חידושים במשפט הבינלאומי: אפקט ההפללה
ביום הראשון למתקפת צה"ל בעזה, ב-27 בדצמבר 2008, הפציצו מטוסי חיל האוויר מסדר סיום של קורס שוטרים כחולים של החמאס. בהפצצה נהרגו לפחות 40 צוערים. בפרקליטות הצבאית התנגדו תחילה לפעולה, אך לבסוף מצאו דרך משפטית להכשיר אותה. מתוך דיווח "הארץ", 23.1.2009:
"הפללתם של השוטרים (כלומר, ההצדקה לפגוע בהם) התבססה על הגדרת מעמדם ככוח התנגדות במקרה של כניסה ישראלית לרצועה, ולא על בסיס מידע פרטני על כל אחד מהם. כלומר, עצם ביצוע ההתקפה שינה את הגדרותיהם של הקורבנות המיועדים".
אפקט הצופה במכניקת הקוונטים קובע, שעצם פעולת המדידה של מערכת פיסיקלית משנה את מצבה שהיה טרם המדידה. נהוג לכרוך אותו עם שמו של הפיסיקאי הנודע, ורנר הייזנברג. אפקט ההפללה במשפט הבינלאומי קובע, שעצם הכוונה לפגוע בחפים מפשע הופכת אותם לאשמים. נהוג לכרוך אותו עם שמה של אל"מ פנינה שרביט-ברוך, ראש המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית. בעוד שגילויו של אפקט הצופה, אשר חולל מהפכה בפיסיקה התיאורטית, נחקר ותואר בפרוטרוט בידי הסטוריונים של המדע, גילויו של אפקט ההפללה, אשר חולל מהפכה במשפט הבינלאומי, עדיין לוט בערפל. אנו מביאים כאן לראשונה תיעוד של המפגש המכריע, שהתרחש במסדרונות הקריה בתל-אביב; מפגש בין שני מוחות משפטיים חריפים, אשר ממנו בקע אפקט ההפללה המהפכני.
פלפל: אוקיי. הבעיה היא זאת. חיל האוויר רוצה להפציץ את בסיס המשטרה של החמאס.
טבסקו: שיפציץ. מה הם רצים אלינו כל פעם שניתן להם פתק עם אישור?
פלפל: הם רוצים לפגוע באנשים.
טבסקו: ?
פלפל: כמה עשרות.
טבסקו: ?
פלפל: שוטרים. כלומר, כמעט שוטרים.
טבסקו: מה זאת אומרת כמעט שוטרים?
פלפל: זה טקס סיום של קורס צוערים.
טבסקו: נו?
פלפל: נו, לפני הטקס הם עדיין לא שוטרים, ואחריו הם כבר שוטרים.
טבסקו: ובזמן הטקס?
פלפל: אה… לא יודע. זה מין מצב ביניים כזה.
טבסקו (עיניו ניצתות סוף סוף): לימבו משפטי?
פלפל: אני מניח.
טבסקו (מחכך את ידיו): טוב. תגיד לי, בזמן הטקס, הצוערים האלה נושאים נשק?
פלפל: כן.
טבסקו: נשק נגד מטוסים אולי?
פלפל: לא נראה לי. רובים אישיים.
טבסקו: רובים של החמאס, כן?
פלפל: כן.
טבסקו: רובים שיכולים להיות מופנים כלפי כוחותינו.
פלפל: אולי הם יכולים, אבל בפועל מדובר במשטרה לצרכי פנים. הסדרת תנועה, מלחמה בסמים, כאלה דברים.
טבסקו: כן כן. אל תפריע לי לקו המחשבה. עכשיו, בזמן הביניים הזה, של הטקס…
פלפל: הלימבו המשפטי.
טבסקו: כן. בזמן הזה, הם בטח חושבים על כל מיני דברים שהם יוכלו לעשות עם הנשק.
פלפל: איזה דברים?
טבסקו: אני יודע, כל מיני דברים. סוף סוף נותנים להם נשק ביד!
פלפל: נניח שחושבים. אז?
טבסקו: מחשבה אחת מוליכה לשניה, צוער שני מוליך ללוחם שלישי, ולוחם שלישי מוביל לטרוריסט רביעי. אתה מבין מה אני אומר?
פלפל: ברור. מדרון חלקלק.
טבסקו: כן. נחוצה פסיקה מונעת, על כל המשתמע.
פלפל: יש רק בעיה אחת.
טבסקו: כן?
פלפל: חיל האוויר רוצה להפציץ אותם ממש בתחילת הטקס, ולא ניתן להניח, במידה קרובה לוודאית, שכבר בנקודה מוקדמת כזאת יתעוררו אותן מחשבות מפלילות שמכובדי נתלה בהן.
טבסקו: למה?
פלפל: סביר יותר להניח שבנקודה זו המחשבות שיחלפו בראשם יהיו יותר בנוסח: "המדים האלה לוחצים לי בביצים, אללה יוסתור", "ראבק, שעה עכשיו בשלשות", ואולי גם "מה זה הזמזום הזה מעלינו בשמים?".
טבסקו: אהה! זמזום אחד מוביל למטוס שני, והוא מוביל לפגז שלישי. אתה מבין אותי?
פלפל: לא ממש.
טבסקו: ברגע שהם קולטים את מטוסי חיל האוויר מתקרבים, הם כבר מריחים מה הולך לקרות. הם כבר יודעים שהם על הכוונת.
פלפל: נו, וזה מפליל אותם?
טבסקו: עוד לא. ברגע העדין הזה, הם עדיין צחים כשלג. אבל ברגע הבא הם כבר מבינים שצה"ל פתח במתקפה על עזה.
פלפל: אשמים?
טבסקו: עוד לא. אבל ברגע שאחריו, כשהפצצה הראשונה מפלחת את האוויר לכיוונם, בשבריר השניה הזה, הם הופכים בעל כורחם ל"כוח התנגדות".
פלפל: התנגדות של מה למה?
טבסקו: התנגדות של הבשר החי לפלדה החותכת. וברגע הזה הם כבר…
פלפל: אשמים?
טבסקו: לגמרי!
פלפל: ומיד גם מתים.
טבסקו: כן, זו אשמה חולפת.
פלפל: שבריר שניה.
טבסקו: בדיוק. אבל מספיק בכדי להכניס את ההפצצה תחת כנפיו החמימות של המשפט הבינלאומי.
פלפל: בעצם, ההפצצה מייצרת את העוגן החוקי להפצצה.
טבסקו: כן. אלמלא ההפצצה, ההפצצה היתה אסורה.
פלפל: אם כך, ההפצצה ממש הכרחית, מבחינה משפטית.
טבסקו: בלתי נמנעת.
פלפל: אז יש אישור?
טבסקו: יש אישור.
פלפל: שאני אודיע לפנינה?
טבסקו: היא כבר יודעת.
פלפל: איך היא יודעת?
טבסקו: המטוסים כבר יצאו.
פלפל: המטוסים יצאו לפני שהיה אישור?
טבסקו: לא הבנת, פלפל? עצם הפעולה מייצרת את האישור לפעולה, ממש כמו שעצם היותם של השוטרים על הכוונת מייצרת את האשמה שמצדיקה את היותם על הכוונת.
פלפל: אז בשביל מה אנחנו יושבים כאן ומתדיינים ושוברים את הראש?
טבסקו: עכשיו תחשוב לבד.
פלפל: אה, אני מתחיל להבין. עצם האישור לפעולה מייצר את הדיון שמוביל לאישור.
טבסקו: יפה. וגם צריך להתפרנס, לא?
לא למות טיפש 
חשבתי גם שההפללה היא מילת הקוד לבומרנג שעף ברגעים אלה על המג"דים. גם הם עברו הפללה, או הסללה לשעיר לעזאזל, העיקר שבאקירוב הקפה טעים והמיזוג שקט. בעניינים האלה של תחמונים משפטיים בחסות גנרלים, זה מתקלף כמו בצל…
ניכר בכותב שיש לו מסוגלות להביא לנו ציטוטים הנחזים להיות נכונים.
סביר שבציטוט שהובא לפנינו שובשו מספר שורות ע"י הכותב ושובשו שמות בני השיח ואף על פי כן, לדעתי יש להציג את הציטוט הזה לצנזור.
לדעתי צנזור הומאני לא היה מאשר פרסום ציטוט כל כך ריאלי.
ממש לכדת את ההיגיון הפתלתול של כוחותינו.
ובכלל היכולת שלך ליצור סאטירה בזמנים כאלה היא סוג של נס.
אולי אפשר לתת לשני שחקנים ולהעלות ליוטיוב?..
כמה שלא נחפש בין כל גיבוב הציניות חסרת האמירה שלך – לא נמצא ולו מילה אחת בה אתה בכלל מתנגד לטענה כי בעת לחימה גם השוטרים היו נלחמים.
מה שהופך אותם לחיילים.
כלומר הן מטרות לגיטימיות.
אם *אפילו אתה* לא מתנגד לאמירה הזו, אז היא כנראה נכונה.
אם עד עכשיו התלבטתי – עכשיו שכנעת אותי.
הטיעון שלך מחזיק מים בערך כמו הטיעון של סמיר קונטאר(?), שזה בסדר להרוג ילדים יהודים, כי כשהם יהיו גדולים הם יהיו חיילים.
תגיד צריך לקרוא לילד בשמו ? לא ברור לך מהי ציניות ?!
הבובליליזם פושה גם ברשימות…
והטיעון שלך לא יחזיק אפילו קטשופ, כי על פי ההיגיון הזה אסור היה לפגוע גם אם זה היה קורס קציני נ"ט פלשתיני, כי באותו רגע בדיוק הוא לא ירה עליך. ואתה לא יודע אם "כשהוא יהיה גדול" הוא באמת יירה עליך…
וואו… אם אתם לא מבחינים בין ילד לשוטר חמוש… אז כנראה שאין שום בסיס לויכוח ביננו. לדעתי דווקא החוסר הבחנה הזה יגרור יותר ילדים מתים, אבל זה כנראה לא יטריד אותך. העיקר שחיילים במסווה של שוטרים יחיו…
אבל אני מודה שהטעות כולה שלי. לא הייתי צריך להגיב. כי כמו שצ'רצ'יל אמר – אנשים עלולים להתבלבל ביננו…
אני אשאיר אתכם לבד עכשיו להתבוסס בביצה של שנאה עצמית. תהנו.
מזכיר קצת את מדיניות השב"כ לפיה כל מי שהרגנו את בן משפחתו הופך אוטומטית למנוע כניסה לישראל משום שמאותו רגע יש לו מניע לבצע פיגוע. כמו שנאמר, הרצחת וגם הפללת.
עידן וקוראיו מוזמנים לעיין בבלוג קבוצתי חדש בשם "מלכוד 67" שהשקנו השבוע.
http://catch67.wordpress.com
אתה סיפרת לנו כל הזמן שלחמס יש 20,000 חמושים ופגענו רק בכמה מאות.זאת כהוכחה לכשלון המתקפה. כעת אתה מבכה מרה כמה חמושים שהם רק שוטרים.
לידיעתך חמושי החמאס כוללים בהחלט גם את כוחות ביטחון הפנים. אף אחד לא יקבל עבודה ומשכורת אם אינו חמאס. אין להם יותר מדי משרות לבזבז
אב גם למשטרת ישראל יש תפקידים בעת מלחמה וצורך לחימה בטרור ואיש לא יטען שהם לא במסגרת הכוחות החמושים
זאת מנגינה שברגע שמתחילים לשמוע אותה מבעד למילים, אי אפשר להפסיק.
באוניברסיטת תל אביב יש מחאה של מרצים על כך שבעלת השרביט המלהטטת תלמד שם:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058731.html
ככה אפשר יהיה להכשיר משפטנים שישתתפו במערכון עצוב אחר…אלוהים.
מי שנותן היום את הטון בצבא הם חובשי הכיפות הסרוגות שסרסו את יכולת ההשפעה הפוליטית של השמאל והסרבנים
ראשית, הקטע הזה פשוט מעולה. סטירה במיטבה.
שנית, שים לב מי הפר את הפסקת האש היום.
זה אחד מהארגונים האחרים.
טוב, לפחות זה עדיין קטע מעולה.
הציל אותנו מר שפן,
בר דעת הוא, לא פטפטן.
והוא הכריז, מכל מקום
טובה תרופה אחת – מדחום!
מדחום גדול, מדחום אמבט,
הוא ירפא אותו מיד!
וכך היה. ובא מדחום,
וחיש מהר מדד החום,
ולא עברו חמש דקות –
קפץ הדוב מוכן לרקוד
(הדב חולה, מרים ילן שטקליס)
,
שגדלה כעתודאית על ברכיה של אל"מ שרביטל
השכילה ועשתה דוקטורט בתל אביב על איך להכשיר את השרץ
ועכשיו היא במסלול אקדמי במכללה נידחת הקרויה הרווארד – עדיין עוסקת באותה הביצה "דיני לוחמה בטרור בינלאומי" או משהו כזה
אפילו ראיינו אותה לכתבה בהארץ בתור דעה נוספת
אני לא רוצה להצטייר כאן כמגן של המערכת, אבל בכל זאת יש לי מספר הערות:
קודם כל, אם יש "שרץ" תמיד יימצא מי שיכשיר אותו. ההכשרה היא לא הבעייה העיקרית
שנית, במדינות אחרות במערב המצב לא טוב יותר, כמו גוואנטאנאמו או ה"פטנט" שקיים עכשיו במקומו של הבסיסים האמריקאים באירופה, שלא לדבר על מצלמות המעקב ברחובות לונדון
לא שז המצדיק משהו אבל קצת פרופורציות