Skip to content
15 ביוני 2008 / עידן לנדו

העולם על פי קראפט: מורה נבוכים

סגן הנשיא לענייני מחקר ותזונה בענקית המזון קראפט פודס, ד"ר טוד אברהם, התראיין ל"דה-מארקר", וניסה להסביר לכתב המבולבל מדוע יצרנית המזון השניה בגודלה בעולם (37.2 מיליארד דולר הכנסות בשנה) ממשיכה להלעיט מיליוני ילדים ומבוגרים (להלן, "צרכנים") בזבל עתיר-קלוריות, וכיצד היא מתמודדת עם הטירדה המעיקה של מודעות לתזונה בריאה.

למרבה הצער, מה שיצא זה טקסט סתום וקשה להבנה. כשירות לקוראים (להלן, "צרכנים"), אנו מצרפים תרגום לציטוטים נבחרים מן הראיון.

קראפט היא יצרנית מובילה של מזון מעובד, בתקופה שבה מספר הולך וגדל של צרכנים מנסה להימנע ממזון מעובד מתוך מחשבה שהוא לא מזין ואפילו מזיק לבריאות.
שאלה: כיצד החברה מצליחה להתמודד עם השינוי הזה בדעת הקהל?
תשובה: "עיבוד המזון גם משמש כלי להגברת הבטיחות של המזון. חלק משיטות העיבוד הבולטות, כמו שימור, נועדו למעשה בתחילה כדי להגן על איכות המזון שלנו. אני לא חושב שעיבוד מזון הוא בהכרח רע, ואני לא חושב שהצרכנים רוצים שניסוג מתחום המזון המעובד. אני חושב שהצרכנים מחפשים בעיקר תוויות פשוטות, עם מוצרים שמכילים רכיבים שהם מבינים ומכירים. וזאת המטרה שלנו".

תרגום: למה לכם לאכול מזון בריא וטרי? עדיף מזון לא בריא ולא טרי. אם לא נעבד את המזון – איך הוא יישמר? אם הוא לא יישמר – איך נמכור הרבה? אם לא נמכור הרבה – איך נרוויח? אני חושב שהצרכנים רוצים שנרוויח, ואנחנו מחוייבים לספק להם את מה שהם רוצים.

שאלה: בחלק ממדינות אירופה הועלו באחרונה כמה הצעות להטיל "מס השמנה", על רכישה של מוצרים משמינים. האם מדובר בפתרון ראוי לבעיית ההשמנה בעולם המערבי?
תשובה: "אני חושב שמדובר בסופו של דבר בבחירה של הצרכנים, ולצרכנים צריך לתת את האפשרות לבחור את מה שטוב בעבורם. אני לא חושב שיש מזון כלשהו שניתן להגדירו כמזון רע, אלא אני חושב שיש דיאטות גרועות. כל מזון, בכמות מתונה ובמסגרת דיאטה בריאה, הוא ראוי למאכל. לכן אני לא מסכים עם יוזמות שקוראות להבדיל בין סוגי מזון שונים, כי זה מחזק את התפישה של 'מזון טוב' ו'מזון רע' שאני לא תומך בה. לדעתי, הצרכנים יכולים לשלב כל סוג של מזון בדיאטה בריאה ומאוזנת, כל עוד הם אוכלים במידה".

תרגום: אין מזון רע; יש מזון לא ריווחי. בזמנו פיתחנו קו של רטבים שעשויים מקקה של חזיר ביצות, וקו נפרד של עוגיות פלוטוניום. לצערנו, קבוצות המיקוד לא אהבו את זה (וגם לא את תופעות הלוואי), אז ויתרנו על הרעיון. אבל להגיד שזה "מזון רע"? זה כמו להגיד שיש מלחמות רעות. הכל שאלה של מינון. לדעתי, צריך לתת לצרכנים את החופש לבחור איזה רעל הם רוצים להכניס לגוף שלהם. בכלל, אני חושב שצריך לתת לנו לקבוע מה הצרכנים רוצים, ובעיקר לתת לנו להכניס את "מה שהצרכנים רוצים" לכל משפט שני שלנו.

שאלה: האם תעשיית המזון עברה שינוי מקיף בשנים האחרונות, בעקבות הביקוש הגובר למזון בריא יותר?
תשובה: "בהחלט. אני חושב שתעשיית המזון קשובה מאוד למגמות הצרכניות, ומודעות הצרכן לנושאי בריאות היא בלא ספק הטרנד הצרכני הבולט של המילניום. תעשיית המזון בכלל, וכל המתחרים המובילים שלנו בפרט, מתמקדים הרבה יותר במיצוי האפשרויות הטמונות במזון בריא יותר. ניתן לראות את זה במספר המוצרים, אצלנו ואצל המתחרים, ולדעתי זאת אכן תהיה המגמה גם בעתיד. עם זאת, זה לא אומר שכל המוצרים שלנו יתמקדו בביקוש הזה, כי יש גם צורך במוצרים נוחים יותר".

תרגום: "הטרנד הצרכני הבולט של המילניום" = המטרד המסחרי המעיק של המיליניום; "יש גם צורך במוצרים נוחים יותר" = יש גם צורך בזבל ממותק ושמנוני שמסדר לי את חשבון הבנק.

4 תגובות

להגיב
  1. נעל, אבל על סטילטו / יונ 15 2008 13:13

    התרגומים שלך ראויים להערכה, אבל בסופו של דבר מדובר פה במין תרגיל של דוברות, בהפשטה שלה. נדמה שניתן להציב את התשובה הראשונה לנגד השאלה השלישית, לערוך מחדש בקופי-פייסט עיוור את מבני התשובות, ולחזור לתעות בטקסט באותה מידה.

    בכל מקרה, טעם לי הנישנוש הזה, הראוי למאכל אדם כמו עוד מוצר נהדר של קראפט

  2. ערן / יונ 15 2008 16:24

    1. באופן כללי כדאי לך להימנע מלהצמיד תרגומים אישיים ופרטיים שלך לדברים של אחר- זה סתם יוצא פאתטי ומכפיש את האחר

    2. דוקא הבנתי את מה שהוא ניסה להגיד- אתה לקחת את זה רק לכיוון אחד- כיוון כלכלי וחבל, שוק תעשיית המזון קצת יותר מורכבת מרווח והפסד והוא באמת צודק שכל אחד צריך לעשות לעצמו את הבחירה, לא כולם יכולים לאכול אוכל טרי וירוק כל היום וכן יש מקום לשוק מעובד, הכל שאלה של איזון ומינון וכמו שהוא "קיצוני" לכיוון האוכל המעובד (שוב פעם, לפי השקפתך הוא קיצוני) אז ככה אתה קיצוני לכיוון השני והאמת ידידי היא אי שם באמצע

    3. בכלל- יש לשים לב לטרנדים, היום הטרנד הוא להגיד אני ירוק ולחשוב שאיפה שהוא בסוף הדרך מצב העולם משתפר, צריך לשים לב לפרטים הקטנים- זה טרנד שבנוי ברובו מהצהרות ומעט מדי מעשים ופעולות כך שלא בטוח שאותה נטיה לעבור לאוכל טרי יותר תחזיק מעמד ובכלל תציל את העולם

    4. אין לי מניות בחברת קראפט פודס אם זו אחת השאלות שלך

  3. עידן / יונ 15 2008 16:32

    אם מה שהבנת מהרשימה זה שאני מטיף לאכול רק ירוק וטרי, כנראה שלא הבנת.

  4. ככ / יונ 15 2008 18:09

    או שאתה רוצה שדה מרקר יכתוב פרשנויות במקום ציטוטים ישירים ויחטוף תביעה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: