הפוליפסטים

הבסיס של השמאל הוא האדם. הבסיס של הימין היא המדינה. מכאן הכל יוצא. ומכאן לטעון על שמאל לאומי או יותר מכך שמאל ציוני זה אחיזת עיניים, כי אין דבר כזה.

אחד מארבעת הדברים החשובים ביותר שעשיתי בחיים שלי, ושעליהם כל גאוותי המלאה כאדם, כבן אנוש, היה להשתחרר מהצבא. הזכות לא לשרת בצבא היא אחד מעמודי התווך של האידאולוגיה השמאלנית. מי שלא מסכים לזה לא שייך לשמאל מעצם ההגדרה.

עידן אתה צודק לגמרי, אבל נראה לי שחייבים להודות שהשמאל בארץ, למרות זאת, בבעיות חמורות.

וגם שלושת הפוליפסטים שרקחו אותו הם לא בדיוק מאורות הגולה. הכל ייסחף ויישכח ממילא.

הדבר היחידי שראוי לתשומת לב, לדעתי, והוא מה שמודגש בסוף הפוסט, הוא השעבוד הטוטלי של האנשים האלה לתרבות הכוח והשלטון. וזה אולי מה שמנוגד באופן העמוק ביותר לכל מה ששמאל אמור להיות ולעשות (כלומר, להתנגד לשלטון, לסרב לכוח).

יש שמאל אמיתי אבל הוא מהווה אולי פרומיל מהאוכלוסיה ולכן לא יכול להביא את האג'נדה שלו למרכז ההחלטות (והיישום).
בין מצביעי מר"צ והעבודה (ואולי גם חד"ש) יש רבים שאינם שמאל בהוויתם ובמעשיהם. בין מצביעי הליכוד וליברמן יש שמאלנים שאינם יודעים שהם כאלה.
כל זה קורה כי ההגדרות הנורמטיבית בארץ לשמאל וימין הן רק בשאלת חלוקת הארץ. האם באמת לאנשים אכפת מהחברה סביבם? האם הם מתייחסים לאחר כאדם שווה להם או נחות או נערץ? האם הם מוכנים לתת יד כדרך חיים לא כדרך להלל את עצמם? האם יוותרו על מנעמי חיים אם הם מתנגשים בערכיהם או ישנו את ערכיהם בהתאם? האם יעזו להתפטר ממקום עבודה שמוביל ערכים של גרידיות או כוחנות או חנופה(רוב התקשורת, האקדמיה, חברות הענק, השירות הציבורי וכד')?

רק כמה דברים
נתחיל באמירה נכונה אכן מפא"י לחמה להסתדרות אחת כוללת ארצית שתעגן את זכויות כל העובדים בחוזים קולקטיביים. אין בשום מקום בעולם שמאל ללא מוסד כזה ולא יהיה.פירוק ההסתדרות היה שלב ראשון והכרחי בהפיכת כולנו לשקשוקה. כאשר יוסי שריד מתפאר אצל שוקן שונא ארגוני העובדים שהוא היה בין מפרקי ההסתדרות הוא מציג את עורו האמיתי. השמאל הנכון יודע שתיקון האדם הוא מאבק אין סופי. שלב ראשון התארגנות ותמיד תיקון ולא פירוק.
כאשר הייתה הסתדרות אחת חזקה גם ועד עובדי חברת חשמל הרגיש עצמו אחראי לפועלי הבניין בתל-אביב ולא היה חוזה דור ב' ובטח בטח בטח לא היו עובדי קבלן באלפים בשירות המדינה. גם בבנק פועלים לא היו עובדי קבלן. מושלם זה לא היה. יותר צודק מהיום והרבה פחות מושחת בודאי. השוו ספיר ואשכול להירשנזון שארגונו היה שלב ראשון בפירוק ההסתדרות וככה זה נראה..
השמאל יכול להגשים את מטרותיו יהיו אשר יהיו לחוד או ביחד רק במסגרת מדינה. האמירה שמדינה היא אויב האדם זה מרד הנפילים של האיין רנד. פירוק החברה ליחידים זה חלומם של כל בעלי ההון והדבר ידוע ומוכר
לומר כי מפא"י לא נאבקה על זכויות נשים, לא קדמה חקיקה אוניברסלית לזכויות אדם, לא התנגדה להשתלטות ההון על מערכות ציבוריות זו אינה אמת. אוניברסליות? ישראל הייתה מדינה יחידה שלאחר הקמתה לא הכירה בשלטון פרנקו ותמיד תרמה לכל שת"פ בין לאומי עד שנזרקה מארגונים אלו ע"י מדינות ערב סמל הצדק החברתי והסוציאליזם השיתופי- ראה בסוף.
הון? מערכות ציבוריות? הנה כאן עכשיו מפריטים לכם את האדמה ואת המים מי מנע ב 1948 והלאה השתלטות ההון על משאבים בסיסיים אלו? אולי שוקן ואוסף הצדקנים שמלקקים לו השכם והערב.
מי קבע שכר שווה לנשים וגברים במוסדות ההסתדרות לא ההסתדרות?
היכן בכל אסיה הגדולה בכל מדינות האיסלם והערבים הייתה בין 1950 ל 1960 מערכת יותר שוויונית מבישראל? יותר ציבורית ופחות מופרטת? אתם יודעים על מה אתם מדברים? או שאתם נציגים של הבורות הישראלית או גרועה מכך משרתי כוחות האופל.?
אסיים באמירה עכשווית. הנה בטורונטו קנדה עושה אדם פסיטיבל לתל-אביב. וכל הסמול אכן סמול מתנפל עליו. היכן בכל אסיה או אפריקה יש עיר חופשית מתל-אביב. הומו סקסואלים בקהיר? ריאד? לפלשתינאים שבחי,ם בתל אביב יש יותר זכויות מילדים פלשתינאים דור שלישי בלבנון, אפרטהיד? שאלו על חוקי לבנון בקשר לפלשתינים. ראיתם פעם שוטרים שוויצרים מטפלים במסוממים או מהגרים בלתי חוקיים? או שוטרים דנים? או צרפתים? מדוע זה כל פליטי אפריקה באים לישראל המבוזה המגונה המושמצת ולא מהגרים ללוב לבנון סעודיה. צאו מהשבלונה. דברים רעים רעים מאוד מבישים וקשים עשתה מדינת ישראל אבל עדיין היא טובה יותר חופשית יותר ונאבקת על תיקון אדם וחברה יותר מהרבה חברות אחרות בסביבה ורחוק ממנה. אתם בדבריכם השטחיים הלא מדוייקים מצדיקים את שני הכותבים שאותם אתם מתקיפים בעיקר על בסיס אישי רכילותי .

לקרוא לפני שכותבים
עידן, כדאי שתקרא את המניפסט הזה ותגיב לגופו של עניין ולא לכתבה של ארי שביט. המניפסט הזה מעיד בצורה חדה וברורה על המצב הישראלי הנוכחי: הוא עילג, מתלהם ובור – ומתגאה בבורותו. בנוסף,הוא משופע במאפיינים פשיסטיים (האויב מפנים), מיסוגניים וגזעניים למכביר. כלומר, בינו לבין שמאל או סוציאל-דמוקרטיהה אין הרבה במשותף. עדיין, כזה מסמך עדיף בהרבה על האדישות, השטחיות והאגואיזם שהם המרכיבים המרכזיים של החברה הישראלית כיום. נכון, להאשים בתכונות האלה איזה מין 'שמאל' פנטסטי זה באמת עצוב, אבל הקריאה שניתן לזקק מהמניפסט הזה היא ברורה וראויה להתייחסות ביקורתית ולא לתגובות רפלקסיביות-כיתתיות (ההוא היה במחתרת ימנית, השני דובר לשעבר של מפלגת העבודה וכו').

המילה איכותיות מביאה לי את הסעיף. אכן גם דרעי והרב עובדיה ועוכרי השלווה בחברון מגדירים עצמם את עצמם בעצמם כאיכותיים. כנ"ל בין לאדן ווהוזי הזיות האל בארה"ב. אז אותה קבוצה קטנה אינה איכותית, היא שונה, אחרת, לא מתאימה, הפוכה ומה לא עוד. אותן קבוצות קטנות של אחרים,, שונים לא מתאימי,ם לא מתואמים, קיימים בזכות המערכת הכללית הישראלית. היסודות לה הניחה מפא"י. גם שוקן ושטרסלר דיברו יותר בשקט אז. מי שהסיע אותך בתל-אביב היו חברי קואופרטיב "המעביר" לא שכירי יום בשכר רעב. וכן תחת מפא"י היה כבוד לעובד. צעיר לא הצדיק עבדות, ראה איריס כמדומני. הופיעו כעשרה "עיתונים יומיים גם "קול העם" וגם "העולם הזה וקומוניסטים הורו באוניברסיטה. והיכן ידלין והיכן דרעי ורמון. קודם נדבר אמת על העבר לא נחזור כתוכיים על מה שדחסו למוחותינו מתוגמלי האלפיון העליון ואנשי האוצר בראשם. היה נסיון אציל לבנות דבר טוב יותר. בהרבה פחות אכזריות מהקומוניזם מחד והקפיטליזם הטורפני מאידך. היינו הרבה יותר קדימה ושטרנהל שהגדיר את בן גוריון כלאומן סוציאליסט כלומר …..רק תרם יותר ממכת מכוש להרס הנסיון להקים כאן חברה יותר צודקת.
השניים המותקפים כאן ייתכן שבצדק מבטאים מועקה אמיתית בסיסית אכלת נפש ומעכלת נשמה שצריך למצוא לה מזור ומרפא.

הטובים שעליהם אתה מדבר.אבל האבודה ,אשר צמחה ממפא"י אינה שונה בהרבה מהימין הפוליטי-חברתי-כלכלי של הליכוד וקדימה.האבודה נתנה את ידה להרס כל הדברים הטובים שעליהם אתה מדבר.אי אפשר להחיות את הפגר הפוליטי הרקוב הנקרא מפלגת האבודה.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=293677

דרושה מפלגה סוציאל-דמוקרטית לאור בגידתן של העבודה ומרץ/ מאת דני גוטווין.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3624505,00.html

השמאל אותו השמאל

התארגנות השמאל החדשה היא תמצית ההסתגרות בתוך המחנה, ובצירוף שריוני
העבודה אין לו מרכולת מקורית להציע .

לגבי מפא"י, זה נכון שבישראל היה משטר סוציאליסטי יותר, אבל אני לא קונה את האידיאולוגיה ואת נקיון הכפיים. ישראל לא מתקיימת בחלל ריק, וברור שעליית ההגמוניה הנאו-ליברלית בארה"ב ובמערב בכלל היא שהשפיע גם על ישראל לסטות לכיוון הזה. זה לא שאנשי הדור הזה אידיאליסטים פחות או מושחתים יותר, זה פשוט חוסר הבושה (שגם יובא ממקומות אחרים), והעובדה שהיום נחשפים פרטים רבים יותר.

סבא שלי ז"ל היה חבר טוב של מילה ברנר, וזכורים לי סיפורים שכללו איזו חברת פירות, מרידור, עזר וויצמן שעשה שם חיל לפני או אחרי שעבר לסחר בנשק. אידיאולוגיה או נקיון כפיים היו שם במשורה.

תתפלא עידן- מסכימה אתך לגמרי חוץ מאשר בנקודה אחת: לא יכול להיות שמאל חברתי שאינו שמאל מדיני? לדעתי חולשתו של השמאל הזה (החברתי) היא עקב אכילס של החברה שלנו.

אמנם צריך לעבור סחי ורפש לא קטן, אבל לקראת סוף הכתבה מופיעה פנינה אמיתית, שמגלמת בתוכה בדיוק את דמות המניפסט כולו.
שני הדוברים מהללים את עבריין המין המורשע חיים רמון, ואז הם מתייחסים גם לפרשת עבירת המין. אחרי ראיון שלם בו הם הסבירו מהי הרמה המוסרית הגבוהה הנדרשת מהשמאל, העמידה האחראית, ההתגייסות המוחלטת לחברה, מעין מניפסט של "אדם-על" ניטשיאני, הספרי משחרר את הקביעה הבאה:
"הספרי: "מתלפפת עליך חתיכה בת 18, בלונדינית, ודוחפת לך את הלשון. צריך להיות עשוי מפלדה לעמוד בזה""
וכאן טמון הכל. מוסרי מוסרי, אבל אם בלונדינית בת 18 "דוחפת לך את הלשון" (ורק כדאי להזכיר שרמון היה זה שדחף את הלשון, אבל אולי זו קביעה שקשורה לחוק השלישי של ניוטון) אז ברור שאפשר לסלוח על איזו פלטה קטנה כזו. משהו משעשע כזה, כמעט משה-דייני.
הרדיפה אחרי הכח מעולם לא קיבלה ביטוי ממצה יותר.

הסיפור של השמאל הישראלי הינו טרגדיה של הארץ הזאת אבל פארסה נלעגת בכל מה שנודע להשפעת השמאל לדורותיו על החברה הישראלית שהיא כאמור חברה קולוניאלית כל ארגון שמאל שניסה לשלב בין באינטרס של המתנחלים הציונים ובין האינטרס של הפלסטינים שהם הילידים של הטריטוריה בין הירדן לים והמשמשת כמסגרת אפרטהייד יהודית, התרסק את פתרונות שמציעה מדינת הגזע הזו. זה מה שקרה למפלגה הקומוניסטית שבהשפעת סטלין תמכה בחלוקה ובשוד פלסטין בידי הציונים, זה מה שקרה לכל התארזנויות השמאל הציוני וזה מה שקרה אפילו למצפן כאשר תמך בהסכמי אוסלו שנועדו להגן על טריטוריה אתנית שנגזלה מן הילידים דרך שימוש במשתפים פלסטינים. זה כמובן לא אומר שאי אפשר לפתור את הבעיה . כמו שאוסטרליה הקולוניאלית, ניו זילנד הקולוניאלית ודרום אפק\ריקה הקולוניאלית הפכו למדינות דמוקרטיות בהן הלאום הוא כלל האזרחים ניתן לעשות גם בפלסטין אלא שלשם כך צריך לוותר על מדינת הגזע וזה כמובן קשה מאד לעם סגולה..

אמנם התגובה שלי מאתמול נשארה מיותמת אבל בכל זאת אמשיך ממנה.
לא תהיה תקומה לשמאל בארץ אם הוא לא יהווה בסיס לתחושת בית אצל המעמד (הכלכלי) הבינוני-נמוך ומטה. אם הוא ישאר כלוא בהצהרותיו המשמימות בין הפוליטיקאים לאנשי "הרוח".

כדי ליצור את ההזדהות הנרחבת של אותם אנשים אשר להם יכולה לעזור אידיאולגית השמאל- יתכן ויש צורך להקטין את סיסמאות ה"די לכיבוש" לתקופת מה ולהפנות את המבט אל החלקים המהותים האחרים של השמאל: שוויון, חלוקת הון הוגנת, מילוי צרכים בסיסיים לכל אזרח כדומה.

השמאל הדומיננטי בארץ נתפס כחוג סגור המתרפק זה על כתפו של זה ומשאיר את החברה בכללותה בחוץ. הוא מתנשא בכך שהוא מתייחס לעצמו כנלחם למען…מפגין למען…עוזר ל… אבל נשאר כקליקה.

חשוב יתר לראות איך גורמים לאנשים רבים *לרצות* להיות בשמאל בלי להתבייש.

הקושי הגדול הוא לא רעיוני אלא קושי אמיתי בפעילות בשטח (שכידוע נחשבת ע"י השמאל המיינסטרימי כמשהו קיצוני וחסר סיכוי שעושים רק שותי אספרסו כמוני). רמה סוציואקונומית לא מצליחה למחוק את שנאת הזרים היהודית וגם לא את הלאומנות הפלסטינית, ולי באופן אישי היה קל יותר לפעול בחברה שבה היהודים אינם שונאי זרים חשוכים והפלסטינים אינם בעלי מעמד אזרחי נחות ורגשות לאומיים חזקים.
אני בכלל לא מדבר על מקרים של הבדלים סוציואקונומיים – לשכנע את היהודי ממפלגת העבודה שהוא לא במעמד הפועלים זה אתגר, כמו גם לשכנע אותו לתמוך בצעדים שבהכרח יורידו את רמת חייו ויבטלו את זכויות היתר שלו כיהודי בישראל.

צודק עידן, ומעניינים רבים מהמגיבים. תודה על הכתיבה המשמעותית.

חשוב לציין גם ששני כותבי המניפסט לא רואים עצמם סוציאליסטים או סוציאל-דמוקרטים בשום קנה מידה. הם תוקפים את מדינת הרווחה ההיסטורית בישראל ("בולשביזם"), הם לא מזכירים אפילו פעם אחת איגודי עובדים, הם לא מדברים על שינוי מהותי של השיטה החברתית מחוץ לססמאות על "סולידריות", ולא מזכירים שום נושא כלכלי-חברתי קונקרטי, משכר מינימום ועד היוון הפנסיות.

מה שהם עושים זה פשוט מראית עין של שמאל סוציאליסטי: "גבר גבר" חברתי, מול לפלף עם עיגולדים שמתעסק רק עם הכיבוש והערבים. האחד מלא בסולידריות ורצון טוב (כמיטב המסורת הוולנטריסטית הניאו-ליברלית), והשני פראזיט שחי על חשבון הציבור. זה לא שיח סוציאליסטי, סוציאל-דמוקרטי, חברתי, או מתקדם בשום צורה. זה שיח פאשיסטי.