Skip to content
17 בנובמבר 2011 / עידן לנדו

ה"פרשה" שלי: ריכוז מסמכים

חשבתי שאצליח להרחיק את הסכסוך שלי עם הנהלת אוניברסיטת בן גוריון מחוץ לבלוג הזה. חשבתי, וטעיתי.

מצד אחד, הפרטיות שלי יקרה ללבי, ולכן גם לא התראיינתי לאף כלי תקשורת.
מצד שני, הסכסוך הזה איננו רק פרטי שלי, ונוגע לסוגיות עקרוניות של יחסי עובד-מעביד במוסדות ציבור ולאקלים הפוליטי הרודפני של השנים האחרונות.
מצד שלישי, אין זה נאה להטריח את הציבור בערימת מסמכים כאחרון המתלוננים בבית משפט לתביעות קטנות.
מצד רביעי, כבר יש דיון ציבורי בפרשה, והוא מושתת על ידיעה חלקית מאד של העובדות, שניתן לתקנה בנקל.

לכן, לטובת העניין הציבורי המוגבל בפרשה (וגם לטובתי שלי, למה לכחד), אני מעלה כאן את כל המסמכים הרלבנטיים, לפי סדרם הכרונולוגי. שקיפות היא ערך עליון באג'נדה של הבלוג הזה, ביחס לשלטון, ביחס למגיבים – אז למה לא ביחס לעצמי?

אין לי מה להוסיף על המסמכים שמובאים כאן – לא בחיזוקים ולא בהסתייגויות. את כל מה שהיה לי לומר כבר כתבתי במכתב הראשוני שלי (הקישור השלישי להלן), ולא שמעתי עד כה שום טיעון חדש שלא קיבל מענה כבר שם. נכון לעכשיו – הסכסוך עדיין עומד בעינו.

* * *

הידיעה הראשונית על המאסר הצבאי שלי.

החלטת ההנהלה לנכות מחצית ממשכורתי בתקופת המאסר.

המכתב שכתבתי לחברי הסגל בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוני' בן גוריון. המכתב מגולל את הפרשה, כולל  פגישתי עם הנשיאה פרופ' רבקה כרמי והטיעונים שלי לעומת שלה.

עצומת תמיכה של חברי סגל באונ' בן גוריון, אשר נשלחה לנשיאה בעקבות המכתב (87 חתימות).

מכתב לנשיאה מאת יו"ר ועד הסגל האקדמי באוניברסיטה, פרופ' מיקי מונד, שמצדד בעמדתי.

תשובתה של הנשיאה ליו"ר ועד הסגל.

כתבה ראשונה ב"הארץ" על הפרשה.

פוסט שלי על טיבו של המחקר האקדמי.

עצומת תמיכה של חברי סגל באוניבסיטאות אחרות בארץ ובעולם, שנשלחה לנשיאה (כ-350 חתימות בינתיים).

מכתב שני וחריף יותר לנשיאה מאת יו"ר ועד הסגל האקדמי באוניברסיטה.

כתבה שניה ב"הארץ" על הפרשה.

ישנה גם פעילות ערה ברמה האישית – מכתבים שנשלחים אלי וגם אל נשיאת האוניברסיטה. אני מביא כאן שני מכתבים שנשלחו לנשיאה אשר עומדים על ההשלכות המסוכנות של ההחלטה. כתבו אותם פרופ' שלום לפין ופרופ' יוסי גרודז'ינסקי, שניהם בלשנים בעלי-שם. לפין הוא שמאל מתון בדעותיו; הוא היה מן הפעילים המרכזיים בבריטניה בקמפיין נגד החרם האקדמי על ישראל (קמפיין שגם פרופ' רבקה כרמי השתתפה בו). מן המכתב עולה שהוא גם מתנגד לסרבנות. לא פגשתי את לפין מעולם ואני מכיר את שמו רק בזכות המוניטין האקדמי שלו (והתנגדותו הנחרצת לבלשנות החומסקיאנית). גרודז'ינסקי קרוב יותר לעמדותי הפוליטיות, ויש לי הכרות רבת-שנים איתו.

המכתב של פרופ' לפין.

המכתב של פרופ' גרודז'ינסקי.

%d בלוגרים אהבו את זה: