Skip to content
18 באפריל 2009 / עידן לנדו

"במקרה של ירי בילדים, אין שום מקום לאחוות לוחמים"

כתבה מרתקת ב"מעריב"/nrg: ראיון ארוך ומעמיק של בעז גאון עם קצין סרבי, שהעיד בבלגרד ובהאג על פשעי מלחמה מצמררים שביצעו חבריו ליחידה בקוסובו, בשנת 1998.

סרן גוראן סטופאריץ' מגולל סיפור שנשמע מוכר לאוזניים ישראליות. ההבדל בינם לבינינו הוא במידה – לא במהות. בקוסובו ריכזו נשים וילדים וירו בהם סתם כך; בעזה הפגיזו אוכלוסיה אזרחית לא "בכוונה", אבל עדיין, סתם כך.

לא חסרות נקודות דמיון. המעטפת האידאולוגית: פוליטיקה לאומנית שחברה לפונדמנטליזם דתי (אנטי-מוסלמי), שחדר לצבא הסרבי אט אט; היציאה לקרב בתחושה ש"זהו, אי אפשר יותר להבליג, חייבים ללמד אותם לקח"; ה"אווירה" (גם בלי פקודה מפורשת) שחיי האזרחים בצד השני הם הפקר, ובכל מקרה, "הפרעה" שיש לסלק הצידה; ולבסוף, "סגירת השורות" של הלוחמים, המכסים זה על פשעי זה – עד שהעדות המצולמת המרשיעה חומקת החוצה ורואה אור יום.

כמה ציטוטים מהכתבה.

לפני שצללנו אל סרביה, דיברנו קצת על ישראל. סטופאריץ' עקב אחרי המלחמה בעזה ויש לו כמה דברים להגיד. ראשית, הוא חושב שאנחנו נעים בזריזות לעבר המקום שבו סרביה עמדה ערב מלחמת הבלקן בקוסובו, כלומר אל מצב שבו רובה של האוכלוסייה האזרחית, יחד עם כמה שרים בכירים ובערך "20% מהצבא" (לפי החישוב שלו, זה האחוז המספיק לביצועם של פשעי מלחמה) אינם רואים כל פסול בחיסול נשים וילדים, כל זאת מתוך נימוק ש"כל ילד הוא טרוריסט לעתיד". קו המחשבה המזוהם הזה, הוא מסביר, חיסל את סרביה והפך אותה לפושעת בעיני העולם ואחר כך, בסיומו של תהליך ארוך ומסויט שטרם הסתיים, גם בעיני עצמה. לסטופאריץ' היה חלק בתהליך המזכך הזה.

שנית, הוא חושב שאין סיכוי בעולם שישראל וחייליה ייכפתו ברגליהם וידיהם וישונעו לבית הדין בהאג, מהסיבה הפשוטה ש"הסיבה היחידה שסרביה הועמדה לדין היא שהאמריקאים עמדו לצד האלבנים". לאמור: הישראלים, כמו האלבנים, הם יקירי הממשל האמריקאי ו"פושעי מלחמה", בהכרח, הם רק מי שמסווגים על ידי הבית הלבן כאויב.

"אם אין לחץ משפטי מבחוץ", הוא ממשיך ופותח עוד בירה, בזמן שאשתו מניחה לפנינו מתוקים מסוכרים שמהם הוא מתעלם (הוא בדיאטה), "אז אין לחץ מבפנים. אני הלכתי להעיד כי ידעתי שהחברים שלי עשו משהו נוראי ומזעזע, אבל גם, בכנות, בגלל שבתי המשפט לפשעי מלחמה התחילו לצוץ בכל מקום ושאם אני אשתוק אז מישהו אחר ידבר ואני אמצא את עצמי בכלא."

"כשנכנסנו לקוסובו ב-1998 אף אחד לא אמר לנו: 'תהרגו נשים וילדים'. לא היתה הוראה כזאת, מגבוה. אבל היתה אווירה, ולאווירה הזו תרמה התקשורת שהיתה יד ימינו של מילושביץ', וכל הזמן שמעת ש'כל האלבנים מחבלים'. אז נכון, מלמדים אותך את אמנת ז'נבה, או-קיי. אבל בסופו של דבר, כשאתה בשדה הקרב אתה יכול להחליט אם אתה משאיר אזרחים בחיים או שאתה הורג אותם."

שאלתי אותו אם איננו מרחם על חבריו לשעבר ליחידה. חלקם, אחרי הכל, הוטבלו באותה האש שהותירה לאורך ידיו צלקות קטנות. "תשמע", אמר, "באופן אישי הרגתי יותר אנשים יותר מכל החברים שלי ליחידה יחד. אבל בצורה חוקית. אמרתי לך כבר, ואני אומר לך שוב: אני לא מרחם עליהם, כי הם חרבנו לי על המדינה חרבנו לי על היחידה, וחרבנו לי על הפטריוטיות שלי. במקרה כזה של ירי בילדים, אין שום מקום לאחוות לוחמים.

סטופאריץ' הוא היום עד מוגן, חי בהאג הרחק ממולדתו, בחשש תמידי מנקמתם של חבריו לשעבר ליחידה. לשאלת המראיין אם הוא לא מתחרט על עדותו, הוא משיב: "אני פטריוט. סרביה לא צריכה את הלכלוך הזה על המצפון שלה. סרביה, כמו ישראל, היא מדינה קטנה. היא לא יכולה להרשות לעצמה שאנשים אחרים יכתבו למענה את ההיסטוריה. היא צריכה לכתוב את ההיסטוריה של עצמה. הדרך היחידה לעשות את זה, זה לנקות את עצמך, בעצמך".

4 תגובות

להגיב
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / אפר 18 2009 23:34

    וואללה,
    כבר שש שעות הפוסט הזה כאן, ועוד באתר של עידן, ועוד על כזה נושא… ואין אף תגובה?

    אתה רואה עידן, לאנשים נמאס לדבר על מוסר, פשעים וכל זה… הם רוצים לעשות שופינג בסנטר, וללכת לחוף הים, וגם לנסוע לחו"ל…

    עוד שנתיים שוב תהיה מלחמה, וה"שמאל" יהיה נגד. והימין יגיד למה שתקתם קודם, וה"שמאל" יגיד שצריך לשנות וכל זה….

    אין חדש תחת השמש…

    והאמת, הכל הבל.

  2. עידן / אפר 19 2009 11:57

    וזה מספיק טוב לי. אני בסך הכל הפניתי לכתבה. בכל מקרה, לא זכור לי ש"השמאל" היה נגד המלחמה בעזה, או כל מלחמה אחרת בתולדות ישראל. הוא תמיד תמך, במפורש או בשתיקה. לכן, אם הוא יתנגד למלחמה הבאה, זה בהחלט יהיה חדש תחת השמש.

  3. טלי / אפר 19 2009 19:13

    ומייד חשבתי על עזה ותהיתי כמה (מעט) אנשים קלטו שזה בדיוק אותו דבר.

  4. איריס ח. / אפר 19 2009 22:16

    ותודה לבועז גאון (הזכור לי לטוב מהסרט "גלות" של אשר בן טולילה-טללים. היה לו שם קטע מבריק שבו הוא מתחפש להרצל ומייסד את ישראל מחדש…).
    בתור ישראלית אין לי הרבה מושג על מה שקרה בסרביה (רק כדי לזכור איך לשייך את ערי הבירה לכל המדינות החדשות שנולדו שם, זה מאמץ שגובל אצלי באמנות של מבחן אמריקאי).
    מכיוון שכך: רוב הישראלים בורים במה שקרה שם ולכן השוואות רבות נעשות לנאצים. גם כי על זה אנחנו יודעים יותר.
    השוואות לסרביה יכולות להיות מצויינות. עוד מדינה שישראל חפצה ביקרה בזמן שהיה ידוע על פשעיה. שווה לקרוא את הספר "דודה פרהומה לא היתה זונה" כדי לראות כמה תמיכה קיבלו הסרבים משגרירות ישראל וכמה נשק. הכל בשם הקשרים לפרטיזנים מפעם כמובן…בטח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: