"… תבנית היסוד היא תמיד אותה תבנית: היחיד מדמיין שהוא חלק משלמות כלשהי, כמו כדור בדולח טהור, ומגיע לידי שכנוע פנימי עמוק שכל זהותו מושתתת על ניקיונה של אותה שלמות מכל גוף זר . רק שזו הזיה אפלטונית, שכן בעולם האמיתי אין זהויות טהורות אלא רק אוסמוזה בלתי פוסקת: חומרים מתערבבים אלה באלה, מינים וגזעים מתערבבים אלה באלה, חוץ ופנים זולגים זה אל זה תדיר. מושגים כמו "דם ארי", "נשמה יהודית", "גוי", "השפה העברית", "גבר" ו"אישה" הם פיקציה נוחה שמאחוריה משתולל "ערב רב" הטרוגני; אך בשלב מסוים היא נעשית לא נוחה, כי הסתירות מבצבצות מבין התפרים. כך הופכת ההזיה האפלטונית לפרוגרמה נצחית של היטהרות, הנפש נצפדת בדריכות-עד לזהוֹת ולסמן "גורמים זרים" ולכלוך שחובה לסלקו; ומכאן קצרה הדרך לחיים של אלימות מתמדת, כלפי פנים וכלפי חוץ, חיים של בעתה מן הרגע שהשלמות המדומיינת תאבד, הרגע שבו נפגוש בעצמנו ובזולת את הבלתי ניתן להגדרה ולגידור."
להמשך קריאה בכתב העת "הזמן הזה", לחצו כאן.
לא למות טיפש 
הציטוט הבא ממש תפס אותי:
מהלכי ההצדקה העצמית מוכרים עד זרא: העובדות לא נכונות, ואם הן נכונות – ממילא הן לא באחריותנו אלא באחריות החמאס, ובכל מקרה זה מגיע להם.
זה תיאור קלאסי של DARVO.
והדינמיקות המתוארות הן מאוד דינמיקות של כת.
תודה, לא הכרתי. נראה מאד דומה. אולי יש הבדל אחד: ממה שאני מבין, בדארבו אין שלב שבו התוקפן מבטל את הפגיעה בקורבן בנימוק שזה בעצם מגיע לו. ואולי עוד הבדל: ברצח עם, התוקפן *מלכתחילה* תופס את עצמו כקורבן. זה לא סוף התהליך, אלא ראשיתו.
דווקא שילוב נפוץ.
זה מגיע לך – אז אתה התוקפן.
לא מזמן עלה בבלוגיה שלנו פוסט של דרכי העצים בו הוא מסביר את "הבזות" אצל ג'וליה קריסטבה. המשפט הזה בסוף הקטע שהבאת:
"כך הופכת ההזיה האפלטונית לפרוגרמה נצחית של היטהרות, הנפש נצפדת בדריכות-עד לזהוֹת ולסמן "גורמים זרים" ולכלוך שחובה לסלקו; ומכאן קצרה הדרך לחיים של אלימות מתמדת, כלפי פנים וכלפי חוץ, חיים של בעתה מן הרגע שהשלמות המדומיינת תאבד, הרגע שבו נפגוש בעצמנו ובזולת את הבלתי ניתן להגדרה ולגידור." "
"בזות ["האבּזֶ'קְט" ] הוא האימה הקדמונית המאפשרת לעולם המתורבת להתקיים, ואשר מאיימת כל הזמן לפרוץ את גבולותיו הבנויים בקפידה ולהזכיר לנו את שבריריות זהותנו וסדרנו. העולם המתורבת לא מקבל את התזכורת הזו באהבה. אנו הבזות – מה שמפריע לזהות, למערכת, לסדר. מה שאינו מכבד גבולות, כללים, או את ה"בין-לבין". https://theshingimel.wordpress.com/2025/09/27/labject/
חזק ואמץ. מגדלור באפלה גדולה.
תודה, אריק. ה"פ לאבקראפט היה שם לפני כולנו…
אכן כן. ותודה לך
מעניין וכתוב יפה.רק חבל שאתה חוזר כמו תוכי על אמירות ״רצח עם״ ו-״מלחמת השמדה״. זה כמובן קשקוש. זה אולי תופס לפי הגדרה מודרנית סטרילית ורחוקה מהמקובל בהיסטוריה. כמו שמישהו יגיד על קיר צבוע בצבע ורוד, שמדובר ״בפשע נגד האנושות״.תודה בכל זאת על הכתיבה.
לוינשטיין,
אפשר לוותר על "התוכי", התחלת איתי רע.
קראתי לא מעט דו"חות, ובעיקר קראתי מאמרים של *היסטוריונים* (הם מבינים משהו בהיסטוריה) וכאלה שמתמחים במחקר של רצח עם, כולל השואה: רז סגל, עמוס גולדברג, דניאל בלטמן, ובעיקר עומר ברטוב, שכתב כבר כמה מאמרים בנושא וגם נתן ראיונות מאלפים. לא הזכרתי את החלטת איגוד חוקרי רצח העם הבינלאומי – הגוף בר הסמכא ביותר מבחינת ההבנה ההיסטורית של המושג – שבה 86% תמכו בזיהוי מה שישראל עושה כרצח עם.
זה ממש לא הנושא כאן ולכן לא אכנס יותר מזה (והאמת, לא באמת חשוב לי איך קוראים לפשעים האלה), אבל למעוניינים אקשר רק לעומר ברטוב – ישראלי עם קשרים הדוקים בארץ, שמבין יפה גם מהלכי הצבא וגם את הלכי הרוח בציבור הישראלי. "מנותק" הוא לא, גם אם אינו חי בישראל, ורמת ההיכרות שלו עם מה שקורה כאן עולה על רוב הישראלים שכן חיים כאן (אבל בבועה).
מאמר של עומר ברטוב:
https://www.mekomit.co.il/%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2-%D7%9C%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9B%D7%A9%D7%90%D7%A0/
ראיון נרחב איתו:
כדי שיהיה ״רצח עם״, צריך רצח עם. דהיינו שימותו הרבה מאוד אנשים. חלק גדול מעם. כך מרבית הציבור מבין זאת.
30-40 אלף אזרחים הרוגים, במשך שנתיים של מלחמה קשה, מעיד על בדיוק ההיפך. נסיון עיקבי להמנע מפגיעה בחפים מפשע.
פשעי מלחמה – אולי. רצח עם – ממש ממש לא.
נו באמת, תלמד את החומר קצת. זה באמת לא עובד לפי האינטואיציות שלך.
(וכבר יש 66 אלף הרוגים)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%97_%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%94
נו באמת אתה. מקווה שקראת בעצמך. אם קראת ואתה חושב שנעשים מעשים שכאלו, אתה הוזה.
66 אלף? מניח ש-80 אלף לפחות. פחות 40 אלף לוחמים = 40 אלף אזרחים. נורא ואיום, זה נכון, אבל חסר תקדים בלוחמה המודרנית (דהיינו, יחס נמוך של אזרחים ללוחמים).
שלא תבין לא נכון, אני מתנגד נחרצות למהלכי הממשלה הזו (הפגנות מתחילת המהפכה ומתחילת המלחמה וכו׳), אבל בעיקר כי אני חושב שמהלכיה אינם נכונים למדינת ישראל ומונעים מ- (א) אידיאולגיה שאני מתנגד אליה לחלוטין, ו- (ב) אינטרסים אישיים. אני חושב שאת המלחמה היה צריך להפסיק במרץ 2024, לשחרר את החטופים ולשחרר את עזה מחמאס בדרכים אחרות, חכמות והומניות יותר.
אבל הפלסטינאים אוכלים את הדייסה שבישלו, ורבים מהם, גם היום, מבקשים תוספת.
למה הוויכוח מיותר? כי אתה חי בעולם של עובדות מקבילות. וכל הזמן מזיז את השער. טענת שבשביל רצח עם צריך לרצוח את רוב העם. הבאתי לך מקרה בדוק שזה לא נכון. מה עשית? התחלת לדבר על נושא אחר.
גם בנושא האחר אתה טועה. וכך זה יימשך, אתה לא תתמודד עם מחקרים ועובדות ותיעוד.
https://www.mekomit.co.il/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9B%D7%99-83-%D7%9E%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%96/
אני חושב שאתה איש יקר ואינני מחפש להתנגח איתך. גם מסכים עם רוב דבריך.
לא יודע על איזה עולם מקביל אתה מדבר ואיזה שער הזזתי. משתדל שלא לעשות זאת לעולם, שכן בעיני זו שיטה ביביסטית / טרמפיסטית.
לא טענתי שצריך שימותו רוב העם. תראה, זה כתוב למעלה.
לא הכרתי את המספרים, כפי שמופיעים בכתבה שצרפת. אם הם נכונים, אז זה באמת חבל מאוד ומעיד שצה״ל אינו זהיר מספיק. זה עדיין לא רצח עם.
אבל חבל על ההתנצחות. חשוב שלמדינה יהיה ספקטרום רחב של דעות, ועל כן אני מעריך שאתה מייצר שמאל קיצוני.
בוא נהנה מההופעה הטובה ביותר שצפויה להתחיל בזמן הקרוב – משט השוטים.
שנה טובה.
"כדי שיהיה ״רצח עם״, צריך רצח עם. דהיינו שימותו הרבה מאוד אנשים. חלק גדול מעם."
משפט שלך. בסדר, לא "רוב". "הרבה מאד". מה זה הרבה מאד? זה פרופורציונלי לאוכלוסיה, לא? 8,000 בוסנים מתוך יותר ממיליון זה בוודאי שיעור פחות יותר מעשרות אלפי עזתים מתוך 2 מיליון. ועדיין זה רצח עם רשמי. למה? כי סעיף 2 באמנת רצח העם לא מדבר בכלל על מספרים. צריך להבין את המושג כדי להבין שהוא לא קשור למספרים, וכל הדיון שגררת אליו כאן היה הסחת דעת אחת גדולה, שלא מבוססת על עובדות אלא על איך ש"מרבית הציבור מבין זאת" (איזה ציבור? זה שמבצע את רצח העם? לא בדיוק מקור אובייקטיבי לדיון הזה).
המספרים אגב נוראיים יותר מחידוש הלחימה ב-18 במרץ – ככל הנראה מעל 90% מההרוגים בלתי מעורבים.
https://www.theguardian.com/world/2025/sep/19/civilians-made-up-15-of-every-16-people-israel-killed-in-gaza-since-march-data-suggests
סעיף 2 באמנת רצח העם אומר גם כך: "נעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, באשר היא לקבוצה כזו".
גם המומחה לג'נוסייד שהבאת אומר כך: "ג'נוסייד מתייחס להרג אנשים כחברים בקבוצה, במטרה להרוס באופן חסר תקנה את הקבוצה עצמה, כדי שלא תוכל לבנות את עצמה מחדש כישות פוליטית, חברתית או תרבותית".
ישראל מעבירה מאות אלפי תושבים לאיזורים בטוחים, אז איך היא מבצעת רצח עם או ג'נוסייד? מדביקים כל כך בקלות למלחמה את המילים רצח עם או גנוסייד, ואז טוענים שזה מה שקורה.
משה,
כאמור, מחקרי המומחים אמינים עלי יותר מהתרשמויות של קוראי עיתונים. המומחים מודעים ל"אזורים הבטוחים" ויודעים היטב שהם אינם בטוחים. העובדה שיש דרכים שטניות יותר לבצע רצח עם לא שוללת את כך שהדרך הקונקרטית שנבחרה נופלת תחת ההגדרה.
מאמר מעניין וחשוב מאד בעיניי. תודה! מיד מעלה לי במחשבה את ספרה של רגינה שוורץ – קללת קין (המורשת האלימה של המונותאיזם).הדיון (בין השאר) ברעיונות: האובססיה לטוהר, הפחד מפני הרחוק מדי והקרוב מדי, ומפני ה"ערב רב", האמביוולנטיות כלפי גילוי עריות והאימה מפני הומוסקסואליות. למשל: "עזרא רוצה לבנות גדר וירטואלית או חומה סביב ישראל, כדי להחשיב את כל מה שבפנים קדוש וכל החוץ כטמא. התביעה לכך שנשואי התערובת יגרשו את נשותיהם מוצגת כניסיון שלו לטהר את ישראל מתועבותיו. הדימויים שהוא מציב כדי לתאר את הארץ הנגועה הם של גופים אנושיים דולפים, של שני המינים: הזרע הקדוש התערבב עם עם הנכרי והארץ היא אשה נידה. זכר או נקבה, הגוף של ישראל נפרץ, וכעת עזרא נקרא לסגור את הפרצות. ההישענות הזו כאן על אבחנות הטוהר משל ספר ויקרא היא המבע הקסנופובי ביותר בו התנך משתמש על מנת לשרטט את גבולות ישראל באמצעות קירבת דם. כאן זה משמש להפוך, לא גילוי עריות או פרקטיקות מיניות מסוימות לתועבות, אלא את הזר עצמו שחייב להימחק ואת הארץ שצריכה להיטהר ממנו כדי שישראל ישמור על טהרתו. אך במשך הזמן הזה בו עזרא מנסה להבחין בין ישראל לנכרי, מיהו אותו נכרי? הארץ נידה בטומאת עמי הארץ, אך מי הם אותם "עמי ארצות" שהוא משמיץ ומדוע הוא מכנה אותם באופן כה מעורפל? … כאשר "עמי הארצות" הופכים להיות אחר גנרי, זה מסבך עוד יותר את המשימה לקבוע, בדיוק כלשהו, מי הוא נוכרי – והופך את פרויקט עזרא לטיהור ישראל – לבלתי אפשרי. "וגם זה, שהוא חלק מניסיון לאישוש התזה הכוללת של הספר: "לכל הסכימה הזו שכעת שרטטתי – שאפשר לכנותה גם "תסביך נוח" להבדיל אותו מהאדיפלי הפרוידיאני – בו אהבה/שנאה אל האב אתו הבן מזדהה מנביעה אשמה בלתי נסבלת כלפי התשוקה הערייתית הזו, אשמה המושלכת על אלוהות מונותאיסטית, אשר מענישה, משמרת את מעמדו של האב על חשבון המחלוקת בין בניו, הופכת את האח לאחר מגונה – סכמה זו מבוססת עמוקות על הנחה של מחסור. מחסור כופה יריבות אחים: מחסור בברכה הורית ואהבה מניב תחרות קטלנית עליהם. מחסור כופה עוינות הורית: הוא מניח שעל מנת לחקות את האב בהצלחה, הוא חייב להיות מוחלף, לא נחבר. מחסור כופה היררכיה: האספקה הדלה של יוקרה או כוח או כל מה שחייב לעבור הלאה בחלוקה של משאבים אלה. ויש שיקבלו בקביעות יותר מאחרים. מחסור כופה אבהתנות (Patriarchy): ההגמוניה של עמדת האב חייבת להיות מאובטחת מאחר שאפילו סמכות היא במחסור. מחסור כופה מונותאיזם: אל אחד חייב לתחזק את ייחודיותו בהגנתיות, כנגד השוני של אלים אחרים. מחסור כופה נשגבות: הוא מבטיח את אי הנגישות של האל אל האדם. כל הצווים כנגד איקוניזציה המשתתפים במונותאיזם מכוונים לכפות את ההפרדה בין הבורא לבין ברואיו. אלה כוללים איסורים כנגד דמויות חרוטות וכנגד מבט ישיר לעבר האל, אל שלאורך זמן התפרש כרעיון פילוסופי חדשני ומתוחכם אודות נשגבות בעולם העתיק. אך מסורת המכתיבה כי "לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי." שומרת על עמדת האל חבויה, נפרדת, מקודשת, ומעל לכל, מוגנת, כפי שהלשכה הפנימית של המלך מגינה עליו ע"י מניעת כניסה לכל למעט משרתו הנאמן ביותר. עפ"י מסורת אחת, אפילו ממשה נמנעת כניסה כזו." (מתוך ניסיון התרגום שלי. ככל הידוע לי, הספר (1997) לא יצא לאור בעברית עדיין).
תודה ירדן, מאד מעניין. בספר של רוזן-צבי ואופיר שאני מצטט, על הגוי, יש פרק נרחב על עזרא ונחמיה והאופן שבו התבססה שם לראשונה במקרא העוינות כלפי הגוי באשר הוא. הדיון מעניין כי היו גויים בתוך המקדש ובתוך הגולים ששבו מבבל (ויש גם דיון האם חלק מן "הנוכרים" לא היו בעצם שארית יהודה שלא גלתה אף פעם). ואבשלום אליצור גם מתייחס אל יהווה כאל פרוייקציה נפשית, בדומה לקטע השני שהבאת. בכלל, אי אפשר לקרוא את יחסי ישראל ויהווה בלי לראות שם, זה ממש זועק, תסביכים פסיכולוגיים של הורים וילדים.
א- כן, זה כנראה נוח ושימושי להשאיר את "זה"ערב רב" מעורפל. כך זה זמין תמיד להשלכה גם עלינו, כשעומדים עם תמונות ילדים עזתים מתים, בת"א או בשערי תל נוף… המשליך מייד מיטהר ומלבין כך בעיני עצמו, לרגע…
ב- אני כבר זמן רב בתחושה שהאלימות כלפי הפלסטינים היא ממש תמונת ראי של הדבק הציוני-אמוני. ממש כמו חוק פיסיקלי בו אהבת עמ"י מכריחה ביזוי והכחדה של הראשון. ועוצמן עולה בתיאום מלא.
ג- לגבי התסביכים. כן, זה הכל די אינפנטילי, מבועת וחסר אחריות.
יש שם ניתוחים מעניינים והתפלמסות עם פרויד,
בעיקר (לדעתי) במקרים של אמנון ותמר ושל קללת חם/כנען.
ממליץ לך מאד לקרוא את המאמר הזה על "ערב רב", עשה לי סדר בראש. לא סתם השאירו את זה מעורפל, היו דיונים הלכתיים מסובכים איך אפשר לזהות את הערב רב כי הוא נראה בדיוק כמונו… זה פשוט הגיס החמישי בגרסה היהודית (בעיקר מן הזוהר).
יש ללחוץ כדי לגשת אל 2-2010-04.pdf
עידן, אותו קורא עיתונים לדבריך הסתמך בדבריו על אמנת רצח העם, ועל דבריו של מומחה לדבריו לג'נוסייד. לא על קריאת עיתונים. ומה שנאמר זה עוד לא הכל על אותו מומחה. אבל אם אפשר להתנשאות על האחר כמנהג השמאל, ולחשוב ש"אני כבר יודע הכל ולעולם לא טועה" אז למה לא. זה כבר מוכר.
משה, אין לי מושג מה אתה רוצה. זה מה שכתבת:
"גם המומחה לג'נוסייד שהבאת אומר כך: "ג'נוסייד מתייחס להרג אנשים כחברים בקבוצה, במטרה להרוס באופן חסר תקנה את הקבוצה עצמה, כדי שלא תוכל לבנות את עצמה מחדש כישות פוליטית, חברתית או תרבותית".
כן, וזה מה שרוב מכריע של המומחים לג'נוסייד בעולם רואים בהתרחשויות בעזה. ציטטתי לעייפה מומחים, והרשת מלאה בזה, באמת. העובדה שאתה וקומץ ישראלים שתופסים את הודעות דו"צ כתורה מסיני חושבים ש"האזורים הבטוחים" מפריכים את פרשנות רצח העם – היא עובדה עליכם, לא על עזה. אין אזורים בטוחים בעזה, ויש השמדה שיטתית של כל מערכות תמיכת החיים, ממקורות מים, דרך קרקע חקלאית, דרך תשתיות רפואיות, מוסדות חינוך וכו'. אין בכלל ספק שזה מה שישראל עשתה; ושוב, העובדה שישראל היתה יכולה גם להטיל פצצת אטום שם, או להקים תאי גזים, ולא עשתה כך – לא שוללת שמה שהיא כן עשתה הוא רצח עם.
זאת לא התנשאות, זאת מסקנה מנומקת מאד, גדושה באסמכתאות. הנה חוות הדעת של IAGS:
יש ללחוץ כדי לגשת אל IAGS-Resolution-on-Gaza-FINAL.pdf
האמת העצובה היא, שאחרי שנתיים כבר לא צריך לחפש מחקרים / דו"חות / עדויות.
בצד הישראלי לא מנסים להסתיר דבר.
הפצ"רית מודיעה לרמטכ"ל שכיבוש עזה מנוגד לחוק הבינלאומי. (הארץ, 10.9.2025)
הרמטכ"ל ממשיך.
חיילים בשטח מעלים סרטונים של עצמם מבצעים פשעים.
קצינים וחברי ממשלה מסבירים שזאת התוצאה שמייחלים לה. מתגאים בכל הזוועות. (מצייצים על זה באופן חופשי. ראיונות באתרי סרוגים/כיפה/בשבע וכו')
(קוראים לי שני… לא מבינה כל כך למה וורדפרס הצמיד לי את הכינוי הזה. סליחה)
מאמר מעולה, תודה.
על סמך מה אתה כותב: החמאס ביצע פגיעות מיניות ואונס?
אין אף מקרה מתועד של אישה שנאנסה ב-7 באוקטובר בידי אנשי חמאס, והחמאס אסר במפורש על אנשיו וגם יצא בהצהרה לאחר ה-7 באוקטובר שהוא מכחיש ומתנגד לכך.
יש לך מקורות שהם לא תעמולה ציונית? יש לך עדויות שמדובר באנשי חמאס ולא באנשים אחרים?
יניר, ראיתי עדויות כתובות ומצולמות של נשים שעברו אונס. אני מאמין להן בדיוק כמו שאני מאמין לאסירים הפלסטינים. אני מאמין לקורבנות ולא מחפש גורמי תעמולה זדוניים שכביכול "הכתיבו" להם מה לומר. אנא אל תבקש קישורים, הם קיימים, וכמו שאני מצאתי, גם אתה יכול למצוא. זה לא הנושא כאן.
מאמר מעולה, עידן. תודה.
האם המראה הזאת של הדומה הזה שמאד מפחיד אותנו , שגם אחינו הערבים בצד השני מסתכלים על אותה המראה … מוביל למסקנה שהסכסוך הוא אין סופי?
פיונירינג,
לא מכיר סכסוך אינסופי בין אומות. בסוף זה נפתר כך או כך. באירלנד זה לקח 400 שנה, מי יודע כמה אצלנו? באשר לתשוקת ההיטהרות, היא תמיד פועלת במקביל למציאות של עירוב, למעשה המציאות חזקה ממנה ולכן כל הזמן יש ריאקציה של היטהרות, ואנחנו בזמן הכי קיצוני של הריאקציה, רצח עם. אבל לאורך ההיסטוריה היו לא מעט מצבים של עירוב יציב ולא-אלים בין יהודים לסביבתם. גם אם בשני הצדדים תמיד יהיו פונדמנליסטים, הם לא יכולים לשלוט בכל ההיבטים החומריים של מציאות שבה חייבים להתערב בכל מיני מישורים – תנועת אנשים, מזון, מסחר, אינטרנט שקושר הכל. נדמה לי שהפאניקה של הטהרנים נובעת בדיוק מכך שבעולם של ימינו אין להם שליטה ממשית על עומק העירוב, והוא מתקיים למרות הגדרות ולמרות המצור. וזה מה שמעורר את האלימות הקיצונית.
שני כתבה: "הפצ"רית מודיעה לרמטכ"ל שכיבוש עזה מנוגד לחוק הבינלאומי. (הארץ, 10.9.2025)
הרמטכ"ל ממשיך".
טענה נפוצה אז. הפצ"רית לא הודיעה לרמטכ"ל שכיבוש עזה מנוגד לחוק הבינלאומי. הפצ"רית הודיעה שלאותה עת "לא ניתן להגן על חוקיות המהלך…אי אפשר לקבוע שהפעולות שיבוצעו לשם פינוי האוכלוסייה לדרום רצועת עזה חוקיות". זה לא אומר שבהמשך ישראל וצה"ל לא פעלו ויפעלו לעמוד כמה שיותר בדין הבינלאומי. ואכן ישראל עסקה ועוסקת בזה כל הזמן. אם נבלות החמאס לא היו מסכנים את חייהם של החטופים ומתעללים בהם, ואם התארכות המלחמה לא הייתה פוגעת בכשירות החיילים, הרמטכ"ל לא היה ממהר להיכנס לעזה, אלא דואג יותר לדין. אין לו יותר מדי זמן לדיונים ולהכנת מצגות יפות כי הוא מתעסק בחיי אדם, אז הוא עושה דברים במקביל ולא בטור. הגיע הזמן שתראו את התמונה המלאה יותר ולא את חלקה.
משה, התמונה המלאה כוללת לא רק את הדיבור בתוך הפופיק הישראלי, בין הפצ"ר לרמטכ"ל ולאולפני התקשורת, אלא גם את המומחים למשפט בינלאומי, כולל נציגים של האו"ם ושל ארגונים כמו רופאים ללא גבולות ואחרים *בתוך עזה*, שמביאים עדויות מיד ראשונה על איך מתבצע "הפינוי".
העולם כבר יודע שמדובר בפשעי מלחמה ברורים, זה רק בבועה המנותקת כאן שאנשים מוצאים עוד טעם להתווכח על זה (בעיקר מטעמי מירוק עצמי).
arnonf53@gmail.com
אפרופו "האזורים הבטוחים": כל יום צה"ל הורג שם תושבים. זה דבר ידוע בעזה אבל בישראל משתדלים להדחיק כי זה סותר את הדימוי העצמי.
רק היום צה"ל הרג שלושה אחים במטבח ציבורי באל-מואסי. לא מדברים על זה, מפהקים ועוברים הלאה.
https://x.com/QudsNen/status/1973691463004524631?t=Hd5LJdM391CsW_oxN7jYkQ&s=19
להעביר אנשים מנקודה א' לנקודה ב' זה לא פשע מלחמה, אלא החובה הראשונה של כל צבא כדי לשמור על חיי האנשים. זה מחויב מהדין הבינלאומי. ישראל עומדת/משתדלת לעמוד/תעמוד עד כמה שניתן בדין הבינלאומי, ואף מעונב מהגופים שציינת, שאין ולא היה לו מעולם מושג או אחריות על חיי אזרחיו או חייליו, לא יעצור את ישראל מלשחרר את החטופים, ולחסל את החמאס כמה שיותר מהר.
אני יודע שהשמאל כבר יודע הכל, אבל אתה יודע מי קופץ בראש. יש לכם נטייה לקפוץ מיד אחרי כל אירוע ביטחוני מבלי שחקרתם לעומק דבר. הגיע הזמן שתמתינו קצת בסבלנות עם המסקנות של רצח עם, פשעי מלחמה וכדומה, למרות שעם השופטים שישנם היום זו בהחלט לא הולכת להיות משימה קלה. לך תדע, אולי בסוף יתבררו לכם פרטים שלא ידעתם כפי שקרה בעבר.
"אפרופו "האזורים הבטוחים": כל יום צה"ל הורג שם תושבים". חשבת שיכול להיות שהיו שם לוחמים בקרב התושבים, ואז ההרג יכול להיות חוקי לחלוטין? שאיש עם חלוק לבן לא חייב להיות כזה אלא חמאסניק? למה לקפוץ שוב למסקנות? דברים לא חייבים להיות פשוטים ותמימים כפי שהם נראים, של תושבים שנהרגים סתם כך. לא מובן לי איך אתם עדיין לא מבינים זאת. או שפשוט אתם רוצים להתל בציבור.
– הנה, יש אזורים בטוחים
– לא, מפציצים שם כל יום, הנה
– מה נראה לך, שסתם מפציצים? ברור שיש שם חמאס
– אז אין אזורים בטוחים
– יש, הרי צה"ל אמר להתפנות לשם
– אבל הם לא בטוחים
– חמאס!
מייאש לדבר איתכם, כי העובדות לא באמת מעניינות אתכם. הרי אין לך מושג אם חמאס או לא. אני יכול להדביק לך כאן עוד 10 מקרים מן הזמן האחרון של הפצצת אוהלים בדרום, נהרגו שם ילדים ונשים, ובשבילך זה בהגדרה "בגלל שיש שם חמאס", נזק אגבי וכו'. אני אצטט את נתוני אמ"ן, ש-83% מן ההרוגים הם לא מעורבים, ושוב יהיו לך תירוצים למה זה מוסרי בהינתן המגבלות. כך שלא נראה שיש משהו שצה"ל יעשה שחוצה את הגבול מבחינתך. הסיבה העמוקה היא דה-הומניזציה של הצד השני – חייהם אף פעם אינם שווים שיקול מחודש של מדיניות האש.
אתה יכול להגיב, אני סיימתי.
גם לכם אין מושג אם חמאס או לא, אז למה למהר להאשים את הישראלים? לי דווקא נראה שהעובדות לא מעניינות אתכם, כי אם הן היו, לא הייתם בוחנים אירועים בצורה כל כך שטחית, לדעתי, של צה"ל הרג/הרס/עקר תושבים/בתים/עצים, ומאשימים כל כך מהר את הישראלים, וזאת כשאין לכם את כל המידע, המודיעין והאחריות לחיי אנשים.
אני מאמין לך שאין איזורים בטוחים בעזה, ושנהרגו נשים וילדים בדרום, אבל למה להאשים כל פעם את הישראלים במה שקרה? חמאסניק מכין אמל"ח/מבצע במוואסי, ישראל מגלה, מחסלת אותו וגם נשים וילדים. אז היא מבצעת ללא צל של ספק פשע מלחמה? לא. זה תלוי בכל מיני דברים, והרג תושבים הוא לא בכל מקרה פשע מלחמה. ישראל מגינה פשוט על תושביה לפני שהפצצה תגיע אליה.
לא מכיר אותך, אבל אם אתה טיפוס של אנטי מלחמות, אז יש דבר מלוכלך כזה. זה מה יש, ועם זה צריך לחיות. לכן אומות העולם החליטו איך צריך לנהל מלחמות. הן גם קבעו שלא תמיד האשם הוא הצד החזק. אם יש לך תלונות על מה שקרה וקורה, תפנה אותן לאותן אומות שיכלו לעשות מעשים ולא עשו, בדיוק כמו בגרמניה, שלא נכנסו לעשות סדר בעזה לאורך 24 שנים ולפני העימות, שלא טיפלו ברכש ובבניה המאסיביים של אמל"ח, בחינוך הרעיל לשנאה, בבניית מנהרות במקום השקעה בתושבים ועוד.
משה, אתה בפערי מידע רציניים ואי אפשר להשלים הכל עכשיו. יש סדרת תחקירים של יובל אברהם על מדיניות האש של צה"ל בעזה, עם מידע מבפנים, שחושפת עד כמה השיקולים אדישים לחיי אדם. אתה פשוט לא בעניינים כי נוח לך, ואז עוד משליך עלי ש"העובדות לא מעניינות אותי". קראתי עשרות תחקירים כבר על דברים שקרו במלחמה, רובם מכלי תקשורת זרים, ואני יודע יפה מאד כמה זולים חיי חפים מפשע בעיני הצבא. אני אשים כאן שורת קישורים, קומץ קטן בלבד ממה שידוע לי, לא שאני חושב שזה ישנה בשלב הזה.
https://www.mekomit.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%90-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a6%d7%99%d7%a5-%d7%91%d7%a2%d7%96%d7%94-%d7%92%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa/
https://www.mekomit.co.il/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%a8%d7%97%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%91/
https://www.ha-makom.co.il/1058832-2/
https://www.haaretz.co.il/news/magazine/2024-12-18/ty-article-magazine/.premium/00000193-d01a-dcf9-afbb-deff388f0000
https://www.spiegel.de/international/world/gaza-city-possible-war-crime-why-did-israel-bomb-this-residential-building-a-a7e9e4f9-9879-404a-bb87-4a17cef81f8c
"אנא אל תבקש קישורים" – כי אין לך. אבל שיהיה. מישהו מכיר עוד נושא בעולם שאין קישורים, אין שמות, אין ראיות ואין הוכחות, אבל כולם מדברים על זה?
יניר, אתה יכול להתחיל בפרויקט דינה. זה פרויקט משפטי, שכולל עדויות וראיות.
עידן, מעוניין בדעתך, מבלי להתריס (בניגוד ל-יניר שעקף אותך במהירות משמאל, שהוא, כך אני סבור, סוכן איראני עם יכולת שימוש טובה בגוגל טרנסלייט, שהתגלגל לכאן בטעות ממחוזות הטולקבקים של ישראל היום).
נניח שישראל מבצעת פשעי מלחמה, ואפילו ״רצח עם״.
נניח שישראל מורשעת במעשים אלו בבית דין בינלאומי וכעת יש את שלב הטיעונים לעונש.
בית המשפט הבינלאומי חייב להתייחס לחמאס כאל ארגון שאינו קשור לפלסטינאים (שהם הקורבן), שכן החמאס מחזיר בידיו את הכפתור להפסקת ״רצח העם״, והרי לא יתכן שהקורבן לרצח עם יכול להפסיק כרצונו את המעשים.
אם כך, ישראל מורשעת ב-״רצח עם״, וחמאס, שמוגדר כאינו קשור לפלסטינאים או מייצג אותם, חייב להיות מורשע בסיוע לפשע. זה טיעון משמעותי, שיכול להקל על ״הענישה״.
יתרה על כך, נדמה לי שאפילו אתה הזכרת זאת באחד הפוסטים הקודמים, שיש זרימה קבועה של פלסטינאים לשורות ארגון החמאס. אני מניח שזרימה זו היא האופציה היחידה שיש לצעירים הפלסטינאים, אך גם בכך יש לייצר קשר כלשהו בין הפלסטינאים (הקורבן) לחמאס (השותף לפשע), דבר המהווה טיעון להקלה ״בעונש״.
לוינשטין, זה דווקא נשמע לי עם להתריס. חצי עולם "מעורב" ברצח העם הזה – כל מי שמספק לישראל נשק או חלקים של מטוסים וטנקים, כל מי שממשיך לסחור איתה, אינסוף משפיענים ציונים וכו'. אף אחד מהם לא בסכנה להיות מזומן להאג, ומעורבותם לא גורעת דבר מאחריות ישראל. אחריות פלילית נעצרת הרבה לפני.
החמאס אחראי על פשעי המלחמה של ה-7 באוקטובר שגם הוגדרו ככאלה בידי האו"ם. רק שישראל לא יכולה להגיש תלונה נגדו לבית הדין הבינלאומי הפלילי כי היא לא חתומה על אמנת רומא (מסיבות עגומות, מסתבר).
הבנתי. אין לך תשובה טובה לטיעון שלי, ולכן אתה ״… כל הזמן מזיז את השער״.
מזכיר לי איך לפני שנים היה לי דיון אימייל עם נועם חומסקי (אתה הרבה יותר טוב לדעתי). עד שהרמתי ידיים, כי הוא כל הזמן בחר שלא להתייחס לעניין לטיעוניי.
מקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב (הייתה צריכה להסתיים במרץ 2024) ונראה כיצד נחלץ מהסיטואציה האיומה בה אנו נמצאים, כולל ההאשמות בפשעים.
מצטער, לא זיהיתי שם טיעון. ראיתי ספקולציה, והגבתי אליה עניינית.
עידן, קראתי את הקישורים שהבאת. לא יזיק אם תסתכלו על כל הכוס, ולא רק על הכוס הריקה שנוחה לכם. זה מה ששופטים אמיתיים עושים, לא שופטי אינטרנט, או שופטים פוליטיים. כדי לא להרוג תושבים, ישראל מעבירה אותם למקומות אחרים, מזהירה אותם בכל מיני דרכים מלהישאר במקומות מגוריהם, יורה לעתים חימושים מדויקים או שלא יורה כלל ועוד. הנה ציטוט מהקישורים שהבאת: "חיילים מעידים: תקפנו ברחפנים ילדים ומבוגרים לא חמושים בעזה. הרחפנים תוקפים אזרחים כדי לאלץ אותם לעזוב שכונות מסוימות או למנוע מהם לחזור". אז אם היא מנסה בכל דרך להרחיק תושבים מאיזורי הלחימה, וחמאס מונע מהם לעתים לצאת, מה יש לכם ממנה? היא משתדלת ככל יכולתה.
כפי שכתבתי כבר, אני מסכים איתך שהיו פשעי מלחמה. אין דבר מושלם, וטמבלים יש בכל מקום. אם חמאס לא היו טמבלים, תושבים עזתים לא היו פוגשים טמבלים שלנו. אתם מוזמנים להגיש תביעות, ואז נראה באמת מה קרה באירועים.
בנוגע להרג עשרות אנשים באירוע בודד בקישורים שהבאת, חמאס מאיים בבניין מסוים על כולם שלא לעזוב את בתיהם (זה ההסבר היחיד), צה"ל יורה על חשוד בבניין בהשתייכות לחמאס והורג את עשרות האנשים. אז רק צה"ל אשם? צה"ל לא מושלם. הנה תגובה של מפקד: "לדברי אותו מפקד, צה"ל לא היה מודע לכך שהבניין של משפחת אבו נסר היה מלא באנשים. הוא הדגיש כי אילו הצבא היה יודע זאת, הבניין לא היה מותקף כלל". חמאס הורג את עמו, ותכניסו לכם זאת לראש. במקום לקפוץ שישראל אשמה בכל דבר, תסתכלו על כל הכוס, תמתינו בסבלנות לפסקי דין, ואל תמהרו לקבוע שהיו פשעי מלחמה בכל מקרה ומקרה, רצח עם וכדומה.
שלום עידן,
מאוד נהניתי לקרוא, כמו גם הרבה מאמרים. כתבתי גם כתגובה בפייסבוק, אבל עניין אותי שסקרת את עניין הטוהר ביהדות ממקורותיה ועד לשימושים הנוכחיים ב"עמלק", ועם זאת בעיני היה חסר האמצע של מה קרה בין יהדות לציונות המשיחית, שזה הקמת המדינה עצמה – שטוהר ו"רוב יהודי" הוא הרעיון המרכזי מאחוריה, ובא לידי מעשים בטיהור הארץ מיושביה הלא יהודיים. זאת לא במטרה לאגף אותך משמאל על כל דבר שאתה כותב (אני למשל מסכים שנעשו פשעים ע"י פלסטינים שעליהם לבוא בחשבון נפש, למרות שגם כמו שאמרת, זה לא תפקידנו להתמודד איתם) אבל פשוט כי האספקט הזה של טיהור הוא מרכזי בקיומנו וכמובן רצח העם וכוונות הטרנספר הנוכחיות מהווים נקודת שיא של אותה אידאולוגיה. תודה על כתיבתך שמאוד הרחיבה את דעתי בעיקר בשנתיים האחרונות…
אורי,
לא היתה לי כוונה לכתוב את כל תולדות הציונות מן הפרספקטיבה הזאת. לגופו של עניין: ברור שהיתה שאיפה לרוקן את הארץ מערבים, יש תיעוד של בן גוריון ויוסף ויץ וכו'. אבל להבנתי זאת היתה מחשבה פרקטית-כוחנית בשלב של הקמת המדינה היהודית, שהיא תכלול מינימום ערבים. מרגע שנקבעו גבולותיה, בן גוריון לא שאף להגלות ערבים ולא תפס את נוכחותם כגיס חמישי שחייבים לטהר אותו. אלה תפיסות של הציונות הדתית.
ושוב ב-1967 היו תכניות טרנספר לעזה, עליהן דווקא כתבתי במקומות אחרים, והן היו די עלובות. וישראל בסוף "בלעה" את עזה על כל הפליטים שבה. תמיד היה עניין של כיבוש הקרקע והעברתה לידי יהודים, כמו בפיתחת רפיח, אבל תפיסה כוללת של ניקוי כל הארץ מערבים פשוט היתה כל כך הזויה ולא ריאלית שלא רואים אותה בשיח הפוליטי. אפשר לשער שזה מה שכל הציונים תמיד חלמו עליו, אבל אין טעם לנתח חלומות שלא בוצעו ואפילו לא הועלו על הכתב.
תודה עידן, על ההפניה למאמר של אסף תמרי.
קראתי.
* כן, כמה נוראה האובססיה הזו לפרוייקט הטיהור.
* לפני 10 שנים ערכתי הגדה לפסח, בהשראת הספר של רגינה שוורץ:
https://israall.com/2015/04/02/%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA/
* בקיץ 2023 כתבתי שלט להפגנה:
"אם לא נחבור לזועבי'ז, היהודאים יהרגו את כולנו". הצגתי אותו גם מול יאיר לפיד כשסייר בקפלן באחת ההפגנות. (הגיב במין תנועה שאפשר לפרש כ "זה רעיון"…)
הרעיון בשלט לא היה רק הגיון מספרי אלא הגיון של ערב-רב, של קעקוע ההגמוניה היהודית, שדי ברור כי מובילה אותנו לשדה תימן / מצדה,
גם אם מחר באורח פלא יעלמו כל הפלסטינים מהמרחב.
אבל לפיד, כמו רבים רבים, להבנתי, נפשו עדיין רצועה לדרגשי אושוויץ ומפעילה משם את ההדקים בעזה.
* האבחנות בסוף, של ז'אן-לוק ננסי, מעניינות. נראה שלא יהיה מנוס מלקרוא גם את המאמר ההוא (:
שלום עידן,
תודה רבה על המחשבה, הכתיבה והניתוח המעמיק. המילים שלך חשובות.
אתה מהווה נקודת הישענות חזקה, מוצקה אל מול דיבור מגה כוחני ואלים ובהיבט זה אתה מעניק תקווה. לפעמים נדמה לי כי הניתוח צריך להיעשות כולו על המחשבה הבסיסית שכוח פותר הכל, בעוד שבהיסטוריה הפרטית שלנו, של כמה עשרות שנים, התוודענו כי כוח לא פותר כלום אלא רק גורם להסלמת הכוח בצד השני.
אשמח לשתף אותך בכמה נקודות שהתחברו לי תוך כדי הקריאה, אני מאמין שלא אחדש לך אך בכל זאת, המחשבה השורשית שאנחנו טובים יותר, שאנחנו אכזריים פחות, היא הכי רווחת כאן. כשחושבים על הרוע, אנחנו נוטים לדמיין מפלצות, יצורים אחרים מאיתנו, מרושעים מטבעם, שאפשר להצביע עליהם ולהגיד “הנה, זה הרוע”. אבל חנה ארנדט טוענת שהאמת הפוכה: הרוע איננו מפלצתי אלא בנאלי. הוא נולד מתוך אנשים רגילים, מתוך ציות, מתוך היעדר מחשבה. אייכמן לא היה שטן; הרוע שלו היה תוצר של שגרה, של יעילות ביורוקרטית, של ניתוק רגשי. ז’אן פול סארטר מדגיש שהאדם הזה, האב הטוב שאוהב מוזיקה קלאסית אך שונא יהודים, בוחר באופן פעיל לא לחשוב. הוא נאחז בשנאה כדי לבנות לעצמו זהות. היא נותנת לו תחושת עליונות, שליטה, ודאות בעולם מורכב מדי. זו בריחה מהחירות ומהאחריות, לא טעות מוסרית תמימה אלא בחירה מודעת בחוסר מחשבה. וקצתניק, בעדות ה־LSD שלו, מבין את הדבר הנורא מכולם שאין באמת “הם” ו“אנחנו”. כשהוא פוגש במראותיו את החייל הנאצי ואומר “אני זה הוא”, הוא מבין שהגבול בינינו לבין הרוע איננו קו חד אלא אפשרות שטמונה בכל אחד.
שלושתם, ארנדט, סארטר וק. צטניק, מסתכלים אל תוך אותו סדק אנושי, המקום שבו אדם מפסיק לראות את האחר כאדם. הם מציעים תובנה קשה אך משחררת, שהרוע איננו שוכן רק באחרים אלא בתוך הפוטנציאל שלנו עצמנו, בתוך הרגעים שבהם אנחנו נכנעים לנוחות, לציות או לתחושת צדק עצמית שמצדיקה את האלימות. ולכן אולי השאלה האמיתית איננה “איך אנשים נהיים מפלצות” אלא איך אנחנו ממשיכים להאמין שאנחנו לא כאלה.
אני חושב שפה, עם הניתוח המעמיק שלך, הצלחת לגעת בקצה הקרחון של התשובה. תודה לך על כך. אני מקווה ומתפלל שיגיעו ימים טובים יותר, של לקיחת אחריות של קבלת האשמה כפי שאתה כותב. שהרצון לקדם טוב יהיה האינטרס הכולל. תודה.
סויל
סוויל,
תודה, הזכרת שלושה כותבים טקסטים חשובים שאכן הצמיחו את התובנות הכי חריפות על הרוע האנושי. מעניין שק. צטניק היה לכוד בתפיסת רוע אינהרנטית רוב חייו ורק אחרי טיפול האל-אס-די הגיע למסקנה הזאת (ואז כבר היה שולי ולא הקשיבו לו; מערכת החינוך הישראלית הטמיעה לגמרי את "הפלנטה האחרת" של ק. צטניק המוקדם).
בעניין הבנאליות של הרוע, ארנדט צדקה לחלוטין. האירוניה היא שכנראה היא טעתה לגבי אייכמן, שהציג הצגה במשפט. בשנת 2000 פורסמו יומני הכלא של אייכמן ומהן עלה לא אדם נטול מחשבה, ביורוקרט משעמם לפי תפיסתה של ארנדט, אלא אנטישמי מודע היטב למטרותיו. חפש את המאמר של ז'וזה ברונר "ביקורת הבנאליות הטהורה: על הדה-הומניזציה של אייכמן אצל ארנדט". ועדיין, התזה שלה בלי ספק היתה נכונה למיליוני גרמנים אחרים.
תודה על התגובה עידן. אני חושב שאתה טועה שעניין הטיהור הדמוגרפי משטחי ישראל ירד מהפרק אחרי 48. ייהוד הגליל והנגב הם מושגים שמלווים אותנו ומקורם אינו בציונות הדתית, ואכן המצפים בגליל, האפליה בקרקעות, סילוק כפרים בדווים בנגב, ייעור כפרים לשעבר כמו פארק קנדה הנוכחי תחת רבין ואף תכניות להגליית פלסטינים מהגליל לברזיל תחת ה״יונה״ שרת מראים ש״הבעייה הדמוגרפית״ תלווה את המדינה היהודית שהוקמה על שטח בו יהודים היוו מיעוט מבוטל בתחילת הפרויקט. ללא קשר לדעתי על חזון עתידי (שאגב כמובן לא כולל גירוש אף אוכלוסייה כתיקון).
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/2013-11-27/ty-article/.premium/0000017f-e1b8-d804-ad7f-f1fa665a0000
בסדר, אני בוט איראני. מי היה מאמין שרפי-שכל מגיעים לבלוג המעולה של עידן. לאריק, כבר בעמוד הראשון של פרויקט דינה מוצג סרט התעמולה במימון ממשלת ישראל ובכיכובה של הכוכבת האמריקאית, אז אני כבר מבין את המניעים של הפרויקט הזה. שום עדויות ושום הוכחות. דיבור על האונס, ללא אונס. וכל זאת בשביל מה? דלק שמזין עד עכשיו את נקמת רצח העם והג'נוסייד. כמה עצוב שעידן החכם מסכים לקחת בזה חלק.
אורי, ברור שפרוייקט הייהוד לא פסק לרגע ואף מגביר הילוך, אני כותב גם עליו לא מעט. אבל ייהוד זה לא טיהור, ערביי ישראל נדחקים מפינה לפינה אבל אין שום פרוגרמה מעשית "לטהר" אותם מחוץ לגבולות המדינה. זה שונה מאד ממה שמתרחש ביו"ש ועזה.
קראתי וזה נהדר. מחכה ומחפשת שמישהו יכתוב על הניקיון כערך מכונן, אובססיה וטאבו בתרבות הנובורישית המתחדשת של מעמד הביניים בפריפריה התרבותית כתוצאה מטראומת ההדרה העדתית של ראשית המדינה ועד היום ("על קדושת האקונומיקה – להלבין את המעברה") עם תת פרק על עיצוב פנים סטרילי ועירום של בתים שמחקה לובי של מלונות וחדרי המתנה של רופא שיניים כהוכחה להצלחה בחיים
הנה, אפילו אמנסטי אינטרנשיונל נאלצים "לעקוף את עידן משמאל" ולפרסם שאין עדות אחת לאונס. יש עדויות נסיבתיות לתקיפה מינית ללא יכולת לראיין אף אדם, גבר או אישה, שעברו זאת. לא מאוחר לתקן את המאמר כשעוד מידע מתגלה לאחר פרסומו. ד"ש מהשרת האיראני.