Skip to content
19 בדצמבר 2008 / עידן לנדו

מערבבת המלים הסדרתית

"לפעמים אני מרגישה כמו ינשוף בשדה בוּר, ואין לי נחמה", היא אומרת, ממהרת להבליע את הדימוי הסתום בשטף של מלים, כביכול מסמנת לך שהוא נשר כך מן השרוול, ספונטני ולא מחושב, אף שעמלה על צירופו שלושה ימים תמימים, וכעת היא מצדדת אליך מבט כמו-אגבי, בוחנת את תגובתך למפלץ הלשוני המזדהר הזה.

מערבבת המלים הסדרתית מקדישה את עיתותיה להפתיע את הבריות בצירופי מלים משונים, בלתי צפויים ונועזים – ובכלל זה את עצמה. כזיקית עיוורת היא ניצבת בצד הדרך, מניעה את ראשה אנה ואנה; אך תשמע מילה מיוחדת, יקרת ערך, תשרבב לשון זריזה ותלכוד אותה במעופה, ומיד תאפסן אותה בירכתי מוחה; עוד יימצא לה שימוש.

לא פואטיקה, כי אם תפיסת עולם: גם בשיחה הסתמית ביותר, עם שכן העולה במדרגות, תשחיל לפחות צירוף מדהים ומתעתע, ומיד תמשיך בדרכה, אפופת מסתורין קל, מבינה את עצמה עוד פחות ממה שמבינים אותה. היא צועדת במרחבי הגרנולה ההלומה, נפגשת עם צדפיות גרומות-בצע, מאזינה לפכפוך המריונטות העקובות מדם. כך זורמים חייה, ממפל משמעות אחד לשלולית אבסורד שניה וחוזר חלילה.

מערבבת המלים הסדרתית צופה לעצמה עתיד מזהיר בתחום התובנות המעמיקות והנדירות של המין האנושי. היא משוכנעת שצירופי המלים שלה, שאין כדוגמתם, עוד יולידו רעיונות כבירים. כל מה שצריך זה התמדה, היא משננת לעצמה; להמשיך לערבב ולבחוש את קדירת המלים שלה, עד שיווצר בה הרעיון הסוחף, העמוק מכולם. אין לדעת מתי זה יקרה, מדובר באלכימיה של הנפש. אך בינתיים מותר ואף כדאי להימנע ממלאכת החשיבה עצמה, המעיקה כל כך, ולתת למלים לחשוב במקומה.

9 תגובות

להגיב
  1. טלילה / דצמ 19 2008 12:39

    האנטומיות הקטנות האלה שלך {מי תורם את האיורים, אגב?}
    וגם מרושעות כדבעי. (או כקיפוד בשמי הערב?)

  2. עידן / דצמ 19 2008 13:43

    האיורים? בוזז דימויים מקוונים (רעיון לדיוקן נוסף).

  3. שועלה על שדה שלג / דצמ 19 2008 17:36

    או שזה משהו מיוחד לנשים לדעתך?
    למה בחרת דווקא במערבבת שהיא כמו זיקית?

  4. עידן / דצמ 19 2008 19:09

    תציצי בתיקיית הדיוקנאות. מתוך 7, 4 הם על גברים, ואף אחד לא תמה למה נטפלתי לגברים ולא לנשים.

    אני לא חושב שיש סאבטקסט מגדרי מעניין בסדרת הדיוקנאות. ליתר דיוק: אני לא חושב שיש סאבטקסט מגדרי בכלל. השאלה למה דיוקן זה או אחר הוא גבר או אשה קצת דומה לשאלה למה גיבור ספרותי (או דובר בשיר) הוא גבר או אשה. אם הוא או היא משכנעים אותך, הבחירה המגדרית ממילא מוצדקת. הרי לבחור צריך; דמות בלי מגדר לא ניתן לדמיין, לא ניתן לחוש כלפיה קירבה או רתיעה או מה שזה לא יהיה.

    ודאי שקיימים גברים מערבבי מלים. גם אני קצת כזה (וקצת מכל הדיוקנאות האחרים). לא חסרים כאלה בעיתונות ובספרות שלנו. אני מעדיף לא לנקוב בשמות.

  5. שועלה על שדה שלג / דצמ 19 2008 19:28

    אלא באמת התכוונתי לשאלה כנה. יש כן דיבורים על יכולות ורבליות שונות של נשים וגברים. ואני כותבת "דיבורים" במעורפל, כי אני לא יודעת כמה זה מדעי ומוכח או מבוסס על מדע פופולרי.
    לא ספרתי, כי אני לא חושדת בך בשום דבר שכזה. באמת רוצה לדעת.
    כשקראתי את מה שכתבת היה לי קשה לדמיין גבר. הדבר היחיד שמיד עלה לראשי, אבל (וכאן אני סותרת את עצמי כמובן) הוא:
    חתולים מחשבים את קיצם לאחור.
    הנה, נקבתי בשם.
    ייקוב הדין את המערבלים!

  6. עידן / דצמ 19 2008 20:17

    אמרתי שלכאורה התעורר חשד שאני נטפלתי…

    כן, לנשים יש באופן ממוצע יכולת ורבלית גבוהה משל גברים. האם מדובר בהבדלים מולדים או תרבותיים – זו שאלה פתוחה, עדיין. בכל מקרה, זה מסוג הממוצעים שנכונים רק עבור דגימות גדולות מאד. כל אחד מאיתנו מכיר בסביבתו הקרובה גברים ונשים עם יכולות ורבליות משתנות.

    כל זה לא כל כך קשור למערבבי מלים. על מנת להיות מערבב מלים מוצלח אין צורך ביכולת ורבלית גבוהה. הייתי מסתכן ואומר שקריטריון חשוב (בעיני לפחות) ליכולת ורבלית גבוהה הוא דווקא הימנעות מודעת מעירבוב מלים. ממש כמו ששף אמיתי (להבדיל מבשלן הדיוט) ניכר ביכולתו להימנע מגודש מרכיבים שמטשטש את הטעם הייחודי, במקום להבליט אותו.

  7. קורא / דצמ 19 2008 21:44

    דווקא אני קראתי ואמרתי לעצמי שכל האנשים האלה שאני מכיר (אישית או מקריאה) הם גברים

    לא שזה פגם בטקסט, אבל זה צץ לי די באוטומטיות

  8. סיגל / דצמ 19 2008 23:25

    "אחרוני הפרחים הדומים לחצוצרות כבר נשרו מן האוג שבפינת חצר הכלא והיו מוטלים בשכבה עבה וצמיגה תחת הרגלים, וריחם המתקתק בא בנחירים במתקתקות יתירה של גודש מבחיל וגסיסה, ובלילה היה עכשיו צל מרופט של עלים בשלים מתפעם ועולה ונופל על החלון המסורג".

  9. רובן / דצמ 20 2008 21:07

    ערבוב מילים אופייני דווקא לך, תסתכל טוב איך שאתה כותב ותראה שאתה לא בוחל בכלום
    הכל הולך והכי קיטש' שיש עושה לך תעבודה לעבודה ערבית. אם אתה רוצה דוגמאות תסתכל אצלך, בכמויות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: