Skip to content
20 במרץ 2009 / עידן לנדו

מטעמים לסוף השבוע

במלים (עלון "בריזה", מכללת אורנים)
ובתמונות (צלם "הארץ", ינאי יחיאל)

"בהתחלה ההגדרה היתה להיכנס לתוך בית. היינו אמורים להיכנס עם רכב משוריין שנקרא 'אכזרית', לפרוץ לתוך הדלת התחתונה, להתחיל לירות בפנים, ואז… אני קורא לזה לרצוח… בעצם היינו צריכים לעלות קומה-קומה וכל בן אדם שאנחנו מזהים, לירות בו."

"זה מה שיפה בעזה כביכול – אתה רואה בן אדם על ציר, עובר על שביל, לא חייב להיות עם נשק, אתה לא חייב לזהות אותו עם משהו, אתה יכול פשוט לירות בו. אצלנו זו היתה אשה מבוגרת שלא זיהיתי עליה נשק. הפקודה היתה להוריד את הבן אדם, את האשה הזאת, ברגע שאתה רואה".

גירסה מצונזרת ("הארץ"): "אני מ"כ בפלוגת מסלול של חטיבת גבעתי. נכנסנו לדרום העיר עזה. בסך הכל, זו חוויה מיוחדת. כל המסלול אתה מחכה ליום שתיכנס לעזה, ובסוף זה לא באמת כמו שמספרים. זה יותר כמו: אתה בא, תופס בית, מעיפים את הדיירים משם ונכנסים לבית. ישבנו בתוך בית משהו כמו שבוע."

הגירסה המקורית (עלון "בריזה", ההשמטות מודגשות): "בסך הכל, זו חוויה מיוחדת, אתה כל המסלול מחכה ליום בו תיכנס לעזה, מספרים לך כל כך הרבה סיפורים מה יש שם, בסוף זה לא באמת כמו שמספרים. אתה לא רץ, מסתער על בתים, רוצח 4 ילדים קטנים וממשיך קדימה. זה יותר כמו: אתה בא, תופס בית, מעיפים את הדיירים משם ונכנסים לבית. ישבנו בתוך בית משהו כמו שבוע."

"אני לא חושב שהוא הרגיש יותר מדי רע עם זה, כי בסך הכל הוא מבחינתו עשה את העבודה שלו לפי הפקודות שנתנו לו. והאווירה באופן כללי היתה… לא יודע איך להגדיר את זה… החיים של הפלסטינים זה, בואו נגיד, דבר הרבה-הרבה פחות חשוב מהחיים של החיילים שלנו. אז מבחינתם הם מצדיקים את זה ככה".

"הגישה היא מאוד פשוטה: לא נעים להגיד את זה, אבל אם זה לא מזיז לאף אחד, אנחנו לא מתחקרים את זה. זה מה שקורה בלחימה וזה מה שקורה בבט"ש".

גירסה מצונזרת ("הארץ"): "יוסי: אני סמל מחלקה בפלוגה מבצעית של חי"ר."

הגירסה המקורית (עלון "בריזה", ההשמטות מודגשות): "יוסי: אני ממחזור ח' – היה שימוש גדול בזרחן. אני סמל מחלקה בפלוגה מבצעית בגדוד (-) בחטיבת הצנחנים."

ושלושה בונוסים לסיום.

1. חיילים מגיבים בביטול על העדויות: "למרות שהיו מולנו צלחות ענקיות של בקלאוות, אחרי יומיים שלא אכלנו כמו שצריך, לא נגענו בכלום… השארנו את הבתים שהגענו עליהם יותר נקיים מאשר היו. אפילו ניקינו איזה מקרר אחד שממש הסריח… פעם אחת מישהו לקח קופסת שימורים מחנות וכולם צעקו עליו. הוא מיד החזיר אותה."

2. שמו של בית הדפוס לטקסטיל שבו הודפסו החולצות: "אדיב".

3. על שער עלון "בריזה" שמתוכו נלקחו הציטוטים, מופיע שיר אהבה לעזה. ביתו הראשון:


עוטף עזה

עוטף אותה
בתיל דוקרני

עוטף אותה בכוח
כמו חיבוק מגבר זר

אני יודעת, כבר אמרו מזמן
עזה כמוות אהבה

אבל
מלחמה תמיד נשמעת לי כמו
שם של בן אדם

10 תגובות

להגיב
  1. אני / מרץ 21 2009 00:12

    אשכרה הורגים אנשים. כאילו, מכוונים את הרובה וממש לוחצים על ההדק. לא יאומן.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / מרץ 21 2009 11:08

    בקשר לבחירת השמות, "אדיב", כפי שהעלית כאן… הנה מה שכתבתי אצל איל גרוס בתוספת מסוימת:

    "הקטע זה, שזה יצא במכינה על שם רבין…

    עוד עשר שנים יחלקו בטח פרס בתחום הארכאולוגיה של א"י על שם משה דיין …
    עוד עשרים שנה יהיו פרסומים מדהימים במרכז ברק לחקר השלום…
    ועוד שלושים שנים יהיה כינוס במרכז לרווחת הקשיש על שם נתניהו…

    זה כמו שמרכז גולדה בתל אביב זה מרכז תרבות…. חה חה חה …"

    אפרופו גולדה, לא הכול כזה נגטיבי ויש גם פיסות של אור בישראל בהתייחסות למצביאי העבר.
    הנה:

    "אם תשאל גבר במקום שאני גר בו (זה בגולה) מה אומרת לך המילה "שדיים""
    הרי שישה מעשרה יגידו: פמלה בעלת הפומלות. שלושה מהעשרה יגידו ורניקה פרס, ואחד (קצר רואי בדרך כלל) יגיד קלאודיה שיפר. אף לא אחד בעשרה, ואף לא אחד ברבבה, יגידו שהמילה "שדיים" מעלה בהם געגועים לאנגליקה מרקל…
    כאילו עולם הארוטיקא כאן, לא עובר את הגבול אל ג'ונגל הפוליטיקה.

    והנה בישראל אני רואה, לפני זמן מה בביקור, בנסיעה באחד מהכבישים המסועפים החדשים שבירושלים, אלו שלפעמים גם יורדים בפיתולים פראיים אל מתחת לאדמה, וצצים מיד לתוך פיתול נוסף, שלט ירוק ענק, מחזיר אורות, שבתחתיתו חץ מבריק מופנה ימינה, ובפסגתו באותיות קידוש לבנה כתוב "שדי גולדה מאיר"

    לא היה לי זמן לרדת לחקר צפונות המקום אליו הפנה החץ, אבל אני מניח שמציגים שם לתפארת את שדיה של ראש הממשלה לשעבר של ישראל.
    קשה לי להאמין שמדובר ברקויזיט אורגינאלי, כלומר המקור חנוט או מפולחץ, אבל אני חושב שאפשר לקוות שמוצג שם דגם, לפחות באחד לאחד, ואולי אם אני לא מרהיב, אפילו דגם בהגדלה של הפנומן החד פעמי הזה.

    זה מה שיפה בהתייחסות של העם הישראלי לעבר. גם במישור של הנצחת אישים ומאורעות, תמיד מנקודת מבט שלא הייתה יכול לחלום עליה, כשהעבר היה עדיין הווה?

  3. עידן / מרץ 21 2009 13:42

    לא מבין למה צריך להמציא. מרכז פרס לשלום, הקיים כבר עכשיו, הוא בדיחה דומה. העובדה שפרס נתפס כאיש שלום, בארץ ובעולם, היא מדהימה.

    צלם את השלט! אני מבטיח להעלות בבלוג.

  4. איריס ח. / מרץ 21 2009 14:40

    המגיב הקודם כותב מהגולה ולא יכול לצלם. צריך לבקש מגולה ירושלמי לצלם…
    סחטין על עבודת ההשוואה, העברתי את זה לריצ'רד סילברסטיין, בלוגר אמריקאי יהודי, שכתב על זה אצלו (השמות של שנינו מופיעים שם משום מה, וביקשתי שיתקן את זה לכמו שצריך להיות, אנחנו במגעים וזה בטח תלוי גם בשעון של החוף המערבי).
    בקיצור:
    עכשיו זה גם באנגלית והייתי גם צריכה להסביר לו את התרגום המוטעה שלו ל"הניה, כל הזין ברובאית!" שהוא כנראה קרא כמו "הניה, כל הזין בחבית!" בחברו את שתי האותיות הנכונות.
    הצעות לתרגום יתקבלו בברכה, נשבר לי הזין…
    http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2009/03/20/idf-t-shirts-boast-of-killing-babies-pregnant-women-sodomizing-hamas-leaders/

  5. עידן / מרץ 21 2009 16:59

    תודה. בדקתי עכשיו והזין עדיין תקוע בחבית. גם השם שלי מופיע עם A תמוה בהתחלה.

    לא נורא, זה לא הכי חשוב.

  6. שירי / מרץ 21 2009 23:39

    למלה barrel יש שתי משמעויות. אחת מהן היא קנה רובה.

  7. אסף אורון / מרץ 22 2009 07:48

    עידן אהלן,

    תודה על העלאת הפוסט הזה ועל הקישור הישיר למסמך המקורי.

    בינתיים ידידנו ריצ'רד תיקן את שגיאות התרגום

    עלעלתי באותו עלון בריזה, וכמה עמודים לאחר שיח הלוחמים מצאתי "הרצאה" וניתוח מעמיק של המצב מפי אחד אחייה יצחקי.
    גיבוב של הבל ורעות רוח ושטויות כאלה מזמן לא ראיתי. וזה עוד "מומחה".
    הוא טוען שם שכל המנהיגים מכל הצדדים מבינים את המצב לאשורו, ומונעים אך ורק על-ידי שיקולים רציונליים, "תורת המשחקים" אלק. במקום אחר לפני כמה חודשים הוא טען שאולמרט היה ראש ממשלה מעולה ומלחמת לבנון 2 הצלחה מסחררת

    בקיצור, רציתי להציע ואף לבקש ממך שתביט באותו הטקסט ותעשה קצת דה-קונסטרוקציה, מכיוון שמן הסתם חוברת "בריזה" הזו תזכה לתפוצה הרחבה ביותר בתולדות המותג

    שלך, אסף

  8. Richard Silverstein / מרץ 22 2009 09:02

    I apologize for spelling your name wrong. I was trying to transliterate the Hebrew & misplaced the vowel. But I've corrected that.

    Not being familiar with scatalogical idiomatic Hebrew it was difficult to translate the phrase about Haniyeh. After consulting several Israelis including Iris, I ended up writing: "Haniyeh: All the dick in [that is, "raped by"] the Riflemen."

    If you or your readers hear in future of similar stories that need to be reported in the English language press, please contact me.

    When I used "barrel," I meant "gun barrel." The translation was wrong, but it was the best I could do at the time I was writing it.

  9. עידן / מרץ 22 2009 10:32

    Don't worry about it. I spare my rage for higher causes. Thanks.

    אסף: נראה. הבריזה הזאת באמת לא מפסיקה לרענן. המדיניות שלי בבלוג הזה היא בדרך כלל לא להשחית זמן בויכוחי "דעות" עם פובליציסטים, אלא אם כן הם שייכים למעגל כוח משמעותי. אבל לפעמים, אתה יודע, סתם משעמום…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: