התחילה הספירה לאחור (פעם שניה)
את הטקסט הזה פירסמתי לפני חצי שנה, ב-11 ביוני 2008. הנה הוא שוב, לא צריך אפילו לנער מאבק. וכך אמשיך לפרסם אותו, עד זרא, עד שהגועל אולי יציל את הנפש.
עכשיו זה כבר ברור: שוב נכנסים לעזה. שוב נכנסים בעזה. זה יקח אולי שבועות, ימים, אולי רק כמה שעות, אבל העניין כבר סגור; הפור נפל. תיכף ייפלו גם האזרחים.
היכנסו למקלטים, תושבי ניר עוז. נוסו על נפשותיכם, תושבי עזה. הכינו את האלונקות, התחבושות, האינפוזיות, הפרוטזות, התכריכים. מלאו היטב את שק הדמעות שלכם. היפרדו מאנשים יקרים. עשו סקס בפעם האחרונה. הביטו שוב אל חוף הים התיכון הנפלא, המבוזבז, הרובץ לרגליכם. הקדישו עוד דקה אחת של מחשבה, מיותרת לחלוטין, לחיים שעברו והחיים שיעברו עליכם בצל ההפגזות, ועוד חצי דקה של מחשבה לסיכוי הלא מבוטל בכלל שזאת תהיה מחשבתכם האחרונה.
ובשכוך זעקות הפצועים ואבק הבתים המנותצים, עימדו מול מנהיגיכם ודירשו שוב, בפעם האלף, את הדבר היחידי שידעתם לדרוש: עוד פגזים, עוד הרס, עוד מוות בבקשה.
לא למות טיפש 
איש שמאל שפוי, ואחד הכותבים שאני הכי מעריך, ולומר על זה:
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=318
לכולנו מאוד נחמד לשבת בצד ולצקצק על המלחמה הקרבה, אבל העובדה היא שהטילים נוחתים ואין לך שום פתרון אחר.
העובדה היא לא רק שהטילים נוחתים, אלא שהמצור מרעיב, ושחולים מתים בעזה כי ישראל לא מכניסה ציוד רפואי, והעובדה היא שאנשים בעזה לא ראו את קרובי משפחתם שבגדה כבר שנים, והעובדה היא שחיל הים יורה על דייגים פלשתינים, והעובדה היא שישראל מחזיקה באלפי שבויים של החמאס, בעוד שהוא מחזיק בשבוי אחד בלבד.
והעובדה היא שאתה, כמו רוב הישראלים, בוחר לראות רק עובדות שנוחות לך.
לגבי "הפיתרון האחר": באמת שדשתי בזה לא מעט. תציץ בארכיון של הבלוג ותגלה כל מיני רעיונות אבסורדיים ומופרכים (כמו לדבר עם אויבים ולא להתייחס אליהם כמו עכברים בכלוב). ורק אל תגיד לי שכבר ניסינו את כל זה; דיברנו בעיקר עם עצמנו ועל עצמנו. מה שניסינו זה מה ששוב מנסים – "פתרונות" שבכולם יש הרבה אבק שריפה ופיצוצים.
הלינק לא עובד. אולי רק לשמאל לא שפוי, כמוני.
(ההגיון והלינק. שניהם)
הלינק עובד לי, אבל לא הפסדת כלום. כדי שתאמין היה קטע מהפתרון שמציע "שמאלן שפוי":
לבעיית הקסאמים אין פתרון אלא בכיבוש פיזי של השטח, הריגתם או מעצרם של כל פעילי החמאס, חיפוש מסיבי בכל בית, פירוזה בכוח של הרצועה, ומשטר כיבוש שירדוף כל פעיל חמאס ששרד עד חורמה. זה מה שחייב צה“ל לאזרחי ישראל – אבל מתחמק פעם אחר פעם מליישם. כל הבכירים, מאהוד ברק שר הבטחון וגבי אשכנזי ודרומה, מעדיפים ליילל ולטעון שהם ”שקולים“.
וזה מהסיבה שצה"ל חייב את זה לאזרחי ישראל וגם כי:
מי שהחליט שהוא רוצה, אידיאולוגית, לחזור למאה השביעית – לא יכול להתלונן שמוטל עליו מצור. מלחמה היא עסק דו צדדי, ואם אין בעזה חשמל – נו, אז ישראל תורמת את שלה להחזרתה של עזה למאה השביעית. לא נורא. האנומליה הזו, שבה ישראל מופגזת מעזה ובמקביל מספקת לה חשמל, צריכה להפסק.
עד כאן.
אתה בטוח שאתה רוצה לקרוא את זה?
אם זה מה שנקרא "שמאל שפוי" בישראל, אז מה זה "ימין סהרורי"?
אלוהים אדירים.
גורביץ הוא עוד אחד שכנראה שבגלל שהוא יודע קרוא וכתוב, מישהו חושב שהוא "שמאל" ובגלל שהוא כותב את זה לא "בתהלהמות" אז הוא "שפוי".
והוא בטח גם תמיד נגד מלחמות, חוץ מהנוכחית שממשמשת ובאה או מתרחשת עכשיו.
והוא בטח יתנגד לה אחרי ההפסד. ויגיד שזה היה טפשי ומה פתאום וכל זה.
כדאי גם לשים לב לשיח התקשורתי וגם זה של שרינו החביבים.
אף אחד לא מדבר על המחיר של הכניסה ועל המחיר של היציאה. לא בהרוגים ולא במצבנו המדיני
ואני כמובן לא מדברת על המחיר המוסרי.
ולפני שמתקיפים אותי כאן כל מיני שומרי אמוני ישראל מטעם עצמם. את יום האתמול העברתי במכללה האקדמית ספיר, אל מול סטודנטים מבוהלים למשמע האזעקות החוזרות ונשנות של צבע אדום. וככה כל יום ראשון הסיסמטר הזה, ככה שיש לי מושג קלוש מה זה קאסם ומה זו אזעקה. לא כמו של אלו שגרים שם ועוברים את זה יום יום שעה שעה כבר שמונה שנים, אבל עדיין…
תודה לשועלה על הדיווח שבאמת הוציא לי את החשק. בכל זאת, עדיין אני לא יכול להיכנס. ראיתי רק שמדובר ב"חברים של ג'ורג' אורוול", ועל כך נאמר, עם חברים כאלה…
יש מין זיאנר כזה של עאלק-שמאל קשוח: ארי שביט, שלמה אבינרי, א.ב. יהושע וכדומה. אנשים שאוהבים לדגמן דאגה כנה לזכויות של לא-יהודים כל עוד היא לא עומדת במבחן. ובמבחן הראשון, כל הפסאדה מתפוגגת לרוח ומיד קופץ להם האריק. מכל הבחינות, כבר עדיפה אגרופנות גלויה, כמו של ליברמן.
ואורוול המסכן, מה חטא? האיש הזה לחם כל חייו נגד הכוח והשרירות, וכשסוף סוף לבש מדים – היה זה כדי להגן על איכרים ספרדים מפני הפשיסטים של פרנקו. מה הוא היה אומר אם היה יודע שה"חברים" שלו מגייסים את שמו כדי להטיף למשטר כיבוש רצחני בעזה?
זה לא הוא שהלשין על קומוניסטים בתקופה החשוכה ההיא? http://e.walla.co.il/?w=/1000/403296
אולי זו סתם רכילות.
וחוץ מזה- כל מילה! והתשובה שלך לבנימין שווה פוסט בעצמה.
הוא הלשין, זה לא רכילות. אורוול ניהל מלחמת חורמה בשמאל האירופי, שהסתנוור מ"שמש העמים" והצדיק את כל זוועות הקומוניזם. בכך הוא היה צדיק בדורו, כמעט יחיד (כמו קאמי בצרפת). להיות שמאל אקטיביסטי בשנות ה-30 וה-40 מבלי להיות קומוניסט היה קשה מאד. הוא שילם על כך מחיר כבד (גם את "חוות החיות" לא הסכימו לפרסם בהתחלה). לא בלי סיבה, הוא הרגיש נרדף על ידי השמאל הקומוניסטי, ואולי על רקע זה החליט להלשין על חברי מפלגה ואוהדיה (fellow travellers) לשלטונות הבריטיים, שכמו באמריקה, היו ממש פרנואידים ביחס לאיום הסוביטי.
ההלשנות של אורוול הן פרק אפל בביוגרפיה זוהרת, אני חושב. ממציא "האח הגדול" שיתף פעולה עם האח הגדול. זה מוכיח שאין קדושים אנושיים – אמת שאורוול עצמו היטיב לנסח (במאמר חריף על גנדהי).
שלא היו מתאימים לטעמו לשמש כתועמלנים אנטי-סובייטים. המילה "הלשנה" קצת גדולה כאן, לא עשו להם שום דבר רע.
אורוול לא רק הרגיש נרדף באופן אישי על-ידי השמאל הקומוניסטי, אלא חשש בכנות מהשתלטות סובייטית על מערב אירופה, בדרכי שלום פחות או יותר תוך ניצול כל אותם אידיוטים מועילים.
הלשנה היא מסירה של מידע לשלטונות ע"י צד שלישי. מהבחינה הזו הוא הלשין. זה שלא עשו להם שום דבר רע, זו החלטה של השלטון. זה לא היה בידיים שלו, ואם אחרי חודשיים השלטון היה מחליט לעשות להם משהו רע, זה היה קורה על בסיס המידע שנתן ה"מויסר".
ואת זה שלא עשו להם כלום, אנחנו כמובן יודעים היום רק בדיעבד (בהנחה שאנחנו באמת יודעים).
בדבר אחד אני מסכים איתך-הרעיון של לדבר עם אוייבים כגון החמאס הוא אכן אבסורדי ומופרך.
אורוול בעיקר לא סבל "אינטלקטואלים" כביכול שלא טרחו לחשוב בכוחות עצמם ולבחון את סביבתם אלא כל שיחם ועולמם היה מורכב משחזור קלישאות ודעות של אחרים.
בכל מקרה, אני חושב שזה מקסים שפרסמת את הטקסט הזה לפני חצי שנה, לא קרה דבר ממנו והנה אתה מפרסם אותו שוב ועוד משתבח ש"לא צריך אפילו לנער מאבק". אני חזיתי לפני עשרים שנה שהעולם יחרב בט"ו בשבט. לא קרה, אבל לפחות אפשר להמשיך לפרסם את הנבואה כל שנה – לא צריך אפילו לנער את האבק מטקסט אלמותי שכזה.
"ודירשו שוב, בפעם האלף, את הדבר היחידי שידעתם לדרוש: עוד פגזים, עוד הרס, עוד מוות בבקשה" – נהדר. איך ידעת שזה מה שאנחנו אוהבים? כאלה אנחנו, לא מתוחכמים – כשיורים עלינו טיל אנחנו רצים למקלט, ואם היורה מבטיח שימשיך לירות עד קץ הימים אנחנו יורים בחזרה, במקום לברר מה אצל חומסקי וז'יזק מה אנו אמורים לחשוב על זה. אינסטינקטים, אתה יודע, אנשים פשוטים.
תמשיך לפרסם את הטקסט הזה או עד זרא או עד שיפול לך טיל על הבית. מה שיבוא קודם (אתה גר איפשהו בבאר שבע לא?)
מקבל כאן, לפני כמה שבועות בעקבות פיצוץ המנהרה כתבת כאן פוסט מתלהם על איך ישראל מנסה לחסל את הרגיעה והבאת כתמיכה איזו תאוריה מפותלת וקונספירטיבית של צבי בראל. בינתיים מסתבר שישראל נאחזת ברגיעה בציפורניים ממש, משפילה עצמה ואינה מגיבה באופן שמעורר התפעלות או תמיהה לפחות בכלי התקשורת איפה שאני חי (איפשהו בארצות הברית). זה לא מתיישב לא עם הפוסט ההוא שלך וכמובן שלא עם הפוסט הנוכחי. החמאס אגב מתנהג באופן משונה לחלוטין. ככל שישראל מתאפקת הוא מגביר את הלהבות.
אתה באמת קצת מנותק. רק אתמול בערב קראה הנהגת החמאס (מחמוד א-זאהר) לחידוש הרגיעה תמורת פתיחת המעברים והפסקת תקיפות צה"ל. גורמים בטחוניים הגיבו: ישראל אינה מתכוונת בשלב זה לנהל מו"מ מחודש על רגיעה מול חמאס".
זה לא נקרא להיאחז בציפורניים ברגיעה. לא שהפלג הצבאי של החמאס והג'יהאד האיסלאמי רוצים רגיעה. הם רוצים דם. אבל הצבא שלנו רוצה אותו דבר בדיוק. ממילא כל המדיניות הישראלית מיועדת לחיסול שלטון החמאס, שמעולם לא הכרנו בו יותר מאשר הוא הכיר בנו. שני הצדדים חמומי מוח, רק הצד שלנו נושא באחריות הרבה יותר כבדה מתוקף השליטה הכמעט מוחלטת שלו על גטו עזה.
שאתה יודע את זה. א-זהאר הציע רגיעה תמורת שליטה של חמאס על המעברים ולא תמורת פתיחתם (הם פתוחים ממילא בכל יום בו אין ירי לכוון ישראל). לכך אפילו המצרים לא מסכימים. התנאי הנוסף שלו היה הפסקה מוחלטת של פעילות צהל בגדה ולא הפסקת תקיפות צהל ברצועה (משום שצהל לא יוזם שום תקיפה בזמן האחרון). לכך ישראל לא יכולה להסכים (אין לישראל שום עניין במתקפת מתאבדים נוספת). מעבר לכך, לא-זהאר אין שום סמכות. המו"מ כשהתנהל על ידי המצרים כלל לא התנהל מולו אלא מול הנהגת חמאס בחו"ל לה יש השפעה מסוימת על הזרוע הצבאית. מה שחשוב זה מה נאמר במו"מ ולא מה זורקים לעיתונות. כרגע גם עומאר סולימן אומר שאין עם מי לדבר והוא ניהל את המומ.
בוא נפסיק כאן, כי אתה מעוות עובדות. המעברים סגורים כמעט כל הזמן, בלי או עם קשר לקסאמים. תקרא קצת דוח"ות של ארגונים שמתעדים את הדברים ולא רק את דובר צה"ל. אין לי כוח להתייחס לשאר העניינים, ובפרט למה ש"ישראל לא יכולה להסכים, או כן יכולה. "ישראל" לא מדברת מגרוני כמו מגרונך.
ואני טוען שאתה שקרן. אפשר בהחלט להפסיק כאן.
לפני שאני נוטש. בסופו של עניין הרי לא סתרת אף אחת מטענותי בקשר לסילופים שלך את דברי א-זהאר. ואפרופו דיבורים מגרונה של ישראל הנה דווח מגרונם של ערבים. לא ישראל, ערבים:
"העיתון אל קדס אל-ערבי דיווח מפי מקורות פלסטיניים, שראש המודיעין המצרי, עמר סלימאן, סירב לבקשתה של ישראל לשכנע את החמאס לחדש את התהדיאה. נימסר כי מצרים זועמת על הנהגת החוץ של החמאס, שטרפדה את הדיאלוג הפנים פלסטיני שנועד להתקיים בקהיר בחודש שעבר, ומטילה את האחריות לכך על ח'אלד משעל, שנכנע לתכתיבי איראן וסוריה. המקורות מסרו כי סולימאן ביטא את זעמו בפגישתו עם עמוס גלעד, ראש המטה המדיני במשרד הביטחון הישראלי, ואמר כי כעת אין מנוס מפלישה ישראלית לעזה, שתוביל להפלת ממשלת החמאס.
אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 24.12.2008
נכון, האוכלוסיה האזרחית בעזה סובלת נורא, כנראה אפילו יותר משלנו. אסכים גם שבחלקו זו אשמתה של ישראל. מה שלא אסכים, היא המסקנה החבויה שאתה מסיק מכך, כאילו יש קורולציה ישירה בין הסבל העזתי לבין פשעי המלחמה של החמאס בדמות הקסאמים. חמאס הבהיר במעשיו פעם אחר פעם אחר פעם שהוא חדל להיות תנועת התנגדות לגיטימית הנלחמת למען עמו, בדיוק כמו חיזבאללה של אחרי 2000. למה? כי תנועה המנסה לשפר את הסבל הנוראי של עמה היתה מבריחה קודם כל את כל המצרכים ההומניטרים שדרושים כל כך דרך המנהרות, ולא עוד ועוד תחמושת (הכמויות עצומות; אפנה אותך לאותן העובדות שאתה אוהב). כי תנועה כזו לא היתה יורה על משאיות המובילות דלק לצרכים אזרחיים במעבר קרני. הפעולות האלו ואחרות מראות (לכל מי שמוכן לראות) שהחמאס עושה שימוש ציני בסבל של בני עמו. לכן אין סיבה להאמין שמשהו היה משתנה אילו ישראל היתה נהיית פתאום טלית שכולה תכלת.
ואין לך פתרון אחר. אפשר לדבר עם אויבים; אין שום הגיון לדבר עם תנועה שבמסמך המכונן הרשמי שלה* רשום שחור על גבי לבן שכל היהודים צריכים למות. לא שיש להפסיק את הירי על הדייגים העזתים, ולא שיש להכניס ציוד רפואי. כל היהודים צריכים למות. בתנועה כזו נלחמים (ודוק: בלוחמי התנועה ובראשיה, לא באוכ' העזתית הסובלת. אני מסוגל לעשות את האבחנה. ואתה?).
* http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1067&MenuID=608
במנהרות מבריחים הכל, מטילים ועד מכשירי כתיבה, מכבשים ועד מכונות כביסה. יש סיבה כלכלית מובהקת למה מוצרי היסוד לא מוברחים בכמויות – עלויות השינוע הן מחוץ להשג ידם של ההמונים. תקרא את הדיווח של עמירה הס מסוף השבוע:
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1050253.html
"בארגוני אש"ף טוענים שעבודת המנהרות מסייעת למדיניות המצור הישראלית. ישראל יכולה תמיד להצביע על המנהרות ולטעון שעזה לא ממש נצורה ולא ממש סובלת ממחסור. "אז מה אתם רוצים, שאנשים יגוועו ברעב?", עונים להם בחמאס. התשובה הקליטה היא דמגוגית, כי מוצרי המזון הבסיסי שאנשים צורכים אינם מגיעים דרך המנהרות.
בימים אלו שוב שובתות המאפיות ברצועה בשל המחסור בקמח. ובכל זאת, קמח לא מיובא בכמויות מסחריות דרך המנהרות. עלויות ההובלה ייקרו אותו מעבר להישג ידה של רוב האוכלוסייה. (שק של 50 קילו קמח עולה 100 שקל. עלות הובלה במנהרה היא 100 דולר לכמות של עד 50 קילו). אותו הדין לגבי האורז, הסוכר, השמן, הקטניות. הסוחרים, בעלי האנטנות הרגישות, יודעים שהמחירים שקובעים תנאי ההובלה במנהרות אינם מתאימים למזון שעליו מבוססת הדיאטה היומית.
"