עדכון: פרופיל חדש, תרגיל ישן (מה זה הצלב הקטן שמרחף על מצחי?)

אני מסכים עם רוב דעותיך.

אבל ברור לי שכבנאדם אתה אגו-מאנייק לא קטן.

אז מי שנחשד בחוסר פטריוטיות יוצא מהאוניברסיטאות?
מה לגבי חוסר במוצא האתני הנכון?
גרמניה בשנות השלושים מכיר?

אני בספק אם המשתתפים בדיון מכירים את הסלבס שאותם הם מזכירים (למען האמת, גם אני לא ידעתי מי זאת ג'ניפר הודסון) – אפילו זה נראה מעבר לאופק ההשכלה שלהם.
יצא לי משהו קצת דומה.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1005228

הייתי חוסכת לעצמי את השירות המיותר בצבא, אבל רציתי אהוב בסיירת חרוב…
כשהייתי בת י"ח שנים, וזה היה כבר לפני יותר מעשרים שנה, אף אחד לא דיבר על לא לשרת בצבא למרבה הצער. היו בנות ש"הצהירו" שהן דתיות וחמש פריקיות מתל אביב שהתחתנו באופן פיקטיבי. הרעיון לא ללכת לצבא היה מהפכני לגמרי. זה היה כמו להגיד שאת לא רוצה ללכת לשירותים. מין חוק טבע כזה.
למרבה השמחה, נשות פרופיל חדש הכניסו נורמות חדשות ולכן הן מסוכנות מאוד. אין מסוכנת מאישה בת 70, בת למשפחה של "חסידי אומות העולם" וסבתא לשישה נכדים. במיוחד אם יש לה רעיונות בראש שמישהו כמו "משתמטת" יכול לאמץ.
לכן הממסד מעוניין להפחיד אותן ולפרק את הארגון. לאן נגיע באמת? אם כל אחד יתחיל לחשוב באופן עצמאי ויפסיק לקנות ביום הזכרון את החרטא של "היקר לנו מכל" של שרי הבטחון לדורותיהם, מי ילחם בשביל הדירה של הקונה באקירוב?
תמיד היקר מכל הזה הוא מישהו מת. כשהוא עוד בחיים, כמו גלעד שליט, הוא מה זה זול.
המחיר של המתים תמיד יותר גבוה, ותמיד רטרואקטיבית. אלא אם זה אלוף משנה סוחר סמים שיש לו חברים במגדלים הנכונים.

קטעי הדיאלוג- הסאטיריים שלך כתובים תמיד נורא רע.
אין שום קשר בין הדמויות בקטע לאנשים שהם מייצגים, אפילו לא מעט. שום ניואנס של אותה דמות, או סגנון דיבור, או איזשהי מימיקה.
אוסף של משפטים שמייצגים כביכול את ההפך של תפיסת העולם הצרה והשטחית שלך.

Is the Police State here already?

Part one.

At seven in the morning loud knocks on our door. I was barely awake, but
Annelien was already in the swimming pool doing her customary 50 laps. In my
innocence I thought that this was the refrigerator repair man, a little
early in the day, but one has to be grateful for small favors. Our climate
is not ideal for keeping the food fresh without the benefit of this
technology.

Well, I was mistaken. Four strong policemen asked for Mrs Annelien Kisch. In
all honesty I answered that she is not home. No explanation was forthcoming
what they wanted of her. But they produced a warrant for a search in our
house, in order to impound her computer, and mine too for good measure.

They asked when Annelien will be home, I told them in an hour or so. After a
search of the house, not very thorough, but still, they decided that they
had waited enough, and left a summons for her to come to the police station.
They took our two computers, after signing a receipt.

In the meantime we heard that a friend of Annelien, a mother of two, was
also rudely awakened at seven, all computers in the house were taken,
including that of her 9 year old daughter. She was not allowed to take her
child to school, but was directly put in the police van and taken to the
police station; she was interrogated until 1 o’clock.

Annelien, a law-abiding citizen came to the police station, after finishing
some things at home. The lawyer of her organization, New Profile, had been
alarmed and had rushed to the police station, but she was not allowed to be
present at the interrogation. At around two I was called that I could take
Annelien home after signing an agreement that she would not contact her
political friends for 30 days. My computer was released. I have no way of
knowing whether the contents were copied or the whole thing was a farce.

Some explanations are called for. New Profile has been active in defending
conscientious objectors to military service and in assisting soldiers
refusing to serve in the occupied territories, legally and even paying for
the upkeep of their families while they served time in jail. NP is not
making any propaganda for doing these things, but will encourage youngsters
to think for themselves, by pointing out what the occupation means on a day
to day basis. This is not appreciated in all quarters.

Why now? An investigation has been threatened over half a year ago. Now we
have a new rightist government that must show that something is done to
improve the morale of the army and that they will stand by idly while young
men ‘shirk their duty’. I can think of some religious boys who shirk their
duty, but that is acceptable.

Personally, I do not like being awakened at seven in the morning by four
policemen. It makes me nervous. I feel very unhappy without my computer (not
knowing that it would be returned so soon; but then I do not know very well
were all the cables go to make the think work again).

I write this in haste before anything else happens.

In all honesty I must add that the policemen were polite, and the
interrogation of Annelien was fair.

Otherwise a great country.

Eldad Kisch; April 26, 2009.

"Patriotism is the last refuge of the scoundrel."
Samuel Johnson 1709-1784

הכתיבה הפוליטית שלך מאד אפקטיבית, על כך אין ויכוח.

רק עולמך חד-ממדי וצר כעולם נמלה.

(בדיוק כמו אלה שאתה מבקר)

אין לך שום יכולת אנליטית לנתח את המורכבות של הדברים.

עולמך מחולק לטובים ורעים.

שוב, בדיוק כמו אלה אותם אתה מבקר.

כמובן שהתגובה הרגילה והאינסטינקטבית שלך תהייה – "אל תשמיץ סתם, אלא תביא דוגמאות."

מבטיח להביא דוגמאות לכשתבקש.

מעמדו ויוקרתו של הצבא, ומידת נוכחותו בתרבות ובחברה, הולכים ופוחתים בצורה משמעותית.

"אם הייתי צריך להצביע על הפגם החמור ביותר בתרבות הישראלית של העשורים האחרונים, בלי ספק היה זה ההשתלטות הבלתי נסבלת של ערכים, אורח חשיבה ותרבות ניהול צבאיים." – משונה מאד.

אם אתה לא מסכים איתי, אין טעם בדיון!

שים לב שלא טענתי שהצבאיות פולשת לאזרחות.

טענתי שמעמדו ויוקרתו של הצבא ומידת נוכחותו בתרבות ובחברה הולכים ופוחתים. הם לא עלו בעשורים האחרונים, כפי שאתה סבור. נקבת בכמה אלופים בצמרת הפוליטיקה היום. יופי. האם לא היו לך רבין, עזר ויצמן, בר-לב, מוטה גור ושרון? בקשר לעמדות כלכליות בכירות – כנ"ל.

אבל לפני שלושים שנה, כולם כולל כולם היו עושים מילואים. 40 יום בשנה, ועד גיל 45 והלאה. אבי מספר, שחברים שלו לשירות המילואים שלא יכלו לעמוד בנטל ירדו מהארץ. על הימנעות מסדיר אני לא מדבר כלל. אתה יודע כמה ישראלים משרתים במילואים יותר משבועיים, כיום?

לפני 30 שנה לא היית יכול לדמיין עיתונאית כמו כרמלה מנשה. היום אינך יכול לדמיין תופעה כמו הלהקות הצבאיות.

אם אתה לא מסכים – אל תדון איתי! (סתם, לך אני מרשה לא להסכים)

ואחיזת הצבא בחברה, השפעתו ויוקרתו נמצאים בירידה, משמעותית, בעשורים האחרונים.

חלק מהדברים שהצבעת עליהם – כמו נניח ההתנגדות לכך שאמנים שלא שירתו בצבא יופיעו בבמות בידור ביום העצמאות – נובעים דווקא מהירידה הזו, ולא מצביעים על עליית כוחו של הצבא.

עידן,
למרות שאני מסכים איתך – יש משהו במה שדודי אומר. העובדה שרודפים את "המשתמטים" אומרת בראש ובראשונה שמפחדים מהם. זה משהו שלא היה קיים לפני עשרים או שלושים שנים לא כי קיבלו את "המשתמטים" אלא פשוט כי הממסד הבטחוני לא ראה בהם איום ולא הכיר בקיומם.
אין ספק שהמצב מחורבן, אבל ביחס ללפני שלושים שנה אני דווקא חושב שיש סימנים להתעוררות חברה אזרחית בארץ. נכון שמנסים להלחם בסימנים הללו, ונכון שכרגע הסימנים קלושים, אבל לפחות יש תקווה, לא?

אתה מחלק את העולם לטובים ולרעים בעצם סגנון, תוכן וסוג הביקורת שלך על עידן, על כך שהוא מחלק את העולם לטובים ורעים….
מה לעשות שבמציאות מורכבת, זה שיורה על ילד פלשתינאי בדם קר – משכיב באהבה אבהית עמוקה את הילד שלו לישון? הוא לא רע, אלא נציג הרוע. הרוע הוא השיטה שפרופיל חדש מציעים לה אלטרנטיבה. אני נוטה לחשוד שאלו שמתנגדים לאלטרנטיבה השפויה והאנושית הזו – מרוויחים משהו מהרוע. הנה לך עוד אוקסימורון – לאלו שמאשימים את עידן ודומיו בכך שהם מרוויחים (כלכלית) מהמאבק לחברה שפויה, פשוט חסרה מראה. יש מבצע, ב- 15 שקל בסופרפארם.

קראתי את פסק הדין בקישור.
פסק הדין הוא על כך שהיא סייעה להסעת שב"ח שאותו היא הכירה אישית, כלומר סייעה לידיד שהיה זקוק לפרנסה כדי לא להגיע לרעב.
אם היו מרשיעים אותה בגלל הדבר הזה זו היתה בושה למדינה ולא לה.

הוא שהסנגוריה נזקקה ללינקים הצבאיים-בטחוניסטיים של משפחתה:
"היא בעלת אוריינטציה בטחונית: שרתה במשהב"ט, והיא בתו של קצין בדרגת סא"ל " וכן "היא בת למשפחה מ"מלח הארץ", ולמשל: אחיה התנדב לצה"ל – למרות מחלה קשה".
לולא כל אלה, כלומר לולא היה למשפחתה רקע בטחוני 'מלח הארץ' ואחיה היה חושב שאפשר לנצל את הפטור למעשים אזרחיים שמחוץ למקדש המיליטריסטי בוודאי היה גורלה כגורל טלי אחרת.
אבל ככה זה, ובכל אופן מסכים עם שני קודמי בשורה התחתונה..

אפשר להוסיף את המנגנונים הבאים שבאים לייצר דה לגיטימציה לקול שמאלי כחלק ממיליטריזציה מוגברת של השיח:

1. דה לגיטימציה להבעת דעה אופוזיציונית.

2. אי אפשרות להעמיד לדין את קציני צהל או החיילים שביצעו פשעי מלחמה בטבח האחרון.

3. הופעת הארגון הימני הקיצוני "אם תרצו" שהחל לא רק לכתוב מאמרי דעה, אלא גם להפגין נגד פעולות שמאליות.

4. החרמת אמנים שלא שירתו בצבא בטענה לישראליות צרה שמבוססת על הדרה ומיליטריזם.

5. שכירת צוותי בלוגרים שיפעלו בזמן המלחמה נגד דעות שמאליות. ובו בזמן סגירת עזה (בטבח האחרון) לכניסת עיתונאים.

6. יצירה טרוריזציה ואי לגיטימציה לעמדה שתוקפת את ישראל בטענה לאנטישמיות, אנטי ישראליות.

7. שימוש בתקשורת כדובר צה"ל.

http://pomage.blogspot.com/2009/04/touches.html