Skip to content
4 בינואר 2012 / עידן לנדו

"אני אוהבת ללכוד את השב"חים, אני אוהבת את האקשן"

אמרה נערת מג"ב (באמת שאמרה): אני אוהבת ללכוד את השב"חים. אני מגדירה את זה כהנאה.

הגיב נער שב"כ: פחחחח. בעיה ללכוד? הכי שווה זה להביא אותם לחקירה ואז להפוך אותם, באיומים, למשת"פים.

גיחך נער ימ"מ: מה קרה לכם. לפוצץ אותם במכות, זה כיף. תגידו, היה שיעורים בביולוגיה?

התפרץ נער גבעות: מי בא מחר לתג מחיר? יש הסעות מאורגנות מבית הספר.

השיבה נערת מג"ב: לא יכולה. יש לי מלא שב"חים על הראש. ומחרתיים יש בגרות באזרחות.

ורק נער מוסד חייך לעצמו ולא אמר דבר.

40 תגובות

להגיב
  1. תום / ינו 4 2012 10:25

    ממש יודונאצים.
    חזון ישעיהו ליבוביץ' המנוח ממשיך להתגשם לנגד ענינו.

  2. נטליה / ינו 4 2012 10:33

    אני לא מבינה אותך, עידן, מדובר ב"מיזם חיובי שנועד להקנות לבני הנוער, בחלקם נוער בסיכון, ביטחון עצמי, העצמה אישית, וערכים כגון אחריות וחשיבות השמירה על מרחב ציבורי נקי מאלימות והפרות חוק."

  3. נטליה / ינו 4 2012 10:35

    "המטרה היא לתפוס אותם ולהחזיר אותם למקום שאליו הם שייכים"

  4. nina ramon / ינו 4 2012 10:38

    ושכחת גם: מה קרה, כולה נשרפו כמה רכבים (על הפריצה למחנה הצבאי)…
    אין מילים. פשוט אין

  5. עדו / ינו 4 2012 11:17

    בזמנו הייתי במשמר האזרחי וכבר אז ראיתי איך בני נוער מתלהבים מהכוח שקיבלו לידיים. בגלל זה הגעתי למסקנה שצריך לבטל את המשמר האזרחי.
    אבל בוא נהיה רציניים לרגע. מה כבר ההבדל בין הנוער הזה לאותו נוער שמתגייס שנה אחר כך ולובש מדים? זה אולי יותר קשה לעיכול כשהם עוד לא חיילים אבל אין הבדל מהותי.

  6. איל קומנדנטה / ינו 4 2012 11:35

    ובשבוע הבא ייפגשו כל אותם נערים נפלאים, מלח הארץ, במסע לפולין. לא יאומן מה שקרה שם, בפולין, בגרמניה… והעולם שתק!! יש כל כך הרבה מה ללמוד במסע הזה, וכל כך הרבה מה ליישם בתנועות הנוער של כוחות הבטחון!!

  7. אבי / ינו 4 2012 11:37

    נינה – סליחה על ההערה אבל שכחת שהמשטרה חזרה בה מהאשמה בההתפרעות בבסיס החטיבה. התברר למפרע שהיו אלו דווקא בני נוער שהגיעו בהסעה מירושלים ולא נערי גבעות. ככה זה, בהתחלה הכותרות גדולות ותיקון הטעות נעשב במסתרים. העיקר הרושם נשאר ונערי הגבעות הפכו לפורעים וחיילי צה"ל

  8. דרור בל"ד / ינו 4 2012 12:22

    "לא מספיק להזכיר את השם של הפשע, אלא צריך להזכיר את הפושעים. אין פוליטיקה שמזהה רק את הפשעים, אלא צריך לזהות את הפושעים. קל להגיד 'יש הרג, יש פשעי מלחמה', יותר קשה להגיד מי ביצע את הפשעים הללו" – חנין זועבי
    http://elections.walla.co.il/?w=/13145/1430528

    להלן רשימת הפושעים:
    1. המשרד לביטחון הפנים – בראשות השר אהרונוביץ'
    2. מנכ"ל המועצה האזורית חבל מודיעין – יוסי אלימלך
    3. רכזת הפרויקט עיר ללא ערבים, המכונה ע"י הציונים "עיר ללא אלימות", קורין חיים
    4. ראש החוג לחינוך בסמינר הקיבוצים, ד"ר ניר מיכאלי
    5. טלילה נשר, כתבת הארץ, אשר מסיחה את דעת הקוראים במשפט: "ראש החוג לחינוך בסמינר הקיבוצים, ד"ר ניר מיכאלי, סבור מנגד …"

    ד"ר מיכאלי יושב בחדרו, מאזין למוסיקה קלאסית נוגה ומתעצב אל לבו: "עצוב ש…במקום לנצל את השנים שלפני הצבא כדי להקנות להם מטען ערכי שיאזן את מה שהם ממילא יעשו". ד"ר מיכאלי יודע בדיוק איזה מטען ערכי מקבלים התלמידים כשהם לומדים את מה שמכונה אזרחות בשיח הפדגוגי הציוני. (ראו למשל: אמירותיה, שתיקותיה – חוה שוורץ, העוקץ)
    http://www.haokets.org/2011/12/28/%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/
    טלילה נשר, כתבת הארץ לענייני חינוך, יודעת גם היא כי מיכאלי לא מתנגד לשום דבר, כי כל מטרתו להסיח את הדעת ולנקות את מצפונו מפשעיו שלו, ובכל זאת מציינת כי סברתו של מיכאלי מנוגדת לסברתם של הפורעים הציוניים המצויינים בסעיפים 1-3.

  9. אילן / ינו 4 2012 12:36

    אבי- תלמידי ישיבה, נוער הגבעות, מה ההבדל?

  10. פיני שרגיל בן סירה / ינו 4 2012 14:04

    המקסים הוא, שמיזם נוער מג"ב ממומן על ידי פרויקט עיר ללא אלימות… עשרה תסריטאים של סיינפלד לא היו מצליחים לכתוב משפט יותר מופלא מזה…

    בכל אופן, אני מחכה למיזם "נערי ליברמן". נראה לי שזה יהיה השוס האמיתי.

  11. דוד / ינו 4 2012 14:28

    מאד מאכזב. עשר תגובות ורק שני אזכורים של גרמניה הנאצית. בפורום חרדי היו מגיעים בשלב הזה לפחות לעשר. חבר'ה, להתעורר!

  12. איתן לרנר / ינו 4 2012 14:37

    כמו שכבר כתבתי מתוך פרץ רגשות באותו ערב של פרסום הידיעה: חשבתי על היטלריוגנד . מישהו מרגיש משהו דומה או שאני לוקח את זה רחוק מידי. מבחיל אבל חשוב כי אלה אנשים לא שונים מהילדים שיגדלו אצל רובנו. אני כלל לא בטוח שאלה ילדים רעים כשלעצמם וזה מה שמפחיד אותי בכל זה .

  13. איה / ינו 4 2012 14:51

    עשיתי לייק אבל אני שונאת. לא אוהבת. באמת חזון ישיעהו לייבוביץ' קורם עור וגידים.

    מה כבר אפשר עוד להגיד. אני פסימית. לצערי. לפחות בטווח הקרוב לא רואה שום שינוי. אין אלטרנטיבה לנתניהו, שום מנהיג אופציונלי באופק שהוא בגדר סביר אפילו שיכול להביא עימו איזה שינוי אפילו קטנטן בכיוון חיובי. לא בליכוד קדימה, לא בעבודה. השמאל לא הצליח ליצור את עצמו כאלטרנטיבה שלטונית, כלומר מפלגות השמאל מעולם לא ראו את עצמן ומעולם לא בנו את עצמן אידיאולוגית ומעשית כבעלות אוריינטציה ותפקוד ממלכתיים, מפני שעל פי האג'נדה שלהן, הממלכתיות סותרת את הסגוליות האידיאולוגית שלהן, כלומר הן טהרניות. ואילו שלי יחימוביץ' מציגה פרשנות אנטי-טהרנית כקולוניאליזם "נאור", עלק, כלומר, כאילו לא ניתן לבנות אג'נדה בלתי-טהרנית שאינה בעלת צביון ימני כיבושי, כלומר כזה שמצדד בכיבוש ואינו רואה בו פגם מוסרי. יאוש וגועל

  14. goolash / ינו 4 2012 15:15

    "המטרה היא לתפוס אותם ולהחזיר אותם למקום שאליו הם שייכים"
    רואים, זה בכלל פרויקט חתרני ואנטי ציוני במסווה מיליטריסטי – ברור שהיא מדברת על זכות השיבה.
    מה, לא?

  15. איתן לרנר / ינו 4 2012 15:32

    גולש ,LOL !

  16. עדו / ינו 4 2012 15:57

    אבי ואילן. יש הבדל, האוטובוס שיצא מירושלים הגיע לא מסתם ישיבה אלא מספינת הדגל של הציונות הדתית . עשבים שוטים? פחחחחח

  17. דודו פלמה / ינו 4 2012 16:27

    גינה לי (של עשבים פורעים)

    גינה לי גינה לי גינה לי חביבה
    כל עשב בה צורח
    כל עשב בה פורע
    גינה לי גינה לי גינה לי חביבה…

    וסליחה מלוין קיפניס
    על השיבוש הוולגרי בשירו התמים

  18. דרול / ינו 4 2012 16:38

    ממטה "עיר ללא אלימות" במשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "פרויקט נוער מג"ב הוא מיזם חיובי שנועד להקנות לבני הנוער, בחלקם נוער בסיכון, ביטחון עצמי, העצמה אישית, וערכים

    אכן נוער בסיכון.

    וברצינות,
    ליבי ליבי לשב"חים המסכנים שרצים עשרות קילומטר כל יום תמורת הזכות לקבל מאה שקל על עבודה קשה ומפרכת כשהם בונים דופלקסים וקוטג'ים לזעיר בורגנים של מודיעין ולנוער המפונק שלהם ובתמורה משסים בהם את אותם בני נוער ריקניים ומתלהבים, שמטרידים אותם ומציקים להם.

    אני מאוד מקווה שעוד עשר שנים, השב"חים האלו כבר יהיו אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל, אבל גם אז יהיה קשה להסתכל להם בעיניים.

  19. מוטי / ינו 4 2012 20:51

    יש בפרוייקט הזה מידה לא מבוטלת של טעם לפגם,אבל נראה לי שהקצנת ללא צורך את העניין והוצאת אותו מהקשרו.

    לדעתי,העיתונאית חיפשה בדיוק את בני הנוער שעונים להגדרה :"נוער בסיכון",שהצטרפו לפרוייקט וראיינה דווקא אותם(או בעיקר אותם)ויש להניח,כיוון שזה עיתון הארץ,שאף עשתה זאת משיקולי הרייטינג הרגילים של עיתון הארץ והאוריינטציה הפוליטית שלו.זה לא צויין מפורשות,כמובן,אבל כך זה נראה,לפחות מהתגובות המצורפות.:)

    בשם המטה של "עיר ללא אלימות" נאמר:
    "פרויקט נוער מג"ב הוא מיזם חיובי שנועד להקנות לבני הנוער, בחלקם נוער בסיכון, ביטחון עצמי, העצמה אישית, וערכים כגון אחריות וחשיבות השמירה על מרחב ציבורי נקי מאלימות והפרות חוק…"
    העניין הזה של ביטחון עצמי לכד את תשומת ליבי באופן מיידי, כי לי ברור לחלוטין שנערים ונערות בסיכון עשויים להיות פחות בשלים רגשית מבני נוער אחרים בגילם וחלקם אולי אף יותר אלימים(תחושות של חוסר בביטחון עצמי מביאות פעמים רבות למחשבות תגובה אלימות לא מיושמות-אלימות מודחקת יותר- או לאלימות מיושמת).נערים ונערות חסרי ביטחון נוטים יותר גם למצבים של דיכאון.אמנם נערות מגיבות אחרת מנערים למצב הזה,אך תיעול התחושות הפנימיות הללו להתמודדות עם "אוייב" חיצוני,כאשר הדברים נעשים במסגרת הדורשת מחויבות,בקרה ושליטה עצמית(ואף פיקוח חיצוני של מבוגר)אמנם לא בהכרח יועיל להתפתחותם של הנערים והנערות הללו כשם שהעיר יפה ד"ר ניר מיכאלי,אם כי לא בהכרח גם יזיק בהתחשב במצבם הנתון.הם שומרים את בני הנוער הללו כאשר הם מכוונים למטרה מסוימת,שהיא,אכן,בעיקרה,לאומית.

    מטרה לאומית אינה בהכרח מטרה לאומנית,אם כי האוריינטציה הפסיכולוגית של חלק מבני הנוער,עשויה להפוך אותה לכזאת.

    ואכן,מהתגובות כאן,בבלוג שלך ובעיתון הארץ,אני רואה את ההיסטריה הרגילה והבכיינות של חלק מהשמאלנים.יש לציין,שאין לי בעיה עם היסטריה,אבל יש לי בעיה עם חוסר דיוק ופרשנות מעוותת של העובדות.פרשנות מעוותת קיימת בעיקר היכן שקיימת היסטריה כלשהי וזה נכון,כמובן,גם לימנים קיצוניים,שמאלנים קיצוניים וחרדים קיצונייים(כמו,שאכן למדנו בזמן האחרון)ולאלה שלא יכולים לסבול את כל אלה(ותמיד יש גם כאלה:)אני אוהב את דרך האמצע,זה,כמובן לא אומר,שאני הולך בה תמיד.במקרה שלי,אני מעריך יותר את הכוונה ואני גם מטפח את הכוונה.

    בפוסט הזה נראה לי שסתם בחרת בדמגוגיה,אבל זה בסדר מבחינתי,זאת זכותך וגם ייתכן שלא ממש היה לך זמן להוציא משהו יותר איכותי(שגם זה בסדר מבחינתי,אני מתייחס למכלול:)

    אני מאמין שבני הנוער בארץ הזאת,ברובם,אינם כה שטחיים כמו שהיו רוצים ללמד אותנו ולא מעט מהם גם מסוגלים לחשוב,להרגיש ולהכיל את האחר(גם אם יהיה "שב"ח).זה לא אומר שאין "יודונאצים",בהחלט יש,אבל אני מאמין שהם מיעוט.בדרך כלל,רק מיעוט יכול להיות כזה קולני ורק התקשורת אוהבת לקחת משהו קולני,רעשני,שחור משחור ובלתי נסבל ולשים אותו תחת זכוכית מגדלת.התקשורת לא אוהבת לעשות רק את זה,אבל זה אחד הדברים שהיא טובה בהם.(יש גם דברים טובים,איכותיים ובעלי מטרות לא דמגוגיות).

  20. עידן לנדו / ינו 4 2012 21:12

    מוטי, כל הפרשנויות – על אחריותך. הפוסט היה מאד לקוני, ואין בו שום בסיס לספקולציות שלך.

    בשום מקום לא רמזתי שהאשמה היא בנערים, ולא הפניתי אליהם אצבע מאשימה. הנערים הם סימפטום למערכת חולה; מערכת שמייצרת תנועה שנקראת "נוער מג"ב" היא מערכת פרברטית במובן עמוק מאד. והתגובה של ניר מיכאלי לא מתחילה לגרד אפילו את הפרברסיה שבניתוב המצוקות של "נוער בסיכון" לקסנופוביה של ניפוחי חזה בריוניים.

    ואין פה שום "דרך אמצע"; פרוייקטים כאלה צריך לבטל לאלתר. כשאני הייתי נער היו לנו חוגים – כדורסל, גיטרה, אתה יודע. גונב לאוזניי שגם כיום יש פה ושם פעילויות שמרחיבות את דעתו של הנוער מבלי להיטפל לעלובי חיים שרק מנסים לשרוד באמצעות עבודה לא חוקית, בתנאי עבדות.

  21. שרלוק / ינו 4 2012 21:26

    איפה, לעזאזל, המועצה לשלום הילד?!

  22. ווטסון / ינו 4 2012 21:42

    שרלוק: המועצה לשלום היליד (היהודי) עסוקה בלא-להגיב על מעצרו של מוחמד דארבס בן ה 7 ע"י משטרת י-ם.
    אלמנטרי.

  23. מוטי / ינו 5 2012 00:41

    הייתי רוצה להתחיל ולומר,שצר לי על אריכות דברי,אבל אני אוהב להאריך וגם הפיסקה הזאת היא הוכחה חיה לכך.
    בתכלס,כנראה שאני אוהב לכתוב,וגם לא ממש חשוב לי אם לא יקראו.יש אפילו סבירות מסוימת,שככל שכותבים יותר ויותר,גם מתחילים לדבר שטויות,אבל למרות זאת אינני יכול להתאפק(סתם,סתם,זה מאוד חשוב לי שמישהו יקרא,אז אנא מכם,בזבזו את זמנכם על הפיסקאות הבאות ואם אינכם רוצים,לפחות על שלושת הראשונות,גם זה יהיה טוב בעיני,לא יכול להיות שהכל שטויות,וודאי יש משהו שהוא אינו שטויות:)

    אתה צודק.המערכת אכן חולה,אבל אין לאף אחד מאיתנו היכולת להבריאה באופן "ישיר".יש לנו יכולת לציין שהיא חולה ולעיתים הפניית האצבע עצמה יכולה לחולל שינוי לאורך זמן מעצם היותה הפניית אצבע מודעת.זאת עשוייה להביא לשרשרת של מקרים סינכרוניים-מכוונים ומודעים או שאינם כאלה- לאורך זמן(לעיתים זמן רב מאוד מאוד,יכול להיות מאות ואלפי שנים),שיסייעו להביא שינוי חיובי בר קיימא,כאשר התנאים מבשילים לכך.הווריאציות משתנות,יחסי הכוחות משתנים ונוצר איזון חדש המאפשר למחלה מסוימת להירפא.

    אדם חולה,לא בהכרח מבריא ממחלתו אך ורק משום שהוא רוצה בכך או משום שיש רופא המטפל בו.יש לא מעט רופאים לאורך ההיסטוריה שהרגו "חולים" בקבלנות.לעיתים,רצונו של האדם להבריא,כאשר הוא מלווה בפחד והיסטריה מפני המחלה,מביא את האדם דווקא למצבים של החמרת מחלתו ואף מוות.הפחד אינו יועץ טוב,גם השיפוטיות.מחלה ,אינה בהכרח משהו רע שיש להילחם בו בכל מחיר,אלא משהו שיש להבין את מהותו.הבנת המהות איננה שוללת התערבות ופעולה,אבל כדאי מאוד שהתערבות ופעולה תהייה מלווה בכוונה הנכונה ובהתבוננות הנכונה.זה יכול לעזור(לא תמיד)

    כאשר אנשים לומדים דבר מה וממקדים את תשומת ליבם בו,מטבע הדברים הם מתחילים לראות דברים במציאות שתומכים או סותרים את הלימוד שלהם ובכך הם יוצרים רשתות חדשות של נוירונים וגדילה במוח שלהם.קישורים חדשים ותובנות חדשות.המציאות הופכת להיות עשירה יותר.התפתחות כזאת מביאה גם לשינוי בעולם שהוא יציב יותר ולא מתפרק ברגע הראשון של משבר,כי "המציאות" היא השלכה של המוח התופס ויוצר אותה.מוח עם הרבה רשתות של נוירונים הוא מוח שהמציאות שהוא תופס הרבה יותר לכידה ומבוססת.מה שקורה ברמת המיקרו,קורה גם ברמת המקרו לחברות ותרבויות.מדוע אנשים בוחרים בכלי אחד להשיג את מטרתם כאשר יש כלי הנראה(לנו,באופן יחסי)מוסרי וטוב יותר ממנו להשגת המטרה?אלו לא תמיד דברים שאתה,כאדם יחיד,יכול לשלוט במשתנים שלהם.מה שקורה בעולם הוא סך כל היכולות של האנשים לתפוס את העולם באמצעות מוחם והאיזון/היזון הדדי של היכולות הללו לאורך זמן.ראית בכתבה כי יש עוד אנשים כמוך במערכת שסבורים כי המושג הזה "נוער מג"ב" היה עדיף לו שלא יתקיים,אבל גם השפעתם איננה עד כדי כך גדולה.לפחות לא כרגע.

    אפילו אתה מודה,שביכולתך לפנות ולדבר אך ורק לאנשים,"שדומים" לך במובן מה,שכתיבתך היא יותר סוג של תמיכה באלה שעומדים בקו החזית,אבל כיצד בדיוק אתה משפיע על אלה ,שלא דומים לך?ובכן,גם לפי שיטתך ,אינך משפיע ואינך יכול להשפיע,אלא אם כן יבחרו אותם אנשים לנוע לכיוונך מכוח התערבותם של כל מיני כוחות ,שאינם תלויים בכלל בך.כתיבתך אזי,משפיעה רק על הדומים לך ומכוונת לתמיכה מוסרית וערכית בפעולותיהם ועל כן,כדי שתיצור אפקט של עשייה ממוקדת ובהירה ולא אפקט של התלהמות.כאשר אתה כותב,עליך לשקול מה המשמעות האפשרית של המילים שאתה כותב עבור אנשים אחרים ולא רק מה הכוונה שלך עצמה,כפי שאתה תופס אותה בטרם כתיבה.כל אחד מאיתנו מטעה את עצמו לא פעם בכל הנוגע לכוונתו או למלוא ההיקף של "כוונתו",על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לכוונות האחרים.

    מוח היסטרי ואנטגוניסטי יוצר מציאות היסטרית ואנטגוניסטית.מוח בהיר ומדוייק,יוצר מציאות בהירה ומדוייקת.זה חשוב,כי גם לא תמיד שינוי הוא אפשרי בו ברגע ולא תמיד מה שהיינו רוצים לראות במציאות אכן יקרה.אוטופיה היא דבר מה שאולי יהיה קיים בעתיד(הרחוק מאוד?),אבל הוא איננו קיים עכשיו ואולי לא יהיה קיים לעולם.אם הכל היה תקין לתפיסתם של כל האנשים במציאות בכל רגע נתון ללא כל קונפליקט,הרי שהיינו יכולים לומר בביטחון,שאחרית הימים הגיעה!:)יש להבדיל בין רצון הנובע מבהירות,שאין בה שיפוט,הגזמה וקיצוניות לבין ציפייה שמשהו מסוים יתאים להשקפת העולם שלנו ברגע נתון והתאכזבות כאשר דבר כזה אינו קורה.

    כל עוד יש כמות גדולה יותר של אנשים "שרוצים" דבר מה,לא יוכל להתרחש שינוי בהקשר הזה,לא משנה כמה צעקות יקים המיעוט שרוצה לשנות.אם הרבה אנשים רוצים לשנות משהו במציאות והרצון שלהם איננו ממוקד,גם אז לא יתרחש השינוי כפי שהם רוצים,למרות היותם הרוב.לכן לראות את המציאות באופן בהיר ומדוייק זה דבר חשוב מאוד,כי הוא יכול ללמד אותנו אילו כלים עומדים לרשותנו לחולל שינוי גם במצבים שבהם אנו מיעוט וכיצד לחולל שינויים אפקטיביים ואמיתיים(מבלי לגרום נזק כמו פיל בחנות חרסינה)כאשר אנו רוב.העולם מלא באינטרסים ואכן יש דרכים רבות מספור לסייע לנוער בסיכון,אך יש גם דרכים רבות מספור לעשות דברים רבים אחרים שלא נעשים באותן דרכים ונעשים בדרכים לקויות שיש בהן פגמים לא מעטים.למה כל זה קורה?

    ציינתי ,כי בעיני,יצירת היסטריה(לפחות חלקית וברמת התוצאה)ויצירת אנטגוניזם ישיר אינם דרך לחולל שינוי משמעותי ומהותי לאורך זמן.העיתונות יוצרת לא מעט פעמים אנטגוניזם והיסטריה.אם השיטה הזאת הייתה כל כך טובה,איך זה שהעיתונות עדיין ממשיכה להשתמש בה חדשות לבקרים והמציאות כבר לא באה על תיקונה השלם?
    איך זה שאנו רואים חזרה של אותם פגמים,שוב ושוב,בווריאציות שונות לאורך זמן?

    כוונתך אולי הייתה שונה בתחילתה,אך הכלים שבאו(שבחרת) להכיל אותה לא היו המוצלחים ביותר בעיני.הטקסט,אכן,לקוני,וטקסט לקוני,מעצם טבעו,יכול להזמין פרשנויות שונות ומגוונות.מבחינת הכוונה האישית שלך אתה יכול לקבוע שאין בסיס,אבל גם הפרשנות שלך את דברי הייתה קצת מוטעית.כבר הבאת בעבר פוסטים שבהן הצגת באופן מזהיר,עוצמתי ומשכנע לא מעט עובדות שזורות זו בזאת..זאת כוונתי בלעורר מודעות חושבת.לא כך היה במקרה דנן.

    אני אדם שאוהב לפרש ומשקיע ,בדרך כלל, מאמצים בקריאה מכבדת של כל טקסט.מה הביא אותי לראות בטקסט שלך כיוון דמגוגי?(זה לא אומר בהכרח שהוא רק דמגוגי,אלא שיש בו גם אלמנט דמגוגי מסוים)

    התוספות שהבאת,שאינם בהכרח משקפות באופן מדוייק את המציאות,אלא נועדו להוות מעין כלי לתעל את הלחץ הטבעי של האנשים לבטא את רגשותיהם השליליים בכל כיוון,בין אם יהיה זה כיוון "שמאלני" או "ימני"…זאת הגזמה והקצנה מכוונת בעיני,כמעט גרוטסקה.אז אכן למדנו מהפוסט דבר שלא ידענו,שיש דבר כזה נוער מג"ב(והקונוטציות שמג"ב מעוררים אצלי ספציפית הן לא ממש סימפטיות וסביר להניח שגם זאת אינה תמונה מדוייקת של מג"ב),אבל לא שמעתי על נוער שב"כ ולא נוער מוסד ולא נוער ימ"מ.אין דברים כאלו,אלו הוספות שלך,כולל המסקנות לגבי התנהגויות ספציפיות מדומיינות שיכלו להיות חלק מארסנל ההתנהגות של נוער כזה.נוער גבעות אכן קיים וכולנו מכירים אותו.אנו יודעים גם מה זה תג מחיר,אבל זה לא ממש אותו דבר ויש להתייחס למקרים הללו בנפרד.

    אני מכבד אותך ככותב,ואף כותב מוכשר ורבגוני לעילא ולעילא,אבל אני סבור שבמקרה הזה לא תרמת לי אישית דבר (למעט לימוד העובדה לגבי קיום נוער מג"ב)וביטאתי אכן רק את דעתי בקשר לכך.

    באופן עקרוני,שום דיעה אינה מחייבת.כל דיעה היא רק דיעה,לא בהכרח ביטוי מדוייק של מציאות.אולי אני סתם קרצייה:)ואולי אני טועה בדברי,אולם אני מכיר(פועל בכיוון) בכך שהעולם הוא כפי שהוא ויש כוחות מאזנים.הכרתי בכך,שיש מידה לא מבוטלת של טעם לפגם בפרוייקט הזה בעצם אומרת,שאינני מתחבר לרעיון,אבל אני מוכן להתאמץ להבין כיצד הוא מצא את עצמו מיושם במציאות ומה "הרציונאל" שעומד מאחריו.כמו כן אני מחפש את הכוח שהוא מאזן אותו.כך אני נוהג מאותה סיבה שהזכרתי למעלה,לא ניתן לחולל שינוי חיובי לאורך זמן באמצעות מלחמה וניטשה אמר,אם אני זוכר נכון,"כאשר אתה מתבונן שעה ארוכה לתוך תהום,עולה זאת ומתבוננת לתוך נפשך" והוא הוסיף עוד משהו לגבי מלחמה עם "מפלצות".אין לי זמן לברר כרגע.יכול להיות שזה הרציו של ואהבת לרעך כמוך ולהפניית הלחי השנייה.גם לבודהא היה מה לומר בעניין.

    אתה מבין,לא מזמן התחלתי לקרוא את ספרו של הרב עדין שטיינזלץ על פרשת השבוע והופתעתי מרמת העומק שהרב החסידי הזה יורד אליה בפרשנויותיו את חמשת חומשי תורה.הוא לא נרתע משום תחום של ידע,בין אם יהיה,"חילוני" ואפילו יהיה חילוני.דרך הפרשנויות הללו נפתח לי צוהר בתיבה שאיפשר לי להבין את המתנחלים שחיים בשטחים ואת תפיסת עולמם.זה לא אומר שאני מסכים איתם,אבל אני מבין,שהתנהגותם נובעת ממשהו המושרש מאוד עמוק,בדיוק כפי שהתנהגותי ברובה ובחירותי נובעים מאותם דברים.

    לכן אינני מסכים איתך,אין דבר כזה שאין דרך אמצע,תמיד יש וכדי להוכיח לך את זה,בוא נראה אותך מבטל עד שבוע הבא את הפרוייקט הזה(אם יש לך השפעה כל כך גדולה על המציאות למה שלא נתחיל בצורה הזאת לבטל כמה חוקים שנחקקו לאחרונה בכנסת,או אולי אפילו לבטל את הכוונה ליצור מאגר ביומטרי?:)

    טוב,בכל הנוגע למאגר הביומטרי,יכול להיות שישועתנו הגיעה באופן בלתי צפוי דווקא מההאקרים הסעודיים,שאולי ייגרמו לכמה אנשים בכנסת להזיע קצת יותר ואולי לחשוב קצת יותר.(וזאת תכונה,השפעה לא ישירה ואיזון של המציאות בדרכים עקיפות,כמעט היפנוטיות:)

  24. נועם א"ס / ינו 5 2012 00:42

    ווטסון: נתקלתי פה ושם ברשת בעניין המעצר של קטין-מאוד, אבל לא הגעתי לשום דיווח ממש. יש איזה לינק למשהו כזה? בתודה…

    ולמוטי: אציין את המובן מאליו (לי לפחות): שהאל הטוב ישמור כל ילדה וילד על פני כדור הבוץ שלנו מ"ביטחון עצמי" שמשום מה חייב להגיע פק"ל עם נשק חם ביד. וזה ממש לא משנה אם זהו נוער בסיכון, ילדי הסושי והמאזדה מהרצליה פיתוח, או צאצאיהם של בני אגודת הארה-קרישנה העולמית. כשהייתי בן 8 היינו בונים רובים מקרשי עץ ומשחקים שאנחנו פרטיזנים שנלחמים בנאצים וזה היה הדבר הכי מרגש והכי טריוויאלי בעולם. ילדים-עבדים בני 8 שמסתובבים בשדות הבור בקונגו עם m15 הם הדבר הכי עצוב בעולם. עדו צודק שקשה לראות הבדל משמעותי בין נערות ונערים בגילאי י"ב וחיילים בסדיר, למעט שתי ההשגות הללו: הראשונה, שאין זו אלא עוד זליגה של הצבא שיש לו מדינה אל תוך החברה האזרחית, הפעם במורד הגיל, והשנייה – שזה רק מראה עד כמה החיול בגיל 18 כסטנדרט שאיש לא מקדיש לו מחשבה שנייה הוא מעוות. אמר מי שאמר שאם גיל החיול היה עולה ל-40 היינו רואים את כל המלחמות מפסיקות למחרת בכל העולם. כן – אני יודע שאנחנו במלחמה ואין ברירה, אבל זה לא אומר שחייבים למצוא בכוח נימוקים מתקתקים לכך שדוחפים את אליל הנשק עוד יותר עמוק לתוך הגרון של בני נוער והחברה בכלל.

  25. פרידמנית / ינו 5 2012 00:43

    עידן, מלבד גיטרה וכדורסל היו לנו בהחלט תנועות נוער שבזמן שמדריכיהן באו מהקיבוץ לספר לנו על טוהר הנשק ועמוס עוז והדילמות, אלו שנתנו להם את הכסף המשיכו לגרש פלסטינים.
    בטח שיש אפשרות לפעולות לנוער שאינן פוגעות באנשים אחרים, להיפך. אבל בישראל זה קשה: כל הישיבה במקום הזה היא על חשבונו של עם אחר. זה שמישהו מנגן גיטרה בבית, לא עושה את מערכת החינוך לשונה.
    ולמי שכתב שזה מזכיר לו את ההיטלריוגנד:
    זו היתה תנועת נוער שהיו חייבים ללכת אליה, בזמן הדיקטטורה בגרמניה הנאצית. אין ילד שלא היה בה. לעומת זאת, פה מדובר במתנדבים…זה מה שנורא, שאפילו לא צריך להכריח.

  26. ווטסון / ינו 5 2012 01:07

    נועם: מה כל-כך קשה לגגל?
    http://news.walla.co.il/?w=%2F2689%2F1891148

    ומעודכן+לינק:

    http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2712

  27. Yuval Eshet / ינו 5 2012 01:10

    כן גם אני לא התאפקתי אתמול והתייחסתי לרעות, החמודה עם הצמות ממודיעין…
    כתיבה נהדרת. תודה.
    http://yuvaleshet.wordpress.com/2012/01/02/%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D/?preview=true&preview_id=227&preview_nonce=3ffbd36dd4

  28. נועם א"ס / ינו 5 2012 01:48

    גיגלתי, ווטסון… אבל מסתבר שאיות נכון יכול לעזור במקרים כאלה. בכל מקרה הגעתי למדרון החלקלק בעצמי – איכשהו שכחתי את האופציה הזאת. בתודה

  29. נטליה / ינו 5 2012 01:58

    מקרים כגון אלו תמיד גורמים לי לגחך כלפי ניתוחים פוסט-מודרניים או פוסט-סטרוקטורליסטיים למיניהם לגבי הנעשה בישראל. עושה רושם שבעוד שהמנתחים, עטורי תארים ומלגות, מפצחים את ניואנסי כתביהם של בודריאר, הומי באבא, אדוארד סעיד ודומיהם, עם כל ההבדלים ביניהם, התופעה המתרגשת לנגד עיניהם היא קולוניאליזם מהסוג הפשטני, הנחות, הוולגרי, הבוטה ביותר, שלא זקוק לכל העיטורים התיאורטיים מעורפלים. המציאות הרבה יותר פשוטה מהניתוח. עושה רושם שהיא הרבה יותר סטרוקטורליסטית מהתיאוריה. עצוב. אבל אפילו בקולוניאליזם אנחנו תקועים בעבר.

  30. עידן לנדו / ינו 5 2012 08:11

    מוטי, סלח לי שלא קראתי את המגילה שלך. בדרך כלל אני גם נוהג למחוק תגובות באורך כזה, אין להן מקום בדיון בבלוג. אז אנא תשתדל לקצר בעתיד.

  31. רנרט / ינו 5 2012 11:59

    כלכך משונה שניתן להגיע לתחתית, ואז להמשיך לרדת יותר נמוך, ושוב, ועוד פעם, ועוד יותר. המדינה הזאת היא פשוט נס המפריך כל חוק טבע .

  32. מאירה טמיר / ינו 5 2012 12:49

    זוועה אמיתית. ככה מגדלים נוער ס.ס. אני אומרת את זה כבעלת מקצוע (פסיכולוגית). חרפה ופחד.

  33. עידן לנדו / ינו 5 2012 13:58

    נטליה, מסיבות מובנות מאליהן, הבלוג הזה נמצא מרחק שנות אור מן ההגגת-קשקשת הפוסטמודרנית. לפני שנות דור עוד טרחתי להתפלמס איתם, עכשיו זה פשוט נראה תלוש. יש כל כך הרבה דברים דחופים יותר לכתוב עליהם.

  34. אלמוג לוין / ינו 5 2012 21:23

    ווטסון, ברשותך, אני רוצה להפנות שוב לכתבה שהבאת:
    http://news.walla.co.il/?w=%2F2689%2F1891148
    ולמקד לרגע את תשומת הלב דוקא בצילום האילוסטרציה.

  35. מוטי / ינו 5 2012 22:27

    היי עידן,

    רשותי(ולא שאתה נזקק לה) דווקא נתונה לך למחוק את התגובה.אכן היא חורגת מכללי הדיון ונדמה לי שכבר הערת על כך בעבר למישהו אחר.

    בסופו של דבר,השאלה היא:להיכן כל אחד בוחר להפנות את תשומת הלב שלו.ולבסוף,כל עוד האנרגיה לא הולכת לאיבוד ברגשות שליליים,תיתכן פעולה קונסטרוקטיבית כלשהי שיכולה,בסופו של דבר אפילו להועיל.אני בעד.יש אינספור דברים בעולם שאנו יכולים לא לאהוב,העוצמה הגדולה ביותר היא,יחד עם זאת,לפעול ממקום שאוהבים ולנוע עם כוח של אהבה(לא של תיעוב,זעזוע,זעם,טינה,שיפוט,התנשאות וכן הלאה).

    כמובן,שגם זאת רק דיעה והיא ממש לא מחייבת(או שלא:)

    לילה טוב.

  36. ווטסון / ינו 5 2012 22:31

    אלמוג: אתה סתם מדקדק בקטנות. גם אם המצולם אינו בן 7, ברור שהוא היה פעם בן 7, ולכן יכול למשמש כאילוסטרציה מושלמת לבן 7. גם האבנים שהוא מודד בידיו המסוקסות הן אילוסטרציה טובה לסלעים שבן ה-7 השליך.

  37. דרור בל"ד / ינו 6 2012 02:46

    מהאירוע המצער הזה אין להזדעזע אלא יש להסיק מסקנות, כפי שהסבירה נורית אלחנן פלד בראיון איתה.
    Alternate Focus recently conducted this interview with Israeli academic Nurit Peled-Elhanan. She is author of the forthcoming book “Palestine in Israeli School Books: Ideology and Propaganda in Education”. The interview is very much worth watching. It should give anyone deluded enough to think appropriate change can come within Israeli society serious pause for thought.
    She says there were some change in the 90s, but today it’s going “backwards and backwards”. Current text books are little more than “military manifests”.
    http://electronicintifada.net/blog/asa-winstanley/watch-israeli-professor-describes-racist-discourse-official-school-books

    המסקנה עצמה מצערת, אבל הכרחית להמשך המאבק בפורעים הציונים. בפראפראזה על דברי עדו: בזמנו הייתי במדינה הציונית וכבר אז ראיתי איך הציונים מתלהבים מהכוח שקיבלו לידיים. בגלל זה הגעתי למסקנה שצריך לבטל את המדינה הציונית.

  38. ארך אפיים / ינו 6 2012 02:46

    זה שמלמדים אותם את הפרקטיקה של האדם העליון והתחתון מפריע לי הרבה יותר מאשר המיליטריזציה. לא שאין קשר בין השניים, ולא שאין לי בעיה עם מיליטרטזציה, אבל יש פה עוד צעד כלפי התהום.

  39. timefrom / ינו 7 2012 12:38

    מלמדים מגיל צעיר לשנוא ולהיות אלימים, אבל חוששני שבעבר היה אפילו גרוע יותר, הקיבוץ האוונגרד של השמאל הציוני אלים הרבה יותר לשונים ולאחרים יותר מנערה ממשמר הגבול, את הקיבוץ מרוממים וחולמים שיום אחד הכל ישוב מחדש כמו אז בימים ההם, וכולנו נחיה בצמוד קרקע עם שלוש מתנדבות בלונדיוניות כמובן וגג רעפים אדומים והמון גרניום אדמוני מסביב, ושום ערבי לא יקלל לנו את הפסטורליה.

    לא נכנס לכל ההיסטוריה ולסלקציה ולההדרה שהיא חלק מהמהות הציונית, דווקא במקומות הכביכול "נאורים".

    תודה על הפוסט.

  40. goolash / ינו 8 2012 17:52

    ארך אפיים, מהתבוננות בחברה הישראלית לאורך השנים נדמה לי שלא מדובר בתהום, אלא בירידה מתונה ועקבית במורד. לא תהיה נפילה דרמטית לתהום. נמשיך להידרדר ורק הנודניקים ידווחו שכבר ירדנו מזמן הרבה יותר נמוך מים המלח.
    אחרי שיורדים הרבה זמן, מלמטה זה לא נראה כל כך מחריד, וחלק מהמידרדרים יכולים להקים להם איזה אוהל קטן, או ארמון, ולהתנחם בעובדה שאצלנו באמת אין מחנות השמדה מתוקתקים, או עבודות כפייה לאסירים פוליטיים, או "העלמות" של אלפים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: