הצורך וצודק
"אבל איך יכולת לקנות את הטוסטר הזה בלי לבדוק קודם", הוא מזדעק למראה רכישתך האחרונה. "זה ידוע שהחברה הזאת לא מספקת שירות חלפים אמין, וכבר פורסם שהמפעל שלהם בקוריאה עומד לפני סגירה. וגם אם קונים מהחברה הזאת, הלא הדגמים מן השנה שעברה הרבה יותר מוצלחים. יש להם פונקציה נוספת של "קלייה מקרצפת", הם תופסים פחות מקום והכי חשוב – זולים ב-15 שקל ממה שקנית!". עיניו בורקות, הוא מתנשף; אין ספק, שוב חטאת לאתיקה הצרכנית של הצורך וצודק.
מדי יום הוא סורק את כל מדורי הצרכנות בעיתונים ואתרי המציאות באינטרנט. בקי בכל מוצר, בכל שנת ייצור, בכל מבצע הנחות עונתי; הצורך וצודק מוכיח שוב ושוב את צדקתו באמצעות צריכה נבונה ומושכלת. העולם לדידו נחלק לאלה שרוכשים מוצרים קלוקלים במחירים מופקעים, ואלה שמשכילים להוציא פחות כסף על אכות משובחת. ממרומי שבתו בפיסגת הפירמידה של הצריכה, הוא משקיף בתדהמה אל המוני הצרכנים הנבערים מדעת מתחתיו. רק נבערים, או שמא גם חוטאים?
שהרי הצריכה הנבונה איננה רק עצה פרקטית – היא אתיקה קיומית עבורו. אין הוא יכול לתפוס כיצד מתיר לעצמו אדם לקנות משהו בלי לערוך תחקיר מקיף קודם לכן על כל האופציות הקיימות. זה מרתיח אותו, הרישול הזה, כמו הזנחה פושעת של מורסה מוגלתית.
הצורך וצודק קונה בלי סוף – אבל בשכל. הצריכה עבורו היא פעולה מוסרית בעולם – דרכו העיקשת לאזן את חוסר הצדק המשווע של הפקעת המחירים. הוא כבר יראה להם, לחזירים החמדניים האלה, הוא כבר ימצא את אותו דבר בחצי כסף, ועוד יקבל אחריות לכל החיים. צריך רק קצת סבלנות, בסוף מוצאים מה שמחפשים. גם מה שלא מחפשים מוצאים, זה נכון, ואם זה מציאה, אז נו, צריך לקנות. העיקר שבשכל, בצדק.
לא למות טיפש 
גם לי יש אבא כזה.