Skip to content
13 בנובמבר 2008 / עידן לנדו

חייל, פהק הופעתך

"חייל פיהק בטקס אזכרה ליצחק רבין ונשפט ל-21 ימי מאסר"

1. אמו של החייל: "בני הוא ילד ערכי שהתחנך על מורשת רבין… רבין זה משהו שמדברים אצלנו בבית כל הזמן, לא רק ביום הזיכרון לרצח".

המממ. כל הזמן מדברים על רבין. כשתולים כביסה, כשחותכים סלט, כשצועקים מהשירותים "תביאו לי נייר טואלט!". רבין יום יום, שעה שעה.

פלא שהילד מפהק.

חברים נזכרים ברבין.

2. שיח כלואים.

כלוא א': על מה אתה?
כלוא ב': פיהוק בטקס לרבין.
כלוא ב': עם יד או בלי?
כלוא א': בלי.
כלוא ב': פחחח. דפוק. לפחות היית שם יד, יוצא ב-14 יום.
כלוא א': רציתי, נרדמה לי גם היד. לא זזה. תמיד כשמדברים על "לגדוע את היד הזדונית שלחצה על ההדק", נרדמת לי היד. ב"עשבים שוטים" אני כבר נוחר. אין לי שליטה.
כלוא ג': תשאל אותו על מה הוא יושב.
כלוא ב': על מה אתה?
כלוא א': 42 יום. גרעפץ ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
כלוא ב': על זה 42 יום??
כלוא א': אכלתי מלא שום לפני זה, ודליה איציק ישבה לפני.
כלוא ג': כולם פה ככה. אני 21 יום. שיהקתי בטקס השקת סוללת טילים, מול אהוד ברק. נבהל, המסכן.
כלוא ד': אני 35 יום. מוחטה ביום ירושלים. בדיוק כששרו "אוויר הרים צלול כיין".
כלוא ב' (מצביע אל חייל מזוהם, פרוע שער, מקופל בפינה): מה איתו?
כלוא ג': הוא? עזוב.
כלוא ב': מה? על מה הוא יושב?
כלוא ג': עזוב, סיפור קשה. קיבל שנה מאסר, יש לו עוד 5 חודשים.
כלוא ב': נו, מה הסיפור שלו?
כלוא ג': המשפחה נהרסה. האבא התאבד. האחים היגרו לקנדה. רק האמא עוד מגיעה לבקר אותו, מביאה לו חמין כל יום שישי.
כלוא ב': מה הוא עשה??
כלוא ג': נאד ביום השואה, איך ששבח וייס הזכיר את תאי הגאזים.
כלוא ב': ואללה?
(שתיקה מלאת הערכה)
כלוא ב': תגיד, מה רבין עשה בשואה?

(מוקדש באהבה לכל החייליים המפהקים, משהקים, מגהקים ומפליצים)

12 תגובות

להגיב
  1. רונית / נוב 13 2008 15:23

    על נאד ביום השואה ראוי מאסר עולם עם עבודות פרך.

  2. ליאור / נוב 13 2008 15:32

    איזה פחד

  3. איריס ח. / נוב 13 2008 16:15

    הזכיר לי את השיר שקיבלתי היום והכנסתי בפורום של "קדמה"…
    http://www.kedma.co.il/forum/viewtopic.php?t=3203&postdays=0&postorder=asc&start=0

    ברכות

  4. אסתי / נוב 13 2008 16:49

    ומה דינו של החייל (או הטייס) שקיבל זיקפה בעת שירת התקווה?

  5. גל / נוב 13 2008 17:10

    על זיקפה בעת שירת התקווה מקבלים צל"ש.
    פשוט מגוחך, פוסט מצויין עידן.

  6. קיקה / נוב 13 2008 17:53

    זה הטקסט הכי טוב שקראתי ברשת כבר הרבה הרבה הרבה זמן.

    אי אפשר היה להציג את האיוולת הזו בדרך טובה יותר.

  7. חולי / נוב 13 2008 19:07

    אחלה…..

  8. חני / נוב 13 2008 19:11

    צחקתי המון.

  9. איריס / נוב 13 2008 20:48

    על התגובות לפוסט הזה :))

  10. ליאור / נוב 13 2008 22:33

    נכון, זה מגוחך. אבל אותי דווקא תפסה השורה בכתבה שבה האם מתגייסת לגונן על בנה: "אמו של החייל הסבירה כי בנה הוא ילד רגיש, "שהיה עומד אפילו ביום זיכרון לנמלה"

    רבין, נמלה, מה הביג דיל?

  11. הצועד בנעליו / נוב 14 2008 09:10

    לקראת שעמומון רבין-הקולקטיבי של השנה הבאה.
    מי זוכר את טדי קולק, שהיה רגיל להירדם בטקסים ציבוריים.

    ואת חוק המאגר הביומטרי יש לחסום.

  12. דן / דצמ 24 2008 17:44

    מעניין שאותי זימנו לשיחת הבהרה על ניקור בעת שיחת המפקד (אם אני זוכר נכון) בטירונות. זה היה מביך למדי. הם גערו ואני התנצלתי. ניחא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: