Skip to content
17 בספטמבר 2014 / עידן לנדו

תהלוכת הלב השחור: מדרש והדגמות

פוסט מוזיקלי-משנאי

[אף מילה על פוליטיקה]
[לקרוא ולהאזין לפי הסדר]

* * *

ר' יוחנן היה אומר: הלב באר חיה, והנפש מעמידה עליו חומות. כל שלא נותן לשיר חדש לבוא אל תוכו של הלב, כמי שגוזר צמא על עולם ומלואו.
שאל ר' שמעון: אימתי יתן?
השיב ר' יוחנן: בכל עת ועת.
הקשה ר' שמעון: ואם שרוי במצוקה ודאבה?
הרעים ר' יוחנן: על אחת כמה וכמה. יעלה השיר בחומת הנפש ויירד בבאר הלב.
התפרץ ר' אלעזר: שמעו שמעו.
.
.
.
רטן ר' יוחנן: נו?
אמר ר' אלעזר: מה נו, תלחץ פליי.

 

 

נאנח ר' שמעון: נעים זמירות, אפס הקליפ קצת קיטשי. צפיחית בדבש ניגר.
הוסיף ר' יוחנן: דומה עלי שהייתי מאזין לצדקת הידועה, איימי ויינהאוז מנוחתה עדן. ומי המה?
השיב ר' אלעזר: תהלוכת הלב השחור.
אמר ר' שמעון: שחור – על שום מה?
אמר ר' אלעזר: על שום שיפה הדיכאון למוזיקה.
שאל ר' יוחנן: ותהלוכה למה?
ענה ר' אלעזר: יען כי הולכים ומנגנים, מנגנים והולכים. והקצב מעביר אותך על דעתך.

 

 

מחה ר' שמעון: מצינו שלא שחור, נסתלק הצער מישראל.
השיב לו ר' אלעזר: שחור, שחור. תקשיב.

 

 

מחה ר' שמעון דמעותיו ולחש: ומה זה הצליל המרעיד את הנפש, גבוה-גבוה?
ענה ר' אלעזר: מסור. נוטל הזמר קשת כשל כינור ומחליק על הברזל.
אמר ר' יוחנן: והיאך לא פוקע המיתר?
ענה ר' אלעזר: לא בצד של השיניים.
אמר ר' יוחנן: אה.

 

 

אמר ר' יוחנן: משרכים דרכיהם כפינק פלויד.
העיר ר' אלעזר: אכן, נשמע צל-צילו של רוג'ר ווטרס.
התערב ר' שמעון: במטותא, פיטר גבריאל.
הוסיף ר' יוחנן: שמא נחלץ עצמותינו לפני שתתפוקקנה מצער?
השיב ר' אלעזר: תקשיב.

 

 

הנהן ר' יוחנן: דבר דבור על אופניו.
אמר ר' שמעון: מדוד-מדוד.
סיכם ר' שמעון: נהיר לפניהם סוד ההשהיה.

 

 

שתק ר' שמעון.
שתק ר' יוחנן.
שתק זמן מה ר' אלעזר, ולבסוף פלט: ניחא.

 

 

אמר ר' יוחנן: ראשי עלי סחרחר.
הוסיף ר' שמעון: שרוי הייתי בחלום, שב וסובב על עקבותי, ואין עוצר בעדי.
אמר ר' אלעזר: אחז בך הכישוף. כיוון שכך כפוי אתה ליפול בכישוף הבא. והסכת היטב: לא שמעת פתיחה כזאת בכל ימי חלדך.

 

 

אמר ר' שמעון: יגעתי. מי יתן מנוח לנפשי.
ביאר ר' יוחנן: לא נתקררה דעתו של ר' שמעון עד שהיה שרוי בין יורדי דומה.
אישר ר' אלעזר: הן.

 

 

עלץ ר' יוחנן: שהחיינו. שיר פשוט כחמה היוצאת מנרתיקה.
העיר ר' שמעון: ניכר שחביב עליהם הפסנתר.
השיב לו ר' אלעזר: הסכיתו נא. אומנם יבכרו את הפסנתר, אך כל שנוגעת בו אצבעם – נשמע טוב.
תמה ר' יוחנן: יש אי בזה גיטרות?
השיב ר' אלעזר: הן. הטה אוזן.

 

 

אמר ר' יוחנן: עם שהגיענו לכאן, בדרך נסתרה ופתלתלה, וגילה את אוזנינו בכל נפלאות הלב השחור. וכל כך למה? האחרון היה… סטנדרטי. קמעא. סטנדרטי קמעא.
האדים ר' אלעזר: בור שמלבין פני חברו, יסולח לו, כי נסתתרה בינתו. השיר הבא ייתקע בגרוגרתך.

 

 

אמר ר' שמעון: הלך לו רוברט וייאט בשדה ופגע ברוק תעשייתי.
השיב ר' אלעזר: הן. ותן דעתך לכברת הדרך שעברנו מאז השיר הראשון, המנון הסול הפתייני.
תמה ר' יוחנן: צא ולמד: מהו שורש נשמתה של תהלוכת הלב השחור?
אמר ר' אלעזר: לאט לך. הנח למקצב ולמלים לחלוף דרכך.

 

 

אמר ר' יוחנן: חזיון תעתועים. הפנוטי.
הוסיף ר' שמעון: עילפון חושים. מבוך פנימי.
אמר להם ר' אלעזר: מי חכם וימנה: כמה פעמים מופיעה התיבה wait באלה השירים?
הקשה ר' יוחנן: איך אומרים haunting בארמית?
לחש אז ר' שמעון: השתוקקות. הלב השחור הוא הלב המשתוקק.

 

 

הביט ר' אלעזר בר' יוחנן ובר' שמעון, וראה כי עיניהם נעוצות בחלל והוזות, וריבוא מילים מפרפרות בליבם, אך פיהם שותק. רק כיווץ קל מתחת לגלגל העין, זכר כאב שמסרב לפוג. פנה מהם ר' אלעזר, ללא מלים, והלך לדרכו באור הערביים המאפיר.

9 תגובות

להגיב
  1. talila / ספט 17 2014 14:57

    מודה שעוד לא סיימתי לתהות על קנקנם של כל השירים, אבל הדיאלוג שסביבם – מחייה נפשות! חן חן לך עידן, שנאמר מי שלא ראה חיוך העולה על פניה הדוויים של כותבת הדוקטורט שגופה ונפשה כבר נתמעכו מרוב יגע, לא ראה שמחה מימיו.

  2. עידן לנדו / ספט 17 2014 15:04

    תודה, טלי. לב שחור, שמחה גדולה.

  3. דוד / ספט 17 2014 17:44

    הכל בוליטי.

  4. שוֹעִי / ספט 18 2014 04:15

    יאה לדורש ונאה לשומע. מה חבל שלפלייליסט שכזה לא זכו חז"ל, שאם היו זוכים כבר היו נוטשים למעציבה את שמחת בית השואבה ויורדים העירה לחנות הדיסקים הקרובה (מושג היסטורי, ריאלי-היסטורי, שאמנם לא מרחיק עד תקופת חז"ל אך הולך ומתמעט מן העולם), מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, או להיפך, תלוי מאיזה צד (רמתיים) צופים.
    האם הירבה הדרשן לאחרונה לשים יהבו במסכת המתכנה "ספר השאלות" לאדמון ז'אבס, כי יש במדרש האגדה דלעיל משום מחוות-מה (משועשעת) כלפי שיחות הרבנים הדמיוניות המאכלסות את סיפרו של ז'אבס. ואולי זהו הקשר האפריקני בלבד, שכן ז'אבס ישב רוב ימיו בקהיר.
    ובבחינת מתת חוזר, הנה החזן ג'יימס בראון משמיע ברבים את שירו של ר' קורט וייל, על ימי החודש השביעי המתקצרים והולכים (אני לא בטוח באשר לחזן, אבל איזו סקציה של נשפנים!)

  5. עידן לנדו / ספט 18 2014 09:00

    תודה שועי, גם על הנשפנים המעולים. לא התייעצתי עם ז'אבס, הלכתי ישר למקור.

  6. חווה / ספט 19 2014 01:55

    תענוג! לא היה לי מושג שיש עוד אנשים בישראל שמכירים את הלהקה הזו, אחת האהובות עלי מזה שנים.
    תודה על התזכורת.

  7. מוטי שם טוב / ספט 19 2014 23:45

    טוב,האזנתי כמעט לכל השירים.גם אני זיהיתי כאן השפעות של פינק פלויד,אבל כאשר נכנסתי לחשבונות שלי ב-last.fm וב-rdio ופתחתי תחנות רדיו על שם האמנים הללו נתקלתי בשורה של אמני אינדי אחרים דווקא..נראה לי שאלו המאזינים לפנדורה יזכו לתגליות אף יותר מעניינות בשל האלגוריתם המיוחד שהם מיישמים ברדיו שלהם.
    בכל אופן,אפרופו המסור,מצאתי ב-last.fm עוד שיר של הלהקה המלנכולית בעלת הלב השחור שמדגים כיצד הם משתמשים במסור מבלי לנסר שום דבר ומבלי ליצור מחסור.
    הנה הלינק:

    והנה לינק נוסף המדגים סגנון מוזיקה דומה(רק ללא מילים|):

    זה לא מסובך כל כך לפענח מה סוג "הכישוף" או "ההיפנוט" במוזיקה מהסוג הזה.כל מוזיקה אינסטרומנטלית יכולה לכשף או להפנט,דהיינו להפנות את האדם אל תוך עולם פנימי שאינו מציית לחוקים קבועים או מוגדרים(,נוכל לכנות אותו עולם של חלום או הזיה)שממנו הוא חוזר עם מטען של רגש ואנרגיה רגשית מסוג ואיכות אחרת מזאת שהוא מכיר בחיים "הרגילים".
    בכל מקרה,מלחין בן המאה ה-19 זכה למנה הגונה של השפלות מצד מבקרים בני התקופה בשל החזרות הרבות במוזיקה שלו.אבל בזה היה דווקא סוד קסמו.זאת כמובן המוזיקה המועדפת עלי עד היום,אבל כמו שאתה רואה,איני אוטם אזני לשום דבר אחר,כי כל עוד אדם חי עליו לחיות,דהיינו לחקור ולגלות שוב ושוב גם את מה שכבר הוא חושב וחש שהוא מכיר ויודע.
    על אחת כמה וכמה את מה שהוא לא מכיר ולא יודע..

    החזרה עומדת ביסודם של הרבה דברים,גם תפילות,גם מנטרות,גם שירה,גם זריחת השמש,גם שקיעתה,גם לידה,גם מוות.
    מחזוריות וחזרות בכל מקום ובכל זמן.לשים לב לזה בצורה וברגש הנכון,זאת אמנות.

    המדרש שלך בהקשר הזה מתאים בהחלט.אין שום דבר שאבד עליו הכלח.יש רק אנשים הסבורים שיש דברים שאבד עליהם הכלח.אפשר בהחלט לחדש כל דבר שהוא כאשר נותנים לו הקשר חדש ומזה תמיד יוצא דבר מה מרענן מאוד את הנפש.הנה,כך גאלת לרגע קט את טלילה מטרדותיה ויגיעותיה.:)

    אשרי מחייה הנפשות..גם במילים יש לדעת כיצד להשתמש.יפה לך.

    טוב,קישקשתי מספיק,הנה עוד שיר הממחיש את ההשפעה הפסיכדלית של החזרה.הנגנים כאן נראים כמו מתפללים בעלי דבקות ממאה שערים המתפללים לאלוהיהם.

    🙂

  8. א אלגום / ספט 20 2014 20:20

    שנה טובה לך ולבני משפחתך,
    אבי אלגום

  9. yoni / ספט 24 2014 04:07

    ויודה העם לר׳ עידן על כל כתביו ומעשיו כי יפו בעניו מאוד. שנה טובה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: