עוד שנה לתועבה
לא היו הפתעות אתמול בכנסת. כמדי שנה בקיץ, הוארך בשנה תוקפה של הוראת השעה המונעת מפלסטינים שגילם פחות מ-36 ופלסטיניות שגילן פחות מ-26 להתאחד עם בני זוגם בישראל.
שמונה פעמים כבר מבצעת הכנסת את התעלול הזה בחוק ה"זמני", מבלי להעבירו בחקיקה קבועה, ממורא בג"ץ.
הכנסת והתקשורת מכנות את התועבה הזאת בשם "חוק האזרחות", אך ראוי לקרוא לגזענות בשמה – "החוק לשמירת הרוב היהודי ודחיקת המיעוט הערבי החוצה". החרדה הדמוגרפית-גזענית מתנוססת על מצחו של החוק הזה באופן גלוי לחלוטין, וכבר נכתב על כך לא מעט. האיצטלה הבטחונית שבה מתכסה התועבה היא תעמולת שקר נלעגת – הרי הפקודה למניעת טרור כבר מאפשרת למשרד הפנים למנוע כניסה לארץ מכל מי שיש נגדו חשדות בטחוניים מבוססים. להבדיל, החוק לשמירת הרוב היהודי אינו מטיל על המדינה שום חובת הוכחה פרטנית: אתה פלסטיני – אתה טרוריסט. ואם נקלף את השקר: אתה לא שייך לגזע הנכון. והיה מחננו טהור.
זהו חוק שעומד בכבוד במחיצתם של חוקי נירנברג. ויקפצו לי כל שומרי החותם של השואה ("אסור להשוות! אסור להשוות!"). לא, לא נובע מכך שאנחנו נאצים. נובע בדיוק מה שכתוב כאן: זהו חוק נירנברג בהגיונו, באכיפתו. לאן זה יוביל – אין לדעת.
אבל על כל זה דיברו וכתבו, אז אני מבקש להקדיש שניה של מחשבה לפרט השולי לכאורה הבא. בהצבעה אתמול בכנסת נכחו 30 ח"כים. 21 הצביעו בעד, 9 נגד.
בעודך פוסע ברחוב, או אולי יושב בבית-קפה, או נחפז לסדר משהו בעירייה, או מכין ארוחת ערב בבית: מה יותר כואב לך, יותר דוקר אותך – העובדה שחוק כזה קיים בישראל, או העובדה ש-3 מכל 4 ח"כים לא טרחו להגיע להצבעה?
האם 3 מכל 4 ח"כים פשוט אדישים לעניין? יתחתנו הערבים, לא יתחתנו, יגורו כאן או בירדן, למי אכפת? ובהשלכה, האם 3 מכל 4 ישראלים לא מקדישים בדל מחשבה לאלפי אזרחי המדינה שאינם יכולים להקים משפחה בארצם?
מה יותר מסוכן לדמוקרטיה: גזענות פעילה או גזענות סבילה? מיעוט מתסיס או רוב נגרר? האם הרוב יודע מה הוא רוצה? האם הוא בכלל רוצה משהו, מלבד שיכינו לו תה?
לא למות טיפש 
כל כך צפוי שתכנה בשם "גזענות" ו"תועבה" את החוקים לשמירת מדינת ישרקאל כמדינת היהודים וכמדינה היהודית היחידה בעולם.
מילים כדורבנות!
בשבילם החוק מצוין
מי שלא מוצא חן בעיניו – שיעבור לגור עם החברים שלו ברמאללה
אני בכל בדעה שגם חוק נישואין וגירושין הוא חוק בעייתי מבחינה זו, משום שהוא מציב קשיים ליהודים הרוצים להינשא בישראל עם לא יהודים ויוצר את הרושם שכל מטרתו הינה שמירה על הגזע.
הוכיח היום בירושלים שיש תמורה לעמלו.
אכן, היה ראוי שתלחם עבורו ועבור חבר מרעיו כדי שיתרבו המחבלים בירושלים.
והאם שמתם לב שהמתקיפים את הדברים האלה, ורק הם בינתיים, אינם מזדהים בשמם המלא או בציון האתר שלהם?
אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך, אה?
המחבל בירושלים היום לא היה תושב שטחים, שכביכול ניצל את איחוד המשפחות, אלא דווקא תושב מזרח ירושלים (שטח ריבוני ישראלי), שהחוק המתועב ממילא לא מונע ממנו כלום. הוא ביצע את הפיגוע לא *בגלל* שזכה באזרחות אלא *למרות* שכבר היתה לו (או לפחות, היה תושב קבע). הבדל דק מדי כנראה בשבילך.
אם הפיגוע "מוכיח" משהו, זה את השקר שב"איחוד" ירושלים – הפער התהומי בין החיים השלווים במערב העיר לבין הגיהנום שבמזרחה. ועוד הוא "מוכיח", שאת הטרור אי אפשר לעצור גם עם אלף מג"בניקים שפרושים בכל פינה בעיר. גם זה כנראה לא מעורר אותך למחשבה שניה.
הנה תיאור קצר של חוקי נירנברג (חלק מהם)
"החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני" – החוק אסר על נישואים בין יהודים לבין גרמנים, ואף ביטל נישואים קיימים; נאסר קיום יחסי מין עם יהודים; נאסר על היהודים להעסיק עוזרות בית (מתחת לגיל 45) ופועלים גרמנים, כדי למנוע את עליונות היהודים על הגרמנים וקיום יחסים עם המועסקים (שעלולים להביא לילודה); נאסר על היהודים להניף את דגל גרמניה או לעשות שימוש בצבעיו, כדי שלא לטמאו, אבל הותר להם להציג סמלים יהודיים כמו מגן דוד…
אז ממי שאמון על אנלוגיות וניואנסים (שאותם אתה מפליא לעשות בבלשנות ובניתוח ספרותי), הציפיות שלי גבוהות.
בדוק בבקשה חוקי הגירה למדינות אירופה וראה שיש שם חוקים דומים (איסור "יבוא" כלות וכיו"ב.
אפשר לבקר את החוק, אבל לא להתלהם בבקשה.
וגזענות פסיבית.
מודה שאותי יותר מכל מפחידה הפסיביות וההסכמה שבשתיקה של הרוב הגדול (מאוד) האדיש.
רק חבל שבפוסט המצויין הזה הכנסת את חוקי נירנברג שאינם שייכים לנושא וההשוואה ממש אינה מתאימה כי לא מדובר כאן על נישואים בין גזעיים.
אני לא מתלהם, אבל אתה כן מיתמם. חוק נירנברג, בהקשר הנוכחי, הוא חוק שמקפח זכויות אדם בסיסיות (כמו להקים משפחה בארצך) על בסיס גזעני. על זה מדובר. ברור שההסטוריה לא חוזרת על עצמה במדויק אף פעם. טוב שלא הזכרת את העובדה שהחוק הנוכחי לא נכתב בגרמנית, ואפילו לא נחקק בנירנברג! אז אנא, תתרכז בעיקר. ובעניין חוקי הגירה – לישראל יש כבר חוקים כאלה למכביר ("חוק השבות", לדוגמה), וגם חוקים שמונעים כניסת סיכונים בטחוניים. החוק הנוכחי הוא לא זה ולא זה – אין בו שום צורך מעבר לעניין הגזע. עוד לא שמעתי הנמקה אחרת עבורו (ראה התגובה הראשונה, שעל כנותה יש לברך).
נכון.
כוונת החוק היא שמירה על האיזון הדמוגרפי. מה לא בסדר פה? זו נראית לי סוגיה לגיטימית למדינה לעסוק בה.
בכל זאת, לא מדובר בהוצאה להורג של אלפי אנשים ממגזר מסוים, אלא במניעת כניסה למדינה. לא רק שזו זכותה של המדינה, זו אפילו חובתה.
למה לאוסטרליה מותר להגביל את מספר הפליטים שהם קולטים כל שנה (וכל פליט מעבר לכך הם מסרבים לקבל) ולנו אסור?
אולי בעולם מושלם כל אחד יכול בכל רגע לקום ולעבור ממדינה למדינה בלי שום בעיה.
אבל אנחנו לא בעולם מושלם.
מעבר לגזענות, לחוק הנוכחי יש דמיון עמוק יותר לחוקי נירנברג. כמוהם, הוא נועד לדחוק את רגלי המיעוט האתני אל מחוץ לגבולות המדינה. שהרי זאת המטרה האמיתית שלו: לגרום לערבים הישראלים לעזוב וללכת לגור עם בן או בת הזוג הפלסטיני(ת) בשטחים, או בכל מדינת ערב אחרת. וזאת כמובן גם המטרה הסמויה של מדיניות שלטונית כוללת, שמתבטאת באי-הקצאת קרקעות ליישובים ערביים, היעדר תכניות מתאר, והדרה ממוקדי כוח ציבוריים: להפוך את החיים של הערבי הישראלי לבלתי נסבלים במידה כזאת, שהוא/היא כבר יעדיפו להגר מכאן.
לד' – "איזון דמוגרפי" זאת מכבסת מלים מגונה. התגובה שלך מעידה על הכחשה עמוקה, אם אתה משווה בין הקמת משפחה לבין קליטת פליטים.
אם כל חוק שאתה רואה בו פגיעה בזכויות בסיסיות שווה לחוקי נירנברג – אז כל העולם שם. וכן, נכון, החוק לא כתוב בגרמנית – כדאי שתתייחס ברצינות לתגובות ואל תהיה דמגוג.
שוב, אפשר לבקר את החוק והוא בעייתי, אבל להתעלם מנסיבות ולקפוץ תיכף לנירנברג לא רק שלא יועיל אלא ינכר גם מי שמבקר את החוק. ליבוביץ, להזכירך, (שהיה ציוני ר"ל, ורצה מדינת לאום יהודית) היה רק אחד, וגם הוא לא הועיל בהשוואות שערך.
ועוד עניין – ממתי הזכות להקים משפחה ולהתגורר במקום מסוים (גם אם הוא מולדת של אחד מבני הזוג) היא אבסולוטית או גוברת על מה שאנשים סבורים כזכויות מתחרות?
יש הסבורים שבמצב מלחמה החוק הזה דווקא סביר.
ועוד משהו, שמיד ירתיח אותך, אני מניח שלפחות חלק מהנישואין הללו הם נישואי שידוכין – האם אתה חושב שיש לתמוך בהם (אני יודע, גזענות וכל הבוקי סריקי יבואו עכשיו, אבל אני נגד נישואי שידוכים בכלל, וחושב שצריך לאסור אותם כי הם פוגעים בזכותן של נשים ו/או קטינים). אז תעשה לי טובה ואל תתחסד. ושוב, החוק הוא בעייתי, וטוב שיש מבקרים שיעלו אותו לדיון ציבורי.
http://www.notes.co.il/gross/31259.asp
http://www.notes.co.il/gross/24543.asp
שאני עם יוסי. סליחה שמאוחר מדי להתחיל לנמק, מה גם שהפייפ (?) מנסח זאת טוב יותר.
ממליץ לכולם לקרוא את המאמר של אייל גרוס בעניין, שמנתח את פסיקת בג"ץ בעניין ומפריך אחד לאחד את הטיעונים שהועלו בזכות החוק.
אפרופו דמגוגיה, יוסי: להיאבק בנישואי שידוכין באמצעות איסור כניסה לישראל זה כמו להיאבק בפדופיליה באמצעות כליאת ילדים בביתם עד גיל 18.
http://kedma.co.il/index.php?cat_id=71&offset=50
המצגת של משרד הפנים שנועדה להסביר למה החוק הזה חשוב. כמובן בלי שום הוכחות אמפיריות או מספרים.
ועידן,
להגיד "הבעיה הדמוגרפית" זו מכבסת מילים שאינה שונה מ"הבעיה היהודית". היתה בעיה גרמנית, לגרמנים לחיות ולהכיל את היהודים בתוכם, כמו שיש לישראלים היהודים בעיה עם הפלסטינים, אזרחיהם ולא אזרחיהם.
וליוסי,
בכל הדמוקרטיות, גם אלו המגבילות ביותר את ההגירה אליהן, נישואין והקמת משפחה נחשבים לזכות צדק טבעית ובסיסית. כמו הזכות להוליד ילדים, שהמדינה לא מתערבת בה, אלא במקרים קיצוניים. המדינה התערבה בה גם בגרמניה הנאצית ובשבדיה, לא מכירה דוגמאות אחרות אבל בטח יש. וגם בגרמניה זה קרה אגב אחרי הצהרה על מצב חירום (מצב מלחמה, כמו שאתה קורא לזה). וכן, זה לא אחד לאחד, והיטלר גם היה צמחוני ואולמרט לא, היטלר התנגד לעישון וביבי משוגע על סיגרים משובחים.
מסכים עם הכל, רק שאני לא משתמש בביטוי "בעיה דמוגרפית". תבדקי ברשימה שלי ותראי את הצימוד "חרדה דמוגרפית-גזענית". אין בינינו שום חילוקי דעות, גם לא על המינוח.
התכוונתי למה שאמרת לגבי התגובה של יוסי כמובן.
לא היה לי לרגע ספק שזה לא ביטוי שדעתך נוחה ממנו, שכן אמרת שמדובר במכבסת מילים.
ברכות וכוחות…