משוּאה זו (הייקו)

האחרון היה מלפני שנה לא?
מה קרה?
הם לא רוצים אותך שם יותר???????

על כתפנו יונה שחורה.
תודה עידן. לא רק עבור מי שמסתייג מהמלחמה, שממילא מקשיב כל הזמן גם לצד השני, אלא גם עבור מי שבטוח בכל נימי נפשו שהמלחמה צודקת, מוטב שגם הוא לא ישכח אפילו לרגע איך נראית מלחמה מקרוב

אלה הפנים של המלחמה הזאת.

זאת המשמעות של תמיכה במלחמה האיומה הזאת.

אכן, פורנוגרף. לא פחות.
התבייש לך לנדו.

המלחמה הזו מאוד עוזרת להפריד את השטחיים, הדמגוגים, מחזיקי המוסר האוניברסלי מטעם עצמם, המסתופפים סביב מדורת השבט שלהם, מהאנשים החושבים, מטילי הספק, המורכבים, התופשים את המציאות על כל סתירותיה.

עם שכמתוך ניהלתי דיונים אינספור על "תורת המוסר" על אתיקה ומה לא. אינני מכיר אותך אישית אבל תגובתך (ותגובותייך) מזכירות לי את אותם חדלי אישים שמחשבתם צלולה כל עוד הם מרדדים את המציאות לאוסף קלישאות אותו הם מסוגלים לתפוש.

צר לי (וגם כלפיך עידן – ראה תגובתי ממעל) על הכעס שבו נכתבת תגובה זו, אבל אתם לא רלוונטים, לא אפקטיבים וחדלתם להיות אלטרנטיבה שפויה. כשאידאולוגיה דתית מעוורת אתכם הפסקת לחשוב ובכך הצטרפתם לרוב ממנו אתם מנסים בצורה כה נואשת להתבדל.

קשה מאוד עידן. המציאות מלאה סתירות ולא תמיד הן מתישבות. וזו בשורה אחת ההבדל בין אדם חושב לתאולוג.

אני אסתכל בבלוג, ויותר מכך אסתכל במציאות, על כל מורכבותה, הכאב הכרוך בה, גם פה, וגם מעבר לגבול. אתה כנראה לא רוצה (כי ברור שזו לא בעיה של יכולת אינטלקטואלית). זכותך.

התמונה
או
התגובות

אור לגויים

ממתי בכלל פורנו היא מילת גנאי?
אני מאד אוהבת לצפות בפורנו
ואח"כ להשתרלל מאחורי הגב של בעלי

לא, אני לא חד צדדית, אני לא רואה רק את הסבל של הפלסטינים ואני מתנגדת לחמאס.

וכן, לחמאס יש אחריות רבה לגיהנום שקורה שם. אבל גם לנו יש אחריות רבה וממנה אנחנו מתנערים שוב ושוב.אני מטילה ספק, אני חושבת, אני תופשת מציאות מורכבת. אבל רצח של ילד הוא לא מציאות מורכבת, הוא רצח מתועב של ילד. ושום תעלול רטורי שתעשה לא ישכנע אותי שרצח של ילד הוא מעשה מוצדק.

ועשה לי טובה, אתה מכיר היטב את כתובת הבלוג שלי וכבר נוכחת שכשכותבים לי תגובות מכובדות ומכבדות אני עונה ואפילו באריכות. אנא, חוס על הבלוג של עידן ותשוחח איתי אצלי- אין לי אנרגיה לשוחח איתך ברחבי "רשימות".

וראוי שישננו את התמונות האלה גם אלה שבוחרים לירות מתוך אוכלוסיה אזרחית
להציב את הילדים חסרי הישע האלה כמגן אנושי
לפעילות הטרור
להסתיר מתחת רצפת חדר הילדים שלהם טילים
הלוואי ולא נראה תמונות כאלה יותר
לא אצלנו ולא אצלם

התגובות כאן מוכיחות שקורה בדיוק מה שהוא מתאר שם. תגובות הכן אבל.

תודה נועה על תאורך הגראפי ("בוטש בועל ומנכס"). האם זה עתה קראת לי אנס? האם עלי להניח שאני מדבר עם מי שאוחזת בדעות כגון אילו של אנדריאה דבורקין, שעצם היותי זכר צובע אותי מייד בצבעים מסוימים? ושזו בעצם נקודת ההתיחסות שלך לדיון. אבל עזבי אני סוטה מהעיקר.

האם אנחנו הורגים ילדים. כן. עובדתית פצצות של צה"ל הורגות ילדים בעזה.

האם אני מתעלם מזה? לא. אני מודה בכך (ראי שורה אחת ממעל). ולא אני לא חושב ש"מגיע להם" זו תשובה, ולא אני לא שמח.

האם זה מוצדק. כאן התשובה דורשת קצת יותר ממחולל ססמאות אוטומטי מהסוג שאת כנראה מורגלת בו. אין לי כוונה לפרוש את כלל המרכיבים כאן (אני מפנה אותך לדן שהגיב לפני שם תקבלי קצה קצהה של תשובה חלקית). הדילמות המוסריות האילו עומדות לפתחנו. אם נהיה אמיצים (אינטלקטואלית, לא מילטריסטית) נוכל לדון בהם ביושר. אם לא אבוי לכולנו. בינתיים רמת הדיון כאן ובמקומות אחרים מסמנת שאכן אבוי לכולנו.

המילים "רצח של ילד" הם כל כולן תעלול רטורי. אבל בואי נפסיק לפצל שיערות. כפי שאמרתי לנעה בתגובתי הקודמת: את העובדות (עצובות ככל שיהיו) לא ניתן לנתק מההקשר הרחב. תקראי לזה תעלול רטורי, תמשכי בשיערותי כמה שתרצי, בירחי אל מחסה חמים, כל זה לא יעזור. המציאות תמשיך בשלה.
אם נתחמק מדיון רציני, אבוי לכולנו.

ילד שמת הוא ילד שמת. הוא לא עשה דבר, אין בו אשמה, הוא אינו אחראי למעשה הוריו או ממשלת החמאס. הוא עומד בפני עצמו וככזה מזעזע עד עימקי הנשמה. מה את רוצה להגיד בזה? שזה נורא? כן זה נורא. עכשיו מה? איך אנחנו מונעים את הילד ההרוג הבא (בשני הצדדים)?
התשובה היא שמניחים את מסך הערפל ומתחילים לחשוב. בלי תמונות של ילדים מדממים (שאגב סודרו מאוד יפה על השטיח לצורך הצילום). בלי טיעונים לגופו של אדם (כפי שעשה חיים). פשוט לחשוב. החשיבה הזו מתפרשת הרבה מעבר לדיון הנוכחי.
החטא הגדול שלך, של עידן, ואחרים הוא שהפסקתם לחשוב והתחלתם "להגן על הבית" בדיוק כמו אותם אילו שאתם מתנגדים להם.

את רוצה גם למשוך לי בצמות?
כי זה נורא קול ומגניב וטרנדי וגם שם אותך במחנה המגניב הזה של השמאל הכיפי.

אז לא, לא נעלבתי, אפילו חייכתי (בעצב) על השחתת מילים לריק. אני אמשיך לחשוב באמת. את יכולה להמשיך לשחק בארז החול.

דורון אני לא מבינה למה אתה מתעקש להעליב ולתקוף אישית כל מי שחולק על דעתך, מה זה בדיוק נותן לך. מן הסתם תסכים שכל הורה אמור לרצות להגן ככל יכולתו על ילדיו, זה בדנ"א שלנו. הורה מעזה לא יכול למלט את ילדיו לשום מקום, הוא במצור. מה אתה מצפה ממישהו במצבו? אדם קטן, פשוט, לא פעיל פוליטי ולא מתנגד פעיל. מה היית אתה עושה לו היית במקומו? ואיך מישהו יכול להקליד בלי לרעוד את המשפט הזוועתי על ילדים מתים ש'סודרו יפה' על השטיח. כשהשפה מאפשרת למישהו לכתוב צירוף מילים כזה, מתחשק לשתוק ימים אחר כך.

אז אולי ננקה את השפה. אולי לא נאפשר ל"אנשים כמוני" להשתמש בביטויים שגורמים לרצות לשתוק ימים אחרי זה. אולי לא נאפשר לי להטריד את מנוחתך ומנוחתם של מגיבים אחרים בדעות שאינם בקונצנזוס הרגיל של קוראי הבלוג הזה. אני מתנצל מראש.

לגופם של דברייך. אין ולי שמץ של מחלוקת עם מה שכתבת. חזרת במובן מסוים על העמדה שמייצגת טלי. אבל כמו שאמרתי וחזרתי ואמרתי, מה אני אמור לעשות עם זה? מה ממשלה ראויה (ולא רמזתי שהנוכחית או קודמותיה כאלה) אמורה לעשות עם זה?
להיות עצוב? אז אני עצוב? נפלא. אז?

לעשות משהו אחר ממה שקורה כרגע? לא. בנקודת הזמן הנוכחית אחרי שנים של רשלנות פושעת מצד ממשלות ישראל וגם מהצד הפלשתיני הגענו למצב (נפלא מבחינת הממשלה) שנותרה דרך אחת בלבד.
רוצה להתווכח איתי על הדרך? על הפתרונות? כולי אוזן.

לנתק תמונה כואבת מתוך ההויה הכללית ולהסביר לי שזה נורא עצוב. את זה אני יודע לבד.

את יודעת משהו מירי, זה בדיוק זה. כולם (טוב רובם) משליכים לחלל חצאי אמיתות נבובות. הצביעות המגוייסת פשתה בנו מימין ומשמאל. ועל כך אני מתקומם כאן. כך שאין לי אלא לומר לך שאני מסכים איתך ומקווה שאולי נתפכח ונתחיל לעבוד ברצינות תוך ראיה אוביקטיבית של המציאות עד כמה שניתן.

הלוואי שזו היתה רק צביעות מגוייסת. אבל תאר לך אם יתברר שמה שבאמת מניע את הגלגלים של הסכסוך זו קבוצה שלטת של בעלי-הון, שעל מנת להתעשר באין מפריע מפמפמים לעין הציבור את היסטריית הביטחוניזם המוגזם וכך מסיטים את תשומת הלב למקומות אחרים? התקיים כאן פעם דיון ציבורי אמיתי ביזמה הסעודית? ומי מתעשר מכל הפיתוחים הבטחוניים של מוחותינו המצויינים, ומכל תעשיית ההיי-טק שמתבססת על בוגרי יח' המחשב הצה"לית?
זה תמיד אותו סיפור ישן, איראסיה, אוקיאניה, ואיסטאסיה

אין דבר כזה מלחמה צודקת. אין הצדקה. אין כפרה.

דורון אתה יודע, היכולת שלך להישאר שווה נפש מול תמונה כזו
להתפלפל מול תמונה כזו

אולי לא מעידה על זה שמשהו לא בסדר אצלך

אבל אצלי דברים לא עובדים ככה.
לי בא לשבת ליד האב הזה ולבכות.

ולא כי אני מוסרית יותר ממך.
אולי אני קשוחה ממך.
אולי אני רגישה ממך.
ואולי שניהם.
ואולי אף אחד מהם.

ואם כולם משקרים לנו למה אנחנו לא יכולים להביא את האמת לקהל?
מישהו צריך לעשות את זה, לא?

זה שאמרת שאתה עצוב מעודד אותי.

זה שאתה מודע לזה שכולם עשו טעויות ולכן בעינייך המצב בלתי נמנע- מדאיג אותי.
אתה יודע שאתה אומר דבר לא הוגן נכון?

ובסוף בסוף בסוף, אחרי מאות אם לא אלפי דיונים שמתנהלים עכשיו באינטרנט הישראלית,
זו התמונה וזהו. זו המציאות. הבט בה או הרף אבל אל תמנע מאיתנו את המציאות.

פתרונות?

יש פתרונות
יש פתרונות
יש פתרונות

זה מתחיל בשיתופי פעולה יהודים ערבים בכל התחומים
ויש כאלו בכל הארץ
וזה ממשיך וזה ימשיך

אתה בא?

הרבה מהאנשים שמתנגדים למלחמה עושים משהו בעד השלום. זו המציאות.

אתה לא תאמין מה תמצא אם רק תביט

יש פה שיתופי פעולה מדהימים למען השלום
ויש אנשים מדהימים בשני הצדדים.

רק לוקח לזה זמן לחלחל
מה לעשות. זה הזמן.

אנשים יכולים להתחיל משהו.

ב. מיכאל מיחזר קלישאות, את לעומת זאת בתגובתך סוף סוף דיברת באמת ואני מעריך את זה.
אם יזמינו אותי למקום בו מתנהל דו-שיח אמיתי היכול לשאת ביקורת עצמית בוודאי שאני בא. אין בכלל שאלה.

התחלתי להגיב ואז אמרתי, עזוב, לפחות עם מירי ונעה הצלחת אחרי יום שלם להגיע לדיון עמוק קצת יותר (ולכן גם הבעתי את רצוני הכן להצטרף לפעולות ולשיתופי הפעולה שהציעה נעה – איך קראת בזה התנשאות כנראה רק לך ולרופאיך פתרונים). ואז באת את, ואמרתי לעצמי שעשיתי את חובתי האזרחית להיום. לכי לאשנב אחר, אצלי אין קבלה היום (או בכלל) לשכמותך.

אלא המציאות. תודה, הקריאה שלך לסרב היא אחד הדברים היותר שפויים שנכתבו באתר הזה. ראיתי את התגובה ואני עדיין בהלם ממנה.
לגבי התמונות, הן רודפות אותי בלילות, אבל אני לא מתלוננת, זה עדיף בעיני מאשר להיות שם ולהירדף בידי הצבא המוסרי בעולם.

דורון היי

מה שכתבת נותן פתח לתקווה.

אני חייבת להגיד לך שמהיכרות עם השטח יש ביקורת עצמית. חשוב לציין שאנשים בעזה פוחדים פחד מוות מהחמאס. זו לא דמוקרטיה כמו אצלינו. זו חברה חדשה שאין אצלה אמצעי ביטוי דמוקרטיים כמו אצלינו.
הם עלולים לחטוף כדור ברגל על ביטוי לא נכון.
לכן הדבר הכי חכם שאפשר לעשות הוא לנסות לחזק שם את הדמוקרטיה. על ידי חינוך למשל.

תודה על ההקשבה שלך.

יש הרבה פעילויות ויש הרבה עבודה.
המדובר בעבודה.
צריך לבנות באופן אקטיבי מערכת יחסים

זו הפעילות הכי קרובה שאני יודעת עליה כרגע:
בשבת הקרובה
12:30 ליד כפר קרע בואדי ערה
פעילות שקטה ברוח אי אלימות
שילוב ידיים ושרשרת אנושית של יהודים וערבים המסרבים להיות אוייבים.
גם ובעיקר נוכח המלחמה והאלימות.