דילוג לתוכן
12 באפריל 2009 / עידן לנדו

20 מילה בדיוק (3)

1.
מי שם? אתה. אבל אני פה. פה זה שם. ומי אתה? אני אתה. אז למה התפצלנו? כי שאלת מי שם.

2.
המאמץ התמידי לקלוט את הנאמר בין השורות הקהה אותו בהדרגה אל השורות עצמן, מראן וצליליהן, עד שהתחרש כליל לעולם החושים.

3.
למה נפרדתם? היא כבר לא. ממתי? מאז שאני. וידעת? רק אחרי. והיא? ממש כשזה. אז למה בעצם? כי פחדנו שלא.

4.
לפעמים היה חולם שהוא מועד ונאחז בקצות אצבעותיו בזיז על קצה צוק, תלוי מעל התהום. כשהתעורר, נשם לרווחה, ונשמט למטה.

5.
טבעת עשן היתמרה מהאקדח והתעגלה סביב ראשה. היא נראית כמו קדושה, חלפה מחשבה בראשו – שניה לפני שחלף בו הקליע השני.

עוד בסדרה: לקט ראשון, לקט שני.

5 תגובות

להגיב
  1. אסתי / אפר 12 2009 19:58

    מעלה הרהור על מטפורות ושפה עשירה ותרומתה.

    אהבתי מאוד את 4 ו-5.

  2. יניב / אפר 13 2009 00:32

    מוצלח ביותר. יפה, ובהחלט מעורר מחשבה. הבחירה בעשרים, כמובן, שרירותית (אני מניח).
    והנה אתגר: כתיבה פוליטית בעשרים מלים. בהצלחה. (עשרים :).

  3. עידן / אפר 13 2009 08:40

    יניב, לא נראה לי שארים את הכפפה. בכתיבה הפוליטית שלי הצורה מוכפפת לרעיון, ולא להפך. להבדיל, בכתיבה ספרותית הצורה היא חלק אינטגרלי מהרעיון.

  4. עידן / אפר 23 2009 15:10

    תחרות מעניינת. לעניות דעתי, המגבלה שהשתתי על עצמי כאן חמורה יותר, כי קבעתי מספר מלים מדויק, ולא מקסימלי. אבל להבדיל מחובבי הקצרנות בלינק שלך אין לי שום דבר נגד סיפורים ארוכים – בתנאי שהם כתובים היטב. המדור הזה הוא אוסף אטיודים, לא יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: