למה רק חצי שנה?
מן העיתונות: השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', הגיש הצעת חוק שתמנע מאסירים בטחוניים, החשודים בעבירות טרור, להיפגש עם עורך דין למשך חצי שנה.
שיחה עם היועץ המשפטי של המשרד לבטחון פנים
– למה רק חצי שנה?
– כן, גם אנחנו חשבנו שזה מתון מדי. בהצעה המקורית של השר דובר על מניעת מפגש עם עורך דין למשך 21 שנה. במקום 21 יום, שזה המצב היום, 21 שנה. יותר אלגנטי.
– נו, ומה הבעיה?
– הצוות המשפטי שלנו כאן עלה על כמה בעיות. קודם כל, האסיר עלול למות במשך התקופה הזאת. בכל זאת, 21 שנה בתא מעצר.
– רק לטובה, לא?
– מבחינת המטרות של "ישראל ביתנו", אתה צודק. אבל אחרי שהוא מת, אם יש צוואה, עורך דין צריך לראות אותה.
– נו?
– וזה עלול להיחשב, תחת פרשנות מסוימת, "היוועצות עם עורך דין". עכשיו, תאר לך שהאסיר מת אחרי 19 שנה. יוצא שבפתיחת הצוואה אנחנו בעצמנו גורמים להפרת החוק שיזמנו! זה לא נראה טוב וזה גם מערער את שלטון החוק.
– אוקיי, אז למה לא 15 שנה?
– בלי עורך דין?
– בלי כלום. לא משפחה, לא עיתונים, לא במבה ולא ביסלי. רק עלונים של תנועת חב"ד.
– תראה, בישיבה של הצוות המשפטי הוחלט שסכנת המוות-בטרם-כתב-אישום מאיימת על כל תקופה שעולה על 10 שנים.
– אז למה לא 9 שנים?
– בלי עורך דין?
– בלי כלום. לא גרביים, לא טלוויזיה, לא סודוקו. רק הודעות לעיתונות של אנסטסיה מיכאלי.
– שאלה מצוינת. יש בעית איחסון.
– של אסירים?
– של קבצים.
– איפה?
– במחשב של המשטרה.
– מה זה קשור?
– המחשבים קורסים מרוב כתבי אישום. כל שלוש שנים חייבים למחוק הכל, לפנות מקום לחדשים.
– נו?
– נו, אז אי אפשר להחזיק בנאדם במעצר 6 שנים אחרי שכל הקבצים בעניינו נמחקו. מאיפה נקריץ סעיפי אישום?
– לא ידעתי שיש אצלכם בעיה כזאת.
– של מקום איחסון?
– לא, של הקרצת סעיפי אישום.
– אין שום בעיה. רק צריך שהתאריך על הקובץ יהיה נכון. אחרת, אתה יודע…
– אה, "בצלם" וכל אלה…
– בדיוק.
– אוקיי. אז למה לא שנתיים ו-11 חודש?
– בלי עורך דין?
– בלי כלום. לא קוטג', לא "מחוברים", לא נייר טואלט. רק נאומים של דני אילון.
– כמו שאתה מבין, הבעיה כאן היא עורכי הדין של האסירים. הם הרי גם טרוריסטים.
– ברור.
– לכן צריך למנוע מהם לפגוש את האסירים. מצד שני, עורך דין שלא נותנים לו להיפגש עם טרוריסט, ולא נותנים לו, ולא נותנים לו – מה יעשה?
– יילך יעשה פיגוע.
– נכון. לכן צריך לתת לו להיפגש עם האסיר – בדיוק לפני שהוא הולך ומתפוצץ בעצמו, עם כל העניבות והניירת שלו.
– רק לטובה, לא?
– מבחינה דמוגרפית – לא בטוח. אם הוא הרג שני יהודים ומעלה – יצאנו מופסדים.
– אז מה, זה סיכון שאסור לנו לקחת.
– יותר מזה. תאר לך שהוא לא מצליח להרוג את עצמו בפיגוע. עכשיו הוא נכנס למעצר, והחוק החדש יחול גם עליו. יוצא שיש לנו טרוריסט אחד בלי עורך דין, וטרוריסט-עורך-דין שני שגם הוא יחכה שנתיים ו-11 חודש לעורך דין, והעורך הדין החדש, מה? יישב בחיבוק ידיים?
– איפה. יילך יעשה פיגוע.
– ברור. מפה לשם – הרחבנו את מעגל הטרור.
– רק לטובה, לא?
– כן, אבל אנשים כבר יתחילו לקלוט. לא טוב בבחירות, ולא טוב לשלטון החוק.
– אז מה עושים?
– חצי שנה. זהו. זמן אידאלי.
– למה לא 7 חודשים?
– בלי עורך דין?
– בלי כלום. לא בורקס, לא מדבקות של "דורה", לא מים זורמים. רק לקרוא הצעות חוק של יצחק אהרונוביץ'.
– אתה יודע מה, זה רעיון. סוף סוף אתה עוזר לנו. תיכף אני מסמס לשר את ההצעה הזאת.
לא למות טיפש 
לנדו, מלחמת ההתשה של הצינזורים שלך מתחילה לעבוד ואני לא יודע אם לטרוח עם תגובה. בכל זאת, אני מקווה שיש מרצים בבן גוריון שיש בהם הוגנות מינימלית ושאתה בינהם:
שיחת טלפון עם הדובר של האגודה לזכויות האזרח:
– למה לגנות בחריפות את הצעת החוק?
– בגלל חופש התנועה, הצדק והאנושיות הבסיסית. זה הכל עניין של זכויות אדם.
– אבל גילו מלא מקרים של אסירים שניצלו את המפגש עם עורכי הדין הפלסטינים שלהם לקדם טרור.
– אין לנו בעיה עם טרור. יש לנו בעיה עם חופש, כשהוא חסר. כל עוד יש חופש, הטרור יכול לפרוח.
– אז למה לא לדרוש פשוט לשחרר את כל העצירים הבטחוניים?
– צודק, חשבנו גם על זה, אבל יש עם זה בעיה.
– טרור?
– לא, עם טרור אין לנו בעיה. זה פשוט לא נראה טוב.
– בארץ או בעולם?
– בעולם זה נראה טוב ומצטלם נפלא, אבל, אתה מבין, יש לי שכנים בכפר סבא, שהיא מאוד קרובה לגבול.
– אז שחררו את העצירים לעזה.
– לא טוב. יש לי גם חברים בשדרות..
– אז תגרשו אותם לאיראן!
– יש לי שכנים בתל אביב.
רק עלונים של תנועת חב"ד, רק הודעות לעיתונות של אנסטסיה מיכאלי, רק נאומים של דני אילון, רק הצעות חוק של יצחק אהרונוביץ' – נו, אם עונשים כאלה קשה לשרוד גם חצי שנה. בעצם גם יום אחד.
בועז אחר, למה רק אסירים ביטחוניים? לא יכול להיות אסיר פלילי שמקדם את ענייניו עם עורך דין מושחת?
אגב שיהיה ברור, גם כשאסרו את המתנחל פרלמן בלי לתת לו לראות עורך דין (כי הוא אסיר בטחוני) זה היה חמור באותה מידה. אתה גם עתיד לגלות דבר מעניין, ברגע שאסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לעורך דין למשך חצי שנה יהיה זינוק במספר האסירים הביטחוניים, הרי גנב רכב שנכנס לישראל מהשטחים ויוצא עם רכב כבר מפר את הוראות הצבא וחודר לכאן שלא כחוק, אז אם נתפוס אחד כזה (מי יודע, אולי חוץ מלגנוב הוא גם התכוון לשים פה פצצות?) אפשר יהיה לשלול ממנו עורך דין במשך חצי שנה, מה רע? אגב , היה אסיר 'ביטחוני' לגמרי שהורשע ברצח מטיילים בוואדי קלט, רק אחרי שישב כבר בכלא (הוא הודה, מעניין למה) התברר שמישהו אחר עשה את זה ולאסיר שהורשע על לא עוול בכפו היה אליבי באותו יום – הוא עבד בהתנחלות, אז אולי באמת ההצעה במקום, גם 21 יום בלי עורך דין מספיקים כדי לייצר הודאה, ככה לפחות אנחנו מודים בזה שאנחנו לא באמת מתכוונים לתת לאסירים ערביים סיכוי למשפט הוגן.
גדול!!!!
לא מאוד קשור אבל כ"כ חינני שאי אפשר לדלג:
http://www.moia.gov.il/Moia_he/ReturningHomeProject/Abouttheproject.htm
תסתכלו על סעיף 6 – לא מקסים ?
"בלי כלום. לא בורקס, לא מדבקות של "דורה", לא מים זורמים. רק לקרוא הצעות חוק של יצחק אהרונוביץ'". מאוד מצחיק, עד שמגיע גזר הדין של צחי הנגבי, שומעים את דבריה הכואבים של דליה איציק על הקלון שנפל עליו כך פתאום באמצע החיים ועל האבידה הגדולה לפוליטיקה הישראלית, ומבינים לפתע (מה פתאום לפתע?) שזאת בכלל לא בדיחה, זאת המציאות.
דודו,
הבדיחה זה אנחנו.
מזכיר לי פגישה עם מישהו שהיה מ"פ בגדוד שלי שבעבר אהוד ברק היה מג"ד שלו.
נו, אז השיחה התגלגלה לנושא ברק והוא אמר לי "קרתה לנו תקלה". אח"כ הגענו לדבר על הרמטכ"ל החדש ושוב אומר לי אותו חבר מ"פ מיל' (שהיום הוא תת אלוף מיל') – "קרתה לנו תקלה".
והוא לא הבין שהתקלה היא אנחנו. ברק וגלנט זה הכיוון הברור שהמדינה הזו הולכת בו כבר שנים. ברק וגלנט הם פרצופה, ידיה ובשרה של המדינה. התקלה זה אנחנו.
יש המון עורכי דין בארץ. יותר מדי, יאמרו אנשים. אם ההגבלה תהיה של יותר מחצי שנה, יתכן שזה יפגע בפרנסתם, ואולי יביא לכך שאנשים לא ירצו להיות עורכי דין. וכידוע, הקואליציה (שצריכה להעביר את החוק הזה) מורכבת מאנשים שחלקם הגדול נזקק לעורכי-דין. אז צריך לאזן.
(גילוי נאות: אני עו"ד. וכבר 32 שנה שלא נפגשתי עציר או אסיר בטחוני).
משעשע כמה שזה עצוב. ביום שכל אחד מאיתנו ימצא את עצמו תחת מכבשי אי-צדק של המשטרה ויתחנן להגנה, ניזכר בפוסט הזה, ובכך שלא עשינו הרבה למנוע את הקחוק, ואת יתר הזוועות המתרגשות עלינו בשאר הצעות החוק להפרזת כוחם של רשויות האלימות.
פוסט חד ומעולה.
אביתר – אני רוצה להפיץ את זה, אבל לפני זה צריך לדעת אם ערבים מקבלים "פטור משירות צבאי" או שלא. כי אם הם מקבלים (באופן מעשי או רשמי), אז המבצע הזה לא מפלה.
מישהו יודע?
ע"פ ויקיפדיה זה לא ברור.
עידן, אנא, פרסם יותר… המצב קשה. אתה משמש לי נחמה בימים אפלים אלו.
בועז – אם החשש הוא אכן ממקרה של העברת מידע דרך העו"ד, היו יכולים ללכת על הצעת חוק פחות דורסנית (לדוגמא – לדרוש סיווג בטחוני עבור עו"ד של עצור על עבירות בטחוניות). ההצעה כמו שהיא מעוררת חלחלה.