Skip to content
13 במאי 2009 / עידן לנדו

החזר הוצאות להורג

לכבוד                                                                                                13 במאי, 2009
אחמד רפיע, עזה

הנידון: החזר הוצאות להורג

ערבי נכבד,
 
בדיקת מצ"ח בעניינך העלתה את המסקנות הבאות. ב-3 לינואר השנה צה"ל ירה טיל על ביתך והרג את אמא שלך. למחרת נמלטת מן הבית, והשארת מאחור תיק, ובו כרטיס האשראי שלך. חייל צה"ל גנב את הכרטיס, וב-22 לינואר משך באמצעותו כסף ברמת גן ובבני ברק.

חקירת מצ"ח העלתה שהחייל שגנב את הכרטיס הוא זה שירה את הטיל על ביתך. לאחר שנודע לו שהרג את אמך, נקלע למשבר נפשי עמוק. הוא גמר אומר ללכת לטיפול פסיכיאטרי. מאחר שידו לא השיגה לממן טיפול כזה לעצמו, החליט לממן אותו מחשבון הבנק שלך. לשמחתנו, הבנק כיבד את העיסקה, אף כי ביתך כבר אינו עומד על תילו ואינו יכול לשמש בטחונות פיננסיים ליציבותך הכלכלית. רצ"ב חשבוניות על ארבע פגישות עם הפסיכיאטר, על סך 1,616.41 ש"ח.

בברכת סלאם עליכום,

מחלקת המ"ב ("הכי מוסרי בעולם")
מצ"ח

נ.ב.

הטיפול הצליח. החייל כעת מתכנן להפיק סרט על הטראומה שלו בעזה ולהקרין אותו בפסטיבל טרייבקה בניו-יורק. כידוע לך, עלויות ההפקה בימינו גבוהות מאד. אי לכך, ראינו לנכון להשאיר את כרטיס האשראי שלך בידי החייל.

19 תגובות

להגיב
  1. טלילה / מאי 13 2009 11:13

    שרק על הגניבה הוא עוד יכול איכשהו להגיש תביעה.
    אהבתי גם את התגובה של העו"ד של החיילים:
    "יש אווירה של חיפוש שעירים לעזאזל שיהיה אפשר להציג אותם כתפוחים רקובים"
    שכח עשבים שוטים

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / מאי 13 2009 11:28

    800 שקל לפגישה

  3. נטלי מסיקה / מאי 13 2009 11:47

    כל פעם שאני חושבת שאי אפשר יותר נמוך, אני מגלה שאפשר.
    תודה על הפוסט החשוב

  4. עידן / מאי 13 2009 13:00

    זה מין מכונת קלישאות כזאת, אפשר גם לגוון. "מחפשים תפוחים שעירים, שיהיה אפשר להציג אותם כעשבים רקובים. לעזאזל".

    מגיב ללא שם: יש סיבסוד לפסיכיאטרים צבאיים. כיף להשתגע בצבא.

  5. תומר / מאי 13 2009 13:22

    "עשבים שוטים" שמור למופרעים מהימין. כל מחנה (טהור) והכבשים השחורות שלו.

  6. דפנה לוי / מאי 13 2009 15:12

    כתוב כנראה בשפת קוד, וטרם מצאנו את אבן החכמים שתאפשר לפענח.

    ואגב כל זה מאוד לא מפתיע, ולא מאוד שונה ממה שמתרחש בחברה האזרחית, מאחר שאין אצלנו ממש הפרדה בין שני הגורמים: הגנרלים פורשים ומיד נכנסים לבית המחוקקים ולממשלה, מילואימניקים מגיעים הביתה שלוש דקות אחרי ההתרחשויות בשטחים. אפילו אין לנו את הלוקסס של הצבא הבריטי שיכול היה להתנהג באדנות גזענית בהודו, ולשפר הופעה משך כמה שבועות שייט הביתה.

  7. ליאור / מאי 13 2009 16:00

    אני לא מבין את הלעג לדברים שלו. מכניסים חיילים צעירים למציאות מטורפת שמעטים האנשים שיכולים להתמודד איתה בגיל הזה, ואחר כך מעמידים אותם לדין כשהם כושלים. איפה כאן הצדק? זה ממש לשים מכשול בפני עיוור. מישהו כאן יכול לנפק אסמכתא שבגיל הזה ובמציאות הזאת הוא לא היה עושה דברים דומים או אפילו גרועים יותר?

  8. גל / מאי 13 2009 16:37

    איזו מקטרת מטאפורית רצינית ודאי נדרשת לאדם בשביל לקבוע על פוסט שהוא "פוסט חשוב"
    ואולי, בעצם,

  9. פרופסור בכלם / מאי 13 2009 17:42

    הזדעזעתי כאשר בזו רכוש
    נחרדתי כאשר ביזו אנשים

  10. מישי / מאי 13 2009 20:19

    זה לשים מכשול בפני עיוור שרוצח.

  11. אסתי / מאי 13 2009 20:28

    "מרשי מכחיש מכל וכל את החשדות נגדו ואין לי ספק כי בהארכת המעצר הקרובה הוא ישוחרר".

    גם לי אין ספק שמרשו ישוחרר. השאלה היחידה היא אם יקבל גם צל"ש, על דבקות במשימה בתנאי שטח קשים (בני ברק כידוע היא עיר בלי רחמים)

  12. עידן / מאי 13 2009 21:13

    כיוון שאני מעריך אותך אנסה לתת לך תשובה מסודרת.

    ראשית, הלעג של טלילה ושלי היה בעיקרו לשוני; העו"ד שיחרר אמירה נפוחה משהו, ומותר להוציא ממנה את האוויר. קלישאות בכלל זה דבר רע, ולהכפיל שתי קלישאות שאומרות בדיוק אותו דבר באותו משפט – זה אכן מגוחך. לא משהו דרמטי, ובכל זאת, קטעים איתו.

    לגבי טענתך: "מכניסים חיילים צעירים למציאות מטורפת שמעטים האנשים שיכולים להתמודד איתה בגיל הזה, ואחר כך מעמידים אותם לדין כשהם כושלים. איפה כאן הצדק?".

    מה אתה אומר כאן? שבעצם, אין מקום להעניש את החיילים על ביזה או גניבת כרטיסי אשראי מפלסטינים? ומה בדיוק הרציונל? שהחיילים מצויים בכזה כאוס רגשי ומוסרי בשטחים, עד שאינם מסוגלים אפילו לשלוט בפיתוי הקל ביותר – לשלוח יד לרכוש לא שלהם? שעד כדי כך מגיע חוסר השליטה העצמית?

    ראה זה פלא: צה"ל חושב אחרת. צה"ל דווקא חושב שאסור לבזוז, ושזאת ציפיה לחלוטין לא מוגזמת מחיילים, אפילו לאחר פעילות מבצעית, שלא יבזזו.

    ואני מסכים עם צה"ל. הביקורת שלי היא שצה"ל מתרכז בטפל ולא בעיקר; ממקד את תשומת הלב בחטאים הקלים כדי "להיטהר" וליצור מצג שווא של בדק בית מוסרי. על הפשעים החמורים ביותר – הפגזת אזרחים חפים מפשע – אף אחד לא נותן את הדין.

    ושים לב: האם צה"ל פוטר את חייליו מאחריות לפשעים האמיתיים משום שחיילים שמוכנסים ל"מציאות מטורפת" כזאת (כלשונך) אינם מוחזקים אחראים למעשיהם?

    לא, גם כאן צה"ל איננו תופס את חייליו כמי שפטור באופן עקרוני מאחריות מוסרית. העניין הוא שלהשקפת צה"ל, לא נעשו בכלל פשעים כאלה בעזה; ו-960 האזרחים שנהרגו במתקפה היו מחיר נסבל, בלתי נמנע. ובאין פשע, אין פושעים.

    השאלה היסודית היא זאת: האם חיילים בפעילות מבצעית (אני אפילו לא כותב "שדה קרב", כי כמעט שלא היה שדה קרב אמיתי ב"עופרת יצוקה") הם מה שקוראים הפילוסופים, morally accountable agent? מדבריך עולה שקשה מאד להניח שהם כאלה. אולי לא ממש התכוונת לזה, אבל בהחלט התחלת להחליק במדרון החלקלק הזה. וזאת עמדה מאד מסוכנת, מכל בחינה: אנושית, דמוקרטית ופוליטית. ביום שבו נשללת מן היחיד האוטונומיה המוסרית שלו, הוא הופך לבורג במכונת המלחמה. ואז אף אחד כבר לא אחראי לזוועות.

    המציאות מוכיחה אחרת. תמיד ישנם חיילים שמסרבים לקחת חלק בזוועות. מציאות מטורפת או לא, הם לא מוותרים מראש על חופש הבחירה שלהם. אני כמובן לא אומר שזה קל או מובן מאליו; אבל אין שום צידוק להנחה שהחייל הוא "עיוור" (כלשונך) לעובדה שמולו ניצב זולת, אדם אמיתי; אדם שאמו נהרגה מטיל של צה"ל וביתו חרב עליו.

    ולהבדיל משיגור הטיל – הרי אף אחד לא פקד על החייל לגנוב את כרטיס האשראי. אפילו סירוב פקודה לא עמד על הפרק. רק הסירוב להתבהם. אוי לנו אם גם על כך נוותר מראש.

  13. מני / מאי 13 2009 21:54

    למשטרה הצבאית החוקרת. כשנוח לעידן אז המשטרה בסדר. כשלא נוח לעידן אז המשטרה לא בסדר. המזל שלך שנשפטת על סירוב פקודה ולא פגשת חוקרי מצ"ח מימיך.
    בכל אופן, לחייל הפושע הזה צריך להכניס למען יראו וייראו. לשם כך הוקמה תנועת יש גבול. יש גבול לביזיון שהמיט על כולנו חייל צה"ל. יש גבול הוקמה באוניברסיטת באר שבע אם מישהו שכח.

  14. ליאור / מאי 13 2009 23:02

    אכן ענית לי בתשובה מסודרת, אבל התייחסת רק לדברים העקיפים ולא לטענה העיקרית.

    אין טעם להסביר לי שמעשי החיילים ראויים לעונש, וזאת מהסיבה שבשום מקום לא טענתי אחרת. לא על זה הוויכוח.

    מה שמפריע לי הוא חוסר הצדק שנוצר במצב הזה. חיילים בסדיר בני 19 לא קוראים פילוספיה. הדבר היחידי שהם נחשפים אליו זה שטיפת מוח צבאית אגרסיבית (וזה לא משנה אם היא "מהונדסת" או מתהווה מעצמה, היא קיימת), ולפי הדיווחים בתקשורת הפכה להיות אפילו אגרסיבית יותר מאי פעם כאשר הוסיפו לה גם גוון של שליחות דתית ודמוניזציה מוחלטת של האוייב, גם אם הוא לא אוחז בנשק.

    כאשר מישהו שולח חיילים בגיל כזה, למשימה כזאת, ומכין אותם בצורה כזאת, הוא יודע מראש איזה מעשים ייעשו שם. אולי לא כולם ייקחו חלק, אבל כל מי שיודע מה זה צבא לוחם (כל צבא, לא בהכרח צה"ל) יודע שלא ייתכן מצב שבו מעשים מסוג זה (וגרועים בהרבה מזה) לא ייעשו.

    ועכשיו, לאחר שהמעשים (כצפוי) נעשו, יש מי שמגלגל עיניים ומחפש אשמים. כאילו שהכל מראש היה אמור ללכת חלק ונקי, אבל רק כמה פרחחים מקלקלים את הסטריליות שבה נעשו הדברים ועל כן צריך להעניש אותם.

    אז נכון. אין ברירה אלא להעניש. כמו שכתב מעליי מני, וכמו שעולה מדבריך שלך, "למען יראו וייראו", ו"אוי לנו אם גם על כך נוותר". אז זה אולי הדבר שנכון לעשות, אבל זה לא אומר שזה גם הדבר הצודק. מי שהעמיד חיילים במצב שהוא יודע שלא כולם יכולים להתמודד איתו, מין הצדק שגם ייקח אחריות על הדברים שנעשים. הרי המעשים האלה היו צפויים מראש ברגע שהתקבלה ההחלטה להכנס לעזה. אין כאן צדק כלפי החיילים שנאלצים לשאת לבדם את העונש. אתה צודק שאיש לא פקד עליהם (ומישום מה אתה מניח שכל טיל נורה לאחר פקודה, נו שיהיה), אבל לאחר שטיפטפו להם למוח וגרמו להם להבין שהם עומדים מול חיות אדם, זו קצת הצטדקות לבוא ולהגיד להם שאמנם בקרב חיות האדם אין חפים מפשע, אבל זה לא יפה לקחת להם את כרטיס האשראי. להרוג את אמא שלו זה בסדר, אבל לקחת את כרטיס האשראי? עד כאן! אתה באמת חושב שחייל בן 19 יכול להבין את הזאת? אתה באמת חושב שהחייל שרק זמן קצר לפני כן הרג את אימו של אותו איש, ידיו אמורות לרעוד כאשר הוא גונב את כרטיס האשראי שלו?

    אפשר גם להרים גבה לגבי סוג הפשע שצה"ל מצא לנכון לחקור, שנראה כמו חיפוש קורבנות לשם איזו הצטדקות יותר מאשר ניסיון אמיתי לבדוק אם כל מה שנעשה לגבי אזרחים בעזה באמת היה תקין.

    נכון שעכשיו כבר אין פתרון אחר למצב שנוצר. חייבים להעניש. ועדיין, צדק אין כאן. אני יודע שאני לא יכול לשכנע 99% מהאנשים. רק מי שעבר באופן אישי את המצב הזה, והוא גם מספיק ישר עם עצמו בשביל להחזיר את עצמו למצב שבו הוא היה ולדרך שבה הוא ראה את הדברים באותו זמן, רק הוא יכול להרגיש בחוסר הצדק שנעשה כאן. ברור לי שרוב מוחלט של האנשים רואים תמונה חלקית מאוד של מצב מהסוג הזה, ולכן מגיעים לתשובות אוטומטיות כמו מישי. אני חוזר על מה שכתבתי קודם, וזה שאיש מהקדושים שמטיפים כאן לא יכול לנפק אסמכתא שהוא לא היה נוהג אחרת, או גרוע מכך, תחת תנאים דומים.

    גם צדיקים כמו פרופסור בכלם אני מכיר. פגשתי אותו הרבה פעמים מחוץ לצבא, וגם כמה פעמים במילואים. אבל מישום מה אף פעם לא פגשתי אותו בצבא הסדיר. מישום מה הוא אף פעם לא הזדעזע אז, אלא תמיד נזכר להזדעזע בדיעבד. אז גם אני מזדעזע בדיעבד, אבל זו באמת חכמה קטנה.

  15. עידן / מאי 14 2009 08:39

    מתגובתך, ליאור, אני למד שההבדלים בינינו די מזעריים. שהרי בבלוג הזה הקדשתי לא מעט מלים לפשעים שנעשו בעזה, והצבעתי שוב ושוב על האחראים – הדרג הפיקודי העליון, וגם אולמרט וברק. מעולם לא עשיתי לי מנהג לתקוף חיילים פשוטים, כיוון שגם לתפיסתי, האחריות מתחילה למעלה, ובחילחול שלה מטה גם משקלה מתמעט.

    זה עדיין לא אומר, שמה שמגיע לחייל הפשוט זה אפס אחריות. אף פעם לא. תמיד יש לו ראש ולב ועיניים.

    אם קצפך יצא על המתפלאים – מה אתם מתפלאים שדברים כאלה קורים? – נו, ודאי שאין מחלוקת בינינו. לעתים קרובות הפליאה נוכח הרוע היא סוג של הדחקה. אלא שבדבריך מצאתי גם סוג של מחילה לא מוצדקת כלפי החטא – הקל, המינורי, המסיט-מן-העיקר, ועדיין, חטא אינדיבידואלי לגמרי – של הביזה.

    הבלוג הזה משתדל כל הזמן להבחין בין עיקר לטפל. הקדשתי עשרות פוסטים להרג של חפים מפשע בעזה. לעומת זאת, הקדשתי פוסט אחד קצר לתופעת הביזה, ועוד פעם אחת הזכרתי את תופעת הגרפיטי על הקירות. בשתי הפעמים דיברתי על הטפל כדי להחזיר את המבט לעיקר, מתוך התנגדות למה שכיניתי "גמביט והיה מחננו טהור".
    http://www.notes.co.il/idanl/52053.asp

  16. ליאור / מאי 14 2009 13:47

    לפי דעתי הבלתי מלומדת חלק מההאשמה הזאת של חיילים אינדיבידואליים זה בעצם קמפיין מוסריות של צה"ל, שבה לטהר את מקבלי ההחלטות תוך הקרבה של חיילים פשוטים (שהם יותר תמימים מאשר פושעים, לדעתי). הרי חייל שגנב כרטיס אשראי של פלשתיני ונשלח למעצר – זה תשובה נצחת לכל הלנדו-ים שמלעיזים על צה"ל ואומרים שהוא לא מספיק מוסרי. עכשיו אולי גם יכניסו לחיילים האלה איזה תקופה "יפה" בכלא ואז נראה מי יעיז לפתוח ג'ורה על המוסריות של צה"ל. לדעתי כל העיסוק במעשים של חיילים בודדים, ובמיוחד פשעים כמו גניבת כרטיס אשראי, רק מסייעות לקמפיין הזה שמטרתו להראות עד כמה אותם אנשים שקיבלו את ההחלטות הם מוסריים וערכיים.

  17. עידן / מאי 14 2009 14:03

    לפחות על הלנדו הזה הקמפיין הזה לא ממש עובד…

  18. יובל / מאי 17 2009 02:20

    שעיר לעזאזל – כיום, הביטוי "שעיר לעזאזל" מתאר אדם שנתפס ומוענש באופן שרירותי מקרב ציבור גדול, על חטאי אחרים, מבלי שהיה אשם בדבר. לעתים, האשמה זו הינה מבחינת "למען יראו וייראו" – כלומר, הענשת יחיד על מנת שכלל הציבור יירתע מביצוע עבירה דומה בעתיד. (מתוך וויקיפדיה)

    תפוח רקוב – הכוונה לרוב למיעוט מתוך קבוצה גדולה שחוסר איכותו אינו משקף את איכותה של הקבוצה, ושאם רק יטפלו באותם "מעט תפוחים רקובים" יהיה אפשר להציל את כל השאר, כי הריקבון לא יעבור הלאה. (ניסוח שלי… קצת מסורבל, אבל לא מצאתי הגדרה רשמית)

    כלומר, עורך הדין אומר שיש אווירה של מצוד אחר אנשים שיקחו את האשמה במקום אחרים על מנת להציג כלפי חוץ שנעשה בצה"ל נקיון בית.

    אולי קלישאות, אבל לא זהות, והשימוש שלהן היה בדיוק בהקשר הנכון (מנקודת מבטו של עורך הדין כמובן)

  19. אמנון שביט / מאי 20 2009 18:33

    מסתבר שיש חיילים שלא הסתפקו בסביבון מעופרת יצוקה, ומצאו הזדמנות לדאוג לעצמם לדמי חנוכה משמעותיים יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: