Skip to content
14 בינואר 2009 / עידן לנדו

על חמישה שקרים הקונצנזוס עומד

"שקר שחוזרים עליו שוב ושוב, הופך לאמת. אמת שחוזרים עליה שוב ושוב, נשכחת"

1. זאת מלחמה.

לא, זו מתקפה חד-צדדית של צבא אדיר כנגד כוח חמוש בעליבות.

מצד אחד צה"ל: עשרות אלפי חיילים, מאות מטוסי קרב משוכללים, פצצות חכמות חודרות בונקרים, גדודי טנקים, סוללות ארטילריה, מערך מודיעין אלקטרוני (לווינים, מזל"טים, אמצעי האזנה), יחידות הנדסה קרבית מצויידות באלפי טונות של חומר נפץ, ספינות טילים חמושות, מערך סיוע ואספקה נדיב (לבוש, תחמושת, מזון), עורף ממוגן וערוך לשעת חירום.

ופגזי זרחן לבן, כמובן.

מצד שני הפלסטינים: כמה אלפי חמושים עם טילי גראד, צינורות נפץ חלולים (קסאם) ומטעני צד. בלי מיגון ועם תשתית רפואית קורסת. זה מאזן הכוחות האמיתי; תזכורת לכל הישראלים המתבשמים מן "הניצחון הסוחף" שלנו.

2. ישראל פתחה במתקפה כי הדרום היה נתון תחת מטחי טילים.

לא, ישראל הפרה את הרגיעה, ורק אז החלו מטחי הטילים. ב-4 לנובמבר הרג צה"ל 6 לוחמי חמאס בפעולת פיצוץ מנהרה. זה, ושום דבר אחר, היה הניצוץ שהצית את הבעירה. שטיפת המוח בצד שלנו היתה מאד אפקטיבית – מן הרגע הראשון התקבע הדימוי השקרי, כאילו אנחנו היינו הצד המותקף, הסביל. על השקר הזה חזרו מאות פעמים – פוליטיקאים, פרשנים, טוקבקיסטים – עד שהתקרש למעמד אמת קדושה. אולי ננסה שיטה דומה.
ישראל הפרה את הרגיעה.
ישראל הפרה את הרגיעה.
ישראל הפרה את הרגיעה.

3. החמאס מעוניין בהמשך הלחימה וסירב להפסקת אש.

לא, מיד עם תום הסכם הרגיעה, הכריז מחמוד א-זהאר שחמאס מעוניין להאריך את ההסכם בחצי שנה אם ישראל תקיים את הבטחותיה מיוני 2008 (פתיחת מעברים וסוף להתקפות על עזה), ובתמורה יפסיק את ירי הטילים. בישראל השיבו שלא מדברים עם החמאס על רגיעה. שבוע אחרי, פירסם חאלד משעל הצהרה דומה. שוב – בצד הישראלי התעלמו. לו היה שלומם של תושבי הדרום באמת בעדיפות עליונה אצל מנהיגי ישראל, היו מסכימים מיד על חידוש הרגיעה, לפחות לעוד 6 חודשים.

4. מאות האזרחים הפלסטינים נהרגו באשמת החמאס, שמשתמש בהם כמגן אנושי.

לא, רובם נהרגו בפעולות שבהן לא הסתתר כל כוח חמוש של החמאס מאחורי האזרחים.

שלושה מעשי טבח גדולים ביצעה ישראל במתקפה הזאת. הטבח הראשון היה במכה האווירית שפתחה את המתקפה ב-27 לדצמבר. לפחות 70 אזרחים נהרגו בה, מתוכם כ-40 צוערים של משטרה כחולה (משטרת תנועה) שעמדו בטקס סיום. כיוון שהיתה זו מתקפת פתע, שהחמאס לא הספיק להתכונן אליה, אין שחר לטענה שכבר אז התחבאו לוחמיו מאחורי האזרחים שנקטלו.

הטבח השני היה בבית משפחת א-סמוני בשכונת זייתון, שם נהרגו כ-30 אזרחים ב-5 לינואר. יום קודם פינה צה"ל את האזרחים אל הבית, ובבוקר למחרת הפגיז אותם. על הטבח הזה ידוע מעט מאד, למעט עדות מזעזעת של אחת הניצולות.

הטבח השלישי היה בבית ספר של אונר"א במחנה הפליטים ג'באליה ב-6 לינואר, שם נהרגו לפחות 30 אזרחים, שנמלטו מבתיהם מאימת הקרבות. צה"ל טען בתחילה שחמושים ירו פצצות מרגמה מחצר בית הספר, אבל אחר כך חזר בו והודה בטעות (הודאה שכמעט ולא דווחה).

לפחות במקרים האלה, האזרחים הפלסטינים שנהרגו לא שימשו מגן אנושי. כלומר, בהערכה זהירה, קרוב ל-150 אזרחים בלתי מעורבים נהרגו מאש צה"ל מבלי שהסתתרו בקרבם לוחמי חמאס (יש עוד מקרים שלא פירטתי כאן).

בכל זה אין כדי למחול על הריגת אזרחים שכביכול כן שימשו "מגן אנושי" (בדרך כלל, ללא ידיעתם). התפיסה הישראלית שכל אזרח בקירבת לוחם חמאס הוא בן-מוות היא תפיסה טרוריסטית לכל דבר. ובכל זאת, חשוב להתעמת גם עם התפיסה המעוותת הזאת על בסיס עובדתי, כדי להוכיח את המובן מאליו של המתקפה הישראלית: לא סופרים אזרחים, נקודה.

5. ישראל מקפידה על עזרה הומניטרית ורפואית לאזרחי עזה.

לא, ישראל תוקפת מתקנים וצוותים רפואיים בלי הרף. היא הפגיזה מחסן תרופות מרכזי בתחילת המתקפה, הרגה שבעה אנשי רפואה בזמן שעסקו בחילוץ פצועים, הפגיזה שלושה בתי חולים וארבע מרפאות, בהן מרפאת ילדים שאף סומנה בצלבים אדומים מראש, בתקווה למנוע את תקיפתה (כמדווח כאן). היא גם מעכבת פינוי פצועים במשך ימים ארוכים.

כל מערכה צבאית מלווה בשקרים ודיסאינפורמציה. אין לי ספק שגם החמאס עוסק בכך במרץ. מה שראוי לציון הוא האפקטיביות של תעמולת השקר גם בחברה דמוקרטית, הנהנית לכאורה מחופש דיבור, תקשורת פתוחה ורב-ערוצית, ודעת קהל ביקורתית. המתקפה הישראלית זוכה לתמיכה גורפת בציבור, ותמיכה זו נשענת על מערכת השקרים שנסקרה והופרכה כאן.

למרות שמרבית העובדות ניתנות לאיתור אחרי מאמץ סביר, התקשורת הישראלית מעדיפה לשמש שופר לדובר צה"ל ולמשרד החוץ. הציבור, שיודע יפה מאד לפקפק באמינות הדיווחים בנושאים אחרים – מדיניות כלכלית, המאבק בפשיעה, שחיתות שלטונית וכיוב' – מתמסר בכניעה ל"אמת הרשמית" בכל מה שקשור לזירה הבטחונית. כאשר הוא נקרא לדגל, הוא משאיר את הביקורת בבית. יותר מכך: הוא מסתער בזעם על כל מי שמתעקש לא לוותר על הספק והביקורת גם כשהתותחים רועמים. צה"ל מפזר מעלינו פליירים מלאים כזבים, ואנחנו קוראים בהם בשקיקה עיוורת.

לא מעט מהמתנגדים למתקפה הצה"לית סבורים שהדיון בהצדקות שלה מיותר. לדעתם, מרבית הישראלים אינם מטרידים את עצמם בשאלות כאלה. מרגע שמופעל הכוח הברוטלי – הוא הוא הצדקת עצמו. מבחני האמת והצדק הם דקדוקי עניות בשעה כזו.

זה אולי נכון לפלח אוכלוסיה מסוים, אבל ודאי שלא לרוב האוכלוסיה. עובדה מוזרה היא, ובכל זאת, עובדה עם בסיס פסיכולוגי מוצק: רוב האנשים רוצים להרגיש טוב עם עצמם. רוב האנשים משקיעים מאמץ רב בביסוס הצדקות למעשיהם ודעותיהם. על כן תעמולת השקר של השלטון והתקשורת משרתת צורך פסיכולוגי עמוק, המחריף ב"שעת חירום".

אלמלא היה הקונצנזוס מתעקש על הצדקות – לא היה טורח לחזור מאות פעמים על מנטרות השקר שמלוות את המתקפה ("הם הפרו את הרגיעה", "הם מקריבים את האזרחים שלהם", "אנחנו פועלים באופן הגנתי", "לנו אין כלום נגד האוכלוסיה האזרחית בעזה"). אלמלא היה הקונצנזוס חרד כל כך לשלום ההצדקות שלו, לא היה תוקף באלימות כזאת את מי שמערער עליהן.

קשה מאד, אולי בלתי אפשרי, לסדוק את תמונת המציאות המעוותת של הקונצנזוס הישראלי. מבפנים, היא מתפקדת כגלעין של זהות קולקטיבית מדומיינת – קורבן נצחי של אלימות ערבית, הפועל בלית ברירה, תחת אילוצים מוסריים עילאיים, להגנה עצמית בלבד. מבחוץ, היא מתפקדת כשמיכת חורף חמימה, המגינה עלינו מפני צינת המציאות האמיתית. נותר רק לעמוד מולה עם מראה.

[הערה: התקפות אישיות, עלי או על מגיבים אחרים, יימחקו. ביקורת שאינה מגובה בתיעוד וקישורים המשתווים לאלה שהובאו כאן – לא תיענה. כנ"ל גם ביקורת לא עניינית].

58 תגובות

להגיב
  1. איריס ח. / ינו 14 2009 13:03

    בענין הסיוע ההומניטרי:
    ישראל לא עושה טובה לאף אחד כשהיא "מגישה" סיוע הומניטרי לעזה או לכל פלסטיני אחר.
    כדאי לזכור שעזה כבושה על ידי ישראל ולכן ישראל חייבת בזה וזה לא מעשה הירואי.
    הישראלים התרגלו לכך שהם לא מלאו את החובה הזו, והפלסטינים היו נתונים לחסדי אונר"א וארגוני סעד אחרים.
    המעטים שכבר מצאו עבודה בעזה, בתור שוטרי חמאס למשל, נרצחו גם הם (להיות שוטר זה כנראה מעשה שבישראל תופסים אותו כפעולה שיש עליה עונש מוות).
    מחובתה של ישראל להאכיל את תושבי עזה ולכן כל הויכוח על פתיחת המעברים כשמדובר על אוכלוסיה נצורה הוא כבר הטעייה.
    בשביל זה יש חוק בינלאומי בין השאר.
    ואם תרצה:
    יש עוד שקר שאפשר להוסיף.
    6. שקר ההגנה העצמית.

  2. אסתי / ינו 14 2009 13:14

    רק רוצה להגיד כמי שמכיר קצת את הקסאמים ואת אזעקות"צבע אדום" ואחיו הגדול "שחור אדום"
    אי אפשר לקחת מהחמאס את חדוות היצירה. לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש וגם לא ארבע פעמים הם פצחו בקונצרט לקסאמים ופצמרים ביוזמה עצמית ובזמנם החופשי.
    כדאי להזכיר את זה. אחריות רבה וקשה עלינו, מה שלא מוריד מכתפיהם המסוקסות של הניה וחבר מרעיו את אחריותם שלהם.

    ודבר אחר. אם מדברים על סיוע הומניטרי, אזי התקשר אלי אתמול חבר מעזה שמצא מקלט ברמאללה עם ילדיו הקטנים, אבל דיווח לי על משפחות שלמות שנשלחו על ידי פגזינו לרעות בשדות הקטל הנצחיים. סיכמנו בינינו שכשהעסק ירגע ותהיה אפשרות להעביר כסף או מצרכים אחרים (כרגע החמאס חומס את האספקה שמגיעה כל יום בשעות ההפוגה) אארגן מה שאוכל.
    בקיצור, מי שמעוניין להצטרף אלי – אנא שלחו לי מייל שמצורף לשמי באתר. תודה.
    וסליחה על הפיכת הטוקבק ללוח מודעות. (אני יודעת שזה מאוד פוגע ברגשותיהם הענוגים של מרחב וגולדבלט )

  3. אזרח. / ינו 14 2009 13:19

    שישראל מגישה לעזה.מישהו עושה כאן כסף.

    http://www.notes.co.il/sharonraz/51340.asp

    תגובה מס' 6 ,אזרח.

  4. דרור / ינו 14 2009 13:26

    לדוגמא, כדי להוכיח שישראל אשמה בהפרת הרגיעה, אתה מקשר לאתר "אינפורמציה אלטרנטיבית". בדף ה"אודות" של אותו אתר כתוב בין השאר "המשימה האזורית הדחופה ביותר כעת היא למצוא פתרון צודק לסכסוך הקולוניאלי הנמשך כבר למעלה ממאה שנים בפלסטין, ולהתמודד בהקשר הבינלאומי של משטר הכיבוש הישראלי."

    כלומר, מדובר באתר עם נטיות פוליטיות רדיקליות, וזה מקשה עליי לקבל אותו כמקור חדשותי אמין, במיוחד בנושא כזה.

  5. חנה בית הלחמי / ינו 14 2009 13:35

    ואף יותר מכך.

  6. איריס / ינו 14 2009 13:50

    לגבי תחושת הקורבניות וההצדקות, אני לפחות שיניתי קצת את דעתי. לא תמיד מה שנתפס מבחוץ כאותנטי (ולפיכך באמת דיסוציאטיבי מאד) הוא אכן כזה. מדובר לעיתים קרובות בפוזה מודעת, שמודעת לכך שעליה להישמע אותנטית כדי שהיא תשיג את מטרתה. אני מגלה יותר, שרוב האנשים פה כניראה לא כל כך תמימים (כמו שאני השלכתי עליהם את נאיביותי) אלא רואים באמת את הערבים (בגדול) כצד לסכסוך מסוג "או אני או הם", ולכן רואים גם את השיח הגלוי שלהם, ואת עיתות הרגיעה כחלק ממלחמה, "לה גר קום אל לה גר

    ניראה לי גם שככל שהזמן יתקדם, הצורך בהתנצלות ילך ויפחת מבחינה טקטית ולכן הוא ייעלם. כלומר, מה שהיה קודם סבטקסט יהפוך לטקסט. התשובה שתקבל אז לתהיות מתחום המשפט והמוסר הן "מה קשור ?" בסגנון הבת של בובליל. ובאמת מה קשור ??

    כל השאר, כפי שכתבת נכון.

  7. אסף / ינו 14 2009 13:52

    מדם הילדים הפלסטינאים אנחנו מכינים מצות
    אנשי המוסד התחפשו ללוחמי חמאס ושלחו קסאמים על ישראל בשביל להצדיק את המתקפה הפרועה וצמאת הדם
    אנשי המוסד גם התחפשו למחבלים מתאבדים והתפוצצו בבתי קפה בישראל על נשים וילדים בשביל להתסיס לשווא את האוכלוסיה הישראלית כנגד הפלסטינאים שוחרי השלום
    מסתערבים התחזו לאנשי חמאס חפרו מנהרות מתחת לציר פילדפי
    הבריחו טילים, ציוד נ"מ , וחומרי נפץ
    בשביל להפליל לשווא את הערבים הטובים

    מסתננים יהודים התגנבו לאסםפות החמאס וכתבו
    את אמנתו שקוראת לרצח יהודים
    וניקוי האדמה ממנה עד האחרון

    כל ירי שנעשנה מתוך בתי מגורים
    נעשה למעשה על ידי יהודים רעים
    כל חומרי הנפץ שהוסתרו במסגדים
    הוטמנו שם על ידי ישראלים

    גלעד שליט הוא מתחזה
    סוכן מוסד שבעצם כלל לא נמצא אצל הערבים
    אלא יושב בסבבה בביתו

    גם המנהרה שנחפרה בכדי לחטוף חילים נוספים
    והופצצה על ידי צה"ל במה שהוגדר במאמר כשבירת הפסקת האש
    נחפרה למעשה על ידי צה"ל

    ואחרי שנכבוש את עזה
    שרק לצורכי הטעיה עזבנו תוך טהור אתני מיהודים

    נחזור לתוכניתנו המקורית

    כיבוש העולם !

  8. עידן / ינו 14 2009 13:59

    אסתי: נכון. היו לא מעט תקופות ביניים, בתחום האפור, שבהן כל צד שמר על "עימות בעצימות נמוכה", כלשונם החצצית של הפרשנים. ישנם כללים לא כתובים לתקופות כאלה, ומי שמפר אותם – תמיד – באקט קיצוני, זה ישראל.

    איריס: צודקת, צודקת, לצערי.

    אסף: תודה על הדוגמה המרהיבה לתגובה לא עניינית (אם מישהו תהה מה זה).

  9. ינאי ישראלי / ינו 14 2009 14:03

    רשימה מעניינת ומאירת עיניים. עם זאת, אני חושב שחסר לך כאן אחד הטיעונים היותר חשובים שנשמעים בישראל (יותר מהפרת הרגיעה) והוא שחמאס ערך פעולות תוקפניות (ירי קסאמים) בעוד שישראל עד עתה הבליגה.

    לא, ישראל עורכת מצור עיקש על רצועת עזה כבר מספר שנים (ויש האומרים מ-1991). המצג השקרי שבו מצור מוצג כהפסקת אש מסייע להצדקת התוקפנות הישראלית.הצגת המצור כ"שלום" זוהי כנראה השאיפה של כוחות הכיבוש בישראל.

    מצג ההבלגה הישראלית טופח בשיח התקשורת היהודית בארץ בשנים האחרונות באמצעות החזרה על המנטרה ש"בסוף לא יהיה מנוס ממבצע קרקעי נרחב". מנטרה זו אפשרה להציג פעולות תוקפניות ורצחניות (מבצע חורף חם למשל) כאקטים מוגבלים ולמעשה כהבלגה.

  10. נועם / ינו 14 2009 14:52

    מייאש. אבל טוב שיש מי שעומד ומונה. ומזכיר.

    הי ינאי. התרשמתי מרשימתך בוואלה. הזכרתי אותך לטובה ברשימה הראשונה שלי על המלחמה. כאן:
    http://www.notes.co.il/lester/51180.asp

  11. עידן / ינו 14 2009 14:52

    ההפרות האלה היו הדדיות, במשך כל תקופת הרגיעה (שלא היתה אף פעם רגועה לחלוטין(. ב-4 החודשים יולי-אוקטובר 2008 נורו לישראל 11 טילי קסאם בלבד.

    באותה תקופה ישראל הפרה גם היא את הרגיעה:

    ירי על דייגים: http://www.btselem.org/Hebrew/Testimonies/20081005_Gaza_fisherman_injured_by_IDF_gunfire.asp

    איסור יציאת סטודנטים: http://www.btselem.org/Hebrew/Gaza_Strip/20080724_Gaza_Students.asp

    כל הדברים האלה "עברו" בחשיקת שיניים של שני הצדדים. אבל הרג 6 הפלסטינים שבר את הכלים.

    ממליץ מאד להיכנס ללינק שאייל נתן – ניתוח לאורך כל האינתיפאדה השנייה של הפרות רגיעה. מאיר עיניים.

  12. דורון / ינו 14 2009 15:08

    "ב-4 לנובמבר הרג צה"ל 6 לוחמי חמאס בפעולת פיצוץ מנהרה" ובכך הפר את הרגיעה.

    צחקתי דקות ארוכות. תודה עידן על האתנחתא הקומית בזמנים עצובים כאלו. אל תפסיק.

  13. אסף / ינו 14 2009 15:19

    קרא את הלינקים שנתתי
    נדמה לי שהם מאתרים יותר אובייקטיבים מאתר
    "בצלם"
    או מהתאר הרדיקלי לשחרור פלסטין שנתת

    נורו עשרות קסמים ופצמ"רים על אוכלוסיה אזרחית
    ועל חיילים שכוונו להרוג

    לא מדובר במטח זקוקי דינור למטרות אסטטיות

    לא מדובר בירי הומנטרי של יוני שלום
    שנענה בירי אכזרי של רוצחי חיל הכיבוש הישראלי

    מדובר בהפרת הרגיעה בירי אש חיה
    על ערי וקיבוצי הדרום
    הרבה לפני הפעולה הסופר לגיטימית ומצילת החיים מה 4 לנובמבר

    בה נפגעו 6 מחבלים

  14. אסף / ינו 14 2009 15:27

    לשימוש משכתבי ההסטוריה

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3617788,00.html

  15. עידן / ינו 14 2009 15:40

    בלי השמצות. הידיעה המקורית, אותה ידיעה בדיוק שהפנית אליה, מופיעה כקישור בפוסט הראשון שלי על הנושא (הלינק הראשון בפוסט הזה) – מה שמרמז שבעצם לא עקבת אחרי הקישורים כאן לעומק.

    לגבי אובייקטיביות – הלוואי שערוץ 10 (המקור שלך) היה אוביקטיבי כמו "בצלם". הלוואי.

    אני מבין שלא השתכנעת. זכותך. תן מקום לאחרים.

  16. נעה / ינו 14 2009 15:46

    אלוהים אדירים על השוטרים אני לא אסלח.

  17. דודי / ינו 14 2009 15:50

    החמאס היה כל-כך מעוניין להמשיך את הרגיעה, שירה 80 רקטות על יישובי הדרום ב-24 בדצמבר.

    לנקודה 2 – האם אתה טוען שהחמאס קיים את הרגיעה? העובדות הן שהיה ירי רקטות מהקסאם גם במהלך הרגיעה

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3344325,00.html

  18. דודי / ינו 14 2009 16:04

    בכל זה אין כדי למחול על הריגת אזרחים שכביכול כן שימשו "מגן אנושי" (בדרך כלל, ללא ידיעתם). התפיסה הישראלית שכל אזרח בקירבת לוחם חמאס הוא בן-מוות היא תפיסה טרוריסטית לכל דבר."

    התפיסה שמותר לטרוריסטים לפעול באופן חופשי כל עוד הם בסביבת אזרחים היא תפיסה התאבדותית. החוק הבינ"ל מתיר ירי שמסכן אזרחים, אם כוחות אוייב פועלים בסביבתם. זה עניין של מידתיות.

    אני לא מצדיק בהכרח כל מעשה של צה"ל, אבל לא כל פגיעה באזרחים היא פשע מלחמה. (אחרת היו כל מנהיגי מדינות נאט"ו, שהפציצו אזרחים בסרביה, מאחורי סורג ובריח).

  19. עידן / ינו 14 2009 16:08

    כבר עניתי לאסף בעניין "כמה רגועה היתה הרגיעה". היא היתה יחסית מאד רגועה, בהשוואה למה שקרה אחרי 4 בנובמבר.

    נכון, במקביל להצהרות המדיניות של הנייה ומשעל, היה ירי מסיבי של רקטות. זה נורמלי לגמרי – כל עוד אין הפסקת אש רשמית, אלא רק קריאה להפסקת אש- הצדדים ממשיכים לירות. גם החמאס וגם ישראל.

    הנקודה שלי היא שהחמאס היה ברור מאד – בדרגים הכי גבוהים שלו – שהוא מעוניין בהמשך הרגיעה. וישראל אפילו לא *בדקה* אם הוא רציני. עד כדי כך היינו להוטים לקרב.

  20. דודי / ינו 14 2009 16:12

    שהנייה ומשעל, המשתוקקים בכל לבם להפסקת אש, יורו על ירי של עשרות רקטות ופצצות מרגמה ביום אחד?

    אגב, לפעולה הישראלית ברצועה ב-4 בנובמבר קדם ירי טילים על כוח צה"ל ב-31 באוקטובר:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3615684,00.html

  21. yoav / ינו 14 2009 16:15

    לפי זה מלחמה זה רק אם האויב הוא חזק מאיתנו או לפחות ש"יהיה כוחות". אם הם חלשים מאיתנו אסור לתקוף עד שהם יגיעו לעוצמה שווה

  22. עידן / ינו 14 2009 16:19

    אתה מדמיין דברים. לא אמרתי שאסור לתקוף, אמרתי שזה לא "מלחמה". מותר בהחלט לתקוף טרוריסטים. "מלחמה" זה מונח שנושא איתו הרבה קונוטציות, בין השאר צבאות סדירים, שהפער ביניהם לא עצום כל כך.

    לא נקודה מסובכת. גם אם מייק טייסון היה מרביץ לילד שלי, לא הייתי אומר שהם "הולכים מכות".

  23. גיל / ינו 14 2009 16:19

    אני סבור שהקונצנזוס למלחמה עניינו אך ורק סעיף 2. כלומר, נושא האיום על הדרום. לכל שאר הדברים אין השלכה מיידית על הקונצזוס. לעניין תוכנו של סעיף 2, אין זה כלל משנה מי הפר את הרגיעה מאחר וגם מתקפת (או מלחמת) מנע הייתה מקבלת קונצנזוס וזאת לאור ההיסטוריה הארוכה של מתקפות החמאס על הדרום.

    התגובה אינה מתקפה אישית עליך, אבל אני לא בטוח שהיא עומדת בשאר הסטנדרטים שלך. לא מתאים לך, תמחק.

  24. אסף / ינו 14 2009 16:24

    ונחכה עוד קצת
    זה כן יהיה כוחות
    האירנים ישמחו לחמש ולאמן את החמאס
    ויהיה להם הרבה יותר
    נוח לעשות זאת מעל האדמה מאשר מתחתיה

    לזה אתה חותר , לא
    בהסרת המצור על עזה

  25. נעה / ינו 14 2009 16:28

    חוסר המודעות הישראלי מאוד מטריד.
    הוא גורם לישראלים לא להבין מה רוצים מאיתנו ברחבי העולם.
    בעוד פה עיניהם וראשם נתונות בסד (מרצון)
    ברחבי העולם יודעים גם יודעים מה קורה פה.

    זה מסוכן כי זה מונע מאיתנו לדעת מה קורה סביבנו. אנו שרויים באשליה.

    ד"ר סטיבן פולדר נותן קריאת כיוון חשובה בימים אלו כשהוא מדגיש שאחד הדברים הטובים לעשות בעת זו הוא לא להפסיק לשאול שאלות.

    http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/838/847.html

    לשאול ולא לוותר
    לרדת לחקרו של כל דבר ולחפש תשובות

    כך ניתן למצוא את הסדקים בקלות.
    וכשמישהו אומר: המדינה ניסתה הכל- מתברר שבעצם הצבא לא מילא פקודות.
    http://video.google.com/videoplay?docid=-3101465086995206636

    שיש כאן חונטה שעושה כל מה שבא לה.

    וחסרי המודעות שבנו הולכים שבי אחריה מבלי לדעת, ומחזקים אותה למרות שזה דבר שהם מתנגדים לו

    קצת שקרים, חצאי אמיתות והרבה פחד. זה מה שמחזיק את זה עכשיו.

    תודה עידן על הפוסט והכוחות

  26. מביט מהצד / ינו 14 2009 16:29

    לא הבנתי את ההגיון.

    אנחנו צריכים לספוג כל תקיפה של האוייב תמיד, כי אם נחזיר מלחמה שערה המצב יהיה פחות רגוע בהשוואה?

    אפשר לשאול אותך מה מבחינתך הוא "קאזוס בלי"? או שאין דבר כזה?

  27. יוסי שורץ / ינו 14 2009 16:45

    הכוח היחידי המסוגל לשבור את הכוח של המדינה הציונית הם ההמונים ובראשם מעמד הפועלים במזרח הערבי ובאיראן במהפכה סוציאליסטית אשר תשבור את הסדר האימפריאליסטי אשר אבן הפינה שלו היא מדינת ישראל, אך אבנים אחרות הן המשטרים המשתפים פעולה עם האימפריאליזם בכלל והציונות. בפרט כמצרים, לבנון, ירדן, סעודיה. הדרך לשחרור המוני הפלסטינים מהדיכוי והכיבוש הציוני מתחיל במהפכות בבירות ערב משתפות הפעולה עם הציונות.

    הפתרון היחיד לדעתנו על כן הוא פלסטין פרולטרית ערבית מהים עד הנהר במסגרת מזרח תיכון סוציאליסטי . מדינת פועלים אליה יחזרו הפליטים שהציונים גרוש ב47-8 . טובי הפועלים היהודים המיעוט המודע יצטרפו למהפכה זו אשר תבטיח במסגרת שלטון מעמד הפועלים הערבי להמוני היהודים בארץ חיי שלום בטוחים בתנאי שישברו מהתמיכה באימפריאליזם כולל הציונות ויתמכו במהפכה הסוציאליסטית. הם יפסידו את הפריבילגיות ואת תפקיד הקלגסים תמורת חיים בטוחים.

  28. yoav / ינו 14 2009 16:47

    ראשית, לא נראה לי שגם למילה מלחמה עצמה יש הגדרה מדויקת שתלויה ביחסי הכוחות (ונראה לי שגם אם טייסון והבן שלך היו נכנסים יחד לזירה למערכה של 12 סיבובים – עדיין היה אפשר לקרוא לזה קרב אגרוף…).
    שנית, לעניין העקרוני, הכוחות הם יותר מאוזנים ממה שנראה לך בגלל שישראל בכל זאת חשופה לביקורת ולדעת קהל ישראלית שדי מגבילה את פעולתה, ולראיה, בקרב נגד כוח לא הרבה יותר גדול הפסדנו לפני לא הרבה זמן

  29. אסף / ינו 14 2009 16:48

    אמרו לך שאתה סוג של
    מנשה יוסיפוביץ שמשחק כדורגל כל יום שישי בארבע וחצי בבהי"ס פיקא בפתח תקוה

    ?

  30. איל / ינו 14 2009 17:59

    האם זו מלחמה?
    אני מסכים שזו לא מלחמה. זו לחימה. so what? זו הרי הגדרה סמנטית. איש לא חושש באמת, כולל הלאומנים ביותר, לא חושש שגייסות החמא"ס יכו במתקפת נגד ויבססו את כוחותיהם באיזור באר שבע.
    החשש כשמדובר במלחמה בארגוני גרילה וטרור הוא חשש מפגיעה בעורף ופגיעה בחיילים. לפי שיטתך, כל המלחמות שהתרחשו בשנים האחרונות – בין אם בלבנון ובין אם באפגניסטן או בעירק (לאחר הורדת משטר סדאם) לא היו מלחמות. אין זה נכון, מדובר במלחמות לכל דבר, כאשר יחסי הכוחות שונים בתכלית.

    לגבי "מי יזם את המתקפה".
    מאחורי כל הציטוטים שלך עומדת הנחה מובלעת, ששום פעולת סיכול אלימה שצה"ל נוקט אינה לגיטימית. לחילופין, אתה פשוט לא מאמין לצה"ל כשהוא אומר שהוא עושה פעולה שתכליתה סיכול חטיפה.
    אפשר להתווכח על חוכמת העיתוי – אבל אין זה לגיטימי בעינך לסכן ניסיון לסכל פיגוע חטיפה?

    האמת היא – כמו בד"כ – באמצע. לקראת סיום הרגיעה, חמא"ס הגביר את פעילות הטרור (או הפעילות הלוחמתית, מה שתרצה). מטרתו הייתה מוגבלת – תהדיה בתנאים משופרים. הוא לא העריך שזו תהיה תגובת ישראל, כמו שחזבאללה לא העריך את עוצמת תגובתה במלחמת לבנון. ישראל, שרצתה לשנות את כללי המשחק, פתחה במתקפה חריפה במיוחד.
    ולכן – מי התחיל? מה זה משנה? הקונצנזוס קיים לא בגלל שמדובר במלחמת אין ברירה. בהחלט קיימת שאיפה לפגוע בחמא"ס על מנת שלא יתעצם ויגיע למימדי חזבאללה.

    מקווה שיעמוד בסטנדרטים הנוקשים שלך.

  31. איל / ינו 14 2009 18:08

    אתה מבקש להתבסס על מקורות ומקורות מהימנים. רק שאתה, כך יש לי תחושה, מתבסס בעצמך על מקורות שניתן לפחות להטיל ספק כלשהו במהימנותם ולא לראותם כדברי אלוהים חיים.

    הדוגמא הבולטת ביותר בעיני היא "הטבח במשפחת סמוני". מדובר בעדות בודדת, אכן מזעזעת, שאין לה שום סימוכין נוסף. חיפשתי עוד אזכורים ולא מצאתי, למעט ציטוט בכלי תקשורת נוספים בעולם המצטטים את בצלם.

    ניתן, ולו במעט, להטיל ספק בדברים. לדידי – אין הם סבירים או הגיוניים. כך לפחות אני מקווה לחשוב.

    ואתה – אדם שהטלת ספק ונונקונפורמיזם היא בהחלט מרכיב בולט באישיותך – ראוי היה שתהיה ספקן גם לגבי דיווחים מעין זה.

    למרות דבריי קודם, אעיר שאני מסכים איתך שהתבססות על מקורות ישראליים בלבד בימים אלה (וכנראה תמיד) היא בגדר שרלטנות.

  32. 1 / ינו 14 2009 18:22

    זו השאלה בין שני הילדים שמגיעים לאב וצועקים הוא התחיל, הוא התחיל,

    השאלה הזו נידונה בסדנאות ליחסי אנוש, והבעיה היא תמיד מה זה נקרא להתחיל. לגבי צד אחד ההתחלה היתה משהו שהצד השני חשב לסתם משפט סתמי,

    אז כנראה שהחמאס חושב שלירות כמה טילים בסוף הפסקת האש כדי להשיג הסכם יותר טוב זה נחשב לסתם מעשה קונדס, אבל מה שקרה כאן הוא שיראל ראתה בזה סימן לבאות והחליטה שזה נמאס לה, אז היא הודיעה לחמאס שהתשובה לירי הזה זה חיסול כמה מחיילי החמס, והחמאס התחיל לירות יותר טילים כי הוא ראה בזה תגובה מוגזמת.

    וכול השאר היסטוריה, או היסטריה. מה שתירצו.

    יש לי רק שאלה אם זו לא תגובה פרופורציונאלית לירי אלפי טילים, מישהו מוכן להגדיר מהי תגובה פרופורציונאלית? למשל על כל טיל מותר להפיל בניין עם כוחות מזויינים, או על כל עשרים טילים? אולי נדון גם בזה, כי זו סיסמא שתמיד עולה לאוויר.

  33. אזרח. / ינו 14 2009 18:40

    וכמו Mr. סמית מהמטריקס,הוא שלח את כל הכפילים שלו לטקבק נגדך, בשמות שונים ובצורת תגובה שונה.

  34. חומסקי ביקו / ינו 14 2009 18:46

    מדוע שאוניברסיטת בן גוריון תמשיך לממן את שכרו של ד"ר לנדו ולא תיקח לו את התקן ששייך למדינה? במדינה מתוקנת, הפקולטה בעצמה היתה יוזמת השבת התקן ושליחת מיודענו לחיפוש עבודה אצל חבריו.

  35. דורון / ינו 14 2009 19:06

    אני פוקד את הבלוג הזה מדי פעם, ואישית כבר לא נוטה להגיב פה. השימוש של עידן בחצאי אמיתות (הפצצת לוחמי החופש של החמאס שחפרו מנהרה כתחביב כסיבה להפרת הרגיעה), הוצאת דברים מהקשרם (החמאס שוחר השלום ביקש הפסקת אש ממש אחרי שהתחיל המבצע וישראל הנוראה לא הרימה את עלה הזית), והתעמולה מטעם עצמו המאיס עלי את מלאכת ליקוט שביבי האמת שניתן למצוא כאן (בפינצטה).

    אני לא באמת יודע מה מניע את עידן, אולי זה הצורך להתחבב על הקליקה האקדמית (הראויה והמצוינת אגב) שאליה הוא שייך, אולי לבדל עצמו מ"כולנו" אם יש בכלל כזה כולנו, אולי לשמור על המוסר שלו ושילכו לעזאזל כמה יהודים שממילא אשמים בפשעי מלחמה מעצם היותם תינוקות שנולדו אחרי הנכבה. אני יודע שהייתי ממליץ למגיבים היותר אינטלגנטיים כאן (לא, יוסי שוורץ אתה לא נחשב), להדיר את רגליהים. התעלמות היא גם סוג של מחאה.

  36. דורון / ינו 14 2009 19:09

    כן אסף, כבר אמרו לו שהוא סוג של מנשה יוסיפוביץ (ע"ע תגובתי באיזה בלוג אחר לפני ימים מספר). אבל הוא סובל מהפרעה נדירה שנקראת חירשות-אי-אילמות בה רק מדברים אבל לא מקשיבים. דוגמא נפלאה לאדם שיש לדלג עליו.

  37. עידן / ינו 14 2009 20:43

    איל, אם אתה יודע משהו על שיטות העבודה של בצלם, אז אתה אמור לדעת שהם לעולם לא מפרסמים ידיעה ממקור יחיד. תמיד יש הצלבה.

    במקרה הנתון, ההצלבה היא לא פחות מאשר צוותי הצלב האדום שהגיעו לשכונה המכותרת, והזדעזעו. בדיווח שלהם נמסר על 40-50 הרוגים ועשרות פצועים, במצב תשישות מוחלטת.

    הנה דיווח מפורט ממקור "מכובד" (הוושינגטון פוסט):
    http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/01/08/AR2009010804118_pf.html

    אני מקווה שנחה דעתך. דעתי שלי אינה יודעת מנוח.

  38. יעל / ינו 14 2009 22:58

    רק לומר לך שאני מאוד מעריכה את הפוסטים שלך ואת דעתך שלא יודעת מנוח. יותר מידי אנשים דעתם נוחה מהרוע שלנו. .

  39. ליאור / ינו 15 2009 05:33

    גם אני קורא ומעריך את הפוסטים שלך. אין לי הרבה מה לומר על נושא שההבנה שלי בו היא כל כך דלה, אבל כל החגיגות האלה (ויש חגיגות) בזמן שאנשים הורגים אחד את השני קצת צורמות.

  40. עידו / ינו 15 2009 11:57

    לך, כותב המאמר, ולכל שאר המגיבים והתומכים בדברי השקר המסולפים והמעוותים, נשאר לי רק לומר שאתם חבורה של אנטישמים מנוולים, צבועים ויפי נפש. אני מניח שאתם תקועים כל היום בת"א, ועבורכם שדרות זו רק המצאה של התקשורת המיליטנטית.
    בגלל אנשים כמוכם, חדורי שנאה עצמית, אנטישמיות ותיעוב לעם היהודי ולמדינתו, התרחשה שואה לעם היהודי. אירוע שככל הנראה כבר הספקתם לשכוח!
    אני מאחל לכם שתזכו לחוות מעט על בשרכם את מציאות הטרור שנכפתה עלינו בשנים האחרונות.
    אולי זה יגרום לכם לדבר אחרת.
    אכן שפר מזלם של אויבינו מהחמאס (לא העם הפלסטיני הוא האויב – כי אם החמאס) שיש להם משתפי פעולה כה נאמנים בקרב היהודים.
    אתם גרועים מהגרועים שבאויבינו! אתם בוגדים מסוכנים שעדיף שלא יעלו את דברי ההסתה והשמד שלהם על גלי האינטרנט.

  41. חומי / ינו 15 2009 12:09

    בושה וחרפה למי שכתב את במאמר הזה

  42. ניורה / ינו 15 2009 13:02

    כי אני קראתי את כל התגובה שלו ולא מצאתי בה מילה עניינית אחת של תגובה למאמר. אתה יודע, משהו כמו: ניסיון להסביר למה ישראל היא לא זו שהפרה את הרגיעה, או כמה מילים שמבהירות למה ברור שהחמאס לא רוצה בהפסקת האש. משהו. אחרי הכל המאמר, גם אם אתה לא מסכים עם תוכנו, כתוב בצורה ברורה ומסודרת ואפילו מחולק לחמישה סעיפים לנוחות הקורא.

    זהו? זה כל מה שהגיבור שלך, עידו, מצא להגיב – לקלל את כותב המאמר שהוא אנטישמי, והזכיר לו את השואה (השואה אמורה להיות הוכחה שהוא טועה?), לקלל אותו שייפגע מהטרור ("שיחווה על בשרו") ולקרוא לו בוגד? אוי, כמה חלש. ואף לא טיעון אחד שמגיב לטענות של המאמר עצמן.

    ולזה אתה מריע "כל הכבוד"? אני מקווה בשבילך שיש לך דוברים קצת יותר ענייניים שמייצגים אותך, כי אם לא – כוח השכנוע של הצד השני יוצא יותר טוב מהסיפור, מה לעשות.

  43. בן / ינו 15 2009 19:23

    בקישור האחרון שנתת מסופר בכותרות על מניעת כניסה של אמבולנסים מיום שבת בערב ועד יום רביעי, אבל מחישוב זמנים פשוט שעולה מהציטוטים מסופר שההפצצה שגרמה להרג האזרחים כביכול היתה בכלל ביום שני אחריי השקיעה, מייסה שאמוני שהיתה עדה להפצצה ברחה החוצה לאחר רבע שעה, ניכנסה לבית השכן וניתקלה בכוחות צה"ל שחבשו אותה ואת תינוקה ושיחררו אותה החוצה לפגוש אמבולנס.
    משהו כמו חצי שעה מרגע ההפצצה ועד שהיא הגיעה לאמבולנס כשבדרך היא מקבלת עזרה ראשונה מחובשי צה"ל.

    אז אם עד יום רביעי לא התירו כניסת אמבולנסים לאיזור, איך היה אמבולנס נגיש ביום שני בערב, בסך הכל חצי שעה לאחר ההפצצה שגרמה להרג האזרחים כביכול?

  44. דורון / ינו 15 2009 19:42

    בן, אל תבלבל את עידן עם עובדות, זה מפריע לו.

    אגב, הכתב האיטלקי של קוריירה דה לה סיירה התראיין לפני שעה קלה מתוך עזה וסיפר שבבתי החולים יש תרופות, אין משבר, אלא הרבה מאוד בלגן, וכשביקש לראות את פגועי הזרחן הרופאים הפלשתינאים סרבו לאפשר לו זאת, ואילו הרופאים הצרפתיים אמרו לו שאינם יכולים להקבוע אם הפציעות של אותם פצועים הן עקב חשיפה לפצצות זרחן.

    אבל עזבו, עובדות יש רק לעידן (ביחוד אם מחלקים אותם לפרקים ממוספרים וקובעים בסוף כל פסקה. עובדה.)

  45. עידן / ינו 15 2009 21:31

    מי שלא קורא היטב זה אתה.

    משבת בלילה, לא הותרה כניסה של אמבלונסים של הצלב האדום לאזור המופגז בזייתון.

    הניצולה הגיעה בכוחות עצמה, ביום שני בבוקר (לא בערב) לבית שהוחזק בידי חיילים, ומשם הגיעה לאמבולנס לבד. אפילו לא נאמר שזה היה אמבולנס של הצלב האדום.

    כל ההרוגים והפצועים, משבת בערב, שלא יכלו ללכת לבד מפאת מצבם – נאלצו לחכות עד יום רביעי. וזאת למרות שבמרחק עשרות מטרים מהם שהו חיילי צה"ל.

    אגב, צה"ל לא הכחיש שום פרט מהתיאור הזה, אין כאן בכלל ויכוח על העובדות. הויכוח הוא האם צה"ל נהג כשורה או לא.

  46. אורן / ינו 15 2009 23:31

    חלילה לא בכוונה לסתור את דברי המחבר
    להלן ציטוטים מאמנת החמאס
    בתקווה להעשרת השיח הנאור
    שיהיה ברור – לדעתי הם בכלל לא חושבים כך.
    ואפילו אם כן, זו סיבה להילחם בהם?

    ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה"…….
    אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג`האד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים…………
    שהרי השליח [מחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו".

  47. מביט מהצד / ינו 16 2009 10:48

    זה שתושבי הדרום יתחמשו גם כן בטילים "תוצרת בית" ופה ושם גם "תעשייתיים" ומרגמות, שלא יהיה משעמם, וכל פעם שיהיה למישהו קצת זמן פנוי הוא ישתעשע בשיגור של מגוון "מעופפים בעלי נזק שולי, בלתי מדוייקים" וכיו"ב, לכיוון הכללי של "מקורות הירי" ברצועת עזה.
    איפה שיפול, יפול. אי אפשר לכוון את זה, תבינו. זה "תוצרת בית".

    והמדינה תתנער מאחריות, כי זה לא הצבא יורה.
    זה סתם בלתי מזוהים לא מרוצים, שהשעשועים הלא מזיקים של הפלסטינים מדכאים אותם ומחרבנים להם את החיים.

    סתם הוצאת קיטור לא מזיקה. לא צריך לקחת את זה ברצינות. ככה זה, בנאדם מוטרד ומדוכא צריך לפרוק את התסכולים שלו איפשהו, לא? אפשר להבין את זה, גם אם לא להצדיק, כמובן.

    אנרכיזם במיטבו. מי צריך מדינות וממשלות וצבאות. זה יהיה סתם "אזרחים שנשבר להם מהמצב" מול "אזרחים שגם להם נשבר מהמצב".
    מלחמת כנופיות. אה?

  48. בן / ינו 16 2009 16:24

    שני בבוקר, לא בערב.

    אז הפצועה, מייד לאחר ההפצצה בשני בבוקר, הלכה לשכן בכוחות עצמה, נתקלה שם בחיילי צה"ל היודונאצים שחבשו אותה ושיחררו אותה. מייד לאחר מכן היא נתקלה באמבולנס שטיפל בה והוביל אותה לבית חולים.

    איך אמבולנס, שלא ברור מאיפה, יכול להגיע לאיזור המופצץ ואמבולנס מהצלב האדום לא יכול להגיע? האם בכלל מנעו כניסת אמבולנסים? או שאוליי, מדובר כאן על משהו אחר לגמריי? אוליי מדובר כאן על כך שהצוותים הרפואיים פחדו להיכנס לאיזור הלחימה ונאלצו להמתין עד שהקרבות יסתיימו?

    למה מתעקשים להגיד שבבית נמצאו כ30 אזרחים הרוגים, רובם ילדים, כאשר בתגובה הרשמית של הצלב האדום אומרים שבבית היו 12 הרוגים, כולם בוגרים, מבלי לציין שמדובר באזרחים?

    למה נראה לך שצה"ל מאשר את ה"עובדות" בעצם זה שאינו מכחיש את הדברים? הרי נאמר שם שצה"ל יבדוק את העניין, קרי, בעתיד, קרי, לא בעבר, קרי, עדיין לא בדק, קרי, עדיין לא מכחיש ולא מאשר.

    על העובדות אף פעם אין ויכוח, מה שיש, זה ויכוח על הצגת העובדות. כרגע מה שיש לך זה עדויות, לא עובדות, ומבלי לברר את העובדות עצמן, הויכוח האם צה"ל נהג כשורה או לא מקביל לויכוח האם ביג פוט קיים או לא.

    העדויות של האישה, של נהג האמבולנס ושל הנציגים הרשמיים של הצלב האדום בכלל לא חופפים, אז מאיפה החלטת שאלו עובדות יבשות? היית שם? ראית בעצמך?

  49. נעה / ינו 16 2009 20:16

    מביט מהצד, אבל זה מה שקורה היום בישראל.
    הצבא עושה דין לעצמו.
    זו בדיוק הבעיה.
    שגם כשהוא "ממלא פקודות" הוא עושה זאת באכזריות המירבית

    כי הוא פוחד.
    אבל זה לא מצדיק את ההתנהגות שלו.

    עובר על החוק
    מגביר את העוצר
    מתעלם ממתנחל שיורה בילד
    מתעלל באזרחים.

    ואחר כך אתה וכולם נורא נעלבים שהפלשתינאים לא מלקקים לכם את התחת.

    בוא אני אחסוך לך, זה לא יקרה.

    אבל לך יהיו המון תירוצים למה כן להרוג.
    ולהרוג.
    עד להקיא.

    לא ראית עדיין את מליון קליעים באוקטובר?
    נו בוא נראה אותך.
    http://video.google.com/videoplay?docid=-3101465086995206636

  50. חיים / ינו 17 2009 02:24

    נראה שלא קראת את הקישור שלך לוואינט. מתואר שם כיצד המנהרה פוצצה עקב התרעה על הקמתה לצורך חטיפת חייל. מתואר שם גם כיצד החמאס הפר את הרגיעה פעם אחר פעם ע"י ירי טילים לעבר מרכזי אוכלוסין (שזה פשע מלחמה מובהק).

    אז בעיניך פשעי מלחמה אינם מצדיקים הפרה של הרגיעה. בעיני הציבור השפוי – כן.

  51. אלעד / ינו 17 2009 22:45

    "הפלסטינים ירו פצצת מרגמה בודדת לעבר הנגב המערבי. הפצצה נפלה בשטח פתוח, לא הרחק מאחד היישובים. איש לא נפגע ולא נגרם נזק. מדובר בירי הראשון מהרצועה מאז כניסת הרגיעה לתוקפה"

    שמוליק חדד פורסם: 24.06.08, 00:06

    (אולי צה"ל הוא זה שניצל את ההפרה הזאת לחיסול בגדה? או שלנו אסור?)

  52. יש סיכוי / ינו 19 2009 01:04

    הבחור חי בסרט, אין מה לעשות.

    כמו שבחור בשם בן-דרור ימיני כתב – סרסור מצפון.
    גם זמנם יגיע בסופו של דבר והחיה האיסלאמית הקיצונית תאכל אותם.

  53. איתן / ינו 22 2009 05:59

    1. לגבי רלוונטיות התגובה:
    מסתבר שזריקת אבנים גרמה בעבר להרג,
    היה אפילו מקרה של שתינוק נרצח בגלל ששהה ברכב בזמן הנסיעה עם הוריו ה"מתנחלים".
    (אני ממש לא זוכר מתי זה היה, לעומת זאת אני זוכר בברור את המקרה ואני בטוח שמישהו יכול להביא את ההוכחה לכך – אני קצת סנילי).
    ולכן, זכותו של אזרח לירות במי שמנסה להורגו,
    ואפילו אם הוא לא נפגע. אם אותו הילד היה זורק ביצה הוא לא היה זוכה לתגובה כזו.
    אם הילד היה זורק בקבוק תבערה אז בטח לא היית טורחת לכתוב את הטיעון המגוחך הזה.

    2. אני שמח לבשר לך שאחרי בדיקות נמצא שהאבן שהילד זרק ככל הנראה פגעה בגלגלים של הרכב, חזרה אליו והרגה אותו.
    ["אוי, ילד מסכן, הוא כולה זרק אבנים,
    הם לא יכולות לפגוע באף אחד"]

  54. הרצל מחלוף / יול 29 2009 14:56

    אני כמובן לא מסכים לכלום.

  55. שפתי כהן-יגאל כהן / אוק 19 2014 20:05

    איך לא ניצחנו ?
    בילדים ניצחנו או לא ניצחנו, הם הרגו לנו "בפוקס" ילד אחד ואנחנו הצבא הכי מוסרי במסרח התיכון הצלחנו לרצוח להם 491 ילדים.
    ניצחנו 491:1 ואני עדיין תובע וועדת חקירה ש
    תברר מי באמת ירה והרג את הילד שלנו.
    זה לא יכול להיות שבאב עזה כי הם ירו רק על חיילים והרגו רק חיילים.
    נכון שגם צה"ל הרג "חיילים" אבל יותר מכך ניצחנו בהרג אזרחים נשים ילדים זקנים וטף.
    אם זה לא ניצחון איני יודע מה זה שחר זהוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: