התחילה הספירה לאחור
עכשיו זה כבר ברור: שוב נכנסים לעזה. שוב נכנסים בעזה. זה יקח אולי שבועות, ימים, אולי רק כמה שעות, אבל העניין כבר סגור; הפור נפל. תיכף ייפלו גם האזרחים.
היכנסו למקלטים, תושבי ניר עוז. נוסו על נפשותיכם, תושבי עזה. הכינו את האלונקות, התחבושות, האינפוזיות, הפרוטזות, התכריכים. מלאו היטב את שק הדמעות שלכם. היפרדו מאנשים יקרים. עשו סקס בפעם האחרונה. הביטו שוב אל חוף הים התיכון הנפלא, המבוזבז, הרובץ לרגליכם. הקדישו עוד דקה אחת של מחשבה, מיותרת לחלוטין, לחיים שעברו והחיים שיעברו עליכם בצל ההפגזות, ועוד חצי דקה של מחשבה לסיכוי הלא מבוטל בכלל שזאת תהיה מחשבתכם האחרונה.
ובשכוך זעקות הפצועים ואבק הבתים המנותצים, עימדו מול מנהיגיכם ודירשו שוב, בפעם האלף, את הדבר היחידי שידעתם לדרוש: עוד פגזים, עוד הרס, עוד מוות בבקשה.
לא למות טיפש 
למקלטים, הם כבר שם.
אתה לא צריך להגיד לתושבי גברעם להכין את שק הדמעות שלהם, הם כבר השתמשו בו על שולי כץ.
אתה לא צריך להתריע בפני תושבי כפר עזה על מות אזרחים, הם קברו את ג'ימי קדושים.
אתה לא צריך בכלל לדבר, פשוט תשתוק ותחשוב לפני שאתה מהגג לך(מהקפה באבן גבירול אולי?).
ועצוב
לצאת מהשטחים ומעזה בפרט. 90 אחוז מהם שמאלנים טובים כמעט כמוך, חבל שהקסאמים אדישים לנטיות הפוליטיות של קהל היעד.
מהגג מאבן גבירול? ואתה? מחשבתך צלולה כי אתה תחת הפגזה בנירים? אינני יודע איפה חי עידן אבל אני יודע שאין שום סיכוי שאנשים שהם קורבנות המדיניות הממשלתית ושחוטפים פגזים על ראשם יבינו שהחידלון הישראלי האלים ממש הורג אותם פשוטו כמשמעו. אין סיכוי כי אין דוגמא בעולם לאנשים שהיו תחת אש ולא ביקשו להחריף את התגובה ומבחינתם בצדק. זה נדמה זמין במיוחד. חבל להזכיר את שולי כץ. מותה המזעזע לא מצדיק שום מדיניות. היא קורבן תמים ואתה יודע את זה.
אני חושב לפעמים על אריק שרון שבאיוולת אי המשא ומתן שלו גרר אותנו לטירוף הזה, גזר את הקופון (מנהיג דגול, שינה את עמדותיו..) והלך לישון משאיר את התוצאות לאלו שאחריו שאינם שונים הרבה מאלו שלפניו.
מאיפה אתה מביא את המילה "מנהיגים". בשפה הישראלית שאני מכיר היא לא קיימת בהקשר לפוליטיקאים, גם לא באירוניה, היא אפילו לא פאתטית, אין ציפיה כזאת. אפשר להיות פוליטיקאי מוצלח או לא מוצלח, המילה מנהיגים מתכוונת למשהו אחר. עדיפה אפילו ההגדרה המליצית 'שליחי ציבור'.
פה בצפון עוד זכורות לי זעקותיהם של ראשי המועצות חדלי האישים: להמשיך! לא להרפות! עד שלא תשאר אבן על אבן!
צורחים ולא מסתכלים אחורה על עריהם וישוביהם הנטושים.
אין תוחלת.
התחושה שלי אחרי שיחות לא מעטות, וקריאת טוקבקים רבים ברשת היא שלאנשים לא באמת איכפת מתושבי היישובים בעוטף עזה, אלא מה שמדריך אותם זו תאוות הנקם, פשוט להכנס בערבים ולהרוג בהם. בלי כל קשר לתוצאות הקשות שעלולות לנבוע ממבצע צבאי חדש. נראה כאילו אנשים במדינה שלנו הפכו למכורים למלחמות / למבצעים צבאיים. פעם קראו לזה פעולות תגמול. היום זה לא פוליטיקלי קורקט להשתמש במינוח הזה. וכמובן שהימין (הקיצוני בעיקר) הוא הנהנה העיקרי מההתמכרות הזו , שמבטיחה את המשך ההתרחקות מהסדר שלום כלשהו.
שכאילו נלקח מעטו של סטיריקן. החמאס, בניסיון לרקוח יוזמת שלום טיפוסית לו, פוצץ בטעות בית על יושביו (כולל תינוקת), וכתגובה נקם בישראל על-ידי מטח של עשרות רקטות על אותם יישובים שעידן לנדו מגדף כשוחרי קרבות.