Skip to content
7 במאי 2009 / עידן לנדו

קידה לרולַנד

עמוד הפתיחה של מוזיאון הכניעה ללא תנאי, מאת דוברבקה אוגרשיץ' (עם עובד 2009):

"בגן החיות של ברלין, ליד הבריכה של פיל הים, יש תצוגה מיוחדת במינה. בתיבת זכוכית מוצגים כל החפצים שנמצאו בקיבתו של פיל הים רולנד, כאשר מת ב-21 באוגוסט 1961, ואלה הם:

מצת ורוד, ארבעה מקלוני ארטיק (מעץ), סיכת מתכת בדמות כלב פודל, פותחן של בקבוקי בירה, צמיד אישה (כנראה מכסף), סיכה לשיער, עפרון עץ, אקדח מים מפלסטיק, סכין פלסטיק, משקפי שמש, מחרוזת דקה, קפיץ (קטן), טבעת גומי, מצנח (צעצוע), שרשרת פלדה באורך כ-40 ס"מ, ארבעה מסמרים (גדולים), מכונית פלסטיק ירוקה, מסרק פלדה, תג זיהוי מפלסטיק, בובה קטנה, פחית בירה (פּילסנֶר שליש ליטר), קופסת גפרורים, נעל של תינוק, מצפן, מפתח למכונית, ארבעה מטבעות, סכין בעלת ניצב עץ, מוצץ, צרור מפתחות (חמישה), מנעול תלוי, נרתיק פלסטיק קטן לכלי תפירה.

מול התצוגה המוזרה הזאת עומד המבקר מוקסם יותר מאשר מבועת, כמו מול ממצאי חפירות ארכיאולוגיות. הוא יודע שיד המקרה (תאבונו הגחמני של רולנד) קבעה את ערכם התצוגתי-מוזיאלי, ועם זאת אין הוא יכול להתעלם ממחשבות מרחיקות לכת, כאילו במרוצת הזמן נרקמה בין החפצים האלה מערכת יחסים עדינה וטמירה. נתון למחשבה זו, מנסה המבקר להעלות בעיני רוחו יחסי משמעות כלשהי, לשחזר את הקואורדינטות ההסטוריות (עולה בדעתו, למשל, כי רולנד גווע שמונה ימים לאחר הקמתה של חומת ברלין), וכיוצא באלה."
 

                             I am the walrus, goo goo ga joob

הרהורים פנים-קיבתיים 

– יפה לי הצמיד מסביב לטחול?
– בדיוק מה שנחוץ כאן, בחושך הזה. משקפי שמש.
– רגע, הנה גפרורים. נדליק אור. לא, רטוב מדי.
– או, מצת.
– שיט, הבירה סגורה.
– לי יש בובה, ולי יש מסרק, ואני יכול לסרק אותה. נה נה-נה נה נה.
– יש, הגיע פותחן.
– אוכלים משעמום, אוכלים הכל. מה לא ברור?
– הנעל הזאת… גם לי היה פעם תינוק. איפה זה היה?
– סוואלברד, נורבגיה… כמה אני מתגעגע.
– יש מצפן, יש מפתחות למכונית. למה אני מחכה?
– המכונית מפלסטיק. בעיה.
– בדיחה גרועה, אקדח מים. הם רק רוצים להשפיל אותי.
– עפרון. זהו. אכתוב את זכרונותי על לוח לבי.
– או על תג זיהוי מפלסטיק.
– רעש נוראי, בונים שם משהו בחוץ. עוד לבנה ועוד לבנה.
– החושך הזה…
 
ונזכור גם את החבר גסטון.

One Comment

להגיב
  1. אסתי / מאי 7 2009 20:53

    שהוא מרתק ושונה ומעורר מחשבה
    אבל מודה שהרבה יותר הלכתי שבי אחרי גסטון הקטר הצ'כי…

    מקסים הטקסט ועוד יותר מקסים גסטון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: