבה כל כך על הציונים בפרט ועל כל קולוניאליסט בכלל. הם הפורעים, הם הימנים הקיצוניים, הם מפירי החוק. לעומת זאת, רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית הינה חוקית, מקובלת ולגיטימית, וגם המצור על עזה חוקי (כך בפרוטוקולים של זקני וועדת טירקל) מקובל ולגיטימי.
הפרלמנט הציוני סירב להכיר בפער שבין הפנטזיה הציונית ובין התממשותה. זהו החטא הקדמון, המוביל, החל מ48, לתוקפנות הציונית לדורותיה, כולל מופע האימים- נושא הפוסט. בעבודת סימנריון מרתקת שהוגשה ב2004 לפרופ' זאב סגל: "הזכות להיבחר לכנסת במדינה פוסט-דמוקרטית", מסביר אורי ברייטמן את הכשלים המשפטיים בהנחות הייסוד של הציונות. הוא מתעקש על חשיבותן של ההגדרות ונימוקיו עמו.
מנחה: פרופסור זאב סגל
הקורס: זכויות היסוד של הפרט
מגיש: אורי ברייטמן
http://breitman.homestead.com/files/elected/RightToBeElected.html
כולנו ילדים של אלוהים
עוד משהו על איך מוגן חופש הביטוי של השמאל לעומת הימין: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1230517.html
מה שממשיך להפתיע אותי בכל פעם מחדש, זה העובדה שבכל פעם אני מופתע מחדש.
כאילו אני לא לומד כלום מהפעם הקודמת שבה נתקלתי בצביעות הקורבנית המתייפחת של
כל האנשים והנשים הגאים האלה, בעלי הקומה הזקופה, שמראים לכל העולם ואישתו מהו
אור יהודי לגויים מ'בית המטבחיים' המאיר באור יקרות של הרב קוק. רגע לפני שאתם מקימים
'מחנות השמדה לעמלקים' לכו לקרוא את 'גנבת השואה שלי' ותתבגרו כבר לעזאזל לטובת כולנו
(וקצת גם לטובתכם).
מי אמר ששלטון החוק בישראל לא עוצר מסיתים פרועים?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1230517.html
כל אלה שנעגלים מהבבונים לא כל כך נגאלו מאלה שרצחו ילדים מאיתמר.
אם כבר בבונים אז אני מעדיף את הבבונים מהעם שלי.
אם בטעות הבבונים הסורים יכבשו ישוב ישראלי הם לא בדיוק יפעלו עפ"י חוקי הנאורות השמאלנית.
בבונים מגעילים בכל מקום, קובי. הבבונים מהעם שלי, לעומת זאת, מרגיזים אותי יותר. ומה שהכי מרגיז אותי זה שהמשטרה מגינה עליהם, ומגיבים כמוך מחפשים מתחת לאדמה דרכים להצדיק אותם ("אם כבר בבונים…" – למה אם כבר? למה אי אפשר לחתור לחברה בלי כאלה?).
ואגב, יש הבדל בין בבונים לרוצחים. ההשוואה שלך מגמדת את חומרת הרציחות באיתמר. החמאס היה גאה בהשוואה שלך.
בבונים אינם מגעילים .בני אדם יכולים להיות מגעילים .
בבון אינו בהכרח רוצח בפועל, אבל בבונים משפיעים (ברחוב ובקלפי) ויוצרים את הסיטואציה הכיבושית, זו היוצרת בתורה את הרצחנות.
הרוצחים אמנם בטריטוריה אחרת מבבונים אבל הגבולות, כמאמר אנשי, מתרככים. בנסיבות המתאימות, ברחובות עיה"ק שחוברה לה יחדיו, בבונים תועדו כרוצחים (סליחה: "הורגים", בהיות קורבנם לא-יהודי).
"כל אלה שנעגלים מהבבונים לא כל כך נגאלו מאלה שרצחו ילדים מאיתמר" חוץ משגיאות הכתיב המזעזעות גם התוכן הוא כרגיל משאלות הלב של הכותב שבודה דברים מדמיונו הקודח (ימני בקיצור), הוא החליט שאנשי שמאל 'לא נגעלו' (ב'ע' קובי, ב'ע'!) מהטבח באיתמר, זה נכון, לא נגעלתי אלא הייתי מזועזע ועצוב. גועל זה מה שאני מרגיש כשאני רואה ג'וק לא כשילדים קטנים נרצחים בידי חלאות אדם.
לעצם העניין – תביא לי בבקשה ציטוט אחד מצד שמאל שמצדיק את הטבח באיתמר, מישהו שמאלני סהרורי במיוחד שאמר שהוא לא מתרגש מהרצח או משהו בסגנון, עד שתעשה את זה אתה שקרן ורמאי (ואם בכל זאת תצליח למצוא איזה חריג כזה אז עדיין תצטרך להסביר את המילה 'כל' בתגובה שלך).
קדם כל הייתה לי שגיאה כי כתבתי במהירות-עברית אני יודע.
מה שאני אוהב בדמוקרטיה זה שבבון מהרחוב יכול להצביע בקלפי ויש לו את אותו משקל שיש לפרופ מתנשא מהאקדמיה.
והבבונים לא יתנו שיקחו להם את זכות ההצבעה.
קובי, אם שמת לב, אף אחד לא הציע לקחת לבבונים את זכות ההצבעה. זה הבבונים שהציעו לשרוף כפר ערבי ולהרוג שמאלנים. כנראה שהם לא מסתפקים בזכות הצבעה.