דילוג לתוכן
16 באפריל 2009 / עידן לנדו

שיחותינו עם מיטשל: פרקי פרוטוקול

השליח האמריקני ג'ורג' מיטשל בסבב שיחות אזורי

1.
מיטשל-פרס

מיטשל: ארה"ב תומכת בפתרון שתי מדינות לשני עמים.
פרס: יש עמים שסופרים מדינות, ויש מדינות שסופרות עמים.
מיטשל: איי בג יור פרדון?
פרס: מדינת ישראל מושיטה את ידה לשלום לכל שכנותיה. התפילה לשלום אף פעם לא משה משפתינו.
מיטשל: לא תוכלו לשבת בשטחים לנצח. העולם רואה את התמונות.
פרס: יש אנטישמיות בכל מקום ובכל זמן. זה אף פעם לא הפריע ליהודים לעשות מה שהם רוצים. אנחנו עם נהדר, מר מיטשל.
מיטשל: כן, עם מדינה משלו. מה בנוגע לעם הפלסטיני?
פרס: טרוריסטים בני עוולה, נמחץ את כולם. אבל ידנו מושטת כל העת לשלום. אבו מאזן בחור נהדר, באמת.
מיטשל: אז למה ניטרלתם אותו?
פרס: כי הוא תמך בשתי מדינות לשני עמים, מר מיטשל! אני מתפלא עליך. רוצה להציץ בהקדשה שעמוס עוז כתב  לי על הרומן האחרון שלו?
מיטשל: אייד בי דילייטד.

2.
מיטשל-נתניהו

מיטשל: ארה"ב תומכת בפתרון שתי מדינות לשני עמים.
נתניהו: האיראני מעשיר אורניום כל הזמן. אורניום איראני, אירניום אוראני.
מיטשל: כן, וושינגטון ערה לכך.
נתניהו: 7,000 צנטריפוגות.
מיטשל: כן.
נתניהו: מסתובבות כל הזמן.
מיטשל: איי נואו, איי נואו.
נתניהו: כמו פורפרה.
מיטשל: איי בג יור פרדון?
נתניהו: אן אקספרשן אין היברו. בכל מקרה, הממשלה שלי תפעל למען שלום כלכלי.
מיטשל: אני בספק אם זה יועיל.
נתניהו: בטוח יועיל. הם יוותרו לנו על האדמה, המים, החופש והבריאות שלהם. בתמורה, אנחנו ניתן להם להרכיב מעגלים מודפסים במחסום ארז. היי-טק, מר מיטשל.
מיטשל: ומדינה?
נתניהו: והטרור? טרר, טררר. טרור מטרטר, טור שלם של טרור, טרראם שלם, טרוריזציה גלובלית. רוצה סטק טרטר עם מרק טרטור?
מיטשל: כן, תודה. ממממ… דלישס.

3.
מיטשל-ליברמן

מיטשל: ארה"ב תומכת בפתרון שתי מדינות לשני עמים.
ליברמן: גם אני תומך.
מיטשל: אני שמח לשמוע.
ליברמן: כן, מדינת ישראל לעם היהודי, ומדינת השב"ס לכל מי שנגדו.
מיטשל: מי נגדו?
ליברמן: כנופית שלטון החוק, מובארק, מזוז, אחמדינג'אד וטיבי.
מיטשל: אני דיברתי על העם הפלסטיני.
ליברמן: ?
מיטשל: 3 מיליון פלסטינים שחיים בגדה המערבית ובעזה.
ליברמן: בלי אזרחות – אין נאמנות.
מיטשל: הם לא אזרחים של אף מדינה, מר ליברמן.
ליברמן: נו, אז למה שתהיה לי נאמנות כלפיהם?
מיטשל: אז מהו החזון המדיני שלך?
ליברמן: קודם ניקח את טהראן, ואז ניקח את נתאנז. וודקה?
מיטשל: הרבה קרח. תודה.

4.
מיטשל-ברק

מיטשל: ארה"ב תומכת בפתרון שתי מדינות לשני עמים.
ברק: אני אומר את האמת בפנים.
מיטשל: כן?
ברק: לא סחבק.
מיטשל: איי בג יור פרדון?
ברק: דרוש לנו אורך רוח, מר מיטשל. ונחישות, ודריכות, וחדות, ועוצמה. וגם 3 וחצי מיליארד דולר סיוע בטחוני, בבקשה.
מיטשל: וושינגטון לא מבינה למה המצור על עזה נמשך.
ברק: לא על הכל אפשר לדבר. אבל חשוב שתדעו: בעולם מוסרי הכי הצבא הוא צה"ל.
מיטשל: אין לנו ספק. אנחנו רק מודאגים מהסיכון להתלקחות נוספת.
ברק: אתה מתכוון הסיכוי. אסור לאבד תקווה.
מיטשל: לשתי מדינות?
ברק: מלחמות, מלחמות. ולמה רק שתיים? אם אולמרט יכול שתיים, ביבי לא יכול ארבע? שלא יטיפו לי מוסר. נכנסתי לממשלה הזאת בלב כבד, אבל באצבע קלה.
מיטשל: חשוב לטפח את התיאום הבטחוני עם אבו מאזן.
ברק: וואטאבר. רק תביאו עוד 30-40 פצצות מפצחות בונקרים. חומר משובח. רוצה לקפוץ לגג? הנוף מאקירוב הכי טוב בתל אביב. רואים עד כלא קציעות.
מיטשל: רעיון מצויין. אחריך.

5.
מיטשל-לבני

מיטשל: ארה"ב תומכת בפתרון שתי מדינות לשני עמים.
לבני: גם המנצחת בבחירות תומכת בזה.
מיטשל: הקואליציה של ביבי וליברמן?
לבני: לא, הקואליציה של ציפי ולבני. ברור לי שמגיעות לנו שתי מדינות. אחת לציפי ואחת ללבני. לא יהיה שלום בלי זה, והגיע הזמן להתפכח מחלומות העבר.
מיטשל: אני שמח שמצאתי איתך שפה משותפת.
לבני: הפלסטינים רק צריכים להבין שהם לא ישיגו כלום עם טרור. או בלעדיו.
מיטשל: איי בג יור פרדון?
לבני: שתי מדינות? כן. לשני עמים? כן. מתי? לא.
מיטשל: בכל זאת, הממשלה שכיהנת בה הפרה את תנאי מפת הדרכים ובנתה אלפי יחידות דיור חדשות בשטחים.
לבני: אבל נפגשתי עם אבו מאזן ואבו עלא כל שבוע, כמו שעון, לא? אח, השתיקות האינסופיות האלה…
מיטשל: גברת לבני, ארה"ב כבר לא רואה במו"מ יעד בפני עצמו. היעד הוא חלוקת הארץ בין שני העמים.
לבני: אתה טועה. היעד הוא להוכיח שאני בעד שתי מדינות לשני עמים, וביבי לא. מבחינתי, היעד הושג. בא לך להחליף חליפות? תשב עליך מצויין, השמנת שלי.  
מיטשל: חשבתי שלעולם לא תשאלי.

8 תגובות

להגיב
  1. אזרח. / אפר 16 2009 19:11

    *

  2. תומר / אפר 16 2009 19:14

    הייתי אפילו מעיז ואומר: מזכיר את חנוך לוין

  3. ויק / אפר 16 2009 21:38

    משובח במיוחד.

  4. אסתי / אפר 16 2009 22:52

    ומסכימה עם קודמי
    שלא לדבר על המשפט של לבני:
    שתי מדינות? כן. לשני עמים? כן. מתי? לא.

  5. תמי / אפר 17 2009 00:17

    "אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק".
    ובכל זאת זה מצחיק.
    וחנוך לוין עבר גם אצלי בראש תוך כדי קריאה.
    מעולה.

  6. אורה לב-רון / אפר 17 2009 17:54

    לא נעים כל-כך הרבה הסכמה, אבל אני מסכימה עם המסכימים ועם המזכירים את חנוך לוין.
    נראה לי שאפשר לחתום הסכם.

  7. ג'ונסון / אפר 18 2009 11:09

    פעם היו כאן אלפי פרות קדושות ופה ושם נמצא איזה שוחט אמיץ אחד.
    כיום יש אלפי שוחטים על פרה גוססת אחת.
    ואני לטובת הפרה, לא כי היא כל כך קדושה או כל כך מוצלחת, אלא כי היא טובה בהרבה מכל שוחטיה.

  8. עמית / אפר 29 2009 23:29

    ומה לגבי שיחותיו של מיטשל עם מחמוד עבאס, ח'אלד משעל ובשאר אסד? אותן כנראה קשה לנחש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: