"צעקתי שאני נשרפת" (למה לצעוק, במילא אין מי שישמע אותך)
הופגזה בזרחן לבן, נשרפה, שכלה חמישה בני משפחה, נמלטה על טרקטור, ירו עליה, אושפזה, נתנה עדות, גססה חודשיים וחצי, מתה. נא להכיר: ר'אדה אבו חלימה, לשעבר.
ר'אדה אבו חלימה, זמן קצר לפני מותה. תצלום: מוחמד סבאח, "בצלם"
ב-29.3.09, כחודשיים וחצי לאחר שמסרה את עדותה ל"בצלם", מתה ר'אדה אבו חלימה מבית לאהיה בבית חולים במצרים מפגיעת זרחן לבן. אינספור עדויות כאלה כבר נאספו בידי גורמים בינלאומיים, והתקשורת הישראלית (כמו גם מרבית הציבור) העלימה מהן עין. מסלול הייסורים המיוחד של העדה הנוכחית קרע צוהר קטנטן במסך ההכחשה, וגם ynet פירסם את העדות. הנה הדברים.
"גרתי עם בעלי, מוחמד, בן 24, ושתי התינוקות שלנו, פרח, בת 3 ואיה, בת 6 חודשים, באזור א-סיפא בבית לאהיה. בבית גרו גם ההורים של מוחמד, סעדאללה אבו חלימה, בן 44, וסבאח אבו חלימה, בת 44, ואחים ואחיות של מוחמד: עומר, בן 18, יוסף, בן 16, עבד א-רחים, בן 13, זיד, בן 11, חמזה, בן 10, עלי, בן 4, והתינוקת שאהד, בת שנה.
בבית שלנו היו שתי קומות. בקומה התחתונה היו מחסנים בגודל 250 מטר ובקומה העליונה גרנו כולנו. אנחנו חקלאים ויש לנו אדמות ליד הבית.
בשבת בערב, 3.1.09, מטוסים ישראליים פיזרו כרוזים שקוראים לתושבים באזור לעזוב את הבתים שלהם. גם בפלישות קודמות הצבא פיזר כרוזים כאלה ולא עזבנו את הבית, ולכן גם הפעם החלטנו שלא נעזוב.
ביום ראשון, 4.1.09, בסביבות השעה 16:00, בזמן שכל המשפחה הייתה בבית, התחילו להפגיז את האזור שלנו. אחרי כמה דקות כמה פגזים נחתו על הבית שלנו. האש התפשטה בבית וכמה מבני המשפחה נשרפו למוות: חמי, התינוקת שלו, שאהד, ושלושה מהבנים שלו, עבד א-רחים, זיד, וחמזה.
חמותי והבנים שלה יוסף, עומר ועלי נכוו מהאש. גם אני והתינוקת שלי, פרח, שהחזקתי בידיים, נכווינו מהאש, שהתפשטה לכל מקום בבית. הבגדים שלי עלו באש וחלקים מהעור של שתינו נשרפו. למזלי, איה לא נפגעה. קרעתי את הבגדים מעליי וצעקתי שאני נשרפת. הייתי ערומה מול כל האנשים בבית. הגוף שלי בער והרגשתי כאב נורא מהכוויות. הרחתי את הבשר שלי נשרף. הייתי במצב קשה מאוד. חיפשתי משהו להתכסות בו וכל הזמן צעקתי. אחיו של בעלי הוריד את המכנסיים שלו ונתן לי ללבוש אותם. החלק העליון של הגוף שלי נשאר ערום עד שבעלי בא וכיסה אותי במעיל שלו.
אחר כך הוא רץ לכביש להזעיק אמבולנס או למצוא אנשים שיעזרו לו לחלץ את הפצועים וההרוגים. הוא לא הצליח למצוא אמבולנס או ניידת כיבוי אש. בני דודים שלו שגרים על ידינו, מטר ומוחמד-חכמת אבו חלימה, באו לעזור. בעלי הרים אותי ונבילה, אשתו של הדוד של בעלי, הרימה את פרח. דודה אחרת של בעלי, שגם היא באה לעזור, לקחה את איה.
אני, בעלי, פרח, נבילה, הבן שלה עלי, עומר ומטר אבו חלימה עלינו על עגלה של טרקטור. מוחמד-חכמת נהג בטרקטור ולקח אותנו לבית החולים כמאל עדוואן. לקחנו גם את הגופה של התינוקת שאהד. השארנו בבית את ההרוגים ואת שאר בני המשפחה הפצועים.
במרחק של 300 מטר בערך מכיכר אל-עטאטרה, היו חיילים. מוחמד-חכמת עצר את הטרקטור ופתאום החיילים פתחו עלינו באש. מטר ומוחמד-חכמת נהרגו. עלי נפצע מהירי וברח יחד עם אמא שלו, נבילה, ועם עומר.
החיילים אמרו לבעלי להתפשט והוא עשה זאת. אחר כך הוא התלבש והחיילים אמרו לנו ללכת ברגל. השארנו מאחור את ההרוגים שאהד, מוחמד-חכמת ומטר. אני, בעלי ופרח הלכנו לכיוון כיכר אל-עטאטרה ועלינו על מכונית של אחד התושבים שעבר שם. הוא הסיע אותנו לבית החולים א-שיפא. הגענו לבית החולים בסביבות השעה 18:00.
אני עדיין מאושפזת. כל הגוף שלי שרוף וגם הפנים שלי. פרח גם סובלת מכוויות, בדרגה 3. בעלי לא נפגע.
בבית החולים הפנו אותי ואת ופרח להמשך טיפול במצרים וניסו לקחת אותנו לרפיח באמבולנס, אבל בדרך הצבא ירה עלינו. הנהג של האמבולנס נפצע קל בפנים ונסע בחזרה לבית החולים. עכשיו אנחנו מחכות שיתאמו את היציאה שלנו למצרים."
תגובת ראש הממשלה / שר הביטחון / דובר צה"ל (צבא הצתה לישראל?) / ישראליקו
סליחה, מי זאת? היא היתה שם? היא ראתה במו עיניה? עדות שמיעה איננה קבילה. גם עדות כווייה איננה קבילה. היו שלושה עדים בלתי תלויים? היו שלושה עדים בלתי צלויים? אמרו להם ללכת, למה הם לא הלכו? היא בכלל צילמה את הפגז? מישהו אסף שיירים בשטח וביצע בהם ניתוח מעבדה כימי שהוכיח מעל כל ספק שמדובר בזרחן לבן? אולי מדובר בליצן קטן? צה"ל לא ירה על אוכלוסיה אזרחית. לצערנו, החמאס עושה שימוש מפלצתי באזרחים. תיק החקירה נסגר. הפצ"ר קבע שאין ממש בעדויות. יש לנו את הצבא הכי מוסרי בעולם. מי זה בכלל "בצלם"? הרי פיזרנו כרוזים. למה הם מולידים כל כך הרבה תינוקות? לא היה שימוש בזרחן, מדובר בעלילת דם. דם, ועור חרוך, ובשר שרוף. הכי מוסרי בעולם. הסתתר בתוך אוכלוסיה אזרחית. עם כל הכאב, ואין כאב, אין מנוס מפגיעה בחפים מפשע. בוצעו תחקירים ערכיים. ההנחיות היו ברורות מאד. מגן אנושי. הכי מוסרי בעולם. הפלסטינים לא תמיד מדייקים. דמיון ערבי, נו. עכשיו אני שואל אותך: איפה העדה הזאת? מתה, הם אומרים. כמה צפוי. אז איך בדיוק נתחקר אותה? התיק נסגר. הכי מוסרי בעולם.
לא למות טיפש 
אי אפשר שלא לחשוב באסוציאציה מיידית על התמונה של הילדה נפגעת הנפלם ממלחמת ויאטנם.
אי-אפשר שלא להגיע למסקנה שעבור רוב הישראלים גם המוות של ר'אדה אבו חלימה וגם הסבל של הילדה מויאטנם הוא דבר לא חשוב.
אם הישראלים היו באמת מזדעזעים בשנות השבעים כשהתמונה של הילדה מויאטנם התפרסמה אז הם לא היו ממשיכים בכיבוש.
אבל כבר אז ההזדעזעות היתה מזויפת פשוט כי היא לא קרתה לישראלים (ומה עוד שמי שזרק את הנאפלם היה אמריקאי ואנחנו מזדעזים רק כשמי שעושה דברים רעים הוא במקרה גם נגדנו כמו ברה"מ למשל)
,האטימות והרשעות שבה נוהגת ישראל בפ'לסטינים כפי שהן מבוצעות בשטח,וכפי שהן מובעות בתגובת ראש הממשלה – שר הביטחון – דובר צה"ל (צבא הצתה לישראל) – ישראליקו.
ההתבהמות ,האטימות והרשעות המופעלת נגד הפ'לסטינים , גולשת גם לתוך החיים הציבוריים-חברתיים-כלכליים שבתוך ישראל.
אני רק מקווה שיום אחד גם הגזענים קהי החושים ביותר יבינו שהסיפורים שנגמרים ב"לא שמעתי על זה" של הדובר בניהו, מכשירים את הקרקע לפגיעה ללא ענישה בכל אחד, גם באזרחי ישראל יהודים.
ולהפיץ אותה בכל מקום . בפעם הבאה שאומרים לבם להתפנות שבינו שלא משחקים ולהתפנות זה לזוז.
מעבר לכך אין ולא יהיו לקחים נוספים ולא צריכים להיות. האזהרה בטווח של שעה להתתפנות זה יותר ממה שמקבלת שדרות
בל יהיו לכותב שום אשליות -אנחנו מביטים היטב בתמונה הזאת ובשאר תמונות הזוועה בשירות החמאס-הכותב מזמן עבר לשרת את החמאס, ואין לנו שמץ כוונה להשפיל מבט. בפעם הבאה שתקבלו התראה תברחו מיד כי הפעולה תהייה הרבה הרבה יותר אלימה. אל תחשבו שאלו מתוכנו שעברו לעבוד בשירותיכם כמו ארגון בצל"ם ושאר ארגוני טרור פנמיים,יושיעו אותכם.גם אם תידרש פצצת אטום על מנת להפסיק את הירי על שדרות ואשקלון ולא רק פצצות זרחן,נשתמש באטום. –
הרי גם למתנחלים יש סיפורים נוראים על איך נרצח ילד בן 13, ואיך נפצע ילד בן שבע. ובכל זאת, הדבר לא משנה את דעתי שיש לסגת מכל השטחים ושהמתנחלים הם אנשים לא מוסריים בכך שהם נמצאים שם ותורמים הרבה מאוד לסבל של שני העמים.
נדמה לי שהמשפחה בסיפור היתה צריכה להתפנות, ושגם אם המבצע היה צודק הם היו נפגעים בו, כי הם לא שעו לאזהרות צה"ל. במבצע צבאי יש נפגעים ובמבצע צבאי שכזה יש נפגעים אזרחים. אם זה היה מבצע צודק, אז עם כל הכאב על הסיפור הנורא הזה, הדבר לא היה משנה את דעתי שהמבצע צודק.
ייתכן שצה"ל נהג באופן מאוד לא-מוסרי במבצע הזה, אבל אני עדיין לא השתכנעתי בכך.
שאלה נפרדת היא אם בהינתן הידיעה שהמבצע יביא לסבל כזה לאוכלוסיה הפלשתינית, היה צריך לאשר את המבצע. לדעתי, בעיקר בשל העובדה שקשה מאוד להוכיח שהיתה איזושהי תועלת אחרת במבצע, זו היתה טעות לצאת למבצע הזה. הוא גם להרבה סבל לצד השני, וזהו מחיר כבד מוסרית ומעשית.
"אם זה היה מבצע צודק, אז עם כל הכאב על הסיפור הנורא הזה, הדבר לא היה משנה את דעתי שהמבצע צודק."
הלך המחשבה הזה, שמניח שניתן לדון בשאלה האם המבצע היה צודק במנותק מ"הסיפור הנורא הזה", ומאות דומים לו. זאת הדה-הומניזציה בהתגלמותה. כאילו יש מערכת שיקולים אחת, בדבר "ההצדקה" של המבצע; ומערכת שיקולים נפרדת, בדבר "המחיר" שלו. ומה שלא יהיה, אסור לתת למחיר להשפיע על ההצדקה.
זהו ההגיון שמנחה את הפוליטיקה הא-מוסרית של ישראל, וזה ההגיון שצריך לערער עליו.
ניצבות חיות שלא רואות שום בעייה מוסרית ברציחת ילדים בעזרת גרזנים בגלל שאבא ואמא שלהם החליטו לגור בשכנות לרוצח, אפשר להבין שחוקי המוסר התלושים לא נועדו לשום דבר אחר מאשר לשרת את הצרכים, הדחפים והחולשות האנושיות הפרטיות של אלו הדבקים בהם במקרה הטוב ובמקרה הרע סתם משמשים ככלי לחימה ציני בידיי מפלצות.
אם אדם לא מספיק חזק בשביל להילחם, אין בעייה עם זה שברח, לא כל אחד מספיק אמיץ, רק במתוטא, שישתוק ויתן ללוחמים לעשות ת'עבודה שלהם.
ולא, תואר סרן לא מוכיח אומץ וניפנוף בזוועות כתוצאה ממלחמה לא מעידות על נפש עדינה ומוסרית, להיפך, השימוש הציני ששכמותך עושים בהם לקידום אג'נדות פרטיות מראה על צביעות חולנית.
מזעזעת אותי התגובה שמעלי.
ולא. עדיין לא התחסנתי. עדיין לא התרגלתי.
בעיקר אגב, אהבתי את המשפט החינני "מולנו ניצבות חיות שלא רואות שום בעיה מוסרית ברציחת ילדים…"
אם זה לא היה מחריד הייתי נקרעת מצחוק.
אפרופו "צביעות חולנית", בוא נראה אותך חותם בשמך האמיתי. פחדנצ'יק.
רצח הילד בבת עין קרה בערך 3 חודשים אחרי שהאשה הזאת הופגזה בזרחן. מה אתה אומר, שזה היה תגובה למפרע? רצחנו אותה כנקמה על רצח שעוד לא קרה?
לעיונך, גינוי מאד תקיף של "בצלם" על הרצח בבת-עין.
http://www.btselem.org/Hebrew/Israeli_Civilians/20090402.asp
ללמדך שרצחנות אינה מצדיקה רצחנות, גם לא בעיני אנשים כמוני, שמקדמים "אג'נדות פרטיות" (אל תשאל כמה כסף אני עושה מהאג'נדה שלי, בוחטות. הכל עניין פרטי לגמרי).
שכחת את אחת הקלאסיקות (אומנם לא של צה"ל) – "מי יודע מה היה לה בבית?"
ואיפה החברים מרשימות שיחגגו על הדם בפוסטי "עלילת הדם" שלהם?
עידן שלום,
רציתי לפנות אליך בעניין המכללה החברתית בה אני פעילה ולא הצלחתי לשלוח לך מייל,
איך ניתן לכתוב לך?
תודה
שנתיח לפרסם את התמונות הגופות המרוטשות שלנו ונתחיל לרגל ליל הסדר בגופות ממלון פארק. עד כה קראנו להימנע מפורנוגרפיה של גופות אבל הכותב וחסידיו השוטים מלמדים אותנו שתמונת דם תחת תמונת דם ושיש לתת תשובה לכל איבר מרוטש בתמונות שכנגד. אפשר להוסיף גם את הגופה האחרונה מבת עין שהורד עליה גרזן ללא כל התראה מוקדמת
לא הכותב ולא "חסידיו השוטים" מכחישים את הרצח המחריד של הילד מבת עין או את פיגוע הטרור במלון פארק. אף שמאלן לא מכחיש שארגוני הטרור הפלסטינים אחראים לרציחות האלה.
אף שמאלן לא ינסה להגן על מעשים נפשעים כאלה.
אבל אתה, ועוד מאות אלפי ישראלים, וההנהגה שלנו, מכחישים גם מכחישים את האחריות הישראלית לזוועות בעזה. או שמכחישים את עצם העובדות, או את האחריות להן. ועל כן יש צורך בעדויות ובתמונות כאלה.
שום דבר וגם ממש לא בא לי להכחיש. אני יודע שאנו נמצאים במלחמה לחיים ולמות עם ארגון שלא יסתפק בפחות מהשמדתנוויעשה כל שהוא יכול לרבות פעולות טרור. מנקודת מוצא זו-ללא הטפות או התחסדות-עלי לנהל את מלחמתי-המטרה שלי אינה שצד כלשהו ישמור על החוק הבינלאומי או דיני מוסר המלחמה. המטרה שלי היא לנצח ואם מדובר במלחמת השמד אזי שהצד השני יושמד-עד כדי כך הדברים פשוטים.
כל היתר אינו אלא מלחמת תעמולת זוועה שמטרתה להשיג יתרון במלחמה הכוללת. כאן כמובן יש לאויבי משתפ"ים בדמותך. אל דאגה גם לצידנו יש משתפים והם אגב קראו לנו להלום עד הסוף על מנת לשבור סופית את שלטון החמאס.להם לפחות אין אשליות איך מלחמה מתנהלת
כאשר מתנהל מלחמה מהסוג שעלינו לנהל כל אדם חיייב לבחור צד.השאלה היא האם אתה אויבנו או אחד מאיתנו. מאחר וברור שאינך לצידנו ודי תומך בצד שכנגד משמע שאתה אויב. אין לי שום כוונה להטיף לך או להתווכח אתך. עם אויבים נלחמים או עושים הסכם שלום.
בקיצור אנחנו בסכסוך אגררי פשוט בו השאלה היחידה היא מי יכניס את מי קודם לאדמה
ואליך אני לא כותב. כבר ברור לי מי ומה אתה.
בניגוד אליך, יש הרבה ישראלים שכן מכחישים, כי הם, כנראה, עדיין מצויים בשלב הפרימיטיבי שבו הם חפצים לעשות שלום ולאו דווקא להכניס לאדמה את כל הפלסטינים. אליהם כתבתי, לא אליך. וההכחשה שלהם מרוחה יום יום על פני כל העיתונים והאתרים, כפי שסיכמתי אותה בתגובת רה"מ / שר הביטחון וכו'.
הסיפור של ר'אדה אבו חלימה. מי ששוכח שאויביו הם בני אדם שוכח שהוא עצמו בן אדם.
ואהבתי, עידן, את התגובה שלך ליוסי. הצדקה של מבצע לא מצדיקה אוטומאטית כל דרך שבה נוקטים.
עצוב כל הסכסוך הזה מתחילתו. רציתי לכתוב עד סופו, אבל לצערי הוא לא הסתיים, ועושה רושם שהוא גם רחוק מלהסתיים כשבעזה שולט חמאס ואצלנו עלתה ממשלת ימין.
אם שני הצדדים יגיעו למסקנה שהמלחמה אינה יכולה להביא תועלת נוספת. בטווח זמן סביר וכי הפוגה ממושכת יותר תשרת את המטרה טוב יותר. הם עדיין מאד רחוקים מכך-איש אינו יכול לקבוע שהם טועים.אם הם ישיגו די כלי נשק רקטיים שיכסו את כל גוש דן ואת נתב"ג,ייתכן שהם ייצרו מאזן אימה נוח מבחינתם.
"היא החביאה מחבלים"
לא חלילה לוחמים.
לא חלילה אנשים שווי זכויות כמו חיילי צה"ל.
אני מאחלת לחיילי צהל שיהיו להם סיוטים לכל החיים.
ושהם לא יסלחו לעצמם בחיים על מה שהם מעוללים.
"היא החביאה מחבלים" כמובן בציניות. כישראלי הרגיל, שיש לו תשובה פאבלובית לכל דבר והוא דרוך כמו מכונת יריה.
טבל הכי כיף- כל אותם רוצחים מלידה שמגבים את המלחמה ברוח גבית ואז כשמתברר שהיו הפרות של חוקי מלחמה והיו פשעי מלחמה מתחילים לצעוק במקהלה נגד המלחמה.
זה הישראלי הכי נורא, וחצי מהבלוגיה (לא פה ברשימות) כזו.
כל אותם נאורים טכנולוגית- ומאותגרים אנושיות פשוטה.
קרא שוב את דברי מגיבון, וואלה, "פגז רגיל וחוקי", ואחרים. (אפילו שזה מעצבן).
הם, לפחות לפי ההתבטאויות שלהם, בטוחים ש"מולנו" עומד עם שכל כולו רוצה להשמיד את כולנו. זו פוסט-טראומה ותסביך רדיפה, קלאסי. אי אפשר להתמודד נגד זה. ישבתי לפני שבועיים עם חבר שגר (כמוני) מחוץ לישראל והוא אדם סביר לחלוטין, והוא הסביר לי בלי להתבלבל שישראל בסכנה קיומית מהפלסטינאים ושכשנמצאים בסכנה קיומית יש הצדקה ל(בעצם) משטר פאשיסטי. לך תתווכח עם זה. המציאות שאנחנו רואים והמציאות שרוב עם ישראל רואה היא אחרת לגמרי.
"דו"ח שפרסם לאחרונה ארגון זכויות האדם Human Rights Watch קובע כי צה"ל עשה שימוש "לא חוקי" בזרחן לבן במהלך מבצע עופרת יצוקה. עם זאת, מניתוח שערך ארגון NGO-Monitor עולה כי הדו"ח מתבסס על עדויות בלתי מהימנות ומכיל פרשנות מוטה מראש של החוק הבינלאומי.
לקריאת המאמר באנגלית: HRW's "Rain of Fire": Neither Thorough Nor Impartial
ב- 26 במרץ, 2009, פרסם ארגון זכויות האדם (Human Rights Watch (HRW דו"ח נוסף בסדרת הדו"חות החד-צדדיים שלו בנושא הסכסוך בעזה תחת הכותרת: "גשם של אש: השימוש הלא-חוקי שעשתה ישראל בזרחן לבן בעזה". בדומה להצהרות אחרות של HRW בעניין עזה, גם הדו"ח הזה משקף היעדר מקצועיות ושימוש מניפולטיבי ב"עדויות" על מנת שיתמכו במסקנות פוליטיות ואידיאולוגיות שנקבעו מראש. הדו"ח בן 71 העמודים מצטרף לעשרות ההצהרות שפרסם HRW במהלך מבצע עופרת יצוקה, אשר מאשימות את ישראל בביצוע "פשעי מלחמה". פעולותיו הבלתי חוקיות בעליל של החמאס, לעומת זאת, זוכות לתשומת לב מועטה ביותר.
מניתוח שערך ארגון NGO-Monitor עולה כי הדו"ח כולל שלושה היבטים בסיסיים המערערים על אמינותו: 1. התבססות על עדויות מפוקפקות ובלתי ניתנות לאימות; 2. הטיות פוליטיות ואידיאולוגיות שהנחו את כותבי הדו"ח; 3. פרשנות מפוקפקת של החוק הבינלאומי. מיותר לציין כי כל ההיבטים הללו הם חלק מדפוס הפעולה המוכר של HRW ביחס לישראל.
1. התבססות על עדויות מפוקפקות ובלתי ניתנות לאימות
מכיוון שאף נציג של HRW לא נכח בעזה במהלך מבצע עופרת יצוקה, הדו"ח מסתמך בעיקר על "עדויות ראייה" של פלסטינים, אותן לא ניתן לאשש, ועל צילומים בהם נראים לכאורה שרידי פצצות זרחן לבן. תמונות אלה אינן מוכיחות את הטענות כי צה"ל עשה שימוש בלתי חוקי בפצצות זרחן לבן, והן אינן מוסרות כל מידע על מקור הפצצות, מקום נפילתן, סיבת הירי וכו'. בדו"ח נטען כי התמונות מראות את הנזק שנגרם מירי הזרחן הלבן, אולם אין כל עדויות התומכות בטענה הזו ואף לא ניתן לזהות את מיקומם של האתרים שצולמו. בנוסף, מקריאה בדו"ח ניתן להבין כי שרידי פצצות נאספו והוזזו על ידי פלסטינים לפני שצולמו על ידי HRW.
2. הטיות פוליטיות ואידיאולוגיות שהנחו את כותבי הדו"ח
על מחברי הדו"ח של HRW נמנים מארק גרלסקו, שבמחקריו הקודמים כבר נתגלו שגיאות מתודולוגיות משמעותיות ואי-דיוקים בעובדות, פארס אכרם, פלסטיני שאביו נהרג במהלך המבצע ועל כן לא יכול היה לשמש כחוקר עצמאי ואובייקטיבי, ודריל לי, פעיל פרו-פלסטיני ועובד לשעבר של המרכז הפלסטיני לזכויות אדם. עורך הדו"ח הוא ג'ון סטורק, שנודע בעבר בפעילותו הפוליטית הנמרצת נגד ישראל.
3. פרשנות מפוקפקת של החוק הבינלאומי
החוק הבינלאומי הוא נושא מורכב ביותר ובעל מגוון היבטים. האופן בו HRW וארגונים לא-ממשלתיים אחרים מוציאים היבטים מסוימים מחוץ להקשרם, בעודם מתעלמים מהיבטים אחרים, מהווה מקור לעיוותים גסים של החוק.
זרחן לבן הוא נשק קונבנציונלי חוקי המשמש בדרך כלל להארת אזורים גדולים וליצירת מסך עשן שיסתיר את תנועתם ומיקומם של כוחות. השימוש בזרחן לבן גם מסייע לחילוץ חיילים פצועים והרוגים ולמניעת חטיפתם על ידי החמאס, כפי שכבר קרה בעבר. דו"ח HRW עצמו קובע כי "החוק ההומניטארי הבינלאומי וחוקי המלחמה אינם אוסרים על השימוש בתחמושת זרחן לבן, הן להסוואת פעולות צבאיות והן ככלי נשק".
עם זאת, כחלק מהניסיון להפליל את צה"ל, HRW האשים את הצבא בשימוש מכוון בזרחן לבן נגד אזרחים. טיעוני הארגון נפוצו בהמשך אל שאר כלי התקשורת, בישראל ובעולם. ההתמקדות חסרת הפרופורציה בזרחן הלבן וטיעוני השווא בנושא זה הסיטו את תשומת הלב מהיבטים משמעותיים בהרבה של הלחימה בעזה – השימוש שעשה החמאס באזרחים כמגנים אנושיים, ירי הרקטות על אזרחים ישראלים, ותמיכתן של סוריה ואיראן בחמאס."
(– בלוג המערכת של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה – http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=588&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=22461)
אין לי כוונה לנתח לעומק את הדו"ח או את הביקורת עליו. אני רק אצביע על כמה עובדות פשוטות.
1. יש תצלומים של האשה הזאת, ואחרים, עם כוויות מזן שלא היה מוכר קודם לכן. לא עדויות שמיעה, תצלומים.
2. יש עדויות של רופאים שטיפלו בחולים, שלפיהן הפגיעה איננה מסתיימת בפני העור, אלא מחלחלת פנימה ומאכלת אברים פנימיים. רק זרחן עושה את זה.
3. "הטיות פוליטיות" – נו, בוא לא נתחיל לדבר על ההטיות הפוליטיות של פצ"ר ודובר צה"ל. הם גם לא בדיוק אובייקטיביים.
4. פרשנות החוק הבינלאומי (סעיף 3 שלך). זאת אחיזת עיניים. מוסכם על הכל שיש שימוש חוקי בזרחן לבן ויש שימוש לא חוקי. למיטב ידיעתי, הנקודה הזאת מעולם לא היתה נתונה לויכוח. הויכוח הוא על העדויות המסיביות לכך שצה"ל עשה שימוש לא חוקי בזרחן; לא רק למטרת מיסוך, ומבלי לנקוט את אמצעי הזהירות הנדרשים מהפעלת חימוש "נישא באוויר".
אוסיף עוד נקודה אחת על מה שעידן אמר: יש משהו ציני במידה מעוררת-חלחלה בטיעון ש"מכיוון שאף נציג של HRW לא נכח בעזה במהלך מבצע עופרת יצוקה, הדו"ח מסתמך בעיקר על "עדויות ראייה" של פלסטינים, אותן לא ניתן לאשש" וכו'. הרי אנחנו יודעים היטב שצה"ל לא נתן לאף נציג זר להיכנס לאיזור במהלך התקיפה. הדבר שקול לילד שרצח את הוריו ומבקש רחמים מבית המשפט כי הוא יתום. אני מקבל צמרמורת כל פעם שאני קורא את הפיסקה הזאת בפוסט שציטטת..
איזה יתרון יהיה בשימוש בזרחן? אני לא יודע את כל העובדות, אני לא יודע מי אומר את האמת, אבל אני כן חייב לשאול שאלה.
איזה יתרון ישראל משיגה בכך שהיא מפציצה אזרחים או אפילו טרוריסטים בחומר כימי הרסני ולא חוקי?
אם מדינת ישראל הייתה רוצה לפצוע ולהרוג כמה שיותר פלסטינים היא לא היתה משתמשת בשיטות כאלו.
כה חבל ועצוב שמדינת ישראל לא יודעת להכיר בפלסטינאים כאנשים ,ולא נותנת להם את אשר המגיע להם .
ובכלל יוצאת למלחמה מרצונה האישי לשווא
חבל פשוט חבל לעשות דברים כאלה נבזים לאנשים שאינם אשמים בכלום .
זה מה שנקרא :
שלום ולא להתראות .
זה מה שמגיע להגיד למי שעושה דברים כאלה נבזיים לאנשים חפים מפשע.
ובכלל זה עוד להתנהג אליו יפה …