"אותו קרב עם מר קווי היה נקודת המפנה בחיי כעבד. הוא הבעיר בי מחדש את גחלת החירות הגוועת והחזיר לחיים את תחושת הגבריות שלי. הוא השיב לי את בטחוני האבוד ומילא אותי נחישות להיות חופשי. ההנאה שהסב לי הניצחון היתה פיצוי מלא על כל מה שעשוי לבוא, אפילו המוות עצמו. רק מי שהדף בעצמו את ידה הארורה של העבדות יוכל להבין את הסיפוק העמוק שחשתי. מעולם לא הרגשתי כך. היתה זו תחייה מפוארת – מקבר העבדות אל גן העדן של החירות. רוחי השבורה משכבר קמה, הפחדנות נעלמה, ואת מקומה תפסה התרסה נועזת. וכעת הייתי נחוש: לא משנה כמה זמן אשאר עבד להלכה, תמו הימים שבהם אהיה עבד למעשה. לא היססתי להפיץ את הידיעה שאדם לבן שירצה להלקות אותי יצטרך גם להרגני."
(עבד אמריקני, פרדריק דאגלס, 1845. תרגום: מיכל אילן, הוצאת "נהר ספרים" 2006, עמ' 106)
לא למות טיפש 