נשיקה במצ"ח
44% מבנות ה-18 – כמעט כל בת שנייה – לא התגייסו לצה"ל בשנת 2008. רובן הצהירו על אורח חיים דתי. שיעור הלא-מתגייסים עולה משנה לשנה, וכמו בפולחן קבוע, מעורר שוב ושוב את הנזיפות נגד ההשתמטות מצה"ל. כולם שותפים לבלוף: צה"ל, שמשחרר מיוזמתו צעירים רבים שאין לו עניין בהם אבל בו-זמנית משתלח ב"משתמטים"; כלבלב השמירה של המיליטוקרטיה, כמובן, התקשורת; והציבור אחריה. לפחות מגיע לצה"ל קרדיט על החידוש הלשוני הזה: אנשים שהוא פוטר משירות מרצונו הופכים ל"משתמטים". במקום להחמיר את הקריטריונים לפטור משירות (מה שאף אחד בעצם לא רוצה או צריך), משליכים עוד כמה זרדים למדורת הזעם הלאומני.
בעניין הצעירות שאינן מתגייסות נרשמה התפתחות מרתקת: מעקב ואספיונאז' באמצעות חברות חקירה פרטיות. ynet מדווח:
"צה"ל הידק את הפיקוח על צעירות שאינן מתגייסות לאחר "הצהרת דת". בצעד נדיר אישרו הערב (יום א') בצה"ל לפרסם תמונות שהתקבלו מחברת חקירות העובדת בשירות אגף כוח אדם, בהן נראתה אחת הצעירות ה"דתיות" נוסעת במונית בליל שבת וגם מתנשקת עם חבר. באירוע אחר, תועדה צעירה נוסעת במכונית בערב שבת. בדרך זו מנסים להתמודד עם העלייה המדאיגה בהיקף המועמדות לגיוס המצהירות שהן דתיות. אגף כוח אדם הקצה מאה אלף שקלים בשנה לטובת פיקוח ומעקב אחר מועמדות לגיוס, שהחליטו לוותר על גיוס.
מהנתונים שפורסמו היום עולה כי ב-2008, הצהירו 34.6 אחוזים מהמועמדות לגיוס שהן שומרות דת ומסורת, אולם בצה"ל מעריכים שכרבע מהן משקרות. מתוקף החוק הן רשאיות להסתפק בהצהרה בלבד על אורח חיים דתי שתביא אותן לפטור מגיוס. בצה"ל משתמשים בפיקוח ובמעקב ככלי מרכזי לצמצום היקף התופעה."

"ניסיתי לנשק את המזוזה ופתאום הוא נתקע לי מול הפנים". תצלום: דובר צה"ל
שיחת בירור בבקו"ם
חוקר מצ"ח: יש לנו תמונות שלך נוסעת בשבת. איך דתיה נוסעת בשבת?
דתיה-עאלק: מניעה ונותנת גז. כמו כולם.
חוקר מצ"ח: הצהרת שאת שומרת דת.
דתיה-עאלק: כן, שינטו.
חוקר מצ"ח: מה זה?
דתיה-עאלק: זה חזק ביפן. נוסעים חופשי בשבת, השינטואים. אוהבים לנסוע הרבה. הרוח בשיער, מוזיקה פול ווליום…
חוקר מצ"ח: מה לגבי הנשיקה?
דתיה-עאלק: איזה נשיקה?
חוקר מצ"ח: צילמו אותך מתנשקת עם בחור.
דתיה-עאלק: פאדיחה, הא?
חוקר מצ"ח: גם חילול שבת.
דתיה-עאלק: לא, פאדיחה העניבה שלו. תראה איך אני אלגנטית בקפוצ'ון פסים הזה ואיך הוא שלוך.
חוקר מצ"ח: נשיקות זה מקובל בציבור הדתי בגיל 18?
דתיה-עאלק: תלוי. בלי לשון, בעיקר בבני-עקיבא. עם לשון, חרד"לים ונוער גבעות.
חוקר מצ"ח: יש לנו גם צילומים אינטימיים שלך עם אנרכיסט נגד גדרות. הלווין "עמוס" תפס אותכם…
דתיה-עאלק: על חוף הים אז? ואללה, כל הכבוד לצה"ל.
חוקר מצ"ח: אכן כן. גם סקס זה מקובל בציבור הדתי בגיל 18?
דתיה-עאלק: רגיל או אנאלי?
חוקר מצ"ח: טוב, נעזוב את זה. למה השתמטת מהצבא?
דתיה-עאלק: לא עדיף להשתמט מהצבא מאשר להשתרמט בצבא?
חוקר מצ"ח: את רומזת שצה"ל מפלה ומנצל נשים?
דתיה-עאלק: אתה רומז שאתה חי על הירח?
חוקר מצ"ח: טוב, למה שיקרת שאת דתיה?
דתיה-עאלק: למה צה"ל משקר שהוא מוסרי?
חוקר מצ"ח: כדי להמשיך לעשות את מה שכיף לו.
דתיה-עאלק: או, גם אני.
המערכון מבריק.
גדול! 🙂
כבר הוקמה יחידה סודית בשם מד"ע (מנשקי דתיות עאלק), שפועלת בסיוע ממד"ע (מציצים ומצלמים דתיות עאלק).
בעלת הקפוצ'ון אינה יודעת, אבל היא מנשקת חייל מד"ע, המתואם אם חייל הממד"ע המצלם אותם.
הצילום של דובר צה"ל טושטש כדי לא לחשוף את החייל לתביעות על ידי ארגוני נשים בעולם כולו.
אלה יפילו את צה"ל יותר מהר מכל מחאה של שוברי שתיקה. בחן ועם קפוצון.
ניראה לי שצהל הסתבך הפעם, כיון שגם דתיה יכולה פה ושם לנסוע בשבת, בטח שהיא יכולה להתנשק, זה לא אומר שהיא לא "שומרת מצוות" תלוי מה האסכולה (רפורמית, או אורתודוקסית) וגם שם מותר לה "למעוד". זו יכולה להיות סוגיה מעניינת.
אני כמובן חושבת יותר פשוט. משרד החקירות בבעלות חבר טוב (מהמילואים) של אותו גנרל כוח אדם, ומצב השוק קשה. מה יותר משתלם מלצלם חתיכות תמורת מכרז שמן של משהב"ט. שווה לבדוק מי זכה, ואיך.
אותו דבר היה באגף השיקום, שפתאום החל לצלם נכים (בתחום הנפש) כדי להוכיח שהם מחייכים, ולא ממש בדכאון כמו שהם טוענים.
הסתבר שמישהו היה חייב למישהו טובה כספית, וכולי וכולי.
מצחיק לאללה…
כמה שזה מצחיק, המציאות מצחיקה יותר. זה הזכיר לי איזו שיחת טלפון ששמעתי פעם במקרה בצבא שבה קצין כוח האדם ביקש מהאדם שבצד השני של הקו שישלח לו חיילות "איכותיות" (לתפיסתו). שמעתי רק צד אחד אבל זה היה מספיק מצחיק. הייתי כותב את השיחה הזאת אבל התיאורים שבהם השתמש אותו קצין היו מכריחים אותך למחוק את התגובה.
עידן,
ההומור לא רע, והכוחנות הישראלית שמחה להפנות את עצמה גם נגד ישראלים. אבל…
ההשתמטות הזו לא תוביל אותנו למקום טוב. מרבית המשתמטים יתמכו במלחמה הבאה. השינוי יקרה כאן (אם יקרה בכלל) בגלל מסה מספיק גדולה של אנשים שחשים שייכות ואכפתיות. יש הרבה אנשים כאלו דווקא בקרב מי שמתגייס ואני תוהה מה אפשר לעשות בשביל שיגלו שהאידאליסטיות שלהם מנוצלת לרעה.
אביב
כל מקל בגלגלי המלחמה הבאה הוא מבורך. משתמטים ודאי שלא עוזרים לצבא; תמיכתם הרבה פחות אפקטיבית מתמיכתו של מי שמתגייס, ואחרי זה מכה על חטא. טוב משתמט שלא בוכה ממי שיורה ובוכה.
בכל מקרה, אני מסכים שאת עבודת השכנוע צריך להפנות כלפי כולם. כל אחד בשפה שמדברת אליו.
קלאסיקה במיטבה הבאת. אחד הגדולים ביותר שלהם.
מה שאהבתי בסבב הנוכחי הוא יבוא שיטת ה"רעות" מהצבא אל החיים האזרחיים. ראש אכ"א הודיע ששירות החובה לא ייתקצר כי יש יותר מדי משתמטים
היא מי יגן על התחת המפונק שלך ברגע שכולם ישתמטו?
בטח שלא הפה המלוכלך שלך יגן.
היזהר בכבודם של המגיבים כאן לא פחות ממה שנזהרים בכבודך. מחקתי תגובות שלך בעבר ואמשיך למחוק אם תנצל את הבמה הזאת להתקפות אישיות. בבלוג הזה מותר לומר דברים חריפים – רק לגופו של עניין, לא לגופו של אדם.
אחרי שקיבלתי שיבוץ מהגהינום, כפקידת לשכה שלא עושה כלום. אבל הכוונה לכלום. כבר בחפיפה הבנתי מה קורה: הפקידה שהייתי אמורה להחליף ישבה לשולחן, וכל היום שלחה הודעות לחברים שלה בנוסח "תצילו אותי, אני מתה משיעמום". תרומתה למדינה הסתכמה בהעברת שיחות, ומדי פעם הכנת קפה (היא אפילו שמחה שביקשו ממנה, כי בלי זה הכל היה משעמם עוד יותר). אפילו להקליד מכתבים לא נתנו לה. ושם עבודה אחרת. ממש ככה. לקרוא במשמרת היה אסור (אבל לשלוח סמסים נואשים מותר). היא כמעט ירתה בעצמה מרוב שיעמום.
אז כבר בתקופת החפיפה ביקשתי העברה לתפקיד אחר, שבו אני אשכרה אעשה משהו – משהו, כל דבר חוץ מלדפוק את הראש בקיר. אבל לא רצו לשמוע מזה, וגם נזפו בי שזאת חוצפה כי עוד בכלל לא התחלתי את התפקיד, וזאת לשכה חשובה ועסוקה, וקורים שם דברים נורא מעניינים, ושאני אלך להזדיין פחות או יותר.
אז שלחתי אותם להזדיין. (נישואים פיקטיביים. מומלץ בחום). לא יודעת איך בזבוז מוחלט של חיי יכול לסייע למדינה. לא מתחרטת לשנייה.
אז עכשיו יגידו לי – אבל זה לא ככה שכל אחד יכול להחליט על עצמו, אם כל אחד יחליט שהתפקיד שלו מיותר לאן נגיע, וכו' וכו'. אז קודם כל זה כן ככה, אני מחליטה בשביל עצמי, יש לי מספיק שיקול דעת כדי לקבל החלטות שנוגעות לחיי.
דבר שני, מי שדורש שכולם יפקידו את זמנם וחייהם בידיו צריך להיות מחויב לשמירה על רווחתם, בריאותם הנפשית וכבודם של המתגייסים. קודם כל הצבא מחויב, וזה מה שהרבה אנשים לא מבינים. אתם רוצים ממני את החיים שלי – תתנהגו כאליו הם חשובים. לשים אותי בתפקיד שולחן למשך יותר משנה וחצי זה צעד מבזה, שפוגע בכבוד האדם שלי, ומסכן את בריאותי הנפשית. ממש כך. תעשו ניסוי: שבו ליד שולחן שנה וחצי ותראו מה זה עושה לכם.
וחוץ מזה מערכת שהיא חובה במדינה צריכה למצוא דרך להיות פחות שרירותית והרבה הרבה יותר נגישה לכל מי שמעוניין לערער על החלטות הנוגעות לחייו. היחס שקיבלתי כשביקשתי תפקיד של בן-אדם (בניגוד לתפקיד של רהיט) תרם להחלטה שלי לא פחות מעצם השיבוץ השערורייתי.
גם על הסיפור וגם על האמירה.
יש כל מיני סוגים של "סרבנות", והשתמטות מן הסוג הזה היא אחד מהם. בחורות שמגיעות להחלטה כזאת, מן הסתם, לא עשו זאת משיקולים אידאולוגיים; לא מדובר בשמאלניות שרופות. בכל זאת, חווית המפגש עם המערכת הצבאית, אני חושב, היא חוויה שמעבירה אותך חינוך פוליטי, בעל כורחך. את או אתה נאלצים לחשוב, אולי בפעם הראשונה, על נושאים פוליטיים במובהק: אזרח מול ממסד, זכויות מול חובות, אוטונומיה מול ציות. הרי בסך הכל יש גם בחורות שזוכות לשיבוץ מאתגר ומעניין בצבא. האם הן חושבות על גורלן של אלו שגויסו כ"רהיט"? והאם את, שהיית בצד החלש במפגש ההוא, תזכרי להתעניין בצד החלש גם בעתיד, כאשר תעברי לצד החזק (בעבודה, בקהילה)?
אלה שאלות פוליטיות. ואת הלקחים מן החוויה שלך בצבא אפשר ליישם גם במקומות וזמנים אחרים.
תודה על ההתייחסות, וגם על הניסוח של השאלות.
העיתוי המושלם של מפקד חיל הים במועדון החשפניות…
אני לא יודעת אם זה נעשה ב"הזמנה" או במקרה, אבל כדאי ללמוד מזה על אקטיביזם. הדוסים למדו להגיב לצה"ל בשיטותיו. רוצים חוקרים פרטיים אז עד הסוף, יקבלו את מבוקשם. בעיני זה יותר אפקטיבי מבית הדין בהאג וגם מגינויים. חבל שבשמאל עדיין עסוקים בלדרוש מנשים להצטרף לקורס טיס או לחילופין להפגין בבלעין ולשבת בכלא עם גריז.
היא מי יגן על התחת המפונק שלך ברגע שכולם ישתמטו?