Skip to content
21 במאי 2009 / עידן לנדו

רדוף הבּוּכיָר

המחשבות אודות בּוּכיָר לא הירפו ממנו. היה משוטט ברחובות ומנסה לצייר בדמיונו בוכיר, אחר כך שניים, ואז עוד ועוד, מסדר אותם בשורות וטורים. ניסה לשער איך פועל בוכיר, מה נחוץ לדעת כדי להשתמש בו.

בעיקר הטרידו אותו הזיות מילוליות – חרוזים לבוכיר, מלים שניתן להרכיב מאותיות הבוכיר, הדהודים מצלוליים. השתוקק להתפרץ לשיחות חולין באמירות כמו "כן, אבל עם בוכיר אמיתי זה לא היה קורה".

בעצם, לא היה לו מושג מה זה בוכיר. במעורפל ידע שזה קשור לאריגה, אך מעבר לכך לא ידע דבר. גם לא ניסה לברר: העדיף את החידה לא פתורה, צליל טהור שנוקש שוב ושוב על דפנות מוחו. מישהו פעם גיחך לעברו: לא היית מזהה בוכיר גם אם הוא היה נוחת על אפך. הוא הפך והפך במחשבה הזאת, ולבסוף התכרבל בתוכה כגור, רגוע ומנוחם.

4 תגובות

להגיב
  1. גבולית / מאי 21 2009 19:33

    אוף, איך אהבתי את המוטו/כותרת של הבלוג שלך – "נכווה בצוננין". תוחזר לאלתר!
    אמנם אבידן שווה וכו, אבל זה היה חזק ממש. בבקשה.

  2. אסתי / מאי 21 2009 19:42

    יוחזר "נכווה בצוננין" ולאלתר!

    גם אני אוהבת עד מאוד, שלא לדבר על שם הבלוג שאצלנו היו אומרים "שלא נמות חמורים"

  3. עידן / מאי 21 2009 20:36

    זה תמיד היה "נזהר בצוננין". לא שיניתי כלום. מעניין הפער הזה, בין מה שכתוב למה שנקרא.

  4. אסתי / מאי 21 2009 20:54

    לא זכרתי איפה בדיוק היה הנזהר בצוננין ובעקבות דבריה של גבולית הרמתי עיני למעלה והנה אבידן
    לא טרחתי לעבור לראות שהנזהר הוא בכלל ההגדרה שלך ליד התמונה

    ולא נותר לי אלא להתבייש בשקט ובחושך )-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: